נהגת המונית שמסרבת לזוז

תארו לעצמכם שעליתם על מונית, ולמונית יש נהגת. אתם אומרים לה את יעד הנסיעה והיא מהנהנת. ואז אתם מתיישבים באוטו וממתינים, אבל הנהגת לא עושה שום דבר. המונית לא מתקדמת. "מה קורה?" אתם שואלים בעצבנות וחוזרים על יעד הנסיעה הרצוי. "כן, כן" אומרת הנהגת. אבל כלום. לא קורה שום דבר. המכונית דוממת.
מהצד מגיעה מונית אחרת. הנהג שלה מוריד את החלון ומציע לקחת אתכם. הנהגת שלכם שומעת את הצעתו ומתחלחלת:"לנסוע במהירות ליעד?? איזה חוסר אחריות!"

סיפור המונית הזה הוא משל על התנהגותה של קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. פלוג מחויבת על פי החלטת הממשלה להביא לשיעור אינפלציה שבין 1% ל-3%, והגישה המקובלת היא שיש לכוון לאמצע טווח זה – כלומר לאינפלציה שנתית שעומדת על 2% (אני חושב שזו גישה שגויה, אבל זה נושא לדיון אחר).
והנה אנו רואים שפלוג לא עושה שום דבר כדי להביא את המשק לאחוז האינפלציה הרצוי. אם האינפלציה נמוכה כפי שהיא היום הרי שיש מגוון כלים להעלותה – הורדה נוספת של הריבית, אפילו לתחום השלילי. קניית מט"ח מסיבית. הקלה כמותית. אבל פלוג לא ממש עושה משהו. גם אם היא נואשת לחלוטין באשר ליכולתה להגיע ליעד, לפחות יכולה הייתה לעודד את המשק להשתמש בשירותיו של אדם אחר שיובילו, שר האוצר. אבל כאשר משה כחלון מגיח ומציע לעודד את הצמיחה במשק (ובטווח הארוך גם את האינפלציה) על ידי הורדת מס, היא נרעשת וזועקת על חוסר האחריות שבהעלאת הגרעון.

פלוג טוענת ששיעור האבטלה נמוך ואינו מצדיק צעדים דרסטיים. אם התעסוקה מלאה, אין עוד את מי להעסיק ולפיכך אין טעם לנסות לשפוך כסף למשק. כל המשאבים כבר מנוצלים. לדעתי זו גישה די אבסורדית. העובדה שכולם, פחות או יותר, מוצאים עבודה לא מעידים שעבודתם היא העבודה האופטימלית המתאימה לכישוריהם. אפילו אם היינו במיתון חריף כמו ב-2009, רק מעטים יחסית היו מובטלים ממש ואלו היו ברובם הלא משכילים. ובכל אופן ברור שבמשק במיתון יש חוסר כללי בתמריצים ליזמות וללקיחת סיכונים שמשפיע על כולם, גם על אלו שמועסקים בתפקידים טובים. גם הם היו יכולים לקבל שכר גבוה יותר והצעות עבודה אטרקטיביות יותר במשק המצוי בצמיחה.
אבטלה היא מדד גס. כשמסתכלים רק על אבטלה, אם מגיע עולה חדש פרופסור מרוסיה ומוצאים לו עבודה כמנקה רחובות, זה משביע רצון ממש כמו העסקתו כמנהל הטכנולוגי של סטרטאפ. בשני המקרים העולה לא מובטל. האבטלה הנמוכה היא הישג יפה לכלכלת ישראל, אבל האינפלציה האפסית מעידה שמשאבי המשק לא מנוצלים ושנדרשת זרימה מוגברת של כסף כדי שהצרכנים יוכלו לקנות מה שחשקה נפשם, והמועסקים ינצלו את מלוא כישוריהם. סירובה העקבי של פלוג לפעול בכיוון המתחייב מהנתונים בשטח לא מחולל אסון – המשק יציב בסך הכול, אבל הוא פוגע קצת בכל אחד מהאזרחים שיכול היה להרוויח יותר, לצרוך יותר ולחסוך יותר עם מדיניות נכונה יותר מצידה.

116 תגובות על ״נהגת המונית שמסרבת לזוז״

  1. תמריץ, אין לי דעה בשאלה אם עדיף להוריד מסים או להחזיר חוב, אבל האם צמצום החוב לא מהווה הזרמת כסף למשק?

    אם מצמצמים את החוב באמצעות רכישה עצמית של אג"ח ממשלתי, זו הזרמת כסף למחזיקי האג"ח הממשלתי.

    אם מצמצמים את החוב באמצעות הימנעות מגלגולו, כלומר הימנעות מהנפקת סדרה חדשה במקום סדרה ישנה שנפרעת, גם אז זו בעצם הזרמת כסף לידי מחזיקי האג"ח הממשלתי.

    אולי הטענה שלך היא שבהפחתת מע"מ ההזרמה מפוזרת יותר וחלק גדול יותר ממנה מגיע ישירות לאנשים שישתמשו בה לצריכה?

    בצמצום חוב הכסף יגיע לקרנות ותיקי השקעות. האם הוא יישאר שם או ימשיך להתגלגל הלאה?

    אהבתי

  2. תמריץ , תודה על הפוסט , אסור לשכוח , שאינפלציה או הערכה שלה , הינה תלויית משק . אינפלציה במשק מונופוליסטי למשל או צומח צמיחה מואצת הינה דבר אחד , אבל במשק בו הסביבה העסקית פורחת , אזי עסקינן בדבר אחר לגמרי , שהרי :

    שלא כפי שמקובל לחשוב , אפשר וצריך להילחם באינפלציה , לא רק על ידי מדיניות מוניטרית , אלא גם על ידי העצמה של הסביבה העסקית : צמיחה , ויצירת תחרות , או כי אז :

    הורדת המחירים הינה טבעית לפעילות המשק , והיא חסרת המימד ההרסני של ביקושים גוברים ,שמאמירים מחירים , לא כל שכן , על חשבון ערך הכסף .

    קצת קשה לתפוס הפרדוקס , אבל :

    כאשר יש ביקושים , אזי כרישים נמשכים לנישה , ואז , הם נכנסים לתחרות , מייצרים , וקורעים נתח מן העוגה ( או הקרפצ'יו ) או כי אז , ריבוי ייצרנים , עוסקים , משווקים וכו…. מוריד מחירים , ויותר מזה :

    לפעמים מגדיל הנתח הכולל , בגלל התמכרות של השווקים או הצרכנים , או כי אז :

    ייתכן מצב , שהורדת ריבית למעשה , נלחמת באינפלציה , על ידי :

    יצירת סביבה עסקית , הגברת תחרות , הורדת מחירים , שיווק או צריכה נרקוטיים גוברים ( התמכרות ) והגברת הרווח לעוסקים .

    זהו המודל האידיאלי ביותר , אלא שהוא מזקיק מדיניות אינטגרטיבית לא פשוטה , אבל בהחלט ברת ביצוע .

    להתראות

    אהבתי

  3. אל רום, אתה מתאר להבנתי את מערכת היחסים המורכבת בין צד הביקוש, צד ההיצע ובעיית המחסור בעולם. לכאורה הגברת הביקוש יוצרת מחסור, אבל למעשה הגברת הביקוש היא תמריץ לפיתוח צד ההיצע ולכן בטווח הארוך, במשק קפיטליסטי טכנולוגי, יש לה השפעה חיובית על פתרון בעיית המחסור. זהו מודל שאני מאוד מאמין בו.

    אהבתי

  4. מבקר, הקלה כמותית היא למעשה הזרמת כסף באמצעות צמצום חוב, והדעה המקובלת היא שזה עובד. זאת אף ש-mmt מזלזלת בכל הקונספט. אולי גיא מכיר טקסט של מיצ'ל בנושא.

    אבל האפקט של החזר החוב הוא מורכב ובעייתי. אתה מחזיר כסף לבעלי האג"חים, אבל כמו שכתבת אין לך שום ודאות שישתמשו בו לצריכה. הם יכולים סתם להשאירו בעו"ש או להשתתף בגיוס חוב של חברה שסתם תשאירו בעו"ש (נוסח יתרות המזומן הענקיות של אפל). העניין הוא שהריבית קרובה לאפס ולכן הקנס שנובע מהשארה בעו"ש הוא זניח.

    אפשר להסתכל על זה גם כך: מינוף מוגבר במגזר הפרטי מסכן את היציבות הפיננסית, בעוד שמינוף מוגבר במגזר הציבורי לא (אין חשש לחדלות פרעון במגזר הציבורי כי הממשלה בעלים על מדפסת הכסף). אם תחזיר חוב ממשלתי – תעודד את גיוס החוב במגזר הפרטי, למשל אג"ח קונצרניות כתחליף לאג"ח ממשלתי, ובכך תגביר את המינוף וזה יכול להזיק.

    אהבתי

  5. לא מכיר טקסט בנושא אבל מבטיח לחפש. קצר במשאבים וארוך בחגים.
    אגב חגים , שנה טובה.
    בנתיים….
    מיצל אומר :For a modern monetary theorist, private debt is not remotely like public debt. Private debt is required to “finance” private spending in excess of income, asset sales and saving. It has to be paid back by consuming less in the future.

    Public debt doesn’t finance anything and doesn’t constrain the capacity of the sovereign government to spend in the future

    ואז , לפי הבנתי, אם יש ביקוש במשק לחיסכון אז מה שיקרה זה מה תמריץ
    תיאר בשתי השורות האחרונות לתגובתו.

    אהבתי

  6. תמריץ..

    ואולי נהגת המונית מבינה שלא רק על אינפלציה יחיה האדם? או המשק?
    היא מבינה שיש עוד מכלול גורמים ופרמטרים בעייתיים שנגרמים עקב צעדים נוספים בכיוון.
    בועת נדלן בועת אגח בועת חוב.
    בקיצר
    מדיניות הריבית הנמוכה הארוכה הביאה למצב של לא לבלוע ולא להקיא.
    העסק נפיץ ושביר מאין כמותו. והגברת הולכת על ביצים.

    שיהיה בהצלחה

    אהבתי

  7. שמשון, אתה צודק ששניים מהצעדים האפשריים – הורדת ריבית והקלה כמותית כרוכים בניפוח בועה אבל הצעדים האחרים שהזכרתי – קנייה מסיבית של מט"ח וכן הורדת המע"מ ומסים בכלל, אינם מעוררים את הבעיה הזו.

    אהבתי

  8. הורדת מעמ בוצעה. ( לא שמישו ירגיש ת זה. סליחה , חוץ מהקבלנים שיוסיפו 1% למחיר דירה ). למרות התנגדותה! וגם ניתן להבין שהיא מודאגת מהגדלת הגרעון. צך להאכיל הרבה פרזיטים.

    תיקון.. לא "כרוכים בניפוח בועה" אלא העצמת הבועות האימתניות הקיימות.

    אהבתי

  9. אגב
    אם כל אזרח ירוויח יותר ובתמורה ישלם יותר על מחייתו
    אז האזרח לא הרוויח כלום..
    ולכן מה שדרוש קודם הוא פרוק הריכוזיות והמונופוליזם במשק.

    ו מ שלום אומר:

    "מה שקרה בפועל, בכמעט כל המקרים שראינו עד כה, היה שרוב הכסף הפך חומר גלם לספקולציה, ולא מכשיר לעידוד הצמיחה בכלכלה האמיתית"

    הדעה הרווחת היום היא שרצון הפדרל רזרב להעלות הריבית נובע בעיקר מן האסון הנבנה בקרנות הפנסיה"

    http://www.fxcm.co.il/מחשבות-על-מושגים-כלכליים/p4905/

    אהבתי

  10. תמריץ,

    כן, המנגנון דומה לזה שמשמש בהקלה כמותית, אך היות שמקור הכסף הוא עודף גביה ממסים זו לא הרחבה כמותית אלא מניעת צמצום כמותי.

    צריכה מוגברת תביא להצטברות כסף בחשבונות העו"ש של החוליות השונות בשרשרת הייצור. אין ודאות לאן הכסף הזה יילך. דיבידנדים? רכישה עצמית של מניות או אג"ח? בונוסים למנהלים? רכישת חברה אחרת? — אה, כן, אולי גם קצת CAPEX.

    אגב, הצטברות כסף בחשבונות העו"ש של העסקים היא לא הדרך היחידה לממן CAPEX. אפשר להנפיק אג"ח קונצרני. אפשר להנפיק מניות. אפשר לקבל אשראי מהבנק.

    ——————————————————————————-
    גיא, תמריץ,

    אנשי MMT מחזיקים בתפיסה *תזרימית* של הכנסה, ולדעתי זו תפיסה מצמצמת מדי. בכדי לדעת אם הייתה לי שנה טובה בשוק ההון, אני מסתכל על השינוי בשווי התיק, כלומר על תשואת התיק שכוללת רווחים והפסדים לא ממומשים.

    לעומת זאת, פקידי השומה ואנשי MMT מסתכלים רק על רווחים והפסדים *שמומשו*.

    הנטיה שלי לצרוך והמוכנות שלי לפרישה מושפעות שתיהן מהשינוי בשווי הנכסי הנקי שלי, ולא מההכנסה התזרימית שלי. לדעתי זה פספוס עצום של אנשי MMT.

    אהבתי

  11. מבקר, צריכה מוגברת תביא קודם כל לצריכה מוגברת. ילד חלם על רכבת צעצוע ויקבלה. איך ימשיך להתגלגל משם הכסף, זו שאלה, אבל בהנחה שהיכולת של אנשים לצרוך יותר היא דבר טוב ביסודו, אז כבר הגשמנו את המטרה (ההנחה אמנם לא טריוויאלית אבל היא אקסיומה שבלעדיה אין טעם לדבר על צמיחה). אם סתם מורידים חובות סביר להניח שהאפקט על הגברת הצריכה יהיה חלש יותר.

    לגבי אפקט העושר שמעודד בזבוז אין לי ספק לגבי חשיבותו כשמדובר בתיק מניות. מה שתמיד הטריד אותי הוא שכלכלנים מאמינים שאפילו עליית ערך דירת המגורים יוצרת אפקט עושר. זה מוזר לי – מה התועלת בעליית ערך דירה שבמילא לא תוכל לממש כי הרי תצטרך לגור איפשהו. קראתי מחקרים שהתיימרו להראות אמפירית שזה עובד, ואף שלא מצאתי בעיה מתודולוגית בהם, חשתי שזה מאוד מוזר.

    אהבתי

  12. שמשון, הייתי מוכן לחתום על טקסט של משה שלום אם היה מציע אלטרנטיבה עדיפה להורדת הריבית ולהקלה הכמותית. לי יש אלטרנטיבה כזו – הורדת מסים.

    אהבתי

  13. תמריץ, התייחסתי למה שכתבת קודם לאל רום:
    "לכאורה הגברת הביקוש יוצרת מחסור, אבל למעשה הגברת הביקוש היא תמריץ לפיתוח צד ההיצע ולכן בטווח הארוך, במשק קפיטליסטי טכנולוגי, יש לה השפעה חיובית על פתרון בעיית המחסור".

    תשובתי על כך היא, בתמצית:
    1. רק חלק מהכסף שמתקבל ממכירות מוגברות מושקע ב-CAPEX כלומר ב"פיתוח צד ההיצע".
    2. גם בחלופה של צמצום חוב, בה הכסף מגיע לידיהם של מחזיקי אג"ח ממשלתי, חלקו מושקע ב-CAPEX, הן דרך גיוסים והן דרך הגברת היכולת של הבנקים להעניק הלוואות לעסקים.

    כשאתה כותב שצריכה מיידית היא מטרה בפני עצמה, אתה בעצם משנה את הנושא ואולי אפילו נסוג מהטענה על פיתוח צד ההיצע בטווך הארוך.

    אהבתי

  14. מבקר, זה לא סותר. גם אם נניח שחברה ספציפית לא משקיעה כלום בהמשך שכלול צד ההיצע, עצם העובדה שהיא מרוויחה בתחום מסוים גוררת בו תחרות ויזמות מצד אחרים. העובדה שמישהו רוצה לקנות היא תמריץ עצום לפיתוחה של תעשיה.
    תמונת הראי של זה אגב היא מה שאומרים שתעשיות בדעיכה אינן השקעה כל כך גרועה, כי לפחות לא ייכנסו מתחרים. זו דוגמה לכך שכשהביקושים יורדים – הרוח היזמית בתחום נעלמת, גם אם עדיין אפשר להרוויח.

    אהבתי

  15. שמשון, בבעות נדל"ן אשמות כלל הנשים בארץ ולאו דווקא הנהגת מבנק ישראל לבדה. כך גם למעשה עליית ערך דירת המגורים יוצרת אפקט עושר כי האישה
    יכולה אז תמיד לומר "הנה , בזכותי קנינו את הדירה עם המשכנתא.צדקתי . הרווחנו .נקודה . עכשיו אני אומרת שאפשר לבזבז כי יהיה בסדר." (לא אישי 🙂 )
    שמשון2, ככלל , מהבחינה המקיבליסטית, עדיף מצב של אבטלה נמוכה ומחירי דיור גבוהים מאשר מצב של אבטלה גבוהה ומחירי דיור נמוכים …
    ב2 המצבים האזרחים לא יכולים לקנות דירה אך המובטלים מועסקים וההוויה שלהן נוטה כלפי עבודה ויש להם גם פחות זמן להתלונן ,לצעוק ולהתרגל לבטלה. כשיגיע השיגשוגהכלכלי הם כבר יהיו מורגלים בעבודה ולא יצטרכו תקופות הכשרה ארוכות.לא פחות חשוב – כשהם בעבודה הם גם מפריעים לי פחות בים.

    אהבתי

  16. רק זאת אומר :

    בזמנו תמריץ העלה פוסט : " היו מדענים ….." והוא הסכים איתי שם , שמוטב להיצמד לדינמיקות ותפיסות אינטגרטיביות , במקום היצמדות למודלים קלאסיים .

    ואכן , מה שחשוב , זה לא לאיפה הכסף ילך פרדוקסלית !! אלא :

    שהכסף הולך , בפועל , מפה לשם , או משם לפה , וזה כתוצאה מיוזמה שלך , ושליטה שלך : all the way down .

    כלומר , היכולת שלך ליצור דינמיקה , ולשלוט בה , בהתאם להתרחשויות קונקרטיות , ולא מתוך תפיסות קלאסיות אפריורית , מביאה למצב :

    שאתה מנווט השווקים , שולט בהתנהגות, מכתיב או יוצר הווקטורים , ולא בדיעבד , סופר הכסף או הכישלון .

    כמו ההבדל אותו הבהרתי בזמנו , בין "סוחר סיזיפי " לבין : "סוחר ביהוויוריסטי ". הראשון מחשיב רק הגעה ליעד , בבחינת : " אפס / אחד " ואם לא , הוא נפל על הראש !! מה בדרך קורה , לא מענין , הוא פותח פוזיציה של מעין :

    "שגר ושכח " . ואילו זה הביהוויוריסטי :

    מה שמענין אותו , זה לא יעדים, אלא התנהגות , מה השוק עושה , ועכשיו !! ובהתאמה , הוא מתמרן ללא הרף בשביל להרוויח :

    פעם לונג , פעם שורט , פעם עירובין , הכל על אותו הסשן , ואותו הנכס , או כמה נכסים במקביל .

    מה שחשוב אם כך :

    זה שאתה שולט באופן מסונכרן , בשווקים ובהתנהגות . ואם כך :

    אתה יודע שכסף , הולך מנקודת X לנקודת Y . אתה מזהה את זה על חם , או צופה זאת בוודאות בטווח קצר , ומראש . ואתה דואג שכסף שהגיע לנקודת Y , יזרום לנקודת Z .

    אמחיש זאת כך :

    ככל שאתה דואג , שעסקים יהיו גדולים יותר ( קמעונאיים למשל ) אזי הם ייצרו מחזור גדול יותר מטבע הדברים .

    כאשר המחזור גדול יותר , או ענק , אזי : ישנו שיפטינג צולב של כסף !! מהליבה הקמעונאית , להחזקות צולבות , או השקעות הוניות .

    אם כך , עסק כזה , יש לו יותר פוטנציאל , להוריד מחירים , ולתרום בכך למלחמה באינפלציה , כיצד :

    פשוט , ככל שהמחזור גדול יותר , שולי התמרון שלו גדולים יותר . נניח מכולת שכונתית :

    אם יוריד מחירים , לא שווה לו , בשביל עוד 10 גדולים של תוספת מחזור , ללכת לבנק , להתיעץ עם יועץ השקעות , ולבדוק מה לעשות עם המחזור המוגדל .

    אבל עסק גדול , בדיסקאונט , מביא נניח 100 מליון שקל הגדלה , ואז :

    הוא מרוויח באופן צולב , מהשקעות הוניות או בכלל , סכומים לפעמים גדולים יותר , מהליבה הקמעונאית שלו . יש לו האפשרות והשוליים לכך !!

    אם כך :

    רגולטור חכם , שרוצה להילחם באינפלציה או ביוקר מחיה , נותן להם ( לקמעונאים הגדולים ) הטבות בהשקעות הוניות , על מנת , שהם יוכלו להרוויח יותר באופן צולב , ובתמורה , הוא יורד עוד ועוד במחירים הקמעונאיים .

    יתירה מזו :

    ההטבה ההונית , תחול על השקעה בעסקים יצרניים כדרך משל , שבתורם , יצמיחו עוד תחרות , ועוד תעסוקה , ועוד פיתוח .

    להתראות

    אהבתי

  17. עליית מחירי דירות יוצרת אפקט עוני אצל אנשים שחוסכים לרכישת דירה או שמתכננים עזרה לילדיהם ברכישת דירה.

    אהבתי

  18. תמריצוש
    כולם רוצים פחות מיסים. אך איך תממן את כל הבטלנים והפררזיטים?
    העליה בביקושים עקב הורדת מס אינה מיידת ואינה מובטחת כלל.
    ללא רפורמות מבניות משמעותיות קשה לזוז.. ומי יתעמת עם קבוצות הלחץ והמחוברים הנהנים מהמצב?

    גיא
    שנה טובה. תאכל תפוח בדבש ותנשום

    אהבתי

  19. גדרון, אם אעשה כפי עצתך אחנק, לא?
    מבקר ט. האפקט הוא כמובן מצרפי.
    אין חוק טבע שיש לקנות דווקא דירה שהמחירים גבוהים.
    זהו עניין תרבותי או בשפת הכלכלה. עניין של טעמים.
    אולי אם ישתנו הטעמים ירדו גם מחירים.

    אהבתי

  20. תמריץ, הבהרה קטנה לדברי מקודם: לא התכוונתי לדבר רק על *אפקט* העושר, אלא לדעתי עליית שווי התיק עשויה לשקף עליה *אמיתית* בעושר. למשל, אם העליה משקפת עליה בכושר הייצור של מוצרים ושרותים שמשפרים את חיי הלקוחות.

    ——————————————————————————-
    אל רום, מדבריך ניתן להבין שאתה דוגל בתכנון מרכזי של הכלכלה, או ליתר דיוק, בהעמקת הניהול המרכזי של הכלכלה.

    זה דיון ארוך אבל יש שפע בעיות שגורמות לכך שגישה זו בד"כ לא מובילה לשגשוג המיוחל, וביניהן בעיית הסוכן, בעיית הידע המבוזר, ובעיית התוצאות הלא מכוונות.

    אהבתי

  21. גיא, אפקט העושר לא מתקזז רק עם אפקט העוני, אלא גם עם אפקט הריבית. אם הריבית נמוכה ותשואת הרווח נמוכה ותשואת הדיבידנד נמוכה, זה מטיל צל גדול על התשואות העתידיות של התיק, וגורם לכלל ה-4% להפוך לכלל ה-3%.

    אהבתי

  22. מבקר ,

    לא כיוונתי לניהול או הינדוס של הכלכלה , אלא להכוונה שלה , כפי שעושים יום ביומו ( וזה per se מזקיק ניהול כמובן , אבל מה לא ?? ) אלא :

    שטווחי הזמן , והמודלים הראויים , שונים על פי גישתי , תקרא שוב התגובה .

    להתראות

    אהבתי

  23. גיא, כתבתי "כשהריבית נמוכה ותשואת הרווח נמוכה ותשואת הדיבידנד נמוכה", ושכחתי להוסיף "ותשואת השכירות נמוכה", שזה מה שהכי רלוונטי למשקיעי הנדל"ן.

    אהבתי

  24. אני מסכים עם אל רום. אביא כדוגמא את החברה בע"מ שהוזכרה בעבר בתגובות. זה מושג חדשני שרשות מרכזית החליטה להכיר בו לטובת שיפור התמריצים. אבל זה לא תכנון מרכזי. זה קביעת חוקי המשחק. בתוך החוקים המשחק יכול להיות חופשי לחלוטין.
    גם לוודא שזרימת הכסף במשק תימצא תמיד בעלייה מתונה, כמו מה שאני מציע פה, זה קביעת חוקי המשחק בצורה שתיטיב עם התמריצים. לא תכנון מרכזי.

    אהבתי

  25. גדרון, "איך תממן את כל הבטלנים והפרזיטים". אנשי mmt היו אומרים – פשוט מאוד, תייצר כסף יש מאין. אלא מה החשש? מעודף ביקושים? אדרבה בעידן של אינפלציה נמוכה יבואו הביקושים העודפים וייצרו לנו את האינפלציה שאנו זקוקים לה.

    אהבתי

  26. מבקר. נקודה טובה.
    אומנם כלל ה3 פרצנט פחות לרוחי….. אך אולי הוא גם דוחף
    אנשים החפצים בפרישה מוקדמת חזרה לשוק העבודה/ להיות יותר מעודכנים או ליותר משרות חלקיות. במשרות חלקיות גם יוצרים משהו
    ומשלמים קצת מיסים בכל זאת. אולי זה מתקזז עם אפקט הפרצנט ?
    מעניין מה אומרים הנתונים.

    אהבתי

  27. תמריץ, מה הכוונה "לוודא שזרימת הכסף במשק תימצא תמיד בעלייה מתונה"?

    להבנתי אתה דוגל בשיעור אינפלציה שלא יפחת מ-3%. להבנתי אינפלציה מודדת עליית מחירים, ולא מספר עסקאות או היקף ייצור.

    מה זה "זרימת הכסף" ואיך אתה מתכוון למדוד את זה?

    אהבתי

  28. מבקר, באמת לא דייקתי מבחינתי. אני חושב שעדיף לכוון ליעד אינפלציה אבל יש כאלו שתומכים בלהציב יעד תמ"ג או סך משכורות מצטבר במשק. באופן מעשי ההבדל לא אמור להיות גדול בדרך כלל. אפשר גם לכוון לשקלול ביניהם או לגבוה או לנמוך מביניהם.

    אהבתי

  29. גיא, יש הרבה אפקטים ויש שוני גדול בין האנשים מבחינת מצבם ומבחינת אישיותם, לעתים הם גם משתנים ולומדים, לא תמיד ברור איזו תוצאה עדיפה, ובנוסף, קשה מאוד לערוך ניסויים של ממש ולבודד משתנים.

    — אי לכך, עדיף לדעתי להניח לאנשים לנהל ולווסת את עצמם אלה מול אלה בהחלטותיהם הכלכליות.

    אהבתי

  30. מבקר , אני בדרך עם עמדותיך לגבי " להניח לאנשים לנהל ולווסת את עצמם אלה מול אלה בהחלטותיהם הכלכליות."
    אך יש מקרים מיוחדים בהם דבקות עיוורת ברעיונות אחרים פרט לרעיון התמריץ
    יוכלה להוביל ל
    http://www.urbandictionary.com/define.php?term=shit+hit+the+fan
    במקרים כגון אילו טוב שיש מבוגר אחראי שביכלותו לספק תמריצים.
    גם אם הוא מבוגר ביריון שמחלק טפסים של פטור מפרוטקשיין.

    אהבתי

  31. תמריץ, לדעתי יש הבדל גדול בין הנחת תשתית חוקית ורגולטורית, כמו בדוגמת החברה בע"מ, ובין מדיניות שדורשת החלטות בלתי פוסקות והפעלת מספר כלים לסירוגין ובזגזוגים, במרדף אחר מטרה חמקמקה: מנדט כפול, משולש ומרובע.

    חברה בע"מ היא מעין אבן-בניין או תשתית שהמדינה מספקת. כשמקימים עסק מגדירים אם הוא בע"מ או לא, ואין התערבות *פרטנית* מעבר לכך, פרט להרמת מסך במקרי קיצון. המגזר הפרטי יכול *לבנות* על התשתית החוקית והרגולטיבית הזאת ולהסתמך עליה.

    המקבילה לכך היא — אולי — ההצעה של מילטון פרידמן שכמות הכסף תוגדל בשיעור שנתי קבוע של 3%, כמעין טייס אוטומטי. גם כאן זה דבר שהמדינה קובעת והמגזר הפרטי יכול *לבנות* ולהסתמך עליו בעת קבלת החלטות כלכליות.

    לעומת זאת, ההצעה שלך בעצם מנסה להגדיר איזושהי פשרה בין מספר "תועלות חברתיות", שזה נחמד אולי, אבל הפעולות הנדרשות לצורך ייצוב "התועלות" הללו הן פרועות ומזגזגות, מבחינת כמות הכסף, הריבית ועוד. זו לא הנחת תשתית, אלא התחייבות של הנהג הממשלתי לנהיגה פרועה.

    אהבתי

  32. גיא, המטאפורה הנגדית למה שאמרת היא שהממשלה שוברת לך את הרגליים ואח"כ מחלקת לך קביים.

    אהבתי

  33. מבקר ,שבירת הרגליים היא כמובן גם עניין מצרפי.לא לכולם היא תשבור ולכן
    עדיף בבחירות לבחור ביריון שיהיה כמה שפחות עיוור.
    בכל מקרה , לצרכי שיתוף פעולה אנושי במדדים גדולים עדיף שביריון שאתה בחרת ישבור קצת רגליים מאשר ביריון של מישהו אחר (בקיצון … להלן דעא"ש).

    אהבתי

  34. מבקר, הצעת פרידמן לא עבדה. מה לעשות. הבעיה עם הצעת פרידמן היא במובן מסוים כנראה זה שהיא דווקא מורכבת מדי. היא מסתמכת על מושג כמו כסף שהוא מורכב ומגלם דברים שונים בנסיבות שונות (למשל, כסף במזומן זהה לכסף בפיקדון בתנאי ריבית אפס).

    צריך מדד יותר קרוב למציאות ולדעתי אינפלציה, על אף שמדידתה אינה טריוויאלית, היא קרובה יותר למציאות.
    תן לי כלל שלפיו גובה המס ינוע תנודתית לפי שיעור האינפלציה ולדעתי תקבל יציבות רבה. כיום יש כלל דומה לגבי ריבית ואינפלציה, אבל הסירוב להנהיג ריבית שלילית יוצר בעיה.

    אהבתי

  35. תמריץ, תשובה מעניינת ומעשירה. תודה.

    כשאתה כותב "לא עבדה" למה אתה מתכוון? איפה היא נוסתה, ומה המדד שלפיו היא לא עבדה?

    ————————————————————————–
    גיא, לא הבנתי איך דאעש קשור. בשביל להתגונן או להילחם נגד דאעש צריך ממשלה, צבא ומסים. עלו כאן הצעות שונות לניהול הכלכלה או לניהול כמות הכסף, החוב הממשלתי, גובה הריבית וכו'. בכל ההצעות האלה יש ממשלה, צבא ומסים.

    אהבתי

  36. מבקר ,

    יש לך איזה נטיה , לערוך סרטים , לצלמם , להפיק אותם , לתסרט , ולצפות בהם , אבל , רק אתה !! איזה זיגזוג ? איזה פרוע ?? כך המדינה , וכך מדינות נוהגות תדיר , אלא :

    שלא מיישמים זאת באופן קוהרנטי ויעיל , ומעל הכל : למטרות צמיחה של ממש , או הטבות של ממש לאזרחים . הנה אמחיש לך :

    חוק מקורות אנרגיה, תש"ן-1989 , כך מורה אותנו :

    2ב. (א) השיג מוסד ממוסדות המדינה או גוף אחר הממומן מתקציב המדינה חיסכון בתקציבו כתוצאה מצעדים שנקט להתייעלות אנרגטית בו, יעמוד מלוא הסכום שנחסך עקב התייעלות כאמור לשימושו של אותו מוסד או גוף לפי שיקול דעתו, והוא לא ייגרע מתקציבו במישרין או בעקיפין, על אף האמור בכל דין.

    עיניך הרואות : גוף דנן , אשר השיג התייעלות אנרגטית , הכסף הנחסך , יועמד לרשותו , כתמריץ חיובי ( ואגב כותר הסעיף : תמריצים ) .

    בוא ניקח עוד המחשה :

    חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988* , הנה , סעיף 9 :

    9. (א) משפחה המעתיקה את מקום מגוריה הקבוע היחיד ממקום שאינו עיר פיתוח לעיר פיתוח, תקבל מאת המדינה הלוואות כמפורט להלן, שיהפכו למענק בתום שלוש שנים מיום העתקת המגורים, ובתנאי שאותה עיר פיתוח לא חדלה להיות מקום מגוריה הקבוע היחיד במשך תקופה זו:

    (1) הלוואה בסכום שהוא פי שניים מתמריץ המעבר לעיר פיתוח שניתן באמצעות משרד העבודה והרווחה בשנת הכספים 1987;

    (2) במשך השנה הראשונה לישיבתה במקום – הלוואת השתתפות חודשית בהוצאות חשמל, מים וטלפון בסכום ובתנאים שיקבעו השרים;

    (3) משפחה כאמור שקיבלה הלוואה לרכישת דירה, תקבל בשנתיים הראשונות לישיבתה בעיר הפיתוח, הלוואת השתתפות בהחזר ההלוואה לרכישת דירה, בסכום ובתנאים שיקבעו השרים ביחד עם שר הבינוי והשיכון.

    עד כאן הציטוט :

    זה פרוע ומזוגזג ? לא מבין אותך : העתקת מקום מגורים לעיר פיתוח , מקנה : הלוואה , הלוואת השתתפות חודשית בהוצאות חשמל ומים וכו…. , הלוואת השתתפות בהחזר הלוואה , וכו….

    ממשלות עושות זאת , בסיבוך וטירוף , רק שלא עושים זאת , בצורה קוהרנטית , ויעילה , לצמיחה . לא אעשה עוול כמובן , לנניח :

    לעזרה או לתמיכה הנהדרת בנושא חממות סטרט אפ וכו…. שזה היה , באמת מקצועי וקוהרנטי יותר , אבל , זה רחוק מלהיות משביע רצון באמת , במונחים של צמיחה ומקרו . אלא נהפוך הוא , ותקצר היריעה כאן פשוט …..

    להתראות

    אהבתי

  37. מבקר , כתבת
    "בשביל להתגונן או להילחם נגד דאעש צריך ממשלה, צבא ומסים. עלו כאן הצעות שונות לניהול הכלכלה או לניהול כמות הכסף, החוב הממשלתי, גובה הריבית וכו'. בכל ההצעות האלה יש ממשלה, צבא ומסים."
    ———————————————————————–
    אז לפי תמריץ –> (מצטט אולי פעם שביעית – אבל זו הסיבה שהתחלתי לקרוא בבלוג)
    ———————————————————————–
    דבקות עיוורת ברעיונות אחרים פרט לרעיון התמריץ, בין אם הם משתייכים לדת "השוק החופשי", ובין אם מקורם בדת "השוויון" היא אסון שמוביל לעוני, אבטלה ומחסור, ואף יותר מכך – שהרי גם השפל בגרמניה שהעלה את היטלר וגם זוועות הקומוניזם נבעו בסופו של דבר מרעיונות כלכליים איומים ונוראים שלא לקחו בחשבון את השפעתם של תמריצים.
    ———————————————————————–
    לדעתי בשביל שיהיה לנו כאן צבא חזק לא מספיק שיהיה לנו תל"ג כמו לגרמניה אלא איזה סוג ערבות הדדית וממשל שידאג שלא נכנס למצבי קיצון כמו של אבטלה רבתי שעלולים לפורר את האוכלוסיה שגם ככה נראית כמו עבודת שעטנז.
    במילים אחרות , לא בטוח שיש לנו מספיק גראונד על מנת לאפשר תהליכים של הרס יצירתי , כמו ארה"ב למשל.
    ————————————————————–

    אהבתי

  38. אל רום, הכלל שציינת שחיסכון אנרגטי יישאר בידי המשרד ולא יוחזר לאוצר, נשמע דווקא הגיוני ומהווה בסיס *קבוע* להתנהגות. שים לב שמדובר בקביעה *עקרונית* של הכל או לא כלום, ולא בהתמקחות בלתי פוסקת על אחוזי הטבה. זה לא עניין דינמי אלא סטטי. קובעים זאת בתקנות פעם אחת ודי.

    המלים פרוע ומזוגזג נכתבו בתגובה לתמריץ, ומתייחסות למשל לריבית שהפקידים משחקים בה כל הזמן: היא הייתה פעם גבוהה והגיעה לאפס, ותמריץ אף מציע להפוך אותה לשלילית, ועלולה מתישהו לעלות בחדות. כנ"ל לגבי העליה החדה בהיצע הכסף.

    אהבתי

  39. גיא, הבנתי. אני לא מסכים אבל הבנתי. אציין רק שמדיניות קצבאות שנובעת מההשקפה שתיארת הביאה להכפלת מספר הבדואים תוך זמן קצר, אפרופו שעטנז אתני. אבל העיקר הכוונה.

    אהבתי

  40. מבקר כתבת
    "המקבילה לכך היא — אולי — ההצעה של מילטון פרידמן שכמות הכסף תוגדל בשיעור שנתי קבוע של 3%, כמעין טייס אוטומטי."

    טרם קראתי את המאמר שתמריץ הביא אבל נראה לי שהתשובה של תמריץ
    לשאלה אחרת מפוסט אחר ושל ביל מיצ'ל מתאימות גם לעניין הצעת הטייס האוטומטי.אומנם מדובר פה על גרעון ולא על מדיניות מונטרית אך אני מעריך שהתשובות בכל זאת תקפות.

    תגובה משוחזרת –> תמריץ בעברית , מיצל באנגלית.
    ——————————————————————-
    "דעתי היא שרק המציאות האמפירית תוכיח מה נכון בכל סיטואציה נתונה." =

    Governments should not follow fiscal rules like a ‘balanced budget rule over the cycle’. Rather, they should be guided by evaluations which show the impact of different fiscal policy parameters on the well-being of the population.
    ——————————————————————-
    "אי אפשר לשבת בכורסה ולהגיד מה נכון יהיה מאה שנה אחר כך על פי איזה תרשים סכמטי פשטני. במקום זה צריך לפשוט על אלפי חנויות ולבדוק האם יש התייקרויות מחירים,
    …. . זה מה שהלמ"ס עושה " ……………… =

    But no rule can be devised to automatically ensure that these functional decisions will be made effectively.

    +
    In other words, a deficit could easily be a ***[‘steady-state’]** policy position to support full employment when the other sectoral balances (external and private domestic) were in particular states

    ——————————————————————-
    "להרחיב תקציבית או לא" + "יש כל כך הרבה גורמים רלוונטיים" = (בערך) ל

    It is the art of the policy maker that rules rather than a rule driving the policy.
    ——————————————————————-

    הוא מתאר מתי בכל זאת הגרעון יקטן –>
    If from a position of full employment, the external deficit narrows (via export expansion), or private domestic investment increases, then depending on what the society sees as a desirable mix between private and public resource usage, the fiscal deficit will have to decline to avoid inflation.

    But that is not the same thing as invoking a ‘balanced budget rule over the cycle’. Even when private domestic spending is stronger, public deficits will normally be required to maintain full employment.
    ——————————————————————-

    אהבתי

  41. מבקר ,

    זה לא פעם אחת ודי !! זה מזקיק : מעקב , תיקונים , התאמות , הרחבות , הפקת לקחים , טלאים על טלאים !! ולפעמים אינספור ממש :

    אם רק היית קולט , כמה תיקונים , כמה התאמות , בנושאים מערכתיים כמו :

    ביטוח לאומי , מס הכנסה , היית מזיע דם מהטירוף !!

    גש ללינק הבא , הלינק יביא אותך ל – " פקודת מס הכנסה ( נוסח חדש ) " ( תתעלם מן המילה : פקודה …כך את זה בעיקרון כחוק אשר משית מס הכנסה על אזרחים , עוסקים וכו….. ) תגיע לסעיף 1 והלאה , תראה כמה תיקונים ככותרים יש , מעל כל סעיף , ותיווכח במו עינך , על קצה המזלג , כמה המדינה משקיעה בהתאמות , בתיקונים , הרחבות וכו…. אין לך פשוט מושג , על מה המדובר !!

    הנה הלינק :

    http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/255_001.htm

    להתראות

    אהבתי

  42. רק הבהרה מבקר ,

    אל תבין אותי לא נכון , שכל זה לא נחוץ בעיקרון ( בעיקרון , אבל לא לישון ) אלא :

    האם כך המדינה משקיעה גם בצמיחה , ביזמות עסקית , בעידוד צרכנות וכדומה יוזמות ? ( בוא נקרא להן : תמריציות / דינמיות ……. ) .

    להתראות

    אהבתי

  43. גיא, ישנם דברים שהמדינה צריכה לספק, כמו ביטחון (צבא ומשטרה), וישנם דברים שהמגזר הפרטי צריך לספק, כמו מזון או צמר.

    אנשים רבים סבורים שקביעת כמות הכסף במשק וקביעת גובה הריבית — אלה דברים שהמדינה צריכה לספק או לווסת. לדעתי הסיבה העיקרית שהם חושבים כך היא כי זהו המצב כרגע. הטיית המצב הקיים.

    איש ה-MMT בלינק שלך חושב שאפילו קביעת היצע המשרות במשק צריכה להתבצע על ידי הממשלה, ומשווה בין זה ובין ויסות היצע הצמר באוסטרליה.

    אני ואחרים סבורים שעדיף להשאיר את המשימות הללו או רובן לשוק החופשי. כלומר, במקום להתפלסף כמה מורכבת ודינמית ההחלטה על היקף שתילת תפוחי האדמה בשנה הבאה, הפקידים צריכים פשוט להשאיר זאת לשוק החופשי.

    אכן כן, רפורמות משמעותיות רצוי שיהיו הדרגתיות, במידת האפשר.

    —————————————————————————–
    אל רום, הקביעה שהחיסכון יישאר בידי המשרד החוסך, היא עקרונית וחד פעמית.

    פקודת מס הכנסה היא אכן עבודת טלאים וסיבוכים, אבל מי אמר שזה טוב? זה דווקא רע לדעתי. תקרא על רפורמות מיסוי כמו Flat Tax.

    אהבתי

  44. תמריץ, בעניין ההצעה של מילטון פרידמן, הבעיה נובעת מהבנקאות ברזרבה חלקית.

    אולי היה אפשר להחיל את ההצעה שלו אבל לא על בסיס הכסף אלא גם על האשראי שהבנקים יוצרים?

    לחלופין, היה אפשר לעבור לרזרבה מלאה, באופן מדורג: מעלים את דרישת הרזרבה בהדרגה ובמתווה ידוע מראש על פני 36 חודשים, ובמקביל מגדילים את כמות כסף הבסיס באמצעות הפחתת מסים ו-או הקלה כמותית, כך שההרחבה מעקרת את הצמצום אבל הרזרבה הופכת למלאה.

    (אני בעד רזרבה מלאה בגלל היציבות ושיקולים נוספים ולא בגלל ההצעה של מילטון פרידמן…).

    אהבתי

  45. מבקר ,

    אתה צריך להבין , שאני לפעמים מתודולוגי , בשביל להבהיר נקודה עקרונית , אלא שבמקרה הזה , אפילו בקשר לחיסכון אנרגטי , זה מייצר מנגנונים , וסיבוכים שאין לצפות אותם , זה טבע הדברים !!

    כי נניח שלמשרד יש גירעון , ושר האוצר , יתעקש , שהחיסכון ילך לחובות חיצוניים שהוא יקבע אותם , ולא המשרד הנדון יקבע , אז , פסטיבל ג'אז שלם :

    משאים , מתנים , בגצי"ם , לא גומרים עם כלום !! כך שאפילו דוגמא רזה ומתודולוגית , יכולה ומולידה בעיות מנגנוניות , אינספור .

    לגבי פקודת מס הכנסה , טוב לא גרסתי שזה טוב או רע , אלא , שזה הכרחי , ודווקא כאן , אני לא משוכנע שיש לזה פיתרון ממשי , למה ?

    הואיל , וכאשר אתה עוסק , אפילו בתמריצים , אז אתה עוסק בדיפרנציאציות בעיקרון , כלומר :

    חריגים לכלל !! כל חריג לכלל , מזקיק תיקון בחוק , מכיוון שאנו אמונים כולנו על שלטון החוק , כל סמכות , כל מענק , כל הטבה , כל ביצוע , יסודו בחוק כתוב .

    ואם כך , יוצא מכאן :

    שככל שתתמרץ יותר , תסבך יותר החוק , יש לכך פיתרון , אבל תקצר היריעה …..אבל , אכן , נוכחת , סיבוך אימים , והאמן לי , זה לא שיא הסיבוך עדיין !! יכולתי להציף אותך , אני רק חושש שלא תעמוד בזה .

    להתראות

    אהבתי

  46. אני חייב להודות שאני בור לגבי הצעות לביטול הרזרבה החלקית. אמנם קראתי את בלוג הכלכלה החדשה אך איני יודע אם אתה מכוון להצעותיו. אם הבנקים לא יוכלו להלוות את מה שנתנו להם המפקידים, מה כן יוכלו להלוות?

    אהבתי

  47. תרשו לי לאחל לכולכם ובמיוחד לתמריץ שנה טובה ומבורכת הרבה הצלחה בכל מה שתעשו וכמובן בריאות טובה אושר ועושר…
    רק לפני מספר ימים אורי ידידי שלח לי מאיל וביקש לדעת איך העסקים אצלי ובכלל מה עושים עם מזומנים בימים טרופים אלו האם כדאי לרכוש מניות בשוק.? רק אתמול התאפשר לי לענות לו על השאלות והדגשתי בפניו שהמשק הישראלי גולש למיתון ודפלציה כל זה עוד בטרם נודע לי על המדד אשר התפרסם היום..המצב בהחלט לא משמח אותי אבל זאת המציאות העסקית כאן והדבר הזה מורגש כבר מספר שבועות גם בנק ישראל מודע להאטה המסתמנת בכלכלת ישראל..אגב כך גם הסברתי לאורי שכל העניין של הורדת המע"מ באחוז ומס החברות לא נובע מעודפי גביה אלא מנתונים עגומים וקולות מצוקה הנשמעים מהשטח כמעט מכל הענפים לרבות הייטק..
    גברת פלוג נגידת בנק ישראל יודעת מה עליה לעשות והיא גם רמזה באחד הראיונות האחרונים שאכן יש בכוונתה לפעול גם בכיוון של הורדת ריבית דהיינו ריבית שלילית בדיוק כמו שעשו זאת בשוויץ הרחוקה.. אם כן האם הנגידה תפעל ותוריד את הריבית לאור המדד אשר התפרסם היום..?
    כפי שאני מבין את המצב נגידת בנק ישראל כמו נגידים רבים אחרים בעולם הגלובלי מחכים להחלטה של הפד בכל הקשור לריבית במשק האמריקאי וזו צריכה לבוא ב17 בספטמבר כלומר עוד מספר ימים ורק אז בנק ישראל יחליט איך לפעול ומה לעשות..לנגידה גברת פלוג תהיה בעיה קשה אם הפד יחליט לדחות את החלטתו בנוגע לריבית בארה"ב ואני מריח שזה הכיוון אבל נתאזר בסבלנות עוד מספר ימים
    אולי הפד גברת אלן תפתיע את כולם והריבית באמריקה תעלה..?

    אהבתי

  48. אני לא יודע מאיפה על סמך מה החלטתם שכולם פחות או יותר מוצאים עבודה. לי לקח 8 – 10 חודשים לחפש עבודה ב-2 הפעמים הקודמות שחפשתי (התחלתי לחפש עוד לפני שפוטרתי), יש לי חברים שהיו שנה וחצי מובטלים לפני שמצאו עבודה והם התחילו לחפש עבודה חצי שנה לפני שפוטרו. יש אנשים שאני מכיר שמחפשים 5 – 10 שנים עבודה. אז על סמך מה קובעים שיש אבטלה רק של 5%. בכלל איך יודעים מי מובטל ומי לא?
    מי שמובטל הולך ללשכת העבודה רק למשך התקופה שבה הוא זכאי לדמי אבטלה שזה 0 – 7 חודשים בלבד. כלומר יש המון מובטלים שבכלל לא מגיעים ללשכה והם אינם נספרים.

    אהבתי

  49. גלגל, מעניין מה שאתה מספר. אלו סיפורים מהתקופה האחרונה? שיעור האבטלה במשק הישראלי הוא הנמוך ביותר, לפחות בשלושים השנים האחרונות, ואילו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא הגבוה ביותר. יכול להיות שהנתונים האלו עדיין מסתירים עוד עובדים פוטנציאלים שלא עובדים, אבל בהשוואה לימים עברו זו התקופה הטובה ביותר.

    אהבתי

  50. אפשר קצת לדון בהקדמה לקומדיה האמריקאית?

    סאנדרס מוביל בשתים משלושת המדינות הראשונות למוקדמות הבחירות, על קלינטון. הסקרים מראים שנשים וכושים מעדיפים את קלינטון. מאחר וההצבעה תהיה לא גבוהה הפעם בקרב כושים זה יתן יתרון ליהודי הדמוקרט סוציאליסטי. הכסף עדיין מדבר ולקלינטון יש הרבה יותר.

    שימו לב לתגובות בכתבה על טראמפ, כמעט שאין ביקורת עליו, איש לא שואל אם הוא האדם הנכון עם האצבע על הפצצה, אלא אם הוא האדם הנכון בתחום הכלכלה.
    מעטים בודקים לעומק הערות שלו בעבר שיבהירו דעות שונות שלו על פוליטיקה כלכלה דת מיעוטים עובדים זרים.
    מועמד רפובליקני שהכריז בעבר שישו הוא כשלון מכיון שלא השתמש בכשרון שלו לבנות מגרשי גולף, שאומר כמעט כל דבר שיכול להיות סתירה לפוליטיקלי קורקט.
    זה רק מראה שלהמונים נמאס, שהם לא רוצים שיטרידו אותם עם העובדות.

    http://www.thepoliticalinsider.com/breaking-big-news-for-donald-trump-trump-didnt-even-expect-this/

    המשטרה בהונג קונג החלה השבוע לאסור נהגי אובר. מזמינים אותם דרך אובר ואוסרים אותם. המשטרה אף פשטה על משרדי אובר בהונג קונג. עם זאת משפטית מאד קשה להרשיע את הנהגים היות וצריך להוכיח שהנהג קיבל תשלום מהנוסע. בהונג קונג נסיעת אובר יקרה עד פי שלוש ממונית ועדיין יש להם ביקוש גדול מסיבות יוקרה
    בהונג קונג הפסיקו להוציא רשיונות למוניות ב1994 ומחיר רשיון למונית מחליף ידיים ב 3.5 מליון ש"ח.

    אהבתי

  51. אורי , על מה בדיוק המעצר וההרשעה , אבל בדיוק , משמע : כותר :

    קבלת דבר מה במירמה , הונאה , הפרת איסור או צו משפטי , מה בדיוק הבעיה ( אם אתה מבין או יודע כמובן ) להתראות

    להתראות

    אהבתי

  52. הבנתי הענין אורי , מדובר פשוט ב –

    הפעלה של עסק ( מוניות לצורך הענין ) ללא רישיון , בניגוד לחוק . אם אני מבין נכון , מדובר למעשה , במכוניות פרטיות ,שנותנות שירותי מונית , או שירותי הסעה , ללא רישיון עסק דנן .

    חשבתי משהו אחר לגמרי ….להתראות

    .

    אהבתי

  53. אל רום,

    להשקפתי מטרת המסים היא לממן את הוצאות הממשלה. נקודה.

    להשקפתי יש להעדיף שיטת מיסוי פשוטה ונייטרלית שתופעות הלוואי שלה מצומצמות יחסית. שיטת מיסוי *שלא* מנסה להשפיע על הבחירות של האזרחים אלא להיפך, מנסה *שלא* להשפיע.

    להשקפתי מטרת המסים היא *לא* לשמש ככלי להנדסה חברתית, שהופך בהכרח לזירת התקוטטות מכוערת בין קבוצות לחץ. מטרת המסים היא לממן את הוצאות הממשלה באופן שלא *יפגע* יותר מדי בפעילות הכלכלית ובתמריצים.

    להשקפתי התמריצים הם בסך הכל בסדר מטבעם. הממשלה צריכה כמובן למנוע אלימות והונאה, אבל מעבר לכך התמריצים הם בסך הכל בסדר מטבעם. מדיניות המיסוי מקלקלת אותם.

    מסים בכלל ואפליות מיסוי בפרט נוטים ליצור תמריצים מעוותים, וביניהם תמריצי לוואי לא צפויים או לא מכוונים.

    בנוסף, ככל שכללי המיסוי הופכים מסובכים ומחוררים, הוצאות האכיפה (מצד הרשויות) והוצאות הציות (מצד הנישומים) הולכים וגדלים וזה נזק טהור למשק.

    אתן לך דוגמה כיצד *מפשטים* מיסוי: בשיטת Flat Tax שהזכרתי אין הבחנה בין הוצאות שוטפות והוצאות הוניות. *הכל* הוצאות שוטפות. כשעסק קונה מכונה מכירים לו במלוא התשלום עליה כהוצאה, ומייד.

    כמה תקנות ופרשנויות והתחכמויות והתדיינויות משפטיות זה חוסך!

    (ניתן לטעון שזה לא רק פשוט אלא גם הוגן כי מי שרכש מכונה לא באמת מרוויח עד שמחזיר לעצמו את עלותה. ניתן גם לטעון שזה *מבטל* את העונש שמוטל כיום על מי שרוכש ציוד, כלומר, זה *מבטל* תמריץ מזיק שקיים בשיטה הנוכחית. אבל הנקודה המרכזית *לענייננו* היא שזו שיטה פשוטה, שחוסכת עלויות אכיפה וציות).

    ———————————————————————————
    תמריץ,

    שאלת: "אם הבנקים לא יוכלו להלוות את מה שנתנו להם המפקידים, מה כן יוכלו להלוות?"

    יש לדייק. הבנקים לא יוכלו להלוות את יתרות העו"ש. הם כן יוכלו להלוות פקדונות לזמן קצוב, כלומר כסף שהלקוח הסכים "לסגור" לתקופה מוגדרת.

    נוסף על כך, הבנקים יוכלו להלוות כספים שגייסו באמצעות הנפקת שטרי הון, אג"ח ומניות, ובנוסף, את הרווחים הצבורים.

    (במאמר מוסגר: אם אתה מדמיין שלא יהיה מספיק כסף במשק, אל תשכח שהמתווה שתארתי כולל הרחבה כמותית שמעקרת את הצמצום הכמותי. כלומר, *יהיה* מספיק כסף במשק).

    אהבתי

  54. מבקר, מה שאתה מציע נראה לי די טכני ומינורי. אז פקיד הבנק ידחוף את הלקוחות לשים כל כסף בפיקדון או באג"ח בנקאי קצר מועד והבנקים ישנו מבנה העמלות שלהם לתמרץ זאת. כבר היום אם יש לך סכום גבוה בעו"ש הפקיד מתעלק עליך עד שתכניסו לפק"מ.

    לגבי הפרוגרסיביות, יש כאן הכרעה ערכית שלך – שלא חשוב לדאוג לעניים על חשבון העשירים. רוב בני האדם לא יסכימו איתך. העניים לא יסכימו כי הם דואגים לעצמם. העשירים לא יסכימו כי לרוב עושרם קשור ליכולת חשיבה מופשטת גבוהה. וחשיבה כזו קשורה באמפתיה וביכולת לשים עצמך בנעלי האחר.

    אהבתי

  55. מבקר ,

    אפשר לחשוב ולשמוע רעיונות חדשים , זה יעיל והוגן , אלא שלא ענית כלל , על הקושיה שהצבתי לפתחך :

    כיצד תתמרץ ? כיצד תתמרן ? נניח :

    שהכלל , החוק , הינו כי כולם משלמים מס של 30 אחוזים . אלא :

    שמפלגה מסויימת עולה לשלטון , והיא :

    רוצה לתמריץ חרדים לצאת לעבוד , רוצה לתמרץ חד הוריות לצאת לעבוד , רוצה לתמרץ את חברות הביוכטנולוגיה , לצורך כך , היא מכריזה ומחוקקת :

    כולם משלמים 40 אחוזים , למעט חב' ביוטכנולוגיה ( ככה מתודולוגית , נתעלם ממס חברות וכו….. ) והן ישלמו :רק 20 אחוז .

    אלא שהיום זה ביוטכנולוגיה , אתמול זה חד הוריות וחרדים , ומחר :

    חקלאות הייטק , בגלל תהליכים של דזרטיפיקציה גלובלית ( מדבריזציה ) , אלא מאיי :

    שהפעם , הם רוצים ומתעקשים , לא על 20 אחוז , אלא על : 10 אחוזים . אבל חכה :

    הם מייצאים , לתאיילנד נניח , ואם תאיינלד , יש אמנת מס . מיד מזדעקת האופיזיציה , וגורסת :

    להד"ם , יש אמנת מס , הם ישלמו 20 אחוז , או בכלל לא , ובסוף מתפשרים על 15 אחוזים .

    זוהי דוגמא או המחשה מתודולגית , האמן לי , עלובה ביותר ( הואיל והיא מתודולוגית ) .

    בוא נשמע אותך , איך תפטור אותנו מעולו של זה ….. להתראות

    אהבתי

  56. רק הבהרה לתגובתי לעי"ל :

    מרכז עסקים גם בתאיינלד , ולאיו דווקא יצוא לתאיילנד ( מתודולוגי אמנם , אבל מאוד צורם , שיהיה …..)

    להתראות

    אהבתי

  57. אל רום, מסתבר שעל פי החוק המשטרה צריכה להוכיח שהנהג קיבל תשלום לכל מקרה לגופו, ומכיון שהכספים עוברים דרך אובר ויכולים להיות מופקדים בבנק בחו"ל לא עובר שום כסף בין הנהג לנוסע וזה מחייב הרבה מאד עבודה של המשטרה לכל הרשעה. לכן המשטרה טוענת שיש פה הונאה של הביטוח מכיון שהביטוח חייב לשלם לנתבעים ואז לתבוע את הנהג ואת המפעיל שלו אובר צריכה להוכיח שיש לה ביטוח לכל נהג. כך המשטרה יכולה להאשים את אובר. הנהגים יכולים לקבל מ 3 חודשי מאסר ומעלה.

    אהבתי

  58. אורי , לא חקרתי עדיין הנושא לעומק , אבל הבנתי בפירוש משהו אחר , וזה מה שכתבתי :

    רישיון לעסק פשוט !! ככלל , אם אין לך רישיון לעסק , אין לך עסק !! וזה מה שפה בפשטות הבנתי ( בסין למעשה , ובעולם כולו הבנתי אותה הבעיה ) קח הלינק , ותקרא :

    http://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/transport/11578388/China-raids-Uber-offices.html

    אבל אני עוד ארד חזק יותר על הנושא הזה , שמטריף מדינות בעולם קלטתי ……

    להתראות

    אהבתי

  59. עכשיו יש לי אמפתיה כלפי המבקר. כולם פה נגדו בעניין זה. לא יפה.
    מבקר , ייתכן שיש גם לוגוס מסויים בהשארת רוב משימות התימרוץ כמו
    היצע המשרות,הנדסה חברתית וויסות היצע הצמר באוסטרליה לשוק החופשי.
    יש כמובן גם לא מעט לא בטענות הנגדיות אבל
    יש להתחשב גם ב[אתוס] המתמרץ של חברות כאשר רוצים לייצר רפורמות משמעותיות וכמו שאמרת אם כבר משנים רצוי שיהיו שינויים הדרגתיים, במידת האפשר.
    בנוסף ללוגוס (שאין בו שני לך) ולאתוס היתה שיטה שלישית בעולם העתיק לשכנוע קהל והיא הפאתוס. זה שסיגנונו נעדר אמפתיה יתקשה לשכנע באמצעות טיעונים רגשניים קהלים גדולים. יתכן שזו נקודת תורפה אצל מינארכיסטים שכנראה מראש קהלים גדולים לא בראש מעייניהם.

    סוף דבר:
    אני חייב פניה לפאתוס ולרגשות קהל הקוראים ובמיוחד לחזק טענותיי –
    אם לא נהיה תלויים אחד בשני
    נהייה תלויים אחד ליד השני.

    בברכה.

    אהבתי

  60. תמריצ
    אתה אומר לממן הפרזיטים בהדפסת כסף. אך זו הבעיה. הכסף הולך לספקולציה ולא לצמיחה. כפי שכתב מ. שלום.
    ונראה ששילר מסכים
    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001068602

    שילר: שוק המניות האמריקאי בבועה הכי מדאיגה מאז שנת 2000

    לגבי אפקט העושר שלא נהיר לך לגהי דירות.
    מה אתה ילד?
    אנשים הם חא רציונליים ולא במקרה.

    כל אחד שערך דירתו עלה יספר לך איזה תותח הוא שראה את הנולד.
    זה שילדיהם הצרחקו מדירה , והם התרחקו משיפור דיור.. סו וואט..
    אנשים תמיד ינפנפו ברווחים ויצניעו את ההפסדים.

    אהבתי

  61. ששילר יפסיק לקשקש
    "עם זאת, שילר אמר כי המכפיל עלול לטפס לרמה של 35, אך זה לא אומר בהכרח שהגיעה העת לצאת מהשוק"
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000907474

    גדרון , הזהר משילר הגרויסה מציאה הוא לא. אני הכרתי את אבא שלו בלודג' , עם אוזניים כמו שלו היה אפשר להתכסות בחורף. בעד זה נובל אני לא הייתי נותן.

    אהבתי

  62. לגבי מדוע שווי דירה עולה מגביר את אפקט העושר אני מציע את ההסבר הבא:
    אדם מודע לכך שהוא יכול לעבור לדירה זולה יותר. במקרה זה הוא הוא ירוויח יותר כשמחירי הדירות גבוהים מאשר כשמחירי הדירות נמוכים לכן הוא בפועל עשיר יותר.

    אהבתי

  63. חושב בקול. אתה צודק.האמת, זה בדיוק מה שרציתי לומר לפני
    שהתחלנו להתעסק פה עם שילר הדומפ קופ הזה. להרבע עוף
    שהוא אכל בצהרים יש יותר חוכמת חיים מהמלצות שלו.
    בנוסף, ידוע במקומותינו בשטטעל שהקבצנים מתחת לגשר לא מקנאים
    באדון רוקפלר אלא בקצבנים השכנים מתחת לגשר.
    במובן זה אם הגיעו לידי בעלות על דירה הרי ששיחקו אותה והם
    רוקופלרים בעני עצמם ובעיני שכניהם מתחת לגשר.

    אהבתי

  64. בעודי מקשקש על עניניני השטעטל וחכמי חלם-אחרים עושים את מלאכתי –>
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001068278#fromelement=hp_firstarticle
    למה לדבר במונחים כלליים? ניקח דוגמה בולטת שהיא פלח רכבי היוקרה, שרובו נמצא בישראל בטריטוריית מחיר הזויה (במונחים בין לאומיים) של בין כ-50 אלף דולר ל-250 אלף דולר פלוס. לפני כשנתיים החליט שר האוצר דאז להטיל מס "חברתי" על רכבי יוקרה, שמחירם מתחיל בכ-300 אלף שקל.

    התגובה הכלכלית ההגיונית והצפויה הייתה אמורה להיות ירידה במכירות. בפועל המכירות בלח היוקרה, ובפרט בפלח של 300 אלף שקל ומעלה, כמעט הכפילו את עצמן בשנתיים האחרונות. מספטמבר אשתקד בלבד נרשמה עלייה של עשרות אחוזים. כל זה, כאמור, במכוניות שעוד לפני "מס היוקרה" עולות עשרות אלפי דולרים מעבר למחירן הריאלי (אחרי רווח והכול) באירופה או בארצות הברית.

    אהבתי

  65. המטרה היא בדרך כלל לאסוף עושר, שיהיה לך מספר גדול יותר. זה נותן ביטחון אם אתה רוקפלר זעיר ועוצמה אם אתה רוקפלר בינוני ומעלה.
    יש זקנים עשירים שאוגרים גרוש לגרוש למרות שכבר אין לכסף ערך עבורם.
    בשנות השמונים כשמחירי הבתים עלו מאד בקליפורניה חלק מהמבוגרים מימש ועבר לגור בונקובבר שהיתה חור נידח. זה מה שעשה את ונקובר מקום יוקרה כי התמלאה באנשים מסוג מסויים.
    רוב האמריקאים לא נוהגים כך ולא מתיחסים לאפקט הא\עושר כמונו, הם לא חושבים על כך שהם יוכלו לממש ולעבור למקום זול יותר, הם ממשים מיד ומוציאים את הכסף. מאד מקובל כשהבית עולה בערכו למחזר משכנתה ולהשתמש בכסף שהשתחרר לדברים חיוניים כמו לאס וגאס או טיול לקריבים או משהו מתכלה.
    כך גם עושים עם מכוניות, קונים בתשלומים ואחרי 5 שנים כשגמרו לשלם מכניסים את המכונית כתשלום ראשון עבור דגם חדש.
    אפקט האושר במובן עושר קיים רק לקבוצה מסויימת עם דרך השקפה מסויימת.

    אהבתי

  66. ואם בעניני נשים שלא יודעות לנהוג עסקנו. מחר, לפי שעון קליפורניה, יתכנסו בספריה של חור נידח בפרברי מחוז לוס אנג'לס כל המועמדים של הרפובליקנים לריקוד המרובעים, יחוו קידה אחד לשני ואז לצלילי כינורו של דניאל ובסטר יתחילו לדרוך אחד לשני על הבהונות.
    למה זה קשור לנשים? מכיוון שדונלד טראמפ והאשה היחידה בצד הרפובליקני קארלי פיורינה ילחמו ביניהם מלחמה מלוכלכת ומשודרת בכל רחבי ארצות הברית שעשויה להיות תחילת הסוף של טראמפ ותחילת הסדר בשיגעון. אם טראמפ יעבור את זה בשלום אז זה כבר רציני. אם אחרי שהוא קרה למראינת חזירה שמנה הפופולריות שלו עלתה עם מה הוא עוד יכול להפתיע? אחרי זה יש עוד 9 דיביטים בטלויזיה מה שעושה את זה תוכנית ריאליטי ארוכה שבמהלכה עדיין עלול לחזור השכל לאמריקאים.
    חילקתי עתונים בחור ההוא כשהיתי סטודנט. זה חור, לחות של 98%. כוחות המשטרה שם כבר שבוע עובדים על מקרה הרצח הגדול ביותר שהיה להם שנים, כלב בן 8 נרצח, ביקשו כבר תגבור ממחוז לוס אנגלס מה שעושה את זה פדרל קייס. פרס של 5000 דולר מובטח למלשין הישר. שכה אחיה.

    אהבתי

  67. טרפת קניית הרכב היא עוד סממן לבועת האשראי
    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001059863

    א.ב. של כל ערס שופוני מתחיל , אתה מה שהערסמוביל שלך משדר.
    להבדיל מ ה פותמוביל של אייל גולן.

    השיטה האמריקאית מזמן כאן
    אני שופך כסף , משמע יש לי , משמע אני עשיר ומצליח ( ויפה ובריא?).
    הכל מהלוואות? סו וואט..
    בינתיים הכל טוב והתזמורת בטיטאניק מנגנת נפלא.

    יתרה מזאת
    חסכנות נתפסת כקמצנות וכלוזריות.

    אהבתי

  68. אורי , אני לא ממש עוקב שם אחרי הסקרים.
    הנה , ישנם כמה אוסטרים שטוענים שהמידע האמיתי נמצא בשוק החופשי –
    שוק התחזיות.ידועות לך התוצאות שם?
    ————————————————————————–
    Economic theory for the ideas behind prediction markets can be credited to Friedrich Hayek in his 1945 article "The Use of Knowledge in Society" and Ludwig von Mises in his "Economic Calculation in the Socialist Commonwealth". Modern economists agree that Mises' argument combined with Hayek's elaboration of it, is correct ("Biography of Ludwig Edler von Mises (1881–1973)," The Concise Encyclopedia of Economics)
    https://en.wikipedia.org/wiki/Prediction_market
    ————————————————————————–
    גדרון , אני איתך …. אבל נראה לי ראוי שכל אחד יגדיר את עצמו פחוצ או יוצר
    איך שהוא רוצה אפילו אם יהיה זה אוצומוביל ….. אני אשתדל לא לבכוץ ולהתלוננץ אלא פשוט אחפש לראות כיצד אני מרוויח מזה.
    בברכה.
    ————————————————————————–

    אהבתי

  69. כנראה ששמעון פח השתמש בהלוואת הסאב פריים שלו לקניית מוח,
    הכתבה בגלובס מעניינת מכיון שהיא מציגה עוד צד נסתר בכלכלה האמריקאית. אחת הצורות שהעמידו על הרגלים את תעשית הרכב הכושלת המפרנסת עשרות אלפי מצביעי דמוקרטים, הלוואות של טריליון דולר. כשהטיטניק תטבע זו תהיה עוד משקולת. אבל בארץ אין הלוואות פרועות שכאלו ומי שלא מחזיר הלואה לוקחים לו את המכונית עם חשבון הבנק והרהיטים.

    1.2 מיליון שקל, הוא מחירה של המכונית החדשה של אייל גולן. אחרי מספר ימי התלבטות, גולן החליט לפתוח את פנקס הצ'קים, ולרכוש מרצדס ספורט של האלפיון העליון.
    + 200 אלף ש"ח בלי ארנונה ועל 4 גלגלים: אייל גולן הוא אחד הרוכשים הראשונים במיזם החדש של חיים רביבו- הצצה מבפנים לקרוואן המפואר שרכש לעצמו הזמר וכולל בין השאר סלון, חדר שינה ומטבח

    אהבתי

  70. גיא
    הבעיה היא פחוץ אנחנו , המאותגרים שכלית , ויותר העמך שמושפע הרבה יותר מהגדרות , מלחצים חברתיים ומשטיפות מוח שיווקיוץ.
    אלה נוטים להוציא כסף שאין להם , גם על אבטומובילים באבגוסט , כדי לשכנע את עצמם ואת הסביבה שהם במדרג חברתי מסויים.

    לא שאני לא עמך. בעצם לא. סתם קמצן.

    אהבתי

  71. אגב קניוצ רכב גאוניוץ
    עו"ד ברק מ באים לבנקאים , ב.מ.וו עם הלוואה של 200k – פושט רגל מול הבנק. והמוני בית הכתירו אותו לרובין הוד..
    ח"כ לשעבר שרון גל , מרצדס עם הלוואה של 200k+ – כנל פושט רגל . לא מסוגל לנהל עוש , אז נבחר לכנסת.. לא כיף שם אז ויברח..
    תדע כל אם עיברייה מי הם נבחריה או ( עלאק) "מנהיגיה החברתיים"

    בברכה

    אהבתי

  72. אני מכיר אנשים שיכולים לחיות כל החיים מריבית של 16-17 אחוז על רבע מיליון שקל.
    אגב , לחדד את מוח ולסבר את האוזן אז אם אדם הוא בעל השקפה בסיסית ליברלית הוא יטה לומר שהחוויה של הערס בערסמובילו לא שונה מהותית מזו של הפרופסור ללשון עיברית בקוראו את אלתרמן. אם אדם הוא בעל השקפה בסיסית סוציאליסטית הוא יטה לומר שהחוויה של הערס בערסמובילו היא כמעט חסרת ערך ואילו של הפרופסור רבת ערך משום שאי אפשר להתעלם מהקונטקסט
    החברתי. הוא גם יאמר שאסור להשאיר את ה"עמך" "טרף" ללקיחת הלוואות ולכוחות השוק.

    בברכה.

    אהבתי

  73. נראה אם הבנתי נכון: נבצרת מהערס בערסמובילו החוויה להנות מאלתרמן בשל החינוך הלקוי שהוא זכה לו באשמת האשכנזים לכן נחוץ ומומלץ שיפצה את עצמו בנסיעה בערסמובילו הלוך וחזור לפני הבית של הפרופסור בתיקווה שיצליח לו עם הבת שלו? זו המעט שאסור למנוע ממנו לאור מה שהקיפוח גזל ממנו. על מה שהוא הפסיד שהוא לא יכול לקרוא את לאה גולדברג רק חוויה בקזינו של בורגס תפצה

    אהבתי

  74. גיא, צחקתי אבל לא בטוח שמסכים איתך. ליברל הוא לא דווקא רלטיביסט.

    אורי, אני מסכים שבתרבות המינוף למען צריכה של ארה"ב קל יותר להבין את אפקט העושר של דירה. גם בארץ יש משכנתא הפוכה אבל הרבה פחות נפוץ.

    אהבתי

  75. גיא
    קטנות בנושא
    1. חשוב שהערס יתבל בקריוקי בחלון השכן ו/או פול ווליום בערסמוביל.
    2. פות-מוביל זה גאוני. המשורר העיברי גאון. כנל גאוני " גם מי שאוכל אנטריקוט כל יום…."
    3. בהנתן שלפחות חצי מהמושבים בארץ הם מזרחיים , האם הקשת המזרחית מגדירה גם אותם שודדי אדמות?
    4. לדעתי יש חשיבות להגן על נבערים מלקיחת הלוואות שיחנקו אותם , גם מוסרית , ויותר, כי כשיפלו הם יפלו על שרותי הרווחה של מיסנו.
    5 תמציר , תרבות הצריכה האמריקקית מזמן כאן . ומתגבר.
    6. גיא , מה עם כת הסולידית , האם המאמינים האדוקים החלו להעביר רכושם לגורו?

    בברכה

    אהבתי

  76. תמריץ , ליברל אינו רלטיביסט משום שהוא מחזיק את ערך החופש ואת ריבונותו של הפרט על חייו כערכים עליונים ולא מאמין בקומיסרים תרבותיים מטעם עצמם שידרגו דירוגים חברתיים בהתאם לצרכיהם.
    אורי , התגובה שלך נראית שאובה מסרטי בורקס של יהודה ברקן ולא מכתבי אלתרמן אך הליברל שבי ממנטר את המנטרה – לא שיש משהו לא בסדר עם זה.
    כנראה שבארץ החינוך הליברלי לא באמת היה בראש סדר היום ובמיוחד אנשים
    שגדלו בחיפה האדומה כנראה לא ינקו ממנו. אני כמובן לא אומר זאת בגנות. כדאי להיות מודעים לתפיסות שינקנו עם חלב אימותינו ושיש בנו יסודות סוציאליסטים ,איכס! 🙂 אולי למרות רצונינו להכיר בהם.

    גדרון , אין לי מילים רעות על הקהילה שהתפתחה שם מלבד כמה פרצופי-תחת שאיני סובל. מבלבד זאת הערה החשובה היחידה שלי בנושא שחבל
    שיש הלוקחים עצמם ברצינות יתרה מידי ולא לומדים מהלורד ביירון לחסוך.-laugh when you can it's cheap medicine.

    ובא לציון גואל.

    לגבי 4 אנני יודע כמה נופלים\יפלו על שירותי הרווחה אך נראה לי שתרבות הצריכה הראותנית נגבים לא מעט מיסים .

    אהבתי

  77. אלרום , מעניין , תודה.
    ———————————————————————–
    גדרון , אל תכעס עלי …. אבל –>
    ———————————————————————–
    הדעה שתרגיז את הזוגות הצעירים: "היום קל יותר לקנות דירה מאשר לפני 15 שנה"
    http://www.themarker.com/realestate/1.2727176
    חוקרי קהלת מציינים כי הקושי ברכישת דירה נמוך בשנים האחרונות בהשוואה לתחילת שנות ה-2000. החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר שבדקו את גובה החזר המשכנתא יחסית להכנסה נטו של משקי הבית והיחס שבין ההון העצמי המוקצה לרכישת דירה, להכנסה החודשית. שני מדדים אלה נמוכים כיום מ-1999–2000.
    ———————————————————————–
    אני קניתי בדיוק לפני 15 שנה … חודש לפני פרוץ האינתיפאדה 2.
    אגב , צחקו עלי בזמנו שקניתי בחור ואני אידיוט.
    היום עדין עדין אדיוט אבל טעמי הציבור השתנו והחור נהיה מרכז .

    בברכה

    אהבתי

  78. אורי ( ולכל המעונין כמובן ) בזמנו הסברתי לך , החשיבות של המסחר הביהוויוריסטי לטווח קצר ( וגם לעי"ל פה הסברתי קצת ) בעיקרון , חשוב מה השוק עושה ועכשיו , ולא מה יעשה . טווחי הזמן , כה קצרים ואקוטיים ( כפי שהמחשתי לך בפסק דין של הפדרלי בניו יורק ) שקשה לתאר את הקריטיות , אז הנה עוד המחשה יפה , מומלץ מאוד :

    http://www.pcworld.com/article/2983874/traders-pay-30m-to-settle-newswire-hacking-case.html#tk.nl_today

    להתראות

    אהבתי

  79. אני לא מחליט בבית בנושאים הללו.
    לי ניתנת הזכות להחליט מהי ההגדרה הנכונה לליברליזם\סוציאליזם.
    רלטיביסט אמיתי יאמר שאין הבדל מהותי ערכי בבחירה בין קומיסרים
    תרבותיים לבין ריבונותו של הפרט על חייו.
    ליברל אמיתי לא יסכים עימו אך שלא כמו בשלטון הקומיסר יתן
    לו לשגשג בחברתו עד אשר הרלטביסט ימכור את ערכיו שלו ושל
    הליברל לכל המרבה במחיר או לזה שבז לערכים עליהם נשען הרלטביסט…

    אהבתי

  80. מה חדש אלרום?
    הלוואה זה להיום על חשבון מחר
    חסכון זה למחר על חשבון היום
    האדם תמיד העדיף את ההיום על המחר. מחר…. ה' גדול.. מחר נמות.
    הבעיה היא כשהמחר מגיע ולא מתנו..

    אהבתי

  81. תמריץ,

    כתבת:
    "מבקר, מה שאתה מציע נראה לי די טכני ומינורי. אז פקיד הבנק ידחוף את הלקוחות לשים כל כסף בפיקדון או באג"ח בנקאי קצר מועד והבנקים ישנו מבנה העמלות שלהם לתמרץ זאת. כבר היום אם יש לך סכום גבוה בעו"ש הפקיד מתעלק עליך עד שתכניסו לפק"מ".

    * אני שותף להערכה שלך שההצעה תדחף את הבנקים להציע תנאים אטרקטיביים יותר מאשר כיום למי שמוכן "לסגור" כסף, וזה מצויין בעיני.

    * אני לא בטוח שהשינוי יתמצה ב"סגירת כסף" לטווח מאוד קצר. אני משער שתידרש מהבנקים התאמה כלשהי בין מועדי הפירעון של ההלוואות שהם נותנים ומקבלים, כך שלפחות מה שנפרע בטווח של שנה מעכשיו יהיה מכוסה, או משהו ברוח זו.

    * הבנקים יכולים לשכנע, לנדנד ולהציע תנאים אטרקטיביים, אבל בלי *היענות* מצד המפקידים הם לא יוכלו לתת אשראי (על סמך כספי המפקידים). אני חושב שזה הבדל עמוק.

    * היצע הכסף הנזיל (מזומן ועו"ש) יהפוך יציב יותר, ולא תלוי בהיקף ההלוואות הבנקאיות.

    * הסאב-טקסט של דבריך הוא שזה נראה לך ישים, וזה משמח אותי. אם פתאום תעלה על בעיה, אשמח לשמוע.

    ———————————————————————————–
    תמריץ (2),

    כתבת:
    "לגבי הפרוגרסיביות, יש כאן הכרעה ערכית שלך – שלא חשוב לדאוג לעניים על חשבון העשירים. רוב בני האדם לא יסכימו איתך. העניים לא יסכימו כי הם דואגים לעצמם. העשירים לא יסכימו כי לרוב עושרם קשור ליכולת חשיבה מופשטת גבוהה. וחשיבה כזו קשורה באמפתיה וביכולת לשים עצמך בנעלי האחר".

    בשיטת Flat Tax דווקא נתנו לכך מענה. שיעור המס בשיטה אומנם אחיד, אבל יש נקודות זיכוי אישיות בדומה למה שקיים אצלנו, וכך נוצרת מעין מדרגה פטורה ממס. בארצות שיישמו את השיטה או ורסיות שלה אחוז גבוה מהשכירים לא משלמים מס.

    ———————————————————————————–
    אל רום,

    כתבת: "כיצד תתמרץ ? כיצד תתמרן ?"

    תשובתי הייתה שאני לא רוצה שהמדינה תתמרץ ותתמרן על כל צעד ושעל. אני רוצה בעיקר שהמדינה לא תפריע, ושהיא תסיר את המכשולים שהיא עצמה מציבה. וזה מביא אותנו לדוגמה הראשונה שהבאת.

    כתבת: "לתמרץ חרדים לצאת לעבוד".

    לדעתי אין צורך לתמרץ אותם, יש פשוט לבטל את עונש המאסר שמוטל עליהם אם יעבדו. (כעונש על כך שלא יתגייסו).

    בנוסף, יש לבטל את המענקים וההנחות בארנונה שנותנים להם בתמורה לכך שילמדו בישיבה. שים לב שאני לא מציע "לתמרץ אותם לעבוד" אלא "להפסיק לתמרץ אותם לא לעבוד".

    בנוגע לדוגמאות האחרות, התמריץ לצאת לעבודה הוא הצורך להתפרנס, והתמריץ ליזמות הוא הרצון להצליח, להתעשר, להשאיר חותם ועוד. לא דרושים תמריצים ממשלתיים. דרושה הסרת חסמים ממשלתיים.

    ———————————————————————————–
    אל רום (2),

    כתבת: "בוא נשמע אותך , איך תפטור אותנו מעולו של זה".

    ציינת מאבקים בין מפלגות קואליציה ואופוזיציה, אז אולי התכוונת לומר שלמפלגות יש רצון חזק להטיב עם הבוחרים שלהן על חשבון אחרים, וקשה יהיה לעמוד מול רצון זה.

    אין לי תרופת פלא, רק מחשבות.

    במדינה בעלת חוקה, יתכן שהיה אפשר לצמצם את הבעיה על ידי סעיף בחוקה שמגביל את האפשרות לאפליית מיסוי. למשל, לאסור אפליית מיסוי על רקע דת, גזע, מין, מקום מגורים, ענף כלכלי, ארץ מושבם של הלקוחות, ארץ הייצור של המוצר ועוד.

    יתכן גם שניתן לשפר את המצב במסגרת העיקרון של הפרדת רשויות. כשם שבעייתי שאותו גוף יחוקק וישפוט, כך גם בעייתי שאותו גוף יחליט על מי להטיל מס ובמי להשקיע את תקבולי המס. נחוצה הפרדה.

    אהבתי

  82. גיא, תודה על האמפטיה. אולי תעזור לי עם הפאתוס? אולי תנסח חלק מדברי מחדש באופן שובה לב? 🙂 אני אשמח לשמוע.

    אהבתי

  83. תמריץ
    לגבי אפקט העושר מהדירה
    חשדתי שפורסם פה. אך לא מצאתי
    אז סילחו לי אם כן
    http://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3669260

    "באופן כללי ניתן לומר (מתוך בנק ישראל) כי כל עלייה של 1% במחיר הדירה בישראל גורמת לעלייה של 0.2% בצריכה. במילים אחרות – אם מחיר דירה עלה ב-100 שקל על פני תקופה, אזי בעל דירה יגדיל את צריכתו בכ-20 שקל בתקופה זו."

    מתכון בטוח לסחרור חובות…

    "מה יותר חשוב מחופש ועושר?
    תחושת החופש ותחושת העושר"

    "המנהיגות הכלכלית בישראל שלא אומרת את כל האמת לאזרחיה חייבת לחפש ולקדם מנועי צמיחה אמיתיים ולא כאלה שבאים ממקום של תחושה. "

    אהבתי

  84. מבקר ,

    אני הרבה מסביר לך , שאין אפשרות בלי לתמרן !! אין לזה שום קשר לשום חוקה , סתם מחשבות או הבנות תלושות !!

    החרדים זוהי רק המחשה , אין לזה קשר לעבודה , שום קשר !! הם יכולים לצאת ולעבוד , אם לאיו , לא משנה הדבר !!

    תחשוב , הרי כתבתי שם למשל : אמנת מס …… אילו למשל עינינים בינלאומיים , זה חייב לסבך עינינים :

    הרי אדם יש לו מרכז עסקים בישראל , וגם בתאיילנד כמובא בתגובה , ואז מה ? ישלם מלוא המס בתאיילנד , ומלוא המס בישראל ?

    אז מגיעים להסדר בדמות אמנת מס !! אז אתה רואה , יש עשרות אמנות דנן , סיבוך מן התחת !!

    והרי הסברתי לך , יש חריגים :

    יש מוגבלים ( במובן של מפגרים ) , יש נכים , יש חולים , יש אזרחים ותיקים , יש חד הוריות , יש אזורי פיתוח עם אבטלה כרונית גבוהה , אין לך אפשרות בלי איפה ואיפה , ואפילו בלי קשר לאופוזיציה קואליציה , אילו דברים שיש עליהם לא פעם קונצנזוס מלא ממש .

    על כל זה , יש היבטים פיננסיים גרידא :

    מס על ריביות , מט"ח , הלוואות כאלה וכאלה , מניות , מכירת אופציות , רווח רעיוני , לא גומרים עם כלום , על כל זה :

    נישום , רוצה לערער על שומה , אז הוא צריך :

    לערער לוועדה , וועדה על וועדה , ואם לאיו , בשאלות משפטיות , למחוזי , לא יוצאים משום דבר .

    נו , אבל לפחות ניסית …. גם מזה לומדים הרבה !

    להתראות

    אהבתי

  85. גדרון, תעשה גוגל על "איך לפתור בין לילה את המשבר העולמי" ותראה שהיה מישהו שחשב על הרעיון המוצע עוד לפני הכלכלנים מהמודעה.

    לגבי הטענה על אפקט העושר ובעלות על דירת מגורים, אני שב ואומר שאני מודע לטענה לגבי קיומו ואפילו קראתי מחקרים שמבססים אותו על ממצאים אמפיריים ועדיין זה נשמע לי פשוט לא הגיוני ולא סביר.

    מבקר, אנשי MMT מרבים לכתוב על כך שיחס הרזרבה אינו באמת קשור לאיך שהבנקאות עובדת היום כי בנקים יכולים ללוות כסף מבנקים אחרים או אפילו מבנקים מרכזיים וכך לעקוף את ההגבלה שמטיל יחס הרזרבה.

    אהבתי

  86. אל רום,

    הזכרתי נקודות זיכוי וזהו אזור תמרון מוגדר ומתוחם.

    אמנות מס אכן נחוצות, במיוחד כאשר המיסוי הוא פרסונלי, להבדיל מטריטוריאלי. חשבתי שבדוגמה של תאילנד התכוונת להתייחס לרצון לסבסד חקלאים ו-או יצואנים. אם תרצה, אוכל להתייחס לכך.

    בשיטת Flat Tax אין מס על רווחי הון, על דיבידנדים ועל תשלומי ריבית. הרציונל של השיטה הוא שממסים פעילות כלכלית שמניבה ערך מוסף, ועושים זאת פעם אחת בלבד. אדגים גישה זו בהתייחס לרווח הון במכירת מניה.

    רווח הון במכירת מניה יכול לנבוע משני מקורות:
    1. רווחים שנצברו בחברה — הללו כבר מוסו ברמת החברה, ולפי השיטה, די בכך.
    2. ציפיה לרווחים עתידיים — הללו כבר ימוסו בעתיד ברמת החברה, ולפי השיטה, די בכך.

    אל רום, כמובן שלעתים נישום פונה לבית המשפט, וזה עלול לקרות בכל שיטה, אך בשיטה פשוטה יותר זה יקרה פחות, ואני חושב שהדגמתי לך שתיתכן שיטה פשוטה יותר מזו הנהוגה אצלנו.

    אהבתי

  87. מבקר ,

    אפילו אם אפשר היה לקנות כל זה , אפילו אם זה היה ריאלי ( וזה ממש לא !! ) הרי מה שעדיין זה היה משאיר per se הוא פשוט כמות עצומה של קיואים ותקנות .

    הרי רק תחשוב על ניכויים , כל זה , איך עוזר לניכויים ?? הניכויים עדיין בשלהם , וזה עומס עצום !!

    ואפילו כך , הרי אינספור פסקי דין למשל , עוסקים רק בדילמה או בדיבייט הנצחי :

    מתי רווחים הינם : רווחי הון , מתי רווחים פירותיים . רק מזה , בן אדם מתפוצץ !!

    ומה תעשה , עם נכסים אינטלקטואליים ? מה תעשה עם קנין רוחני ? מה תעשה עם פחת ?

    עתידי ? איזה עתידי ? מה תעשה עם הפרשה לחובות מסופקים ? מה תעשה עם הפרשה לחובות אבודים ? כל זה עתידי ומחוייב המציאות , אחרת , זוהי הונאה !!

    אדם או בעל עסק חושב שבעתיד , חובות שהוא נושה אותם , לא ישולמו , והוא חייב להפריש , זה הרי עסק מובהק של מס הכנסה !!

    כל זה צר לי , לא ממש יכול לעזור במציאות , למעשה זה מנותק לגמרי מן המציאות !!

    להתראות

    אהבתי

  88. מבקר , צטערת אבל אני לא איפה האינטרס האינדבידואלסטי שלי מתקדם אם אעזור לך עם הפאתוס ובמקרה הזה אני נגד מדיניות רווחה ונגד פעולה נגד אינטרסי העצמי. מה שכן , יפה שאתה מנסה להפעיל עלי את תרגיל טום סוויר ויתכן שזה היה עובד כי אני הרי סאקטר של תגובות. בכל מקרה , לא בטוח שהעזרה שלי
    היתה משהו כי הרי אני לא איזה אריסטו אלא כולה מטקבק בשנקל.

    אהבתי

  89. תמריץ
    הוא שאמרתי
    זה לא הגיוני ולכן הגיוני
    אנשים הם א רציונליים ולא במקרה.
    בגישה לרכוש כנראה הכי הרבה.
    שוק ההון בנוי על זה.
    תאבת בצע ופחד
    ובתחומים אחרים , תשוקה , שנאה… רגשות..

    אהבתי

  90. אורי , כדאי קצת לקרוא ולהתחיל להעמיק בבעיה של אובר ( אם אתה מתענין , אני גם כן עדיין לא ירדתי כלל וכלל חזק על הנושא ) מסתבר שיש פה גם היבט של יחסי עובד מעביד בקשר למערכת היחסים בין הנהגים לבין החברה עצמה .

    ראה בלינק , ערעור של אובר על קבלה ואישור של תובענה ייצוגית ( אם לא תבין משהו בקשר למשפט וחוק , תוכל לשאול ) הנה :

    http://www.therecorder.com/id=1202737346969/Uber-Appeals-Class-Certification-in-Driver-Suit?back=law&kw=Uber%20Appeals%20Class%20Certification%20in%20Driver%20Suit&cn=20150917&pt=Newswire&src=EMC-Email&et=editorial&bu=Law.com&slreturn=20150817094734

    להתראות

    אהבתי

  91. תודה, אבל זה מחייב הרשמה, כנראה לך יש חשבון שם. יש יחסי עובד ומעביד לכן אובר בהונג קונג חייב להוכיח שיש לו ביטוח משלים לנהגים. בהונג קונג החוק מחייב את חברות הביטוח לשלם מידית לנפגעים ואז לרוץ אחרי החייבים והמשטרה משתמשת בטענות על הנושא מכיון שהיא לא יכולה לשפוט כל נהג באופן אישי.
    יש לי המון עבודה ואין לי את הלוקסוס להתמצאות בדקויות משפט

    אהבתי

  92. אורי ,

    אני רק יכול להניח שאתה מלא עבודה , לכן הנחתי שיש דברים שלא תבין , לכן רשמתי : אם יש לך שאלות , אז אני בהחלט אעזור .

    אגב , גם פה , קיים תשלום מיידי ( תשלום תכוף ) לנפגעי תאונות דרכים . זה באמת סיפור מן ההפטרה . אלא שאובר טוענת להעדר יחסי עובד מעביד , ומכאן הערעור על התובענה הייצוגית ( נסה בלינק להלן ) .

    שהרי , ספק רב , אם גם בהונג קונג , תשלום ביטוח על ידי אובר , לנהג כלשהוא , יוצר או מכונן בכך יחסי עובד מעביד , ספק רק מאוד !!

    נסה כאן אורי :

    http://www.therecorder.com/printerfriendly/id=1202737346969

    להתראות

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s