הדרוזי הליברל

העדה הדרוזית היא נושא חם ומעניין בימים אלו. מצד אחד היא מעוררת אמפתיה בשל הסכנה החמורה שהיא עומדת בה בסוריה. מצד שני לאור התדהמה ושאט הנפש שעורר הלינץ' שערכו הדרוזים בגולן בפצועים סורים, נזכרנו שלא הכול מושלם שם. כדי להבין את הלך הרוח במגזר שוטטתי לי בפייסבוק. הדף הכי מעניין שמצאתי הוא הדף של אמיר אסעד, צעיר דרוזי, כותב ומאייר, שמבטא בכישרון דעות ליברליות בנושאים פנים קהילתיים וחוץ קהילתיים, ודעותיו מעוררות ויכוחים מרתקים בתגובות ומקנות חריך הצצה להלך הרוחות בקרב בני העדה הקטנה הזו.  כדאי לעקוב אחרי אמיר.

39 תגובות בנושא “הדרוזי הליברל

  1. הנה משהו שמתיחס לנושא , יש בו עוד כמה התיחסויות ליציאה שלנו מלבנון והמחיר העקיף ששלמנו, גם מוזכר השקט הארוך קודם מלחמת העולם הראשונה וכמה מהר העולם נכנס אז למלחמה.

    http://mida.org.il/2015/06/28/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F/

    אהבתי

  2. עד השבוע שעבר, ב-22 ביוני, איש לא העלה בדעתו, שהעדה הדרוזית בישראל תתלקח פתאום ביצריות אכזרית כזאת כמו שהתגלה בלינץ' ביום שני בליל ה-22 ביוני. אותה פינה גיאוגרפית בצפון רמת הגולן מקפלת בתוכה את עולם היחסים המתפרק ומתדרדר לאלימות. זהו סיפור קטן שעומד בצל הדרמה האכזרית הגדולה של דאע"ש, ג'בהת אל-נוסרה והמעורבות האיראנית. אבל הוא עלול להפוך בתרחיש מסוים לסיפור מלחמתי גדול. לכאורה, צעירים דרוזים חמומי מוח, כפי שהגדירה אותם באוזניי אישיות דרוזית בכירה ממג'ד אל שמס, הגיעו לאובדן שליטה וביטאו זעם כלפי מוסלמים פצועים שנלחמים מעבר לגבול ומהווים איום על הכפרים שבהם חיים אחיהם בגולן הסורי. בייחוד מדובר בכפר חדר.

    הסיפור האמיתי, כפי שאמרו לי מקורות מודיעין וביטחון ישראלים שמכירים היטב את השטח משני עברי הגבול , הוא שכפר חדר וכפרים דרוזים סמוכים הפכו למשתפי פעולה עם חיזבאללה. כפר חדר הוא בסיס מבצעים של לוחמי חיזבאללה וממנו הם יוצאים למשימות טרור אכזריות ברחבי סוריה. כך העיד ישראלי ששוהה לעתים בסוריה המתמוטטת. לדרוזים, למעשה, אין ברירה; הם במלכוד. הם שותפים היסטוריים למשטר אסד, שמגונן עליהם. לכן הם נאלצים לחיות בדו-קיום של שיתוף פעולה עם הכוחות שתומכים באסד, חיבאללה והאיראנים.

    סוכני חיזבאללה מזינים את הדרוזים בגולן, בצד הישראלי, ואת הדרוזים שבתוך הקו הירוק בדיסאינפורמציה לגבי האיום הקיומי שמציב כביכול דאע"ש כנגד תושבי הר הדרוזים.
    האיום הזה רחוק מלהתממש, ולעומת זה הדרוזים בכפרי הר הדרוזים ביצעו מעשים תת-אנושיים, כמו שהיה במג'ד אל שמס; כולל הוצאת לוחמים מוסלמים פצועים ממרפאות באזוריהם ומסירתם לחסדי המוחאבאראת של בשאר אסד – כלומר, חקירות מלוות בעינויים קשים שמסתיימות לעתים במוות.

    הבכיר הדרוזי במג'ד אל שמס מבין, שהדרוזים, בעיקר בתוך סוריה, שוגים בכך שאינם מקיימים דיאלוג גם עם הארגונים המורדים באסד ואינם מתכוננים לנפילתו וליום שאחריה. הם שמו את כל הז'יטונים על המשבצות של אסד ותומכיו האיראנים וחיזבאללה. חיזבאללה מצדו והאיראנים מנסים להעביר את המלחמה העדתית לתוככי ישראל על-ידי פעילויות שעלולות לפרום את מרקם היחסים בין המדינה לעדה הדרוזית. במידה רבה לישראל היה יותר קל להתמודד עם הפליטים הפלשתינים בדמשק מאשר מול העדה הדרוזית החיה בפיצול מטורף בין הר הדרוזים, ישראל, הגולן משני צדי הגבול ולבנון.

    אהבתי

  3. גם זה לדעתי ראוי לציטוט משם :

    "מה שמבדיל בין הכאוס הטרוריסטי שהפלשתינים הכניסו לתוכו את האוכלוסיות הישראלית והערבית בארץ ישראל לבין מלחמת הכל בכל שמתחוללת היום בלב המזרח התיכון זה התנהגותה של ישראל ובכלל – "הגורם הישראלי". מהדרך שישראל הגיבה ופעלה אפשר ללמוד לגבי מלחמות עיראק-סוריה-לבנון. [באינתיפאדה השניה לישראל היה אינטרס קיומי שלמעשה כפה עליה לנצח את הטרור ולהשליט חוק וסדר מחדש. עלייתו של אריק שרון לשלטון סימלה את רצונו של העם להילחם ולנטוש את מסלול הפייסנות; עד אביב 2002 עוד פעלה המנהיגות בישראל כאילו קיימת אופציה לחסל את מלחמת הטרור באמצעות הסדר והבנות עם מה שנתפס כ"צד השני", "האויב".]

    לא קל היה להשתחרר מהקיבעון של "רק פתרון מדיני". קיומו של אויב על בסיס אתני עזר לחברה הישראלית להתארגן ולהציב מחסום לטרור. [אפשר רק לשער שאי הצלחתה של ישראל להתאחד ולהילחם בנחישות, היה סוחף בסופו של דבר גם את ערביי ישראל אל המערבולת המדממת. בשורה התחתונה: קיומם של מוסדות משטריים דמוקרטיים שנשארו איתנים גם תחת הלחץ הערבי והשתוללות הטרור, הוא זה שהציב את התשתית להשבת הסדר הבטחוני והחוקי. המוסדות הם הצבא, מערכת המשפט, והממשלה החוקית; במידה רבה שרון נבחר ברוב עצום משום שהמערכת הפוליטית בטחה בו שיציל אותה. המיקרו-קוסמוס הפלסטיני של תחילת שנות האלפיים הציג גם כקדימון את התוצאות הקטסטרופליות של כשלון הלאומיות בחברות הערביות; האינתיפאדה ה- 2 היתה ביטוי להתפוררות הלאומיות הפלסטינית על כל מייצגיה ועלייתו של גורם הזהות האיסלאמיסטי הקדום.]"

    אהבתי

  4. גיא, המדינות הערביות שהתפוררו הן במידה רבה המצאות קולוניאליסטיות. הערבים מסוגלים להקים ישות מדינתית הומוגנית אם יתנו להם. ולמעשה זה מה שקורה עכשיו. הם יוצרים ישויות חד אתניות שיהוו את הבסיס למדינות ערביות בעתיד. האזורים הסוניים בעירק ובסוריה. האזורים העלאווים. החלקים הכורדיים.

    אהבתי

  5. תמריץ , הרשה לי פעם נוספת לצטט ציטוט מוכר של גיא בכור שאני יודע שאינך מסכים לו : "הלאומיות הערבית, המצאה זו של המאה העשרים אפשרה לנוצרים להשתלב לראשונה , שכן הלאומיות עקפה את העדתיות והדתיות , כולם ערבים. "
    מי שרוצה יכול לחפש לפי המשפט לעיל ולהגיע לכתבה מקיפה.

    אהבתי

  6. גיא, האם יש עם פלסטיני שנבדל מהסעודים ומהמצרים? כנראה שכן. האם יש מקום בעם הזה לנוצרים, יכול להיות שלא. אולי דומה בסופו של דבר ליהודים. היהודים הם גם דת וגם עם. אין יהודי קתולי. אולי אין באמת עתיד לפלסטיני או לעירקי נוצרי.

    אהבתי

  7. האם יש עם פלסטיני שנבדל מהסעודים ומהמצרים? לפי דעאש כנראה שלא.
    בנתיים ממה שאני שומע הם מחזקים את אחיזתם בסיני ובעזה.

    גם שמתי לב בקריאה שניה שבסך הכל אתה די מסכים עם גיא בכור. העניין שהזהות הראשית של המדינות החדשות שאינשאללה יקומו (כורדית , דרוזית אפילו עלוואית ולא רק המדינה האיסלמית) תהיה על בסיס דתיות ועדתיות ולא לאומיות מומצאת.

    אהבתי

  8. החמאס והפתח' מחויבים לסוגיית הפליטים ולכן קשה לי לראות הסכם שלום סופי איתם בעוד שיש הסכם עם מצרים וירדן ויכול להיות גם עם הסעודים. שורש ההבדל הוא בכך שחמאס והפתח' מרגישים מחויבות רבה יותר לערבים שסולקו מפלסטין בסוף שנות הארבעים. התנהלותם מצביעה על קיומו של עם פלסטיני.

    אהבתי

  9. "שורש ההבדל הוא בכך שחמאס והפתח' מרגישים מחויבות רבה יותר לערבים שסולקו מפלסטין בסוף שנות הארבעים. התנהלותם מצביעה על קיומו של עם פלסטיני."

    לטעמי , שורש ההבדל שהם צריכים אותנו בשביל להגדיר את עצמם. אם היינו נעלמים מחר לכוכב מובטח אחר ספק אם היו רואים מחוייבות לפליטי שנות הארבעים .בלעדינו ,ויותר חשוב אולי בלי אונרא והאו"ם שמספקות להם תמיכת חינם ספק אם היה יסוד להניח זהות על בסיס לאומיות ולא עדתיות ודתיות. עובדה שהאוכלוסיה הנוצרית בבית-לחם כמעט נעלמה שלא לדבר על עזה.

    וגם תגובתו של יאיר בעניין :
    http://tinyurl.com/pjgwfwj

    אהבתי

  10. אני מסכים שאנחנו הגדרנו לפלסטינים את זהותם. אבל בפועל יש פלסטינים במדינות ערב כבר עשרות בשנים והם לא נטמעים אלא נותרים בזהותם. כנראה שההבחנה בין פלסטינים לבין ערבים אחרים נוצרה ואינה ניתנת למחיקה עוד.

    אהבתי

  11. נכון שזו בעיה שלנו שהם לא נטמעים ואף אחד לא עוזר להם להיטמע. גם קל להבין את האינטרס של מדינות האיסלם.
    מצד שני אולי עוד כמה שנים אף אחד יותר לא יגדיר את עצמו אשורי , אההה סליחה סורי (במובן syrian ולא Sorry) – אפרופו המצאה מערבית.

    אהבתי

  12. תמריץ, למדינות ערב שקלטו את הפלסטינים שברחו מפה היה אינטרס ברור לא לתת להם להיטמע. הם רצו להשאיר בתודעה את הבעיה הפלסטינית. בנוסף, קליטתם והטמעתם במדינות זו מעמסה כלכלית לא קטנה ולכן לא רצו לעשות זאת ולכן לא נתנו להם אזרחות במדינה (לרוב).
    אך בעיקר, כי הם רצו להשאיר את הבעיה הפלסטינית בתודעה ובכך להסיט את דעת ההמונים מהשחיתות בקרבם ולהפנות את הזעם לישראל, "השטן הקטן"….

    אהבתי

  13. אם מחר אחליט שאני קריסטיאן סינטיסט מייד אהיה שייך ללאום, ואני ממליץ, כי רובן נשים.

    הפלסטינים יכולים להמשיך להשאר פלסטינים גם במדינות אחרות. אנחנו נשארנו 2000 שנה לאום. יש בארצות הברית קהילות פולניות, שרידי מלחמת העולם השניה, מנהלות חיי קהילה פוריים ביותר חלקם אפילו לא מדבר אנגלית אחרי 40 שנה בארה"ב. כך גם הישראלים בארה"ב, הפרסים של השח, הלבנונים ואפילו אשורים ובקרוב סורים, האירים ומי לא. חוסין מלך ירדן התחתן עם אמריקאית שאבא שלה ברח לארה"ב ב 1890 אבל זה היה כשר כי הם הגדירו עצמם חלאבים ולא אמריקאים אז היא היתה "משלנו". יש גם "לאום" אשכנזי וספרדי בישראל ויש לא מעט לחצים ולולי המצב הבטחוני אולי גם אחד מהם היה מקים מדינה.
    זה כמו קבוצת ספורט, אתה מעודד את הבגד. בווו לבגדים של אחרים.
    במזרח התיכון יש הפלייות עדתיות, במערב פחות לכן דיברנו עד לפני כמה שנים על כפר גלובלי ועל זה שגבולות ימחקו. המצב הכלכלי היווה תמריץ. לולי המפולת הכלכלית אירופה היתה הופכת תוך דורות אחדים לאומה אחת בדיוק כמו ארה"ב. זה עוד יקרה.
    נאצר רצה לאחד את מצריים ירדן עירק וסוריה לקהילה אחת. זה רעיון כלל לא רע.

    אהבתי

  14. זאת אמירה ששמעתי לפני יותר מעשור אבל עכשיו חיפשתי אותה בגלל הדיון כאן. אני דווקא זכרתי אותו אומר זאת באיזשהו תכנית לילה למראיין בערוץ 1 או 2.

    אהבתי

  15. עזמי באשרה , נאצריסט.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9D
    הנאצריזם דיבר על [פאן ערביות] ונראה די ברור שמיעוטים אתניים במרחב (כמו הנוצרים ,בשארה ) יאמצו אותו אל ליבם.

    מתוך הערך בויקי
    ———————————————————————
    התפוררות ההגמוניה העות'מאנית והסתלקותה הסופית של החליפות הותירו קבוצות אוכלוסין גדולות עם בעיה בנוגע לזהותם העצמית. את החלל שנוצר מילאו לזמן מה הסדרים הממשלתיים שכיננו מעצמות אירופה. אולם עם תחילתה של המחצית השנייה של המאה העשרים, נתחוור כי התשובות שמעצמות אירופה הציעו היו רחוקות מלספק את אותה אוכלוסייה. ההשפלה הצורבת שגרמו שלטונות אירופה לחברה האסלאמית הגאה, יצרה משבר. [אזרחים ערבים בעלי תודעה פוליטית שבאו במגע עם אירופה, חשו באופן אישי את המצוקה, העלבון והמבוכה שנבעו מן העימות עם המערב. הנאצריזם הופיע באותה הנקודה בה משבר זה הגיע לשיא מבחינת חריפותו והיקף תפוצתו, ומצד שני הנוכחות הצבאית המאסיבית של המערב החלה להסתלק מן האזור. הנאצריזם עלה על הבמה כביטוי למצוקות, וכתשובה לדילמות של מצב היסטורי ספציפי זה, ומכאן משמעותו וייחודו. ]
    ———————————————————————
    נראה שאחרי המשבר והחלל שנוצר התשובות(מיתוסים של לאום למשל) היו רחוקות מלספק את האוכלוסיה אבל עדיין היה אמון בהם וניסיון לתת להם ביטוי מקומי דרך ה [פאן ערביות] והסתמכות על ברית המועצות והסוציאליזם.

    הנה , יותר מפורט , המאמר של גיא בכור שדיברתי עליו גם למעלה
    על הפאן ערביות :
    http://tinyurl.com/nr5wbyr.

    אהבתי

  16. קטע חשוב מהמאמר של גיא בכור. כדאי גם לקרוא מסביבו.
    —————————————————————
    "העויינות לישראל היתה חייבת להיות מופגנת , משום שהיא צורך הכרחי לצעיר נוצרי , המעוניין להשתלב בחברה המוסלמית.
    המוסלמים עצמם לא חייבים את הכלי הזה , להם יש לגיטמציה.
    זו הסיבה מדוע התוקפים העויינים ביותר של ישראל הם הערבים הנוצרים , בישראל ומחוצה לה.
    פרדוקס: האנטי ישראליות לא קשורה בכלל בישראל , היא קשורה בקיום העצמי הנוצרי בחברה המוסלמית , ולכן כה דוגמטית ונוקשה, היא החיים.
    אתם רואים כמה אני שונא את ישראל? יש הצדקה לקיומי."
    —————————————————————

    אהבתי

  17. אם כבר ציטוט של גיא בכור אז הוא פרסם היום מאמר חדש.

    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=3128

    תקציר המאמר בהקשר ללאומיות הערבית עליה אנו דנים, והקיום הנוצרי באזור:

    העולם חוזה זו השנה החמישית בקריסה של המזרח התיכון: נפילת המשטרים הלאומיים, התפרקות לעדות דתות ושבטים, התפוררות הגבולות, הופעת הסלפים, התגבשותם לדאעש, לידת המדינה האסלאמית, כיבוש מחצית סוריה ומעל לשליש עיראק, כתישת שבטים ומחיקת עדות (פיזית). בארבע וחצי שנים קרו אירועים כמו במאה השנים שקדמו לה – ומלבד מחיקת ההיסטוריה הלאומית של המזרח התיכון, נמחקת לה אף ההיסטוריה הקדומה של התרבויות העתיקות שנבטו באיזור הזה והערים העתיקות שלהן מפוצצות. הנצרות וזרמיה תחת איום. כל מה שהוא לא אסלאם סוני – אמור לעלות באש: מסגדים שיעים, מקדשים אליליים עתיקים, כנסיות ובתי תפילה.

    בתגובה, המערב מכחיש – מעמיד פנים שהוא לא קיים. ראש ממשלת בריטניה נזף ב-BBC על שהוא משתמש בשם "המדינה האסלאמית" במקום "דאעש" בטענה "אין שום דבר אסלאמי בדאעש". כל פיגוע ינסו לייחס לאיזו סיבה פרוזאית או פלילית: הרוצח בצרפת השבוע "רב עם אשתו" ומרוב עצבים כרת ראש של מישהו, וכמובן מעשי הרצח היומיים של הפלסטינים הם באשמת ישראל. ככלל, אסור להזכיר יחדיו את המילים "טרור" ו"אסלאמי".

    "המדינה האסלאמית" פועלת בברוטאליות חסרת תקדים שלא נראתה כמוה לפחות 1000 שנים: הוצאות להורג מזוויעות, חטיפות ורציחות המוניות. היא רואה בעצמה שידור חוזר של התקופה הנחשבת ליפה ביותר באסלאם, במאה ה-7 לספירה, כאשר המוסלמים הראשונים התפרצו לאיזור מחצי האי ערב, כבשו והרסו כל מי שלא היה מוכן להתאסלם. דתות נכחדו אז, עמים אוסלמו בכוח או שועבדו.

    איך מרגישים עמים שנכחדים? שבטים שמגורשים? עדות שמטוהרות? איך מרגישות בחורות יזידיות שנמכרות בשוק כשפחות מין? איך מרגישים מאות אלפי נוצרים שגורשו או נטבחו? והכורדים? איך מרגישות עדות זעירות אחרות? האם הם מצטערים שלא התחמשו בזמן? שלא הקימו מולדת משל עצמם? האם הם מצטערים שהאמינו להיסטוריה המפוברקת של הלאומיות הערבית וברגע האמת נותרו לבדם?

    אהבתי

  18. לדעתי, הנושא הגדול זה לא התפוררות הלאומיות הערבית. הסיפור הגדול זה הסבל האנושי העצום שמתלווה לכל ההתפוררות הזאת.

    אהבתי

  19. יאיר , אני כמובן מסכים. אך יש לזכור ולא לזלזל בעובדה
    שכל עוד אנו בצד של המנצחים יש לנו את הפריבלגיה ואת הבחירה התרבותית לספר על הצד של הסבל.
    אם חס וחלילה בסופו של דבר תנצח המאה ה-7 לספירה , אף אחד לא יספר על הסבל שעבר האיזור ,דתות שניכחדו או עמים שאוסלמו בכוח ושועבדו.

    אהבתי

  20. גיא, ברור. לא חולק על-כך.

    הלאומיות הערבית לא מעניינת (כמעט) אף אחד. היא הייתה מכשיר שליטה של יחידים בעם שלם (בדומה לכך מתנהלת גם הלאומיות הפלסטינית). ולכן נושא הסבל משמעותי יותר מנושא ההתפוררות הלאומית. מדובר בעמים שלא רוו נחת, לא בלאומיות ולא בהתפוררותה. חבל.

    הפוסט הנוכחי (לגבי הדרוזים) נותן לנו את התזכורת הטובה ביותר שמה שחשבת שהוא המצב הקיים, קרי שאתה כמדינה שומרת חוק הצלחת להשפיע תרבותית על מיעוט חשוב ומכובד במדינה, כבר לא נכון.

    וזה מוביל ל-2 מסקנות:
    1. כלפי חוץ – לא לפנטז שכולם חושבים וחומלים כמוך. כדאי לדאוג להיות "בצד המנצח" כפי שכתבת, כי עדיף לבכות על מישהו אחר, בעיקר כזה שלא יבכה אחריך.
    2. כלפי פנים – אם אתה לא מצליח להשפיע תרבותית בכח ההיגיון והערכים, אז תגדיר אותם בכח הנורמות והחוק. כמובן שרק בבית שלך פנימה. מחוץ למדינתך שיעשו מה שהם רוצים. אם לא תגדיר זאת נחרצות הבלאגן החיצוני יזלוג פנימה.

    אהבתי

  21. יאיר, הדרוזים של רמת הגולן מעולם לא ראו עצמם כישראלים, ותמיד היו מוכוונים כלפי סוריה, וכנראה בקלות רבה אימצו את הנורמות הברבריות שהתקבעו שם, בפרט בחמש השנים האחרונות. מה שגיא בכור קרא לו במאמר שהפנית אליו "חמש לספירת הזוועות".

    אהבתי

  22. אני לא בקי בנושא הדרוזים ולא ידעתי על החלוקה שציינת. להיפך, מהכתבה שקישרת אליה לא דובר על הגולן אלא על הגליל.
    אם המצב כפי שתיארת זה מעודד, ומחזיר אותי לתפיסה הקודמת שהייתה לי לגבי הדרוזים.

    אהבתי

  23. זה מעניין שאפילו עכשיו כשלא יכול להיות ברור יותר היכן מרוחה החמאה, הדרוזים בגולן לא מבקשים תעודות זהות בהמוניהם. זה בעיקר אות לחשיבות של הגבול הבינלאומי שלא דעכה לגמרי. עדיין יש סיכוי לדעת הדרוזים, שהגולן יחזור לשליטה ערבית ביום מן הימים. הדרוזים הם מד נהדר. זה יותר טוב מלהסתכל על השווקים ולהבין מהתנהלותם את התחזית שלהם.

    אהבתי

  24. מצד שני זה יכול להיות מעיד חזק על חשיבה מסורתית ולא מהפכנית.
    מצד שלישי , תמריץ , צריך לבדוק כמובן מה התמריצים ומה הם יכולים להפסיד ולהרוויח מעמידה במקום.
    צריך לזכור שיש להם(הדרוזים בגולן) קשרים משפחתיים חזקים עם הדרוזים בצד הסורי.כלומר גם אם לדעתם הסיכוי לחזרה לגבול הבינלאומי נמוכה אין להם רווחים ממשיים בלאכול את החמאה עכשיו מהצד שלנו ביודעם שבין כה היא תהיה שם גם מחר.

    אהבתי

  25. אם תהיה בריחה המונית של דרוזים ופליטים אחרים לרמת הגולן ישראל תשנה את ההגדרות לתושבות והדרוזים עלולים יהיו לאבד את הזכות לאזרחות. במצב הנוכחי צריך לראות את הדברים מנקודת המבט שלהם. זה דבר שאפשר לשאול את אמיר עסאד.
    בל נשכח שגם היהודים עמדו במהלך ההסטוריה המודרנית מצדדים שונים של המתרס.

    אהבתי

  26. אורי , אם תהיה בריחה המונית של דרוזים ופליטים אחרים לרמת הגולן … חשבתי שייתכן שדווקא לישראל יהיה כדי לשקול ליישב כמאה-מתאיים אלף פליטים דרוזים שישבעו אמונים למדינת ישראל (יש לנו ניסיון מעולה עם העניין)בגולן בתמורה להכרה בינלאומית שהגולן ישראלי. מה אתה אומר?

    אהבתי

  27. ובעוד דור הם יבקשו להקים מדינה ברמת הגולן ולמעשה יוכלו על פי חוק מכיוון שהאו"מ מכיר בזכות לאוטונומיה כשבני לאום מגיעים לאחוז מסויים מהאוכלוסיה.
    בולגריה פעם הודיעה בגלל החוק הזה לכל התורכים שגרים קרוב לגבול התורכי שהם חייבים לשנות את שם המשפחה שלהם לבולגרי או שיגורשו לתורכיה.
    אם כל הדרוזים ישנו את שם המשפחה שלהם לגולדברג אז יש על מה לדבר.

    האלוף מורדכי טען השבוע שהחמס מסייע באופן פעיל לדעאש והביא כדוגמה טיפולים רפואים שהם מעניקים לפצועי דעאש בעזה. אבל זה גם מה שישראל עושה עם מורדים סורים פצועים. יש פה קצת כפל לשון.

    מה הסכוי שהמצרים יכנסו לעזה ויכבשו אותה? זה כבר קרה, בשנות החמישים הם נכנסו עם טנקים, הישראלים אהדו את הפליטים המסכנים, "חסמבה בקרבות רחוב בעזה" , זה יקל מאד על הלחץ הבינלאומי על ישראל.

    אני עדיין מפנטז שישראל ומצריים יקימו בסיני עיר פלסטינית ובהדרגה יעבירו לשם את הפליטים והיא תשגשג ועזה תתרוקן מתושבים ובא לדרום גואל.

    אהבתי

  28. הסיבה היחידה שהם יהיו עלולים עוד דור בלבד לדרוש להקים מדינה ברמת הגולן, לאחר פליטות (מהטענה לעיל) היא שדעאש והאיסלם הקיצוני נוצחו ניצחון מוחץ והמזרח התיכון הפך לאירופה השקטה והאופטימית של שנות ה90 עם חזון אחרית הימים נוסח פרנסיס פוקויאמה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. כשזה יהיה המצב אהיה מוכן לללבוש שטריימל ומבחינתי שיישנו את שמם לדרוזברג(*) ואני אומר שזה מספיק קרוב לגולדברג והעיקר הכוונה.

    חוצמזה , שותף לתקוות ולפנטזיות האחרות שלך.

    תמריץ , רשום למעלה שהבלוג כבר לא רק כלכלי אז אני בנתיים מרשה לעצמי קצת דרור של יצירה. אל דאגה , זה לא ימשך הרבה זמן ובטח מתישהו זה יעבור.

    (*) מסביר והורס את הבדיחה במובן של "הר הדדוזים"

    אהבתי

  29. הזכויות במקרה הזה שלי.
    אבל אני לפעמים גונב קצת מפה . קצת משם ומוסיף על זה קצת. לפעמים אני גם לא יודע או זוכר שאני גונב. עומד על כתפי ענקים כמו שאומרים.
    בזן יש גירסא שאומרת האומנות של החיים היא להיות מזויף מקורי ומתוחכם פרימיטיבי.

    אהבתי

כתיבת תגובה