עשר מילים מלמדות הרבה

אוניברסיטת שיקגו עורכת מדי שנתיים סקר גדול שבוחן עמדות ומאפיינים דמוגרפיים בקרב הציבור האמריקני. זהו הסקר החברתי הכללי (GSS) ותוצאותיו הן מאגר מרתק של מידע. הוא כולל בתוכו גם מבחן אוצר מילים, עשר מילים מהרובד הגבוה של השפה האנגלית, שהמשתתף בסקר מתבקש לבחור להן פירוש מתוך רשימה סגורה. מה הקשר בין היכולת למצוא פירוש נכון לעשר מילים לבין שלל משתנים דמוגרפיים ולבין עמדות והשקפת עולם? קשר הדוק. הקשר הזה הוא דוגמה לכך שמדעי החברה במיטבם מסוגלים להשתמש בכלים מאוד פשוטים כדי לפענח סוגיות מורכבות.

תוצאות המבחן מלמדות על פער האזורים בארצות הברית. בחלקים הצפון מזרחיים של ארה"ב ההישגים טובים במיוחד, ולעומת זאת במדינות חגורת התנ"ך כמו אלבמה ומיסיסיפי הציונים נמוכים. מעבר להבדל האזורי קיים גם פער בין שחורים ולבנים במידת ההצלחה. אדם לבן ממוצע מצליח למצוא פירוש נכון ל-6.5 מילים, אדם ממוצא היספני מצליח למצוא פירוש ל-5.5 מילים, ואדם שחור מצליח לענות נכונה על 5 מילים. במבחן השתקף לאורך השנים צמצום הפערים בין שחורים ולבנים, שאובחן במבחנים רבים אחרים וביטא את הקפיצה המרשימה בהישגיהם של שחורים באמריקה לאורך שנות השבעים והשמונים. עם זאת בעשורים האחרונים נעצרה מגמת צמצום הפערים וההפרש נותר בעינו, למרבה תסכולם של אנשי החינוך בארצות הברית. בשל האופי של עקומות פעמון סטטיסטיות – ההפרש בין לבנים לשחורים משתקף בממוצע, אך יותר מכך משתקף בקצוות. יש הרבה יותר שחורים בקצה הנמוך של התפלגות הידע, והרבה פחות שחורים בקצה הגבוה שלה.

נראה שיש ערך כלכלי להבנת מילים מסובכות. 16% מהמרוויחים למעלה מ-250 אלף דולר בשנה מצליחים לענות על 9 או 10 שאלות נכונה, ורק 8% מאלו השייכים לרמת ההכנסה הנמוכה. למעשה אולי מה שמרעיש באמת הוא ש-84% מאלו שמרוויחים יפה כל כך לא מצליחים לפענח 9 או 10 מילים.

המבחן מלמד על יכולותיהם המילוליות יוצאות הדופן של יהודים. שליש מהיהודים עונים נכונה על 9 או 10 שאלות. זאת לעומת 16% מהלבנים ו-3% מהשחורים. 17% מאלו שמגדירים את עצמם ליברלים מגיעים לרמה כזו, אך רק 11% מהמגדירים עצמם שמרנים.  26% מהאתאיסטים והאגנוסטיקנים נמצאים ברמה זו של תותחי אוצר מילים, אך רק 9% מאלו הרואים עצמם כמאמינים אדוקים ורק 4% מאלו המאמינים שהתנ"ך הוא דבר האלוהים ממש. אני חושד שבארץ היה קשה לשחזר את הקשר השלילי בין אוצר מילים לבין דתיות, ולו רק כי העברית ברמתה הגבוהה כוללת מילים ששכיחות יותר בהקשרים דתיים, בתפילה ובתלמוד. בנוסף הדתיות בגרסתה היהודית מבוססת פחות על הצהרות אמונה ריקות ממחויבות ויותר על דבקות בכללים קפדניים לניהול אורח חיים, וזה דבר שדורש שליטה עצמית. שליטה עצמית גבוהה תהיה קשורה מן הסתם ביכולת מילולית גבוהה.

איך מצליחים במבחן אוצר מילים? מן הסתם על ידי זה שקוראים טקסטים ברמה גבוהה. התוצאות מלמדות אותנו אם כך שהציבור שקורא טקסטים כאלו נבדל משמעותית מציבורים אחרים ואפילו מרוויח יותר כסף. אלו מהקוראים שחוששים שהם משחיתים זמנם פה בבלוגוספירה יכולים לראות בכך צפירת הרגעה. קריאה היא לא לשווא.