נולדו יחד, גדלו בנפרד וחשפו את סוד הטבע האנושי

מה משפיע יותר על האדם – הגנטיקה או הסביבה? הבלוג שלי מוקדש רובו ככולו לבחינת השפעות סביבת התמריצים. מבחינה זו אני מאמין גדול בהשפעת הסביבה. תמריצים הם דבר רב עוצמה. לא דומה התנהגותו של צפון קוריאני ובן משפחתו הדרום קוריאני. לא דומה התנהלותו של ישראלי שגדל במאה שערים לזו של אדם דומה לו שהעביר נעוריו במרכז תל אביב. כל אלו מתפקדים תחת השפעותיהן של מערכות תמריצים שונות, הן בשל הידע השונה שהונחל להם על האופן שבו עובד העולם (הבחור ממרכז תל אביב חושב שאם יאכל שרימפס יהיה לו טעים מאוד. בחור ממאה שערים חושב שאם יאכל שרימפס יפגע בו ברק), והן בשל התגובות השונות שיחוו לפעולותיהם ולמעשיהם מצד החברה שבתוכה הם חיים.

עם זאת פעמים רבות אנשים שנתונים לכאורה להשפעותיה של מערכת תמריצים דומה מתנהגים בצורה מאוד שונה. מה מסביר הבדלים אלו – היחס שקיבלו בשנים הראשונות לחייהם? החינוך השונה? השפעתם של חברים ובני זוג? או אולי הביולוגיה הגנטית? זו שאלה שאפשר לנסות ולהשיב עליה באמצעות התבוננות באחת התופעות האנושיות המרתקות ביותר, תופעה שגם אינה מאוד נדירה – תאומים זהים.

תאומים זהים נוצרו מאותה ביצית מופרית ולכן חולקים דנ"א זהה. אם פגשת בזוג תאומים, לא קשה לשער אם הם זהים. כאשר הם נראים כמו כפילים וקל להתבלבל ביניהם – כמעט אין ספק שהם זהים. אם במחקר שיטתי נמצא שתאומים זהים דומים זה לזה בתכונה מסוימת הרבה יותר משתאומים לא זהים דומים האחד לשני, מצאנו הוכחה משכנעת לכך שתכונה זו מושפעת מאוד מגנטיקה.

בשנות השמונים והתשעים הזמינו פסיכולוגים מאוניברסיטת מינסוטה תאומים למחקר שיטתי כדי לבחון את השפעות הגנטיקה מול הסביבה, ובין מוזמניהם הייתה קבוצה אחת מיוחדת במינה – תאומים זהים שגדלו בנפרד במשפחות שונות, במקרים מסוימים אפילו במדינות שונות.
לתיאורם המפורט של מחקרי התאומים במינסוטה ולממצאיהם התוודעתי בספר עדכני מאת הפסיכולוגית ננסי סגל בשם – "נולדו יחד, גדלו בנפרד".

אחרי אינספור ראיונות ושאלונים שמולאו היו יכולים החוקרים במינסוטה לתת תשובה מדויקת ומתמטית לשאלת מחקר מרתקת להפליא: מי דומה יותר באופיים וביכולותיהם – תאומים לא זהים שגדלו יחד או תאומים זהים שגדלו בנפרד. והתשובה הייתה לחלוטין חד משמעית: תאומים זהים שגדלו בנפרד היו הרבה הרבה יותר דומים מתאומים לא זהים שגדלו יחד. אנסח זאת במילים אחרות: השפעת המשפחה על האופי ועל היכולות זעומה, ואילו השפעתה של הגנטיקה עצומה.
בשלל תחומים כמו מנת משכל ויכולות אנליטיות, נועם הליכות, הישגיות, תגובה ללחץ, שכיחות רגשות שליליים, אגרסיביות, לקיחת סיכונים ואפילו שמרנות שב וחזר אותו ממצא מרתק: השפעת הדמיון בסביבה המשפחתית שאמורה הייתה לפעול על תאומים שגדלו יחד שואפת לאפס. השפעת הזהות הגנטית עצומה. אולי הכי מפתיע לגלות שמבחינת תחביבים, רב השוני בין התחביבים של תאומים זהים שגדלו יחד לעומת השוני בתחביבים של תאומים זהים שגדלו בנפרד. יכול להיות שההיכרות עם תאומך מאיצה בך למצוא תחומים להיבדל ממנו בהם כדי לשמור על קיומך כאדם ייחודי.

יש רק תחום אחד שבו נצפתה מידה מסוימת של השפעה משפחתית – המידה שבה אדם מתאר רגשות של חום וקרבה כלפי אחרים. ומכאן ניתן כנראה ללמוד שמשפחות חמות זה דבר חשוב. גם בעניין זה ההשפעה הגנטית הייתה גדולה יותר, רק שניתן היה איכשהו לראות גם השפעה משפחתית. מצד שני לאור כמות המשתנים שנחקרו לשם מציאת השפעה משפחתית, העובדה שאחד יצא מובהק יכולה להיחשב אולי כקוריוז סטטיסטי חסר חשיבות.

הגנטיקה אינה בהכרח חזות הכול. כולנו מכירים תאומים זהים ויודעים שבדרך כלל הם אינם שכפול מושלם זה של זה. גם ממצאיהם של הפסיכולוגים ממינסוטה אינם סותרים זאת. הדמיון במנת המשכל למשל רב מאוד, אך עדיין יש פער שש נקודות איי קיו בממוצע בין תאומים זהים. הפערים בתכונות אופי גדולים אף יותר. ידוע שגם באשר לנטייה המינית – לעתים קרובות מאוד להומואים וללסביות יש תאום זהה סטרייט.
מה שברור הוא אפוא שהגנטיקה משפיעה מאוד, והמשפחה אינה משפיעה כמעט בכלל, אבל האם יש רכיב מסתורי בנוסף לגנטיקה שמשפיע על התאומים והופך אותם בכל אופן לשונים במידת מה? אין ספק בכך. אבל מהו אותו רכיב? המוטציות הגנטיות שאירעו אחרי התחלקות הביצית? ההורמונים שזרמו ברחם בקרבת תאום אחד ופסחו על השני? מעגל החברים והזוגיות הפרטי של כל תאום? אפקט הפרפר? בחירה חופשית? כל התשובות אפשריות. מחקרי התאומים פיענחו חלק ניכר ממה שעומד מאחורי טבע האדם, אך לא פיצחו את מלוא החידה.