הרעיונות הכלכליים הגרועים של הילארי

הילארי קלינטון נראית כיום מועמדת בטוחה להיות הנשיאה האישה הראשונה של ארצות הברית. במפלגה הדמוקרטית יריביה רחוקים ממנה מרחק שנות אור בסקרים. במפלגה הרפובליקנית מי שמוביל בין המועמדים הוא המוקיון דונאלד טראמפ. גם אם בסופו של דבר המועמד הרפובליקני שנראה הכשיר ביותר, ג'ב בוש, יהיה זה שיזכה לקבל את המינוי, יקשה עליו לנצח את קלינטון הפופולארית ובפרט כשלשם המשפחה בוש עדיין יש קונוטציות לא נעימות.

הילארי עדיין בשלב שבו היא חשה שעליה להדוף ביקורת מהמחנה הליברלי במפלגתה, ודבר זה משתקף ברעיונות הכלכליים שהיא מעלה.

בנאום שנשאה לאחרונה דיברה על החשיבות שבהסדרת זכויותיהם של המשתתפים בכלכלת השיתוף, והתכוונה לפועלים השחורים של אפליקציות כמו אובר. האפליקציה מתפעלת אותם וגובה מהם עמלה, אך הם אינם נחשבים שכירים ואינם נהנים מזכויות של שכירים.

בנאום שכנראה תישא בקרוב תתווה תוכנית להעלאת מס רווחי הון על השקעות לטווח הקצר עד בינוני מתוך רצון לתמרץ החזקת מניות לטווח הארוך. הטענה שלה היא שהיום חברות מתמקדות יותר מדי ברווח קצר טווח ופחות מדי בחשיבה ארוכת טווח, ושינוי חשיבתם של המשקיעים יביא לשינוי חשיבת המנהלים.

שתי ההצעות ממש גרועות. בהחלט יכול להיות שיבוא בעתיד זמן שבו יצטרכו לבחון האם אפליקציות השיתוף לא שומטות את הקרקע מתחת לזכויות עובדים שהושגו בעמל. אבל כיום הג'ובים בתחום הם עדיין חלק מזערי מהמשרות באמריקה. אם אלו יהיו ג'ובים כל כך גרועים, עובדים פשוט ימצאו תעסוקה אחרת. כל עוד הן להוטות להתרחב עוד ועוד ואינן שולטות על נתח גדול משוק התעסוקה, למפעילות האפליקציות יש תמריץ טבעי לדאוג לעובדיהן, והממשלה לא צריכה לדחוף את אפה ולהפריע למהפכה טכנולוגית מופלאה הנמצאת בעיצומה.

הגדלת מיסוי רווחי ההון שמציעה קלינטון צריכה להטריד גם אותנו, כי רעיונות רעים שכאלו מחלחלים די מהר גם במרחק אוקיאנוסים. הרי לסוציאליסטים שלנו יש יכולת שמיעה אבסולוטית לצליליהן של יוזמות מסוג זה. וגם כי מי שמשקיע בבורסה האמריקנית חשוף להשפעות של הצעותיה שיכולות להפחית הנזילות במניות קטנות (נזילות שבבורסה אצלנו היא כבר במצב מחריד).

זה נכון שההיגיון העקרוני של הקלה במיסוי לרווחי הון רלוונטי יותר להשקעות ארוכות טווח. הטענה הרגילה היא שהשקעות אלו ממוסות פעמיים – פעם ברמת רווח ההון ופעם ברמת מיסוי החברות. זו טענה שהיא רצינית בעיקר כשמתייחסת לרווחים מהשקעות ארוכות טווח. רווח קצר טווח נובע ברובו מתנודות ספקולטיביות, לא מהצטברות רווחי חברה לאורך שנים, ועל כן לא באמת חשוף למיסוי חברות.
עם זאת ההבחנה בין טווחי זמן להשקעה יוצרת עוד סרבול ומתמרצת הישארות משקיע בהשקעות שאינו מאמין בהן כל עוד לא הגיע לזמן ההנחה במיסוי. הבחנה כזו גם מעודדת השקעה באמצעות קרנות נאמנות שפטורות מהבדלי מיסוי אלו בדרך כלל, וכך מאפשרת להן להעלות עמלות. מה שכן, יש להודות שלפעמים התמריץ להשקעה ארוכת טווח ימנע ממשקיעים לעשות את השטות מספר אחת – לברוח בפאניקה כשמניות מתחילות לרדת.

החוקה האמריקנית יצרה מבנה מעוות שבו הנשיא צריך להתמודד בדרך כלל עם קונגרס עוין שמסרב להעביר את חוקיו. אבל אם כל הרעיונות של הילארי הם גרועים כמו מה ששמענו ממנה עד עכשיו, ארה"ב תצא נשכרת מיכולתו של הקונגרס לסכל את תוכניותיה.

46 תגובות על ״הרעיונות הכלכליים הגרועים של הילארי״

  1. רעיון מיסוי שוק ההון טיפשי אבל יש משהו בביקורת שלה לגבי כלכלת השיתוף. כלכלת השיתוף הינה חלום רטוב של כל בעל חברה ע"י גריפת רווחים גבוהים מבלי להעסיק באופן ישיר אף עובד.
    למדינה יש אינטרס דווקא כן לבדוק זאת כי עובדים אלה למשל כמעט ולא מפרישים לפנסיה ולכן העול העתידי עליהם ייפול לידי הממשלה.

    אבל שוב, אלה הבטחות בזמן בחירות שלא שוות כמעט כלום ורובם מס שפתיים שנאמרים רק כדי למצוא חן בעיני מצביעים מסויימים.
    כמו שאמר הנשיא הטלויזיוני פרנק אנדרווד: "אף פוליטיקאי לא יכול להתאפק מלהבטיח הבטחות שאותן הוא לא יוכל לקיים"

    אהבתי

  2. אני מניח שכשהילארי תזכה במועמדות הדמוקרטית היא תנסה להתמרכז, ולהציע דברים שיקסמו גם לבוחרים מחוץ לאגף הליברלי במפלגתה.

    לגבי כלכלת השיתוף, אני מסכים שיש פה בעיה. אני רק חושב שבנסיבות הנוכחיות לא בוער לטפל בה. מדובר בשוק שמתפתח במהירות עצומה ויש בו תחרות קשה על עובדים. אובר למשל מציעה כל הזמן בונוסים לנהגים שמצטרפים אליה.
    אפשר לחכות עוד עשור עוד שהחברות בתחום יהיו רווחיות וממוסדות יותר. כרגע הן רק שורפות כספי משקיעים ויורות לכל הכיוונים.

    אהבתי

  3. ד צודק שמדובר בהבטחת בחירות. נראה לי שהילארי רוצה גם לקרוץ לצד השמאלי וגם להישאר "קולית" ולעסוק בנושאים טכנולוגיים. הרי אובר ושאר האפליקציות הן נושא חם שדרכו אפשר להעלות את החשיפה לפני ההתמודדות. זה הקמפיין הכי קל והכי זול שיש. בטח יותר מרפורמת בריאות וכדומה.

    לגבי כלכלת השיתוף. כנראה שאני לא מבין את העניין. הרי אם אפליקציה מרוויחה אז היא משלמת מיסים. יתר על-כן, אפליקציות כאלו בגלל שהן עוברות דרך חברות האשראי ומערכות מידע אחרות מסודרות, אז העלמת המס פוחתת משמעותית ומהמס הזה הממשלה יכולה לממן הפרשות נדרשות – כך שעובדי כלכלת השיתוף לא יפלו עליה למעמסה.
    [רק שהכי קל זה לראות גידול בשורת הכנסות המדינה מכלכלת השיתוף מבלי להבין שזה מחייב גם הפרשות להכנסות שיגדלו בהתאם. יכול להיות שנדרשת רק שינוי במחשבה ולא בחקיקה].

    אהבתי

  4. לאחרונה אנחנו עדים לירידת מחירים די חדה במתכת נוצצת בזהב יש לדבר הזה כמה סיבות כלכליות וחלקן אף מרמזות על עתיד לבוא בכלכלה גלובלית..
    אבל יש סיבה אחת מרכזית וחשובה ביותר שיכולה ללמד אותנו על התנהלות השווקים הפיננסיים בטווח הקצר והבינוני רצוי לחקור את האירוע הזה לעומק….. אשמח לקבל תשובות מנומקות בנושא זה…?

    אהבתי

  5. הסיבה החשובה לירידת מחיר הזהב היא לטעמי הבעת אמון של השווקים בעתיד . במילים אחרות , ב1971 עם ברטון-וודס עברנו מבסיס הזהב לבסיס האמון.
    האמון בעתיד גורם לצמיחה שגורמת לאינלפציה שבעקבותיה צפויה עליית הריבית
    שמורידה את כדאיות החזקת הזהב שהסיבה העיקרית לאחוז בו הוא פחד מהיעדר צמיחה עתידית.

    אהבתי

  6. בדיוק שמעתי היום הרצאה על שושלת הפרעונים הראשונה שבנתה פירמידות מאבן ( תמיד מצטטים את קיינס שאמר שבעת משבר יש במקרה הגרוע לבנותם או לקבור באדמה שטרות … כך שבסופו של דבר העבודה תיצור מסחר ,רצונות וצפייה ואמונה בעתיד) . הקיצור , אחד מהדברים שנתן הפרעה הראשון לשושלת זו לפועלי הכפייה שלו בנוסף למזון , לינה ושכר זעום בזהב או מטבעות אחרים(גם מלח אני חושב) הוא [פטור ממיסים] ( פטור ממיסים הוא כאמור שווה ערך להדפסת כסף ומתן יותר ממנו לפועלים / עבדים).

    אהבתי

  7. לצערי לא קיבלתי תשובה מספקת לשאלה שלי אבל אין לי טענות ואני מודה מקרב לב גם לגיא על התשובה המלומדת שלו..בהזדמנות זו אני מוכרח לציין לטובה את "חוש הריח" המיוחד שיש למשקיעים(ספקולנטים) מיומנים בארה"ב ויש בניהם אנשים שאני מאוד מעריך כמו מיודעינו מר באפט ,פולסון קנטור ועוד רבים וגדולים בהווה ובעבר..
    הם הכוח המניע את שוקי המניות בוול סטרית ולמעשה את הכלכלה העולמית בכלל וזו של ארה"ב בפרט…אבל אני רוצה להתיחס בכמה מילים לגבי גברת הילרי קלינטון ראשית מדובר במועמדת ראויה לתפקיד נשיא ארה"ב מנהיגה חכמה פרגמטית ולא בקלות אפשר לעבוד עליה היא בדרך שלה יודעת להבחין מה טוב לעם האמריקאי על פי השקפתה ואני מקווה שהיא אכן תבחר לתפקיד..
    נשיא ארה"ב בעבר בעלה של הילרי קלינטון היה ונשאר ידיד חשוב של מדינת ישראל אבל גם הנשיא אובמה הנו ידיד אמת של העם בישראל ומדינת ישראל..

    אהבתי

  8. מירון בבקשה.
    מסתבר שהרחבתי יתר על מידה במידת התשלום לעבדי הכפייה של הפירמידות.
    לא שילמו להם בזהב ומלח אך כן באוכל, בירה , בגדים ופטורים ממס.

    בכל מקרה ממה שזכור לי אתה חובב היסטוריה אז אני מרשה לעצמי להוסיף פה את ההרצאה ( הקטע שדיברתי עליו הוא בערך מתחיל בדקה ה17)

    אהבתי

  9. תמריץ: "אמונה בבני אדם ומפעלם מול אמונה בחפירת חורים באדמה".
    — יש משהו קצת ילדותי באמירה הזאת.

    השווה בינה ובין האמירות הבאות:
    "יונים עדיפות על תרנגולות, כי האחרונות איבדו את המעוף".
    "מניקור נעלה על פדיקור, כי האחרון קרוב יותר לאדמה".
    "פחם עדיף על גז, כי בשביל האחרון צריך לחפור עמוק יותר".

    אהבתי

  10. מירון , למטה דעתו של באפט בעניין.
    מבקר טוקבקים , ילדותי או לא , מסתבר שהוא בחברה לא רעה בכלל:

    ———————————————————

    Many investors, Warren Buffett among them, believe that gold is an inferior investment to equities.

    Buffett made the following famous statement in May 2011:

    I will say this about gold — if you took all the gold in the world, it would roughly make a cube 67 feet on a side. Now for that same cube of gold, it would be worth at today's market prices about $7 trillion dollars – that's probably about a third of the value of all the stocks in the United States. For $7 trillion dollars, you could have all the farmland in the United States, you could have about seven ExxonMobils, and you could have a trillion dollars of walking-around money. And if you offered me the choice of looking at some 67 foot cube of gold and looking at it all day, and you know me touching it and fondling it occasionally Call me crazy, but I'll take the farmland and the ExxonMobils.
    ———————————————————

    http://www.fool.com/investing/general/2014/03/11/is-warren-buffett-right-about-gold.aspx

    אהבתי

  11. מבקר, כשאתה קונה מניה אתה מאמין באיזה מיזם אנושי שמושקעת בו מחשבה כדי להביא לשיפור מצב בני האדם ולפיתרון מחסורם. אבל כשאתה קונה זהב – ממש לא.

    אהבתי

  12. מירון,
    ירידת מחיר הזהב היא אחד השלבים האחרונים בסדרה של מהלכים בשנים האחרונות:
    עליות מרשימות בשוק המניות האמריקאי
    עלייה במחירי אג"ח ממשלתי אמריקאי (שלחץ את כל התשואות של הממשלתיות בעולם כלפי מטה)
    ירידה במחיר הנפט
    ירידה במחירי הסחורות
    החלשות האירו מול הדולר

    בקיצור, ההון שחנה בזהב, בסחורות, בנפט ובאירו עובר לדולר. זה קורה כבר זמן מה. הזהב מצטלם טוב יותר מאלומניום, נחושת ופוליאתילן אז עכשיו זה מגיע לכותרות יותר מקודם.
    [ולמען האמת לזהב יש יותר משמעות מאשר הסחורות התעשייתיות הנ"ל, כך שזה לא רק דוברות ויחסי ציבור שיוצרות כותרות, אלא השלמה של מהלך]

    אהבתי

  13. לדעתי השאלה היותר מעניינת היא מה יתודלק ממעבר ההון הזה לדולר: מניות, אג"ח ממשלתי, בתים, ….

    כלומר, מהי הבועה הבאה?

    אהבתי

  14. יאיר, כתבת: "ההון שחנה בזהב, בסחורות, בנפט ובאירו עובר לדולר". זאת צורת דיבור או שאתה מתכוון לזה מילולית? כשראובן מוכר דירה לשמעון, כסף לא יוצא מהדירה ולא נכנס, הדירה פשוט מחליפה ידיים והכסף מחליף ידיים בכיוון ההפוך. כנ"ל לגבי מסחר בזהב, סחורות, נפט, אירו ודולר. תקן אותי אם אני טועה.

    היוצא דופן היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה חברה שעושה buyback, שאז הכסף ממש יוצא מהחברה וחוזר למשקיע (הכיוון ההפוך מהנפקה), ואז אפשר להגיד שכסף יוצא מהבורסה. כנ"ל לגבי חברה בורסאית שרוכשת מניה או אג"ח של חברה בורסאית אחרת — מידי משקיע.

    אז איך מחירי הנכסים משתנים? כי אנשים משנים דעה לגבי ערכם היחסי של נכסים שונים, לעתים בצדק לעתים שלא בצדק. (מזומן גם הוא נכס).

    ——————————
    תמריץ, מותר לבטא אמונה בפרוייקט ומותר להעז. (אגב, כמה מהמניות בבורסה עוסקות בחדשנות?). אבל מותר גם לנסות לשמר את כוח הקניה או חלקו מבלי להמר יותר מדי. לא כולנו יזמי כורסא ולא בכל כספנו.

    יפה שכתבת אמונה. לגיטימי להאמין ביכולתך לזהות את החברה שתנצח בתחרות על הגאדג'ט הבא, ולגיטימי להאמין בשימור ערכו של נכס ששמר בעבר על ערכו ותרבויות שונות מכירות בו. לגיטימי גם שהצלחה בראשון מתגמלת יותר מאשר בשני.

    ——————————
    גיא, אפשר להגחיך כל asset class, זה תלוי בעיקר בתפיסת העולם, והגבול בין הגחכה ובין שפיכת ארס מטושטש. הזהב לא פרודוקטיבי, והשקעה בו מבטאת מחלת נפש של התאהבות בדומם. מחזיקי אגרות חוב ממשלתיות חיים על חשבון הציבור, גובים רנטה. בעלי מניות הם ספקולנטים, או לחלופין, מתפרנסים מעמלם של אחרים מבלי להזיז את התחת, יזמי כורסא. משקיעי נדל"ן גוזלים דירות מזוגות צעירים, ואז משכירים להם ביוקר. — אתה מסכים איתי שזה מסוכן?

    הדיון בכדאיות ההשקעה זה כבר נושא נפרד. כשתמריץ מנגיד בין "אמונה ברוח האדם" ובין "זחילה לבורות חשוכים" (לא במלים אלה אבל זה הסאב-טקסט של דבריו), הוא לא מתמקד בכדאיות ההשקעה או הערכת סיכוי-סיכון אלא בהגכחה ונזיפה מוסרנית.

    אהבתי

  15. גיא תודה על הסרט שמספר את סיפורה המדהים של מצרים העתיקה סרט והרצאה מעולים בעבר התענינתי בתרבות מצרית עתיקה זו שלפני 5000 שנה תרבות שגם היום אין לנו מספיק מידע ותשובות לעשיה היוצאת דופן של העם המצרי העתיק..רק עכשיו חזרתי מירושלים ולא הייתי ליד המחשב בהמשך אכתוב תגובה יותר מורחבת טוב שאתה מציין שאני חובב היסטוריה ולא היסטוריון וזאת האמת לאמיתה..

    אהבתי

  16. למבקר טוקבקים,
    לא הבנתי את השאלה או יותר נכון לא הבנתי מה לא מובן ב"ההון שחנה בזהב, בסחורות, בנפט ובאירו עובר לדולר".

    יש לך כסף שחסכת ואתה שם אותו או בפק"ם בבנק, או במניות, או באג"ח או בזהב …. או שאתה קונה איתו דירה. כל אחד והחניון שלו. אם כולנו נקנה יחד דירות אז חוקי ההיצע והביקוש קובעים שמחיר הדירות יעלה. האם הדירה השתנתה במשהו? לא. מחירה עלה. מהותה נשאר כשהיה.

    נקודה חשובה שלמדתי (מתמריץ בימים הראשונים שהתחלתי לעקוב אחר הבלוג) היא שאנחנו לא נמצאים בעולם של מחסור אלא בעולם של עודף. ואני מוסיף – כשיש עודף – יש בועות.

    אהבתי

  17. מבקר טוקבקים,
    זה המוטו של הבלוג –>
    ———————————————————————–
    "דבקות עיוורת ברעיונות אחרים פרט לרעיון התמריץ, בין אם הם משתייכים לדת "השוק החופשי", ובין אם מקורם בדת "השוויון" היא אסון שמוביל לעוני, אבטלה ומחסור, ואף יותר מכך – שהרי גם השפל בגרמניה שהעלה את היטלר וגם זוועות הקומוניזם נבעו בסופו של דבר מרעיונות כלכליים איומים ונוראים שלא לקחו בחשבון את השפעתם של תמריצים.
    ————————————————————————
    בתקופת השימוש בזהב או מטבעות אחרים (https://en.wikipedia.org/wiki/Gold_standard)עד 1971 ( 195 שנה ) היו 8 תקופות שפל (שים לב! – מדובר בתקופת שפל ולא במיתונים) ומאז העזיבה (44 שנה )שלו שהקנתה לממשלות יכולות שליטה יותר גדולות, קריא יכולות המרצה גדולות יותר, היו אפס (0!) תקופות כאלו.

    (דגש על דקה 2.45)
    לאור לעיל והאמונה של בעל הבלוג שכך עובדים הדברים (אמונה שאני שותף לה עד כמה שאני מבין…)ניתן להבין את הרוח של הנזיפה מוסרית ( את הקשר למוסרנות(צביעות) לא הבנתי?)

    מירון , מחכה לתגובתך המורחבת.

    אהבתי

  18. יאיר, מתגובתך אני מתרשם — אך לא בטוח — שהשתמשת בזה כצורת דיבור.

    הנקודה היא שכסף לא באמת יכול לזרום מנכס אחד לאחר כי בכל עסקה שמתבצעת יש קונה ויש מוכר, ולכן על כל אחד שיוצא מהחניון יש אחד שנכנס. אז בהסתכלות מצרפית, אין תנועה. מה שכן יכול להיות זה שיוצאים כמה מחזיקים קטנים ונכנס במקומם אחד גדול. כלומר, "עזיבת משקיעים" זה כשרבים מוכרים למעטים.

    כדי שהמחיר של נכס יזנק לא מספיק שהרבה ירצו לקנות אותו בבת אחת. הם צריכים לרצות אותו מספיק כדי לשלם מחיר גבוה, וזה לא תמיד מתקיים.

    ————————————
    גיא (1), יש לך גרף של התמ"ג לאורך התקופה ההיא או משהו דומה? כי שמעתי טענה שהיו הרבה משברים חריפים אך קצרים, והייתה צמיחה אדירה.

    בנוגע לשפל הגדול, איני מבין גדול ואני בכלל שונא היסטוריה. אך שמעתי שמשבר דומה אירע ב-1920 אך חלף כלא היה עקב אי-התערבות. ויש שמייחסים את השפל הגדול להקמת הבנק המרכזי שאיפשר מינוף מוגבר בחסות הממשל, ומייד לאחר מכן הגיעו שלל התערבויות מזיקות שנקט הממשל מתוך התקנאות בניהול המרכזי הסובייטי. אבל זה נושא גדול, עתיר נתונים סותרים, דעות מנוגדות ואידיאולוגיה. קטונתי.

    במאמר מוסגר: האם ההיפר-אינפלציה בישראל ופרשת מניות הבנקים היו גם הם בגלל תקן הזהב? Just asking.

    ————————————
    גיא (2), הפרקטיקה של הבלוג היא דבקות עיוורת ברעיון שכל בעיה ניתן לפתור על ידי הדפסת כסף, מבלי לדון ברצינות בחסרונות של השיטה ובתמריצים השליליים שהיא מייצרת.

    תמריץ מצטייר מבלוגו כאדם רחב אופקים, בעל ראיה מורכבת ורב צדדית של נושאים רבים, מציג שיקולים לכאן ולכאן ומנסה לפסוק ביניהם, ממש אדם בעל מזג שיפוטי (אני מחמיא במלוא הרצינות), עד שהוא מגיע לנושא של הדפסת כסף, ששם הוא נעול, חד צדדי ומדבר באופן דקלומי ולעתים אלרמיסטי ("סכנה איומה") או לעגני.
    (בעצם אולי זה לא תמריץ אלא הקרוגמן הרע שנכנס בו בלי שום אזהרה).

    ————————————
    גיא (3), לגבי המלה "מוסרני", I stand corrected.
    התכוונתי למשהו כמו זעם קדוש או נזיפה מוסרית והוספתי את ה-נ' לצורך הלעגה או גנאי.
    (גם אני חוטא בלעגנות, לא אמרתי שלא. טוב, לפחות זה מייצור עצמי..).

    אהבתי

  19. מבקר טוקבקים , אחלה תגובה ושאלות.
    לחלק משאלותך לא אוכל לענות משום שבאמת קטונתי.
    אני בנושאים הכלכליים הללו במקרה הטוב חובבן ובמקרה הרע שרלטן 🙂
    על כן אחכה לתגובה של תמריץ.
    אשר לגרפים של התמ"ג והצמיחה אז מידע כללי אני יודע ששיעורי הצמיחה במרבית מדינות המערב ירדו ב25 שנה האחרונות..(בטח בהשוואה לתחילת המאה ה20). אם זה קשור לעזיבת בסיס הזהב אני בספק.
    הבאתי בזמנו איזה קישור כאן למה שנקראת "תיאוריית הצמיחה המודרנית"
    לפי תיאוריה זו הצמיחה תלויה בגורמים כמו עוצמת המחקר האקדמי , קצב גידול ברמת ההשכלה וקצב גידול האוכלוסיה. פרמטרים אלו מסברים את את הירידה בשיעורי התוצר בשנים הללו. בסיס הזהב או בסיס האמון לא מוזכרים שם כגורמים משפיעים.

    בכל מקרה מאז פרוץ המשבר עברו כבר שבע שנים והתחזיות הקודרות של מאמיני הזהב טרם התגשמו. כל זאת בתקופה שמשק כנפי הפרפר באיזור X השפעות גדולות ומיידיות יותר באיזור X מינוס 1.

    אהבתי

  20. הי מבקר, תודה על התיאור המחמיא שלי (פחות או יותר).

    לגבי הצמיחה, יש עקרון נוסף שאני מדגיש פרט לצורך בהדפסת כסף וזה שנתונים בגליון אקסל הם לפעמים בעלי קשר קלוש למציאות. הצמיחה בעיניי מתבטאת בשאלות כמו מספר מכוניות למשק בית, איכות התחבורה הציבורית, איכות או זיהום האוויר, מהירות גלישה באינטרנט, כמות קלוריות לאדם, גודל מסך טלוויזיה באינטשים ופחות במספרים באקסל. אני חושב שגליונות האקסל שמנסים למדוד צמיחה בכסף מפספסים את היקף הצמיחה בדור האחרון כי הייתה קשורה לדברים שניתנים בחינם כמו כל מה שקורה באינטרנט.
    במקרה הספציפי של יפן, זו כלכלה שנחנקה ממחסור בהדפסת כסף (כן, שבתי לזה).

    לגבי המשבר בשנות העשרים, קרוגמן התייחס לנושא בהרחבה. טענתו העיקרית היא שמדובר במשבר יזום בידי הבנק המרכזי שהעלה את הריבית כדי לצנן אינפלציה, ממש כפי שעשה יעקב פרנקל בזמנו וכפי שעשה פול ווקר בתחילת נשיאות רייגן. אי אפשר לדעתו להשוותו למשבר פיננסי מסוג השפל הגדול.
    http://krugman.blogs.nytimes.com/2011/04/01/1921-and-all-that/?_r=0

    לגבי חשיבות הדפסת הכסף, אני מציע שכל אחד שקורא יחשוב על עצמו ועל שיקולים אפשריים שלו אם היה רוצה לפתוח עסק, או לעבור למקום עבודה שיש בו יותר מיצוי עצמי, אך גם יותר סיכון. אחד השיקולים המרכזיים הוא – האם יהיו אנשים שירצו לשלם לי כשאהיה בתפקידי החדש. כלומר ברור שכדי שאנשים יהיו מוכנים לקחת סיכונים, אנחנו צריכים לדאוג שיהיה מי שישלם להם, ולכן צריך לוודא שיהיה כמה שיותר כסף שם בחוץ. כסף הוא תמריץ עצום, והבלוג שלי הוא על תמריצים טובים.

    אני מסכים שהימנעות מהדפסת כסף היא לא הסיבה לכל משבר, בטח לא למשברים אינפלציוניים. אז נכון, הייתה אינפלציה בשנות השבעים והשמונים, אבל דברים השתנו מאז. לא צריך להגזים עם תגובת הריקאציה לשנות השבעים ולאינפלציה שהייתה אז. צריך להיזהר עם תגובות ריאקציה. ממש כמו שהפייסנות של אובמה היא תגובה מוגזמת למלחמת עירק המיותרת, ואולי היא עלולה להביא צרות מסוג חדש.
    פוסט שלי על אינפלציה מלפני שנתיים: http://tinyurl.com/qeykujx

    אהבתי

  21. תמריץ,
    התגובות של מבקר הטוקבקים וקריאה חוזרת השתלשלות הדיון גורמים לי להרהור הבא:
    בנית בלוג, אתה מפרסם פוסטים בקביעות, הקמת קהילת קוראים, מתוכם יש גם מגיבים קבועים ומזדמנים, אבל …
    הקהילה הקטנה הזאת מאוד התכנסה והתמרכזה (לפחות מצד אלו שמגיבים). אני לא אומר שזה לא בסדר. זה בסדר, אני מעדיף לעקוב אחרי דיון ענייני ורציני בין כותב למגיב (או בין 2 מגיבים) מאשר עשרות תגובות מתלהמות ושירשורים שלא נגמרים. וגם בסך הכל ההתנהלות יפה ואדיבה. ואני לומד רבות מהידע בתגובות וגם נהנה מניסיון החיים ומהסיפורים.
    אבל יש לי הרגשה שיש קוראים שממש לא מסכימים עם הנכתב והם לא מגיבים כי יש קבוצת מגיבים שמזדהים עם הרעיונות כאן (ואני כנראה חלק ממנה) שמגוננים על הנכתב. לא בהכרח מסכימים על הכל (אני למשל חושב שהדפסת כסף היא אקמול ולא אנטיביוטיקה) אבל עדיין לתחושתי יש כאן מחסום מסוים.

    שוב, זה לא בהכרח שצריך לעשות משהו, וזה לא בהכרח גם בשליטתך.
    רק מחשבה שלי …

    אהבתי

  22. יאיר, כשאני חושב על עצמי ומתי אני מגיב בבלוגים של אחרים. זה פחות קשור להסכמה או אי הסכמה אלא ליכולת להרחיב ולהוסיף משהו משלי בנקודה שהוזכרה.
    זה נכון שאם אתה מרגיש שכל הכתוב הוא ההיפך הגמור ממה שאתה מאמין בו, כמו שאני מרגיש באתרים כמו "העוקץ" או "הכלכלה האמיתית", אז יכול להיות די מאוס מבחינתך לקרוא בכלל, אבל זה כנראה טבעי שלא אצליח למשוך קוראים שמרגישים ככה.

    אהבתי

  23. אובכן גיא חזרתי מירושלים עיר הקודש עיר שכולה זהב לפחות עבור יהודים ואולי גם חלק מהגויים בכל מקרה ערכה של ירושלים עולה בהתמדה בניגוד למחירו של הזהב בעולם במיוחד בימים אלו..יאיר טוען שירידה במחיר הזהב לאחרונה מסמן סוף מהלך שהתחיל בירידת מחירי הנפט סחורות אחרות ומכנגד התחזקות הדולר במילים אחרות שרשרת של אירועים פיננסיים קשורים זה לזה אולי כן ולדעתי לא..הדולר מתחזק כבר למעלה משנה כלפי אחרים עלית הריבית בארה"ב מגולמת במחירי הנכסים לרבות זה של הזהב למרות התחזקותו המתמשכת של הדולר כלפי אחרים הזהב שמר לאורך כל התקופה האחרונה על מחיר יציב סביב 1150 -1200 דולר לאונקיה..עם כן מה הביא את הזהב להחלשות מהירה ותוך ימים ספורים מחיר המתכת הנוצצת צנח בלמעלה מ8% וכל זה ללא שום נורת אזהרה..?יש לכך סיבות רבות אבל יש גם סיבה אחת מאוד מהותית אשר עשויה להשפיע על השווקים הפיננסיים בהמשך ולא בהכרח לטובה לעת עתה אני מעדיף לא לדון בנושא ולהשאיר את השאלה פתוחה לימים הבאים..

    אהבתי

  24. בקשר למצרים עתיקה לפירמידות פסלים ארמונות ארונות קבורה מפוארים ועוד עדויות רבות מהשטח כל פעם אני מופתע מחדש ומתקשה להאמין למראה עיני..
    נשאלת השאלה האם בימי קדם הגיעו לכדור הארץ יצורים תרבותיים מפלנטות מרוחקות וכל מה שנבנה במצרים נעשה בעזרתם ובהנחייתם של אותם זרים חכמים..? אם כן מי הם אבותינו הקדומים..? האם סיפורי המקרא מספרים על עידן חדש של אנושות אשר התחילה מלידתם של אדם וחווה אי שם בגן עדן בין פרת והדקל..? הכל יכול להיות אלה שאלות פתוחות אני מאמין בתנ"ך ובאלוהים למרות שאני מוגדר כיהודי חילוני -לא שומר את כל המצוות -רק את חלקן ואולי החשובות שבניהן ..

    אהבתי

  25. מירון ,
    בשאלונים ובסקרים כאשר אני נשאל להגדיר את עצמי ומקבל מספר ברירות אז אני מסמן חילוני ו/או אתאיסט (אם יש אפשרות) אבל אני באמת מאמין שאין אתאיסטים על מטוס שמתרסק (אלא אם הם מסוג הדתי).

    לגבי הסדרה Engineering An Empire …. ראיתי פעם ראשונה את הפרק ובצפייה ראשונה אני ממפה ומביט אבל לא ממש מעמיק.
    כמה נקודות חשובות בקלילות ובלי התחייבות
    1.אימפריות מאז ומתמיד היו בנויות על המהנדסים שלהן.
    2.אם אנו מתלהבים מידי פעם להזכיר שרומא היתה אימפריה בת אלף שנה אז למצרים היתה אימפריה של שלושת אלפים.
    3. מרחק השנים בין הרומאים לבוני הפירמידות הראשונות מאבן גדול מהמרחק בינם לביננו. בסרט מצויין שהם היכרו את מפעלו של המהנדס הראשי של הפרעה
    שהחל בבנייתן.
    4. ניתן לראות שהפרק על רומא בסדרה נצפה ביותר מ 50 אלף צפיות לעומת הפרק של מצרים שנצפה בפחות מאלפיים.

    אהבתי

  26. תמריץ , אני די עם יאיר בנושא הדפסת הכספים. גם תמריצה , הד"ר סטפני קלטון
    בסרטון לעיל אומרת שדברים (צמיחה?) התנהלו יפה בתקופת בסיס הזהב עד לתקופות משבר ששם היה צורך ביכולות התערבות (טריקים?) ..
    מבקר הטוקבקבים העלה נקודות חשובות בינהן היעדר הצגת הטיעונים נגד הדפסת הכסף. בפוסט על יפן שאלתי :
    "מה שמעניין אותי כיצד קו המחשבה של הדפסת כסף והגדלת החוב מתחשבת בסיכון המוסרי ( moral hazard) שעלול להיווצר אחרי שישתמשו בטריק הזה פעם אחר פעם כשהמגזר הפרטי ינפח בועות?"
    אמרת שתתיחס ונראה לי שלא התיחסת לכך לבסוף.
    (חיפשתי בכמה פוסטים אחרי וגם חיפוש כללי של "סיכון המוסרי" ולא מצאתי – תקן אותי אם אכן התייחסת)

    אהבתי

  27. שכחתי משהו בקשר לסיכון המוסרי ולתיאורית הMMT שיש בה התיחסות להשפעות פסיכולוגיות על ההמונים.
    יובל הררי מציין בספרו החדש(בערך … ומזכרון)שאנשים הרבה יותר מודעים היום לתיאוריות וסיפורים שמתארים את ההיסטוריה כך שיותר ידע אצל הפרטים משפיע בסופו של דבר ויוצר פחות ודאות ופחות ידע באופן אבסורדי.
    הדפסת הכספים מאז שקראתי עליה נשמעה כסוג של שקר אציל
    https://en.wikipedia.org/wiki/Noble_lie
    ולא שזה לא בסדר לדעתי או שיש משהו לא בסדר עם זה כשצריך
    אבל בין אם מדובר באקמול או אנטיביטיקה יש להיזהר במינון. לא?

    אהבתי

  28. תודה על התגובות. האמת שאחרי ששיגרתי את התגובה האחרונה נבהלתי מעצמי וחששתי שהשתלחתי מדי בתמריץ והפכתי לטרול.

    תמריץ, אני מצטער ששילבתי מחמאה וביקורת. מחמאות צריכות לעמוד בפני עצמן. בנוסף למחמאה על הראיה המורכבת והמזג השיפוטי, אני רוצה להחמיא לך גם על יכולת הניסוח היוצאת דופן. אתה נשאר בהיר ושוטף גם כשאתה מציג מערך מורכב של שיקולים והסתייגויות.

    לתוכן התגובות.

    —————————–
    יאיר, כתבת דברים מעניינים. קיימת כמובן נטיה של בעלי דעות דומות להתקבץ, אבל אולי יש פה משהו קצת מעבר.

    זכותו של תמריץ להקים בלוג שמטרתו לעשות תעמולה לעניין מסויים. אולי זה ההסבר לכך שהקבועים ממעטים לחלוק על הקו המרכזי גם אם דעתם שונה. מצד אחד, נימוס כלפי בעל הבית. מצד שני, ידיעה מראש שתמריץ הוא זה שיכתוב כאן את הפסקה האחרונה, ברהיטות ובמהירות. אז זה מתיש להתנגד.

    —————————–
    גיא, אכן התחזיות הקודרות לא התגשמו בינתיים. מלבד הטעות שבעצם ההתיימרות לחיזוי, נראה לי שבעלי התחזיות הקודרות לא נתנו מספיק משקל לעובדה שהדולר נמצא בשימוש בכל העולם. כלומר, ההסתכלות שלהם לא הייתה מספיק גלובלית. אבל זה רק הרהור… (גם אני סובל מהטיית האישוש).

    —————————–
    תמריץ (1),
    אם אנשי האקסל סופרים שישה שפלים בתקופת תקן הזהב, אז אני מתאר לעצמי שאתה מאמץ את הנתון הזה בסבבה. אם התמ"ג מראה שגשוג בעקבות מלחמה כזו או אחרת, שזה מתאים לתיאוריה, אז זה גם סבבה. אבל כשהמספרים לא מספקים את הסחורה, תמיד אפשר להצליף בלעג ב"אנשי האקסלים" ולהטות את הדיון לכיוון סובייקטיבי-אנקדוטלי נטול מספרים. (ההתייחסות הסלקטיבית לאקסל היא דוגמה להטיית האישוש).

    א. אם התמ"ג לא מודד טוב כיום, למה להניח שהוא מדד מספיק טוב בעבר? אולי גם בעבר היו שיפורים שלא כוסו בתמ"ג?

    ב. כשעוברים לגישה סובייקטיבית ("האינטרנט שווה יותר מערכו כפי שנמדד בתמ"ג"), אז פותחים פתח גם לסובייקטיביזם מטעם בעלי השקפות אחרות. ("אובדן הביטחון התעסוקתי מקלקל את הכל").

    ג. יש בתמ"ג גם הטיות כלפי מעלה. למשל, כל עוד אנשים בישלו בעיקר בבית, חומרי הגלם והגז או החשמל אומנם נרשמו בתמ"ג, אבל העבודה או הערך המוסף של מלאכת הבישול לא נרשמו. ככל שאנשים מתחילים לאכול בחוץ ולקנות אוכל מוכן, המזון מתחיל להירשם בתמ"ג בערכו המלא. זו דוגמה להטיה רישומית של התמ"ג כלפי מעלה.

    —————————–
    תמריץ (2),
    נתקלתי בשלוש גישות עיקריות כלפי כסף:

    א. הכסף ככלי מדיניות שמאפשר לווסת את הכלכלה. (הגישה שלך שייכת לכאן).

    ב. הכסף כנכס בפני עצמו, שמשמש כ-store of value בנוסף לתפקידו כאמצעי חליפין. (למשל שימוש מוניטרי בזהב).

    ג. הכסף שקוף. הוא רק מתווך. מתווך מאוד מועיל ופרקטי, אבל מכביד על ההבנה. כדי להבין מה באמת קורה בכלכלה, צריך לחתוך את המתווך. להתייחס לכסף כשקוף. (כך אני מבין את הגישה שמונחת ביסודו של חוק סיי).

    גישת הכסף השקוף אומרת למשל שיצוא הוא בעצם תשלום על יבוא. אלה בעצם שני צדדים של עסקת חליפין. ומכאן שאין טעם לעודד אחד ולהילחם בשני. מרכנטיליזם זה טיפשי.

    גישת הכסף השקוף אומרת גם שכשאדם מקים מפעל חדש ומייצר מוצרים חדשים, הוא מוכר אותם תמורת מוצרים שאחרים מייצרים. אדם אחר יכול להקים מפעל אחר שמייצר משהו אחר וגם הוא יקבל מוצרים של אחרים תמורת המוצרים שהוא מייצר. וכך אין בעיה שיוקמו שפע של מפעלים חדשים. אין באמת צורך לייצר כסף חדש כדי שעסקים חדשים יוכלו לקום. קרוגמניזם זה טיפשי.

    אהבתי

  29. מבקר, אינך חשוד כטרול כלל וכלל ושוב תודה על הפרגון.

    לגבי הסובייקטיביות של האקסל, אני חושב שתמ"ג הוא באמת נתון סובייקטיבי יחסית. יכול להיות שהשתמשתי בו פה ושם לאישוש טענות משלי, אבל אני באמת משתדל להיות מודע למגבלותיו. אם תסתכל לפני כמה פוסטים חגגתי את העובדה שאנחנו עקפנו את צרפת ויפן ומייד ציינתי שזה לא באמת מבטא שיפור באיכות החיים.
    אבל מקרי שפל קודמים נמדדו, נראה לי, גם בפרמטרים שאינם פיקציות אקסל – אבטלה (משקף בבירור יאוש של בני אדם בשר ודם) אינפלציה (קשור בקשר הדוק להעלאות מחיר בחנויות).

    לפני כמה זמן היה ויכוח אם המיתון היפני הממושך משנות התשעים שיקף באמת הרעה בתנאי החיים. ביפן באמת אין אבטלה. אני מאמין שגם אם לא היה רע לחיות ביפן בדור האחרון, הם טעו כשלא הדפיסו כסף והפכו הכול לטוב עוד יותר.

    גישה ג' שהבאת מתעלמת מהעובדה שבפסיכולוגיה האנושית כסף אינו שקוף, וכלכלה היא נגזרת של הפסיכולוגיה. אפשר לקרוא ראיונות עם מנהלים שמסבירים מדוע יהססו להוריד שכר לעובד כדי להבין שמצב שבו המשכורת נשארת זהה אבל יש אינפלציה של שלושה אחוזים אינו זהה למצב שבו האינפלציה אפס והמנהל ניגש לעובד ומסביר לו שאין ברירה – יש לחתוך לו את המשכורת בשלושה אחוזים. אף שמבחינת כושר הקניה הריאלי של העובד יש זהות מצבים.

    לגבי נכונותי להזים במהירות טענות נגד, שמייאשת את קוראי הבלוג החלוקים בדעותיהם – http://he.urbandictionary.com/define.php?term=resistance+is+futile

    סתם בצחוק. אני פתוח לביקורת.

    אהבתי

  30. יש סיפור יהודי על הדפסת כסף..
    באחד הכפרים בתחום המושב של היהודים אי שם באוקראינה היה כפר יהודי שלאורך זמן סבל מאלימות של קוזקים שיכורים בהנהגתו של מפקד משטרה מקומי בשם וואסילי..יהודים באו לרבי ובכו על הצרה הגדולה שנפלה עליהם אבל הרבי הבטיח להם שבורא עולם משגיח עליהם השקט והביטחון ישובו ליושבי הכפר..
    יום למוחרת הגיע וואסילי יחד עם חייליו לכפר ואיים לעשות פוגרום ביהודים יצא לקראתו הרבי וביקש שיבוא לביתו וזה הגיע שאל אותו הרב כמה כסף אתה רוצה בשביל לא לעשות מהומה בכפר וואסילי בלי לחשוב פעמים ביקש 50000 רובלים
    סכום גדול בימים ההם הרבי נכנס לחדר שני ויצא משם עם חבילה של כסף נתן לו ושלח אותו לשלום יהודים ניצלו באותו היום מפוגרום מסוכן..אלא שלוואסילי היה תיאבון גדול וכעבור עשרה ימים הוא שב לכפר עם חייליו ונכנס ישר לביתו של הרב והרבי שאל אותו מה רצונו..?וואסילי ביקש הפעם 100000 רובלים הרבי נכנס לחדר שני ויצא משם עם חבילה גדולה של כסף נתן לו ובירך אותו האיש היה מרוצה והשקט בכפר נשמר כמובטח..וואסילי לא וויתר על תאבונו וכל מספר שבועות הגיע לכפר וביקש סכומים גדולים יותר וקיבל..באחד הימים הגיע וואסילי עם חייליו לכפר וביקש מהרבי 1 מיליון רובלים סכום אדיר בימים ההם הרבי חשב לעצמו ואף התיעץ עם אשתו איך לרצות את האיש והחליט לעשות מעשה.. נכנס לחדר שני יחד עם אשתו וגרר משם מכונת דפוס גדולה ומשומנת יחד עם מלאי ניירות מספיק גדול להדפסת מיליון רובלים אמר הרב לוואסילי " אני יהודי זקן ואישתי חולת לב הילדים עזבו את הבית אין לנו כבר כוח קח לך את מכונת הדפוס וסע לשלום אבל אל תטריד את אנשי הכפר יותר זאת המתנה שלנו לך..וואסילי שמח על המתנה והבטיח לרבי שיגן על תושבי הכפר לקח את המכונה העמיס על עגלה רתומה לסוס ויצא לשלום והשקט נשמר עוד שנים רבות..

    אהבתי

  31. כן , זה הזכיר שרוברט אנטון וילסון(מחבר הפרינקיפיה דיסקודיה בין היתר) היה מספר שהוא תמיד שאל (צטער , לא מצאתי את הקטע) כלכלנים מה ההבדל האמיתי בין כסף שמדפיסה הממשלה וכסף שמדפיסה המאפיה (כזה שלא תופסים) ולא מקבל תשובה.

    אהבתי

  32. הנה מצאתי ,
    כנראה שמנוע החיפוש של גוגל השתפר מאז הפעם האחרונה שחיפשתי
    או שמישהו העלה את הקטע הספציפי מאז ליוטוב. עוד דבר שהוסיף לי ערך
    ולא נמדד בתמ"ג ….
    הנה , יש לי תחושה שמבקר טוקבקים ואולי גם אלדד(מישהו ראה?) יאהבו את הקטע.

    אהבתי

  33. תמריץ, עליונות תקשורתית לא תמיד מיתרגמת לעליונות בקלפי.. 🙂

    גיא, צפיתי בקטע. אז אוקיי, אין הבדל בין הזיוף והמקור. אז מה? אולי הנקודה שהוא מנסה להעביר היא שזה לא בסדר שמישהו מרוויח מיצירת כסף פיאט, כי הרווח הזה הוא על חשבון הציבור, בין אם זה זייפן או בנק מרכזי פרטי. אבל מה לגבי בנק מרכזי ממשלתי לחלוטין כמו אצלנו? במקרה שלנו זה פשוט סוג של מס.

    זה לא העניין המרכזי שמעסיק אותי.

    אהבתי

  34. כתבתי כאן באחת התגובות הראשונות ושאלתי אותכם איך זה שמחיר הזהב צנח ביותר מ8% תוך ימים ספורים נכס אשר לרוב משמש כהגנה נגד אירועים בלתי צפויים כגון התפרצות מהירה של אינפלציה אירועים ביטחוניים בעולם בקנה מידה רחב בין מעצמות ועוד..?
    אובכן היום התברר החשש שלי כאמתי עליו לא כתבתי כאן בכוונה על מנת קודם כל לוודא שהחשש שלי מתממש בפועל…סין הגדולה אשר בדרך כלל לא מגייסת חוב בשווקים בעולם נאלצת לממש בניגוד לרצונה חלק מעתודות הזה אשר בבעלותה אותם רכשה במחיר גבוהה יותר כל זה על מנת לתמוך בבורסות המתנדנדות בסין.
    סין סבלת נכון לעכשיו ממחסור בנזילות ולכן היא מעמידה למכירה חלק מנכסיה הנזילים כמעט בכל מחיר בעזרתו של הבנק הגדול HSBC בהנג קונג..ראוי לציין שלבנק המרכזי בסין יש מלאי של טריליוני דולרים חלקם במט"ח אבל הרוב באג"ח אמריקאי עליו היא מקבלת ריבית לא רעה אולם כנגד המאגר העצום הזה יש הרבה כסף אשר הועבר לבנקים מקומיים דרכם לתעשינים למסחר ותמיכה גורפת במחזות נחשלים לצורכי פיתוח מהם היא כנראה לא תראה החזר השקעה בקרוב..בכל מקרה אם סין תחליט להנזיל את האג"ח האמריקאי שהיא מחזיקה קרוב לוודאי שיווצר משבר פיננסי ועליה חדה באינפלציה בארה"ב ואירופה עליה גבוהה מזו המקובלת כל גברת גברת ילין ועל מר דראגי..ראוי לציין שמשקיעים גדולים קרי (ספקולנטים) כמו קרנות גידור משקיעים פרטיים אותם ציינתי בתגובה קודמת בנקים להשקעות כולם ערים למצב האומלל של סין ומחזיקים אצבע על ההדק כדאי לעקוב ולהערך בהתאם..

    אהבתי

  35. מירון, ניתוח מעניין, אבל אני חלוק עליו. הכסף שסין משתמשת בו כדי לתמוך בשווקים שלה הוא במטבע המקומי שלה. היא לא צריכה לממש נכסים כדי לתמוך בו. אפשר פשוט להדפיס כסף. מבחינת מחסור במט"ח שאכן יכול לחייב את סין למכור אג"ח אמריקני וזהב, למיטב ידיעתי סין רחוקה ממצב כזה – יש לה עודף מסחרי, והיא גם מונעת על ידי הגבלת הון תנועה חופשית של כסף החוצה.

    אהבתי

  36. האם תוכל לספק מקור?
    בכל מקרה, אם כדבריך סין מוכרת עכשיו זהב ולא אג"ח אמריקאי – זה מוכיח שהיא לא תמכור בהמשך אג"ח אמריקאי כי היא תפגע מכך.

    אהבתי

  37. יאיר אני חלש באנגלית אבל יש לי אף יהודי והוא יותר חשוב ממקורות עליהם אתה מדבר מספיק לעקוב אחרי תנועת הכסף ולדעת שזה המצה אגב גם וול סטרית סובלת מנזילות בעייתית ובלי כל קשר לסין גם השוק האמריקאי- ווול סטרית- צפוי לנחות אולי נחיתה רכה…? או יותר עמוקה בעזרת הסינים..?
    תמריץ אני לא מקבל את דעתך בענין הדפסת כסף בסין ללא חשבון כבר עכשיו האינפלציה בסין עברה את הקווים האדומים כדאי לסינים לחשוב פעמיים אם להדפיס עוד כסף ובדרך זו לרסק את הכלכלה שגם ככה סובלת מירידה משמעותית בצמיחה..בכל מקרה נחייה ונראה למיטב הבנתי כדאי לשמור על זהירות רבה בימים טרופים אלו..כהערת אגב שיטה אחת ודי חיובית להדפסת כסף זה בהגדלה משמעותית של אשראי צרכני על יד הבנקים גברת פלוג לפני קרוב לשנה נתנה אור ירוק לבנקים שלנו ללכת בכיוון זה אבל אלה הגזימו ולאחרונה גברת פלוג מתרה בהם להקטין חשיפה צרכנית ומיד..גידול באשראי צרכני מפחית את האפשרות לגלישה דפלציונית ממנה סבלנו עד לאחרונה אולם גם מגדיל את הסיכון ביציבות הפיננסית של הבנקים.. האינפלציה בישראל מתחילה להרים ראש בחודשיים אחרונים ויש להניח שגם בחודש הזה נראה מדד גבוהה אירופים לא מצליחים להסתדר למרות הגדלה משמעות של הנזילות בבנקים הכלכלה האירופית עדין סובלת מצמיחה נמוכה מאוד ואינפלציה קרובה לאפס ובחלק מהמדינות ל0- דהיינו ריח של דפלציה..

    אהבתי

  38. מירון, כמו בכל העולם גם בסין כיום הלחצים האינפלציוניים מזעריים. זה נכון שאם זה ישתנה יכולתם לתמרץ הכלכלה תהיה מוגבלת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: