פיתרון לבעיית הפליטים העולמית – אם תרצו אין זו אגדה

התגובה של מדינות המערב לגל הפליטים השוצף מתחלקת לכמה סוגים. שוודיה וגרמניה מגיבות בנדיבות מופלגות, מקבלות פליטים במספרים עצומים, אך מעוררות תגובת נגד פנימית חריפה, ואם ימשיכו בדרכן הן עלולות להותיר אסון לדורות הבאים. בריטניה, הולנד, דנמרק, פינלנד, אוסטריה ומדינות אחרות מצליחות לחמוק עד עתה מלשאת במלוא הנטל, אך כבר במצב הנוכחי תושביהן דרוכים וחוששים.
יוון, מלטה, הונגריה, איטליה, ספרד מקבלות גל פליטים עצום, אך בשל היותן עניות יחסית למדינות צפון אירופה, הפליטים לא נותרים אצלן ומחפשים עתיד במדינות העשירות יותר.
אוסטרליה וישראל מנהלות מדיניות שונה – הן עסוקות במאמץ אינטנסיבי להיפטר ממבקשי המקלט. באוסטרליה – בהצלחה מלאה. האוסטרלים מגלים קשיחות לב ומציעים לפליטים שמגיעים אליהם לבחור בין עתיד בקמבודיה, בפפואה ניו גיני ואפילו באי הזעיר נאורו. מובן שאף אפשרות לא קורצת והסירות כבר לא מגיעות.
בישראל נטוש בנושא המסתננים מבקשי המקלט מאבק מתמשך בין הממשלה לבית המשפט העליון שהמילה האחרונה בו עוד לא נאמרה.

הניחוש הסביר הוא שבטווח הארוך כולן תהיינה כמו אוסטרליה. התמריץ להגיע למדינה נדיבה כמו שוודיה או גרמניה הוא עצום. אבל לא ניתן יהיה לקיימן כמדינת רווחה משגשגת כשרבים מהאזרחים הם אפגנים או אריתראים או סורים או עיראקים. בשלב מסוים תבוא התפכחות בלתי נמנעת. שוודיה הרי לא רוצה להפוך לברזיל או לדרום אפריקה, מדינות שבהן הלבנים העשירים חיים מאחורי גדרות ואי השוויון הוא קיצוני. האתוס השוודי מנוגד בתכלית לקיום שכזה, אבל מדיניות ההגירה השוודית מוליכה אליו.

אבל גם האלטרנטיבה היא קשה ובלתי נסבלת. כיצד ניתן להשיב את פני מבקשי המקלט ריקם. הים התיכון מתמלא בגופות של חפים מפשע שבסך הכול ביקשו עתיד טוב יותר למשפחותיהם ולשם כך היו מוכנים לקחת סיכונים ולחוות התעללות וניצול בידי מבריחים. העובדה שהגירה המונית מהעולם השלישי תמיט אסון על המערב אינה אומרת שהמהגרים רעים ואינם זכאים לחמלה. בוודאי שרבים מאוד בקרבם אנשים טובים ושומרי חוק שמוכנים לעבוד קשה ושראויים לכל האמפתיה. גם הסבל שחוו בארצותיהם צריך לעורר רק אהדה.

הגירה, ואפילו הגירת עניים מרודים מהעולם השלישי, אינה חייבת להיות בעלת השלכות שליליות כל כך. נכון, המהגרים עלולים להפוך לעול על מדינת הרווחה, לתרום לפשיעה ולהקשות על התושבים הוותיקים. בטווח הארוך אם יקבלו זכות הצבעה, ישנו את התרבות הפוליטית בארץ הקולטת ויאיימו על צביונה. אבל חששות אלו יפחתו מאוד אם תגובש אלטרנטיבה הומאנית והגיונית לקליטת הפליטים – קליטתם בטריטוריה חדשה.

יש בעולם מספיק שטחי אדמה ריקים שניתן יהיה ליישב בהם פליטים ומהגרים. אולי אפשר יהיה לקנות כמה אלפי קילומטרים רבועים ממדינת עולם שלישי, אולי מעצמה קולוניאלית דועכת תתרום את אחד השטחים שנותרו בידיה. בשטח זה ניתן יהיה להקים ישות פוליטית חדשה. היא תנוהל בידי מדינות המערב ותבטיח מקלט לכל פליט בעולם שירצה בכך. היא תציע הקלות מס נדיבות כדי לעודד חברות ומשקיעים להקים בה תעשיה הזקוקה לידיים עובדות ותעודד יוזמה חופשית גם בקרב הפליטים עצמם. זו לא תהיה מדינת רווחה – לא יהיה כסף לכך, אבל רופאים יגוייסו כדי להבטיח שירותי בריאות אלמנטריים לשוהים.
כוח משטרה בפיקוח מערבי יוקם ואנשיו יגוייסו מבין הפליטים. החוק ייאכף בנוקשות ותוך שימוש בשלל אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים שעומדים לרשות ממשלות היום. מי שיתברר כעושה צרות ייענש בחומרה או אף יגורש.
מתוך הבנה כמה רקובה התרבות הפוליטית שממנה הגיעו הפליטים ועד כמה אוכלוסייתם לא הומוגנית – הישות שתקום בטריטוריה החדשה לא תהיה עתידה להפוך לדמוקרטיה ותישלט לתמיד כדיקטטורה נאורה בידי מעצמות המערב.
במקרה הטוב תיווצר כך ישות משגשגת שתוכל להושיט יד לכל נדכאי העולם. ממש כפי שארצות הברית התיימרה להיות במאה ה-19 וכך גאלה יהודים כה רבים. אבל גם במקרה הרע, שבו למרות הפיקוח המערבי תיווצר רק עוד מדינת עולם שלישי מפגרת, עדיין תהיה האפשרות לאכלס בה פליטים ישועה לפליטים, שבמידה שבאמת מצויים בסכנת חיים בארצותיהם יוכלו לבוא ויתקבלו בברכה. תהיה זו גם ישועה למדינות המערב מהסכנה של הרס אופיין וצביונן.