הדפסת כסף כמתן פאקטור

שוחחתי עם חבר סטודנט על אמונתי בהדפסת כסף כתרופת פלא לחוליי הכלכלה והוא לא קיבל עמדתי והשתמש מדימוי מספסל הלימודים לנמק זאת. "זה כמו לתת פקטור על ציון במבחן לכולם", אמר. "זה חסר משמעות".

חלקתי על מסקנתו, ומצד שני אני סבור שמטאפורת הפקטור היא מצוינת. היא מסבירה היטב את יכולותיה ומגבלותיה של הדפסת כסף.

1)כל סטודנט רוצה פאקטור אחרי מבחן, כדי שישמור על ממוצע טוב שאותו יוכל להציג למעסיקים עתידיים או בועדת קבלה לתואר מתקדם.
2)כל סטודנט יבין שמקום לימודים שמתחייב לתת פקטור תמיד, אחרי כל מבחן, הופך אותו לחסר משמעות. השמועה על הפקטור תתפשט ותשכנע כל מקום עבודה או ועדת קבלה שהציונים שניתנו לסטודנט היו מנופחים ויש לנכות מהם מספר נקודות כדי להקבילם לאלו של סטודנטים ממקומות אחרים. עם זאת, החלטה על צעד כזה תתקבל רק אחרי שיוודע על שימוש מסיבי בפקטור. הבדלים דקים בין מקום למקום בדרך כלל יחלפו מתחת לרדאר של המתרשמים מציונים.
3)בדרך כלל אמורים להסתדר בלי פקטור. מטרתו היא בעיקר לפתור בעיה שנוצרת כאשר מבחן שהמרצה סבר שהוא סביר ברמת הקושי שלו מתברר כקשה מאוד בפועל.
4)מה שצריך להעיד על רמת הקושי שמצדיקה פקטור הוא ממוצע הציונים בקרב הנבחנים. ממוצע מאוד נמוך מחייב פקטור, אפילו אם המרצה סבר שהמבחן שהגיש סביר.
5)פקטור אינו יוצר סיכון מוסרי – אין חשש שהציפיה לו תמנע מסטודנטים ללמוד, כי עדיין יימדדו אלו ביחס לאלו. מי שיהיה הכי גרוע, יהיה הכי גרוע גם בהתפלגות הציונים אחרי פאקטור.

וההקבלות:
1)כולנו היינו רוצים שידפיסו כסף ישירות לכיסנו.
2)כולם מבינים שאם תתפשט נורמה שבה מדפיסים כסף כל הזמן, כולם ידרשו העלאות שכר, והכסף יאבד ערכו באינפלציה עצומה. זה מה שהקיינסיאנים התקשו לצפות אותו בשנות השבעים ומשמש עד היום נגדם. עם זאת, יש עדויות מחקריות שהדפסת כסף מדודה שגורמת רק לאינפלציה קלה היא אפקטיבית כי עוברת מתחת לרדאר של הציבור.
3)המטרה העיקרית של הדפסת כסף היא לפתור את הבעיה שנוצרת כתוצאה ממשבר פיננסי לא צפוי.
4)כדי להבין האם יש הצדקה להדפסת כסף אין להתבסס על התרשמות סובייקטיבית, אלא להתבונן על נתון עובדתי מהימן – שיעור האינפלציה. כשהוא אפסי או שלילי, נראה שיש הצדקה להפעיל את המדפסת.
5) הדפסת כסף אינה יוצרת סיכון מוסרי. אלו שקיבלו את ההחלטות המטופשות ביותר עדיין יישארו בתחתית מדרג ההצלחה הכלכלית, גם אחרי שההדפסה תציל את כולם מקטסטרופה גרועה יותר.  ההחלטות הגרועות ביותר עדיין צפויות להמיט על מקבליהן פשיטת רגל וקריסה כלכלית, בעוד שמי שקיבל החלטות כלכליות טובות יהנה כפליים, גם מפירות חוכמתו וגם ממתת המדפסת. נותר אפוא התמריץ לא לקבל החלטות כלכליות גרועות, גם אם יודעים שקיימת אופציה להדפסת כסף בעתיד למען הצלת המשק בכללותו.

מודעות פרסומת

50 תגובות to “הדפסת כסף כמתן פאקטור”

  1. גיא Says:

    בסדר , אבל אם בבוא הזמן כולם ילמדו בכל החוגים לכלכלה על "תרופת הפלא"
    מה שיכול להוביל ללקיחת סיכוני אשראי יותר ויותר גדולים וכניסה לחובות אשר גם תרופת הפלא לא כבר לא תוכל לאלחש ולהקהות את כאב ואז במקום משבר פתאומי כפי שהיה בעבר נקבל עולם מנומנם עם צמיחה אפסית לדורות ואיתו תלך לאיבוד האמונה החשובה בכוח העתיד. בסופו של תהליך יצא שכרינו בהפסידינו
    ונקבל צמיחה מצרפית יותר קטנה לאורך הדורות. בדומה לעסקת שליט לא נראה כותרות צועקות בעיתונים אך מספר הנפגעים השקטים/מושקטים יהיה גדול יותר.

    אהבתי

  2. גיא Says:

    תמריץ , תרשה לי לשניה לצורך הדיון והרחבתו לחבוש את כובע נביע הזעם שלי.
    נדמה לי שדיברנו על זה אסימוב היה מוטרד מהעניין שההתפתחות הטכנולוגית עלולה להיעצר מהחשש למלחמות. זה קצת בכיוון , אתה לא חושב?

    הנה , מתוך הערך בויקי
    ——————————————————————-
    בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות.
    ——————————————————————-
    זה יכול להיות גורל עולם עם תרופת פלא ללא תקופות שפל כלכליות שבסופו של דבר מתרחש שם שפל נדיר שיגרום למהפכות שטרם נודעו.

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    גיא, אתה בעצם אומר שיכולתה של סין להדפיס מספיק כסף כל הזמן היא אסון עבורה כי רק משבר חריף היה מאלצה לשנות דרכיה לחלוטין, ושיכולתה של ארגנטינה להיחלץ ממשבר נוסח יוון באמצעות פיחות ב-2001 הייתה אסון עבורה כי מנעה רפורמות מבניות עמוקות כמו שהאירופאים כופים היום על יוון.

    אני מבין את הטיעון הזה, אבל כמו שאני אומר לעולם אין לשכוח את תגובת הריאקציה, והריאקציה לאי הדפסת הכסף במהלך השפל הגדול הביאה את הנאציזם. וגם ביוון היום הנאציזם עולים. בארה"ב במהלך השפל הגדול קמה תנועה פופוליסטית שתמכה בהחרמת כסף מהעשירים.

    אהבתי

  4. גיא Says:

    טוב נו , אתה הרי יודע שאני מסכים עם התמה המרכזית של הבלוג.

    "דבקות עיוורת ברעיונות אחרים פרט לרעיון התמריץ ….. "
    "היא אסון שמוביל לעוני, אבטלה ומחסור"

    ואני לא אומר בעצם את הדברים שאמרת למעלה לגבי סין , ארגנטינה ויוון.
    מה שאני מנסה לומר זה שאין לשכוח את תגובת הריאקציה שעלולה להיגרם מהיבריס ,אמונות בתרופת פלא ולקיחת דברים עד הקצה . מומלץ לשמור הצניעות לבקר את עצמינו ושיטותינו(*) תמיד (מתי האגו מאפשר )פן יקרוס עלינו מגדל בבל של הציבילזציה.

    (*) נראה לי שהסכמנו שבטווח הארוך(**) עקב שימוש רב עלולה הדפסת הכסף ליצור סיכון מוסרי או מצבי אי מוכנות?

    (**) או שבפעם ב העניין לא יחמוק מתחת לראדר או שפשוט יפסיקו לייצר ראדרים רגישים ו/או רמת הרגישות שלהם תרד של בצדק.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    גיא, העתיד הזה שבו הדפסת כסף כבר לא מתחת לרדאר כבר קרה בשנות השבעים. התיאוריה הקיינסיאנית נכשלה אז. מילטון פרידמן הסביר זאת בכך שכולם כבר התאימו ציפיותיהם לאינפלציה המסיבית בשל ההתנהלות הקיינסיאנית וציפו לעוד ועוד מהמדפסת.
    ברור שזה יכול לחזור ואז צריך יהיה להנהיג מדיניות מוניטרית אכזרית, אבל בינתיים יש להתבונן בעובדות ולראות אם זה חוזר או שאנחנו עדיין שקועים בקיפאון מחירים.

    לכל תיאוריה יכולה להופיע תקופה שתתאים לה יותר או פחות. יש רק תיאוריה אחת שאני מאמין שתקפה תמיד – התיאוריה שיש להסתכל היטב על העובדות בשטח בנקודת זמן מסוימת כדי להבין מה הבעיות באותו זמן, במקום להניח שהסברים שהיו נכונים פעם בהכרח נכונים בהווה.

    אהבתי

  6. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, אם אני מבין נכון אז אתה מדבר על משהו כמו מערכת חיסונית, שצריכה להיחשף לאתגרים כדי להתפתח ולשמור על יכולת. ויסות באמצעות הדפסת כסף ממתן תנודות ויוצר יציבות מלאכותית, ובסוף כשלא ניתן להמשיך, השרירים שאמורים להתמודד עם התנודות מנוונים, וזה מסוכן.

    — קלעתי לרוח הדברים?

    אהבתי

  7. גיא Says:

    כן , המטפורה יפה.
    אני לא אומר שזה בודאות מה שיקרה אך מה שודאי הוא שאנו נמצאים בטרה אינקוגניטה(שיטה חדשה … כולה מ1971) ומומלץ לשמור על צניעות ולא להתאהב בתיאוריות או בתרופות פלא ולקחת מינון יתר. זה אומר בין השאר להקשיב טוב לביקורות , לבחון אותם , לא לנפנפן ולהשתדל להפריד את הדעות מהעובדות,
    גם אם יש תמריצים גדולים שהחברה נותנת לתצוגות של ודאות ובטחון עצמי.

    אהבתי

  8. מבקר טוקבקים Says:

    תמריצים זה לא מספיק. השוק החופשי נוקט תרופות נוספות, חזקות יותר. (ההאנשה היא לצורך הסבר בלבד).

    בעיר יש הרבה מסעדות, ולכולן יש תמריץ להיות טובות. אבל לא כולן טובות. (מה פירוש טובות? יש כמובן מרכיב סובייקטיבי ומרכיב עדרי ואופנתי ויש גם עניין של מחיר אבל נתעלם מכל אלה למען הפשטות, כי זה לא העניין). אז בקיצור, למרות שיש לכולן תמריץ להיות טובות, הן לא כולן טובות. תמריצים זה לא מספיק? השוק החופשי נוקט תרופה נוספת: הצבעה ברגליים. נכון שהצבעה ברגליים גם נותנת תמריץ למסעדות, אבל זה לא העניין. גם אם אף מסעדה לא תשתפר, הצבעה ברגליים משפרת מיידית את רמת הארוחות, כי אנשים אוכלים איפה שטוב לדעתם ולא איפה שרע.

    הצבעה ברגליים זה עוד צעד עדין ורחום יחסית. השוק החופשי נוקט צעד נוסף, אכזרי יותר. לא רק סגירת המסעדה, אלא לפעמים גם התרוששות המסעדן כדי שלא יוכל להרשות לעצמו לפתוח שוב גם אם עדיין לא הבין שהוא לא מתאים למסעדנות או לעסקים בכלל. נכון, גם לזה יש השפעה מסויימת על התמריצים (קטנה יחסית, כי "לי זה לא יקרה"), אבל זה לא העניין. העניין הוא שהשוק החופשי מבצע סיכול ממוקד אכזרי וכך משפר את המסעדות. לא רק תמריצים. גם הצבעה ברגליים, ולא רק זה, גם הרחקה מהמשחק.

    מה אני מנסה להגיד כאן? שהתמקדות בלעדית בתמריצים מחמיצה היבטים חשובים במסע לשגשוג. על שלושה דברים העולם עומד: תמריצים, הצבעה ברגליים, ושגשוג המתאימים לתפקידם.

    אהבתי

  9. ד Says:

    הדפסת כסף אינה שקולה בדיוק לפאקטור אלא יותר למתן אקמול לחולה. זה ישכך את הכאב וניתן לשנות את המינון לפי הצורך ועוצמת הכאב אבל אקמול לבדו לא פותר את הסיבה לכאב. בנוסף, הגוף מפתח הרגל למינון האקמול וללא טיפול עומק בבעיה ומציאת חיסון או תרופה למחלה אז הגוף ידרוש עוד ועוד מהאקמול הזה וזה עלול לגרום לתופעות לוואי לא טובות.

    לרוב לא מספיק רק הדפסת כספים אלא שילוב של הדפסת כספים ויישום רפורמות מבניות. האיחוד האירופי הדפיס המון כספים עבור יוון (במיוחד עבור החזרי חובות מהעבר) אך ממשלות יוון האחרונות נמנעו מליישם את הרפורמות המבניות שהן התחייבו להן. הרבה יותר קל להאשים גורמים חיצוניים באימפוטנציה שלך ובבעיות שלך ומי כמונו היהודים מכירים זאת מההיסטוריה שלנו היטב.

    אהבתי

  10. orihippo Says:

    הדמויים שלכם הזכירו לי שבגיל 45 החלטתי שאני רוצה לסוע להודו ואפריקה לשנה. מאחר והיו לי קשרים הלכתי למשרד לבקרת מחלות לרופא שממונה על מחלות טרופיות של טיילים ישראלים לקבל את החיסונים ושאלתי אותו אם אין סיכון מופרז שבגילי המבוגר אני לא עמיד בפני זהומים כמו כל הצעירים והוא אמר: הפוך, מכיון שאתה גדלת בתקופה שלא היתה נקיה מערכת החיסון שלך עמידה יותר מאלו של כל הצעירים שגדלו בתקופה ששמרו אותם סטירילית ונופלים לכל מחלה. אני בטוח שזה קשור לדיון ושזה רק בגלל הסניליות כבר קשה לי להבין איך.
    בכל אופן כמו שאומר מבקר הטוקבקים, הברירה הטבעית והדרויניזם מחסל את הפחות מוכשרים, וכמו ש ד, אומר כשנותנים ליוונים כסף והם מבטיחים ולא מקיימים לישם רפורמות אז צריך להגיד עד פה ולקחת להם את האינפוזיה ולהחזיר להם את הדראכמה ולראות איך הכלי הזה יעזור להם כי כנראה באמת אין אפשרות אחרת. מישהו מאמין שפעם שלישית תהיה באמת שונה ומוצלחת.

    אהבתי

  11. מירון יעקוב Says:

    הדפסת כסף זהו אמצעי חשוב ונכון אומר תמריץ כל עוד האינפלציה נמוכה ונשלטת מדינה יכולה להדפיס כסף על מנת להמריץ את הפעילות העסקית במשק ובדרך זו להתגבר ולו חלקית על מיתון או משבר פיננסי מתמשך..אני מסכים עם ד' שהדפסת כסף בלבד לא יכולה לרפא את תחלואי הכלכלה צריך לאתר את הגורמים אשר הביאו את המדינה לידי מיתון או משבר כלכלי ולנטרל את המוקשים הטמונים עמוק במבנה הארגוני הפיננסי ואחר..בכל מקרה אדם מטבעו שואף לשפר את מצבו הכלכלי ולשם כך הוא זקוק לתמיכה ועידוד של הסביבה הממסדית או ממלכתית משמעות הדבר שלמדינה ונבחרי העם יש עניין בכלכלה חופשית דינמית יצירתית וכזו שלא מעמידה מכשולים בפני כל מי שרק עושה מאמץ מצדו להצליח ולהתקדם וזה לא דבר מובן מאליו..כל חברה מאורגנת בונה חוקים אשר לרוב משקפים את השקפתה לגבי התנהלות כלכלית וחברתית של אזרחי אותה מדינה לדוגמה העם האמריקאי מאמין אדוק ביוזמה פרטית ואחריות אישית לעומת האמריקאים הישות הסובייטית בהנהגתו של סטלין האמינה בדיקטטורה ואבדן כמעט מוחלט של האינדבידואליזם הפרטי אידאולוגיה קיצונית אשר השפיע גם על עמי אירופה ויוון בתוכם..תהליך ההתנתקות מהתפיסה הבולשביקית הוא תהליך ארוך ומיגעה ראה את מדינת ישראל כמשל עד עצם היום הזה חלק חשוב מהמשק הישראלי מתנהל תחת חוקי עבודה נוקשים ולא בקלות ניתן לשנות אותם כל תהליך של הפרטה נתקל בהתנגדות של ההסתדרות והעובדים המאורגנים..לפעמים נדמה לי שביבי נתניהו שינה פוזיציה מקפיטליסט נלהב ומאמין לאחד שביד אחת מחבק את הטייקונים ואילו ביד אחרת את מנהיגי ההסתדרות והמצב הזה טוב לו ומשרת היטב את האינטרסים שלו ושל חבריו ..אם כן נשאלת השאלה האם אפשר לקרוא לביבי לייבוריסט סוציאליסט או סתם אופורטוניסט…??

    אהבתי

  12. גיא Says:

    נראה לי שאלו השורשים ההיסטוריים של הדיון כאן:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Creative_destruction
    ————————————————————————-
    In Capitalism, Socialism and Democracy (1942), Joseph Schumpeter developed the concept out of a careful reading of Marx’s thought (to which the whole of Part I of the book is devoted), arguing (in Part II) that the creative-destructive forces unleashed by capitalism would eventually lead to its demise as a system (see below).[7] Despite this, the term subsequently gained popularity within neoliberal or free-market economics as a description of processes such as downsizing in order to increase the efficiency and dynamism of a company.
    ————————————————————————-
    והנה עוד הזדמנות לראות איך הכל מתקשר להכל ואין ממש חדש תחת השמש

    creative destruction" is close to Hegel´s concept of sublation".
    (מילה בעלת מספר משמעויות סותרות לכאורה)
    It has been argued that Sombart's formulation of the concept was influenced by [Eastern mysticism], specifically the image of the Hindu god Shiva, who is presented in the paradoxical aspect of simultaneous destroyer and creator

    ————————————————————————-

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    בסוף הכול מוביל לחוכמת המזרח.
    מה התכוונת עם הזאב זאב?

    אני הכי תומך בהרס יצירתי אבל הוא צריך להיות מבוקר. הדפסת כסף מצילה את המערכת בכללותה אך לא בהכרח כל סקטור שלו – מאפשרת לפצות על קריסה במקום אחד על ידי שגשוג (לעתים בועה) בסקטור אחר.

    אהבתי

  14. גיא Says:

    אני חושב שהדימוי של הפקטור הוא דימוי מאד מוצלח
    ואני מסכים שיש לעשות שימוש בפסיכולגיה ולתחמן פה ושם את הציבור לטובותו
    (השקר האציל וגו', או חלקים של הMMT כפי שאני מבין אותם )רק שלדעתי יש להקפיד לעשות זאת בצורה משתמעת(Implicit) ולא מפורשת(*) (Explicit)

    (*) תכמום מפורש – כמו ההוא שציטט את פרידמן לאחר מותו (גם שברור שחמד לצון) או הדפסת כספים כדרך קבועה ,בטוחה ו[מוצהרת] לצאת ממשברים מסוג מסויים.
    אם זה מה שילמדו בחוגים לכלכלה ב[צורה מפורשת] הם ירגישו שאין למערכת הפיננסית סיכוי ליפול באמת . הם יקחו יותר סיכונים משום שהם ידעו שפקטור או לא פקטור המרצה יהיה חייב להעביר אותם את הבחינה כי אבא שלהם הוא מתורמי האוניברסיטה.

    אהבתי

  15. orihippo Says:

    גם אני חושב שהדימוי של הפקטור נותן אור ותומך ברעיון מאחרוי חלוקת כספים כפתרון.
    בהרס יצירתי יש תמיד בעיה של גורמים בעלי אינטרס קצר טווח שמנסים למנוע אותו. האם זה לא מה שקורה כעת ביוון?
    אם האנשים שנמצאים בשילטון הם העשירים יותר והמשכילים מדוע שיתנגדו להרס יצירתי? הרי הם יצאו מחוזקים יותר. יהיו להם יותר הזדמנויות. מדוע הם מתנגדים לנפילה המבוקרת?

    אהבתי

  16. orihippo Says:

    הימורים: הסכוי של יון לא לצאת מהיורו ב 2015, 1 ל 16
    הסכוי שיון תצא מהיורו ב 2015, 13 ל 2

    http://www.oddschecker.com/politics/european-politics/will-greece-exit-the-eurozone-in-2015

    אהבתי

  17. מבקר טוקבקים Says:

    ד, אני מסכים אתך שיוון זקוקה לרפורמות מבניות. (גם מירון יעקוב שותף לדעה זו). הדימוי שנתת, של טיפול באקמול, קשור כנראה לכך שאתה סבור שיוון זקוקה לרפורמות מבניות. כל מתווה שאינו כולל אותן נראה לך שטחי.

    האם הסיכוי לרפורמות מבניות גדול יותר אם יוון תישאר ביורו או תצא? לא ברור (לי). אשמח לשמוע דעות שונות בעניין.

    אם זכרוני אינו מטעני, הפוסטים של תמריץ בנושא יוון התמקדו במשחקי מטבע והתעלמו מהצורך ברפורמות מבניות.

    בנימה ביקורתית אך ידידותית ומחוייכת: תמריץ דומה לחכמי האקסל שהוא מגנה יותר מכפי שהוא מוכן להודות. באקסל של תמריץ יש שתי עמודות: אחוז האינפלציה ואחוז ההדפסה או הורדת הריבית הנדרשת.

    (בכדי לחשב את אחוז האינפלציה צריך אקסל די מורכב, אבל נעזוב את זה. האקסל הזה דווקא שימושי עבור תמריץ אז אין בו כל פסול).

    ——————————-
    אורי (1), רמזת שלא ברור לך איך המטאפורה של המערכת החיסונית קשורה לעניינים מוניטריים.

    בהעדר בנק מרכזי שמווסת את הריבית, הריבית לא תהיה נמוכה כל כך כמו היום ובנוסף, היא כנראה תהיה תנודתית יותר מאשר כיום, ולעתים תזנק בחדות.

    עסקים ויחידים שהתמנפו מדי יחטפו מכות קטנות מדי פעם וייזהרו לא להתמנף מדי. אלה שלא זהירים לא ישגשגו. העסקים המובילים יהיו בשליטת אנשים זהירים פיננסית, אחרת הם לא יהיו העסקים המובילים. כתוצאה, זו תהיה מערכת חסינה יותר מאשר כיום.

    (זו תהיה כמובן טעות גדולה לבצע מעבר חד מהמערכת שקיימת כיום למערכת הנ"ל. אם עוברים, יש לעשות זאת בהדרגתיות ובזהירות).

    ——————————-
    אורי (2), בכוונה לא דיברתי על "המוכשרים" אלא על "המתאימים לתפקידם" או לעיסוקם. בעברם של המצליחים בתחום אחד יש לעתים כישלון בתחום אחר.

    נקודה נוספת: אלה שכן מתאימים גדלים לעתים בקצב אקספוננציאלי, למשל קבלן שמגדיל את היקף פעילותו מפרוייקט לפרוייקט, בזכות ההון שצובר.

    ——————————-
    גיא (1), יפה שהזכרת את המונח "הרס יצירתי". בכוונה לא השתמשתי במונח הזה, כי הוא מעלה (בי לפחות) אסוציאציה חזקה לחדשנות בראיה היסטורית: המכוניות מחליפות את הכרכרות, העיתונות הכתובה עוברת לאינטרנט, וכו'.

    "הרס יצירתי" נשמע לי כמו סוג השינוי שתמריץ *כן* אוהב: מסעיר, מעורר דמיון, רחב היקף, היסטורי.

    אני בכוונה בחרתי מסעדות כדי להראות איך השוק החופשי משתפר ברמת המיקרו, באפרוריות, וגם בלי חדשנות. לא מהפכה טכנולוגית אלא הצבעה ברגליים וחילופי גבריי. לא (רק) תמרוץ אנשים אלא החלפתם.

    ——————————-
    גיא (2), בשיטה שמבוססת על רמאות יש מספר סכנות:
    א. שהרמאות תדלוף ותחדל להיות אפקטיבית
    ב. שהרמאות תדלוף והציבור יתקן תיקון-יתר (ריאקציה)
    ג. שהבכירים ישכחו שמדובר ברמאות ויתחילו להאמין בשטויות שהם מוכרים לציבור.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    מבקר, אני חושב שאכתוב פוסט מה שייך לעולם האמיתי ומה שייך לעולם האקסל ואנמק עמדתי בנושא ביתר הרחבה.

    לגבי שיעור ריבית וויסות בנק מרכזי, הייתי מעיר הערה אחת – כדאי לשים לב שבעצם ההחלטה של רשות מרכזית או בנק מרכזי להנפיק שטרות, יש חסימה של האפשרות של ריבית לרדת מתחת אפס. וזו בעיניי החלטה רעה שמתקבלת בידי רשות מרכזית – בדיוק מה שליבטריאנים (נראה לי בין השורות שאתה נמשך לזרם זה) אמורים לתעב.

    אהבתי

  19. גיא Says:

    מבקר , אני חושב שרק בהסברך השני ירד לי האסימון החשוב לגבי התחלופה.
    –>" לא (רק) תמרוץ אנשים אלא החלפתם."

    אז לגבי המרצה שמחלק פקטורים(הבנק המרכזי) לא ברור אם אפשר להחליפו ?או שהוא גם מחלק פקטורים לעצמו כך שהוא תמיד יעבור את המבחן??

    לגבי גיא (2) . זה בגדול מה שאני אומר רק שאני לא חושב שהשיטה [מבוססת] על רמאות(מעתה בלפנות) אלא משתמשת בה כשצריך או כשהאלטרנטיבות ההיסטוריות גרועות יותר. חבל לזרוק את הבלפנות מארגז הכלים רק שמומלץ להשתמש בה במשורה ובאופן [משתמע] ולא מפורש.
    אולי כדאי לשם כך להקים את מסדר אבירי ה MMT.

    אהבתי

  20. גיא Says:

    אורי ,
    לגבי חלק משאלתך:
    "אם האנשים שנמצאים בשילטון הם העשירים יותר והמשכילים מדוע שיתנגדו להרס יצירתי? הרי הם יצאו מחוזקים יותר. יהיו להם יותר הזדמנויות. מדוע הם מתנגדים לנפילה המבוקרת?"
    אז יתכן שהתשובה של תמריץ כאן –> http://tinyurl.com/mp96a42
    הם בעד חדשנות והאיחוד האירופי נראה להם חידוש לעומת הלאומיות הישנה באירופה.

    תמריץ , יש כאן פוסט מוצלח שמומלץ להיעזר בו כשאתה כותב את הפוסט על האקסל.
    http://tinyurl.com/qfq7h42

    אהבתי

  21. orihippo Says:

    גיא, ההסבר שלך אומר ששמאלנים יעדיפו את יון באיחוד מסיבות עקרוניות מאשר את התמריץ הכלכלי האישי. כשמישהו אומר לך: זה לא הכסף זה העיקרון, הוא מתכוון לכסף. שמאלנים תמיד יגידו שצריך (להחזיר את שיך מונס אבל יגורו באפקה על חורבות שיך מונס וילמדו בפקולטה לפילוסופיה ברמת אביב)

    האיחוד האירופאי נהגה על ידי אנשים שעברו את מלחמת העולם השניה ולכן איחוד אירופה לאומה אחת בערך כמו ארה"ב נועד לא רק למטרות כלכליות אלא כדי למנוע מלחמות עתידיות והרס לא מבוקר. כשאין גבולות אין סיבה להלחם. וכשיש ערבות הדדית אז מדינה אחת מעבירה למדינה שניה כמו במשפחה.
    הדור הנוכחי כבר לא כל כך זוכר את מלחמות העולם.

    האם אפשר לומר שברית מילה זה הרס יצירתי?

    אהבתי

  22. גיא Says:

    אני זוכר שסיפרת על השמאלני(ם) הללו.
    אוקיי אז אולי הסבר חילופי יכול להיות שהם לא סופרים את היווני הפשוט אלא רוצים רק להרשים את האליטות המקבילות בשיחות הטרקלין שלהם ולכן רוצים את יוון באירו?
    כשאין גבולות [בראש] אין סיבה להלחם. טרם שמעתי על איחוד מוניטרי שמחק את הגבולות שבראש.
    אם היהדות היתה מיסיונרית אז ייתכן שכל אירופה וגם עראביה היו היום יהודיות
    אחרי ברית מילה וכולם היו סוחרים בשקל ולא ביורו.

    אהבתי

  23. מירון יעקוב Says:

    גיא ערבים נוהגים למול את ילדיהם בגיל 13 לפי המסורת המקובלת על ישמעאל אשר עבר ברית מילה בגיל הזה..רב מקובל ומפורסם בפרס המליץ למנהיג חשוב
    בהנהגה חומייניסטית לאמץ את המנהג של הערבים היות ועם הזמן המנהג הפך להיות מוסלמי לכל דבר ועניין אם כי לא כל המוסלמים נוהגים לעשות ברית מילה לילדיהם..שאל את הרב אותו מנהיג איך אפשר לבצע את המילה בגיל כל כך מתקדם הרב המליץ לו לעשות את זה עם גרזן מחודד זה כשר וגם סטרילי..מאז אותו מפגש הרב נעלם ואיש לא יודע איפה הוא אבל גם אותו מנהיג חומייניסטי נעלם ואיש לא מוצא אותו ממש תעלומה…אם במקרה אתה רואה איש משמרות המהפכה צולע ולא הולך ישר תדע שהוא עבר ברית מילה עם גרזן מחודד..

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    בארץ למיטב ידיעתי המוסלמים מלים תינוקותיהם בימים הראשונים לחיים.

    אהבתי

  25. גיא Says:

    מירון , תודה על התיקון …שניה אחרי שליחת ההודעה קלטתי שזו טעות
    אבל על משמרות המהפכה והמילה כלל לא ידעתי ולכן זאת היתה טעות מבורכת בסופו של דבר.
    אורי , מבלי להיכנס לפן התיאולוגי אלא רק מההיסטורי נראה לי שה[ברית החדשה](*) היא דוגמא לא רעה להרס יצירתי.

    (*) לפי המסורת הנוצרית החליפה את ברית במילה ויצרה יהדות לייצוא.

    אהבתי

  26. orihippo Says:

    מבקר, כשכתבתי על דמוי מערכת החיסונית עלתה בדעתי כתבה שקראתי על כך שכשהמשבר הכלכלי ביפן החל רוב קובעי ההחלטות בחברות היפניות לא ידעו להתמודד אתו מכיון שהיו רגילים לשוק שצומח מדי שנה בשנה. הם מעולם לא חוו מיתון או ירידה בביקוש.
    התאור שלך מקיף יותר, למרות שאני חושב שהיית צריך להדגיש את המשפט של מי שלא מסתכן לא מצליח. צריך לדעת להתמודד עם כשלונות קטנים. הכלכלה צריכה להיות כל הזמן במצב שבו אתה צריך לרוץ במלוא המהירות קדימה כדי להשאר במקום אחד כמו שאמרה המלכה בעליזה בארץ הפלאות וכמו שתארת אתה בדוגמה של המסעדות.

    אהבתי

  27. גיא Says:

    "הכלכלה צריכה להיות כל הזמן במצב שבו אתה צריך לרוץ במלוא המהירות קדימה כדי להשאר במקום אחד כמו שאמרה המלכה בעליזה בארץ הפלאות וכמו שתארת אתה בדוגמה של המסעדות."
    אורי , הקטע על המלכה נכתב כסטאירה על התקופה הויקטוריאנית , אם כתבת את זה ברצינות אז אני חושש שחבשת לשניה את הכובע של המהנדס הוורקוהוליק שעבד 20 שנה ואז פתאום החליט להיות היפי ולטייל בעולם. לא שיש משהו לא בסדר עם זה אבל לדעתי יש להתייחס לכלכלה , כמו לעצמינו, כמערכת אנושית ביולוגית ולא כמכונה ויקטוריאנית . זה אומר שצריך להיות סלחנים כלפיה וגם מידי פעם לבלף אותה שתחזור למסלול ולהשתדל שהמסלול יהיה כמה שפחות קופצני כי בתור יצורים ביולוגים ופסיכים(נפש) אנחנו כנראה לא אוהבים שינויים קיצוניים לאורך זמן.

    בכל מקרה , מומלץ לזכור שגם סמרטוט( העובד במערכת הרץ במלוא המהירות כדי להישאר במקום ) צריך להרטיב מידי פעם.

    אהבתי

  28. orihippo Says:

    למערכת האנושית יש מטרה, להיות בת אלמוות, והיא קרובה מאד לזה. כשיגיעו למטרה יוכלו לקחת נשימה ארוכה. אם היו משתדלים טיפה יותר ומנהלים טיפה פחות מלחמות, כבר היו מגיעים לזה ואני היתי יכול להשתחל לחיי נצח. היה לי אז מספיק זמן לשכנע אותך שאני צודק.

    אהבתי

  29. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, כתבת:
    "לגבי שיעור ריבית וויסות בנק מרכזי, הייתי מעיר הערה אחת – כדאי לשים לב שבעצם ההחלטה של רשות מרכזית או בנק מרכזי להנפיק שטרות, יש חסימה של האפשרות של ריבית לרדת מתחת אפס. וזו בעיניי החלטה רעה שמתקבלת בידי רשות מרכזית – בדיוק מה שליבטריאנים (נראה לי בין השורות שאתה נמשך לזרם זה) אמורים לתעב".

    תמריץ, מבלי לפגוע, לדעתי אתה צריך לחדד לעצמך את ההבדל בין אינדיבידואליזם וקולקטיביזם. ההבחנה הזאת כנראה לא יושבת אצלך טוב. אתה כל הזמן מתבלבל.

    כשליברטריאנים מדברים על חירות וזכות הקניין הם מתכוונים לחירות הפרט וזכות הקניין של הפרט — ולא ל"חירות" של הממשל לפגוע בחירות הפרט ובקניינו.

    בציטוט לעיל אתה בעצם טוען שהנפקת שטרות עומדת בסתירה לערך החירות (כפי שליברטריאנים מבינים אותו), מפני שהנפקת שטרות מגבילה את ה"חירות" של המושל לפגוע בכספם וחירותם של האזרחים (באמצעות ריבית שלילית). טיעון אבסורדי. ההיפך הוא הנכון! ככל שהנפקת שטרות מרסנת כוחנות-יתר של הממשל, כך ליברטריאנים צריכים לתמוך בה.

    אני מציע לך גם לקרוא קצת על time preference. אולי זה יסייע לך להבין מדוע ריבית שלילית על הלוואות אינה בת-קיימא בשוק מוניטרי חופשי. (במערכת הקיימת, פקדונות הם הלוואות).

    לגבות דמי שמירה בכספת, במקרה שהלקוח מסרב שהפיקדון-מבוסס-מתכת שלו יינתן כהלוואה? סביר. לגבות דמי אחזקת מערכת ביטקוין, שישולמו ל"כורים"? סביר, אבל הם צריכים להיות נמוכים אחרת אנשים יעברו לביטקוין 2.0 עם דמי שמירה נמוכים יותר. אבל ריבית שלילית משמעותית כדי לדכא חיסכון? לא סביר. בשוק מוניטרי חופשי, אם אחד המנפיקים היה מנהיג ריבית שלילית, אנשים היו עוברים במהרה למטבע אחר בו הריבית אינה שלילית.

    ——————————-
    גיא (1), כשכתבתי על "החלפת אנשים" התכוונתי שהמסעדה נסגרת, וכתוצאה מכך היזם מפסיק לפעול בתחום, ומישהו אחר מקים במקומה מסעדה חדשה, וכך יוצא ש"המסעדנים התחלפו".

    אבל כמובן שגם שכירים מתחלפים או מוחלפים. פחות רציתי להתמקד בשכירים כי הם מתמנים או מפוטרים בידי בכיר או ועדה, ואני רציתי להתמקד במקרים שבהם ברור שמדובר ב"הצבעה ברגליים", כלומר, שהלקוחות קובעים, ולא בכיר או ועדה.

    אבל אם כבר אתה מחפש הצבעה ברגליים והישרדות המתאימים של מנפיק הכסף או נותן האשראי — תחשוב פשוט על תחרות חופשית בתחום הנפקת המטבעות ובתחום הבנקאות.

    בתחום הנפקת המטבעות: למשל ביטקוין ולייטקוין. (אבל תאר לך עולם בו הממשל לא נלחם בהם באמצעות מיסוי וחוקים מפלים נוספים).

    בתחום האשראי, כל בנק קובע למי הוא מוכן להלוות כסף ובאיזו ריבית. לא רק בנקים, גם נותני אשראי חוץ בנקאיים. אז קל יחסית לתאר מצב של הצבעה ברגליים והישרדות המתאימים. (זה לא כ"כ מסתדר עם ערבות מדינה לפקדונות, וחילוץ בנקים בקשיים. אבל אולי אפשר למצוא פתרונות ביניים).

    ——————————-
    גיא (2), ברור שתמיד יהיו בעלי אינטרס שיתנגדו להרס יצירתי. התועלת מתפזרת בין כולם, בעוד שהנזק ממוקד בהם.

    ——————————-
    אורי, כן, כמובן שסיכון הוא חלק חשוב מהמשחק. אבל יש סוגי סיכון שונים, ולפעמים נלקח סיכון מיותר בנוסף לסיכון ההכרחי. למשל: מינוף-יתר של מסעדה זה סיכון בנוסף לסיכון שהציבור לא יאהב את האוכל.

    ——————————-
    גיא (3), אני נגד מרוץ עכברים שנכפה מגבוה. הממשל לא צריך למנוע מאנשים לחסוך ולפרוש, ברוח הסולידית.

    אויב החירות והחופש הוא דווקא כיוון המחשבה שקורא לחסכן טפיל, ומציע לגזול את חסכונותיו באמצעות ריבית שלילית ואינפלציה, למען הקולקטיב.

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    מבקר, נראה שאתה חושב שהחזקת פיסת נייר שמהווה מחסן ערך מובטח היא אחת מזכויות האדם, אפילו כשמנוגדת למה שהיה אמור לקרות מבחינת הביקוש וההיצע בשוק. אני ממש לא שותף לדעה הזו. לא להאמין שזכותו של עני לקבל קצבה, אבל להאמין שחייבים לתת קצבה סמויה מלאכותית למחזיקי שטרות – לא סביר בעיניי.

    אהבתי

  31. גיא Says:

    מבקר , אני תמיד בעד הסולידית , גם כשאני נגדה .
    הבעיה שאני בין השאר דוגל באסכולה הסקפטית.
    מלבד זאת אני מודה שאיני בקיא ברזי הליברטניזם. אולי משום שטרם שמעתי על מדינה ליברטנית. האם האסכולה ליברטניות מקובלת על דעא"ש?
    אחד מאבות הליברטניזם , הנרי דיווד טורו , הגיע בעצמו למסקנה הבאה לאחר כשהלך להתבודד באיזה אגם וחזר …..
    Wherever a man goes, men will pursue and paw him with their dirty institutions, and, if they can, constrain him to belong to their desperate odd-fellow society.

    אז אם זה המצב , אצלינו באסכולה הסקפטית טוענים שמומלץ להשלים איתו ולחשוב על דברים אחרים.

    אהבתי

  32. מירון יעקוב Says:

    גיא אני לא חושב שהנצרות הפגנית יצרה מהפך או מהפכה בחברה רומית-יוונית בתחילת דרכה.. החל מהמחצית השניה במאה הראשונה עם הופעת הנוצרים הראשונים בממלכה רומית קרי תקופת המייסדים אשר כל כולה התבססה על יהודים רובם תלמידי ישוע מנצרת וחסידיו אשר הצטרפו לכת הנוצרים בתחילת דרכה..
    בהמשך בהשפעתו של פרושי גאון בשם שאול התרסי והוא פאולוס התחילו להצטרף טיפין טיפין גם גויים לדת הנוצרית ואלה לרבות היהודים שבניהם וויתרו על קיום המצוות ורק הדגישו את האמונה בישוע מנצרת כמשיח ישראל ובשילוש הקדוש וכל מי שהוטבל וקיבל על עצמו את האמונה הנ"ל הפך להיות חלק מאותה משפחה מורחבת של מאמינים אשר הכריזו על עצמם כבני ישראל החדשים בהתאם לברית החדשה כפי שמתנבא עליה ירמיהו הנביא..דרכם הפגנית השתמרה היטב וקיבלה לגיטימציה ממלכתית כאשר הנצרות הוכרזה כדת מדינה בזמנו של קיסר רומי קונסטנטין הגדול..
    כידוע לך ישוע מנצרת לא התקבל בקרב היהודים כמשיח ישראל ועצם הופעתו בירושלים באותם ימים גורליים עבורו והכרזתו על ידי תלמידיו ומאמיניו כמשיח ישראל הביאו את הסנהדרין להכריז עליו כמורד במלכות וההמשך ידוע ומסופר בכתובים..ישוע הגלילי מנצרת מסמל יותר מכל את הטרגדיה של בני עמינו היהודים איש צעיר גאון ללא עוררין מנהיג כריזמטי תלמיד חכם אשר דיבר אל היהודים ודרש מבני עמינו חזרה בתשובה והבטיח להם בתמורה מלכות השמים.. נביא ומנהיג של כת חדשה כדוגמת האיסיים הצדוקים והפרושים אשר השתבשה דרכה בהמשך והפכה להיות דת אוניברסלית המשפיע ביותר על האנושות עד עצם היום הזה.. .
    ישוע מנצרת לא היה מהפכן חברתי ההפך הוא היה בעל תפיסה חברתית שמרנית ופרגמטית דומה לזו של הפרושים הוא לא הבטיח תיקונים חברתיים ועולם טוב יותר לעניים והם היו רוב רובם של חסידיו הוא אף ניחם אותם בהכרזותיו בדרשה על ההר
    "אשרי עניי הרוח להם מלכות השמים.."
    לא היה כאן הרס יצירתי עולם כמנהגו נהג בכל תקופת הביניים אפשר שזאת הייתה תקופה אפורה לא יצירתית והכל בהשפעת מנהיגי הנוצרים הפגנים עולם מערבי נסוג לימים חשוכים ורק בימי רנסנס התחילו להופיע סימנים של התחדשות..

    אהבתי

  33. גיא Says:

    מירון , תודה על התגובה המפורטת אך נראה לי שנשאר חלוקים.
    ממה שזכור לי שקראתי מזמן משראה פאולוס שמשנתו שלי ישוע לא מתקבלת ע"י הזרמים המרכזיים של היהדות באותה עת הוא לקח לעצמו כמה חרויות פירוש והאחת המרכזית בהן היתה ויתור על ברית המילה ובכך הפך את היהדות לייצוא.
    נוסף היה צורך בשימוש במוטיבים פאגנים בשביל לייצא את היהודות טוב יותר.
    אחד מסיפורי המיתוס שאומצו לצורך כך הם יחסי האב-האלוהים ובנו שהגיעו מהמיתוס שהפיץ אחת הפוליטיקאים המרשימים בתולדות האנושות הוא אוקטביאנוס קיסר , מאוחר יותר אוגוסטוס (הנשגב) ,שהעלה את אביב המאמץ יוליוס קיסר לדרגת אל וכך נתן לשלטונו גושפנקא אלוהית.

    מסיום שלטונו של אוגוסטוס קיסר עם מותו בשנת 14 לספירתם. עד שנת 192 לספירתם שרר מה שנקרא מאוחר יותר הפאקס-רומנה (השלום הרומי)וזו היתה התקופה הגדולה של יציבות ושיגשוג בתולדות האימריה הרומית.
    (למרות שהיו כמה מלחמות פה שם ואצלינו מספר מרידות שהסתיימנו בגלות שהחלה ב135 לספירה , הייתה גם מגפת דבר גדולה שקטלה אחוז גדול מהאוכלוסיה בזמן שלטונו של מרקוס אורליוס (אם אני לא טועה)).

    למה אני מרחיב?
    כי המאה השלישית לספירה היתה תקופה של כאוס עצום באימפריה.
    היו שם מלאנתה קיסרים שהחליפו אחד את השני. היתה פעם ראשונה שקיסר מת בקרב. פעם אחרת נשבה קיסר ע"י הפרסים (האימריה הססאנית אאל"ט) והאימריה נקרעה למספר חלקים. החלק המזרחי נכבש ע"י ממלכת פלמירה(תדמור שדעאש הרס עכשיו) והיתה לו שם מלכה בשם קסנוביה.

    את כל בלאגאן שהיה סידר קונסטנטין הגדול (למרות שהקיסר דיוקלטיאנוס עשה סדר לפניו והציע שיטת שלטון שלא עבדה לבסוף)
    http://tinyurl.com/o94tm9w
    שהיה נבון להשתמש בנצרות שבנתיים גדלה (מנתה מספר מיליונים שהיו כ 10-15% מהאימריה בזמנו) וכנראה שימשה לנחמה להמונים שהציע פתרון בעולם הבא ולא בעולם הזה שעבר תוהו ובוהו של יותר ממאה שנים.

    בטענה שהשתמשת שהנצרות למעשה ניוונה את האימפריה הרומית השתמש אדוארד גיבון בספרו "שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית" , אבל יש לזכור שהוא גם לא היה נקי מאינטרסים . הוא חי בתקופת ההשכלה שמרדה בדת וגם כאן אפשר לומר שהיה תהליך של הרס יצירתי.
    הוא כנראה גם הושפע מוולטר, אחד מאבות עידן הנאורות, שבז לנצרות וליהדות
    ושהנחיל לנו את האמונה [הלא] נכונה שרק בזכות האיסלם נשמרו אוצרות העולם העתיק.( זה לא נכון כי האיסלם השמיד כדרכו ספריות היכן שיכל (ספריית נלנדה בהודו) ""אם מה שכתוב סותר את הקוראן, אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף".)
    בכל מקרה זה כנראה לא רק צירוף מקרים שהרננס במערב אירופה החל במאה ה15 רק לאחר שקונסטנטינופל נכבשה ב1453 וכל האליטה המשכילה עם אוצרות התרבות שלה הגיעה לונציה. מה שמחזיר אותי לתחילת הפיסקה שיש צורך לשאול את גיבון לגבי ההשפעה הטובה של הנצרות שלא הפריעה לאימריה המזרחית לשרוד יותר מאלף שנה.

    בכל מקרה אי אפשר להזכיר את וולטיר ומהפכת הרומניקה שחלה כנגדו ונגד
    הרדuנות של תקופת ההשכלה
    עם שירו של בלייק שמסתיים ב Where Israel’s tents do shine so bright.
    http://www.rc.umd.edu/editions/poets/texts/mockon.html
    ( שוב הרס יצרתי וחוזר חלילה , כמו שמסמל האל ההודי שיווה)

    וכמובן שהרומנטים המתחנחנים של היום עם הנרות ,היין והמתנה העטופה בסרט זול הרסו את המפכה הרומנטית הבועטת של המאה ה19.

    טוב , כתבתי הרבה מאד.
    בסופו של דבר מסקנתי היא שלא כל מסיבה שלא הזמינו אותי אליה היא בהכרח מסיבה גרועה.

    אהבתי

  34. מבקר טוקבקים Says:

    שכחתי להתייחס לנושא הפוסט: האם הדפסת כסף היא פקטור אחיד בדומה לדוגמת הציונים באוניברסיטה?

    לפני שאענה, אתלה באילן גבוה: האבא של קרוגמן, כלומר הסבא של תמריץ, כלומר קיינס, אמר שאינפלציה היא עסק מסובך ש"רק אחד ממיליון מסוגל להבין". הסבא כנראה ראה משהו שהנכד לא רואה.

    בפקטור על ציונים יש סוג נכס אחד בלבד: ציונים. ציון לא יכול להיות קטן מאפס. הציונים כולם עולים מבחינה אבסולוטית בעקבות הפקטור.

    בכלכלה יש לפחות שלושה סוגי נכסים: מזומן חיובי, מזומן שלילי (חוב), נכס ריאלי.

    נניח שראובן חייב לשמעון 100 שקל. הדפסת כסף שוחקת את החוב של ראובן לשמעון. כתוצאה, שוויו הריאלי הנקי של ראובן עולה ושל שמעון יורד. כלומר, הפקטור פועל על שחקנים שונים בכיוון שונה!

    ישנם כמובן גם נכסים שלא מושפעים או פחות מושפעים מההדפסה: נכסים ריאליים, מטבע זר, נכסים צמודים. ישנם הסכמים מתחדשים (כמו משכורת) שניתן לעדכן בכפוף למו"מ. וישנם נכסים שמושפעים רק ברגע המכירה, בעת תשלום מס רווח הון (בארה"ב בסיס-העלות לא צמוד).

    אז הנה תוך שורות בודדות כבר צמחה לנו מורכבות לאור הצירים הבאים:
    1. מושפע לטובה/מושפע לרעה
    2. מושפע מאוד/בכלל לא מושפע
    3. נתון למו"מ/לא נתון למו"מ
    4. ההשפעה היא במועד המכירה בלבד/ההשפעה היא שוטפת

    ויש הבדל נוסף: בפקטור באוניברסיטה המרצה לא לוקח לעצמו נתח מהציונים של התלמידים. בהדפסת כסף כן. המדפיס שואב כוח קניה מהאזרחים. זה סוג של מס. אבל זה מס שלא מתפזר באופן אחיד אלא בצורות מסובכות ומפתיעות.

    אני אתן דוגמה קונקרטית כדי שהאסימון ייפול: הדפסת כסף פוגעת בתעשיה כבדה (עתירת ציוד) יותר מאשר בתעשיות ידע. מדוע?

    כשעסק קונה מכונה, ההוצאה על קניית המכונה היא הוצאה מוכרת לצורך מס, אבל לא באופן חד פעמי אלא בפריסה על נניח 10 שנים. אם העסק קנה מכונה במיליון אז הוא נהנה מהוצאה מוכרת (פחת) של 100 אלף כל שנה, שמקטינה את תשלום המס שלו.

    בא תמריץ עם הפקטור החביב שלו, שוחק את ערך הכסף ו-הופס! משנה לשנה ההוצאה המוכרת שווה פחות (ריאלית), והעסק נחנק במיסים ומגיע אל סף פשיטת רגל.

    מה קרה פה? עסק משתלם הפך ללא משתלם בגלל העלאת מס שתמריץ בכלל לא התכוון לה.

    תמריץ התכוון לפקטור פשוט, אבל הוא לא חשב עד הסוף ולא הכיר את המורכבות של המערכת. במערכות מורכבות, אף אחד לא באמת מכיר את כל המערכת.

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    מבקר, בניגוד למה שמשתמע מביקורתך איני תומך בהדפסת כסף לא מרוסנת אלא בהקפדה על שיעור אינפלציה קבוע וידוע מראש באזור 2%-3%, ולכן אין חשש שבתי עסק פתאום יופתעו לגלות תהפוכות מדהימות במאזן שלהם. רק בסיטואציה קטסטרופלית של המשק (כמו מה שקרה ביוון), יכול להיווצר צורך באינפלציה חד פעמית גבוהה שתהיה מלווה בפיחות חד. זה דבר נדיר. בארה"ב ובישראל נשמר אחוז האינפלציה הממוצע על 2% לאורך שנים רבות.

    אני גם לא מתנגד להצמדה של הוצאות לאינפלציה לצורך חישוב רווחים, ובכל מקרה אם אנו מדברים על אינפלציה קבועה שניתן לשקלל אותה מראש בחישובים, זה לא כל כך משנה.

    אהבתי

  36. גיא Says:

    מבקר טוקבקים , פוסט מעולה , כרגיל.
    ייתכן שאצטרך לקרוא מספר פעמים בשביל שיפול האסימון.

    בנתיים כמה שאלה: לגבי הסיפא של דברייך(עסק קונה מכונה וכו) , אז ממעט שזוכרני משיעורי הכלכלה שנכחתי בהם יש דבר בכלככלה שנקרא השפעות מנוגדות.הקיינסיאנים אינם טוענים שאין השפעות שליליות לאינפלציה אלא ש כ[וקטור מצרפי] (אני המצאתי את המונח , לא יודע אם הוא תקין מקצועית)הם פועלים בכיוון חיובי.
    למשל ,הבאתי הרצאה של הוגה ה MMT שאמר שהנפקת אג"ח ממשלתי בתקופות משבר משרה ביטחון ונותו לשוק הפרטי נכס חסר סיכון ע"מ שחברות בו יוכלו לגדר את הסיכון שהם לוקחים (הוא כינה זאת Corporate welfare).

    שאלה נוספת או בעצם הרחבה (או אשמח לשמוע דעתך בנושא) עם הנחת מוצא: עד שנראה מדינה ליברטאנית או שיתקימו תחזיותיו של אלוין טופלר כנראה שישארו 2 דברים בטוחים , מוות ומיסים.

    עד אז להדפסת כסף יש ערך בתור "זיכוי מס" או לפי הגדרה שלי , שתמריץ לא התנגד לה בזמנו , כסף נייר הוא פתק של פטור מפרוטקשיין שמתקבל מהממשלה ולכן האזרחים רוצים אותו ומכאן הערך המתמרץ שלו.

    אהבתי

  37. גיא Says:

    אבקש סליחתכם על כמה משגיאות התחביר , העבודה קצת מפריעה לי להתרכז בעיקר.

    אהבתי

  38. יאיר Says:

    מבקר טוקבקים, מעניין מאוד. לא חשבתי על כך עד כה.

    אהבתי

  39. orihippo Says:

    כל אחד יכול לכסות עצמו מפני אינפלציה. אם לעסק בעל המכונה יש חוב של מליון לא צמוד למדד כי יש להניח שהוא קנה אותה בתשלומים הרי החוב שלו נמחק באותו קצב שהזכוי מס שלו נמחק. שלא לדבר על זה שהמלאים שלו עולים בערכם.
    הרעיון של הפקטור לא פשטני כמו פקטור של ציונים אבל כולו נגזרת של הרעיון או פאראפרזה שלו. כל המטרה שלה היא לנער את המערכת וליצר יעול שלה, הפגיעה שהיא גורמת לאנשים לא גדולה גם באינפלציה גדולה כי אנשים מתאימים את עצמם לאינפלציה. היא לא נועדה לשכירים היא נועדה ליצרנים. אני משתכנע יותר ויותר שבאמת מה שיחלץ את יוון זה מעבר זמני למטבע משלה. זהו כלי יחוס שונה והוא גם משפיע פסיכולוגית.

    אהבתי

  40. גיא Says:

    אורי , כתבת "כל אחד יכול לכסות עצמו מפני אינפלציה. "

    משיעורי הכלכלה (וגם מהפוסטים כאן)אני זוכר שאינפלציה היא מס שמושט בד"כ יותר על עניים משום שלעשירים ולחברות שלהם יכולות יותר גדולות להתגונן ממנה (למשל להעלות ראשונים את המחיר). מאחר והעניים לא משווים את עצמם לעשירים אלא לעניים אחרים כמותם המס הזה פחות כואב להם ולכן קל יותר לגבות אותו מאשר הצהרה על העלאת מיסים מפורשת.
    כמו שכתבת בסיפא : "היא לא נועדה לשכירים היא נועדה ליצרנים"
    תזכורת : כפי שניתן לראות כאן : בשבחי-האינפלציה.
    http://tinyurl.com/pwfwjy5

    אהבתי

  41. orihippo Says:

    בשנות השמונים היתה אינפלציה פרועה בארץ וכל השכירים קיבלו את המשכורת כל שלושה ימים ומיד קנו צמודי מדד. ואם הם היו צריכים משהו הם קנו אותו מיד כי מחר זה יהיה יקר יותר. בסוף המערכת לומדת להסתדר עם זה. ביחוד שכשאצלנו מדובר על אינפלציה בעצם מתכוונים לפיחות.

    אהבתי

  42. גיא Says:

    ממה שהבנתי הקיינסיאנים אחראים לסטגפלציה של שנות ה70 בארה"ב ושנות ה80 בארץ. מאז יש ניו-קיינסיאנים (כמו שיש שקל-חדש) ש אומרים את מה שתמריץ אמר לעיל "איני תומך בהדפסת כסף לא מרוסנת אלא בהקפדה על שיעור אינפלציה קבוע וידוע מראש באזור 2%-3%".

    בכל מקרה יש לשים לב שגם בהיפר אינפלציה קיבלו את המשכורת כל שלושה ימים(בטח אצל הועדים החזקים יותר מהר ובחלק הפרטי הקטן יותר לאט) אבל המחירים עלו מידי יום … דבר שהקנה בכל זאת יתרון ליצרנים.

    אהבתי

  43. orihippo Says:

    אני חושב שאנחנו צריכים להתרכז ביוון, המקרה שם פרטי, שם תהיה אינפלציה לא מבוקרת וקל יותר לנסות להעריך למה זה יביא שם. זה מקרה שונה מאינפלציה מבוקרת של 2 אחוז. אינפלציה של 2 אחוז קשה לי יותר להבין. זה יותר מיסוי מכל דבר אחר.
    ביוון כנראה יהיה הכלי של האנפלציה, כלי שידחוף אותם להיות יעילים יותר. זה יהיה כלי תחרותי, הם יתחילו להתחרות אחד עם השני וכשרמת החיים שלהם תרד אז עם עם אירופה, ואז הם יתיעלו ואיכות החיים תעלה.

    אהבתי

  44. יאיר Says:

    אורי, אז מה אם "אנשים מתאימים את עצמם לאינפלציה"? או "בסוף המערכת לומדת להסתדר עם זה"?

    גם בוונצואלה אין נייר טואלט, אז אנשים מתאימים את עצמם ואוכלים אוכל שמתעכל טוב יותר וחוסך בנייר, או שהם מתאימים את עצמם לשימוש באבנים לקינוח ישבנם.
    מה זה "מתאימים את עצמם"?
    השאלה היא האם אנחנו רוצים להיות בכזאת סיטואציה או שאנחנו מעדיפים לא "להתאים את עצמנו".

    אהבתי

  45. מבקר טוקבקים Says:

    גיא, יאיר, תודה.

    ———————————–
    יאיר, בהמשך לדבריך, יש פה שני היבטים:

    1. חוסר יעילות: אנשים מתרוצצים בניסיון להתגונן מאינפלציה במקום להתרכז בעיסוק המרכזי שלהם.

    2. היבט מוסרי: התעמרות הממשל באזרחים.

    ———————————–
    אורי, גיא, תגובה משולבת.

    אורי דיבר על מלאי גדול כעל דבר חיובי בעת אינפלציה: "שלא לדבר על זה שהמלאים שלו עולים בערכם".

    גיא כתב: "…בכל זאת יתרון ליצרנים".

    היתרון הגדול הוא בידיו של מי שמקבל סחורה מהספקים, מוכר אותה די מהר בלי לתת אשראי ללקוחות, ומשלם לספקים רק כעבור 90 יום.

    זה נקרא "הון חוזר שלילי", וזו בעצם הלוואה מתגלגלת בלי ריבית ובלי הצמדה. זה נהדר עבור עסק צומח, כי זה מאפשר מימון זול להתרחבות, למשל.

    על חשבון מי ההלוואה הנפלאה הזאת? על חשבון הספק. מי זה הספק? או שזה היצרן עצמו, או שזו שרשרת של ספקים שמסתיימת ביצרן או ביצרן חומרי הגלם.

    בתוך השרשרת, חלק מוטבים וחלק ניזוקים. היצרן, שרחוק מהלקוח, נאלץ הרבה פעמים להתפשר על תנאי תשלום לטובת המשווקים והרשתות.

    ———————————–
    אורי, הזכרת חוב לא צמוד כדרך להתמודד עם שחיקת הוצאות הפחת. שתי הערות:

    1. זה מצריך חיזוי מספיק טוב של גובה האינפלציה, ולא כולם חזאים טובים.

    2. למינוף יש חסרונות וסיכונים. אולי בכלל לא תהיה אינפלציה והעסק, שמתאפיין במכירות לא יציבות, לא יעמוד בתשלומי הריבית?

    ———————————–
    תמריץ (1), האם אינפלציה "בלתי מרוסנת" נוצרת לדעתך ע"י אנשים שתמכו בה, או ע"י אנשים שלא תמכו בה?

    ———————————–
    תמריץ (2), אהוד ברק אמר פעם שהוא מזגזג כדי לשוט בקו ישר לחוף, או משהו כזה.

    כדי לשמור את האינפלציה בתוך תחום צר, צריך לתמרן באגרסיביות עם הריבית, או להפעיל כלים אחרים באופן אגרסיבי.

    אתה חותר ליציבות בהיבט אחד (אינפלציה), אך יוצר מצבים קיצוניים בהיבט אחר (ריבית 0 וגם זה לא מספק אותך).

    שינוי ריבית של 1% פירושו רווח או הפסד הון של כ-30% בחישוב גס למחזיקי אג"ח ל-30 שנה.

    מבחינה מסויימת, *השינוי* בריבית יותר חשוב מהריבית.

    ———————————–
    תמריץ (3), גם אני לא מתנגד להצמדה של הוצאות לאינפלציה לצורך חישוב רווחים.

    אבל עד כה קיבלתי ממך את הרושם שאפשר להשתמש בפקטור האינפלציוני בלי להתעסק עם פרטים נקודתיים מייגעים, וזוהי גדולתו.

    פתאום מתברר שצריך לבצע רפורמות ותיקוני חקיקה לפני שיהיה אפשר ללחוץ בביטחה על דוושת הפלאים?

    ———————————–
    תמריץ (4), כתבת: "בכל מקרה אם אנו מדברים על אינפלציה קבועה שניתן לשקלל אותה מראש בחישובים, זה לא כל כך משנה".

    גם אם האינפלציה קבועה כרגע, זה לא אומר שהיא לא יכולה לעלות או לרדת. כלומר, זה לא אומר שאנשים יכולים לחזות בוודאות את גובהה.

    אני נוטה לחשוב שחלק מהאנשים משקללים שקלול-יתר, חלק משקללים שקלול-חסר, וחלק משקללים שקלול-יתר חלק מהזמן, ושקלול-חסר בשאר הזמן, ולפעמים רובם טועים לאותו כיוון ולפעמים לכיוונים מנוגדים, ובקיצור — ברדק.

    הבנק המרכזי מגביר את אי-הוודאות והבלבול, ומסכל אפשרות לחישוב מושכל, כי אם יהיה רע, אז הבנק המרכזי יוריד ריבית ויהיה טוב, ואם יהיה טוב, אז הבנק המרכזי יעלה ריבית ויהיה רע.

    אהבתי

  46. תמריץ Says:

    מבקר, שורש המחלוקת בינינו הוא שאתה חושב שהאקסיומה הראשונה של הכלכלה היא ההגנה על החוסך. לדעתך צריך להקפיד שיהיו כל מיני יצורים מלאכותיים כמו שטרות כסף או מחירים קבועים כדי להגן עליו. בעיניי, לעומת זאת, גם החוסך כמו כולם כפוף לחוקי השוק ואם יש עודף חיסכון, החוסך ייאלץ להיות במצב נחות כמו תמיד כשיש עודף על ההיצע. זה יתבטא בכך שיסבול מריבית שלילית או בדברים דומים.

    תפיסתי היא אם כן האמונה שצריך להיות שוק חופשי גם לגבי היכולת לחסוך. ואם הביקוש לחיסכון עולה על ההיצע אז החוסך צריך לסבול. קיום שטרות כסף שישמשו מחסני ערך אינו אחד מחוקי הטבע או מזכויות האדם. תפיסה זו נובעת מכך שהאקסיומה שלי היא שצריך לחפש את התמריצים הטובים ביותר. מצב שבו גם היכולת לחסוך כפופה לחוקי השוק נותן תמריץ טוב יותר ומונע מצבים של אבטלה המונית.

    אהבתי

  47. orihippo Says:

    הנה כמה רעיונות שמעלה היום משה שלום על הדפסת כספים

    https://mosheshalom.wordpress.com/

    אהבתי

  48. מבקר טוקבקים Says:

    תמריץ, אני כמובן מכבד את החוסכים ואת בחירתם לחסוך, אבל איני דוגל בהגנה על חוסכים באופן ספציפי אלא על זכויות קניין וחירויות אחרות, באופן כללי. האם מותר וצריך להטיל מסים? כן, בהחלט, אבל אחוז המס ובסיס המס צריכים להיקבע בהליך חקיקתי תקין, שקוף ומבוקר.

    מכל המסים, אני חושב שמס אינפלציה הוא המס הכי פחות מרוסן ונשלט, הן מבחינת זהות הנישומים, והן מבחינת אחוז המס שנופל על כל אחד מהם.

    לביטול המזומן יש גם הבטים נוספים, כמו פגיעה בפרטיות.

    ברוב להטך לעשות נפשות לרעיון הריבית השלילית, אתה רומז או טוען ששטרות של כסף-צו הם אמצעי טוב לשימור כוח הקניה. אין דבר רחוק יותר מן האמת, שהרי כוח הקניה של שטרות נשחק בקלות על ידי הדפסת כסף נוסף, פיזי או דיגיטלי. עם זאת, אני מכיר בכך שביטול המזומן אכן יאפשר לרשויות להחרים כוח קניה מהאזרחים בקלות ובזריזות רבה יותר.

    אני חולק גם על ההנחה המרכזית שלך שריבית נמוכה או שלילית מאיצה באנשים לרכוש מוצרי צריכה ושירותים. יתכן שזה משפיע כך על אנשים שממילא אינם מצליחים או מנסים לחסוך. אבל אלה שכן חוסכים לעתיד? ברגע שמתברר להם שהתשואה שהם יוכלו להשיג נמוכה ממה שחשבו, הם מקצצים בהוצאות.

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    מבקר, אם בעלי דעות כמוך יצליחו להפיץ את משנתם (ובארה"ב בקרב חוגי המפלגה הרפובליקנית הייתה להם הצלחה מעוררת השתאות), אז כסף יהיה מחסן ערך טוב.

    לריבית שלילית יש לכאורה אפקט מצמצם מצד זה שמאיצה באנשים לחסוך עוד יותר כדי להגיע לאותו סכום בעתיד, אבל מנגד מנגנון הדפסת הכסף במערכת הכלכלית מבוסס על לקיחת הלוואות מהבנקים, ואין ספק שריבית שלילית נותנת תמריץ עצום ללקיחת הלוואות, בפרט היא מגדילה את סכומי המשכנתאות, שמהם המדינה מקבלת את חלקה, הקבלנים מקבלים את חלקם וכו'.
    מלבד זאת – נניח שמחר בבוקר בנק ישראל מוריד את הריבית למינוס שני אחוזים. לדעתי האפקט העיקרי של הזרמת כסף למשק לא יבוא מהתמריץ להגברת ההלוואות, אלא מהפיחות העצום מול הדולר והאירו. כל מי שמתפרנס מתעשיית היצוא יוכל להרוויח הרבה יותר כסף.

    אהבתי

  50. גיא Says:

    כן, נראה לי שתמריץ מתמרץ את עצמו בחופשה.

    מבקר , כתבת
    —————————————————————–
    בשיטה שמבוססת על רמאות יש מספר סכנות:
    א. שהרמאות תדלוף ותחדל להיות אפקטיבית
    ב. שהרמאות תדלוף והציבור יתקן תיקון-יתר (ריאקציה)
    ג. שהבכירים ישכחו שמדובר ברמאות ויתחילו להאמין בשטויות שהם מוכרים לציבור.
    —————————————————————–
    אני גם זוכר שכתבת איפה שהוא שאינך חובב היסטוריה אבל בכל זאת
    נזכרתי בדבריך לעיל כשראיתי תוכנית תעודה על מלחמות יוון בפרס במאה ה5 לפנה"ס עת עמדה ערס הדמוקרטיה בפני הרס והשמדה פוטנציאליים ממשיים וחשבתי שיש והיו לבלפנות/רמאות בדמוקרטיה גם כמה יתרונות.
    —————————————————————–

    בשנת 483 לפנה"ס התגלו ליד אתונה מרבצי כסף גדולים ( סוג של הרחבה מוניטרית אוסטרית) וכמובן שבדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה היתה מחלוקת מה לעשות עם הכסף שהתגלה. המדינאי תמיסטוקלס(*) , שאיחד מאוחר יותר את ערי יוון כנגד פרס ,תמך במדיניות הגדלת עוצמת הצי הימי. בעוד רבים הן בהנהגה והן בקרב העם היו בטוחים שאין הפרסים הולכים לשוב לסיבוב נוסף, שכן יוון כה קטנה וחסרת משמעות לעומת פרס ולכן יש לחלק את הכסף בין תושבי אתונה. תמיסטוקלס, היה משוכנע שהפרסים לא יוותרו ליוונים ויחזרו להכרעת המערכה תוך נקמה על שריפת המקדש הפרסי, זאת לאור התרשמותו מקרב מרתון (נצחון יוון 490 לפנה"ס ).

    —————————————————————–
    תמיסטוקלס התקשה בשכנוע העם היווני בגודל האיום הפרסי ובצורך הממשי שבהקצאת משאבי המדינה לתגבור הצי הימי על-מנת שיהיה מוכן לקרב הממשש לבוא. [לכן הגה תחבולה] באומרו לעם היווני אודות קיומו של איום מוחשי יותר, קרוב יותר לבית בדמות אנשי אייגינה שמהווים איום לספינות הסחר של אתונה. לכן, יש כביכול, צורך בצי מלחמה גדול כדי להתכונן למלחמה נגד אייגינה. תמיסטוקלס שכנע את בני עירו לבנות 100 תלת חתריות מהכנסות המרבצים העשירים שנתגלו זה כבר במכרות הכסף בלאוריון ולהמשיך ולבצר את נמלי פיראוס, מלאכה בה החל הוא עצמו, כדי שיחליפו את המעגן הפתוח בפאלרון. עד פלישת הפרסים נבנו מאה אוניות מתוך המאתיים המתוכננות.
    —————————————————————–
    קיצר , הצי הזה שנבנה , עקב סוג של הדפסת כספים קדומה וגם בתחבולה פוליטית בערס הדמוקרטיה כנראה הציל אותה בקרב הימי סלמיס.
    —————————————————————–

    (*)תוקידידס מספר כי ניחן בחריפות-שכל וביכולת ניתוח בלתי-רגילה גם מבלי ללמוד קודם את העניין המונח לפניו, "והיה מיטיב לחזות מכל אדם אחר את העתיד להתרחש בימים רחוקים"(קשר להרצאה של אלי אשד).פלוטארכוס מציין בנימה של זלזול, שתמיסטוקלס היה תאב-כבוד ולא בחל באף אמצעי כדי להאדיר את שמו ואת יוקרת עירו(קשר להרצאה של אורי מילשטיין).

    —————————————————————–

    אגב , קראתי איפשהו שאיזה מומחה היסטורי ליוון מעריך שהתוצר לנפש ביוון הכפיל את עצמו בין המאה ה9 לפנה"ס למאה ה4 לפנה"ס ….
    מה שאומר שהייתה צמיחה לנפש של כ 0.14% לשנה במאות הללו.
    טוב , זה עדיין יותר טוב מהצמיחה השלילית לנפש ביוון בעשור האחרון.

    אגב 2 , לגבי אותן מאות ההערכות הכי אופטימיות גורסות שהתוצר לנפש הכפיל את עצמו פי 5 … מה שאומר שהייתה צמיחה לנפש של כ 0.33% לשנה.

    אגב 3 , חלק מהקעים לעיל גזורים כמובן מויקיפדיה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: