לקראת המפולת הגדולה? או שלא

שווקי העולם רעדו בשבוע שעבר. הבעיה העיקרית שמסמנים השווקים נראית סין, מדינה שצמיחתה הייתה מבוססת במשך שנים על צריכה מוגזמת וחסרת תכלית של חומרי גלם. עתה הבלוף נחשף.
בעיה נוספת היא העובדה שהמניות לא זולות. מכפיל 20 שבו נסחרות הבורסות כיום הוא גבוה מהממוצע ההיסטורי ובעבר היה סימן לתשואות נמוכות בעתיד.

האם כל זה סיבה למכור את המניות ולהתחבא בבונקר? אני מפקפק. מחיר המניות אמנם גבוה, אבל הריבית כיום כה נמוכה שניתן להצדיק תמחור כזה ואף יקר ממנו. איזו אלטרנטיבה יש למניות? פקדון בבנק נושא תשואה אפס. בהסתכלות ארוכת טווח אפשר לחשוש לכך שכשהריביות יעלו, מחירי המניות יירדו. אבל הרי הריביות לא יעלו מחדש סתם כך. הן יעלו כשישובו הלחצים האינפלציוניים, כלומר כשתשוב הצמיחה. אבל אם תשוב הצמיחה תהיה למניות סיבה חדשה לזנק בערכן. למי שזוכר, בועת הדוט קום המטורפת של תחילת המילניום לא נבעה מריביות נמוכות אלא מתחזית צמיחה אופטימית שגם הזניקה את הריביות.

נותרנו עם סין כסיבה לדיכאון פיננסי. כבר כתבתי לא מעט על השקפתי לגבי סין ואכתוב זאת שוב. סין היא בעיה אמיתית בשל ההעדפה שנותנים תושביה לחיסכון על חשבון צריכה. עד היום הצילה הממשלה הסינית את המדינה ואת כלכלת העולם בכלל, על ידי זה שסייעה לבועות מטורפות להתנפח. כך הוליכו שולל את הסינים המסכנים. הם לא רצו לצרוך אלא לחסוך, אולם בלי צריכה אין צמיחה. על כן תעתעו בסינים – סיפקו להם ברזל, פחם ומלט, טרקטורים ומשאיות בכמויות עצומות, כביכול כדי לבנות בעזרתם המון בתים שישמשו לחיסכון. אולם בתים אלו שנבנו בערי רפאים היו חסרי ערך כאמצעי חיסכון. למעשה נבנו כמוצרי צריכה לכל דבר. אדם מערבי שרוצה פיתרון לחששות שמעורר בו העתיד אולי יצרוך כדורים פסיכיאטרים. אדם סיני יצרוך ברזלים ומלט כדי לבנות בהם בית שיעלה בו תחושה, גם אם שקרית, שעתידו מובטח.

קריסת מודל הצמיחה הנוכחי של סין היא בשורה רעה ליצרני הברזל והטרקטורים, אבל אני משוכנע שהסינים יצליחו להמציא בועה חדשה, ודי מהר. לממשלה הסינית יש תמריץ עצום להדפיס כסף עוד ועוד. צורת הממשל המערבית מבוססת על עוד ועוד מחסומים בירוקרטיים ומשפטיים שמקימים בפני ממשלות הרוצות לפעול לפי התמריצים שלהן. זה חוסך הרבה שגעונות מצד אחד ומאוד מתסכל מצד שני. בסין אין כאלו מחסומים ושום דבר לא יעצור את הדפסת הכסף הסינית הבאה שתשיב את הצמיחה לסדרה.

מודעות פרסומת

155 תגובות to “לקראת המפולת הגדולה? או שלא”

  1. ג'וש Says:

    לשיטתך, יש אפשרות (תאורטית )רק לעליית מחירי נכסים. אופטימי שכזה.

    בועות יתפוצצו, בדיוק כמו שתמיד יהיו תאונות דרכים.
    בורסות נופלות לא בגלל מחירים גבוהים (זה קרה רק פעם אחת – ב2000) אלא בגלל דינמיקה שנוצרת.
    אגב, תדירות הבועות בשנים האחרונות רק עולה…בעיקר בגלל הקידמה והטכנולוגיה שמגדילות את יחסי הגומלין בין המשקיעים- הגדרה להיווצרות בועות.
    אתה "מאשים" את סין. אבל מהלך העליות בשנים האחרונות היה בפירוש פיקציה ולא "תאם" את מצב הכלכלות הריאליות.
    הנפץ מוכן כבר שנתיים, חסר רק המאיץ. מה זה משנה איך קוראים לו- סין, ריביות נמוכות, פיגוע טרור, הונאה בקנה מידה גדול?

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    ג'וש, אני לא אומר שתמיד יעלו מחירי נכסים. אם חברה כזו או אחרת תיכשל מחירי המניות שלה יירדו. אם בונים בית באזור שאין בו ביקוש, מחירי הבית יצנחו בסוף. אבל בהתבוננות על שוק המניות כולו, לא נראה לי שמחיריו יקרים, ולכן לטווח הארוך אני לא רואה סיבה שהמחירים יצנחו.

    אם יש פער בין מצב הכלכלה הריאלית לבין מצב המניות, אז נראה לי שהפער הוא שהמניות זולות מדי. זה לא הגיוני שהמכפיל של המניות הוא באזור 20 (כלומר יידרשו 20 שנה כדי לקבל את שווי המניה ברווחים של החברה), כשהמכפיל של הריבית במשק הוא באזור 400 (בהתבסס על ריבית של 0.25% – כלומר יידרשו 400 שנה לקבל החזר על הלוואה).

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תודה על הפוסט תמריץ , ההצגה שלך את הדברים , הינה יותר מסכמטית עם כל הכבוד . לגבי דידך ,זה כמו איזה משחק בלגו , או איקס דריקס , שבו תנועה אחת , מזמינה או מזיזה באופן צפוי ומובנה קיואים מקבילים .

    מי אמר לך , שצריך לחצים אינפלציוניים בשביל להעלות ריבית . הרי בן ברננקי , וילן , חזרו והצהירו שוב ושוב :

    נתוני המקרו , הם שיקבוע ( בעיקר רמת האבטלה ) . אז רגע אחד :

    לא מן הנמנע , שהם היו מעלים הריבית מזה כבר ,ועוד יעלו , בלי שום קשר פשוט .ואז :

    הרי השווקים , בפרספציה לפחות , של בועות , כי אז :

    העלאת ריבית , לא על לחצים אינפלציונים , תפיל בסחרור שווקים , תפיל בסחרור שווקים , ממילא הצמיחה לא תועיל , ותבושש בכלל לבוא .

    הרי מאז המשבר וההרחבות :

    נתונים טובים בעיקרון , הורידו שווקים , נתונים גרועים העלו שווקים ( המשך התמיכה והאופיום על ידי בנקים מרכזיים העלו תדיר שווקים , והתנאי להם , נתוני מקרו בעייתיים , ביחוד בפד כמובן ) .

    אז אני מציע , לצאת מסכמות ופרדיגמות נוקשות , זה לא עובד במשבר ובועות !!

    תודה

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    http://www.businessinsider.com/r-feds-tightening-cycle-scenario-involves-risky-bet-on-inflation-2015-8
    אל רום, יכול להיות שיעלו טיפה את הריבית בכל מקרה. אבל העלאה משמעותית וארוכת טווח לא תקרה ללא עליה באינפלציה כמוסבר בכתבה לעיל.

    אהבתי

  5. ג'וש Says:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001063222#fromelement=hp_firstarticle

    אהבתי

  6. ג'וש Says:

    תמריץ, טעות בידך:
    בהשוואת מכפילים מניות לאגחים, לא בודקים ריבית חסרת סיכון אלא ריבית ל-10 שנים ואז מכפיל האגחים הוא 45, שממילא אמור להיות כמעט תמיד גבוה מהמניות.

    מכפיל שילר למשל גבוה לפי כל קנה מידה:
    http://www.multpl.com/shiller-pe/

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    ג'וש, אתה צודק בהערה שלך. אבל לא לחלוטין. מכפיל האג"חים צריך להיבחן על פי הריבית הריאלית (כי מניות גם מניבות רווחים ריאליים – אם יש אינפלציה הן לא נמחקות). תוריד את האינפלציה הצפויה מהריבית הנומינלית ותישאר עם ריבית אג"חים ריאלית קרובה לאפס גם לטווח ארוך.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    תמריץ , יעלו טיפה ?? ככה בקטנה ?? אתה צוחק עלי כנראה ?? מסתלבט עלי ??

    טיפה כזו , אתה יודע מה יכולה לעשות , רק שמועות , עוד לפני העלאה , היו מפילות בשני אחוז , ומכאן ואילך , מסביר לך שוב :

    דינמיקה הרסנית , שאין לשלוט בה , פיצוץ בועה !!

    אולי אתה צודק ( אולי ) שריבית לא תעלה אז משמעותית לטווח ארוך , אבל זה כבר יהא בבחינת : כוסות רוח למת……אספירין ל- dead meat , ושלא כפי שהצגת בפוסט :

    לא לחצים אינפלציוניים בהכרח , יגרמו לכל זה , אלא :

    חוסר באינטגרציה במדיניות הכלכלית , משמע :

    הנגידים , יש להם מעמד מקצועי , מכובד , ברי סמכא עלק , והם מה :

    חושבים על רמת האינפלציה כמדד עיקרי להצלחה שלהם אישית, והצלחה שלהם בשווקים , ולא על סך הכל המדיניות , כי אז :

    כל רבע אחוז אינפלציה מגוחכת , גורר היסטריה של העלאת ריבית , או שמועות דנן , וזה בתורו : ופגיעה קשה בסנטימנט ובסביבה העסקית . כך שעם כל הכבוד תמריץ …..תודה

    אהבתי

  9. גיא Says:

    מה שחשוב לבדוק היסטורית אם השוק הוא בתמחור יתר הוא את ה[מרווחים]
    בין האג"ח הארוך למניות. http://tinyurl.com/5jhm7

    כמובן שאם בטווח הארוך ההיסוטוריה תשנה את מסלולה ובדיוק עכשיו אנו חוזרים
    לעולם ללא צמיחה אז חבל לנו על הזמן….
    מה שכנראה לא סביר כי קשה לנו אפילו להעריך היום כיצד יראה העולם ב2050
    –> מכונית ללא נהג , רכבת קלה בת"א , סייבורגים ,חיי נצח וכו…
    עדיין תחזיות הצמיחה העולמיות לטווח הזה הם בין 2 ל 3 אחוזים שנתית והשערים של שווקי המניות וחלוקת הדיוודנדים אמורים לשקף זאת לטווח הארוך .

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    גיא, תודה על הטבלה. במבט שטחי לא נראה שהמצב עכשיו מבחינת המרווחים מאוד חריג. תקן אותי אם אני טועה.

    אהבתי

  11. גיא Says:

    לא, כלל לא נראה חריג.

    אהבתי

  12. מירון יעקוב Says:

    כתבתי תגובה קצרה לאורי בפוסט "קו התפר בין מספרים למציאות.."תגובה בנוגע להתנהלות השווקים הפיננסיים בטווח הקצר כפי שאני רואה אותם כל זה לאחר הודעת הפד גברת ג'נט ילין בנוגע לריבית -FOMC- ..כאמור תגובה קצרה ודי מדויקת אשר פורסמה בתאריך 31.07.15 בשעה 17.08..
    אני מזכיר את הדבר הזה רק על מנת להדגיש בפני כל מי שמתעניין ומשקיע במניות בוול סטרית או אחר שהשווקים מתנהלים לא בחלל ריק אלא תחת ציפיות וראיה מפוכחת של המציאות הכלכלית והעסקית שום דבר לא פועל על ריק…

    אהבתי

  13. גיא Says:

    בגדול בממוצע השקעה לטווח הארוך… הנה קבוצת המשקיעים המצליחה ביותר
    http://tinyurl.com/nztfc2r
    אורי, זה עוד טיעון נגד חיי נצח …. לא היית אומר 😉

    אהבתי

  14. orihippo Says:

    יעקב, השתכנעתי מדבריך עוד לפני כמה שבועות שאנחנו מתקרבים לימי המשיח, אבל מה המשמעות של זה ?
    על האינפלציה? על מחירי בתים? האם זה יהיה דומינו שישפיע אחד על השני? אתה צופה ירידה איטית כך שאולי מפולת ופניקה לא תהיה אבל זה כנראה יעבור מאחד לשני. ההשפעה על הבחירות לנשיאות בארה"ב? על ההחלטות לאחריהן? על כלל הנכסים, האג"ח של ארה"ב ואירופה? הגוש האירופאי?רוסיה, סין, מחירי מוצרים. הפנסיות של הביבי בומרס שמושקעים במניות. יש להניח שהבנקים יסתגלו מהר יותר לתנאים.
    האם נחזור לכלכלה הישנה? לפשיטת רגל של מדינות? עליה בלאומנות באירופה?
    כבר 8 שנים אנחנו מתאוששים לריק?

    ראשית אין סיכוי שהפד יעלה השנה את הריבית ואולי גם בשנה הבאה זה מה שהבנתי מדבריה של גברת ילין אין לה פשוט את הביצים של אלן גרינספיין נגיד היסטורי בהחלט חיסרון וגם התנאים בשטח לא מאפשרים לה לבצע מהלך כזה במידי..
    השוק הוא זה שיחליט מתי ובכמה תעלה הריבית והוא זה שיכתיב את המדיניות בסוגיה זו הכל כמובן כפוף להתפתחויות בתחום האינפלציה לעת עתה יש סימנים הפוכים או לפחות אין סימנים ללחצים אינפלציוניים אבל זה יגיע אני סומך על פוליטיקאים והם יעשו את העבודה בהתאם..גם הדולר יקבל את המנה שלו ויתחיל לרדת ביחס לאחרים וכאן תהיה בעיה ליפנים סינים ואירופיים ..
    הפור נפל הפד התגלה בפני המשקיעים כגוף חלש חסר עמוד שדרה ומעל לכל אין לו תכנית יציאה מנצחת זאת הבעיה..נאמר כבר רבות על כך שהעולם למד את כל הלקחים המתבקשים מאותו משבר כלכלי מפחיד אשר החל ב1929 ומאז כבר יש תרופות מתאימות למחלה אלא שבדיעבד התברר במיוחד לאחרונה שהתרופות הללו הופכות את החולה לחולה כרוני ולא מרפאות אותו.

    אהבתי

  15. יאיר Says:

    1. סין ומשבר עולמי
    איני יודע אם סין תדפיס אם לאו. אבל זה לא אמור לשנות לרוב הסקטורים.
    סקטור האנרגיה והסחורות נפגע (ואיתו סקטורים נוספים כמו יצרני טרקטורים), אבל מדוע ששאר הסקטורים יפגעו?
    מדוע סין חלשה אמורה להפיל את השוק?
    משבר 2007-8 הפיל את השוק העולמי כי נוצרה אבטלה בשוק האמריקאי שהוא הצרכן הגדול ביותר בעולם. אבל סין אינה צרכן עולמי, להיפך. כששוק כמו סין נכנס למשבר הוא הופך לנואש והוא מוריד מחירים ומספק צריכה במחירים נוחים יותר (והפיחות הסיני הוא בדיוק צורה של הורדת מחירים), כזאת שמאפשרת להמשך שרשרת המזון הכלכלית לספק את אותם מוצרים אך להרוויח עליהם יותר – כלומר מחירי מניות עולים.
    לכן בנקודה זאת אני מסכים עם תמריץ. אבל כמובן הדינמיקה יכולה להיות חמורה מהשיקול הקר והנבון. ולכן יכול להיות שנראה נפילות שערים רציניות (כמו שאל-רום רומז).
    זאת באמת התלבטות האם לצאת עכשיו מהשוק ולחזור אליו מאוחר יותר כשהעניינים ירגעו.

    2. ריביות
    אני לא בטוח כמו תמריץ שהריבית רק תעלה ברבע האחוז. נכון שיריית הפתיחה תהיה כזאת, אבל הדינמיקה העתידית יכולה להשתנות. ריבית אפסית גורמת לחובות אקטוארים אדירים לקרנות פנסיה ומכשירי החייבויות עתידיות נוספות (ע"ע ביטול המקדם הקבוע בפוליסות ביטוח מנהלים ע"י המפקח על הביטוח) וכשזה יעלה למודעות הציבורית – האפקט יהיה דומה לחשש מקריסת AIG או בנק גדול אחר ואז הבנקים המרכזיים יאולצו להעלות ריבית בהרבה יותר מרבע אחוז. במקרה שכזה עליית הריבית תהיה מהירה משתמריץ חוזה.

    3. מניות
    נכון שהעיקרון המקובל הוא "ריבית נמוכה – מחירי מניות יקרים" ולהיפך, אבל אני מסכים עם תמריץ שעליית ריבית לא בהכרח תפיל את המניות. צריך לזכור שהבורסות עלו בעבר יפה מאוד גם בסביבת ריבית של מעל 5%. ואין סיבה שזה לא יקרה בעתיד.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    יאיר, לגבי הבעיה שתיארת בנקודה 2, נראה שהפתרון הפשוט הוא להכניס יותר מניות לתיק, וזה דבר שיש לו כמובן אפקט חיובי על השווקים.

    אהבתי

  17. ג'וש Says:

    תמריץ, הרעיון שלך להגדיל רכיב מנייתי הוא פשוט הזוי או נובע מחוסר ידע. דנקנר, אגב, נפל בגלל הדבר הזה- הגדיל מניות (והתמנף) , וכשירד השוק הוא פשט רגל. אחרי גל עליות במניות יש לשקול להקטין רכיב מנייתי .
    שוב, שווקים לא נופלים מסיבות כלכליות. ראה תגובה ראשונה.
    גם במונחים הסתברותיים , אתה טועה בהערכותיך. ימים יגידו.

    גיא, לא לומדים דבר מהטבלה שהצגת מלבד מה היו המרווחים (שהצטמצמו עם השנים), והיא לא מורה מתי צריך לקנות/למכור מניות.

    חד וחלק, כל עלייה כעת היא לצורך ירידה גדולה יותר.

    אהבתי

  18. גיא Says:

    היי ג'וש. מסכים איתך שלא לומדים דבר מתי צריך לקנות/למכור מניות אלא
    משתמשים בזה ככלל אצבע גס ביותר לבדוק אם השוק בתמחור יתר/חסר.

    ג.נ: אני משקיע פאסיבי שלא נוגע בתיק ( יותר נכון נוגע/משחק על אחוזים בודדים ממנו)

    הנה ראה כאן עמ 58
    ————————————————————-
    US financial markets are by far the best-documented in
    the world and, until recently, most of the long-run
    evidence cited on historical asset returns drew almost
    exclusively on the US experience. Since 1900, US
    equities and US bonds have given real returns of 6.5%
    and 2.0%, respectively.
    ————————————————————-
    כלומר אם היום התשואה הריאלית הצפויה על אג"ח היא אפס חצי אחוז ריאלית
    אז תשואה ריאלית של 4-5 אחוז משוק המניות לטווח הארוך (לפי מכפיל שילר) לא
    נראית יקרה במיוחד.

    https://publications.credit-suisse.com/tasks/render/file/?fileID=82FB3C1A-9CB1-FBA5-A70A6CA2FC94A025

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    השקפה פסימית על השווקים ועתידם:
    http://www.businessinsider.com/stock-prices-2015-8

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    ג'וש, אני לא מציע לאף אחד להתמנף וגם לא מציע להגדיל רק מניה אחת אלא סל מפוזר. בכך עצותיי שונות ממה שעשה דנקנר. בכל מקרה מי שהיה הולך לפי עצותיי לא היה מגדיל עכשיו כי כבר קודם כל רכושו היה מושקע במניות למעט כסף שצריך לעתיד הקרוב.

    אהבתי

  21. יאיר Says:

    ג'וש,
    אם לא להגדיל את הרכיב המנייתי כשהוא זול (קרי ירידות שערים), אז מתי כן להגדיל את הרכיב המנייתי? כשהוא עולה והוא יקר יותר?

    אהבתי

  22. ג'וש Says:

    ליאיר,
    לא מגדילים רכיב מנייתי אחרי ששווקים עולים במשך 5 שנים רצוף בארהב, סין עלתה עד לפני חודשיים מעל 100% בחצי שנה, ההרחבות הכמותיות בארהב פסקו, מדברים (דיברו בכל אופן, לפני הירידות הנוכחיות) על העלאות ריבית.
    העולם רק התחיל לרדת !
    תמריץ עדי שאמרתי זאת גם לפני מספר חודשים.

    אחרי סערה ,הים הכי שקט.
    הסערה בשווקים לא מסתיימת אחרי יומיים של ירידות. גם אם השווקים יתקנו (נהג כעת הפוך מהמוצע בבלוג-מכור בכל עלייה)

    אהבתי

  23. ג'וש Says:

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2714339

    סוף סוף טקסט שעוסק בכך שמפולות מגיעות מסיבות אחרות.
    "בטווח הקצר, תנודות בשווקים אינן קורות תמיד בגלל אירועים דרמטיים, ויכולות להיגרם מהצטברות מסה קריטית של מידע"

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    ג'וש, בקיצור אתה מנסה לתזמן את השוק. יש פה תיאור חכם של איך שזה לא עובד:
    http://tinyurl.com/p5wrn4t

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    אוף טופיק – כתבה מעניינת על אפקט הפרפר של מערכות התמריצים הכלכליים על ערוץ 2 וערוץ 10. כיצד קביעות הממונה על הגבלים עסקיים הביאו לכך שיש הרבה יותר כתבות על מזג האוויר.
    http://www.themarker.com/advertising/1.2714263

    אהבתי

  26. ג'וש Says:

    איך הבנת שאני מתזמן? לחלוטין לא.
    אתה נוקט ברעיון שאתה תמיד בשוק, ואני אומר שלעיתים לא צריך להיות בפנים אלא במזומן גם אם הריבית אפס.

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    ג'וש, או שאתה תמיד בשוק, או שאתה תמיד מחוץ לשוק, או שאתה מתזמן. לא רואה אפשרות רביעית.

    אהבתי

  28. יאיר Says:

    ג'וש,
    מבחינת הזמן – היו גם שווקים שעלו במשך יותר מחמש שנים.
    מבחינת המחיר – אנחנו לא בשיא המחיר, רק הגענו לשיא הקודם של 2005-6.
    אני לא מנסה לתזמן את ה"רכיב המנייתי" לפי הנתונים הנ"ל אלא לומר שעצם זה שיש עלייה של 5 שנים לא מזמינה לכשעצמה נפילה והיא לא זאת שצריכה להשפיע על הקצאת ההון.

    להבנתי, זה לא שאנחנו נמצאים בעולם עם צמיחה ריאלית מדהימה שמתרגמת למחירי מניות עולים אלא אנחנו נמצאים בעולם שהמצב הפוליטי-פיננסי שלו רעוע, ואין ברירה אלא להחנות את הכסף במקום שניתן לקבל בו תשואה והגנה.
    אגרות חוב הן המקום הגרוע ביותר להיות בו כי הריביות נמוכות ולעיתים שליליות. כנ"ל חסכון בבנק.

    משבר כלכלי שיוביל לקריסת מניות לא יוביל לרווחים באפיק אחר. נכון שלימדו אותנו שמניות עולות=אג"ח יורד ולהיפך. זה כבר לא מתקיים. אנחנו תחת חוקים חדשים מאז ההרחבות הכמותיות. תחת ההרחבות הכמותית נוצר עודף שמחפש מקלט מבטחים. לפעמים זה אג"ח, לפעמים זהב, לפעמים סחורות, לפעמים מניות. לכן עד כה (מאז המשבר) הכל עלה.
    אבל כיום:
    אג"ח=ממשלות שכורעות תחת עול חוב הולך וגדל (למעשה הן החליפו את החוב הפרטי בחוב ממשלתי בשביל לצאת מהמשבר), סחורות=סין שהצמיחה בה נשחקת, זהב=ספקולציה ותו לא. נשארו רק מניות.

    הבחירה שלי במניות נובעת מאספקט "באפטי" נוסף (ואין לי כוונה להתהדר ביכולת של השקעות ערך, כי אין לי, אלא בהזדהות עם תפיסת העולם הבאה):
    מה זה כסף?
    כסף זאת יכולת לממש רווחה.
    כשאני משקיע במניה אני הופך לחלקיק בעלים בה. לחברה יש יכולת לייצר רווחה, כי היא מייצרת מוצרים או שירותים. זה כסף באמת. נכון שהוא מאוד תנודתי וקשה לנו לראות את הכסף שלנו נע ונד במשך כ-9 שעות ביממה (זמן פעילות הבורסה), אבל עדיין מדובר בערך אמיתי. במקום לקחת שקל ולהמיר אותו בדולר, אני מקבל מניה פרטית (בעצם ציבורית) – במקום שטר של האוצר של ארה"ב.
    זה כמו לפתוח עסק למי שלא מסוגל לפתוח עסק בעצמו (ורובנו לא מסוגלים) עם בונוס של סחירות גבוהה יותר. יש עלות לסחירות הזאת כי היא גורמת למחיר להיות מנופח יותר, אבל זה הטרייד אוף בין סחירות למחיר והיא מפצה אותנו על המחיר הגבוה יותר. מי שמטריד אותו נושא המחיר יותר מהסחירות שיילך ויפתח עסק בעצמו וייצר מוצרים או שירותים וירוויח עליהם (והוא גם יתרום לכולנו רווחה).
    והאספקט הזה הוא שהופך מניות לעדיפות בעיני על פני סחורות ואג"ח. זה לא שלא צריך אג"ח, כי גם לממשלות יש מקום ויש תפקיד, ואי אפשר לזלזל ביכולת שלהן לייצר רווחה לכולנו. אבל כיום קשה לטעון שממשלות תורמות רווחה יותר מהמגזר הפרטי. לכן בשקלול הנ"ל אני מעדיף שהכסף שלי יומר למניות בהן יש באמת יכולת לייצר רווחה למשפחתי.

    [ושוב, אני בהחלט מתלבט אם למכור ולצאת בחשש מפני מפולת נוספת, אבל עקרונית אני חושב כפי שפירטתי קודם לכן].

    אהבתי

  29. יאיר Says:

    אחרי שפירסמתי את התגובה הקודמת ראיתי שאתה כותב שאתה במזומן – אז כנראה התגובה האחרונה שלי לא רלוונטית לגביך.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    יאיר, מסכים מאוד עם דבריך. אני זוכר חשיפתך לאירו. לא ציפיתי שהאירו יעלה פתאום בגלל סין. השווקים מפתיעים בעניין זה.

    אהבתי

  31. יאיר Says:

    האירו עלה, אבל אני עדיין "מרווח" כי נכנסתי בשער של 4.9.
    לא ניתן לדעת מה ילד יום אבל להבנתי ההתחזקות של האירו היא רגעית. היא לא נובעת מחוזקה בגוש האירו אלא מחולשה במקומות אחרים. ברגע שהערפל יתפזר ומדיניות הפד תהפוך לברורה יותר (לא משנה אם תהיה העלאה בריבית אם לאו – העיקר תכנית חדשה שתחליף את "ריבית אפס" ושתהיה מקובלת על השווקים), הכסף שזרם לאירו יעזוב אותו והוא ייחלש. גם לאירופאים יש העדפה כזאת כי זה יעזור לייצוא שלהם.

    וכמובן, כמו בכל דבר, מה האופציות האחרות? הליבור על האירו ממשיך לרדת (~0.05%) כך שאני משלם בקירוב רק על המרווח. אז בשקלול הריבית (שאמנם גבוהה מפריים מינוס 0.9-0.8), האירו שירד ועצם הגיוון בחשיפה – אני ממשיך להשאיר את מה ששמתי במסלול האירו [חוצמזה שזה כאב ראש להחליף מסלולי משכנתא וגם עולה כסף].

    אהבתי

  32. יאיר Says:

    אורי כתב לפני כמה ימים ש"אלן גרינספאן היה הנגיד המיתולוגי של הפד".
    משום מה גרינספאן מזכיר לי את אולמרט. אני לא יודע אם זה המבט, ה"יידישקייט" שלהם, הסיגרים או משהו אחר. אבל הם מזכירים לי אחד את השני.
    לא קשור. סתם עלה לי בראש בהקשר לפד שהוזכר כאן.

    אהבתי

  33. ג'וש Says:

    יאיר,
    מבחינת מחיר היו גם 15 שנה ששווקים דשדשו ולא הניבו כלל תשואה (דאו גונס 1960/1978 לערך וזה מזכרון.)
    במחינת השיא, אנו בשיאים גם ביחס ל2006-2007 וגם ריאלית. תבדוק שוב.
    השאלה היא למה ואיך עלו השווקים . האיך הוא כתוצאה מפמפום, והלמה הוא ריביות אפסיות והדפסות. שוק הנדלן האמריקאי לא חזר למחיריו ב/2007, שוק העבודה נחלש , רמת תעסוקה כמעט מלאה לפי פישר.
    הטעות שלך ושל תמריץ היא בכך שאינכם מביטים או מתמחרים את צד הסיכון אלא רק את הסיכוי.
    ההסבר שלך להחזקת מניות הוא על גבול ההגות הפילוסופית.
    אני לא מצליח להבין מתי אתה מוכר מניות אם בכלל? ולמה אתה לא רואה באפשרות של מזומן בתקופות מסוימות גם סוג של השקעה?
    אגב , אחרי מפולת 2007, הsp500 (המדד האמריקאי)החזיר את הנפילות רק אחרי 6 שנים….נומינלית…
    מניות יכולות לייצר רווחה למשפחתך כלשונך, ויכולות (צד שני של המשוואה קוראים לזה) ליצור הפסדים ומתחים משפחתיים.

    רוטשילד בתשובה לשאלה איך נעשה עשיר השיב "תמיד מכרתי מוקדם מדי".

    אהבתי

  34. orihippo Says:

    צריך להתיחס לשוק המניות כיום בערך כמו שמתיחסים למקרה יוון. ברור שיהיה פה כשלון, תבוא ירידה, אבל מכיוון שזה ברור כבר הרבה זמן ולא בגדר הפתעה זה יהיה דשדוש ארוך. כולם נמצאים עם אצבע על השוק ולהרבה יש את הגישה של יאיר שהכסף צריך להניב רווחים לאורך זמן במניה של חברה יוצרת. אי אפשר לשבת בחוץ במזומן לאורך זמן ביחוד אם זה המקצוע. לכן המצב יכול להיות לא טוב אבל השוק עדיין לא יתמוטט ויתן אפשרויות עם השקעה בחברות טובות

    אהבתי

  35. יאיר Says:

    ג'וש,
    לא עברנו את שיא 2006-7:
    http://www.multpl.com/shiller-pe/

    אני רואה במזומן סוג של השקעה כשיש ריבית על המזומן הזה.

    אני מוכר מניות כל הזמן, אבל זה בעקבות שיקול לגבי המחיר שלהן ספציפית.
    כרגע לאחר הירידות אני מחזיק מניות שאני חושב שהן ששוות יותר מערכן הנוכחי.
    ואני מסכים שאם היה לי כדור בדולח דרכו הייתי יודע שהמניות יקרסו, הרי שהייתי מוכר ביוקר וקונה שוב בזול. אבל אין לי כדור בדולח שלרוטשילד היה.

    אהבתי

  36. יאיר Says:

    ג'וש, משהו נוסף וחשוב:
    מסכים לחלוטין לדבריך ש"הפסדים גורמים למתחים משפחתיים". מסכים.
    לכן כסף שמיועד לצרכי המשפחה (השכלה גבוהה/שיפור דיור/רזרבות ….) אינו במניות אלא בבנק תחת מדיניות "ריבית אפס".

    אהבתי

  37. יאיר Says:

    אני מסכים עם אורי.

    בנוסף, נדמה לי שכולם מחכים כבר מספר חודשים על הגדר לראות מה יקרה – ולכן השוק מדשדש כבר מספר חודשים. כשמגיעה ידיעה חדשותית כמו סין – מיד לוחצים על "מכר", ולא בהכרח ממקום של היגיון וניתוח כיצד סין אמורה להשפיע על השוק. השוק מחפש כיוון ונאחז בכל בדל אינפורמציה לטוב ולרע. אבל זה קורה כי חסרה אינפורמציה מהותית בשוק, ובמקרה הזה זאת מדיניות הבנק המרכזי.
    הפד מבין זאת ולהערכתי הוא יתן תשובה ברורה בזמן הקרוב לאן פניו מועדות. אם הוא לא יתן תשובה או לא יתן תשובה מספקת – נחזה בהמשך דשדוש עד שיקרה מאורע "אמיתי" בעל השפעה שייקח את השוק לכיוון מסוים וברור.

    אני מאמין שכשיש אי-ודאות "אמיתית" (קרי, מגוון מדדים סותרים או שניתנים לפרשנות סותרת – האם המשק משתפר? האם האבטלה נמוכה דיה?) אז תפקיד ההנהגה לספק ודאות "תחליפית". במקרה שלנו, לקבוע משטר פיננסי ולדבוק בו עד שתתברר התמונה ה"אמיתית".

    ג'וש הזכיר את הדשדוש עד סוף שנות ה-70. חלק מהשינוי שקרה אז, וכל מי שמסתכל בגרפים של מדדי המניות רואה זאת, הוא ההתערבות של הפד בתחילת שנות ה-80 בראשות פול וולקר ("מנהיג מיתולוגי" אמיתי של הפד) [תחת משטר ריבית נוקשה ביותר, מה שמפריך את הטענה ריבית גבוהה=מניות נמוכות].

    אנחנו בעידן עוד יותר חזק של הפד. לא בהכרח מבחינת הדמויות הפועלות אבל קיימת יותר מעורבות בשוק מבעבר, יותר הרחבות כמותיות, יותר הזרמות כספים, יותר חילוצי בנקים ועוד …

    אהבתי

  38. ג'וש Says:

    ליאיר,
    1.השווקים בארץ ובארהב ירדו 10%. ואני אומר בלבד. שאלתי: אם אתה רואה ירידות (כמוני) של 30-40% , עדיין תמשיך להחזיק מניות?
    2.נגמרה התחמושת לבעלי הדעה. מה הלאה? הדפסה 617? הורדת ריבית שלילית למינוס 4%?
    3.מה יקרה אם תחלחל לשוק ההרגשה של אובדן אמון מסוים בפד?
    4.השוק בארץ לא ירד יותר מ2% ביום קרוב לשלוש שנים ! לא הגיוני לפי כל קנה מידה, ואני לא נכנס לסטטיסטיקה כי שמתי לב אתם חלשים במתמטיקה והסתברות .
    5.אי ודאות תמיד קיים גם כשאתה "מרגיש " ודאות.
    6.קרנות גידור ("כסף חכם") לא היכו שוק בשנים האחרונות. למה? כי הם בשורט על השוק כבר יותר משנתיים…
    7.לתחושתי, הציבור ("טיפש ולכן משלם") הרבה פחות טיפש מבעבר בזכות האינטרנט..

    אהבתי

  39. orihippo Says:

    הבלוף נחשף
    עד היום הצילה הממשלה הסינית את המדינה ואת כלכלת העולם בכלל, על ידי זה שסייעה לבועות מטורפות להתנפח. כך הוליכו שולל את הסינים המסכנים. הם לא רצו לצרוך אלא לחסוך, אולם בלי צריכה אין צמיחה. על כן תעתעו בסינים

    מה ההבדל בין זה לבין מה שעושים הבנקים המרכזיים האמריקאים? היפנים? האירופאים?
    הסינים צמצמו את החסכון בצורה ניכרת,רוב הסינים גרים בעיר ומוציאים כספים על מותרות. יש להם אולי העדפות שונות והם מעדיפים להוציא כסף על טיולים מאשר על מוצרי צריכה, וכפי שאתה מתאר הם צרכו בתים כפי שאנחנו צורכים איפונים וכפי שנשים צורכות נעליים יקרות או גוזמות את השערות ואת חשבון הבנק. מה ההבדל? יש סתירת מה בדבריך.

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    אורי, ההבדל הוא שצרכן שמשלה את עצמו שהוא חוסך עסוק ברמייה עצמית והיא עלולה להתפוצץ כשיגלה שאין קונים לנכס שקנה בעיר רפאים כלשהי כדי להבטיח עתידו.

    אהבתי

  41. יאיר Says:

    ג'וש,
    1. אם אחזה ירידות של 30-40% בוודאי שאמכור ואקנה שוב לאחר הירידות. אבל זהו שאני לא יודע כמה יהיו הירידות.

    2א. התוחלת הנכזבת כאילו יש איזשהו שיטה סודית בעזרתה ניתן להציל את המערכת היא פנטזיה. ריביות שליליות, הרחבות כמותיות ושאר שיטות הן שיטות ידועות שלא הומצאו היום אלא שמישהו החליט להיות נמרץ והחלטי והוא מוציא את השיטה מהארסנל ומתחיל להפציץ. אין "קפטן אמריקה" בארון שיגיע לחילוץ. מדובר בסופו של דבר באנשים, בציפיות שלהם, בהתנהגויות שלהם ואיך זה מפורש ע"י הצופים. סה טו! לכן למעשה לא נגמרה שום תחמושת כי תמיד ימצא הרעיון החדש/ישן מן המגירה. מה שאני מנסה לומר שלא השיטה היא העיקר אלא הנחישות. הבחירה בשיטה היא רק העלות – למשל הורדת ריבית גורמת לבועות מיותרות.

    2ב. אני מסכים איתך שהורדת הריבית מיצתה את עצמה לגמרי. העלות שלה הופכת ליקרה מדי, ולכן הפד צריך לצאת החוצה ולומר על הדוכן:
    "אנחנו מעלים את הריבית כפי שהתחייבנו. המשבר בסין הוא ארעי. הוא אינו פוגע בצמיחה האמריקאית. בשקלול כל הגורמים החלטנו שצריך להעלות את הריבית ולחזור לעסקים כרגיל. אנו קוראים למשק האמריקאי ולשאר משקי העולם לחזור ולעשות את מה שהם עושים והכי טוב שאפשר. אנחנו בקשר הדוק עם ממשלת ארה"ב ועם בנקים מרכזיים נוספים בעולם וכולנו יחד מתחייבים לעשות הכל בשביל לתמוך בתעסוקה ובצמיחה. תודה רבה".

    לא שאין עלות למהלך הזה. הוא יגרום להתחזקות הדולר ולפגיעה ביצוא שלהם, אבל עדיין זה המהלך העדיף יותר.

    3. אני לא יודע מה יקרה במקרה של אובדן אמון בפד. לפני עשור הייתי אומר שזה יגרום לקריסת השווקים, כפי שקרה ב-2008-9. היום, אחרי המשבר הזה שהוא כבר זכור וצרוב (ו"מתומחר") – אני חושב שזה רק יפגע באג"ח ממשלתי כי אובדן אמון בפד זה אובדן אמון במערכת הציבורית. אנחנו לא בעולם של חוסר, אנחנו בעולם של עודף שמחפש מקום חנייה. ובמקרה שכזה העודף יעבור מהמערכת הציבורית הממורכזת (אג"ח ארה"ב/גרמניה/…) למערכת הפרטית המבוזרת יותר (מניות/אג"ח חברות/נדל"ן ואולי גם זהב – אף שבעיני הזהב הוא מערכת ממורכזת מאוד ובנוסף חסרת השפעה על חיינו).

    6. מהיכן הקביעה "קרנות גידור=כסף חכם"? כיון שאתה חזק בסטטיסטיקה ומתמטיקה אשמח שתראה לנו האם לאורך זמן הקרנות הללו היכו את השוק. חוצמזה שקרנות גידור שאני מכיר אינן בשורט על השוק אלא בשורט על חברות מסוימות, והן אכן מפסידות את התחתונים בשנתיים האחרונות כי השורטים הולכים כנגדם.

    אהבתי

  42. orihippo Says:

    משה שלום אומר הבוקר שהגרפים מראים שהנפילה של הבורסות תהיה בסתיו

    אם אנחנו נכנסים לשנת בחירות בארה"ב, נפילה של השוק ו"מדד פחד" גבוהה יזיקו לדמוקרטים.
    הנשיא דונלד טראמפ.

    אהבתי

  43. orihippo Says:

    תמריץ
    אם בשני המקרים הרעיון הוא לבזבז אז כל ההבדל הוא שזה שהשקיע בדירה
    היה בעל צפיות מוטעות, אבל עדיין צריכה היא צריכה. נה זה משנה אם זה מסך מחשב או מלט

    מחירי הבתים בהונג קונג נכון לשנת הכספים הנגמרת באפריל עלו ב 21.27% בממוצע, וזה שוק שמושפע הרבה מאד מכספים של קנינים מסין.

    והנה כתבה בת 4 חודשים שמדברת על ירידת מחירי דירות, אבל זה לא נראה כמפולת
    http://www.zerohedge.com/news/2015-04-18/why-record-drop-chinese-house-prices-suggests-beijing-already-recession

    וזה מחודש שעבר:
    Prices of existing homes in Beijing rose 2.6 per cent in June from a year earlier, ending a nine-month losing streak, while a recent stock market rout took a toll on sales in Shanghai

    וזה מאפריל, כלל לא נורא

    China's average new home prices continued to fall in March, but on a narrowing trend that is expected to continue as the government's stimulus policies bolster sales volumes.

    Average new home prices in China's 70 major cities dropped 6.1 percent last month from a year ago, the seventh consecutive month fall, following February's 5.7 percent decline.

    But the monthly fall between March and February was 0.1 percent, narrowing from a 0.4 percent fall in the previous month, with the capital city of Beijing braking eight consecutive drops and rising 0.3 percent, as prices continue to stabilize.

    Growth in China's real estate investment in the first quarter slowed to 8.5 percent from a year earlier, the lowest rate since 2009 as developers focused on clearing excess inventory, but property sales volume's decline narrowed, down 9.2 percent.

    אהבתי

  44. תמריץ Says:

    אורי, נניח בזבזת את רכושך על ארוחה טובה במסעדה. מחר תבזבז שוב כי שוב תהיה רעב וגרגרן.
    בזבזת כספך על מלט, לבנים ופועלי בניין בעיר סינית שכוחת אל, לא תעשה זאת שוב מחר או בשנה הבאה אם מחירי הדירות באותה עיר לא יעלו. והם לא יוכלו לעלות כשבונים עוד ועוד בתים מיותרים.
    העניין הוא שבסוף השקר מתברר ומונע מאנשים להמשיך לפעול לפיו. אם היה אפשר להסתיר מאנשים שהבנייה חסרת תועלת, כלכלת סין הייתה יכולה להתבסס עליה עוד אלף שנה. מזל שלא כי כל המלאכה המיותרת הזו מזהמת את הפלנטה.

    אהבתי

  45. orihippo Says:

    קצת מזכיר את הסיפור שהיה בסין בתקופת מאו, כשהיה צורך ליצר ברזל יותר מארה"ב ואנשים התיכו את המחבתות והסירים כדי ליצר ברזל ולהראות שהיצור של סין עלה ב הרבה על השנה הקודמת.

    אבל בצורה דומה אפשר לומר- זה נכון גם בישראל, עד כמה מחירי דירות יכולים לעלות, אנחנו משקיעים בדירות כי המחירים עולים, באיזה שלב נתפקח וההשקעה לא תהיה מוצלחת. ותדשדש
    אותו דבר במניות. גם מניות יש גבול לכמה כסף ישקיעו בהם וכמה הן יכולות לעלות.
    כמובן שיש גבול לכמה בתים וכבישים אפשר לבנות וכשיש התפרצות הסטרית יש אחריה ירידה ואבטלה אבל לא חייבת להיות נפילה גדולה.
    לאורך פרק זמן ארוך, נכסים היו תמיד קניה טובה. לסינים תמיד היתה נטיה לקנות נכסים.

    אהבתי

  46. תמריץ Says:

    אורי, בישראל יש מחסור אמיתי. מחירי הבתים עולים אבל מספר הבתים לא עולה בקצב גדול די הצורך. בסין כנראה התמונה שונה לגמרי.

    אהבתי

  47. אל רום Says:

    אורי , קרא הלינק אם בא לך , ותחווה דעתך אם בא לך :

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001064092#fromelement=hp_folders_1225

    להתראות

    אהבתי

  48. orihippo Says:

    הכוונה טובה, למנוע פניקה. האם העתונים בארץ לא מפרסמים את החדשות הנוחות להם ערב הבחירות? כל הסקרים ניבאו ניצחון לשמאל והבהירו לציבור מה הוא חושב או צריך לחשוב. צורת ההתבטאות של אובמה בציבור כולה יחסי ציבור ופרסום תוך שימוש במילים ששוטפות את המוח לאמריקאים. הלחץ מקל גזר על חברי סנט וקונגרס. האם זה שונה בהרבה ממה שקורה בסין? אנחנו צועדים לקראת עולם שבו מיעוט קובע לרוב מה יהיה ומי יהיה לטובתו של הרוב שהוא אספסוף לא משכיל. כך היה רוב ההסטוריה האנושית וכך עדיף

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    אורי, חלק מהדעות שלך היה מזכה אותך בציון גבוה בשאלון הזה: http://personality-testing.info/tests/RWAS/

    אהבתי

  50. orihippo Says:

    השאלון מ 1981, אפשר היה לצפות שאז כבוגר צעיר היו לי דעות מגובשות, אבל דווקא אז היתי נאבי, האמנתי אמונה עיוורת למה שכתוב בספרים ובעתונים. חשבתי שבממשלה יש את הנבחרים הטובים שעובדים רק עבורנו ללא אינטרסים אישיים, וששויון זכויות לנשים ומיעוטים זה מובן מאליו וטבעי. היו לי דעות סוציאל דמוקרטיות וחשבתי שקיבוץ זה האידאל. היתי עסוק בלעבוד ולא לנתח את העולם. למדתי באוניברסיטה ועבדתי בחברות מחשבים וחשבתי שכל העולם מורכב מאותו סוג של האנשים שעובדים סביבי.
    היו לי חברים כושים מהנדסי מחשבים והתעלמתי מתכונות ודעות שאופיניות לכושים והתעקשתי שאין הבדל ביננו. וכשחברות שלי יצאו מדעתן לא עלה בדעתי שנשים שונות מגברים.
    כשהיתי באפריקה מספר חודשים התחלתי להודות בפני עצמי שאני מדחיק את העובדה שיש הבדל ביננו לבין הכושים, התבהר לי מדוע הכושים בארה"ב חיים בגטאות ומתנהגים כפי שמתנהגים. נהיתי גזעני. ומשם ההתפקחות היתה קלה.
    כשעבדתי בחברות מחשבים במזרח אסיה נוכחתי שהאסינים חושבים מאד שונה מאתנו, שלא עושים עסקים עם הודים כי הם ירמו אותך זה בדם, וזה אחרי שהיו לי חברים הודים שעבדו אתי במחשבים בארה"ב והיו חברים למופת. למדתי את התכונות האופיניות לסינים, למוסלמים, וגם לנשים יש תכונות אופיניות ולא משנה אם הן סיניות או הודיות או כושיות הן קודם כל נשים.
    זו המציאות, אנחנו בנויים אחרת כמו שכלב בנוי שונה מאתנו אלא שקיבלנו שטיפת מוח שכולנו שווים ואנחנו פשוט לא מסוגלים לחשוב בצורה הגיונית כי יש לנו צנזור שמונע מאתנו לנתח את העובדות.
    אני חושב שגם חלק מהדעות שלך דומות לשלי אתה רק מתקשה להביע אותן אפילו בפני עצמך. הבנתי מדבריך שאתה מסכים שיש לתת למוכשרים להוביל הם רק יואילו לשאר החברה הבטלנית.
    אנשים מגיבים להורמונים, לגנים וכמו שכתבת בכתבה על התאומים הזהים, פחות לחינוך. נשים זה כדור של הורמונים שמשתנה עם הגיל וככל שהם מתבגרות ההבדלים בינן לבן גברים נהים משמעותיים יותר. אני מתיחס כעת להערה שהערת לי לפני שבוע על ביקורת לנשים. אתה כנראה נשוי כי לו היית מסתובב בשוק הפנוים פנויות היית רואה שנשים רווקות בנות שלושים ושבע הם חיות טרף שונות מאד מהצעירות הנבונות שהכרת בצעירותך, וכשהן מגיעות לשנות הארבעים הן שונות עוד יותר. המחקרים שאסור לפרסם מראים שהן שונות, טכנית שונות, בנויות למטרה שונה, רמת האינטלגנציה מחולקת אחרת, תחומי העניין שונים, הכשרון שונה, המוסר שונה, רוב הטענות שהן לא קיבלו הזדמנויות זהות הוא תרוץ. תתבונן סביבך בצורה אוביקטיבית ובעינים פקוחות.
    אתה פשוט לא נחשפת לזה מספיק ולא חקרת באוביקטיביות לכן יש לך רגשי אשמה בכל פעם שאת מנסה להודות בפני עצמך בנושא כי זה עושה אותך לדעתך אדם פחות מוסרי.

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    אורי, אפילו אם נניח שבהכללה מסוימת יש אמת, עדיין היא עושה עוול לכל אלו שכלולים בקבוצה המוכללת. למשל אפילו אם נניח שהסיכוי שייצא מיידוף מהיהודים גבוה מהסיכוי שייצא מהשוודים, לא היינו רוצים שכל השוודים יסתכלו על כל אחד מאיתנו בתיעוב ובסלידה בגלל זה.
    ולגבי הנשים, כאן די ברור שהגברים הם החלק הרע של האנושות. מי רוצח, מי אונס, מאיזה מגדר היו היטלר וסטלין ופול פוט ודומיהם.

    באופן כללי אני באמת לא מכחיש את האפשרות שבהכללות יכולה להיות אמת מסוימת, אבל כשמחילים אותן על יחידים עושים להם עוול וזה אכן לא עומד במבחן המוסר.

    אהבתי

  52. גיא Says:

    https://en.m.wikipedia.org/wiki/Vagina_dentata
    למה רק להדגיש את השונה בין תרבויות כשאפשר להתאחד
    על דומה 😉

    אהבתי

  53. orihippo Says:

    עדיף להודות האמת ולהתמודד אתה מאשר להתכחש ולספר ספורים, אחרת סתם הולכים במעגלים. נתקלתי בהרבה מקרים שאנשים אמרו מה יצא לי אם אודה באמת. בכל המקרים האנשים האלו נשארו בבוץ דפקו את החיים שלהם. וזה גם קורה לא רק אידבידואלי אלא במקרו בסדר גודל של חברות (קומפניס) ומדינות.
    לגבי הגברים הם החלק הרע של האנושות, איך אתה חושב היה נראה העולם לו נשים היו מנהיגות? האם הינו מתקדמים בקצב שהתקדמנו. אומנות טכנולוגיה מדע.
    אומנם יש בקרב הגברים פי 7 יותר בעלי תכונות הרסניות, אבל גם פי 7 תכונות יצרניות.

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    http://tinyurl.com/nof2962
    גיא, גם ביהדות יש מעין זה.

    אורי, אבל בשביל מה להתחיל לחשוב במונחים של כל הנשים הן כך וכך. שפוט כל אדם לגופו. אני לא מבין מה הטעם בהסתכלות מכלילה כזו על המציאות. נניח עם הערבים אתה צריך לתת לגביהם שיפוט קולקטיבי כי אתה מתמודד איתם כקולקטיב – האם אתה תומך בלתת להם מדינה, אבל לגבי הנשים מה זה רלוונטי. אלא אם אתה עדיין בעמדות שאסור לתת לנשים להצביע וכיוצא באלו.

    אהבתי

  55. גיא Says:

    ביקורת טקסט:
    הסיפור שאתה בוחר לספר הוא אמת הגירסא האחרת היא 'רק' סיפור.
    'מתמודדים' מול המציאות ולא חיים בה= ניכור.
    הולכים במעגלים במקום בקו ישר דוח….. ( נעזוב לרגע את עניין המהנדסים(
    אפשר גם להתקדם כשהולכים במעגלים… אבל שוב השקפת מערב מול מזרח…
    הרע וטוב כמעט מוחלטים לעומת השילוב בינהם…
    החיים או טובים או דפוקים….
    וגם מה עם התהליך שאותו עברו ? אולי התהליך היה החשוב ולא רק
    התוצאה בסוף?

    רק אומר ומצביע, לא יודע באמת….

    מה שאני יודע בוודאות זה שהמהנדסי האנוש של הסינגל הזה ממש דפוקים.

    אהבתי

  56. גיא Says:

    קינדל

    אהבתי

  57. orihippo Says:

    אני לא חושב במושגים של כל אשה היא כך וכך אני חושב על כל מקרה לגופו. אני חושב שזוג לסביות או הומואים זה בניגוד לחוקי הטבע ולא שפוי, אבל זה לא יפריע לי להיות חבר שלהם או להעסיק אותם או לחשוב שמשהו לא מוסרי בהנתנהגות שלהם. למה זה צריך להפריע לי? אני רק אהיה מעט רגיש לתופעות לוואי. וכך לגבי כושים והודים ומוסלמים. אבל עדיין אהיה רגיש לסימנים הקטנים פשוט כדי לא לשקר לעצמי ולשלם ביוקר.
    לכולם יש תכונות אופי יחודיות, גם ליהודים לחיוב ולשלילה וגם לישראלים וגם לגרמנים וגם לאיטלקים. אם אתה מודע להם אתה מתפקד טוב יותר אתם ונמנע מאי נעימויות לא רצויות
    אם לא אחשוב על הדברים האלו כשאני הולך לרעיון עבודה שהבוס הוא אישה או חברי לעבודה כושים ומוסלמים זה לא יהיה חכם מצידי, זה יהיה חוסר שיקול דעת נבון.
    אנשים בסופו של דבר מביעים לידי ביטוי את מה שיש להם מתחת לעור. אני עלול לתת יותר קרדיט לנשים בתחומים מסויימים מאשר לגברים כי זה טפשי לא לעשות את זה. אני אעדיף עורכת דין על עורך דין, תמיד. אני אשתדל לא להשכיר דירה לצרפתי. וכו וכו. למרות שהיתה לי דיירת כושית צרפתיה והלוואי שכולם היו כמוה.
    גם הדברים שאנשים אומרים על היהודים הם די נכונים, מצטער

    אהבתי

  58. orihippo Says:

    אני לא חושב במושגים של כל אשה היא כך וכך אני חושב על כל מקרה לגופו. אני חושב שזוג לסביות או הומואים זה בניגוד לחוקי הטבע, אבל זה לא יפריע לי להיות חבר שלהם או להעסיק אותם או לחשוב שמשהו לא מוסרי בהתנהגות שלהם. וכך באופן אישי לגבי כושים והודים ומוסלמים. אבל עדיין אהיה רגיש לסימנים הקטנים פשוט כדי לא לשקר לעצמי ולשלם ביוקר.
    לכולם יש תכונות אופי יחודיות, גם ליהודים לחיוב ולשלילה וגם לישראלים וגם לגרמנים וגם לאיטלקים. אם אתה מודע להם אתה מתפקד טוב יותר אתם ונמנע מאי נעימויות לא רצויות
    אם לא אחשוב על הדברים האלו כשאני הולך לראיון עבודה שהבוס הוא אישה או חברי לעבודה כושים ומוסלמים זה לא יהיה חכם מצידי, זה יהיה חוסר שיקול דעת נבון. ממש כמו שאתה מתבונן על התנהגות של בן אדם ומנסה ללמוד את אופיו.
    אנשים בסופו של דבר מביעים לידי ביטוי את מה שיש להם מתחת לעור. אני עלול לתת יותר קרדיט לנשים בתחומים מסויימים מאשר לגברים כי זה טפשי לא לעשות את זה. אני אעדיף עורכת דין על עורך דין, תמיד. אני אשתדל לא להשכיר דירה לצרפתי. וכו וכו. למרות שהיתה לי דיירת כושית צרפתיה והלוואי שכולם היו כמוה.
    גם הדברים שאנשים אומרים על היהודים והישראלים הם די נכונים,

    אהבתי

  59. תמריץ Says:

    אורי, מה שאתה כותב עכשיו כבר נשמע יותר מתקבל על הדעת. אני סקרן: איך הגעת למצב שהיית מוכן לתת צ'אנס ולהשכיר לבחורה שחורה?

    אהבתי

  60. גיא Says:

    זה מתקבל על הדעת כי המפה אינה הטריטוריה.
    רלוונטי לכל פוסט.

    אהבתי

  61. galgal581 Says:

    רציתי להבין: כל הצמיחה המהוללת של סין נובעת מצריכה מטורפת של חומרי בניה כדי לבנות כ-100 מליון דירות בערי רפאים שאף אחד לא מתגורר בהם?

    אהבתי

  62. גיא Says:

    מסקנה : אין רוע מוחלט בקצת התכחשות ובעשיית קצת שמוזינג למציאות..

    טוב , קצת תרבות בכל זאת : דוסטוייבסקי , דאע"ש , סארטר , קאמי , אריך פרום.
    החופש כעול ובריחה ממנו.
    קצת ארוך עם קישורים …. אבל שיהיה
    http://www.betterlivingthroughbeowulf.com/isis-and-the-grand-inquisitor/

    אהבתי

  63. תמריץ Says:

    גלגל, לסין יש הרבה לאן להתקדם ברמת החיים. למשל צריכת הנפט לנפש שלה דומה לזו של מרוקו, פרו והונדורס. אבל חלק גדול מדי מהצמיחה הנוכחית מבוסס על בניית סרק. עדו מרוז כתב על כך רבות ועד כה נבואותיו בנושא הוכחו כמדויקות כאילו היה אחד מנביאינו הקדמוניים.
    http://tinyurl.com/nhgy3ky
    מה שכן, אני חולק על השורה התחתונה שלו ולא מאמין שזה באמת יהיה אסון קולוסאלי לסין. יתייאשו מבועה אחת, ימצאו בועה אחרת לנפח.

    אהבתי

  64. תמריץ Says:

    גיא, נראה מאמר מאוד מעניין. ארשום לעצמי לקרוא.

    אהבתי

  65. orihippo Says:

    גל, התאור הזה של ערי רפאים קצת נופח על ידי האינטרנט. הסיבה שהן ערי רפאים היא כי אין שרותי עיריה למקום עדיין וזה דבר שהיה ידוע מראש. צורת הקניה של דירות על ידי סינים שונה משלנו והשיקולים שלהם שונים. זו השקעה לטווח ארוך. היתי בערים שביקרתי בהם לפני 15 שנה והן היו חור מלוכלך ומגעיל והן הפכו לערים מדהימות ביופין. הכבישים השתנו, זה בסיס לעתיד. תאר לך שהיו הורסים את כל באר שבע או דימונה ובונים שם ערים מודרניות עם בתים של 50 קומות. לא כולם יכולים להרוס ולבנות מחדש אבל זה מה שהם עשו עכשיו יש תהליך הסתגלות

    הצמיחה של סין נבעה מיצוא למערב. המאזן המסחרי שלה עם כל השכנות באיזור הוא שלילי.

    תמריץ, איך נתתי צ'אנס לבחורה כושית? בניגוד לכללים. עד שראיתי אותה לא ידעתי שהיא כושית, אחרת יתכן שהיתי נותן צאנס למישהו אחר. על הניר הסימנים לא היו טובים, היא היתה סטודנטית צעירה וזה גם סימן לא טוב, אבל הרושם האישי היה טוב והחלטתי בעד, ולמרות שההתנהגות והאופי הגיעו לידי ביטוי, תכונות אישיות חיוביות גרמו לי להיות סבלן. היה לי חבר שהסתובב בצרפת בחברה של כושים שהגיעו ממדינות "צרפתיות" והוא אמר שההתנהגות שלה קלאסית לסוג הזה של צעירים שנולדו באפריקה והגיעו לצרפת בגיל צעיר. היו לה 3 אחיות מאבות שונים וצרפתי לבן התחתן עם אמה צעירה ממנו ב 20 שנה והביא אותה ואת הילדות מקאמרון לצרפת בניגוד לדעת המשפחה שם נולד להם ילד נוסף, יש לא מעט כאלו. בערים הגדולות היחס אליהם היה גזעני מאד ודווקא בערים הקטנות הרחוקות היא גדלה בבתי ספר עם חברות שהתיחסו אליה כלא שונה. היא הזכירה לי יהודי בגלות שמנסה מאד להוכיח את עצמו, היתה רגישה לזה שהיא שחורה כמו רובם, נבונה, בת חברה נעימה, הרבה יותר איכותית מאירופאיות בנות גילה. היתי שמח לאמץ אותה לבת. אם כל הכושים היו כמוה זה רק היה טוב לאירופה, אבל אלו היוצאי דופן. יש כישרונים בכל קבוצה.

    אהבתי

  66. orihippo Says:

    המאמר שגיא העלה:
    בני נוער אלה עשויים להשתוקק "להשתחרר מעול החופש."

    חברות מערביות הולכות רחוק ומאפשרות לאזרחיהן שחרור מקשרים של מסורת או דת, מאפשרות לאנשים להתחתן עם מי שהם רוצים, גירושין תכופים ככל שהם רוצים, קיום יחסי מין עם מי שהם רוצים, למות כרצונם ובאופן כללי לעשות את מה שהם רוצים. יש מעט, אם בכלל, גבולות מוסריים שנותרו
    האיסלאם הרדיקלי מציע ישועה , או מטרה לפחות , חיים מוסריים עם פרמטרים מוגדרים בקפדנות , עם הרגלים יומיים מוגדרים , כשהשביעות רצון מצרכים יומיומיים מובטחת, ודחיית החופש היא חד-משמעית . על ידי שלילת חירות ,המדינה האסלאמית מרימה את העול הפסיכולוגי מעל חסידיה הצעירים הנסחפים בשולי החברה אירופאית ..

    יותר למטה הוא מסביר שהקידמה מבלבלת הרבה מאד אנשים שלא מצליחים לעמוד בקצב השינויים

    אהבתי

  67. יאיר Says:

    פנחס לנדאו:
    http://www.pinchaslandau.co.il/%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C/

    אהבתי

  68. אל רום Says:

    אורי , מפנים אותך ללינק , מקבלים מופע אימים פה : אסיאתיות , כושיות , חיות , אתה פקינג מבוזבז אורי , היית צריך להיות במאי פורנו , של ככה בנגים קבוצתיים , אינטר רשיאל סקס ככה ….. כל הכבוד .

    טוב, נעזוב רגע סוציולגיה , אנתרופולוגיה , סיבוכי אימים , תן לי לשמוע דעתך :

    קברניט סיני , מחד : רוצה צמיחה , יזמות , טכנולוגיה , ומאידך :

    הוא מדכא את חופש היצירה ?? באופן כה בוטה וגורף ?? אדם לא יכול לגלוש ולהתרשם ממראה עיניו ?? לחפש בגוגל ?? להיווכח בדברים כהווייתם ?? איך יפתח פרוייקטים הייטקיים עתירי דמיון למשל ??

    מה קברניט סיני היה חושב על טיעון כזה , אם בכלל ….להתראות

    אהבתי

  69. תמריץ Says:

    לדעתי הסינים יפתחו אנשים יצירתיים במעבדות האאוגניקה שלהם ואלו יגדלו, יזדעזעו מהרעיון של ייצור אנשים לפי הזמנה וינעלו את המעבדות לנצח.

    אהבתי

  70. orihippo Says:

    הלינק שיאיר העלה שווה דיון
    פנחס לנדאו מעלה את חזון אחרית הימים, בתור גרופי של משה שלום אני שומע את זה כבר שמונה שנים. ליעקב מירון שגם הוא גרופי לא קטן של משה שלום יש את הגישה של "שמעת שמועה הסטרית- תעשה הפוך" ובשמונה השנים האחרונות אני לא זוכר שהוא טעה. עכשיו הוא היה אומר: אני לא אתפלא אם השווקים יעלו. וכשהיורו היה ב1.05 בצלילה הוא אמר: דווקא עכשיו לא אתפלא אם מעכשיו הוא יעלה אפילו ל 1.2. כבר שנים שהמצב צפוי ואין שום התפתחות יוצאת דופן, הכל צפוי ולעוס. כבר התרגלנו לעובדה שהבנק המרכזי מיצר אויר חם כל פעם שצריך אז מה הדרמה? כבר שנים אומרים שהסינים לא יכולים לרוץ בקצב כזה והם מאיטים. מה שקרה זה שהמידיה בחסות הממשלות שיכנעה אותנו שאמריקה יצאה מהמיתון, וזה מסיבות פוליטיות, אבל המציאות לא השתנתה לא לאירופה ולא לארה"ב. המצב קשה אבל לא רציני. מה כבר קרה?

    אל רום, זה זמני, בשעת משבר נוהגים ככה בשעת פרוספריטי נוהגים אחרת, כך היה גם בגוש היורו. עכשיו לא מספרים להם שהמצב קשה כי סינים מאד אופיניניטד ואוהבים מאד לצאת לרחובות לחטוף מכות מהמשטרה כי זה בחינם. עדיף מניפולציה ושקרים לבנים על מהומות.
    אם הם לא היו סינים לא היית מבקר אותם כל כך, אז תראה את זה בעיניים אחרות: כל הסיניות שלא שומעות שהמצב רע עסוקות בלחפש גברים לבנים חמודים שמבוגרים מהן ב 30 שנה. מעז יצא מתוק

    אהבתי

  71. גיא Says:

    אורי , להבנתי , הוא יותר למטה טוען שהאיסלם הוא לא הבעיה הגדולה והמרכזית.
    הבעיה לדידו שיש דחף אנושי (עליו מדבר האינקיווזיטור) לנוס מעול החופש ולהשתוקק בחזרה לנס, למסתורין, ולסמכות.. ככל שהחתירה החד ממדית של הפרט להגשים את מטרותיו גדלה.

    לענין הנשים.
    אני מניח שעמוק בפנים כולנו יודעים טוב מאוד מי צריך את מי יותר.
    אני חושב שכבר הצגתי כאן לא פעם תוצאות מחקרים שכנראה קראתי ב"לאישה" בהם גברים שחיים עם נשים חיים יותר מאשר גברים שחיים לבד ונשים החיות עם גברים חיות פחות מאלו החיות לבד.

    הדברים כמובן נאמרים בלהט , ללא משוא פנים ,באמונה שלמה ולא חלילה מתוך אינטרס צר,חנופה ,התרפסות וקריצה לקהל הקוראות שגם אם היה קיים,עזב כבר מזמן.

    אהבתי

  72. אל רום Says:

    אורי , לא ביקרתי את הסינים , רק תהיתי איך מיישבים דברים . לגופו של ענין , לא יישבת זאת , ולא ממש תיארת לנו , מה מתחולל בראשו של קברניט סיני בקשר לכך .

    מעבר לזה , אתה צריך להבדיל בין שני סוגי מסחר או סוחרים :

    מסחר סיזיפי , ומסחר ביהוויוריסטי ( behaviour ) . במסחר סיזיפי , סוחר , משליך לחמו על פני המים , ומה שמענין אותו , הינו :

    האם השוק יגיע ליעד שהוא קבע לעצמו , בבחינת אפס / אחד . אילו סוחרים לטווח ארוך .

    המסחר הביהוויוריסטי , מבוסס , לא על פי מה שהשוק יעשה , אלא מה שהשוק עושה , על פי ההתנהגות הנוכחית , וכמה שיותר סימולטני , יותר טוב , בארה"ב מתקרא :

    high frequency trade

    לכן , שמועה , חשובה ביותר , ופעולה לפיה ממש , הכל אם אתה סוחר ביהוויוריסטי .בארה"ב ,סוחרים כאילו , משיגים תוצאות ותשואות איומות , בלתי נתפסות . אבל תקצר היריעה , להתראות …..

    אהבתי

  73. אל רום Says:

    אורי , בשביל שתבין הענין , אין לי ממש הרבה זמן , ארגנתי לך לינק , פסק דין , מחוזי פדרלי ניו יורק , תביעה בגין הפליה , בעילה של גישה מהירה לנתוני מסחר ובורסות , ותיווכח , עד כמה חלקיקי שניה , קריטיים בשביל סוחרים דנן , הנה , ( אם לא תבין , תוכל לשאול ) :

    http://online.wsj.com/public/resources/documents/0429flashboys.pdf

    להתראות

    אהבתי

  74. orihippo Says:

    תודה אל רום, הבנתי את זה, ואני מסכים, אלא שנראה לי שיש פה חוסר רצינות או צביעות מסויימת, תמיד היו אנשים עם יתרון מסחר שניצלו אותו, לקוחות, וסוחרים עצמם, ואנשים שישבו על המחשבים בבורסה. אומנם זה לא אותו דבר כמו למכור זכות וזו הפליה ורמיה, אבל במציאות זה היה קיים תמיד. למעשה שנים יש תוכנות מחשב מהירות שמגיבות אוטומוטית בשבר שניה והלקוחות שקונים דרך מחשב ידנית באיחור ניכר לא רלוונטים כך שזה מריבה קטנה.

    אהבתי

  75. אל רום Says:

    כן אורי , אלא שהתובע שם טען להפליה שיסודה בהפרת חוזה למעשה , כך שזה לא ענין אוניברסלי אנושי , אלא – משפטי מובהק לטענתו ( שלא התקבלה ) . להתראות

    אהבתי

  76. mchlntzn Says:

    "הבעיה העיקרית שמסמנים השווקים נראית סין, מדינה שצמיחתה הייתה מבוססת במשך שנים על צריכה מוגזמת וחסרת תכלית של חומרי גלם. עתה הבלוף נחשף."

    לא הייתי מתיימר לדעת למה שווקים עולים או יורדים בטווח הקצר. זה לא שסין החלה להאט את קצב הצמיחה שלה לפני שבוע.

    לגבי הצמיחה של סין, מה זה אומר "צמיחה מבוססת על צריכה מוגזמת וחסרת תכלית של חומרי גלם" ?

    סין עושה בעשור האחרון מה שמדינות מערביות היו מתות לעשות במאה שנה ולא מצליחות בגלל כשלים ממשלתיים/ביורוקרטיים – בניית ערים, תשתיות, כבישים, רכבות… מה הבלוף פה בדיוק..?

    אהבתי

  77. תמריץ Says:

    סין פיחתה את המטבע שלה וכאן התחילה כל המהומה. נראה שהשווקים אמרו לעצמם שאם יש איזו בועה פנימית שהתפוצצה בסין – ניחא, אבל אם סין מגיעה למצב שבו רוצה להפחית את יכולת הקנייה שלה מהעולם – זו כבר בעיה גדולה.
    ולגבי חומרי גלם, אני מושפע מדבריו של עדו מרוז בבלוגו שמייצג אסכולה שלמה של סקפטים לגבי סין וצמיחתה. ראה בקישור שכבר הפניתי אליו:
    http://tinyurl.com/nhgy3ky

    אהבתי

  78. mchlntzn Says:

    סין לא רוצה להפחית את כוח הקניה שלה מהעולם. היא רוצה לקבל יותר תמ"ג מיצוא, ובשביל זה צריך להיות יותר תחרותיים, יותר אטרקטיביים במחיר – מטבע מקומי נמוך יותר לעומת העולם. אותו משחק שכולם משחקים כבר אינספור שנים. אין פה שום דבר חדש.

    כמובן שסין לא צריכה את התמ"ג מבחוץ כדי להמשיך לצמוח יפה… היא יכולה להגדיל את הביקוש האפקטיבי של הציבור שלה עצמה…

    אני מכיר את הבלוג של עדו. אני לא חושב שהוא סקפטי לגבי הצמיחה של סין. הוא דווקא מביא הרבה מאוד עדויות על צמיחה ריאלית מאסיבית – ערים, תשתיות, כבישים, רכבות, ועוד ועוד. עדו פשוט לא חושב שהצמיחה הזו ברת קיימא ויציבה, כי הוא רואה בתים ריקים, ורכבות ריקות. בועות לכאורה. אין מי שיקנה את כל התוצר האדיר הזה של הכלכלה הסינית. אבל כנראה שהמחשבה הזו נובעת מזה שהוא חושב שמדינה מוגבלת באותן מגבלות של משק בית.
    אני חושב שאתה יודע אחרת..

    אהבתי

  79. תמריץ Says:

    אין ספק לדעתי שסין יכולה לצמוח עוד דורות על ידי בניית ערי רפאים וכבישים ומסילות ברזל עצומים אליהן. אין מחסום פיזקלי או פיננסי על כך. אבל בשלב מסוים האבסורד במדיניות מחלחל לראש האנשים והם פשוט לא מעוניינים לרכוש דירה שלעולם לא יגורו בה. בניגוד לעדו אני מאמין שגם אז ימצאו בועה אחרת או שסוף סוף יתמקדו בצמיחה בצריכה. אבל זו בעיה כי כנראה הפסיכולוגיה של האדם הסיני זקוקה לתחושת הביטחון שנותן חיסכון מוגבר. אפשר אולי לפתור את הבעיה על ידי פנסיה ממלכתית מכובדת. לצעירים זהו חיסכון עתידי מובטח. למבוגרים זו צריכה.

    אהבתי

  80. mchlntzn Says:

    הדירות/רכבות/כבישים וכו' לא חייבים להישאר ריקים. יש מספיק סינים שישמחו להשתמש בהם ברגע שיהיה להם את הכסף. אפשר לדאוג שיהיה להם את הכסף, או במילים אחרות את הביקוש האפקטיבי..

    אין בעיה אם הסיני אוהב לחסוך. רק שהממשל הסיני צריך לדאוג שהגירעון הממשלתי יהיה גדול מספיק כדי לממן דבר ראשון את כמות הכסף שהסיני חוסך, ודבר שני את עלות כל התפוקה הפוטנציאלית שהמשק הסיני יכול לייצר.

    אהבתי

  81. תמריץ Says:

    אבל אם סתם תשים לסינים ביד את הכסף ותכריח אותם להשתמש בו, סביר להניח שילכו להשתמש בו כדי לקנות דברים אחרים, לא דירות מיותרות. הדירות ייוותרו ריקות ואילו הצמיחה תבוא מכך שהסינים ישתמשו בכסף לקנות דברים שמעניינים אותם יותר.

    אהבתי

  82. orihippo Says:

    סינים לא אוהבים להשכיר את הדירות שלהם, זה משהו , אישי מדי, הם יכולים לקנות דירה לסגור אותה ולסוע לחו"ל ל 10 שנים והיא תשאר ריקה. מאד לא מקובל להשכיר דירות שלא ניקנו לצורכי השכרה.

    אהבתי

  83. orihippo Says:

    mchlntzn:
    1. מדוע הגרעון הממשלתי צריך להיות גדול מספיק לממן את הכסף שהוא חוסך? מה הקשר?

    אבל אם סתם תשים לסינים ביד את הכסף ותכריח אותם להשתמש בו, סביר להניח שילכו להשתמש בו כדי לקנות דברים אחרים, לא דירות מיותרות. הדירות ייוותרו ריקות ואילו הצמיחה תבוא מכך שהסינים ישתמשו בכסף לקנות דברים שמעניינים אותם יותר.
    אני לא מבין מה זה משנה מאיפה מגיעה הצמיחה? אפשר לטעון שאם קונים דירות שנשארות ריקות בסוף נמאס לקנות דירות, אז יקנו משהו אחר. בינתיים קונים דירות. הכל מיותר. טיול לחו"ל מיותר טלפון חדש מיותר לאכול במסעדת יוקרה מיותר.
    פסטיבל אמצע הסתו בחודש הבא ומקובל לקנות עוגיות קטנות
    שמסמלות את הירח המלא, מישהי הזמינה מאתר האינטרנט של מהמלון היוקרתי ביותר בהונג קונג 1000 עוגיות במחיר 200 ש"ח לעוגיה למסיבה בביתה. 200 אלף ש"ח על עוגיות זה צמיחה או ביזבוז?

    אהבתי

  84. תמריץ Says:

    אורי, אתה צודק במאה אחוז. לכן אני לא מאמין שיהיה איזה אסון בסין. יימאס לקנות דירות, אז יקנו דברים אחרים . אבל מבחינות חברות הברזל זה אסון, ומבחינת אלו שעשו עליהם שורט – זה נס.

    אהבתי

  85. mchlntzn Says:

    אורי,

    1. זו מערכת סגורה. הכסף לחיסכון הציבור (הסקטור הפרטי) חייב להגיע מהממשלה*. זו מערכת סגורה.
    (S – I) = (G – T) + (X – M)

    *(וגם מיצוא נטו, אבל הגדלת ההכנסה מיצוא הרבה יותר קשה משינוי המדיניות הפיסקלית של הממשלה הסינית – וזה בדיוק מה שאנו רואים את סין חווה בשנים האחרונות – מעבר מכלכלה מוטית יצוא לכלכלה מוטת צריכה הדורשת מדיניות פיסקלית מרחיבה מספיק של הממשלה).

    לגבי האמירה הכללית על הצריכה של הסינים – אתה צודק. זה לא משנה מה יקנו, לפחות מבחינת מצב הכלכלה, התמ"ג (זה כן משנה מבחינת איכות החיים בסין).

    אהבתי

  86. מבקר טוקבקים Says:

    mchlntzn,

    האם הנוסחה שציינת כוללת רווח הון לא ממומש?
    במלים אחרות: איך רווח הון בלתי ממומש מטופל ע"י הנוסחה שציינת?

    ניקח למשל את מייסדי גוגל. הייתי אומר שהם מסודרים לפנסיה. כלומר יש להם חסכונות. מניות גוגל שבידיהם זה מבחינתי החסכונות הפנסיוניים שלהם. רק מה, הם לא קיבלו את זה במזומן. פה ושם כמובן נמכרו מניות גוגל במזומן, אבל הגוש הגדול של המניות שבידי המייסדים לא החליף ידיים. ערכן פשוט עלה. אז מבחינתי מייסדי גוגל יצרו לעצמם חסכונות פנסיוניים בלי לעבור דרך מזומן. איך הנוסחה שנתת מתמודדת עם זה?

    לאחר שביססנו את העיקרון עם מייסדי גוגל, אפשר לטעון אותו דבר לגבי רוכשי דירות ששווין עלה ולא מכרו, בעלי מניות שלא מכרו, עצמאים שהקימו עסק, ועוד ועוד.

    אולי אתה תטען שלפי עולם המושגים שלך החסכונות של מייסדי גוגל בכלל לא נחשבים כחסכונות, כי חיסכון הוא ההפרש בין הכנסות והוצאות, וכל עוד מייסדי גוגל לא מוכרים, העליה בשווי נכסיהם לא נחשבת כהכנסה.

    — אם זוהי טענתך, תשובתי היא שאם כך, מושג החיסכון (כפי שאתה מפרש אותו) אינו חשוב כל כך. מה שחשוב זה צבירת העושר, כלומר העליה בשווי הנכסי הנקי, ולא מזומן שנחסך. אם הציבור יכול לצבור עושר פנסיוני בלי לעבור דרך מזומן או תוך מעבר חלקי בלבד דרך מזומן, זה בסדר גמור מבחינתי. ואני חושב שלא צריך שהממשלה תיכנס לחוב כדי שזה יקרה.

    אהבתי

  87. mchlntzn Says:

    רווח הון לא ממומש הוא stock, לא flow.

    המשוואה של ה sectoral balances עוסקת ב- flows.

    דרך אגב, מדובר ב identity ולא בטענה שלי או של מישהו… זו פשוט משוואה הנובעת משתי דרכים לחישוב התמ"ג והזזת איברים מצד אחד לשני..

    אהבתי

  88. מבקר טוקבקים Says:

    תודה. זה מה ששיערתי.

    אם כך, עולה השאלה האם המלה "חיסכון" בשפה רגילה של בני אדם מתייחסת ל- stock או ל-flow?

    משפט כמו "אתה צריך לחסוך קצת כסף" מתייחס כנראה ל- flow.

    מצד שני, משפט כמו "אתה עלול להפסיד את כל חסכונותיך" מתייחס ל- stock, כי הוא כולל גם את רווחי ההון הלא ממומשים.

    המסקנה מכאן היא שהמשפט "הכסף לחיסכון הציבור (הסקטור הפרטי) חייב להגיע מהממשלה" הוא מאוד מטעה, כי משתמע ממנו שהציבור לא יכול להכין את עצמו כהלכה לגיל הפרישה מבחינת צבירת נכסים (stock) בלי שהממשלה תיכנס לחובות. טענה שגויה.

    אהבתי

  89. mchlntzn Says:

    סמנטיקה. הכל יכול לעבוד כנראה, רק צריך לוודא ששני הצדדים מבינים את אותו דבר.

    הטענה שהעלית נכונה. דרך אגב, זו לא טענה. זה תיאור המציאות.
    הרי בסופו של דבר ה stock מורכב מ flows לאורך זמן. ככה שאחד מוביל לשני.

    מוצרים פיזיים לשימוש אישי לא "נספרים" בדיווחים כלכליים – דירה, רכב וכו'. ובמקרה של שימוש אישי כזה באמת אין חשיבות לכסף.
    אבל אם בגיל מבוגר תרצה למכור מניות/דירה/רכב, כדאי מאוד שלקונה הפוטנציאלי יהיה כסף לקנות ממך.

    אהבתי

  90. מבקר טוקבקים Says:

    לא השתכנעתי. וסליחה שיצא ארוך.

    —————————————————————————-
    אני לא צריך שלקונה יהיה כסף לקנות ממני. אני צריך שיהיו לו מוצרים לתת לי תמורת המניות/דירה/רכב שאני מנזיל.

    זוהי ההשקפה שמבוטאת בחוק סיי, לפי פרשנות מסויימת. (Say's Law).

    כשאני מוכר כל פעם מנה קטנה של מניות וקונה מצרכים, הכסף עושה כאן עבודת תיווך קטנה ותו לא. מה ש*באמת* מתבצע זה סחר חליפין.

    (אני נותן מוצרי הון ומקבל בתמורה מוצרי צריכה).

    —————————————————————————-
    להלן מחשבות נוספות על stock ו-flow.

    כשאתה אומר סטוק ופלואו אתה מתמקד במזומן — תזרים מזומנים, וצבירה של מזומן או זכויות לקבל מזומן (חוב ממשלתי).

    אבל גם לדירות יש סטוק ופלואו. וגם למקלות גולף יש סטוק ופלואו. ואולי גם לשווי הנכסים.

    הסטוק של הדירות במ"ר מורכב מהפלואוז של הדירות במ"ר לאורך זמן — אמת.
    הסטוק של מקלות הגולף מורכב מהפלואוז של מקלות הגולף לאורך זמן — אמת.

    מה לגבי הסטוק של *שווי* הנכסים? האם הוא כולל רק רווחי הון *ממומשים*? — לדעתי מועד המימוש לא רלוונטי. אנחנו מחשבים כאן שינויי שווי, לא אירועי מס… מועד המימוש רלוונטי אולי עבור מי שמתעניין בסטוק או בפלואו של *המזומנים*. אבל אני דיברתי על *שווי הנכסים*, לא על מחזור העסקאות בבורסה או בנדל"ן.

    כשסופרים מקלות גולף סופרים מקלות גולף, לא שקלים. באופן דומה, כשמחשבים את שווי הנכסים מודדים אומנם את ערכם בשקלים, אבל לא סתם סופרים שקלים שהחליפו ידיים, אלא מסיקים מהפריטים שנמכרו על ערכם של הפריטים שלא נמכרו.

    —————————————————————————-
    למה הסטוק והפלואו של מזומן כל כך חשובים? התמ"ג הרי לא מתעניין בתזרים מזומנים לשם תזרים מזומנים, אלא כמדד ל*ערך המוסף* שנוצר.

    אם הבתים משביחים והמפעלים משתפרים, למה זה לא נכלל בתמ"ג? לדעתי זה צריך להיכלל, בלי קשר למועד המימוש.

    אם כוללים את זה בתמ"ג אז צריך כמובן גם לכלול פחת. חשבתי לרגע שאולי המושג המתאים הוא "תוצר מקומי נקי", שכולל פחת, אבל חיפוש זריז הראה לי ש"תוצר מקומי נקי" לא כולל רווח הון לא ממומש. אז עדיין חסר לי מושג.

    הטענה שלי היא שבמקום תמ"ג צריך לקחת תמ"ן (תוצר מקומי נקי), להוסיף לו רווח הון בלתי ממומש נטו (כלומר בניכוי הפסד הון לא ממומש) — ועל סמך זה לבנות מחדש את המשוואות "שלך".

    התוצאה תהיה — אני משער — שזה לא הכרחי שהממשלה תיכנס לחוב (או תדפיס כסף) כדי שהאזרחים יצברו נכסים בעלי ערך או מניבים לגיל פרישה. כל מה שצריך זה שהאזרחים ייצרו או ישביחו נדל"ן, אמצעי ייצור, ועסקים — והנה הם מוכנים לפרישה.

    אהבתי

  91. mchlntzn Says:

    אתה מנסה לתאר את המציאות ללא כסף. זו הנחה שגויה ולכן גם המסקנות שגויות.

    הכלכלה מתנהלת באמצעות כסף. כסף מגיע מהממשלה. היא המונופול ביצור כסף HPM. בהגדרה, אם אתה רוצה שלך יהיו 100 שח בכיס הממשלה צריכה להיות בחוב של 100 שח. זה פשוט עניין חשבונאי. לא רע. לא טוב.

    אהבתי

  92. תמריץ Says:

    מבקר, אני מצטרף למיכאל. אתה מתאר את הכלכלה כסחר חליפין, כאילו אם היינו נוטשים את הכסף ועוברים באמת לסחר חליפין, שום דבר לא היה משתנה. אבל ברור שהכול היה משתנה. הכסף היה המצאה גדולה ששינתה את הכול.

    אהבתי

  93. מבקר טוקבקים Says:

    מיכאל, כתבת: "בהגדרה, אם אתה רוצה שלך יהיו 100 שח בכיס הממשלה צריכה להיות בחוב של 100 שח".

    כדי שיהיו לי חסכונות גדולים שיאפשרו לי לפרוש (וזה לדעתי הנושא!), אני לא צריך שקלים בכיס, אני צריך שיהיו בבעלותי מניות ונדל"ן. הממשלה תדפיס קצת כסף שיאפשר טרנזאקציות נוחות, וזהו.

    אהבתי

  94. mchlntzn Says:

    לא יהיו מניות ודירות מלכתחילה אם לאנשים לא יהיה מספיק כסף.
    בשלב השני, לא תוכל למכור מניות/דירות אם לאנשים לא יהיה מספיק כסף.

    אהבתי

  95. מבקר טוקבקים Says:

    מה זה "מספיק"? אם היצע הכסף קטן מהביקוש, ערכו עולה.

    טוב, האמת שלא בא לי לשחזר כאן שוב את הדיון על דביקות מחירים וחששות קיינסיאנו-אטטיסטיים מפני תנודתיות. אז עדיף שנניח לזה.

    הדעה הנוכחית שלי על MMT היא שמדובר בתאוריה דו-פרצופית. מצד אחד, "אנחנו רק מציגים אמיתות חשבונאיות טריוויאליות על כמות הכסף במשק". מצד שני, "אנחנו נותנים המלצות למדיניות כדי שתהיה צמיחה ריאלית".

    המעבר מהפרצוף הראשון לשני מתבצע לדעתי "בזכות" בלבול בין כמות הכסף במשק ובין גדלים ריאליים כמו השווי הנכסי הנקי של המשק.

    אהבתי

  96. תמריץ Says:

    אם הזכרת פה דביקות מחירים ומשכורות, זה סקירה על אחד הדברים בעלי הערך שנכתבו בנושא:
    http://whistlinginthewind.org/2013/12/23/why-wages-dont-fall-during-a-recession/

    אהבתי

  97. גיא Says:

    תמריץ. אני רק באמצע המאמר ובכל זאת אומר שהוא מאמר מכונן.
    יש בו חומר ועניין למספר פוסטים.

    אהבתי

  98. מבקר טוקבקים Says:

    להבנתי MMT בונה על חשבונאות, לא על פסיכולוגיה. אז אני מעדיף להשאיר את הדיון בתחום ההכרחיות החשבונאית שמיכאל מדבר עליה.

    אהבתי

  99. גיא Says:

    מבקר , יכול להיות שזה הולך להפתיע אותך –>http://tinyurl.com/nceqe6z
    (או שלא)
    לגבי פסיכולוגיה הם אומרים , למיטב הבנתי שגישתם אקלקטית
    הנה ………………….
    ——————————————————————
    This pragmatic thinking, employing many tools, is a better means of understanding economic phenomena than ‘the combined assumptions of maximising behaviour, market equilibrium, and stable preferences, used relentlessly and consistently’ – and to the exclusion of any other ‘ad hoc’ approach. More [eclectic] analysis would require not just deductive logic but also an understanding of processes of belief formation, anthropology, ****[[psychology] and organisational behaviour, and meticulous observation of what people, businesses, and governments actually do]****. You could learn nothing about how these things influence prices if you started with the proposition that deviations from a specific theory of price determination are ‘too small to matter’ because all that is knowable is already known and therefore ‘in the price’. And that is why today’s students do, in fact, learn nothing about these things, except perhaps from extra-curricular reading.
    ——————————————————————

    אהבתי

  100. תמריץ Says:

    אני לא בטוח אם בעולם ללא פסיכולוגיה אהפוך לחסיד נלהב של הגישה האוסטרית. גרסתי העתידנית שתתקיים בעולם האנושי – רובוטי שאורי מאמין בו תצטרך לשקול זאת.

    אהבתי

  101. mchlntzn Says:

    משמעות המילים ״מספיק כסף״ היא ביקוש אפקטיבי.
    כדי שמירב התפוקה תיוצר במשק צריך להיות ביקוש אפקטיבי גדול דיו.
    אין קשר ל mmt דווקא.

    אהבתי

  102. גיא Says:

    תמריץ, זה באמת המאמר הכי מפוצץ מוח שקראתי.
    אבל את המוח של מבקר הוא בטח אפילו לא ידגדג 🙂

    אבל ברצינות – ניתן לראות כיצד כל הקישקושים שלי מתחברים 😉 ….. –>

    Engineers (*!*!*) and doctors can perhaps be criticised for attaching
    too much weight to their own experience and personal observations. They are often sceptical, not just of theory, but of data they have not themselves collected
    ———————————————————————————-
    The knowledge that every problem has an answer, even and perhaps especially if that answer may be difficult to find, meets a deeply felt human need. For that reason, many people become obsessive about artificial worlds, such as computer games, in which they can see the connection between actions and outcomes. Many economists who pursue these approaches are similarly asocial.**** [It is probably no accident that economics is by far the most male of [the social sciences****.
    ——————————————————————————–
    Economic models are no more, or less, than potentially illuminating abstractions. Another philosopher, Alfred Korzybski, puts the issue more briefly: ‘the map is not the territory’.[15] Economics is not a technique in search of problems but a set of problems in need of solution. Such problems are varied and the solutions will inevitably be eclectic.
    ——————————————————————————–
    תזכורת מויקפדיה
    ———————————-
    להמחשת שיטותיו, להלן סיפור מדרך לימודו את שיטתו. קוז'יבסקי, שהרצה בפני תלמידיו, ניגש לתיקו ושלף מדי פעם ביסקוויט שאותו אכל תוך כדי הרצאתו. לאחר מספר דקות שאל את תלמידיו אם מישהו מהם מעוניין בביסקוויט. שני תלמידים שביקשו קיבלו ביסקוויט והחלו לאכול אותו. תוך כדי כך הוציא קוז'יבסקי מתיקו את העטיפה של הביסקוויטים, שעליה היה רשום "מזון לכלבים" עם ציור של כלב. התלמידים שאכלו מהביסקוויט רצו מהכיתה וירקו את מה שבפיהם. קוז'יבסקי הסביר: "כרגע הדגמתי שהאדם אינו אוכל רק מזון אלא גם מילים, וטעמו של המזון מושפע מאוד מטעמה של המילה".
    ———————————-
    באותו אופן הכלכלה הריאלית מושפעת מהכלכלה הנומינלית.

    תודה

    אהבתי

  103. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, תמריץ,

    להבנתי מיכאל מדבר על חשבונאות ועל אמיתות שנכונות "בהגדרה", ועם זה אני מתווכח כאן.

    לדעתי אנשים בנו בתים, נטעו עצים והקימו טחנות קמח — הרבה לפני שהומצא האג"ח הממשלתי או מדפסת הכספים. ולכן ברור לי שמשהו שגוי בטיעוניו של מיכאל.

    —————————————————————————-
    גיא, מיכאל מחזיק ביד מפה יומרנית — ואיתה אני מתווכח. המפה שלו אומרת שהוא צודק *חשבונאית* בלי קשר לפסיכולוגיה. הוויכוח שלי עם תמריץ על מידת "הדביקות" של המחירים והשפעתה בטווח הארוך — לא שייך לכאן.

    —————————————————————————-
    מיכאל,

    אני לא מספיק שולט בז'רגון הכלכלי כדי להבין טענות תמציתיות או לקוניות. אז בהיעדר פרשן מתנדב, אני כנראה אצטרך ללמוד יותר ולחזור לדיון בנקודה לא מוגדרת בעתיד. 🙂

    אהבתי

  104. mchlntzn Says:

    לפני שהכלכלה היתה כלכלת כסף היא היתה כלכלה פיאודלית/עבדים.

    אהבתי

  105. מבקר טוקבקים Says:

    מיכאל, בהעדר הנמקה או הסבר הדיון עלול להתדרדר לרמה של "גם הנאצים דגלו בהדפסת כסף".

    אהבתי

  106. תמריץ Says:

    גיא, תודה על מאמר מעולה שהיה שווה לקרוא בשקיקה בשתיים בלילה.

    אהבתי

  107. גיא Says:

    בכיף ,
    אם כך , אבוא כל יום.

    אהבתי

  108. גיא Says:

    הם יורים גם בסוסים
    אורי ,אפשר להודיע להררי שהם כבר הרגו את הומו-אקונומיקוס-צמיחה-תיאוס.
    נראה לי I'm on a roll עם ההרצאה הזו :
    http://ineteconomics.org:8080/ideas-papers/interviews-talks/the-death-of-homo-economicus

    אהבתי

  109. orihippo Says:

    נעשה החלפות, תקרא את זה אני אקרא את ההוא
    http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3667865,00.html

    אהבתי

  110. גיא Says:

    אורי , כפי הידוע אני לא היסטוריון … גם אין לי 222 איי . קיו כמו להררי
    אבל לא אהבתי את המפה היומרנית (תודה למבקר על השאלת המונח) שהוא מנסה לפרוס על מנהיגות העולם המאות ה 20-21 …
    הוא אומר
    ——————————————————————
    "כשהמנהיגים הפוליטיים של העולם זנחו את האידיאולוגיות שאפיינו את קודמיהם וויתרו על השאיפה לעתיד טוב יותר, ענקיות ההייטק תפסו את מקומם ומאז מכתיבות את חזון האנושות. כך הגענו למצב שבו נשיא ארצות הברית עוסק בביטוחים סיעודיים בזמן שגוגל עוסקת בחיי נצח"
    ——————————————————————
    אין לי כוח להתנסח ולכתוב מאמר נגד אז רק בכמה נקודות

    גם בתחילת המאה המאה ה20 למנהגים לא היו יומרות גדולות לעתיד האנושות שיתגשמו ע"י מהפכות עם תמרות עשן . כתוצאה של שגיאות שלהם ומערכת פוליטית לא יציבה פרצה WW1 שבתהליך ארוך הובילה לכלכלות דפוקות ולמנהגים הזויים מהגיהינום עם אידיאולוגיות "גדולות".כזור כזכור זו לא הפעם הראשונה שהיו מנהיגים רצחניים עם אידאולוגות גדולות – נפוליאון (100 שנה לפני) לפניו היו 2 מהפכות אידיאולוגיות גם כן(אמריקאית , צרפיתית) עם שאיפה גדולה לאנושות…
    מהפכה אחת הצליחה ועל השניה אומרים שמוקדם מידי לדעת 🙂
    אפשר גם לומר שארה"ב באמצע-סוף המאה ה19 , כמו היום , לקחו יזמים פרטיים את היוזמה על עתיד האנושות לידהם…..
    http://www.history.com/shows/men-who-built-america
    אבל היוזמה היתה אז והיום אצל הסקטור הפרטי [דווקא בגלל] שלמנהיגים לא היו אידיאולוגיות גדולות. (שאל את המבקר)
    בכל מקרה החברה מהMMT מהמאמר שלי לעיל רוצים להגיע למצב שהכלכלות יהיו יציבות עם מינימום אבטלה ע"מ שלא יהיה חו"ח מצב שיעלו לשלטון מנהיגים עם
    אידיאולוגיות גדולות לעתיד האנושות….

    הוא גם אומר שהמנהיגים , כמו תורת הזן דוגלים בלא לעשות דבר…..

    זה לא נכון! הוא מבלבל ת'מוח! מיהו?!?! מיהו?!?! אלו דלון?!?!

    הזן , הדאו דוגלים בעשייה ולצעוד בדרך ….
    Take the path of least resistance

    טוב , הילדים טוחנים לי ת'מוח …. לא יכול יותר להתרכז …
    תודה.

    אהבתי

  111. גיא Says:

    אורי , עוד בקטנה
    ——————————————————————————-
    הוא כותב

    "לאורך 4 מיליארד שנים הברירה הטבעית ליטשה ושיפצה את הגופים הללו"
    " וגם "אין לחשוב שהאדם הוא התחנה הסופית"

    אז אני מבין שהוא עושה "השאלה" (מתן משמעות חדשה לסימן קיים) לאבולוציה
    אבל ההשאלה הזו עושה עוול להבנה –>
    ——————————————————————————-
    It is important to remember that natural selection has no plan, no memory, and
    no goal. It is a stochastic(*) process, and has no intellect or creative power. Its cumulative
    effects over time, however, can be incredible.
    ——————————————————————————-
    (*) describe events or systems that are unpredictable due to the influence of a random variable.

    (**) גם מר.פח עשה שימוש במונח השאלה וחבל שאין תשלום ריבית על השאלה.
    אם לא היה שימוש בחינם בשאלות אנשים היו כנראה משתמשים בהם ביותר חכמה.

    אהבתי

  112. גיא Says:

    טוב, בקריאה שניה אפשר להתעלם מהתגובה ב 29 באוגוסט בשעה 17:28
    דברי הוצאו מהקשרם ואיני לוקח עליהם אחריות מלבד הקטע על אלן דלון והזן.

    אהבתי

  113. orihippo Says:

    אתה עדיין לא מסכים אתו? כי כבר שינסתי מותני לענות.
    למנהיגים, ביחוד אלו שלאחר המהפכות, היתה הכוונה, היעוד, השליחות…להוביל אותנו לעולם חדש אמיץ. לקבוע כלכלות גורלות תכנונים. האמריקאים נחתו על הירח לא איזו חברה פרטית. זו היתה הכרזה של קנדי ומדיניות. כיום חברות מנהלות את העתיד. גוגל בונה מכונית ללא נהג, וחיי נצח. אין קברניט פוליטי שמנווט את העולם.
    אולי בתחילת המאה ה 20 וקודם לא היו הרבה יומרות אבל לאחר מלחמת העולם השניה היו. היה עולם מערבי מאוחד, חדש, אמיץ.
    אני לא יודע אם סיימת אבל מה שהוא לא אומר בסוף בפה מלא שסופנו להכחד כי אנחנו מיותרים. זה סוף האדם. אם האבולוציה צריכה את היעיל ביותר אז המחשבים יכולים להכחיד אותנו ויעשו את זה. זה גם הגיוני מאד. אנחנו היהירים שחושבים שהעולם כולו מסתובב סביבנו

    אהבתי

  114. אל רום Says:

    אורי , רק לא לשכוח :

    לקונגלומרטים , אין צבא , ולא יהיה גם בעיקרון .

    קונגלומרטים , לא קובעים את החוקים , לא מעצבים את המשפט בעיקרון .

    ההמונים , הציבור , ושלוחיהם , מעצבים המשפט וכופים אותו , הרבה יותר מאשר פירמות ענק .

    צריך לקחת זאת בחשבון ……. ההשלכות ברורות , להתראות

    אהבתי

  115. יאיר Says:

    גיא,
    תוכל לסכם במספר דגשים את המאמר הארוך שקישרת אליו?

    אהבתי

  116. גיא Says:

    יאיר , אני רק אעלה כמה נקודות לפי המאמר שמומלץ לשים לב אליהן. המאמר שווה את המאמץ וניתן לראות ולהבין ממנו דברים חדשים בכל קריאה נוספת.

    חלק א
    ——–

    * הוא תתחיל בזה שהמוניטין של הכלכלה ושל הכלכלנים מעולם לא היה גבוה במיוחד כל שכן לאחר משבר 2008.
    * במענה לשאלת המלכה איליזבת מדוע אף אחד לא חזה את המשבר התשובה
    הרצינית צריכה להיות "כי התאוריה כלכלית צופה כי לא ניתן לחזות אירועים מסוג זה." ועל הריבון החכם לבקש את עצתו במקום אחר.
    * המדע מסביר תופעות ע"י רדוקציה (פישוט) והמודלים שלו משתמשים בהנחות לא מציאותיות.פיסיקאים מתארים תנועה במישור ללא חיכוך, כוח משיכה בעולם ללא התנגדות אוויר. לא בגלל שמישהו מאמין שהעולם הוא חסר חיכוך ומחניק, אבל משום שקשה ללמוד ולהתייחס לכל הדברים בבת אחת. אם רוצים לעשות במודלים
    אילו שימוש מעשי יש צורך להחזיר את הגורמים שלא נכללו במחקר.

    * מודלים כלכליים רבים שמרוצים במחשב (ע"י מהנדסים :)) יש רשימה ארוכה מידי של הנחות לא מציאותיות.( לדוגמא יש הסבר ארוך על שקילות ריקרדו שמתוראת כהיפנוזה סוגסטיבית )

    * הגישה שלכל בעיה יש תשובה , גם אם קשה למוצאה עונה על צורך אנושי בסיסי.
    מסיבה זו אנשים נהיה אובססבים כשהם משחקים משחקי מחשב בעולמות וירטואלים בהם אפשר לקשר מיד בין פעולות לתוצאות.הרבה כלכלנים מאמצים גישות דומות והם א-סוציאליים באופן דומה. כנראה אין זה מקרה שבכלכלה יש את אחוז הזכרים הגבוה מבין מדעי החברה.

    * כלכנים היום נדרשים להיות עקביים וקפדנים מאוד. באשר עצמן אלה הן כמובן תכונות מעלות . בהקשר הכלכלי של היום עיקביות היא הזמנה לאידיאולוגיה וקפדנות הזמנה למתמטיקה. הם גם תכונות של גישה דדוקטיבית השואבת את מסקנותיה ממספר הנחות מוצא שהרלוונטיות האמפירית שלהן שנסמכות על הנכונות האוניברסליות של אותן הנחות מוצא.
    הסביבות היחידות שעונות במלואן על דרישות העיקביות וההקפדה הן עולמות המחשב הוירטואלים שאפשר להריץ על מחשבים.

    אמשיך אח"כ

    אורי , רק עכשיו הגעתי לחלק השלישי בספר … מאוד נהנה.

    הכתבה שהבאת קצת עצבנה אותי , לא יכול עדין בדיוק לשים את האצבע על מה.
    זה מעורפל (כמו השקעות ערך 🙂 ) ,,,,

    אהבתי

  117. גיא Says:

    חלקב- תיאור הגישה הכלכלית שרווחה עד כה
    ————————————————————
    The combined assumptions of maximising behaviour, market equilibrium, and stable preferences, used relentlessly and consistently form the heart of the economic approach
    ————————————————————
    איו בגישה זו כל אבסורד . מה שהיה אבסורד היא הטענה לבלעדיות.
    במקום להשתמש בהנחות המוצא הלא ראליסטיות ככלי הן הפכו ללב הכלכלה
    כשמתווספות אליהן העיקביות וההקפדה שתוארו לעיל.

    ‘Aggregate Economics’ – החשיבה הכלכלית החדשה
    ——————————
    הכלכלנים בעלי החשיבה החדשה מאמינים שכלכלת המאקרו היא בעלת תכונות – לא בהכרח נכונות- כמו שהם מעריכים את הפיזיקה. התיאוריה המדעית היא ייצוג של המציאות. תיאור העולם שהוא חופשי מהקשרי זמן , מקום , הקשר ו\או צופה.
    לכן הם מתעקשים על המונח [כלכלה מצרפית] במקום מאקרו כלכלה ששם יש רק כלכלה.

    —————————————
    המשך יבוא

    אהבתי

  118. גיא Says:

    חלק ג
    ————–
    בחזרה לשאלת המלכה מדוע אף אחד/מודל לא חזה את המשבר.
    אז אם היה מודל אוניברסלי בעולם הכלכלה הפרטים היו מתנהגים כאילו
    יש להם ידע כזה או אחר לגבי המודל והיו בוחרים בחירות אופטימליות לפיו כשלמעשה היו לא עיקביות עם הנחותיו. הטענה מתוך גיחוך( reductio ad absurdum) , מראה את חוסר היתכנות של מודל אוניברסלי מאחר והשלכה של
    מסקנות המודל על התנהגות היומית היא מגוכחת ומראה שהמודל האוניברסלי שגוי.

    אבל הטענה לא פורשה בצורה זו משום ש"המאמינים" האמינו אמונה מוחלטת בהנחת המוצא שיש אך ורק מודל כלכלי מוגדר מראש שחוזה מדעית את התפתחות הכלכלה. זו לא היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנשים עוורו ע"י אמונה או אידיאולוגיה וקיבלו מסקנות אבסורדיות בעקבות בנחות מוצא שגויות.

    הגישה הזו אינה מדע, אלא ההפך שלה. המדע שנעשה בצורה ראויה הוא תמיד זמני, ופתוח לשינוים לאור נתונים או חוויות חדשות: אך הרבה תיאריות מאקרו-כלכליות מפגינות עקביות עם השקפות עולם א-פריוריות ולא נותנות
    להתנהגיות נצפות לבלבל אותם. ………

    (רק אני רואה את הריזמבלנס לתמריץ)
    (תמריץ , אגב זכרתי שכתבת על שקילות ריקרדו משהו ולא מצאתי דבר בחיפוש שנהיה קשה עם ריבוי הפוסטים)

    המשך יבוא

    אהבתי

  119. תמריץ Says:

    כן, המאמר לחלוטין לרוחי..
    נדמה לי שהגבתי בעניין שקילות ריקרדו באחד הפוסטים. אבל לא מצאתי איפה. אפשר להעלות הרבה טיעונים על אי הרלוונטיות של זה, אבל הכי משכנע לדעתי הוא שאפילו מאמינים פנאטיים של זה לא יטענו שבאמת כל עקרת בית משקללת את חישובי המס העתידי בקניותיה, אלו שווקי המניות והאג"חים שמשוכללים מספיק לשקלל זאת ואלו בתורם משפיעים בעקיפין על התנהגות עקרות הבית.
    אבל כדי להסתכל על שווקים אלו איננו צריכים כל מיני הזיות ריקרדיאניות, אנחנו רואים יום אחר יום איך הבורסות מגיבות, והן מגיבות מעולה לתוכניות של הרחבה פיסקלית והרחבה מוניטרית. מיום בחירתו של ברק אובמה, שמזוהה עם תוכניות כאלו, הבורסה האמריקנית עלתה ב-140%.

    אהבתי

  120. תמריץ Says:

    להדגיש – אני לא אומר ששקילות ריקרדו אף פעם לא תעבוד. בהקשרים מסוימים הגיוני שהיא תעבוד. הכול תלוי בנסיבות, ותמיד צריך לעקוב אחרי הנתונים בשוק ומה שהם משדרים.

    אהבתי

  121. גיא Says:

    מכאן מגיעים לתגובתי למבקר הטוקבקים כשאמר
    "להבנתי MMT בונה על חשבונאות, לא על פסיכולוגיה."
    http://tinyurl.com/o59rw88

    בקצרה , החשיבה הפרגמטית (Aggregate Economics) שמשתמשת בהרבה כלים יותר טובה מהגישה החד ממדית שתוארה ונמנעת לגמרי מפתרונות אד-הוד.
    מה שעצוב , לדבריו , הוא שהסטודנטים של היום לא לומדים על כך דבר חוץ
    מקריאה עצמאית מחוץ ללימודים הממסדיים המאורגנים (מישהו אמר גישה מהנדסית?)

    כאן ניתן לראות את יכולת השינויים הקטנים והכמעט בלתי מדידים להשפיע
    רבות על המציאות … המאמר גם מתייחס לדבקות הדתית של חסידי השוק היעיל.
    http://tinyurl.com/q4m386c
    (יאיר, אני התייחסתי בתגובה שם לדבריך)

    מכאן אפשר לחזור בבטחה ולומר שוב שהמפה אינה הטרטוריה.

    ולחזור לדברי תמריץ " יש כל כך הרבה גורמים רלוונטיים" – ומה צריך לעשות
    ——————————————————————————-
    "אי אפשר לשבת בכורסה ולהגיד מה נכון יהיה מאה שנה אחר כך על פי איזה תרשים סכמטי פשטני. במקום זה צריך לפשוט על אלפי חנויות ולבדוק האם יש התייקרויות מחירים, או שמא דפלציה מתמשכת. זה מה שהלמ"ס עושה והיא מלמדת אותנו שאנחנו מצויים עמוק במגמה דפלציונית, כמו כל העולם. מה שדורש הרחבה תקציבית."

    תמריץ Says:
    27 באוגוסט 2015 בשעה 17:42
    עוד קצת הרחבה – תחשוב כמה זה פשטני לקבוע על סמך מילה אחת "מיתון" – אם נכון להרחיב תקציבית או לא. מה עם הריבית? מה עם לחצים דמוגרפיים? מה עם התקדמות טכנולוגית? מה עם יכולת הסחיטה של ועדי עובדים? מה עם מחסור במשאבי נפט ואנרגיה? מה עם מצוקת דיור? יש כל כך הרבה גורמים רלוונטיים."
    ——————————————————————————-

    אהבתי

  122. גיא Says:

    אורי , לגבי גישת העתיד הררי(שכידוע אני מאוד אוהב לקרוא)קשה לי כאמור לשים את האצבע אבל אני אולי יכול אולי להצביע על כיוון.
    אגב , מה שטוב וכיף בלהיות טוקבקסיסט ולא אקדמאי או אפילו בלוגר הוא
    חוסר האחריות וחוסר הרצינות שאפשר להביע בתגובות. תחושת חופש נפלאה כשברור לקורא כמעט לגמרי שהאחריות עליו ודבילי אפילו להזהירו הזהרות מסוג "היזהר הקורא!"
    ………….
    קיצור , זאת נראית גישה לעתיד של האדם האקדמאי הלבן שמשווקת לקנייה לעובדי גוגל, מיקוסופט , אפל ופייסבוק… איפה הדיבור על כל הנושאים שתמריץ מעלה בבלוג? איפה הדיבור על הריבוי הטבעי המטורף של אפריקה? ההגירה המטורפת לאירופה? דיבור על עולם האיסלם הפונדמנטליסטי?הודו? סין?

    מה אתה חושב?

    אהבתי

  123. יאיר Says:

    גיא, תודה על הדגשים שכתבת למעני. אני עדיין לא מבין את הפואנטה ולמעשה גם לא את הטענה "המפה היא לא הטרטוריה".

    אהבתי

  124. גיא Says:

    אני כנראה מסביר לא טוב , מעניין יהיה לשמוע הסבר של תמריץ אם הוא הבין.

    "המפה היא לא הטרטוריה" הוא הרעיון שהדרך בה אנו רואים את העולם אינה המציאות עצמה. אנחנו לא מגיבים למציאות.
    אנו מגיבים למפה הפנימית שלנו על מציאות, לדרך בה אנו מפרשים את המציאות
    ולאמונות שלנו לגבי המציאות. כל המפות לא מדוייקות בצורה זו או אחרת.
    הצורך האנושי הבסיסי בתחושת ביטחון מוביל לגישה שלכל בעיה במציאות יש תשובה במפה וכך אנשים נהיים אובססיבים עם המפות שהם פורשים על המציאות ושוכחים שהם רק מפות.
    הנה מישהו שמסביר את זה מההיבט הפסיכולוגי ….

    באותו אופן החברה של המאקרו התאהבו בתיאוריות (מפות) שלהם לגבי המציאות
    והם לא נותנים לתוצאות שמגיעות מבחוץ, המציאות האמפירית לבלבל אותם.
    כמו למשל המאמר שהפניתי אותך אליו שהראה שהרחבות כמותיות לא גרמו לציפיות האינפלציונית לטווח של 10 שנים לעלות אלא דווקא לרדת וזה בניגוד גמור לתיאוריות האוסטריות(לפי הבנתי).
    המנטרה – שהמפה אינה הטרטוריה באה להזכיר לנו שיש לנו אובסייסת ביטחון
    ואנו נוטים לשכו שמפות הם כלים מעולים אך לא המציאות עצמה ואנו לעיתים מתאהבים במפות ושוכחים לראות את מגרעותיהן אם לוקחים אותן לקצה.

    מה שתמריץ אומר בהקשר לכלכלה הוא שכל הזמן יש להמשיך לבדוק למדוד את המציאות ( לבדוק כל הזמן את כל הפרמטרים – זה מה שהלמ"ס עושה) ולא רק להסתמך על מפות שהתרגלנו אליהן.

    אני מקווה שאני קצת יותר ברור.

    אהבתי

  125. יאיר Says:

    יותר ברור. תודה

    אהבתי

  126. orihippo Says:

    הכתבה היא סיכום של כמה רעיונות מהספר, הוא אפילו מעתיק כמה קטעים ומפרט יותר.
    המסקנה הלא נעימה מהספר היא לא שנחייה לנצח אלא שבקרוב כולנו נהיה מיותרים נתמעט ונעלם

    אהבתי

  127. תמריץ Says:

    מיותרים למי? לעצמנו בוודאי שאיננו מיותרים, ואילו לאמא אדמה היינו כנראה מיותרים מאז ומעולם ובכל זאת שרדנו.

    אהבתי

  128. תמריץ Says:

    גיא, תגובה לשמור ולנצור.

    אהבתי

  129. גיא Says:

    מְיֻתָּר –
    extra, spare, superfluous, unnecessary ; redundant
    בשביל לומר שאנו מיותרים צריך להניח מראש שהיתה לנו מטרה ו/או אנחנו לא
    העולם עצמו אלא אינסטורמנטים למטרה. כזכור זו הגישה המערבית ולא ההודית או הסינית.
    לגבי הגישה המערבית – אם היו בעולם בסביבות 100 מיליון איש בתקופת משה ולוחות הברית והיתה מטרה אז גם אם נתמעט לאחוז מכמותינו היום לא קרה דבר.

    במשקפיים אבולוציוניות – אין כאמור לאבולוציה מטרה לסרס את האדם.

    אהבתי

  130. גיא Says:

    תמריץ, תודה.
    איזה תגובה? מ שעה 13:03?
    בפוסט הזה טחנתי לוורדפרס את הדאטא-בייס עם תגובות.

    אהבתי

  131. תמריץ Says:

    כן, מ-13:03.

    קאנט אמר שהאדם מטרה כשלעצמה, ולא יצא כל ימיו מעירו שבגרמניה, כך אומרים.

    אהבתי

  132. גיא Says:

    נכון. מחידושי תנועת ההשכלה.
    קרלין אמר שמטרת האדם לייצר פלסטיק לעולם. אם כך הרי שכבר עשינו את שלנו 🙂

    אהבתי

  133. orihippo Says:

    לא צריך ללכת לאלפי חנויות ולבדוק מחירים, יש כבר תוכנות שעושות את זה אוטומטית יום ולילה. וככל שהזמן יעבור כן יהיה קל יותר.
    אם גוגל יכול על ידי קריאה אוטומטית של דואר להזהיר 10 ימים לפני משרד הבריאות האמריקאי על התפרצות שפעת באיזור מסויים, הם לבטח מבצעים עיבודי מידע מורכבים הרבה יותר ממחירים בסופרמרקט.

    הריבוי הטבעי המטורף של אפריקה, ההגירה המטורפת לאירופה.אין הרבה דיונים בחדשות בנושא והקיימים שיטחיים. הגענו למצב שזה לא מוסרי לחזות כי זה גזעני. מהרבה נושאים מתעלמים או מציגים בצורה מעוותת.
    המצב רק יחמיר משמעותית באפריקה, למה הם בורחים משם? זו רק ההתחלה, וגם אם יהיה פתרון לפליטי סוריה לא יהיה פתרון להגירה מאפריקה, לרעב, מחלות, חוסר מים, תרופות.
    תעסוקה באירופה ללא השכלה? עול על הכלכלה. באיזה שלב זו תהיה מסה קריטית, מחלות מדבקות, צורך בכוחות משטרה, בתי משפט, כלא, מעשי שוד מרובים.
    גיא בכור דן בנושא היום, גם הוא לא מעמיק.

    אהבתי

  134. תמריץ Says:

    אורי, לגבי המחירים אתה צודק
    http://bpp.mit.edu/

    אהבתי

  135. גיא Says:

    אורי , לגבי תגובתי מ 30 באוגוסט 2015 בשעה 10:37
    אז המשכתי להתקדם בספר והוא בעצם אומר (איפה שהוא בין עמ 308-312) משהו כמו שחלק קטן מהאנושות תמיד רואה קדימה והוא בעצם אחראי לשינויים הגדולים שיהיו בעתיד. לכן לדידו כנראה שהתעוררות האיסלם הפונדמנטליסטי , הילודה המטורפת באפריקה , העניין שעניי הודו וסין לא יקבלו גישה לעתיד החדש והאמיץ פחות רלוונטית. הוא כמובן מביא מספר דוגמאות מהמאה ה19 שאירועים ביבשות אחרות לא השפיעו על המהפכה התעשייתית וכמובן על המהפכה החקלאית החביבה עליו אשר בתחילה 95% מהאנושות הייתה ציידית לקטית ואילו העתיד היה בסופו של דבר שייך למיעוט החקלאי ….

    אצל סחבק עלו כמה תהיות שאולי אקבל עליהן מענה בהמשך הספר….
    א.) מה עם רגרסיות שחלו בעבר? ימי הבניים (Dark Ages ) ….
    כאלף שנה אנשים התעוררו באירופה וראו שרידים של עבר טכלוגי מפואר שאין בידם להגיע אליו. אפילו הרומאים עצמם כנראה עצרו התקדמות למהפכה מדעית
    ואולי בעקבותיה תעשייתית כאשר הורידו לתרבות יוון את הראש(אח"כ אימצו חלקים רבים ממנה) ….. ראבק … חייל רומי הרג את הגאון ארכימדס בסירקוזה.
    בהיסטוריה של יוון עצמה יש תקופת ימי ביניים.
    ב.) לגבי השינויים בעולם במאה ה19 — אז השפעת האדם הלבן היתה בכיוון מתרחב ואילו היום השפעתו מתכווצת … האם יוכל לשמור על תרבות חקרנית וליברלית או שאירופה תהפוך ל backwater של המזרח התיכון?

    אהבתי

  136. orihippo Says:

    בכל מקום עבודה שהיתי בו תמיד בערך 10 אחוז עשו 90 אחוז מהמלאכה. וכך גם סביבנו. ברוח תמריץ : האחרים צריכים רק לצרוך והכל יהיה בסדר.
    יש איזה שלב שבו צריך להשאיר את המשקל העודף מאחור ולזנק קדימה. יכול להיות שהנזק שהמוסלמים יגרמו לאירופה יגרום לאמריקאים להיות קשוחים יותר או למדינות אחרות להיות קיצוניות. אמריקה תתחיל למשוך אליה את הלבנים שיברחו מאירופה ותהפוך להיות מחדש ארץ המהגרים.

    אם יש הרבה מאד סינים עשירים אתה לא חושב שהם ירצו להנות מחידושי הקידמה והטרנס הומאניזם?
    בתקופת הרומאים לא היה אינטרנט ותעוד. כיום אם המצאתי בית שימוש כל העולם ידע למחרת. אבל אולי לא תהיה הטכנולוגיה והאנשים המשכילים ליצר את זה.

    קראתי את הדוח על דקר שפורסם. במשך עשרות שנים הישראלים חיפשו את הצוללת רק במים רדודים בהתבסס על טעות אחת קטנה. מיטב המוחות הישראלים פיענכו את המידע לא נכון וישיבה אחת עם האמריקאים הפכה אחרי 30 שנה את כל המידע הגישה. שיטת העבודה של האמריקאים היתה מקצועית וכל מה שהם השתמשו בו זה המוח. האמריקאים הם מספר אחד ויגדילו את הפער מהאירופאים.

    עדיין אני חושש שהררי מגזים, וגם כל הרעיון של הסינגולאריטי רחוק מאתנו

    אהבתי

  137. מבקר טוקבקים Says:

    אורי, העלית השערות מעניינות. גם תגובת נגד של מדינות אחרות (כולל ארה"ב) בצורת הקשחה או הקצנה נגד מוסלמים, וגם תגבור של הרוב האירופאי במדינות הללו ע"י מהגרים אירופאים נמלטים.

    הייתי מוסיף השערה משלי: אנשים בצרות או לאחר קרבות עושים יותר ילדים.

    אהבתי

  138. גיא Says:

    מסכים.
    כדאי לשים לב שגם הררי בעצם איפשהו אומר/רומז/אולי חושב
    שבסיס של הליברליזם לא חזק דיו. הוא אומר וצודק שהחייל הפאשיסטי-הומניסטי והחייל הסוציאליסטי-הומנסטיסי היו טובים יותר מהחייל הליברו-הומניסטי…
    מ WW2 למעשה ההומניזם-הסוציאליסטי יצא המנצח … נמשך ב
    חרושצ'וב -"אנחנו נקבור אתכם" עד לאמצע שנות ה70 עם הנסיגה מויטנאם….
    ואז כבאיזה שהיא פלקטואציה סינגולרית של מזל החל הגלגל להתהפך …
    סיבוב הגלגל התגבר בעזרת כוחות הכלכלה המערבית החזקים או אולי כזב תוכנית מלחמת הכוכבים אך אנו יודעים מהסכסוך שלנו שכלכלה אינה בהכרח הכל למין האנושי …. הקרב בעיצמו ולדעתי מוקדם מידי להצביע על ניצחון מכריע לאחד הצדדים. חשוב גם לזכור שכמעט אף סובייטולוג לא חזה את נפילת ברה"מ…
    וגם בטח זכור לך המאמר הזה
    http://www.news1.co.il/Archive/001-D-367638-00.html

    אהבתי

  139. יאיר Says:

    גיא, העלת שאלה מעניינת מאוד בעקבות ספרו של הררי, והיא האם ההיסטוריה היא לינארית ומתקדמת.
    נדמה שאנחנו, בעקבות החשיבה המערבית שמדגישה את ההווה והעבר הקרוב, רואים בהיסטוריה כקו ישר ומתמשך שהקידמה מובילה אותו.
    לא ברור שזאת האמת. יתכן שזאת רק פרשנות.

    אהבתי

  140. גיא Says:

    כן. זו ההשערה.כשם הפוסט לקראת-המפולת-הגדולה-או-שלא …..
    בנתיים יש בסה"כ התקדמות מלווה בנפילות … אבל לך תספר את זה לתושבי רומא והאימפריה המערבית של המאות 5-6 לספירה …

    אהבתי

  141. גיא Says:

    לגבי נושא הפוסט : כנראה שלא.
    אמר מי שאמר : השוק חזה תשע מתוך חמשת המיתונים האחרונים.

    אהבתי

  142. תמריץ Says:

    גיא, בגלל התגובה המאוחרת שלך שקעתי בקריאת כל אשכול התגובות מתחילתו ונהניתי. בפרט כי כבר שכחתי כמה אורי הפליא לעשות בשרשור הזה.

    אהבתי

  143. גיא Says:

    אכן , אורי הפליא.
    הפוסט ואשכול התגובות כאן כ"כ מסובכים שאני בספק שמכונית ללא נהג תוכל אי פעם לנווט בו. הרכב היחיד שיהיה מסוגל לנווט כאן היא ספינת לב הזהב שמסוגלת בקלות לקפוץ מנושא לנושא בעזרת מנוע האינפינט אימפרובבליטי דרייב שעובד על תנועה ברואנית אקראיות שנוצרת מעוגיית ברואני שמוכנסת ללב המנוע. זאפוד אכל פעם את העוגייה והוכיח שאפשר לאכול את העוגייה ולהשאיר אותה שלמה.

    אהבתי

  144. גיא Says:

    My Oh My!!!
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079152#fromelement=hp_firstarticle
    לקראת מפלה?
    אין אבטלה , אין אינפלציה , יש עבודה , קשה? קשה?
    בכלל לא , להיפך , תעסוקה מלאה!

    תמריץ , (וגם המבקר כמובן 🙂 , וגם האחרים)
    הרהורי כפירה –>
    אולי כמו שבובי בלוג (MMT) אומר צריך לחשוב מחדש על האם המספר הטיפולוגי של התעסוקה המלאה לא גבוה מידי ויש להורידו לפני שמעלים הריבית בעולם ללא אינפלציה וללא אבטלה.

    אהבתי

  145. תמריץ Says:

    וואו. כל שונאי אובמה צריכים לאכול את הכובע אל מול נתונים כאלו. אני עוד זוכר מה אורי רדלר הבטיח לנו כשמיט רומני הובס ב-2012.

    לדעתי שיעור האבטלה נתון הרבה פחות חשוב משיעור האינפלציה שנותר נמוך, אבל לא יודע מה ג'נט ילן חושבת.

    אהבתי

  146. גיא Says:

    הפעם בתפקיד גיא פינס … קצת חדשות כלכלה ובידור–>
    מסתבר שפרופסור ג'ורג' אקרלוף הוא בן זוגה של ג'נט ילן.
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672673,00.html
    תזכורת: זה אותו פרופסור ג'ורג' אקרלוף מהמאמר של גיא רולניק שדיברנו בו לא מזמן –> חברה שלא תרמה אתכם – תתרסק

    בכל מקרה זה לא ממש שופך אור על מה שג'נט ילן חושבת כי –>

    "השניים נשואים כמעט 40 שנה, לימדו במשך שנים רבות באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה וגם כתבו יחד מאמרים מפורסמים על שוק העבודה. אבל הם נחשבים שונים למדי; אחד מעמיתיהם בברקלי תיאר את ילן כ"מיושבת, הגיונית, מאמינה בקומון סנס. אקרלוף יותר אמנותי ואולי גם יצירתי". להבדיל מחלק מחבריו הכלכלנים, אקרלוף גם לא חושש לגעת בנושאים טעונים, למשל האופן שבו לבעלים של חברות על סף פשיטת רגל יש "תמריץ לבזוז" את החברות שלהם, כהגדרתו"

    אבל היא כתבה מאמרים מפורסמים על שוק העבודה.

    אהבתי

  147. יאיר Says:

    גיא,
    בהמשך לדיון מסוף אוגוסט, הייתי ביריד ספרים וראיתי את הספר "המפה והטריטוריה" של מישל וולבק.
    גם הביטוי "המפה והטריטוריה" העלה לי את הביטוי השגור אצלך, וגם הסופר מישל וולבק הוזכר כמה פעמים בידי תמריץ.
    קניתי את הספר. אולי אבין יותר את הנושא …

    [ואשרי הקפיטליזם שמאפשר לנו לקנות ספרים רבים במחיר 21.90 ש"ח לספר אחד]

    אהבתי

  148. גיא Says:

    יאיר , אני באמת לא יודע לומר אם הספר יעזור להבין את הקונספט משום שלא קראתי אותו ולא את מישל וולבק. בכל מקרה הייצוג הוא לא המהות.
    בזן אומרים זאת במילים אחרות : את צליל הגשם לא צריך להבין.
    מאידך
    [קפטליזם כן צריך להבין] ולכשתסיים ת'ספר אני מוכן להציע תמורתו 10.90ש"ח.

    בכל מקרה , אשמח אם תכתוב כאן את רשמייך כשתסיים לקרוא.
    תודה.

    אהבתי

  149. גיא Says:

    הפוסט נכתב אחרי הנפילות של אוגוסט ….
    מי שזוכר היו גם נפילות בינואר השנה ….
    היום הדאו גונס והאס אנד פי ברמות או מאד קרובים לרמת השיא , רק אומר.

    אז היה דיפ , בינואר זה דאבל דיפ , אם עכשיו הנפילות בסין יתחדשו
    אז זה יהיה טריפל דיפ ויהיה אפשר לצחוק עלי בתגובה הבאה או שלפי הניתוח הטכני (שבו איני מאמין בכלל) רמת ההתנגדות של 2100 באס אנד פי תתחיל לשמש כרמת תמיכה ולכן כדאי לכל המנתחים לקנות איך שהשוק פורץ את הרמות החדשות.

    בנתיים אי אפשר לומר שהנפילות שראינו היו מפולת גדולה.

    אהבתי

  150. orihippo Says:

    נא להפנים המשבר כאן
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001118795#fromelement=hp_deot

    אהבתי

  151. גיא Says:

    אורי , תודה. רשמתי לעצמי את שם הכותב, פחד זה נפלא לשווקים , כשהכותב יפסק לפחד ויתחיל להמליץ בקנייה חזקה על השוק עוד כמה שנים כשה S&P יהיה בסביבות 3500 הרבה לפני שנת 2025 ותפתח מכללת השקעות באיזור התעשיה במושב שלי אולי אשקול לתזמן את השוק במכירה.

    כמובן שגם על תגובה זו יהיה אפשר לצחוק או שלא בחודשים שנים הקרובות.

    אהבתי

  152. טרול שימושי Says:

    קרנות הגידור משנות פוזיציה: פתחו פוזיציות לונג על ה-S&P 500
    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001120445
    כנראה. שמנהלי קרנות הגידור קראו את הניתוח שלי(ששווה קליפת שום) כאן.

    אהבתי

  153. Orihippo Says:

    זה קשור לבחירות בארה"ב, מאחר ומסתמן שקלינטון תזכה ההרגשה הכללית תהיה הרגשת ניצחון ואופימיות.

    אהבתי

  154. גיא Says:

    רק אומר. יענו … just saying
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001138360

    אהבתי

  155. על מונית Says:

    שנה הלכה, שנה באה
    ואני רק אומרת :
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001144367

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: