גיא בכור הביא בבלוגו תחזית שלפיה בשנת 2050 כבר יהיה רוב מוסלמי בבריטניה. זו תחזית שנראית שטות, אבל בהחלט ייתכן שתתממש באיחור קל בשנת 2150.
המדענים שמזהירים מההתחממות הגלובאלית מתריעים שבסוף המאה ה-21 יתרחשו אסונות אקולוגיים גדולים. ברק אובמה מאוד גאה בהסכם הגרעין שהשיג עם אירן, אבל אפילו אם ימומש בקפדנות הוא בסך הכול מקנה דחייה של 15 שנים.
ההיסטוריון השמרן נייל פרגוסון אמר שאין פלא שקיינס הטיף להגדלת נטל החוב בזמנו. לא היה אכפת לו מהעתיד – הוא היה הומו ולא היו לו ילדים.
כל הדוגמאות האלו מעלות שאלה יסודית: עד מתי צריך להיות לנו אכפת. איזה טווח זמן בני אדם אמורים לכלול בשיקוליהם. האם הגיוני להימנע מליהנות מכוח עבודה זול היום מארצות האיסלאם כדי שלנינים שלך תישאר תבנית נוף מולדתם? האם מוצדק לוותר על נסיעה נוחה ומהירה היום כדי להגן על בני האדם שיחיו עוד מאה שנה מחומה הבלתי נסבל של השמש? ואולי, אם נרחיק לכת, שווה להקצות תקציבים להשקעה בתוכנית חלל כבר היום מתוך מודעות למצוקתם של צאצאינו המוטציות האבולוציונית שיחיו עוד כמה מיליארדי שנים בעידן שבו השמש כבר לא תאפשר חיים על פני הכדור?
יש שתי סיבות להגביל את טווח הזמן בחשיבה על מדיניות. הראשונה היא שאולי פשוט לא אכפת לנו. אנחנו דואגים לעצמנו, לילדינו, חברינו. בתוך מאה שנה אף אחד מאלו כבר לא יהיה בחיים. אחרינו המבול. הסיבה השנייה היא שאין לנו שום יכולת לדעת איך יתגלגלו העניינים בעתיד, ותהיה זו יומרה חסרת טעם לנסות ולתכנן כל כך רחוק.
הכוחות התרבותיים שמדגישים את העתיד הרחוק ואת שרשרת הדורות העתידית נחלשו במערב מבחינות מסוימות. למשל בישראל אפשר לראות משפחות דתיות שחשות חובה להוליד הרבה ילדים ולחנכם להוליד הרבה ילדים בעצמם מתוך רצון ליטול חלק בהנחלת נצח ישראל, אבל זה הלך חשיבה נדיר במערב. מצד שני דאגה לעתיד הרחוק של כדור הארץ דווקא התחזקה.
חוסר אכפתיות לגורלם של אחרים גם אם רחוקים מאיתנו במקום או בזמן יכול להיחשב בלתי מוסרי בעליל. הרי לא היינו רוצים שאנשי העבר יכינו לנו עתיד זוועות. אנחנו מעריכים את אלו מהם שחשבו עלינו כמו האבות המייסדים באמריקה ובנימין זאב הרצל אצלנו. אז למה שלא נדאג אנחנו לממשיכים שלנו שבעתיד? דווקא מהבחינה הכלכלית יש קייס מסוים לחוסר האכפתיות. בהנחה שהצמיחה הטכנולוגית תמשיך כסדרה (ולמה לא? במעבדות אפל וגוגל האורות יישארו דלוקים מן הסתם), בני העתיד יהיו הרבה הרבה יותר עשירים מאיתנו. מה ההיגיון בכך שאנחנו נחסוך את פתנו הדלה כדי להקל עליהם בחיי העושר הרהבתניים שלהם.
אבל אולי אנחנו צריכים לשנות את נקודת המבט בהתאם לטענותיו של יובל נח הררי שאומר שתוחלת החיים תעלה פלאים. אם אנחנו עצמנו נהיה שם בעתיד הבעייתי, מוצדק שיהיה אכפת לנו יותר. וכשמדובר בנו עצמנו נראה שגם ההתחמקות לפיה אל לנו לדעת מה יהיה בעתיד ובשביל מה לתכנן רחוק – תיראה פחות משכנעת.
וגם אם מבחינה מדעית אפשר לפקפק בהיתכנות תרחיש תוחלת החיים העצומה, אימוץ הפרספקטיבה שלפיה נחיה עמוק לתוך המאות הבאות יכול לסייע לנו להבין מה נכון מוסרית לעשות כבר היום ומה לא נרצה שיקרה עבור אלו שיחיו אז. מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.
תמריץ 
מאחר ואתה לא יכול לחשוב רחוק לעתיד, תחשב רק על תקופת חייך, זו שמצטמצמת בקצב מהיר יותר ויותר. אתה לא תזכה לחיות בעתיד הבעיתי, לא צריך להיות אכפת לך מה יהיה ב 2050.
המוסלמים באנגליה הם לא כוח עבודה זול, הם עול. לתחזק מסעדת דונר קבב זה לא כוח עבודה זול. אין היום צורך במישהו שאין לו השכלה ויהיה צורך פחות ופחות. כמה מהם רופאים? ומה קורה לעניים הבריטים? כשהם יגיעו לאחוז מסויים הם ישנו את החברה ומערכת הבריאות. לא צריך להגיע ל 2050 ולרוב.
מכיוון שלא ניתן לשנות את כל זה, אם ממש חשוב לך עתיד ילדך אז תחפש להם דרכון באוסטרליה או ארה"ב או פינלנד. תקנה שם אדמה. זה הדבר היחיד שאתה יכול לעשות.
ב2150 לא יהיו מוסלמים בעולם, גם לא יהודים.
אהבתיאהבתי
אורי, בשנת 1000 לפני הספירה כבר היו יהודים, כך שאני ממש לא רואה סיבה שלא יתקיימו כאלו בעוד מאה שנים. גם מוסלמים יהיו.
אהבתיאהבתי
למה לתחזק מסעדת דונר קבב זה לא כוח עבודה זול?
אהבתיאהבתי
יש קשר הדוק בין היכולת לגייס עבודה ערבית לבין הפיתרון למשבר הכלכלי החמור ביותר של המשק כיום – יוקר הדיור.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000550368
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3664170,00.html
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט תמריץ , אגב , דאגה לדורות הבאים , זהו טרנד בחקיקה , לא רק בישראל . בזמנו הייתה הצעת חוק ומוסד של ממש בשם :
" נציב הדורות הבאים " וכשמו כן הוא , לדאוג במעשי החקיקה , לכך , שמשאבים לא יתכלו עד תום , ויושארו לדורות הבאים .
הנה תוכל כאן :
https://he.wikipedia.org/wiki/נציב_הדורות_הבאים
להתראות
אהבתיאהבתי
אדם בוגר שלא אכפת לו מרווחת נכדיו (שאותם יכיר מצויין בדרכ), הוא כנראה כה אטום
שלא יודע אם ראוי להקרא אדם. אולי חיה.
יותר ויותר אנשים גם יכירו את ניניהם ולא רק בילדותם.
רווחת ילדיו-נכדיו-ניניו
קשורה לעולם שישאיר להם בזיהום אוויר-קרקע-מים, שוק העבודה (עבדות?), ניצול, עושק, יוקר מחייה, וכו
אהבתיאהבתי
שמשון, איך אתה יודע? יש לך נכדים ונינים? אתה רק מניח הנחות ללא ביסוס. רוב בני האדם אגואיסטים לחלוטין, וגם אם הם טוענים אחרת הם בפועל לא נוהגים כדבריהם. אז מה אתה רוצה שלא ניסע במכונית ולא נשתמש בשקיות נילון כדי שעוד 90 שנה איזה נין שיחשוב שאנחנו זקנים בלים ולא יבקר אותנו בבית זקנים יוכל אולי לחיות קצת יותר נוח?
http://mida.org.il/2015/08/30/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97-%D7%9C%D7%A7%D7%97-%D7%94%D7%9B%D7%9C/
אהבתיאהבתי
הנה, זה מה שעושה אובמה בזמנו הפנוי
ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה היה מאונט ויטני, עד שפגש את אובמה.
יש תוכניות לשנות את שמו של הבית הלבן כדי לא לפגוע ברגשות המיעוטים
From 1975 to 2015 there was a dispute over the name of a mountain in Alaska, the centerpiece of Denali National Park and Preserve. The mountain is the highest peak in North America.
The mountain was originally known as "Denali" meaning "the great one" in the Athabaskan languages of the Alaska Natives living around the mountain, until being named "Mount McKinley" in 1917 following the assassination of William McKinley. Alaska first requested in 1975 that the mountain be officially recognized as Denali, as it was still the common name used in the state. Attempts by the Alaskan state government to have Mount McKinley's name changed by the federal government were blocked by members of the congressional delegation from Ohio, the home state of the mountain's presidential namesake. In August 2015, through executive order, the Obama administration changed the name of the mountain to Denali.
In August 2015, President Barack Obama announced that the mountain would be renamed Denali through the Department of the Interior
אהבתיאהבתי
יש לי ילדים. אני רואה את יחסי הוריי לנכדים. לא קשה להבין..
לא אמרתי לא לסוע
אפשר לצמצם זיהום בדרכים רבות גם בלי התנזרות. כמו למשל לקנות פחות גארבאז'. לנהות פחות אחרי תרבות הצריחה הבהמית.
אפשר לפעול למען עולם טוב יותר. אם בהקטנת עושק המחייה ואם בתחום אחר. לא בטוח שנצליח.
לא לנסות בכלל , אחרי המבול , זו גישה בהמית לדעתי.
יצרה מזאת
יש הטןענים בדיסוננס קוגניטיבי , שהילדים יסצדרו לבד.. תן לחיות עכשיו.
אבל אחכ נצבט להם הלב כשהילד צך עזרה ואין.
אהבתיאהבתי
תמריץ
מה צאמר על התוכנית המוניטרית של דעאש?
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001065087
אהבתיאהבתי
http://www.vox.com/2014/11/13/7193829/isis-gold-standard
פוסט מוצלח בנושא
אהבתיאהבתי
עוד פוסט מוצלח בנושא בנושא כאן –> http://tinyurl.com/pqphtyb
אהבתיאהבתי
המאמר על זכות השיבה מוצלח. אבל יבוא מתעניין בקיסרי רומא ויטען שכאשר טיטוס והדריינוס עשו בנו שפטים, חוקי המשחק היו שבכך יסתיים הסיפור של ריבונותנו ביהודה לנצח.
אהבתיאהבתי
מדוע הסתיים לנצח? חזרנו ואנחנו חזקים יותר. במשך מאות שנים לא יכולנו להשאר היות והמוסלמים אסרו על יהודים להיות במדינה או בירושלים.
הכללים והמוסר השתנו אבל מאיזה תאריך? ככל שהזמן עובר החזקה שלנו גדלה, וכן זו שלהם על הגדה המערבית
"הפליטים מסכנים את אירופה הנוצרית"
אחרי יומיים של עוצר פתחה משטרת הונגריה את שערי תחנת הרכבת בבודפשט ובמקום פרצה מהומה כשמאות מהגרים הסתערו על הרכבות. ראש ממשלת הונגריה התבטא בחריפות נגד המהגרים והזהיר: "אם לא נשלוט על הגבולות אנחנו מזמינים את משבר ההגירה"
זרם הפליטים האדיר גורם גם למשבר ביחסי בריטניה-גרמניה: ה"טיימס" הלונדוני דיווח שיועצים של הקנצלרית אנגלה מרקל העבירו מסר לראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון שלפיו אם בריטניה לא תתרום למאמץ האירופי ותסכים לקבל כמות משמעותית יותר של פליטים, אז גרמניה לא תסייע לה במשא ומתן שהיא מנהלת עם האיחוד האירופי על חיזוק סמכויותיה.
כמה מאות מהגרים פרצו את מערך הגבול במקדוניה ונתקלו בשוטרים המקדוניים, זאת לאחר ששהו כמה שעות בצדה היווני של הגדר. המשטרה המקדונית ניסתה לעצור את המהגרים ולמנוע את כניסתם אך ללא הצלחה.
המחנה שהוקם במקדוניה בסמוך לגבול כבר מלא.
http://www.mako.co.il/news-world/international-q3_2015/article-2a5bdb2acd19f41004.htm?partner=rss&utm_source=start&utm_medium=Content&utm_campaign=start_Content&Partner=start_Content
אהבתיאהבתי
זה ענין של היוון. הדולר של היום יקר מדי בשביל לטפל בבעיות רחוקות של העתיד.
אהבתיאהבתי
חושב בקול, הפניתי לנימוק כזה, אבל אנחנו לא באמת יודעים. אם נהרוס את העולם יתברר רטרואקטיבית שדולר היום שווה יותר מדולר אז (כי ההיוון עליו צריך להיות שלילי).
אהבתיאהבתי
עוד על הרס העולם. בעתיד הרחוק ניו יורק עלולה להיות חמה כמו בחריין של ימינו – http://www.climatenewsnetwork.net/ny-on-the-gulf-the-warmer-world-of-2200/
אהבתיאהבתי
בעתיד הרחוק תושבי ניו יורק יהיו צאצאי מהגרים מהמזרח התיכון, לא צריכה להיות להם בעייה עם 40 מעלות בצל
אהבתיאהבתי
אורי, בינתיים האמריקניים מצליחים להתחמק יפה מאוד מאחריות לפליטי המזרח התיכון. די להם בהיספנים.
אהבתיאהבתי