תעלומת התמ"ג ההונג קונגי

באחד הפוסטים הבטחתי לנסות ולהעמיק בחקר סטטיסטיקת התמ"ג. כמה אמת יש בה וכמה תעתוע ככלי לאמוד עושר של מדינות. הרשומה האחרונה מהבלוג לחיות אבל אחרת, שעסקה בהונג קונג המשגשגת, הניעה אותי לבחון את התמ"ג ההונג קונגי.

ובכן מסתבר שבכל טבלת עושר עולמי הונג קונג מככבת בעשירייה הראשונה, ועושרה לנפש גדול ב-70% מזה של מדינת ישראל. דבר ההולם יפה את הדימוי של ארץ מצוחצחת ומתוקתקת זו. כשביקרתי בה בשנה שעברה היא נדמתה בעיניי לקניון רמת אביב אחד גדול, מה שאולי קצת מטריד – כמה חומרנות אפשר לספוג, אבל ללא ספק זהו דבר שצפוי להתבטא בסטטיסטיקות של עושר, אם לא של אושר.

אבל אני קצת שובר את הראש ולא מבין מהיכן חישוב העושר ההונג קונגי מגיע. על פי אתר הממשלה ההונג קונגית, התמ"ג השנתי שם עומד על 2.15 טריליון דולר הונג קונג. נמיר את הסכום לשקלים ונגלה שהוא דומה מאוד לתמ"ג של מדינת ישראל – 1.1 טריליון ש"ח. בישראל אמנם יש מיליון תושבים יותר מאשר בהונג קונג, אך מצד שני בישראל יש גם הרבה יותר ילדים, ולכן מספר האנשים בגיל העבודה זהה פחות או יותר. כך שאפשר להגיד שהונג קונג עשירה בערך ב-10% מישראל בחישוב לנפש, והן עשירות במידה דומה ביחס למספר האנשים בגיל העבודה.

כאשר התמ"ג זהה בערך אבל ישנו הבדל גדול במיקום בטבלאות העושר העולמי, בדרך הכלל הדבר נובע מכך שעורכי הסטטיסטיקות משקללים את יוקר המחיה. אם גם הונג קונג וגם ישראל מייצרות בטריליון ש"ח לשנה אבל טריליון ש"ח במונחים הונג קונגים קונים הרבה הרבה יותר מאשר טריליון ש"ח בישראל, יהיה הוגן לומר שהונג קונג הרבה יותר עשירה.

קשה לומר שניכר לעין מהנתונים שבהונג קונג הכסף באמת שווה יותר. על פי אתר השוואות המחירים numbeo, מה שבולט לעין הוא כמה יקרים המגורים בשכירות בהונג קונג ועוד יותר יקר לקנות בית בהונג קונג. נראה שכל העושר ההונג קונגי מתנקז בסופו של דבר להוצאה על נדל"ן. שכירות בהונג קונג עולה פי שניים משכירות בתל אביב, אבל ישראל היא לא רק תל אביב, כך שנראה בטוח שהרבה יותר יקר לחיות בהונג קונג מאשר בחיפה או בבאר שבע או באשדוד. מבחינת הביגוד וההנעלה, ההבדלים בין ישראל להונג קונג אינם גדולים. מבחינת המזון, ירקות ופירות יקרים בהונג קונג, מסעדות יקרות יותר בישראל.

המשכורת הממוצעת בהונג קונג היא 14,500 דולר הונג קונג, השקולים ל-7,250 ש"ח. השכר הממוצע בישראל 9,400 ש"ח. מצד שני יש לנכות מהשכר הישראלי מס הכנסה, שמעיק בישראל הרבה יותר. דבר נוסף הוא שישראלים צריכים רכב. חמישית מהמשפחות אפילו מחזיקות בשתי מכוניות. בהונג קונג אפשר להסתמך על תחבורה ציבורית. נקודה נוספת שעומדת לזכות הונג קונג היא שהעשירונים הנמוכים במדינה נהנים מדיור ציבורי מסובסד, ואינם נושאים במלוא נטל מחירי הנדל"ן המפלצתיים.

אז האם הונג קונג אכן באמת עשירה בהרבה מישראל או שזו רק גחמה של סטטיסטיקאים? קשה לי לומר, כי הנתונים אמביוולנטיים ולא מצאתי ברשת הסבר של ממש לחישוב יוקר המחיה ההונג קונגי. נראה לי שניתן לסכם ולומר שבעוד הטבלאות בוויקיפדיה המדרגות עושר ארצות נראית החלטיות ומדעיות, בפועל קביעותיהן מסתמכת על הנחות סובייקטיביות נסתרות שצריכות להיבחן לגופן.

55 תגובות על ״תעלומת התמ"ג ההונג קונגי״

  1. לייק , רק לגבי מס הכנסה בישראל- הוא פחות מעיק ברמות ההכנסה הממוצעת( 9,400 ש"ח.).ללא הטבות ילדים הוא בסביבות 450-500 ש"ח … ביטוח לאומי ובביטוח בריאות כ650 ש"ח נוספים …. עדיין נומילית זה כאלף שקלים יותר מאשר ה-7,250 ש"ח בהונג-קונג ….
    כנראה שאצל הייטקיסטים זה כבר סיפור אחר ….

  2. תמריץ, בהונג קונג יש אפשרויות קיצוניות בהרבה מאשר יש בישראל. אתה יכול למצוא דברים זולים בהרבה מהממוצע אם אתה טורח לחפש וקיצוני יותר מאשר בישראל. אתה יכול למצוא מסעדות זולות מאד ברמה גבוהה. אתה לא חייב לקנות את הנעליים במרכז קניות שהשכירות שלו גבוהה אתה יכול לקנות אותו בפרבר ואז המחיר שלו יהיה חמישית מהמחיר בארץ ואני יודע את זה כי אני קונה שנים רבות ביגוד ונעליים ואוכל ומשקפיים וטלפונים סלולרים ומחשבים.
    הזכרתי בעבר שאפרסמונים תוצרת הארץ עולים פה הרבה יותר בזול מאשר בארץ אבל אותו דבר לגבי גבינה הולנדית וזיתים מספרד ועוד..מכיון שהמדינה מיצאת המטוסים חוזרים ריקים לכן הובלה להונג קונג עולה זול. אני קונה ביגוד עם תוויות בעברית שיועדו ליצוא לישראל, ומשקאות של פריגת בעברית זול יותר משבארץ וסלטים של צבר שאתה קונה…באריזה בעברית. יש אופציות שאין בארץ לאותו מוצר ולא סוג ב. בארץ כולם מחפשים מציאות אך בהונג קונג מוכרים את אותו מוצר לאנשים בעלי אופי שונה במחיר שונה.
    לגבי שכירות ומחירי דירות הם מחצית ממחיר הדיור בארץ ויש גם אופציות זולות בהרבה. בפרברים מחירי דירות הם כמו בחיפה או דימונה או פחות אלא שפרברי הונג קונג יכולים להיות 20-25 דקות של נסיעה נוחה ממרכז העיר.
    ארוחה מלאה במקדונלד עולה בן 17-19 ש"ח אבל יש תמיד 2-3 ארוחות שעולות 11 ש"ח לארוחה רק כדי שלאלו שאיכפת המחיר תהיה אופציה ולא ילכו למקום אחר. כמה עולה ארוחת מקדונלד בארץ? אני יכול לאכול ארוחה ברשת מסעדות סבירה ומפורסמת ויש מספר כאלו וזה יעלה פחות מ 20 ש"ח כולל משקה. אבל אני גם יכול לאכול אותה ארוחה במקום שתעלה פי 10. יש אנשים שמשתכרים הון והם אוכלים איפה שמתחשק להם בלי להתחשב במחיר.
    ויותר מזה : אני עוסק ב 5 שנים האחרונות בקניה ובניה והשכרה של רכוש, מעולם לא שילמתי אגורה מס הכנסה והכל כחוק, לא מס שבח, עורך הדין שמטפל בניירת לוקח סכום נמוך ביותר קבוע לכל מחירה וקניה ולא אחוז ממחיר הדירה כמו בארץ, עד לאחרונה גם לא היה צריך לשלם על קניה של רכוש עד מליון ש"ח כל מס בולים וגם כיום אם זכור לי זה אחוז וחצי עד מליון שח ופרוגרסיבי עד מקסימום 3 אחוז לקניה.
    למכירה אם אתה מחזיק רכוש מעל 3 שנים זה 0 אחוז מס. הבנק מעולם לא לקח לי גרוש על החזקת כספים או הפעלת חשבונות בנק ואפילו לא על קבלה של כספים מחו"ל או כרטיסי אשראי. לכל אחד יש פתור ממס אישי עד למעלה מ 60 אלף ש"ח לשנה ולזוג 120 אלף, מעל לזה המס אפסי. למרות מה שכתוב בכתבה ההיא יש מס מסויים שנועד לביטוח בריאות ופנסיה שהמעביד והעובד מתחלק בו אבל הוא נמוך. ואם אינך משתכר אתה עדיין זכאי לשרותי בריאות מצוינים שאינם נופלים מאלו של הארץ בחינם. לדירות שאני משכיר אני יכול לנקות עד 10 אחוז מערך השכירות כדמי טיפול ותחזוקה ללא קבלות או הסברים,
    השקעתי סכום קטן ב 2010 עם מספר משקיעים בעסקי קניה שיפוץ והשכרה והוא עד עכשיו צמח פי 10 ועד כה לא שילמתי לממשלה יותר ממאות שקלים בודדים וממשתי לא מעט והכל כחוק. איפה יכולתי לעשות דבר כזה בישראל? ובשום שלב הסיכון שלי לא היה גדול וכל זה ללא מינוף. אם היה לי השכל לקחת הלוואות מהבנקים בריבית של 1.5-3 אחוז כמו שעשו אנשים שנתקלתי בהם היתי יכול גם לעשות פי 40 או 50. ואני עוד קטן. האופציות שיש בהונג קונג לא נכנסות לשכלול של רמת המחיה

  3. אורי, מעניין מה שאתה מספר. אני מניח שגם בישראל מי שירצה יוכל להיכנס רק לקופיקס ולצרכניות חרדיות וערביות.
    באמת זול לגור בפרברי הונג קונג? תוכל להפנות למחירי בתים?
    בכך שבהונג קונג הסביבה העסקית נוחה אין ספק. בתגובות לפוסט של עדו יש דיון רחב על כך.

  4. תמריץ , תודה על הפוסט , אלא שהפרמטרים הכלכליים גם דנים בתוצר ביחס למטבע עולמי , ולא רק כוח הקניה או יוקר המחיה ( שהוא כשלעצמו סיפור אימים ) . עצתי לך , תעדף את האתר של ה – סי איי איי ( world factbook ) אתר מדהים , מעודכן ,ידידותי, והוא נותן לך פרמטרים הרבה יותר מקצועיים לענין זה , ואז תגלה למעשה את ה – GDP : official exchange rate של הונג קונג .

    אלא שלי לא ברור , אם התמ"ג ( מקומי גולמי ) להבדיל מן התל"ג ( לאומי גולמי כולל תגמולים בינלאומיים ) אמור לכלול זאת אם לאיו , שהרי , מבחן השוואתי של יוקר מחיה , צריך לעמוד על מותגים גלובליים למעשה , משמע : כמה השקעה נזקק לה אדם , לקנות מותג גלובלי , זהה , במקומות שונים . אבל תקצר היריעה כאן ….. הנה לאתר :

    https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/hk.html

    תודה

  5. נופש? אתה יכול לסוע מהונג קונג להרבה מקומות מסביב בעלות זולה בהרבה מעלות נסיעה בארץ ליון או תורכיה או בולגריה. נופש זה חלק מאיכות החיים.
    תור לקופת חולים או לבנק או להוציא רשיון נהיגה או לכל ענין ממשלתי מדייק עד ל 5 דקות. הרכבת לא מאחרת והמונית זולה. איש לא רב אתך וכולם נימוסיים. פקידת משרד ההגירה מתקשרת אלי בטלפון ואומרת לי מה לכתוב במכתב אליה ושולחת לי את הטפסים ואני לא צריך להזכיר לה היא תזכיר ותיעץ לי ותהיה סבלנית. עורך הדין מחזיר טלפונים ומיעץ ללא תמורה מיוזמתו רק כדי שאשר לקוח שלו, הבנק יציע לי קפה כשאחכה לתורי בכסא נוח וגם יהיה מישהו שיסתובב בבנק ויחלק שוקולד ותפוחי עץ וכשהבטריה של הטלפון תתרוקן הם מטעינים חינם וביום ההולדת הם שולחים לי אם אני מזכיר להם זוג כרטיסי קולנוע או שובר לארוחת צהרים זוגית…ואני בהחלט בעל חשבון ליגה ב. מתח והמתנה זה גם חלק מאיכות חיים.
    משרתת פיליפינית עולה 2025 ש"ח לחודש, המדינה קובעת את השכר וכל אחד יכול להזמין, אני לא צריך הסברים למה אני רוצה משרתת פיליפינית ואם אני אוהב אוכל מסרילנקה אז אחליף אותה.
    עובד מדינה מקבל על פי רוב דירה מהמדינה כמו שאיש מחשבים מקבל מכונית. יש ספריות של המדינה ומרכזי ספורט וברכות שחיה הכל חינם או בגרושים. את עודפי התקציב המדינה מחזירה בחשבון החשמל או בארנונה.
    לבחורות אין קושי להתחתן עם גבר מבוגר מהן בשלושים שנה…זה לא בשכלולים של התמ"ג, יש נשואים אזרחיים, הפשיעה נמוכה, ואין כמעט דבר כזה שתינוק צורח עד שהנשמה שלך יוצאת באוטובוס או במסעדה לידך כי האמא שלו תתאבד אם זה יקרה.

  6. תמריץ , HOLD YOUR HOURES!
    , הפער בין המדינות הרבה פחות משמעותי לפי 'מדד הפיתוח האנושי' (HDI) של האו"ם
    ——————————————————–
    "העושר ואיכות החיים הגבוהה של תושבי האי, מדרגים אותו במקום ה-13 במדינות המפותחות ביותר לפי 'מדד הפיתוח האנושי' (HDI) של האו"ם, יחד עם המדינה הסקנדינבית הקרה איסלנד, מעט לפני ישראל (16) ובלגיה (17) ולא כל-כך רחוק מיפן (10) וקנדה (11)."
    מתוך
    http://tinyurl.com/oka4kv4
    אחד המגיבים טוען ששיעור ההתאבדויות שם מאד גבוה ….
    האמת , כשראיתי את בנייני הרכבות האפורים בני ה60 קומות מהמטוס …
    יכולתי אולי להבין למה …
    ——————————————————–

  7. שכירות בטריטוריות החדשות תעלה כ 3000 ש"ח לדירה של 35 מטר מרובע או 5000 ל 70 מטר מרובע וזה במרחק של כ 30 דקות נסיעה ממרכז בעיר. אין מקום שהוא יותר מ 40 דקות ממרכז העיר בתחבורה צבורית. זה כולל ארנונה ומיסים שבעל הבית משלם. רחוק יותר יהיה מעט זול יותר.מחיר נכס יהיה כ 20,000 ש"ח למטר מרובע באותו איזור ואלו מקומות סבירים ונוחים לא סלאמס. לא זול אך גם לא סוף העולם. ריבית בנקאית בסביבות 2 אחוז למשכנתה גם יכול להיות 1.5. חשבון חשמל סביר יהיה כ 300-350 לחודש בקיץ עם מיזוג רוב היום וכל הלילה, חשבון מים פחות משקל ליום ואם אתה גר בעיר מי השרותים הם מי ים והחשבון זול יותר. עלות התחבורה הציבורית זולה מאשר בארץ, גם המוניות.
    אחת הסיבות שהמדינה מכניסה הרבה ממכירת קרקע ועדו לא ידע את זה, היא שהיא קובעת לרכבת התחתית את התוואי ויציאות הרכבת בעתידיים לפי תוכנית פיתוח ומחירי הקרקע באזור אליו הרכבת עומדת להגיע עולים מאד והם בבעלות המדינה שמוכרת אותם. היא מלווה לרכבת ללא ריבית כספים לתוואי והיציאה של כל רכבת וכל החנויות בה ומעליה שיכות לרכבת וסך הכל ההכנסות והרווחים של הרכבת כוללים את החנויות ומסבסדים את מחירי הרכבת. אפשרי למדינה ליצר ולמכור עיר שלמה ברווח בהנף קולמוס.

  8. גיא לגבי התאבדויות, הוא מעט גבוה יותר מארה"ב ואוסטרליה. היא בערך מקום 40 בעולם כשישראל בערך 110.

  9. במבט מעמיק אני חייב לציין שאני לא מבין …
    מויקפדיה …

    מדד הפיתוח האנושי מודד את הישגי המדינה בשלושה ממדים יסודיים של התפתחות אנושית:

    תוחלת החיים – כפי שנמדד בתוחלת החיים בלידה
    ——————————————–
    רמת ההשכלה – כפי שנמדד על פי שיעור האוריינות וההרשמה המשולבת למוסדות חינוך יסודיים (ראשוניים), על-יסודיים (משניים), וגבוהים (שלישיים)
    ——————————————–
    רמת ההכנסה – כפי שהיא נמדדת בהכנסה לאומית גולמית (GNI) לנפש, מדד המבוסס על התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג, GDP).
    ——————————————–

    אז לגבי רמת ההכנסה PPP ראינו שיש הפרש משמעותי של 70%
    לגבי תוחלת חיים בדקתי והונג קונג עוברת באיזה שנתיים את ישראל …
    לגבי רמת ההשכלה לא יודע מה בדיוק מודדים שם באו"ם
    אבל לפי
    http://www.edudemic.com/learning-curve-report-education/
    הונג קונג מקום 4 וישראל לא ברשימת ה10 ….

    נראה מוזר כי אם כך הפער במיקום היה צריך להיות גדול יותר!
    ואפילו מאוד מאוד מוזר כי הפער בניקוד של HDI נראה מאוד קטן 0.891 ל 0.888

    קיצור מסקנתי ….. או"ם שמום

  10. כמו שכתבתי פעם … אם הייתי פותח בלוג …
    הייתי גם כותב את הפוסט וגם קוטל את עצמי בתגובות.

  11. אני חושב שהונג קונג היא דוגמה טובה למה שעומד להיות בעולם המערבי בעתיד. ההתפלגות בין עשירים לעניים גדולה מאד. יש אחוז לא קטן של מעמד ביניים שמרויח טוב מאד, אחוז לא קטן שמרוויח רע מאד אבל עדיין יכול לחיות יפה ונוח ואחוז קטן שמרוויח סכומים דימיוניים.
    הפתיע אותי לקרוא שהשכר הממוצע 14500 הו"ק לנפש, אני חושב שהשכר המידיין הוא קרוב יותר ל 10000 ו אולי מתחתיו. עובדי חנויות פשוטים גם לא יגיעו ל 5000.
    עובדי מקדונלדס מעט מעל 3000.

  12. כן זה מדהים … עברה איפשהו בקריאה הראשונית המחשבה ( אבל לא היה לי כוח וחשק לבצע את החישובים לעומק ) שאם יש שם נאמר פי 4 טייקונים לנפש שם מאשר בישראל עם כל הצוות שלהם והחברות אז הם מושכים את השכר הממוצע הרבה יותר למעלה ולכן הפער בין החציון לממוצע צריך להיות הרבה יותר גדול והממוצע לא ממש מצביע על משהו ….. ׁ
    לכן הנתונים שאורי חשב עליהם נראים לי ככה לאחר יד רק במחשבה נכונים

  13. גיא, לפי ויקיפדיה, מדד הפיתוח האנושי:

    1. מודד שנות לימוד ולא איכות מערכת חינוך.
    2. משתמש בממוצע גיאומטרי (ולא אריתמטי) כדי לשקלל את שלושת הממדים.

    ממוצע גיאומטרי של 1, 2 ו-3 זה 1.82 (ולא 2), כלומר זו פונקציה שמושפעת יותר מהערכים הנמוכים (ביחס לממוצע אריתמטי).

    אולי זה ההסבר להבדל הקטן יחסית בין הונג קונג וישראל.

  14. תודה מבקר על התיקון….
    אכן הם מדברים שם כל הזמן ע ל רמות inequality
    ובשביל זה צריך ממוצע גיאומטרי.

    אז נראה לי שהמדד הזה מנסה לתאר איזה תוחלת של מצב לנפש
    לפי עקרונות רולסיאנים של מעבר למסך הבערות.
    ואני מרשה לעצמי להניח שזה לא מדד אהוב עליך?

  15. זה אמנם לא הנושא, אבל אם נשווה שרותים מסוימים כיום למצבם בעבר נראה שהמצב גרוע משהיה.
    בעבר בישראל בנקים לא היו לוקחים עמלות גבוהות, כיום עמלות הם נתח משמעותי מהשכר. זה השתנה לרעה. ברוב מדינות העולם בנקים היו חיים על כך שאנחנו מחזיקים את המשכורות שלנו שם. כם כרטיסי אשראי או שימוש במזומן או משיכה מהקיר או אפילו גישה לכספר היו חינם ולא מוגבלות. רק הלואות או מינוסים היו עולים. גם בארה"ב בזמנו בנקים לא היו לוקחים עמלות כלל אלא אך ורק על חובות.
    מכונית היתה קלה יותר לרכישה והחזקה בשנות השמונים תשעים, דלק יחסית היה זול יותר בשנות השבעים שמונים, חניה היתה זולה ומצוייה יותר, שלמנו פחות עבור תקשורת למרות שזה קצת נושא מורכב כי אנחנו מקבלים לאין ערוך יותר. ואני חושב שהיתה יותר אופציה למוצרים זולים, פלאפל זול, מסעדות פועלים, לא היה צורך והגיון לשלם 40 ש"ח לכוס קפה.
    וכמובן היה קל לקנות דירות קל לעזור לילדים, יום אחד נתעורר ונמצא שאנחנו בעולם שונה.

    שני נושאים שהזכרת גיא דומים אחד לשני, לגבי הכנסה אכן יש בהונג קונג לא מעט עשירים שמשתכר סכומי עתק וחי בבתים של 30-40 מליון ש"ח ויותר וזה מעלה את הממוצע, וכך לגבי חינוך. הרבה אנשים עוזבים את בית ספר תיכון ולא מסימים והולכים לתמוך במשפחה, אך מכיון שיש דגש על חינוך, ותחרות גדולה, תואר שני נפוץ מאד ואנשים יקדישו כספים לשלוח ילדים לאוניברסיטאות בחו"ל . זה קיטוב בין עניים לעשירים גם בחינוך וזה מה שעומד להיות בכל העולם בעתיד. יהיה מעמד ביניים שישתכר יפה מאד אבל מעמד עני גדול מאד שיקבל את המינימום. הוא עדיין יחיה יפה כי הטכנולוגיה תאפשר לתת לו שרותים זולים אבל אנשי מקצוע ישתכרו פי 8 ממנו ובעלי חברות פי 800. כרגע זה לא קיים בארץ אבל זה בהתהוות. אני לא חושב שאתם מגיעים לדימונה ובאר שבע ויתכן שהסיבה שלא משפרים את התחבורה כדי שלא נפגש ונראה עד כמה הרבה יש ממעמד העבדים.
    אם נשווה את זה לתקופה הפאודלית אז אנחנו בתהליך התהוות של אנשי אצולה, יש פאודלים ויש אחוז מסויים של האמצע: אבירים אנשי מקצוע חופשי אנשי כמורה. וזה לא היה קיים ב150 שנים אחרונות וחוזר.

  16. כמו שכתבתי פעם … אם הייתי פותח בלוג …
    הייתי גם כותב את הפוסט וגם קוטל את עצמי בתגובות.

    לפני כמה ימים הזכרת שכשהתחיל האינטרנט שאלת את עצמך למה זה טוב.
    אתה פשוט זהיר בדברים חדשים, ואוהב לבדוק דברים לפני שאתה לוקח סיכון. לכן אתה מפסיד הזדמנויות אבל גם טועה פחות. זה אולי מה שהוביל אותך למקצוע בו אתה עוסק, זה אולי השפיע על סוג האשה שבחרת ועל משך הזמן שהכרת אותה לפני שהסתכנת בנישואים, זה משפיע על יחסי החברות שלך ועל ההשקעות שלך. טבעי. אבל זה גם יוצר מצב שחוש הביקורת שלך אולי מדויק מאד, למרות שהוא איטי. אבל חוש הביקורת העצמי שלך מוגזם מאד ולוקה בחסר מכיוון שאתה משאיר לעצמך מרווח ביטחון גדול מדי
    מכיוון שאתה בודק כל דבר ונשען על טכניקה ולא זורם אתה מרגיש שאתה לא מוצלח ביחסי חברה כמו כל אלו שאתה רואה מסביב שאתה יודע שאתה חכם מהם וזה גורם לך להעריך את עצמך בחסר מהסיבות הלא נכונות בסיגנון שמתאים לאמא פולניה.
    מכיוון שיום כפור מגיע- תנסה בשנה הקרובה כל בוקר לעמוד מול הראי ולהגיד: אני חכם בהרבה מהממוצע, אני בר מזל שאני נמצא איפה שאני נמצא והרבה מזה זה בזכות יכולתי. ואתה יודע הרי שזו האמת. תחליט ששנה שלמה אתה לא מעביר ביקורת על עצמך בפני אחרים. ושפעמיים ביום אתה אומר לאנשים: זה שטות מה שאמרת. בלי להתנצל. אתה כבר יודע בגילך כמה אתה חכם ואם אתה עושה טעות אז זו טעות של אדם חכם אז מי אתה שתבקר את זה? חוץ מזה כבר לא תשתנה אז למה להמשיך לחפור.
    תחליט ששנה אחת אתה קצת שחצן, ואולי גם בזבזן, תוציא קצת יותר כספים על עצמך, תקנה דברים שמגיע לך לקנות תאכל במקומות קצת יקרים יותר גם אם הם לא שווים את הכסף ותגיד לחברים שלך שיש להם מזל שיש להם חבר כמוך. גם לא יזיק אם תגיד את זה לאשתך ולילדים הם יודעים את זה. אולי תשאל תכופות את האמא שלך אם היא חושבת שהצליח לה אתך כי התשובה לבטח תהיה מעודדת.
    ותעשה ווקס לאוטו הגיע הזמן.

  17. אורי, גיא, כששאלו את פול קרוגמן מה השפעת האינטרנט הצפויה על הכלכלה, השיב "כמו המצאת הפקס". מאז הספיק להתחרט על התשובה המזלזלת.

  18. על מדד ה HDI – מצאתי הרבה מקורות מעניינים (זהירות הצפה 🙂 )
    שאחזור אליהם כאן מידי פעם.
    בכל אופן יש כאן נקודה נוספת שמערערת את התיאור של הררי ש "דת הקפטליזם" מעמידה את הצמיחה כערך עליון.
    ——————————————————–
    The HDI was created to emphasize that people and their capabilities should be the ultimate criteria for assessing the development of a country, not economic growth alone. The HDI can also be used to question national policy choices, asking how two countries with the same level of GNI per capita can end up with different human development outcomes. These contrasts can stimulate debate about government policy priorities.
    —————————————————————————-
    http://hdr.undp.org/en/content/human-development-index-hdi
    —————————————————————————-
    inequality
    http://hdr.undp.org/en/faq-page/inequality-adjusted-human-development-index-ihdi#t293n88
    —————————————————————————-
    קטעים מתוך מויקפדיה
    ———————————-
    רולס חידש את העיסוק בשאלות של מוסר, צדק והוגנות, תוך שהוא מבסס הצדקה פילוסופית לעקרונות הליברליזם, מנקודת ראות שהייתה הן עיונית והן מעשית וריאליסטית, ועסקה הן ברצוי והן בדרכים להשגתו בפועל‏[8]. נקודת ראות זו חצתה גבולות דיסציפלינריים, ועוררה עניין בקרב כלכלנים, משפטנים, אנשי מדע המדינה, סוציולוגים ותאולוגים.

    המתדיינים אצל רולס הם אוטונומיים ורציונליים, ועם זאת בעלי רצון להיטיב עם עצמם, בתנאים של התדיינות במעמד שווה. הם אינם אלטרואיסטים או אגואיסטים, אלא סבירים ורציונליים. הם מודעים למטרות שאותן הם רוצים להשיג, אך מוכנים להשיג מטרות אלו באמצעות דיון רציונלי ותבוני שיתבסס על היגיון ולא על אינטרס. רולס הכיר בכך שדיון שכזה קשה מאוד ליישום בעולם הממשי, ולפיכך הציע את הכלי המחשבתי של "מסך הבערות" (Veil of Ignorance).
    ביקורות
    ———————
    אפשר לראות בערך ביקורת ליברטריאנית – רוברט נוזיק
    ביקורת קהילתנית – מייקל סנדל
    ————————————————————————–

    The Human Development Index: A History
    http://tinyurl.com/nt3our9
    אפשר לחפש Rawls
    ————————————————————————–
    ג'ון רולס -עקרון ההפרשיות
    http://textologia.net/?p=5744
    —————————————————————————-

  19. גיא, לא התעמקתי במדד הנ"ל.

    למדוד חינוך לפי שנים נשמע לי מדכא. מכיר את השיר: "חמש שנים עברו על דן עברו בריקודים, בטל ישב מעבודה חופשי מלימודים"? 🙂

    אם מישהו ימציא שיטה ללמוד יותר בפחות זמן, זה ייחשב להידרדרות? אם יישמו את שיטתו בארצות העשירות בלבד, הן פתאום תיחשבנה מפגרות מול העניות?

    זה נשמע קצת כמו מדד של אקדמאים אקדמוצנטריים.

  20. אורי, ההתרשמות שלי היא שבישראל נסללו בשנים האחרונות הרבה מאוד כבישים ש"מקרבים את הפריפריה למרכז".

  21. כן, שמעתי בערך.
    יותר מוכר לי השיר על הסבתא שאם היו לה גלגלים, היא היתה אוטובוס
    ונוסעת לבת גלים 🙂 …
    אכן , עד שמישהו ימציא שיטה כמו שתיארת מדד הHDI נראה כמפה יותר מדוייקת לתיאור המציאות מאשר מדד רמת החיים הנמדד על פי רמת התמ"ג בלבד.

    ג.נ. — לא אוהב אקדמאיים במיוחד ( חוץ מתמריץ ( אם הוא בכלל כזה))

  22. לא נכון, כבר המציאו בישראל שיטה *הפוכה* לזו, "השפה כמכלול", שלא כ"כ עבדה ושרפה לתלמידים כמה שנים בלי שלמדו קרוא וכתוב, ובעיקר הנחשלים סבלו ממנה, כי לא נהנו ממורים פרטיים שיתקנו את האיוולת הממסדית.

    בקיצור, כבר כיום יעילות הלימוד לא זהה בין ארצות ומוסדות ומקצועות, ובעייתי למדוד לפי שנים.

    בעיה נוספת: אני מניח שהמדד רואה בלימודים כמעין פרוקסי לשוויון הזדמנויות מבחינת תעסוקה. עולה השאלה, מה מעמדם של לימודי גמרא חרדיים מבחינה זו? האם אברך שקול רק לדוקטור אחד, או לשניים?

  23. כן , יש שם גם הרבה בעיות אחרות עם אונסק"ו.
    ————————————————————–
    באוקטובר 2011 החליט ארגון אונסק"ו לצרף את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה (בניגוד לחוקת האומות המאוחדות לפיה רק מדינה החברה באו"ם יכולה להצטרף לאונסק"ו). ארצות הברית, קנדה וישראל החליטו בתגובה על הפסקת העברת כספים לארגון (כרבע מתקציבו ממומן על ידי ארצות הברית).‏[2]‏[3] בעקבות אי העברת הכספים בנובמבר 2013 הושעתה זכות ההצבעה של ישראל וארצות הברית בארגון.‏
    ————————————————————–
    הנה תזכורת מה מודדים ועוד קצת הגדרות
    מדד – רמת ההשכלה – כפי שנמדד על פי שיעור האוריינות וההרשמה המשולבת למוסדות חינוך יסודיים (ראשוניים), על-יסודיים (משניים), וגבוהים (שלישיים)

    The education component of the HDI is measured by mean of years of schooling for adults aged 25 years and expected years of schooling for children of school entering age. Mean years of schooling is estimated by UNESCO Institute for Statistics based on educational attainment data from censuses and surveys available in its database. Expected years of schooling estimates are based on enrolment by age at all levels of education. This indicator is produced by UNESCO Institute for Statistics. Expected years of schooling is capped at 18 years. The indicators are normalized using a minimum value of zero and maximum aspirational values of 15 and 18 years respectively. The two indices are combined into an education index using arithmetic mean.
    ————————————————————–
    עדיין לדעתי מתקבלת מפה יותר טובה שניתן להשתמש בה מול המציאות.
    גם ללא המדד הבנו מאורי שהונג קונג לא נחמדה לענייה וששכר המינימום שם הוא כמעט חצי מבישראל.
    כן , הנחתי מראש שתהיה לך בעיה עם עניין שכר המינימום ולכן הכינותי מראש :
    http://tinyurl.com/nl38zcs

  24. גיא, הציטוט שהבאת מצדיק את טענתי שמדובר בספירה של שנות לימוד (בפועל וצפויות), ולא בהשוואת ציונים או השגים.

    years of schooling
    expected years of schooling

    מחיפוש חפוז בגוגל התרשמתי ש- educational attainment מתייחס לשנות לימוד ולא לציונים או מידת המיומנות שהושגה. המלה attain אומנם מרמזת על הישג אבל ההישג הוא בעצם זה שהלכת לביה"ס ולא נשרת…

    (אבל מי יודע, אולי לא הבנתי נכון, בחפזוני הנמהר).

  25. אני חושב שהשאלה הרלוונטית לדיון הנוכחי היא אם העניים שם במצב יותר או פחות טוב מהעניים אצלנו. אולי למשל העניים שם מקבלים דירה מהממשלה, ובחצי שכר מינימום שהם משתכרים הם חיים יותר טוב מהעניים אצלנו.

    שאלה נוספת: אולי אצלנו אחוז גבוה משתכר מינימום ושם אחוז נמוך? גיא, תמיד תזכור שהמפה היא לא הטריטוריה. 😉

  26. עלה בדעתי שמדד נוסף שיש להתיחס אליו הוא העתיד (של הדור הצעיר). אם מחירי הדיור עלו לאחרונה בצורה רצינית זה לא ישקף את העתיד הקרוב של הדור הצעיר. מחירי הבתים בהונג קונג שילשו את עצמם ב 6 השנים האחרונות. איזה עתיד יש לדור הצעיר? אבל כך זה גם בישראל וגם בקנדה ואוסטרליה וניו זילנד…
    פרושו שהמצב כלכלי חברתי ישתנה דרסטית בקרוב.

    תמריץ כתבת שהרבה כבישים נסללו בארץ מהפריפריה, אבל הונג קונג היא אחד חלקי 20 בגודל מישראל ואינה צרה וארוכה. כל נסיעה מנקודות קצה למרכז היא בערך משך הזמן שאתה עומד ומחכה לאוטובוס בנתניה. משדה התעופה לעיר זה המרחק הגדול ביותר שאתה יכול לסוע. כמה זמן לקח לך? 20-25 דקות.

    הונג קונג הקפיטליסטית מקדימה את מה שיקרה במערב וגם בישראל, אחוז קטן עשירים כקורח, מעמד בינים עבה יחסית ומעמד עניים מרודים גדול. העניים המרודים נהנים מהשפע כי המדינה העשירה מספקת הכל, אבל הכל ברמה של קיום וביטחון ולא יותר מזה. אין רעב ואין קבצנות ואין זקנים ברחובות ושרותי רווחה ובריאות מצויינים אבל לא למעלה מזה. אין מותרות.
    מעמד הבינים הוא של אנשי מקצוע, בהונג קונג הם בעיקר בנקים שמקבילים אולי לאנשי מחשבים בארץ. אם אתה לא עובד בבנק ואז השכר שלך בין 25-150 אלף ש"ח לחודש שרובם נטו, אז אתה משתכר פחות מ 10 אלפים.

    זה מה שקורה בארה"ב זה מה שאולי עומד להיות בישראל.

    .

  27. אי השוויון של הונג קונג נראה לי חריג במיוחד בשל ההומוגניות שם. קל להבין יותר אי שוויון במדינה כמו ארה"ב שיש בה אוכלוסיות מאוד שונות באופיין – לבנים, שחורים, היספאנים או במדינה כמו ישראל שיש בה ציבור חרדי וערבי. אבל בהונג קונג זה נראה מוזר במיוחד, כי למיטב הבנתי האוכלוסיה אחידה באופיה. בסינגפור היה לי יותר קל להבין אי שוויון כי שם אין הומוגניות.

  28. מבקר, אגיד משהו קונקרטי: בהנחה ששיעור ההגירה של פליטים מארצות האיסלאם וארצות אפריקה לשוודיה ימשיך בקצב העצום הנוכחי, נראה לי מאוד לא סביר שעוד עשרים שנה שוודיה תישאר בין המדינות השוויוניות בעולם מבחינת מדד הג'יני (ב-2011 הייתה השוויונית בעולם). האם אתה חולק על כך?

  29. בהמשך לשאלתי, וזה למרות שאם הפליטים ייקלטו כאזרחים הם בוודאי יצביעו לסוציאליסטים ויחזקו את המחנה הפוליטי התומך במיסוי גבוה ובצעדים לקידום שוויון.

  30. תמריץ, אני מסכים, אבל שים לב שכתבתי "זיהוי-יתר". גם אני עושה זיהוי כזה. רק תהיתי אם אתה עושה זיהוי-*יתר*.

    אם יש הבדלים בין קבוצות זה לא אומר שאין הבדלים — ביכולת, בביצועים או במזל — *בתוך* קבוצות.

    לייחס את *כל* ההבדלים לשיוך קבוצתי נשמע לי כמו זיהוי-יתר.

  31. אני ואורי , התגלע ביננו ויכוח כלשהוא על נשים . זוכרים ? מגוחך :

    הנה , תראה , אף אחד פה לא כתב , לא העלה בדעתו לכתוב , על פרמטרים סובייקטיביים במדד אי שיויון , ואיך ??

    גברים , שימפנזות , אהבלים ואלימים , מאכלסים ללא הכרה בתי כלא ( כולל אותי כמובן ) .

    שהרי מה ? אי שיויון במקום בו נדרשת רוח קולקטיבית מועצמת , לאי שיויון בו כל פרט נעזב לגורלו לטוב או לרע , הינו זהה ?

    נניח היינו מגיעים לשיויון באי שיויון בין : הונג קונג לישראל , אזי :

    פה אנשים נדרשים לרוח קולקטיבית , להקריב חייהם לנוכח פני האוייב , ובשום אופן לא לגלות מורך לב . מכאן : שאי השיוויון ,יותר גדול כאן , מאשר בהונג קונג , נניח לצורך הענין .

    ואין לזה משמעות כלכלית? יותר תקציבים , יותר העברות , יותר גירעון , יותר אינפלציה , דירוג בינלאומי מופחת …..

    נו , אז עכשיו אורי , איפה מודדים ? למה לא מודדים ? האם הסיכוי של אישה להגיע לכך , יותר גדול משל גבר ? בעיקרון , אבסולוטלי כן !!!

    ואל תשאלו איך אני , שהרי אני זוהי חוכמה קטנה , אני מומחה אכזרי לכגון דא ( לא פורמלית , אבל הרבה יותר גרוע ) .

    מה עוד יקח אורי ? להתראות

  32. רק איזה פאנצ' ליין , משמעות האבחנה לעי"ל שלי הינה :

    צמיחה מנתונים אובייקטיביים , להפעלה של אינטיליגנציה רגשית עוצמתית , סו , דו דה מט !! תודה

  33. השאלה היא לא אם הם משובטים אלא האם בעם משובט לא ייתכנו פערים משמעותיים. אני חושב שייתכנו.

    כשאתה מציין שהם לא משובטים אתה מאושש את ההבחנה שלי שאתה עושה זיהוי-יתר, אבל לא בין קבוצות ויכולת, אלא בין גנטיקה ויכולת.

    ואת זה אומר לך אחד שדווקא מאוד מתלהב מהסברים גנטיים. לראיה: אל רום כתב על הסבר גנטי אפשרי שהעליתי: "היה עדיף שלא היה נכתב" (או משהו כזה). 🙂

  34. מבקר, באחד הפוסטים הקרובים אכתוב על מה שהכי קרוב לשיבוט שיש לנו ביד – תאומים זהים. נושא מאוד מעניין. אני כן חושב שבעם של משובטים מדד הג'יני היה מאוד מאוד נמוך. איני זוכר כרגע מה מצאו במחקרי התאומים לגבי מתאם ברמת הכנסה. בכל אופן נושא לפוסט שיבוא בקרוב.

  35. מבקר , איפה היינו לפני השנץ הארוך שלי?
    אהה כן , אמרת "הציטוט שהבאת מצדיק את טענתי "
    זה נכון וגם ניתן להסיק מדברי שזה שהצדקתי ועדיין טענתי שהמפה בידינו
    יותר טובה ממפה אחרת או מחוסר מפה (הפוסט החדש של תמריץ עוסק בדיוק בכך להבנתי).
    כמובן , כמובן שלא אשכח שהמפה אינה הטריטוריה. 🙂
    זה ה"הגית בו יומם וליל" שלי רק שאם מתפלק לי פה ושם אני לא עושה מזה עניין.
    אבל ככה ביננו , אני סבור שאין בכלל טרטוריה אלא רק מפות כל הדרך למטה.

  36. פוסט בהחלט מעניין למרות שאני לא מופתע ממצבה הכלכלי הטוב יחסית של הונג קונג גם בתקופה לא יציבה מאז החל משבר הפיננסי העולמי ב2008 קרי משבר הסאב פריים…במאיילים רבים שקיבלתי מאורי הוא הדגיש את העובדה שבמהלך שש שנים אחרונות הנדל"ן בעיקר למגורים התייקר עד פי שלושה ויותר
    ומאידך תנועת הסחורות בנמלים התמעטה שזה היה לאורך שנים לב ליבה של כלכלת הונג קונג כמרכז הסחר העולמי…מה שקרה בהונג קונג קרה גם בישראל תהליכים דומים שהתרחשו במקביל במקרה או כחלק מתהליך מתבקש בשתי המדינות נושא למחקר אבל העובדות מדברות בעד עצמן..בתחילת שנת ה2000 ועד 2003 כלכלת הונג קונג סבלה ממיתון מכל מיני סיבות בין היתר מגפת העופות ובריחת אזרחים עשירים לקנדה אמריקה ואנגליה האליטה חיפשה לעצמה מדינת מקלט..גם בישראל באותה תקופה היה מיתון כלכלי מסיבות ביטחוניות אינטיפדה סיבות כלכליות כמו ריכוזיות ביורוקרטיה חוסר יעילות משק לא תחרותי מול כלכלה גלובלית דורסנית אשר דרשה התיעלות ושינוי כיוון ממשק עם תעשיה מסורתית כמו טקסטיל למשק עתיר ידע הייטק ביוטכנולוגיה ועוד מהפך לא פשוט וישראל עמדה בו יפה..מצבה הכלכלי של סין כמדינה עם כלכלה בעלת צמיחה גבוהה במיוחד השפיע לטובה על כלכלת הונג קונג ובאותם זמנים של מיתון מחירי הנדל"ן למגורים צנחו באופן חד למדי בדיוק כמו בישראל אולם בהמשך התחילו להראות ניצנים ראשונים של התאוששות התחלתית בענפי הנדל"ן בשתי המדינות האליטה התל אביבית אשר פינתה נדל"ן כמעט בכל מחיר בתחילת שנות האלפיים והתנחלה בעמק הסילקון ניו יורק לונדון וחלק מעולי ברה"מ לשעבר בקנדה כל אלה פינו את מקומם לטובת עולים מצרפת אבל גם עולים עמידים מארה"ב אנגליה וקנדה בעיקר בירושלים.. בעקבותיהם הגיע גל אדיר של משקיעים בעיקר החל מ2009 אשר הזרימו הון לנדל"ן בישראל והעלו את המחירים בהתאם….בהונג התחילה התנחלות של סינים עמידים אשר הצליחו כלכלית והיה ברשותם את ההון הדרוש לרכוש נכסים והמחירים התחילו לזוז כלפי מעלה בנוסף תיירים ממעמד הביניים זרמו בהמוניהם והזרימו הון רב למלונאות ןמסחר דבר שהשפיע גם כן על הנדל"ן המסחרי במקום..
    בשורה תחתונה תהליכים כלכליים די דומים התרחשו כמעט בו זמנית בישראל והונג קונג עם תוצאות בהחלט דומות אבל עם סימנים מובהקים של בועה מסוכנת ..

  37. יש מדד שנקרא , Baltic Dry Index, הוא מתיחס לספנות והובלת סחורות,
    an assessment of the price of moving the major raw materials by sea.
    ערב מפולת 2008 הוא הגיע לכמעט שער 12000, כמדומני לאחרונה הוא שובר את התחתית, בסביבות שער 500
    האם אפשר להבין משהו מזה?

  38. משתמש אנונימי , זה מדד , שאכן יכול להצביע על הפעילות הכלכלית, הסנטימנט העסקי , והפרדיקציה של השווקים לגבי פעילות כלכלית וצמיחה .

    שים לב למיתאם כמובן עם מחיר הנפט שהגיע לשפל , אחת מן הסיבות לשפל במחיר הנפט ( שהוא כמובן חומר גלם עיקרי שמובל באוניות מן הסתם , ומעיד על תחזיות פעילות וצמיחה ) הינה :

    פרוספקט צמיחה חלש . תודה

  39. משתמש אנונימי , לאקונומיסט , יש עוד הסבר מסתבר , שקשור לדינמיקה של שוק האוניות עצמן ,ומסתבר שנפט הוא כנראה לא במדד , והזהב וסין משחקים פה ענין מרכזי , אני עוד אברר בהמשך על המדד הזה , תוכל לקרוא כאן גרסה מאוד מעניינת :

    http://www.economist.com/blogs/economist-explains/2015/03/economist-explains-7

    תודה

  40. אנונימי בלתי מזוהה ,

    העסק לא כזה פשוט , בדקתי הגרפים של הדבר , הוא לא ממש בשפל , הוא רק לאחרונה ירד ( מן ה – 5/8/2015 ועד היום הוא בירידה מתמדת ) .

    אלא שהשפל או המומנטום החלש , ככלל , אסטרטגית , נמשך מ – 2008 , אבל לא ברור למה ב – 2010 הוא התרומם בחדות כזו ( 1/5/2010 ) .

    ההתרוממות בחדות כזו ב – 2010 , יכולה להעיד על המומנטום של ההרחבות הכמותיות של בן ברננקי ובכלל , אלא ששוב הייתה צניחה , דבר שסותר זאת לכאורה .

    מאוד מוזר המדד הזה , אנסה להעמיק אם יהיה לי זמן , ולהבין .

    תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s