הרעיונות הכלכליים הגרועים של הילארי

הילארי קלינטון נראית כיום מועמדת בטוחה להיות הנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית. במפלגה הדמוקרטית יריביה רחוקים ממנה מרחק שנות אור בסקרים. במפלגה הרפובליקנית מי שמוביל בין המועמדים הוא המוקיון דונאלד טראמפ. גם אם בסופו של דבר המועמד הרפובליקני שנראה הכשיר ביותר, ג'ב בוש, יהיה זה שיזכה לקבל את המינוי, יקשה עליו לנצח את קלינטון הפופולארית ובפרט כשלשם המשפחה בוש עדיין יש קונוטציות לא נעימות.

הילארי עדיין בשלב שבו היא חשה שעליה להדוף ביקורת מהמחנה הליברלי במפלגתה, ודבר זה משתקף ברעיונות הכלכליים שהיא מעלה.

בנאום שנשאה לאחרונה דיברה על החשיבות שבהסדרת זכויותיהם של המשתתפים בכלכלת השיתוף, והתכוונה לפועלים השחורים של אפליקציות כמו אובר. האפליקציה מתפעלת אותם וגובה מהם עמלה, אך הם אינם נחשבים שכירים ואינם נהנים מזכויות של שכירים.

בנאום שכנראה תישא בקרוב תתווה תוכנית להעלאת מס רווחי הון על השקעות לטווח הקצר עד בינוני מתוך רצון לתמרץ החזקת מניות לטווח הארוך. הטענה שלה היא שהיום חברות מתמקדות יותר מדי ברווח קצר טווח ופחות מדי בחשיבה ארוכת טווח, ושינוי חשיבתם של המשקיעים יביא לשינוי חשיבת המנהלים.

שתי ההצעות ממש גרועות. בהחלט יכול להיות שיבוא בעתיד זמן שבו יצטרכו לבחון האם אפליקציות השיתוף לא שומטות את הקרקע מתחת לזכויות עובדים שהושגו בעמל. אבל כיום הג'ובים בתחום הם עדיין חלק מזערי מהמשרות באמריקה. אם אלו יהיו ג'ובים כל כך גרועים, עובדים פשוט ימצאו תעסוקה אחרת. כל עוד הן להוטות להתרחב עוד ועוד ואינן שולטות על נתח גדול משוק התעסוקה, למפעילות האפליקציות יש תמריץ טבעי לדאוג לעובדיהן, והממשלה לא צריכה לדחוף את אפה ולהפריע למהפכה טכנולוגית מופלאה הנמצאת בעיצומה.

הגדלת מיסוי רווחי ההון שמציעה קלינטון צריכה להטריד גם אותנו, כי רעיונות רעים שכאלו מחלחלים די מהר גם במרחק אוקיאנוסים. הרי לסוציאליסטים שלנו יש יכולת שמיעה אבסולוטית לצליליהן של יוזמות מסוג זה. וגם כי מי שמשקיע בבורסה האמריקנית חשוף להשפעות של הצעותיה שיכולות להפחית הנזילות במניות קטנות (נזילות שבבורסה אצלנו היא כבר במצב מחריד).

זה נכון שההיגיון העקרוני של הקלה במיסוי לרווחי הון רלוונטי יותר להשקעות ארוכות טווח. הטענה הרגילה היא שהשקעות אלו ממוסות פעמיים – פעם ברמת רווח ההון ופעם ברמת מיסוי החברות. זו טענה שהיא רצינית בעיקר כשמתייחסת לרווחים מהשקעות ארוכות טווח. רווח קצר טווח נובע ברובו מתנודות ספקולטיביות, לא מהצטברות רווחי חברה לאורך שנים, ועל כן לא באמת חשוף למיסוי חברות.
עם זאת ההבחנה בין טווחי זמן להשקעה יוצרת עוד סרבול ומתמרצת הישארות משקיע בהשקעות שאינו מאמין בהן כל עוד לא הגיע לזמן ההנחה במיסוי. הבחנה כזו גם מעודדת השקעה באמצעות קרנות נאמנות שפטורות מהבדלי מיסוי אלו בדרך כלל, וכך מאפשרת להן להעלות עמלות. מה שכן, יש להודות שלפעמים התמריץ להשקעה ארוכת טווח ימנע ממשקיעים לעשות את השטות מספר אחת – לברוח בפאניקה כשמניות מתחילות לרדת.

החוקה האמריקנית יצרה מבנה מעוות שבו הנשיא צריך להתמודד בדרך כלל עם קונגרס עוין שמסרב להעביר את חוקיו. אבל אם כל הרעיונות של הילארי הם גרועים כמו מה ששמענו ממנה עד עכשיו, ארה"ב תצא נשכרת מיכולתו של הקונגרס לסכל את תוכניותיה.