ונצואלה אין דומה לה. מדוע בעצם?

מדי כמה ימים אפשר לקרוא באתרי החדשות ידיעה נוספת על התדרדרותה המצערת של ונצואלה. מדינה גדולה, בת כ-30 מיליון תושבים, שבשנות השבעים נחשבה לפלא של צמיחה כלכלית.  באותה תקופה נחשבה למדינה עשירה מישראל, ואילו היום היא נדונה להפסקות חשמל ולמחסור בנייר טואלט.

איך קרה כדבר הזה? אפשר להציע תיאור פשוט למה שקרה בוונצואלה. זו מדינה שבה התקיים אי שוויון קיצוני בין מעמד בינוני גבוה משכיל ואמיד ממוצא אירופי לבין המונים עניים וחסרי השכלה ממוצא אפריקני ואינדיאני. בשלב מסוים עלה בבחירות דמוקרטיות הוגו צ'אווס, מנהיג שהלהיב את ההמונים העניים שמקרבם הוא בא. כפופוליסט הוא נקט צעדים לחלוקה מחדש של העושר.  פעולותיו החריבו את הדמוקרטיה, הביאו את האליטות לארוז מזוודות, חנקו יזמות, הפילו את שער המטבע והכניסו את ונצואלה לספירלה של התדרדרות שאין לדעת מתי ואיך תצא ממנה. זה לקח מפחיד על הסכנה האורבת למדינות לא הומוגניות שמתקיים בהן אי שוויון כה דרמטי, ויהיו שיאמרו שהוא רלוונטי גם לנו, בפרט לאלו שמהרהרים ברצינות באפשרות של הקמת מדינה דו לאומית.

ובכל אופן, כדי להבין את מה שאירע בוונצואלה צריך לנסות להבין גם מדוע מדינות אחרות, דומות ברמות אי השוויון, לא הגיעו לקריסה כזו. רבות ממדינות מרכז ודרום אמריקה סובלות ממחלות דומות, וגם בהן האליטה העשירה והלבנה נוטלת חלק לא פרופורציונלי של העושר הלאומי, אך גם מדינות באזור שהן שם נרדף להתנהלות גרועה ולפופוליזם כלכלי כמו ברזיל וארגנטינה ידעו לעצור בזמן לפני הפיכתן לוונצואלה. אחרי קריסת האפרטהייד אפשר היה לחשוש שגם דרום אפריקה תנהג כוונצואלה, תשלוף באגרסיביות את העושר מידי הלבנים שהחזיקו בו לבדם ותבריח משקיעים. אך הרוב השחור בדרום אפריקה בחר להתנהל בדרך נבונה יותר לפחות לעת עתה (המפלגה שקוראת להנהיג מדיניות נוסח ונצואלה בדרום אפריקה אמנם מתחזקת – כיום היא השלישית בגודלה במדינה).

קללת הנפט

בתחילת המאה העשרים התגלו בוונצואלה מצבורים עצומים של נפט. זה היה מקור ברכה שאיפשר לוונצואלה להתעשר בתקופות שבהן הייתה גאות במחירי הנפט, כמו שקרה בשנות השבעים של המאה העשרים כשמדינות ערב צמצמו את אספקת הנפט אחרי מלחמת יום הכיפורים. אבל כשמחיר הנפט צנח הברכה הפכה לקללה. ההתמכרות לתעשיית הנפט הרסה את ונצואלה, מאחר שחנקה כל תעשיית יצוא מתחרה. בדרך כלל קריסתה של תעשייה המבוססת על יצוא מסוג אחד מובילה לפיחות חד במטבע, וכך סוללת את הדרך לעליית ענפי יצוא אחרים. אבל על פי מאמר מרתק (במסמך זה, החל מעמ' 27) שעסק בקריסתה של כלכלת ונצואלה בשנות השמונים, בוונצואלה זה לא יכול היה לקרות. הדבר היחיד שייצאו שם היה נפט, ויצוא נפט שונה משמעותית מסוגים אחרים של יצוא בגלל חוסר הגמישות המובנה בו. בדרך כלל אפשר לעבור, כשהנסיבות העולמיות דורשות זאת, מתעשיית יצוא אחת לדומה לה. בישראל לשם דוגמה התעשייה הבטחונית הניחה את היסודות לתעשיית ההיי טק, ואילו כשעבר זמנה של חקלאות הפרדסים היא הוחלפה בסוגים אחרים של חקלאות, למשל בגידולים בערבה. גמישות כזו אינה קיימת בענף הנפט. אלו שכל חייהם עסקו בקידוחי נפט נותרים חסרי אונים כשאין ביקוש לסחורה היחידה שידעו להפיק. רפורמות של שוק חופשי אינן מצליחות להוכיח עצמן מהר מספיק כאשר צריך לחלץ מדינה ענייה מהתמכרות לתעשיית הנפט, והקרקע נעשית פוריה לתעמולה של פופוליסטים למיניהם.

השפל המתמשך במחירי הנפט ערער את היציבות הפוליטית והביא בסופו של דבר לעליית מנהיג פופוליסטי קיצוני כמו צ'אווס. וכאן שר ההיסטוריה זימן אירוניה אכזרית מבחינת ונצואלה. השפל במחירי הנפט המיט עליה את צ'אווס, אך ההתאוששות במחיר הנפט הבטיחה את שלטונו. כמעט מייד עם כניסתו של צ'אווס לתפקיד התחילו מחירי הנפט בעולם להתאושש. בזכות התאוששות זאת צלח צ'אווס את הניסיונות הראשונים להפילו והצליח לבצר את שלטונו. הזמן שקנה הספיק לו כדי לטהר את מוקדי הכוח המשמעותיים במדינה מיריבים, ולא הותיר למי שמאס בו ברירה מלבד לקנות כרטיס לכיוון אחד ולעלות על מטוס. מעריכים כי למעלה ממיליון אזרחים, חלק נכבד מהאליטות המשכילות של ונצואלה, עזבו בעשור הראשון לשלטונו, ביניהם גם חצי מבני הקהילה היהודית.

הנפט הוא לא אסון כשלעצמו. מדינות כמו נורווגיה וקנדה ידעו להסתדר איתו ולהפיק ממנו תועלת. אפילו מדינות ערב הצליחו לשרוד את תהפוכות מחיר הנפט. אבל עבור ונצואלה השילוב של המחזוריות הפרועה של מחירי הנפט והפערים החברתיים העצומים היה יותר מדי.

מודעות פרסומת

19 תגובות to “ונצואלה אין דומה לה. מדוע בעצם?”

  1. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ . מענין שלא הזכרת ( אם אתה יודע על כך ) את שם המחלה המרכזית הקשורה לשגשוג של מדינה מנפט : " המחלה ההולנדית " . פה הייתה היסטריה שלמה , אחרי מציאת הגז , ובניית מתווה לקרן אליה יועברו רווחי הגז , והשקעות בהם בהתאמה .

    הנה , בנק ישראל , והמחלה ההולנדית :

    http://www.bankisrael.gov.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/110316g.aspx

    להתראות

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    המחלה ההולנדית זה מונח שבדרך כלל משתמשים בו לתאר מדינות מפותחות עם תעשיות יצוא אחרות שנפגעות מסקטור הנפט והגז המתחזק. ונצואלה היא פשוט מדינה שאין לה תעשיות יצוא אחרות בכלל. אבל המונח מבטא באמת רעיון דומה.

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    כן תמריץ , אלא , שהתיאור האפקטיבי , המצוי , הינו זה , של מדינה שהכוחות שלה הכלכליים ( הון אנושי , טכנולוגיה וכו… ) מתנוונים , בגלל יצירת עושר קל ובטוח וזמין .

    אני רק מניח , שאתה מתנגד לתפיסה של צמצום בגלל פחד מן המחלה ( כפי שבארץ ) . עדיף היה להשקיע כספים לטעמי , ברפורמות מבניות במשק , מאשר , גישה מצמצמת ומחמירה עם הכנסות הגז .

    להתראות

    אהבתי

  4. אל רום Says:

    תמריץ , תוכל לקרוא את " חוק קרן לאזרחי ישראל , התשע"ד 2014 , גש לסעיף 3 , יבטא לך ( בין היתר ) את פחד " המחלה ההולנדית " בכל הנוגע לרווחי הגז , הנה כאן :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law14/LAW-2460.pdf

    להתראות

    אהבתי

  5. Yoav Says:

    הניתוח שלך לוקה טיפה בחסר, אם חושבים על כך שלמרות שצ'אבס הרס את כלכלת ארצו, המצב של רוב תושביה השתפר במהלך כהונתו.

    זה כמובן בגלל האי שיוויון הענקי שקיים בה, ושצ'אבס הוריד במעט תוך שימוש בתוכניות העברה ענקיות. זה גם מסביר למה הצליח לרבל את אהדת ההמונים – מצבם השתפר!
    זה רק מדגיש את סכנות האי שיוויון, במיוחד כשזה אי שיוויון מרוד כמו בונצואלה.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    יואב, לצ'אבס היה המון כסף לחלק. העשור הראשון של המאה הקודמת הביא ברכה עצומה למפיקות הנפט. אי אפשר סתם להשוות את מה שצ'אבס נתן להמונים למה שהיה לפניו בתקופת השפל של הנפט.

    אהבתי

  7. Yoav Says:

    לא רק. ונצואלה לא עשירה בנפט מאז צ'אבס, אלא גם לפניו.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    יואב, תסתכל על הגרף.
    יש הבדל שמים וארץ בין מה שקרה קצת אחרי שצ'אבס התחיל לכהן לבין מה שקרה בשנים שקדמו לו.

    אהבתי

  9. חושב בקול Says:

    לגבי דרא"פ: בתקופה האחרונה יש במדינה תופעה חדשה יחסית של הפסקות חשמל יזומות כמו בעולם שלישי. אני לא בקיא מספיק בקורה שם אבל אני חושש שזה בגלל שנתנו לשחורים לנהל שם את הענינים. אני יודע שיש שם אפליה מתקנת בתעסוקה.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    אגב דרום אפריקה. משהו שיכול להמחיש הדרדרותה של ונצואלה הוא ששיעור הרציחות בה כפול מבדרום אפריקה. בשנות התשעים היה יחס הפוך – פי שניים רציחות בדרא"פ.

    אהבתי

  11. גיא Says:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084007#fromelement=hp_deot
    יואב קרני : האם הגל הורוד בדרון אנריקה מגיע לקיצו?
    תהיות נוספות:
    זה כנראה לא זמן טוב לפתוח שן חנות לג'קטי קורדרוי.
    האם לגל האוונגליסטי יש\יהיו השפעות על הצבעה למפלגות ימין?
    האם שווה לשקול שפקולציות על השקעה מוגברת במדינות ששערי המטבע הבורסות ושיעוריהצמיחה שלהן בקנטים ואולי לקראת עתיד\ אפשרות עתיד טוב יותר?(רק שואל וכמובן לא משקיע)

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    כתבה מעניינת של קרני. מי שהימר לאורך השנים על מפנה חיובי כלשהו בארגנטינה לא ראה ברכה בכלל.

    אהבתי

  13. גיא Says:

    אכן , ידוע. בפתח המאה ה-20 היתה ארגנטינה הכלכלה החמישית בעולם בגודלה.
    אולי לכן זה בדיוק הזמן להשקיע כשאף אחד כבר לא מאמין שיכול להיות שם מפנה ולמיטב ידעתי אין כמעט מחשבות להגר לשם כפי שהיו בתחילת המאה ה-20.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Great_European_immigration_wave_to_Argentina

    אהבתי

  14. הקץ לנפט | תמריץ Says:

    […] אסון, אך בטווח הארוך תרמה להיקסמות של הרוסים מפוטין שכמו צ'אווס בונצואלה, היה בר מזל בכך ששלטונו נפל בדיוק על זמן התאוששות הנפט. […]

    אהבתי

  15. גיא Says:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001090817#fromelement=hp_deot
    יואב קרני על מדינות ה,brics בכותרת בסגנון יוגי ברה.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    כתבה מעולה של קרני.

    אהבתי

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    Venezuela is on the brink of a complete economic collapse http://wapo.st/1nCRlnD?tid=ss_tw

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    שירותי הבריאות בונצואלה קורסים:
    Supplies are lacking, electricity goes out, equipment is broken and patients lie in pools of blood as the country’s economic crisis has exploded into a public health emergency.

    Read More: http://nyti.ms/1V3SFNG

    אהבתי

  19. האם בריטניה סובלת מהברקזיט? | תמריץ Says:

    […] האפקטים החיוביים של פיחות במדינה כמו בריטניה, שיש לה, להבדיל מוונצואלה, סקטור יצוא תעשייתי שיכול ליהנות ממנו, הם רבים. חלקם […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: