לפי הדיווחים מיוון, כוונות ההצבעה במשאל העם שיתקיים ביום ראשון מתפלגות במידה רבה לפי השכלה. המשכילים מתכוונים להצביע כן לאירופה ולאירו. השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות מתכוונות להצביע לא.
מכיוון שאני סבור שהצבעת "כן" תהיה אסון קולוסאלי ליוון, הדבר הזה מחזיר אותי לבעיה שכבר התמודדתי איתה בבלוג לא פעם. כיצד יתכן שדווקא השכבות המשכילות נוטות לקבל החלטות לא חכמות כשהן נקראות לקלפי.
במקרה הזה ללא ספק גם אינטרס אישי מעורב. השפעתו של האינטרס האישי על המצביע בנושאים לאומיים היא מוגבלת – למשל כשהמצביעים ברמת אביב ג' בבחירות אצלנו הצביעו למפלגתן של שלי יחימוביץ וסתיו שפיר, הם הצביעו נגד האינטרס האישי שלהם. בכל אופן, למשכילים ביוון, שמרוויחים טוב יותר ושחלקם בין המובטלים נמוך יותר, יש גם אינטרס אישי, לפחות קצר טווח וקצר ראות, לשמור על משכורתם נקובה באירו ובשל כך להצביע כן.
ברם, אני סבור שלא רק האינטרס האישי מעורב כאן. הצבעת "כן" אמנם תשמור על המצב בעשור האחרון בו יוון בגוש האירו, אבל בתמונה הגדולה היא מהווה חידוש וחדשנות – היא מחברת את היוונים לאירופה בצורה מהודקת, בעוד שבימים עברו היוונים התקיימו כאומה משל עצמה שצריכה להיאבק מול כוחות גדולים כדי לשמר את חירותה. הרעיון של אירופה מאוחדת שבה יוונים אינם עצמאים אלא חיים לפי תכתיביהם של גרמנים וצרפתים בשם האחווה האירופית הוא חידוש. ככזה הכוחות השמרניים סולדים ממנו, ואילו הכוחות הליברליים נלהבים ממנו. במקרה היווני נוצרה אירוניה שכן השמאל הסוציאליסטי, שבדרך כלל מתייחס בחיבה להתקדמויות חדשניות באחוות עמים, החל להתבטא בצורה שהיא כמעט לאומנית בשל סלידתו מהגישה הימנית הכלכלית של האליטות האירופיות ורצונו להתנתק מהשגחתן (מזכיר קצת את רצונו של השמאל בארץ עכשיו שנצפצף על האמריקנים באשר למתווה הגז הטבעי).
דפוסי ההצבעה הצפויים ביוון מצייתים אם כך לדפוס המוכר – כמו תמיד המשכילים מצביעים למען החידוש, ואילו הלא משכילים והעניים תקועים בחשיבת העבר. וכמו שקורה לעתים (גם אם לא תמיד), חשיבת העבר היא דווקא החשיבה הנכונה יותר, מאחר שהיא מבוססת על ניסיון אמפירי ואבולוציוני של מאות דורות, בעוד שהתופעות החדשות זה מקרוב באו, ואין לדעת אם באמת יאריכו ימים. בנימין נתניהו אמר פעם שהשמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים, והתכוון לכך שהם שכחו שהקיום היהודי כרוך במאבק בלתי פוסק בכוחות עוינים, לא באשליות של שלום ואחווה. בשבוע הבא נדע אם היוונים שכחו מה זה להיות יוונים.
קצת קשה לקבוע מה כאן החידוש ומה כאן השמרנות. נראה לי שבמקרה הזה יכולת לכתוב כמעט בדיוק את אותו הפוסט אם מצב העניינים היה הפוך. אם כל תצפית יכולה להיות מוסברת על ידי התיאוריה, זו לא תיאוריה טובה במיוחד.
אהבתיאהבתי
ישראל, אני אוהב את הגישה הפופריאנית שלך. אבל לא חושב שישימה כאן – האם אתה מתכוון לכך ששמרנים יתמכו באירו כי זהו הסטטוס קוו והוא המטבע כבר במשך למעלה מעשור?
כשאני מדבר על חדשנות ושמרנות בהקשר הפוליטי, אני מדבר עליה תמיד מפרספקטיבה רבת דורות. האיחוד האירופי נראה לי בבירור יותר חדשני מהפרספקטיבה הזו ממצב שקדם לו שבה כל אומה לעצמה.
נניח שבשוודיה יתקבע מצב שבו בעשר השנים הקרובות יגיעו מאה אלף מהגרים בשנה. האם נצפה שבשל כך הכוחות השמרנים בשוודיה יתמכו בעוד עשר שנים בהמשך ההגירה כי היא המצב הקיים? לא. הם יתנגדו לה בתוקף, כי ההיסטוריה האנושית מימי קדם אופיינה במאבק בין קבוצות אתניות, לא במצב שבו קבוצה אחת מארחת בנדיבות את הקבוצה השנייה בארצה.
אהבתיאהבתי
תמריץ, המתנגדים ליציאה מגוש היורו חוששים מהיום שאחרי, הם לא ידעים מה יקרה לאחר השינוי. זו החלטה מסיבות כלכליות של הרגע ולא מסיבות לאומיות.
משכילים חושבים לטווח ארוך. העניים חושבים מתוך רגש ומסיבות לאומיות.
השמרנים בשבדיה יתנגדו להגירה כי היא משנה את האופי החברתי השודי ואת הרחובות. ההשואה לא דומה.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שהמשכילים חושבים ואילו העניים מתבססים יותר על רגש ואינטואיציה לאומנית. אבל כאמור, האינטואיציות של העניים לא באו סתם כך. הם נוצקו מתוך מורשת של דורות. ואילו החשיבה של המשכילים מזניחה את המורשת הזו וחיה בתחושה, לעתים שקרית לחלוטין, שהעולם מתנהל בצורה חדשה יותר מאיך שהוא באמת.
אהבתיאהבתי
אני חושב שפשוט העניים אומרים נימאס לי אין לי מה להפסיד, כשבפועל יש להם. אין פה ניתוח. הכל "לחם עבודה". המשכילים יודעים שיכול להיות רע יותר, עבורם. אם הוא משכיל הוא דאג לשמור מזומן והכל נהיה זול יותר. האינטואיציה שלו יכולה לבוא ממורשת של מלחמת העולם השניה. לדעתי שניהם לא יודעים מה יהיה (ולכן זה שמצבו טוב יותר זהיר יותר.) יכול להיות וכנראה יהיה שיוון תמשיך לקבל עזרה אבל זו תהיה במסווה של עזרה חברתית לחסרי יכולת. אני מבין שהמצב הוא לאחר יאוש, רבה אוכלים במקומות של תרומות וגרים בלי חשמל ומים ובאזורים הכפרים עברו לחיות על גידולי אוכל והחלפות. זה מה שמספרים לי חברים שגרים בכריתים.
אם נתיחס לחידוש, אני תמיד חשבתי שהגוש האירופאי הוא חידוש שיכול רק להועיל לאנושות ויחזיר את המרכז התרבותי העולמי לאירופה. אם יוון תחזור לתפקד היא תשוב ותשתלב בשוק האירופאי.
אהבתיאהבתי
האיחוד האירופי דבר נפלא. מטבע האירו רעיון מהשטן.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אל תשכח שמצבם של המשכילים יהיה טוב יחסית בכל מצב. גם אם האירו יישאר או שיחזרו לדראכמה.
עניים בדרך כלל פחות משכילים ואוכלים כל לוקש שהממשלה שלהם אומרת או שהמפלגה שלה הם הצביעו אומרת. במקרה הזה, חלק גדול מהם הצביעו לסיריצה ולכן כשראש המפלגה הזו תומך בלהגיד "לא" אז הם עדר אחריו.
המשכילים בדרך כלל מפולגים יותר ולא אוכלים כל לוקש שהממשלה אומרת. הם קוראים ומתעניינים בדעות אחרות ומתחשבים בהם.
העניים אולי אומרים "אנחנו נידפק בכל מצב, אולי ככה גם העשירים יידפקו"
אהבתיאהבתי
אני דיברתי עם כמה יוונים צעירים השבוע וגם כמה גרמנים לפני מספר חודשים. האזרחים הרגילים בשתי המדינות מבינים שזה לא יכול להימשך אבל היוונים מבקשים תנאי גירושין טובים יותר.
המצב הזה דומה לכך ששני בני הזוג רוצים להתגרש אבל בית המשפט והבנקים מעדיפים שיישארו יחד.
הסקרים מראים שרוב הגרמנים רוצים שהיוונים ייצאו מהגוש. למרקל יהיה מאוד קשה למכור לציבור עסקה נוספת שכרוכה באי תשלום חובות או רה-ארגון מחדש שלו.
בכל מקרה שיהיה, השבוע הקרוב יהיה מרתק…
אהבתיאהבתי
ד, באופן כללי הרצון לדפוק את העשירים כלל אינו מהווה שיקול מרכזי בהצבעת העניים במערב. זה דבר שהשמאל בכל העולם מתקשה לקלוט אותו. מעמד הביניים המשכיל שונא את העשירים. העניים לא.
אהבתיאהבתי
תמריץ. לייק. קצר וקולע.
הייתי מגדיר את המוטו הזה כתובנה מזוקקת.
אהבתיאהבתי
אני לא מבין את ראש ממשלת יוון. למה הוא לא מתנתק מהאירו ומחזיר את הדרכמה. כך יוון לא תהיה זקוקה לחסדי הבנקים בגוש האירו ויהיה להם כסף.
חוץ מזה נראה לי שעליו לפתח את התעשיה ביוון. 80% מכלכלת יוון זה שרותים. בנוסף יוון תלויה מאוד בתיירות שזה מקור הכנסה לא כל כך טוב.
רעיון האירו נראה לי רעיון גרוע. יש לי מכרים בהולנד שטוענים שמאז שנכנס האירו המחירים עלו בהרבה והמשכורות לא.
אהבתיאהבתי
תמריץ המשאל הזה לא עוסק בשאלה האם על יוון להישאר בגוש האירופי או לצאת ממנו..? משאל העם נועד בראש וראשונה לתת מענה של העם היווני האם לקבל או לדחות את המשך תכנית "החילוץ" כפי שזו מוצעת על ידי הנושים – מנהיגי הגוש..
ראש ממשלת יוון ציפרס סבור שעל העם להגיד "לא" לתכנית ובלי כל קשר להמשך חברותה של יוון בגוש האירופי שזה דבר מובן מאליו..
מה יקרה אם העם היווני ידחה את התכנית האם במקרה כזה אירופים יוותרו על יוון..? התשובה היא לא ..הנושים יגישו תכנית חלופית משופרת יותר עם אופק יותר חיובי עבור העם היווני אבל עם תנאים מתלים שיהיה על ממשלת יוון להתחייב לבצע..יוון ליוונים באירופה מאוחדת זה גם הגורל של כל חברי גוש היורו כל דרך אחרת מזמינה התרסקות כלכלית גורפת כמו רעידת אדמה עם גלי הדף חסרי תקדים..
אהבתיאהבתי
כתבה על אירן, נקודת ההשקפה שלהם על ההסכם הגרעין עם האמריקאי
http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=107345_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3906
אהבתיאהבתי
הרושם שאני מקבל הוא שכל ההצבעה הזו היא דרמה ללא משמעות. ההבדל בין הכן ולא יהיה קטן מאד ולא גורף, ההצבעה היא על משהו מעורפל ולאחריה דברים ימשיכו להתגלגל ללא הכרעה. יון לא עומדת להדפיס יורו ואירופה לא עומדת לנתק קשרים חד צדדית.אם נקרא לזה גרושין, נראה שהצדדים ישארו בקשרי משפחה בעל כורחם עד מותם.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אם אני מבין נכון יוון מימשה את משנתך הלכה למעשה – הם הגדילו את הגירעון הממשלתי כאילו אין מחר.
אתה עדיין חושב שזה רעיון טוב?
יריב
אהבתיאהבתי
יריב, הגדלת הגרעון הממשלתי יכולה להיות רעיון נפלא בהינתן כמה תנאים שהחשוב שבהם הוא קיום מטבע עצמאי שבו לוקחים את החוב. כתבתי על כך רבות. למשל כאן:
http://tinyurl.com/q2lu7sk
אהבתיאהבתי
מירון, נראה לי שרוב הסיכויים שהצבעת "לא" תוביל ליציאת יוון מהגוש. אחרת האירופאים ירגישו נסחטים.
אהבתיאהבתי
תמריץ היתרון במטבע עצמאי הוא שניתן לעשות לו פיחות… אבל אנחנו חוזרים על עצמנו.
לגבי היפרדות מהיורו, אהבתי את הניתוח שלך לגבי תמריצים של צעירים לעומת מבוגרים ומשכילים לעומת בורים. אם מביאים בחשבון שהפנסיות יחתכו בכל מקרה – הרי אחד התנאים להשארות ביורו הוא קיצוץ בפנסיות – האם דבר זה משנה את התמריצים?
אגב לדעתי הם ישארו בגוש בסופו של דבר, ולו בגלל הרפורמות שיכפו עליהם – שאפילו היוונים מבינים שהן לטובתם.
יריב
אהבתיאהבתי
זה לא רק הפיחות אלא גם היכולת להציל בנקים וכך למנוע פאניקה.
אני מניח שלפנסיונרים יש גם חסכונות בבנק שכל עוד ישרוד האירו לא צפויים להיפגע. אבל ייתכן שרובם כבר הוצאו מיוון.
פיחות בדראכמה יכול במקרה הרע להגיע לשבעים או שמונים אחוזים וזה יגמד את הקיצוצים בפנסיה בתוכנית הצנע.
אהבתיאהבתי
מסכים עם מירון.
המשאל הזה בכוונה נוסח כך שלא יעסוק בשאלה אם לעזוב את היורו אלא האם לקבל או לדחות את המתווה האירופאי לתשלום החובות.
ולא בכדי, יש סיכוי רב שיוון תישאר ביורו. שאר המדינות לא יזרקו אותה בגלל ההשלכות הפוליטיות והכלכליות של מהלך כזה.
לדעתי הרוב יצביעו נגד המתווה, או שווה בשווה.
יוון תישאר ביורו והיא תעזוב אותו רק בסבב הבלגן הבא או זה שאחריו.
אהבתיאהבתי
מבחינה מעשית לא ברור לי איך יוון יכולה להישאר באירו. עם מה היא תשלם לעובדי הציבור? מדוע שלא ילכו הביתה בהעדר משכורת?
אהבתיאהבתי
הבנק המרכזי יזרים נזילות בצורה זו או אחרת.
אהבתיאהבתי
למה אם יעברו לדרכמה צריך לעשות פיחות?
הממשלה יכולה להדפיס דרכמות ולשלם משכורות לעובדים וכסף לספקים תמורתם ולקבל באמצעותם תשלומי מיסים ותשלומים נוספים כמו חשבונות מים, חשמל וגז. בצורה כזו לדרכמה יהיה ערך בעיני היונים.
בהמשך הממשלה יכולה לקבוע שעל דרכמות שמופקדות בבנק יתנו ריבית חיובית קטנה ועל האירו שמופקדים בבנק יתנו ריבית שלילית. סביר להניח שהיונים ירצו להיפטר מהאירו ויתנו אותו לממשלה תמורת דרכמות. באמצעות האירו האלו שיוחזרו הממשלה היונית תוכל לפרוע חלק מחובותיה.
למה יש צורך בפיחות הדרכמה? הרי זה יגרום לכך שלא יהיה לה ערך בעיני היונים והם יעדיפו את האירו.
אהבתיאהבתי
הממשלה לא תקבע את ערך הדראכמה אלא השוק החופשי וסביר להניח שלא יאמין שהדראכמה שווה לאירו בערכה. הרי מצב יוון לא טוב מספיק כדי להצדיק שוויון כזה.
אהבתיאהבתי