גרמניה, מדינות המפרץ ולקחים לרווחי הגז

רבות דובר בזמן האחרון על יוון ועל חברותה באירו והאם היא משתלמת לה. שאלה דומה מהכיוון השני אפשר לשאול על גרמניה: האם שווה לגרמניה להיות חברה בגוש האירו? כולם מסכימים שאם גרמניה תחליט לפרוש מהגוש ולחזור למארק, המטבע שלה ינסוק בערכו מול האירו. לדבר זה תהיה משמעות כפולה: הוא יהפוך את תוצרי התעשייה ואת התיירות בדרום אירופה להרבה יותר זולים מול המארק ומול מטבעות העולם האחרים, והוא יגרום לאפקט הפוך בגרמניה שתהפוך להרבה יותר יקרה. השינוי ישתקף גם בפייסבוק: במקום פוסטים של ברלינאים שמתפארים בכמה זול להם בקופה במכולת, נקבל פוסטים מרירים על כמה יקר להם.  אבל מצד שני לגרמנים יהיה ימבה מט"ח. הם יוכלו להמיר את המארקים שלהם להמון המון דולרים, אירו, ין ואם יתחשק להם, גם שקלים. אם הגרמנים יהיו מודעים לבעיית התייקרות המטבע שתהרוס להם את התעשיה, הם יוכלו למצוא פיתרון – לקנות המון מט"ח בשוק החופשי וכך להוריד באופן מלאכותי את שער המארק. את המט"ח שיצטבר בידם יוכלו לשמור כעתודות לתועלת הדורות הבאים. ובכל אופן נראה שהגרמנים לא להוטים כלל וכלל לעשות זאת. טוב להם עם האירו, עם יוקר המחיה הנמוך, עם התעשיה התחרותית, והם לא חשים שום צורך לצאת להרפתקאות כדי להגדיל את כמויות המט"ח שנמצאות בשימושם או בכספות שלהם.

כל זה יכול לתת לנו פרופורציות לגבי סוגיית הגז הטבעי שלנו. גילוי מאגרי גז אצלנו שקול במידה מסוימת להחלטה של גרמניה לצאת מהאירו. הגז יתן לנו המון מט"ח. גרמניה מחוץ לאירו תוכל ליהנות משפע מט"ח. גרמניה לא נסערת מהאופציה לצאת מהאירו, וגם אנחנו צריכים לקחת בפרופורציות את רווחי הגז הטבעי. כפי שכתבתי בעבר, היכולת של כספי הגז הטבעי לפתור בעיות עמוקות של המדינה, בין אם הן מחסור בדירות, מחסור בגננות או מחסור ברופאים, היא מאוד מוגבלת. הגז יכול לספק מט"ח שאותו אפשר לבזבז באמזון או על תקציבי רכש למשרד הביטחון, או לשמור בכספות ליום צרה. זה נחמד וזה חשוב, אבל זה לא ישנה את פני החיים בישראל מהקצה אל הקצה.

הגז חשוב יותר בשל האלמנטים שלו שאינם ניתנים לתרגום מיידי לכסף – בגלל הפחתת זיהום אוויר, בגלל ביטחון אנרגטי (אם כי צריך לחשוב טוב אם אסדות הקידוח בלב הים לא יוצרות דווקא איום ביטחוני אסטרטגי), ופחות בשל כמות הכסף שמזרים למדינה. הגרמנים יעידו שכסף במטבע חוץ זה לא חזות הכול.

כאן אפשר אמנם לשאול שאלה מתבקשת מהתבוננות בשכנות שלנו: מדוע מדינות הנפט במפרץ הפרסי כן מצליחות להשתמש ברווחי אנרגיה כדי לבנות סביבן משק שלם משגשג, כפי שיעידו גורדי השחקים בדובאי? ולשאלה זו יש תשובה מעניינת: מדינות אלו, כמו קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות, בוחרות לנהל כלכלה שבה 80%-90% מהעובדים הם יבוא מבחוץ. כלומר הן עושות שימוש במט"ח המתקבל ממכירת נפט וגז לא רק כדי שאזרחים יוכלו לצרוך ברווחה מוצרים תוצרת חוץ, אלא גם קונות במט"ח שירותים, ולשם כך הן צריכות להביא אליהן המוני עובדים זרים, בשיעור המגמד את מספר התושבים המקומיים במדינה.

מלבד הרעות החולות הבסיסיות הכרוכות במצב כזה והשחתת הערכים היצרניים של המשק הכרוכה בו, יש עוד סיבה לכך שישראל לעולם לא תוכל להתנהל ככה, גם אם האגן המזרחי של הים התיכון יתברר כמרבץ גז ונפט אחד גדול.  מדינות המפרץ מתייחסות לפועלים הזרים הנמצאים בהן בצורה ברברית ומעסיקות אותן בתנאי עבדות. בדרך למונדיאל 2022 בקטאר נערמות המוני גופות של פועלים זרים אומללים. ישראל, לעומת זאת, תעמוד בלחץ כבד לתת לפועלים זרים יחס שוויוני ובסופו של דבר תושבות ואזרחות. אם 80% מהעובדים במדינה יהיו זרים, כפי שמקובל במפרץ, אז בסופו של דבר גם בקרב אזרחי המדינה לא יישמר הרוב היהודי ואז המדינה תאבד את טעם קיומה.

מודעות פרסומת

37 תגובות to “גרמניה, מדינות המפרץ ולקחים לרווחי הגז”

  1. שמחון החיתי פש Says:

    תמריצוש מתוקי (כפי שחלק ממאזיננו חובבים כי היני מכנה אותך)

    לגז יכולה להיות השפעה מיידית ומכריעה
    השתמשו ברווחי הגז במקום מיסים מהאזרח, הורידו מיסים לאזרחים
    לאזרחים יהיה יותר כסף, הם יקנו ויבלו, יווצרו ביקושים ושגשוג ששוב ישלם עוד מיסים למדינה.
    מה שיאפשר גם בניית עוד גנים וכיתות וכו וכו
    באם השוק פתוח אז עליית ביקוש תלווה בעליית היצע ואז לא עליית מחירים.
    פשוט כשמש.

    מה הסיכוי שזה יקרה? אפס עגול וגדול.
    למה? מדינת כל בוזזיה.

    גיא,
    שאלה אבולוציונית,
    מעתה שיש לנו גם זונות וגם גנבים בפורום או במדינה,
    מהי האיצטלא האבולוציונית להתפתחות ושרידות של אלו?
    נא הבא מראי מקום

    בברכה

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    שמחון, אני מסכים איתך. רווחי הגז מעודדים הדפסת כסף והדפסת כסף טובה למשק. עם זאת, זה קשר שאינו באמת מתחייב לוגית. תמיד אפשר להדפיס כסף, כאשר האינפלציה והריבית כה נמוכות, והתרומה של רווחי הגז לנושא די מינורית. בכל אופן ככלי לשכנע את אנשי האוצר להגדיל את תקציבי הממשלה – יש לרווחי הגז תועלת פסיכולוגית, מעבר לתועלתם הממשית. וזה באמת חשוב.

    אהבתי

  3. גיא Says:

    שמחון , שאלה #1 טובה.
    לגבי שאלה #2 האבולוציה הינה תהליך שינוי גנטי באוכלוסיה של אורגניזמים לפיכךבעיית/תופעת הזונות והגנבים אצלינו אינה יכולה לכסות עצמה באיצטלה אבולוציונית אלא באיטצלה תרבותית או במילים אחרות "קליינה תרבותית" (מקור kleine).
    מידע כללי שאולי חלף זמנו ואולי חלקו חלף מזיכרוני אז אפשר להשתמש בכלים אבולוציונים ע"מ להסביר תופעות חברתיות. ראה פרופ רוברט אקסלרוד
    http://tinyurl.com/osj6ykv
    הוא טבע מונח [אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולציונית] הוא תיאר סוגי
    משחקים , ביניהם דילמות אסיר( שיתופי פעולה) איטרטיבים( החוזרים על עצמם פעמים רבות).
    באחת החלוקות על אוכלוסיה אנושית אני זוכר בערך שסווגו הטיפוסים הבאים:
    (לידם בערך אחוזם באוכלוסיה)
    א.) משתפי פעולה עם הקונסזוס ללא מחשבה. (50%)
    ב.) אגואיסטים פר אקסלנס.(20%)
    ג.) זולתנים.(אלטרואיסטים)( 2-5%)
    ד.) משתפי פעולה על תנאי … (מוטו – אם כולם או הרבה יבצעו אז אני מוכן לשתף פעולה). (25-28%)

    בקיצור אני מניח שאם ההשפעות התרבותיות מפרות מצבי שיווי משקל אזי יש תסיסה חברתית מסויימת עד חזרה בטווח הארוך לשיווי משקל או שיקבע שיווי משקל חדש. יש באוכלוסיה גם אחוז של [נוטרים]. נוטרים אילו פועלים באופן אלטוראיסטי לתפיסתם לטווח הקצר כאשר הם מענישים לשיטתם את אילו שפעלו לא מוסרית או נגד הקונצנזוס. בעיתות תסיסה גדל מספרם באוכלוסיה.

    טוב , ככה בקטנה,מזכרון ובלי אחריות.
    אם מעניין , תמשיך לחפור לבד.
    בברכת
    הכל אישי.

    אהבתי

  4. שמחון החיתי פש Says:

    גיא
    הרי לבסוף נורמות או התנהגויות חברתיות התפתחו בהתפתחות דומה לברירה טבעית
    זא נורמות שתרמו להתרבות המין, שרדו והתרבו
    נורמות שלא תרמו להתרבות, נכחדו עם הזמן
    יש להבחין כי אין הדבר אומר התרבות תוך חיים טובים יותר. ולדוגמא, עניים מתרבים יותר .
    כפי שנטען גם שהמהפכה החקלאית דרדרה את איכות החיים של האדם גם אם העלתה את רמת החיים.

    כך גם מוסר, זונות או גנבים או זונות וגנבים בפורום.

    מבחינתי דורש חפירה נוספת
    אבדוק במקלחון הזמן
    בברכת אה ב אה תלייא

    אהבתי

  5. שמחון החיתי פש Says:

    עם זאת ניתן לראות שיש התנהגויות שאינן תורמות להתרבות אך שורדות
    למשל מיזנטרופיה ועוד..

    אהבתי

  6. גיא Says:

    לעיתים נמאס לי שמדברים סרה במיזנטרופיה. http://tinyurl.com/p8jcaf8
    דווקא מיזנטרופים יש יכולות להגיע לקשרים אינטימים ועמוקים יותר עם אנשים אחרים.

    מיזנתרופיה [מפורשת לעתים קרובות באופן מסולף] כשנאה חובקת עולם ואינדיבידואלית של בני אדם. בשל כך, המונח מזוהה לעתים תכופות עם מספר גדול של תכונות שליליות. מיזנתרופ קיצוני עלול אמנם לשנוא את הגזע האנושי באופן כללי, אך זה [אינו בהכרח מצב של גרורה פסיכופתית]. מיזנתרופים יכולים להחזיק ב[קשרים נורמליים ואינטימיים] עם אנשים, אבל לעתים תכופות יהיו אלה מעטים מאוד ובהפסקות. באופן טיפוסי הם [בררנים מאוד לגבי האנשים שיתרועעו עמם.] זה מצב בו סלידתם היא הנפוצה ביותר, מאחר שהפרספקטיבה שלהם מתגלה כ[בוז גובר כלפי מגרעותיהם של אנשים וחולשותיהם של אחרים, ובמקרים מסוימים, גם כלפי עצמם].

    בשל סלידתם זו רוב המיזנתרופים יקוטלגו לעתים תכופות כמתבודדים. כתוצאה מהפרספקטיבה שלהם, הם באופן כללי לא ימצאו נחמה או תפקוד יעיל בחברה.

    אהבתי

  7. שמחון החיתי פש Says:

    מהכרות קרובה (…) עם מס' מיזנטרופים, בינוניים בספקטרום המינזנטרופי,
    יכול לומר כי המיזנטרופיה מסבה למחזיק בה סבל רב
    אך פעמים רבות הוא לא יהיה מודע לסבל הנל או לקשר שלו למיזנטרופיה,
    והוא פשוט ישפריץ תסכול לא מוסבר ושליליות/ביקורתיות שיפוטית לכל עבר,
    כשתאמר לו שהוא מתוסכל/ממורמר הוא ידחה זאת בבוז.

    באופן כללי חושבני כי כשהשכלת האדם נמוכה יותר, אהבת האדם שלו גבוהה יותר..

    ignorance is a bliss
    בערות היא כוח

    בברכת
    טוב סולידית אחת על העץ, מ-2 מקלחוני זמן במגרה

    אהבתי

  8. גיא Says:

    תמריץ , סליחה על הרס הפוסט הטוב , פשוט כרגיל אין לי דבר חכם או טיפשי להעיר עליו. לקוראים המתוסכלים ממולץ לדלג על רצף התגובות.

    אני דווקא דיברתי על עצמי . יש כמה סוגים מיזנטרופים.
    אני כמובן דוחה בבוז אלגציות שאני מהסוג המתוסכל/ממורמר 🙂
    מהיכרות קרובה אפשר להגדיר זאת כסבל מאושר אך מי שלא נהנה לשבת לבד
    בחושך לעולם לא יבין זאת.

    נוסף , לצערי , איני יכול לקבוע מניסיון חיי אם השכלת האדם או עושרו היא מדד לרמת התחסדותו אשר לאהבת אדם.
    ignorance is ignorance
    בערות היא התעלמות. היא תמיד נוכחת משום שאי אפשר להתמקד בכל הפרטים.
    מומלץ להיות מודע לה אך לא בהכרח לברך עליה.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    כשרוצים להגיד דברים טובים על אנשים לא משכילים, אומרים עליהם שהם חמים. זו כבר הפכה לקלישאה מעליבה.

    אהבתי

  10. orihippo Says:

    אם המרק יתחזק הרי שהגרמנים גוררים אחריהם וממנים את כל הפחות יעילים. מדוע שהם לא יאספו בבנק את פירות עמלם?
    אם המרק יתחזק ביחס ליורו לגרמני מקומי יהיה זול יותר. הבירה המקומית תשאר אותו מחיר כל מה שמיובא מהגוש האירופאי יהיה עוד זול יותר בסופר מרקט.
    התיירות תתיקר אבל לא על זה גרמניה חייה.

    את הרווחים של המדינה אפשר להעביר לציבור בצורה יעילה. אפשר לבנות דיור ציבורי, בעזרת פועלים סינים. ולהשקיע בהקמת חברות מניבות ויצרניות ליצוא לעתיד. ולשפר את תנאי הפנסיה.
    כמובן שהקלות מס ומענקים רק יתנו כסף פנוי וייקרו הכל אבל אפשר לספוג את הכסף הזה בשביל העתיד באג"ח או קרנות פנסיה.
    אפשר לצמצם את מספר ימי העבודה בשבוע, לבנות טילים שיקימו תחנות בחלל או לממן אזרחות לפלסטינים בדרום אמריקה או אין סוף השקעות ופתרונות שלא סתם ייקרו הכל מסביב.
    יש מדינות שיש להן פתרונות חד משמעיים לפועלים זרים שלא משאיר אותם במדינה.

    אהבתי

  11. שמשון חש (ברע) Says:

    תרצה או לא, תמריץ, זו אמת, בדר"כ. לא תמיד.
    הבעיה שלי עם חום, שהוא בא עם קריוקי… בתוך החלון הקריר שלי.
    יאללה כפיים
    אין שכל, יש בעיות
    יש שכל, יש יותר בעיות (גם אם לא כלכליות).
    קשה למאן דהו שלא להיות מיזנטרופ קימעה, אם יש לו קצת שכל (לא טענתי שיש לי שכל).
    why didnt i took the blue pill? ("Matrix") j

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    אורי, צריך אנשים מסוגך עם הרבה דמיון כדי לדעת איך להשתמש בתבונה במט"ח בלי סתם לשפוך כסף למשק שייקר מחירים ולא יועיל. אבל נראה לי שאין רמות כאלו של יצירתיות במדינה.

    אהבתי

  13. ראשון פח Says:

    זו התנשאות לחשוב שאין שם ת יצירתיות
    הם פשוט שבויים במערכת אילוצים אינסופית ולחצים של בעלי הון, פוליטיקה וכו

    לדוגמא
    למה הסיניםחברות סיניות חופרות ם מנהרות בכל הארץ
    אך לא מביאים אותם לבנות דירות להגדלת הצע? ויש הצעות על השולחן.
    הון שלטון עיתון עולם תחתון פוליטיקון

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    יש דיון משפטי על הפועלים הסינים. הסינים רוצים להביאם תמורת גזירת קופון מושחתת לכל מיני גורמים שם, והמשפטנים שלנו מתנגדים. יש המון חסמים ורובם פנימיים ומט"ח לא יעזור כלום.

    אהבתי

  15. עומר Says:

    התפיסה שאתה מעלה היא מעט אנכרוניסטית. צריכים הרבה מאד חוסר-דמיון כדי להגביל את השימוש במט"ח לייבוא סחורות בלבד, משל היינו במאה ה-19.

    מדינות מייצאות שירותים ועבודה כעניין שבשגרה, והדבר רחוק מלהית איזוטרי או יצרתי. זה כולל ייצוא של פועלים, בנאים, מנקים, מטפלים (בילדים או בזקנים), מנהלים, רופאים, מהנדסים, מרצים וחוקרים.

    מנגנוני הייצוא מגוונים. למשל: עובדים זרים שמגיעים לתקופה קצובה (החל ממטפלים סיעודים וכלה בעובדי-מחקר שמקבלים דה-פקטו שכר במט"ח), חברות מיקור-חוץ (שמספקות שירותי מו"פ, ייעוץ, חקב"צ וכו' ללא נוכחות פיזית ותמורת מט"ח) חברות ייצור זרות (גם כך חלק ניכר מהייצור של חברות ישראליות למהדרין נעשה בסין, והחברות עצמן עוסקות במו"פ, תפעול, שיווק, הפצה ואסטרטגיה עסקית בלבד) וחברות קבלנות (שמשנעות לארץ ציוד וכ"א כדי לבצע פרוייקט ספציפי ותחום בזמן).

    או בקיצור, ההבדלים בין מט"ח למטבע מקומי אינם גדולים. המאזן המסחרי יכול לכלול הכל, ולא רק מוצרים וסחורות מקומיות שמחליפות ידיים. לגמרי אפשר באמצעות מט"ח לממן את הפעילות הנדרשת בענייני בריאות, דיור, חינוך ותחבורה.

    זאת ועוד: כפי שציינת בעצמך (אמנם בלעג), מערכי הקמעונות המקוונת והשינוע הבינ"ל מאד-מאד (מאד!) מפותחים ויעילים. בניגוד לכתוב לעיל, זה אמנם ספקולטיבי, אבל לו המט"ח יחלחל למשקי הבית והממשלה תערוך שינויים במכס ותקנות הייבוא, ההבדל בין מט"ח לשקל מבחינה צרכנית כמעט ויעלם לגמרי.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    עומר, בוא לא נדבר בהכללות מופשטות. כמעט בכל תחום ספציפי שיש בו חסמים גדולים ומעיק לאזרחי ישראל, לא העדר מט"ח הוא הבעיה העיקרית. אולי סל התרופות שציינתי הוא חריג עיקרי בודד. אולי אפשר גם להביא ציוד רפואי נוסף מחו"ל כמו מכונות MRI, אם כי ייתכן שגם פה עיקר העלות היא במשכורות של טכנאים מקומיים.

    אתה מציע להביא המוני עובדים זרים, מי מונע מזה לקרות היום? המון יוונים היו שמחים לעבוד בארץ. יש חסמים אחרים לגמרי מהעדר מט"ח.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    עומר, בנוסף גם אם נמצא כמה מקומות ספציפיים שבהם הבעיה ניתנת לפיתרון על ידי מט"ח טהור – הרי אם ניתן כסף לאנשים ביד, נתקשה לשכנע אותם להפנות הכספים דווקא לשם, והתוצאה שהכסף יזרום לתחומים שבהם תועלתו מעטה ובעיקר ינפח מחירים. למשל ניפוח מחירי הדירות בלי השפעה רבה על התמריצים לבנייתן כמו שתוכנית מע"מ אפס הייתה צפויה לעשות.

    אהבתי

  18. ד Says:

    שמחון, רשמת "באופן כללי חושבני כי כשהשכלת האדם נמוכה יותר, אהבת האדם שלו גבוהה יותר..", לפי הנחה זו אנשי דעא"ש הם אוהבי האדם הכי טובים בהיסטוריה האנושית. לליברלים בצפון אירופה יש עוד למה לשאוף…..

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    ד, לייק.

    אהבתי

  20. ראשון פח Says:

    תמריץ
    מדובר בחברות סיניות שכבר היום בנו בונות את מנהרות הכרמל , הכרמיאל , הרכבת לי-םלי-ם ועוד
    אך מסרבים לדון בהצעתם לבנות עיר ליד לטרון ב 400k לדירה. או הרחבת ערים אחרות.

    ד.
    נק יפה.
    הנבערים בדרכ יאהבו יותר אדם כמותם , זא מ עמם הם. או מהקב האתנית שלהם.
    אך יהיו ניתנים להסתה קלה יותר נגד קבוצות או עמים אחרים.
    הדבר נכון גם לגבי הבבונאז' המקומי הישראלי יהודי שלנו.

    אהבתי

  21. orihippo Says:

    הבורסה הסינית וההונג קונגית יורדות כבר כמה ימים בצורה רצינית מאד. מי היה הבחור ההוא שמתגורר בסין ומחזיק הרבה מאד אופציות פוט של חברות פלדה? גיא תמריץ זכור לכם השם?

    אהבתי

  22. גיא Says:

    זכור בערך.
    כל הכבוד לו. בטח הכפיל שוב את כספו.
    עכשיו כמו שאמר אשכול הוא יכול לבוא לארץ ולעשות הון קטן מ הון גדול.

    אהבתי

  23. galgal21 Says:

    אם הגז לא יכול לפתור את הבעיות הבסיסיות של מדינת ישראל כמו: מחסור בדירות, מחסור ברופאים באחיות במורים ובגננות או בעיות בקשר לפנסיות, אז אולי בעיות אלו נובעות מניהול כלכלי גרוע? הרי אין שום סיבה שיהיה מחסור בכל אחד מהמקצועות הנ"ל כי בישראל (ובכל העולם) יש עודף עובדים באופן כללי. אז מדוע לא מכשירים עובדים במקצועות הנ"ל? מדוע אי אפשר לבנות מספיק דירות? אם השוק הפרטי לא מסוגל או לא רוצה לבנות דירות, אז מדוע הממשלה לא מחליפה אותו בתחום הזה? מדוע מקטינים כל הזמן את הריבית אם יודעים שזה גורם לעליית מחירי הדירות? מדוע לא מטילים מס על דירות של תושבי חו"ל או על דירות להשקעה?

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    גלגל, לרוב שאלותיך התשובה היא: כי הרגולציה והמשפטיזציה דופקות את המדינה. לגבי הריבית, להורדתה יש יתרונות גדולים על אף הבעיה בהעלאת מחירי הדירות.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    אורי, עדו מרוז. עדו בעיניי הוא אחד האנשים המבריקים ביותר שכותבים על השקעות, לא רק בשפה העברית אלא בכלל. http://www.lichyot.com/

    אהבתי

  26. גיא Says:

    אני חשבתי שאורי עשה לנו קצת טייזינג שכן הוא הפנה בעבר לבלוג של עידו.

    בכל מקרה , עידו כנראה לא הכפיל את כספו הפעם שכן הוא כותב :

    "רק כדי להבהיר – אין לי שום החזקה בבורסות בסין – לא לונגים ולא שורטים. יש לי שורט מאוד קטן על מניה בהונג-קונג, ומצד שני יש לי לונג (בערך באותו הגודל) על מניה אחרת בהונג-קונג. ככה שאין לי ממש עניין אישי בעתיד הבורסה בסין."

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    כן, במחשבה שניה נראה לי שאורי צחק עלינו.

    אהבתי

  28. orihippo Says:

    לצערי כשאני אומר איך קראו ל… אני מבאמת מתכוון לזה…הגיל הגיל . באמת לא זכרתי

    אתם מכירים את הבדיחה על שני הזקנים שיושבים ביחד ואחד אומר: אתמול אכלתי עם אשתי במסעדה מצויינת, השני שואל אותו: איך קראו לה. וזקן א' חושב לרגע ואומר: איך קוראים לפרח ההוא,? האדום? עם קוצים?, השני אומר שושנה?
    והראשון מסתובב וצועק לאשתו: שושנה, איך קראו למסעדה שאחלנו בה אתמול?

    זה עלי. וגרוע מזה.
    עידו מרוז, תודה. אני משוכנע שהוא סיפר שהוא יושב שנים על שורטים של חברות פלדה, אבל כנראה הן לא סיניות.

    הדולר האוסטרלי והקנדי מאד נמוכים, אפשר לעשות משהו כלכלי עם זה?
    התבוננתי הבוקר בבתים למכירה בטנריף, במחיר של דירת חדר בבאר שבע אפשר לקנות וילה עם בריכה.

    אהבתי

  29. גיא Says:

    חחח , אבל לא יודע אם מנומס לצחוק.
    אני חשבתי שאתה צוחק ולכן כתבתי שהוא זכור ב[ערך]….

    הדולר האוסטרלי זול לדעתי משום שסין קונה שם את כל המחצבים והשוק צופה
    שהביקושים יקטנו ויהיה פחות ביקוש לדולר אוסטרלי.

    לגבי טנריף והדולר הקנדי הזולים אז ה"שוק" כנראה צופה שהר הגעש בטנריף
    יתפרץ והצונאמי שיבוא בעקבותיו יגרום נזקים בקנדה.

    תמריץ , מצאתי פה תמריצה

    אהבתי

  30. תמריץ Says:

    בעבר כתבתי על אפשרות השקעה למי שחושב שהדולר הקנדי או האוסטרלי ממש זולים – http://tinyurl.com/nrz5zsa.

    אהבתי

  31. גיא Says:

    תמריץ , היא אומרת שם משהו בסביבת הדקה החמישית מינוס שלדולר אין ערך פנימי (אינטרינזי) כמו לזהב אך יש לו ערך בתור "זיכוי מס".
    https://en.wikipedia.org/wiki/Tax_credit
    לא שמעתי כזה טיעון בעבר (בהחלט יכול להיות שלא ממש הקשבתי) ….
    בשפה פשוטה, אני מבין שהתמריץ לדידה בקבלת הדולר הוא שהמדינה חייבת לקבל אותו ובכך הפרט חייב פחות למדינה ומכאן ערכו של הדולר ….
    האם כך הדבר?

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    גיא, זו אכן טענה ידועה. מה נותן למטבע הלאומי את הערך? הרי זו פיסת נייר. והתשובה היא שהנכונות של הממשלה לקבלו כתשלום מס היא ערך לא פחות מאשר הנכונות של אנשים לשלם עבור מטילי זהב.

    אהבתי

  33. גיא Says:

    ברור כמעט לכל ילד שאין למטבע הלאומי ערך אינטרינזי .
    לגבי החלק השני בתור חצי הדיוט לדעתי העניין הזה לא מודגש מספיק.
    תמיד מוזכר העניין שיש פה עניין של אמון בממשלה וש IN GOD WE TRUST
    הכל GOODIE, GOODIE
    אבל למעשה הזיכוי במס מרמז שיש TRUST IN UNTRUST
    במילים אחרות , הקלישאה ששני דברים [בטוחים] מוות ומיסים.זהב לא נכלל פה.
    למעשה הבטחון באגואיזם/אינטרסים/רצון למיסים של הממשלה יותר בטוח ממסורת האמון בזהב.
    מישהו אמר אדם סמית?
    אגואיזם הוא אלטרואיזם.
    או במילים אחרות , ההבדל בינהם הוא בל' ….

    עושה שכל? או שזה רק אני?

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    גיא, הביטחון עדיין לא מוחלט, כי יכול להיות שהמדינה תחליט היא ממשיכה למסות, אבל עושה זאת באמצעים אחרים. כמו מדינה שבה המטבע מאבד כל כך מערכו שפשוט מוציאים אותו מהמחזור.

    אהבתי

  35. גיא Says:

    טוב , הוצאה מהמחזור זה כשבעל הבית משתגע.
    אבל גם אז יש בד"כ איזשהו מקדם המרה.

    בנתיים חשבתי על עוד "במילים אחרות" ……
    לא מקבלים משהו שקודם כל [מייצג] סחורות ושירותים במשק… אלא פתקים של פטור מפרוטקשיין שבהם סוחרים.
    ברור שעדיף לארוז את זה באיצטלה ואריזה יותר נחמדה בשביל שיהיה קל יותר למכור את הרעיון אבל זה מה שזיכוי מס בעצם אומר.

    אהבתי

  36. תמריץ Says:

    סבבה תראה זאת כך, אבל באמת לרצות את הבריון של השכונה זה לא דבר של מה בכך.

    אהבתי

  37. ערביי ישראל ניצחו את המוות | תמריץ Says:

    […] אפילו מבקרב המוסלמים בישראל. אבל זו אשליה סטטיסטית. כפי שציינתי פעם בהקשר אחר, התושבים המאכלסים את נסיכויות הנפט האלו הם ברובם […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: