פיטר שיף והטעויות הקולוסאליות

ישנו איש עסקים אמריקני בשם פיטר שיף. הוא מתבלט בהיותו טועה סדרתי. לאורך השנים האחרונות כמעט כל מילת ניבוי שיצאה מפיו התבדתה, וההיפך הגמור קרה. למה שיעניין קורא עברית כלשהו איזה טעויות עשה או לא עשה אחד בשם פיטר שיף מקונטיקט? ובכן, פיטר שיף הוא אחד הקולות הבולטים כיום במסגרת מה שמכונה האסכולה האוסטרית. על האסכולה האוסטרית כתבתי בעבר בהרחבה. היא לא פופולארית באקדמיה, תודה לאל, אבל פופולארית בדיון החופשי באינטרנט. מאמריו של שיף תורגמו לא פעם באתר מידה, ורעיונותיו או רעיונות דומים לשלו מובעים בידי כותבים עבריים בולטים מהאסכולה שלו כמו גלעד אלפר ואורי רדלר.

שיף תמיד מתואר כמי שחזה את המשבר הפיננסי הגדול ב-2008. האם דבר זה מלמד על יכולת ניבוי גבוהה לאורך שנים? כדי לבחון זאת עשיתי גוגל על דברים שפיטר שיף אמר וצוטטו בעברית לפני חמש או שש שנים. מספיק זמן עבר לדעתי כדי לבדוק תוקפן של נבואות.

הזהב יזנק

התמוטטותו הצפויה של הדולר עקב גירעונות הענק שצבר הממשל האמריקאי, עתידה להזניק את מחיר הזהב ל-5,000 דולר לאונקייה – פי חמישה מרמתו הנוכחית – בשנתיים הקרובות (ספטמבר 2009)

המציאות: ביום שבו התפרסמה הנבואה בשנת 2009 עמדה תעודת הסל הצמודה למחיר הזהב GLD על 98 דולר. כיום היא עומדת 113 דולר. בערך עלייה של 2% בשנה. לא השקעה מדהימה במיוחד. באותן שש שנים מדד המניות האמריקני יותר מאשר הכפיל את עצמו.

התשואה על השקעה בסין תהיה גבוהה מזו שעל השקעה בארה"ב

שיף אופטימי לגבי שוק המניות של אסיה, ובמיוחד סין. "אני מושקע בהרבה מניות, אבל לא בארה"ב. פה בארה"ב, יש לנו ראלי של שוק דובי", אמר שיף. (ספטמבר 2009)

המציאות: ה-s&p 500 עלה 123% מהיום שבו התפרסם ההגיג הזה בשם שיף. תעודת הסל הפופולארית על המניות בסין (FXI) עלתה לעומת זאת בשיעור מאכזב של 26%. זה לא הרבה לאורך תקופת גאות עולמית בת שש שנים.

צפויה היפר-אינפלציה

שיף הזהיר כי ניסיונות הממשל בארה"ב להגביר את הצריכה הפרטית על ידי הדפסה מוגברת של כסף צפויים להוביל למיתון אינפלציוני, ולהתמוטטות של הדולר עקב התפרצות היפר-אינפלציה בארה"ב. "ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של היפר-אינפלציה. אין מדובר בתופעה לא נפוצה. היות שכסף הוא רק נייר, קל לציבור לאבד אמון בו. (דצמבר 2008)

המציאות: האינפלציה מאז 2009 עמדה בארה"ב על כ-2% בשנה בערך, השיעור שאליו כיוון הפדרל ריזרב מראש. הדבר מתבטא בין השאר בכך שמחירי הדלק כיום באמצע 2015 נמוכים משמעותית מכפי שהיו במהלך רוב 2008.

כבר ב-2008 כששיף הוכתר כחוזה מרחיק ראות בעקבות המפולת הפיננסית היו שפקפקו בחוכמה אם הוא ראוי למוניטין הזה. היום, שבע שנים מאוחר יותר, ברור שהקשר בין תחזיותיו לבין המציאות רופף ביותר, ואם האוסטרים מתבשמים מתורתו, זה אומר משהו עליהם.

מודעות פרסומת

82 תגובות to “פיטר שיף והטעויות הקולוסאליות”

  1. orihippo Says:

    הוא אומנם טעה, אלא שהטעויות שלו נבעו מההנחה שאנחנו נמשיך להתנהל השוק פחות או יותר חופשי כפי שהיה עד כה. מעולם לא היה מצב שהכלכלה האמריקאית האירופאית הסינית היפנית כולן מנווטות על פי החלטות של בנקים מרכזיים. הזהב לא עלה כי השתלטו עליו עם ניירות שאינם מגובים מתוך כוונה להפסיק לאפשר אותו כמקלט.
    שוק המניות האסיאני ביחוד הסיני עלה מאד ב7 השנים האחרונות, שוק המניות הסיני SSE עלה אם אינני טועה מ בערך 1900 למעל 5000, היפני מ7000 ומשהו ללמעלה מ 20 אלף, ההונג קונגי מ בערך 12 אלף ללמעלה מ 27 אלף

    לגבי האובמה קר אני חושב שהוא צדק בלי להכנס לפרטים הקטנים, האובמה קר יפול על סיבות של חקיקה, אבל כפי שהבנתי הוא יקר ולא יעיל לפני 3 ימים פורסם ששנה שעברה נגרמו לו הפסדים של 377 מליון דולר.

    טעויות דומות עשה משה שלום שהביע היום דעתו על הדולר והיורו
    https://mosheshalom.wordpress.com//

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    מי שלא הבין שהבנקים המרכזיים הם העוגן של הכלכלה לא הבין כלום מעודו. זה הדבר החשוב ביותר להבין. שיש גוף עם היכולת להדפיס כסף ושהיכולת הזו היא מקור כל הביטחון בשווקים.
    אם השוק הסיני כל כך עלה, למה תעודת הסל המרכזית על סין נכשלה ככה? מה שקרה ביפן שהשווקים בה עלו זו מדיניות של הדפסת כסף אגרסיבית. ההיפך ממה ששיף שמח בו.

    אהבתי

  3. גיא Says:

    במקרה הזה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4672246,00.html
    העוגן מושך את הספינה למטה , לא?

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    תחת קרנית פלוג בנק ישראל מתנהל רע.

    אהבתי

  5. יאיר Says:

    1. זהב
    לגבי הזהב אני מסכים עימך. הזהב הפך לאיזושהי אבן חכמים. איני מבין את ההתמקדות בזהב. אני גם חושב שנראה עוד ירידה במחיר הזהב בשנה-שנתיים הקרובות, יחד עם שיפור בכלכלה.

    2. סין
    סין צמחה משמעותית והיא גם תצמח (אם כי פחות מבעבר) אבל משקיעים לא יצליחו להנות מכך. לא כל צמיחה ניתן להמיר לתשואת מניות (אם כי עכשיו הבורסה שם קופצת לאחר הסרת מגבלות ישנות). רק במדינה פתוחה פירות צמיחה יכולים להתחלק בין עובדים, מנהלים, משקיעים, החברה והמדינה. במדינה טוטאליטרית זה לא קורה. בשביל להשתתף בצמיחה כזאת צריך להתחבר לשלטון, או להתחבר לתשתיות כמו לקנות ממש מפעלים ונדל"ן וכדומה. המשקיע הממוצע שקונה מניות לא יכול ליהנות כמו השאר כי הוא האחרון בתור.

    3. היפר-אינפלציה
    בזה אני לא בטוח שהוא טעה. מסגרת הזמן לא יכולה להוכיח שהוא טעה. גם משבר הסאב-פריים היה תוצאה של תוכניות ממשלתיות להעלאת אחוז הבעלות על דיור, ומשבר 2008 היה תוצאה של הסרת מגבלות על הבנקאות, ואלו ואלו (הסרת המגבלות ותוכניות הדיור) היו שנים רבות לפני התרחשות המשבר. תן עוד זמן לבחינת התחזית הזאת.

    דבר שלא הזכרת הוא שבמסגרת זה שהוא חזה מפולת בארה"ב הוא ייעץ להעביר הון לאירופה (גם לחברה שלו קוראים אירו פסיפיק) ואח"כ אירע שם משבר. שיף כמו הרבה אוסטרים מאוהב ברעיון של מטבע על של הבנק המרכזי לא יכול לפחת אותו, ואם לא סטנדרט זהב אז לפחות סטנדרט אירופי.

    עם זאת, אני חושב שהקול הציבורי של שיף חשוב ביותר !! בתוך כל המלל הכלכלי האינסופי חושב שישמע קולו של הילד שאומר "המלך הוא ערום". נכון שרוב התחזיות של שיף לא התאמתו. זה נכון. אבל הוא מצביע על עיוותים בתפיסה וזה חשוב.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    השקפותיו של פיטר שיף ודומיו על זהב ואינפלציה חסרות ערך בעיניי ממש כמו דעותיה של חברת הארץ השטוחה על הגיאוגרפיה. אבל אני מעריך את ההשקפה הליברטריאנית שממנה הוא בא על כך שהיא מקדשת את השווקים החופשיים ואת התמריצים המעולים שיש לאנשים כשהם פועלים מתוך חירות כלכלית. חבל שהאוסטרים לא קולטים שרעיון של מטבע אחד מרכזי צמוד לזהב הוא ההיפך הגמור משווקים חופשיים. שהתיימרות לדעת יותר טוב מהשוק מה שיעור הריבית הרצוי ומה שיעור האינפלציה הצפויה גם היא אינה עולה בקנה אחד עם אמונה בכוחם של השווקים.

    אהבתי

  7. יאיר Says:

    אני מסכים איתך וגם אני מעריך את ההשקפה הליברטריאנית אודות שווקים חופשיים.
    עם זאת, יש נימה אנטי-דמוקרטית נסתרת בשיטה שלהם. לא משהו מכוון, להיפך מתוך נאיביות ואמונה "שהכל יהיה נפלא אם הכל יהיה חופשי ופתוח".

    התפיסה הליברטאנית (שכאמור אני מעריך אותה גם אם לא חי על-פיה) יכולה להוביל לדיקטטורה נעלמה. למשל תקן זהב מעביר את הניהול של השווקים המוניטריים מידי בנקים מרכזיים (שממונים בידי ממשלות נבחרות הנבחרות על-ידי הציבור) לידי חברות כרייה, שבפעילות כריית הזהב שלהן קובעות את ההיצע בשוק. אני מעדיף בנקים מרכזיים שנתונים לביקורת ולפיקוח.

    בנוסף, יש משהו בשיטה הליברטאנית שמתעלם מההבנה איך בנויה קהילה ואיך חיים בני-אדם, ושבני-אדם הינם חיות חברתיות. נראה לי שהשיטה הליברטאנית מפירה את האיזון בין היחיד לחברה, וגם בכך יש מימד אנטי-דמוקרטי מסוים.

    ליברטאנים רבים הם גם פציפיסטים, ושוב אני מעריך זאת אבל זאת תפיסה ילדותית משהו בתוך עולם של לויתנים. בטח בישראל הממוקמת במזרח התיכון. אני חושב שבישראל העלאת אחוז החסימה, ובכך ביטול האפשרות להקמת מפלגה ליברטאנית, עשתה להם בסופו של דבר טוב, ועם הזמן הם יכנסו למפלגות קיימות וישפיעו משם.

    אהבתי

  8. אלדד Says:

    יאיר אתה מתכוון שהם לא דמוקרטים כי הם אינדיבידואליסטים?

    ז"א נגיד אם נתקבל החלטה דמוקרטית שמחסנים את כולם – חובה.

    מי מהם שיתנגד לזה ירגיש חופשי לא לעשות את זה ואף לנסות להפיל
    את הממשל הנוכחי בטענה לפגישה בחופש האישי?

    אהבתי

  9. יאיר Says:

    לא כל-כך הבנתי את השאלה שלך.

    בכל מקרה הדוגמה שהבאת היא טובה מאוד, בגלל שבמחלות זיהומיות חייבים סף מסוים של מתחסנים בכדי למנוע את התפשטות המחלה, כלומר זה לא מספיק שאתה ואני התחסנו, צריך מסה קריטית של מתחסנים בכדי למגר מחלה ולמנוע את חזרתה (אחרת מתרחשת הדבקה חוזרת … וחוזר חלילה).

    ולכן, כל הקטע הניו-איג'י/היפי/name it של לא להתחסן יכול להתקיים בגלל שכל שאר האוכלוסייה מחוסנת. אחרת הלא-מתחסנים ובני משפחותיהם היו חולים במחלות קשות ביותר. זה לוקסוס שהם יכולים להרשות לעצמם רק בגלל שאתה ואני והרוב כן מתחסנים והם מוגנים על-ידינו. יש משהו ילדותי בתפיסה שלא מעריך ולא מבין כיצד הגענו עד הלום. כמו ילד שחושב שהתירס גדל בקופסאות שימורים במרכול.*

    אשרינו שאנחנו חיים בחברה פתוחה וחופשית שרובה מוכנה להשתתף בצרכי הכלל ולקבל על עצמה דברים לשם הקיום המשותף שלנו ולדבר הזה קוראים הרוב השקט/הרוב הדמוקרטי/מעמד הביניים/עמישראל (ושבטעות מכונה בידי קבוצת קיצוניים בשם "עדר של בהמות").

    לפי חוקי מדינת ישראל (שלא ידוע לי שייושמו עד היום) לרופאים מחוזיים יש סמכות לסגור מישהו בבית ולמנוע ממנו לצאת בכדי למנוע מחלות. למה? הרי זה בניגוד לזכויות הפרט? אז זהו שזה גם בניגוד לזכויות הכלל להיות חולה במחלה מדבקת ולצאת ולהדביק אחרים. את הצד הזה של המשוואה רבים מתקשים לראות ולהפנים.

    *באותו עניין, באחת התגובות ציינת שאני מאמין באלוקים. ואכן אני מאמין בו. ולמה אני מזכיר זאת? כיון שליברטאנים רבים מקדשים בדבקות את זכות הקניין ורבים מהם גם אתאיסטים. אם אינני טועה זכות הקניין הוגדרה לראשונה בידי ג'ון לוק. תפתח את הספר שלו (לא לפני כרגע אבל קראתי אותו לפני מספר שנים בתוך מקראה בנושא זכויות) ותראה שהסעיף הראשון בכדי להוכיח את זכויות הקניין מתחילה באלוקים. כלומר ללא אלוקים אין זכויות קניין. אבל עכשיו מגיע הליברטאן שנולד במאה ה-21 והוא לא מכיר כיצד צמחה לה זכות הקניין והוא גם מחליט שהוא אתאיסט. אז הוא מקבל מן המוכן את זכות הקניין שלו אבל הוא לא מבין שהוא גם כורת (לטווח ארוך יותר) את הענף עליו הוא יושב. כך גם כל התרבות המערבית ש"העלימה" את אלוקים מהתמונה מבלי להבין שבלי אלוקים אין תרבות מערבית, אין בכלל תרבות אלא רק אליליות. אבל זה היתרון של החברה הפתוחה בה אנו חיים – זכותנו לבחור את דעותינו (וטוב שכך), אבל במקביל מי שלא מבין את הבסיס לדברים סופו שיפגע בעצמו ואז הוא יחזור לבסיס, בטוב או ברע. כמו מי שמאמין ב"שלום ואחווה עם עמי האזור" ומקבל מהם טילים (כמעט) בכל קיץ.

    אהבתי

  10. אלדד Says:

    יאיר גם אתה נפלת בקנוניה של "סף מסוים להתחסנות".

    האמת היא שזה לחלוטין עיניין אינדיבידואליסטי ובכוונה הפלתי אותך בפח הזה.

    זה כאילו אני בגופי צריך להגן על אנשים אחרים וזה לא הגיוני זה כאילו אתה מגייס אותי לצבא בכוח בשביל להגן על אחרים.
    אתה לא יכול להכריח אותי להגן על אחרים זה דבר שנעשה רק מרצון.

    מה גם שזה לא כמו מחלה מידבקת שברור לחלוטין שאתה חולה ומדביק אחרים וברור שאז משתמשים בבידוד.

    כאן מדובר במשהו מפוקפק – האם באמת החיסון מצליח או לא?
    ואולי הוא מגן מזנים לא רלוונטים להפעם.

    גם תחשוב על זה מבחינה אבולוציונית – אם מישהו החיסון לא עוזר לו להילחם במחלה למה אני צריך לעזור לו ולסכן את עצמי בחיסון שאולי יפחית מבריאותי.

    אתה מבקש ממני להקריב את עצמי בשביל הכלל – העידן זה עבר(עידן הדגים).

    עכשיו כבר לא מקריבים זה עידן הדלי.

    סגרו את בית המקדש ולא יפתחו אותו להקרבת קורבנות – תפנים גבר.

    שים לב איזה חיסון עושים היום – לשפעת!!!

    שאני הייתי צעיר היו אומרים חיסון לשפעת הייתי צוחק.
    מה זה שפעת מה זה בדיחה.
    שפעת הורג זקנים ואנשים עם מערכת חיסון לקויה מה הקשר לרוב האנשים.

    העם הזה הפך לחבורה של נמושות(השמאלנים החלשלושים) או לחבורה של בהמות(הימנים) שמשום מה חייבים להחזיק את הערבים בכלא שלהם שם.

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    זה שלהידבק זה עניין אינדיבידואליסטי (לא במובן המנטלי אלא הגופני) לא מפיל את מודל סף המינימום. כמו שבמשבר כלכלי יש בנקים עמידים יותר ויש פחות אבל סטטיסטית בנקים קורסים במשבר יותר מאשר שלא במשבר.
    בכלל, מסתבר שאתה יודע יותר טוב מכל מה שמלמדים בקורסי איפידימולוגיה ובריאות הציבור.
    חוצמזה, אם לא שמת לב אז גיוס חובה נופל בדיוק למסגרת שהבאת – "אתה מבקש ממני להקריב את עצמי בשביל הכלל" וזה מתרחש, אבוי, כאן אצלנו (בעידן הדלי רח"ל).

    אהבתי

  12. orihippo Says:

    יאיר המשפט האחרון שלך ב 11:08, אפשר לקבל הרחבה?

    אלדד, אתה מתקרב ל"סף חוסר התגובה" של יאיר

    הנה גרף על השתתפות בכוח העבודה בארה"ב. יש נפילה באחוז כוח העובדה לאחר משבר ההיטק של מרס 2000, וירידה נוספת מ 2008 עד ימנו.

    אלדד העיר שהסיכון למלחמות בעולם קטן, שמלחמה היא אופציה קטנה ורחוקה יותר מאשר בעבר: בשבועות האחרונים סין ואמריקה חושפות שיניים אחת לשניה באסיה פסיפיק, יש דיבורים על כך שיתכן והאמריקאים יפציצו שדות תעופה שהסינים סוללים על איים הנתונים במחלוקת.
    בשבועיים האחרונים אוניות מלחמה אמריקאיות הופיעו לראשונה אי פעם בבסיסים האמריקאים בכריתים. האם זה רמז לרוסים או שהאמריקאים ? לאירנים? לדעאש?

    שמעתי היום שההוצאות של יון על ביטחון וצבא הוא כ 4.4 אחוז מה GDP שעה ששאר אירופה מוציאה פחות מ 2% והסיבה לכך היא התעקשות של גרמניה וצרפת שיוון תמשיך לקנות נשק שהן הספקיות העיקריות שלו, כתנאי להמשך ההלואות. שסך הכל ההוצאות של יוון ב10 השנים האחרונות על ביטחון היו 700 בליון יורו שזה כפליים מהחוב שלה. מאחר ואני לא מצליח למצוא מה ההוצאות של יוון ביחס לGDP על ביטחון אינני יודע אם זו אמת.

    אהבתי

  13. orihippo Says:

    אלדד, יש הרבה דברים שהם חובה על פי חוק ומגבילים פרטיות. יש חינוך חובה. הורה שלא ישלח את ילדיו לבתי ספר יכלא. כמדומני גם טיפול רפואי לילדים זה חובה, אם הבן שלך יחלה ולא תקח אותו לבית חולים ישפטו אותך. אני חושב שגם חיסון זה חובה, גיוס זו גנבה של 3 שנים מחייך, יש גם ביטוח בריאות חובה, ביטוח רכב חובה, חובה על רישיון נהיגה ומבחן רישוי לאדם ולרכב, איסור על שימוש בסמים, איסור על התאבדות..אני משוכנע שהרשימה ארוכה. אם תנסה להרעיב את עצמך למוות יאכילו אותך בכוח. יש כעת נסיון להעביר חוקים שיגבילו גודל דירות להשכרה, ואפילו מס הכנסה זו חדירה לפרטיות שלי ומסי רכוש ומסי ירושה.

    אהבתי

  14. יאיר Says:

    לאורי,
    אני לא אוהב לדבר על עצמי אבל אני אדם בעל תודעה היסטורית עמוקה (ואולי אף לומר "יהודי בעל תודעה היסטורית עמוקה"), ומתוך זה אני מכיר בתרומות האנושיות (והיהודיות) ובתמורות שעברנו (העולם בכלל והיהודים בפרט).
    אי אפשר לנתק בין מה שהיה לבין מה שיהיה. אחרת מדובר במגדל פורח באוויר שאין לו קיום.
    למשל, השיטה המוניטרית שאנחנו עוסקים בה כאן רבות היא תוצאה של התפתחות של מאות שנים ולא המצאה חדשה משל מדובר בסופר-נובה לא חזויה. גם החיים בחברה המודרנית הם קשרים ארוכים ונפתלים, של שרשרת ייצור ארוכה שכל יחידות שמתמחות בסעיף קטן מהשרשרת – ומכאן גם ההצלחה הכבירה שהגענו אליה [ולא כמו אותם שוכני מערות שעשו הכל לבדם ולכן הגימור שלהם והאיכות שלהם הייתה נמוכה ביותר]. [אפרופו אנשי ניו-איג' שמתרפקים על איזה עבר מדומיין של "איכות" ו"בריאות". הם מוזמנים לחזור לשם. אני לא].

    בהקשר הזה, של הבנת איך העבר הביא אותנו להווה, אמרתי שגם פיתוח זכויות הקניין נבעו מאמונה באלוקים ובכך שהוא נתן את האדמה לבני-אדם.
    מקווה שעניתי לך.

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    לקראת סוף הערך הזה בוויקיפדיה יש דיון מעניין בקשר בין הציווי הדתי לבין זכות קניין: http://tinyurl.com/oowkmnd

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    אורי, הגרף על השתתפות בכוח העבודה חסר ערך אם לא מבינים שמשמעותו היא בעיקר שדור הבייבי בום הזדקן ויצא לגימלאות.

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    לגבי האובמה קר, רוב הפרשנים ששמעתי חושבים שהחוק בצורתו הנוכחית יעמוד בבית המשפט העליון, וגם אם לא – הוא עדיין יהיה תקף בכל מדינה בארה"ב שתרצה בכך בסבסוד מלא של הממשל הפדרלי. כלומר, גם במקרה שבית המשפט העליון יפסוק נגדו – יהיה תמריץ חזק אפילו למדינות השמרניות להפעיל אותו, גם אם בית המשפט העליון יאפשר להן להימנע מכך.

    אהבתי

  18. orihippo Says:

    הבנתי והסכמתי ב 100 אחוז, רק לא עכלתי איך זה מתקשר למשפט

    כמו מי שמאמין ב"שלום ואחווה עם עמי האזור" ומקבל מהם טילים (כמעט) בכל קיץ.

    אהבתי

  19. יאיר Says:

    אז סליחה על האריכות הקודמת והמיותרת.
    על-אף שאנחנו בחברה פתוחה שמאפשרת לנו לבחור את בחירותינו ואורח חיינו, מדובר בבחירות "במעמד צד אחד" בלבד, והבחירות הללו צריכות (או יצטרכו) לעמוד בהמשך במבחן המציאות.
    כמו למשל מי שפונה אל הפלסטינים ועל המתרחש באזור טבולה ראסה רק מתוך מחשבה כנה על "שלום ואחווה" (במנותק ממה שקרה כאן בעבר), מגלה לחרדתו שחלומותיו מופצצים בידי קאסמים.

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    הדיון בויקיפדיה מתמקד יותר בפן היהודי ובמצוות התורה. אני דיברתי בצורה כללית יותר לגבי אלוקים.
    מה שהכי חשוב בקישור שלך תמריץ, זה שהוא מזכיר (לי לפחות) שיש אנשים חושבים במקומותינו כדוגמת פרופ' אבי שגיא שמעניקים לנו מתובנותיהם.
    [הוא בין אלו שכנראה לא נעלבו מזה שקראו להם "עדר של בהמות" כי הוא כנראה מתמקד בליצור באמת תרבות ומחשבה מתוך ענווה].

    אהבתי

  21. orihippo Says:

    תודה, זה מתאים לכלל הרעיון. כמובן שלפעמים זה יוצר קונפליקטים.
    תוכן הדברים בלינק של תמריץ לערך בויקיפדיה הוא מעל יכולת ההבנה שלי. אם יש פרשנויות שונות לצויי אלוהי אולי פשוט יותר לקבל את המוסר כצו אלוהי.

    פה יש משהו קצת יותר פשוט, אולי זה ישכנע את גיא שניתן למצוא לשון שיחה משותפת עם כל אחד. לדעתי הדברים של יאיר לאלדד יחלחלו בסופו של דבר.

    http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/beayot/zehut-2.htm

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    זה עתה דווח שבית המשפט העליון של ארה"ב החליט בעד אובמה-קר ברוב 6 נגד 3.

    אהבתי

  23. אלדד Says:

    יאיר,גיוס חובה – אבל בפועל אפשר להשתמט בקלות(יש חסרונות אבל לא צריך להסתכן בנכות או מוות).
    פעם השתמטת אז כלא להרבה זמן – ברחת באמצע המלחמה נתפסת? כיתת יורים על פחדנות נוכח אויב.

    אז איזה עידן אנחנו?

    אורי,השטיפת מוח עבדה עליך טוב(אני משער שאתה בסביבות גיל ה 60 ואתה עדיין "חייל טוב" של המדינה),חיסונים זה עדיין לא חובה – מקסימום לוקחים קצבת ילדים.
    אף אחד לא ישלח לכלא שהילדים לא הולכים לבית ספר של המדינה.
    איפה אתה חושב שאתה נמצא בסין?
    אפשר להתחמק גם מזה עם חינוך ביתי ועוד.

    אני לא מכיר מישהו שניסה להתאבד(לא בצבא) נכשל ונישלח לכלא.
    אתה מכיר?

    מה אתה נותן למדינה רעיונות חדשים?

    לא מספיק האנשים חמים על המדינה שאין להם מספיק כסף אתה רוצה עוד הגבלות?

    אהבתי

  24. גיא Says:

    אורי , I rest my case
    למרות שעוד לא היה לי זמן לעיין במאמר שצירפת. אולי אשנה את דעתי.
    אכן יש לנו כאן סוג של "בעיית חופש"
    https://en.wikipedia.org/wiki/Free_rider_problem
    מחוזקת באידיאולוגיה.
    בכל מקרה אם זה אדם אחד זה יכול להיות קוריוז משעשע
    ברגע שזה מיליונים אז זה כבר דת או אידיאולוגיה ואז כבר לוקחים את זה קצת יותר ברצינות. כל זאת מבלי שהתוכן משתנה מהותית.

    אהבתי

  25. orihippo Says:

    יש תרבויות שבהן הטרמפיסטים נפוצים יותר ויש שפחות. בדרך כלל זה קשור לאמון שיש בממשל. בהונג קונג היתה עד לאחרונה תרבות שהאמינה בממשלה בעיוורון, והיתה סיבה, הממשלה דאגה מאד לכולם, לכן לרמות את הסיטי הול מאד לא נפוץ, לרמות את הממשלה זה לרמות את כולנו. אנשים ישרים מאד. אנשים גם מפיקים הנאה לעזור ברחוב לזרים ומתחשבים, אדם שעושה טובה לא יחשב לטיפש.
    אני מאמין שאלדד יפנים וישנה את דעתו. הוא לא בחר בקבוצה שדעתה כדעתו וזה אומר שהוא פתוח לרעיונות חדשים.
    אגב, אלדד אני לא שולל את השיטה הסינית שכופה על האנשים להיות בתלם, הם מקבלים תמורה. אם זה היה תלוי בי היתי אוסר עישון ומגביל מאד צריכת אלכוהול כופה בדיקות רפואיות וירידה במשקל "חובה" וחינוך למבוגרים.

    מדוע נשים לא כותבות

    אני גר על אי והנסיעה אליו היא על מעבורת הומה מאנשים, היא יכולה להיות סיוט אם יש ילדים קטנים. שמתי לב בימים האחרונים שילדות קטנות נוטות להקשיב לעצמן, אפילו אם זה סתם פטפוט חסר משמעות או שירה בקולי קולות או אם זו תינוקת צריחות נוקבות בטון גבוה שנועדו לתשומת. בנים נוטים לשיחה ודיונים או אם הם קטנים מלדבר הם מתבוננים סביבם בעינין. זה לא החינוך זה בחומרה.

    אהבתי

  26. מירון יעקוב Says:

    אפרופו פיטר שיף הוא בהחלט דוגמה נכונה של מי שמחזיק בדעות מסוימות ולא מצליח לצאת מהם ולהביט גם לכיוונים אחרים ואף לאמץ אותם במידה והכיוונים מתבררים כאמינים ומוצלחים אני בהחלט מסכים אתך תמריץ לגביו …
    אבל למרות שהאיש שנוי במחלוקת ולרוב טועה בהערכותיו דעותיו זוכים לתהודה
    באתרים כלכליים בולטים ומובילים איך זה..? לעניות דעתי כולם נגועים במחלת הפוזיציה שהתגבשה אצלם עם השנים וזה לא פסול אם יודעים להודות לפעמים שאחרים צדקו בעבר ויש סיבה לחשיבה מחודשת בנושאים העומדים על הפרק או עשית תחקירים ממוקדים על מנת לעלות על טעויות ולתקנם..האתרים הכלכליים ככל שהם גדולים יותר ויש להם עסקים נרחבים במדיה מכל הסוגים בנושאים הכלכליים חייבים גם להראות מאזן חיובי ככל שניתן ומבחינתם זהו הכרח קיומי משמעות הדבר הם זקיקים להרבה מפרסמים שמשלמים להם טוב שיף כמשל ועוד רבים מבין בעלי קרנות גידור בנקים ועוד ומנגד הם צריכים הרבה מבקרים בתחנות שלהם ולשם כך חובה עליהם לאזן בין המפרסמים לבין העברת מידע מנוגד ואפילו אמין יותר.. אתר של בלומברג מצליח בזה טוב מאוד ולכן הוא בין המובילים בעולם והמוצלחים שבניהם אבל יש כנראה גם שיטות נוספות כמו זה של רויטרס אשר מצליחים להעביר מידע אמין בזמן אמת וללא פרשנות בהסתייגות לא נחשפתי למאזנים של רויטרס ולא ברור האם הם מרוויחים מהשיטה שלהם..

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    מירון, בארץ למשל יש הבדל גדול בין אתר גלובס שרץ לפרסם בכותרת ראשית כל הזיה של נביא מטעם עצמו לבין דה מרקר וכלכליסט שהם יותר רציניים.

    אהבתי

  28. יאיר Says:

    מירון, דעותיו זוכות לפרסום כל עוד הן סנסציה. תאמר "צפויה אינפלציית מחירים בשנה הקרובה" וקיבלת כותרת. תאמר "צפויה יציבות מחירים" ואתה לבד ללא פרסום.
    זה קשור לרמת העיתונות ולצורך שלהם בתעבורת גולשים/צופים ולא לצורך בשיף כמפרסם. לא הייתי רץ לחפש קשרי הון-עיתון.

    אהבתי

  29. orihippo Says:

    יעקב, אם תהיה ב10 שנים הקרובות מפולת כלכלית עולמית נוסח 29 האם תחשוב שהוא (ומשה שלום) צדק? ואם יהיה עוד עשור או יותר מבוזבז כמו יפן?
    פיטר שיף לא יוכל להיות מפורסם לאורך זמן אם ימשיך לטעות.

    גיא, אין לי קושי עם הגישה ההיפית של אלדד, יש לי קושי עם זה שהוא לא מודע ומודה במשמעות של זה, שהוא טרמפסט והוא פוגע באחרים. מצד אחד הוא רוצה יושר מצד שני הוא לא מבין שמה שהוא קורא לו חרות זה על חשבון מישהו אחר. עישון פסיבי.

    אהבתי

  30. גיא Says:

    גם לי אין קושי עם הגישה. היא גישה חלשה שפשוט לא מסוגלת להתמודד עם האמת.

    תמיד , צריך כמה אנשים טובים על החומה בשביל לשמור על השקט.

    אהבתי

  31. orihippo Says:

    גיא, הנה שיחה שאני מנהל כרגע עם הונקונגית טיפוסית, אחד מאתנו לא בסדר בראש, אתה יכול להסביר לי למה זה אני שטועה? על פי תמריץ זה אני שטועה.
    אני מעתיק מילה במילה שבועת צופה:

    I'm thinking of buying a Chanel bag, instead of two LV. Would you accompany me to have a look again?
    Miranda • Thu, 02:22

    it is something i can not comprehend
    Ori
    Thu, 22:59
    Miranda Hui
    I enjoy buying luxurious items. The Anteprima bag I bought in mid April has not been used yet. I bought another bag in May for a few hundred and not used also.
    I spend about $5000 from April to June in hair styling. Many people said I look young and beautiful.
    Miranda • 58 mins
    i don't see it this way
    Ori
    36 mins
    Miranda Hui
    I lent $16 000 last year to a friend and don't know when the money will be back. Today my cousin asked me to borrow $2000……I think I have to spend all my money. I feel happy, so more money comes. Then I can buy more luxurious goods, which makes me feel really wonderful.
    Miranda • 29 mins

    Miranda Hui
    My best friend was surprised to discover my new look and said I look as if I were 25. Another friend always said my skin texture is the ever best since 2003. Of course, I did spend many resources in these. Just bought a lot of Fancl Tense Up (collagen drink)
    .

    אהבתי

  32. גיא Says:

    אני חושב שבמונחים של סין מדובר ביין ויאנג.
    —————————————————————–
    יין ויאנג הם תיאור של ניגודים משלימים ולא דבר מוחלט, מושלם או טהור. כל הפרדה חותכת בין שני תיאורים נוגדים אלה של יין ויאנג יראה בהיפוך גמור מנקודת מבט אחרת.
    —————————————————————–
    היא צריכה אותך בשביל שתחסוך ותשקיע החברות שימכרו לה את השטויות שהיא קונה ואתה צריך שהיא תרצה להמשיך לקנות אותן כדי שהחברות ישלמו לך דיבדנדים ותוכל במתאיים שנים הבאות לשבת עם השכנים , לאכול אננס ולשתות את הקפה.
    כל עוד לא תשתינו מהמקפצה יש פוטנציאל גדול שהסידור הזה לא יתפרק.

    אהבתי

  33. orihippo Says:

    הנה המשך השיחה שלנו מיד אחרי שהעלתי פה. לא החסרתי מילה. אז כנראה שצדקת. שיח חרשים. אבל כמו שאתה אומר אנחנו יין ויאנג, יכולים לחיות במקביל.
    אני מניח שזה מה שקורה גם בכלכלה ובפוליטיקה.

    are you asking my opinion?
    Ori
    18 mins
    Miranda Hui
    No. I don't like listening to opinions, especially oppose ideas.

    אהבתי

  34. orihippo Says:

    מירון, הנה המאזנים של רוטירס

    http://www.marketwatch.com/investing/stock/tri/financials

    אהבתי

  35. מירון יעקוב Says:

    תמריץ דעתך בקשר לאתר גלובס מובנת לי היות ומדובר באתר עם אג'נדה סוציאל דמוקרטית שמאל מרכז ולעתים גם שמאל שמאל יחד עם זה האתר יודע להפציץ את הגולשים עם כותרות בומבסטיות -כדברי יאיר- ולכן הוא נחשב לפופולרי מבין יתר האתרים אבל פחות אכותי מדה מרקר עם פחות כתבות ומאמרים שיודעים לחקור תהליכים חברתיים וכלכליים לעומק..בכל מקרה אני מסכים עם יאיר שאתר מכל סוג חייב למצוא דרך למשוך יותר ויותר גולשים שידעו עליו וירצו לגלוש בו אבל זה תמיד מתלווה לאינטרס כלכלי וזה לחלוטין לא פסול אלא הכרח קיומי.. אני דווקא סומך על מרבית הגולשים שיודעים איך לעכל את הכותרת והאם מדובר במידע אמין או מכוון של גורם בעל פוזיציה מסוימת שממן את הכתבה ויש רבים כאלה בשווקים הפיננסיים שיודעים לממן יחצ"נים מוכשרים מפולפלים שכל עיסוקם זה להזין את מוחו של הקורא במידע רצוי מבחינתם..אורי בקשר לשיף ומשה שלום שניהם מיצגים את הגישה האוסטרית מבחינה כלכלית גישה שמרנית ומיושנת שלא עומדת במבחן המציאות של ימינו..לזכותו של משה שלום יש לומר שהוא הבין את הטעויות שלו ובכל כתבה הוא מדגיש שמה שקובע זאת המגמה בשווקים ולא בהכרח ההיגיון שמסתתר מאחורי המידע הכלכלי שהוא רואה בנתונים שמתקבלים אבל הוא ממשיך להיות נאמן להשקפתם של האוסטרים כדרך כלכלית נכונה בדיוק כמו שיף וכמו רבים אחרים מבין הפרשים או בעלי קרנות גידור למיניהם..בכל מקרה בשווקים הפיננסיים מה שקובע זה ריח הכסף ומי שיודע להריח טוב יותר מאחרים גם מצליח לספור מזומנים אצלו בחשבון הבנק..ברננקי היה גלוי ושקוף עם המשקיעים בשווקים כאשר פתח את הברזים והזרים הון אדיר לשווקים בכדי למנוע התמוטטות של בנקים חברות הביטוח ובדרך זו תמך חזק בשוק שורי שהתחיל להתפתח עם תחילתה של תוכנית ההרחבה של הפד ב2009 כל מי שראה את הנולד והיו לו אמצעים עשה הון רב בשוק זה.."לפעמים לא צריך להיות חכם צריך להיות פיכח.."

    אהבתי

  36. אלדד Says:

    לצערי אתם מסוגלים לא מסוגלים להתמודד עם האמת.

    אני התעוררתי ב 2009 שקראתי את אתר אמת אחרת.
    גם קודם הייתי חצי עירני(לא הייתי מסוגל להתמודד עם האמת המלאה)
    אחרי שקראתי את התקשורים של קריון.

    לעניות דעתי אני צודק לפחות ב 80 אחוז מהדברים שאני אומר ואתם צודקים ב 60 אחוז במקרה הטוב.

    מבחינת רמת המודעות אתם כמו איכרים לידי.
    מקסימום מבינים יותר טוב בגידול ירקות ופירות 🙂

    אחרי שאדם נחשף לאמת הוא נתקף בפחד בשלב הראשון.
    מכאן הדברים יכולים להתפתח להכחשה והומור(כמו למשל במקרה של גיא),
    אינטלקטואליזציה(המקרה של תמריץ),האחזות בעבר(המקרה של אורי),היאחזות בדת ובעבר(המקרה של יאיר) וכמובן יש דרכים רבות אחרות להתמודד או יותר
    נכון סוגים שונים של הכחשה והתעלמות.

    במקרה שלי אני שמתי לי לכוונה לגלות את האמת בצורה המדויקת ביותר שאני מסוגל להגיע אליה ולא משנה כמה מפחיד,משונה וכן הלאה זה נראה בהתחלה.
    אח"כ הפחד עובר והאמת נשארת.

    זה בסדר אני מבין אתכם,אם אני לא הייתי עושה מדיטציה שנים רבות סביר להניח שגם אני הייתי מגשש באפילה כמוכם עם גיחוכים אינלטקטואליים כמו של זה מ"ספק סביר" וידידו אתר "הידען" והנורא מכל "חשיבה חדה" אתרים ששמו להם למטרה(באופן לא מודע) לסמא את עיני ההמונים.

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    רגע רגע, מה אמרת על התקשורים של קריון?

    אהבתי

  38. גולדי Says:

    יאיר, לפני לא מעט תגובות כתבת:
    "תקן זהב מעביר את הניהול של השווקים המוניטריים מידי בנקים מרכזיים (שממונים בידי ממשלות נבחרות הנבחרות על-ידי הציבור) לידי חברות כרייה, שבפעילות כריית הזהב שלהן קובעות את ההיצע בשוק. אני מעדיף בנקים מרכזיים שנתונים לביקורת ולפיקוח."

    רציתי רק להעיר שכמות הזהב שמעל האדמה גדלה בקצב שנתי של כ-1.5%. הזהב החדש שיוצא מהמכרות צריך להתחרות בזהב הישן שנכרה בעבר. זה שוק של יד שניה יותר מאשר של יד ראשונה. בניגוד לנפט שהוא מוצר שנצרך ומתכלה, ולכן נוצרת תלות חזקה במפיקי הנפט, זהב הוא מוצר שמשתמר ומצטבר, וזה מגביל מאוד את היכולת של הכורים להשפיע על ההיצע בשוק.

    ההקבלה בין כורות הזהב ובין מפיקות הנפט (הקבלה שלא ערכת אבל יתכן שהייתה נוכחת במחשבתך) נראית לי שגויה או לפחות מטעה.

    אהבתי

  39. גיא Says:

    אלדד , אני יכול לחיות עם התגובה שלך בימיוחד שלטעמי אני יוצא ממנה הכי טוב פה מכל החברה.
    מישהו אחר שעשה פעם מדטציה הגיע למסקנה קצת אחרת :
    ————————————————————–
    אמר צ’ינגיואן, ‘לפני שלמדתי זן לפני שלושים שנה, ראיתי את ההרים כהרים ואת הימים כימים. כשהגעתי לידיעה קרובה יותר, ראיתי שההרים אינם הרים והימים אינם ימים. אבל עכשיו, כשהגעתי לידיעה האמיתית, שוב אני רואה את ההרים כהרים. שוב אני רואה את הימים כימים.’
    ————————————————————–

    אהבתי

  40. orihippo Says:

    צריך לעבור את התהליך באופן אישי כדי להבין את המשפט הזה. כל מי שלא עבר את זה ישאר סקפטי לכן המשפט לא יחנך, אתה בעצם אומר: כשתגדל תבין.
    אלדד מזכיר לי כל הזמן את ארלו גאטרי. משורר המחאה של שנות ה70.

    אהבתי

  41. גיא Says:

    כן. אבל עכשיו שתלתי לו קונספירטיבית את המשפט באחורי התודעה.
    מאוההה, מאוההה, מואהההאהחהחה

    אהבתי

  42. יאיר Says:

    לגולדי,
    אתה צודק שזהב נשמר ומצטבר בניגוד לנפט שמתכלה. זה נכון מאוד – אבל זה לא פותר את בעיית המחיר.

    כיוון שהמחיר נקבע לפי "זנב העקומה", קרי המחיר השולי, הרי שמספיקים אותם 1.5% (שלמשל לא יכרו) בשביל להעלות את כל מחיר הזהב.
    הרי בשיא המשבר הכלכלי כשהזהב טיפס, לא הייתה הבחנה בין "זהב יד שנייה" שנמכר במחיר הישן לבין זהב שנכרה ונמכר במחיר החדש. כל הזהב עלה במחירו.
    לכן העובדה שהזהב מצטבר לא מבטלת את ההשפעה של כריית הזהב החדש.

    תסתכל למשל על הדיון על מחירי הנדל"ן אצלנו (מה שמכונה "משבר הדיור").
    גם נדל"ן מצטבר ובכ"ז חוסר מסוים בשיווקי קרקעות, שמהווה פרומיל מכלל הקרקעות הקיימות, גורם לעליית מחירים.

    [נ.ב. לדעתי עיקר הבעיה היא הריבית הנמוכה של בנק ישראל ולא חוסר בקרקעות, אבל זה לא נושא הדיון]

    אהבתי

  43. גולדי Says:

    יאיר,
    אני מסכים איתך שהריבית הנמוכה היא הגורם העיקרי לנסיקת מחירי הדירות בישראל (ריבית נמוכה מגבירה את הביקוש). אני חושב שבשתי הדוגמאות שהבאת (זהב במשבר ודירות בישראל) השינוי הדרמטי במחיר נגרם עקב עליה משמעותית בביקוש ולא עקב ירידה בהיצע. ציינת שאתה חושש משליטה של הכורים בהיצע, אבל הדוגמאות שהבאת עוסקות דווקא בשינוי בביקוש.

    אז אולי נחוצות דוגמאות אחרות, ואולי נחוץ ניסוח מחדש של הטענה, משהו כמו:
    ————————————–
    אתה מעדיף בנקים מרכזיים שיכולים לספק היצע בלתי מוגבל של כסף כדי לרסן את הביקוש המוגזם לכסף ולשמור על יציבות מחירים.
    ————————————–
    אם זוהי עמדתך, אז לגיטימי. ההעדפה שלי שונה אבל לגיטימי.

    אהבתי

  44. יאיר Says:

    גם אם אנחנו מסכימים לגבי הריבית במקרה הדיור, עדיין קיימים מצבים של שליטה בהיצע.

    אני איכשהו מעדיף בנקים מרכזיים שיכולים לספק היצע של כסף כדי לשמור על יציבות מחירים – אבל זה לא העיקר מבחינתי. להיפך, המשחקים של בנקים מרכזיים יכולים להוביל אותנו לחוסר יציבות. אי-ההצלחה שלהם במניעת משבר 2000 ומשבר 2008, ואף השותפות שלהם ביצירת משבר זה – מוכיחה זאת.

    יציבות מחירים היא עניין כלכלי (גם אם חשוב) אבל אני מדבר יותר מהפן הפוליטי.
    אני לא רוצה שבחברה שלנו רמת המחירים וכל השיטה המוניטרית תהיה בידי תאגיד כלכלי פרטי. אני מעדיף בקרה ושליטה מצד הציבור וזה מה שקורה במסגרת בנקים מרכזיים.

    אהבתי

  45. orihippo Says:

    אורי, הגרף על השתתפות בכוח העבודה חסר ערך אם לא מבינים שמשמעותו היא בעיקר שדור הבייבי בום הזדקן ויצא לגימלאות.

    הגרף הוא בסך כלל האוכלוסיה בגיל תעסוקה, לא כולל ילדים ופנסיונרים.

    אהבתי

  46. תמריץ Says:

    אורי, קרא את הקישור:
    cnsnews.com/news/article/ali-meyer/628-labor-force-participation-has-hovered-near-37-year-low-11-months
    הזדקנות הבייבי בומרס היא ההסבר לגרף.

    אהבתי

  47. orihippo Says:

    השתכנעתי

    אהבתי

  48. אלדד Says:

    תמריץ הרבה דברים שאני אמרתי זה מהתקשורים של קריון.
    מאיפה אתה חושב שאני יודע דברים מה אני גאון?
    http://ahavabooks.com/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%9C%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F/

    אהבתי

  49. מירון יעקוב Says:

    אורי אפרופו משבר כלכלי "אטומי" צפוי לאנושות ויהיה זה משבר ענק בלתי צפוי מראש ולא ממהלכים פיננסיים לא נכונים כדוגמת משבר סאב פריים ב2008..
    אני לא מתכוון שיהיה אירוע של פיצוץ גרעיני כתוצאה מעימות בין המעצמות לא מהדבר הזה אני חושש ולפי מיטב הבנתי העולם הגלובלי רוצה צמיחה כלכלית שיפור ברמת החיים ללא עימותים אלימים זה רצונם של ההמונים בכל מקום בעולם לרבות המנהיגים..החשש שלי והוא מתברר מיום ליום כנכון זה הרס חמור כתוצאה מפעילות של טרור מתוזמן על ידי התקפת סייבר משולבת על המוסדות המרכזיים בעולם כמו הפנטגון הממשל בארה"ב ווול סטרית ועוד מוסדות במדינות חשובות בעולם לרבות סין ורוסיה.. שיתוק מערכות אפילו למשך יממה יכול ליצור פאניקה מפחידה וחורבן שלא יהיה ניתן לתקנו במהרה תחשוב על זה אתה איש הייטק במקור..
    פעולת טרור של אל קאיידה בניו יורק על מגדלי התאומים זה היה אסון גדול אבל הוא מתגמד מול אסון אפשרי של התקפת סייבר קטלנית על ידי טרוריסטים מתוחכמים ומאורגנים הייטב.. לצערי לצד הברכה העצומה שיצרה לאנושות מהפכת המידע האינטרנט ענפי התקשורת ועוד ענפים רבים לצדם צומח דור מתוסכל שאין לו מגע עם כל הטוב של התפתחות זו הם עלולים להיות מקור של ההרס בעולם.. טכנולוגיה מתקדמת חשופה לאותם גורמי טרור דרך מערכות מידע מקובלים ואין שליטה עליהם אי אפשר יהיה לעלות על המזימה בזמן אמת לפני שעת 0 לפיצוץ ,אטומי" מהסוג הזה ..זאת הערכה בלבד שיכולה שלא להתממש ולא נבואה על העתיד הצפוי כי אני לא נביא ולא בן של נביא ואני מקווה שתחזית זו לא תתממש לעולם..

    אהבתי

  50. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    אני מסכים אתך שמשבר "אטומי" צפוי לאנושות ושהוא יגיע מתחום מאד לא צפוי . מדאיג אותי שב 5-6 השנים שאני מכיר אותך כמעט ולא טעית בנבואות ההפוך על הפוך שלך, מנחם אותי שאני מסכים אתך ואני כמעט לא צדקתי.
    התקפת סיבר לא יכולה לגרום יותר ממטרד או מקסימום פאניקה או נזק פיזי קטן. מתקפות סייבר רציניות ישארו כנראה לתקופה של מלחמות. אני חושב שנזק כלכלי גדול לטווח ארוך יגרם מגניבת מידע במחשבים, קשה יהיה להעריך אותו. שמעתי על חברה שנגנבו מהמחשב שלה דיונים על מכרז ולאחר מכן היא הפסידה לחברה סינית שהציעה דולר אחד יותר ממנה. על חברת תרופות שהחליטה לא להתקדם בפיתוח תרופה שנגנב מידע עליה מהמחשב שלה. וכו.
    טרוריסטים כמעט ולא יכולים להגיע לרמות מורכבות. הדור המתוסכל יכול להטריד את המערכת לא יותר מזה.
    אתנבא שנשמע בקרוב על פריצת דרך במחשבים בשיטת הקואנטום וכשהם יכנסו לשימושים ויתכן שכבר ניכנסו, לא תוכל להיות כל הצפנה ולכן רוב המחשבים בעלי חשיבות אסטרטגית יתנתקו לחלוטין מהאינטרנט. אני יודע שלצבאות יש רשתות וכבלים תת ימיים משלהם, לטרוריסטים פשוט אין גישה אליהם.

    כרגע אני נוטה להאמין שהאוכלוסיה במערב תיקטן ואופי החברות ישתנה, אנשים יעבדו יותר בשירותים ותינוקות יהיו חזון נדיר יותר מיהודים. כדבריך המשבר יגיע ממשהו שונה משהכרנו.

    לא נוכל לנחש מאיפה יגיעו פרשי האפוקליפטה ומה יהיה צבעם.

    וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה, שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד, וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה, וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה"

    אהבתי

  51. מירון יעקוב Says:

    לאלמוני…? אתה מכיר אותי ואני פשוט לא מזהה אותך בכל מקרה תודה על המחמאה.. אני מוכרח לציין ולהדגיש שאין לי את הסגולות הטובות של נביאי ישראל אני אדם פשוט מן הישוב מודאג כמו כולם וזה טבעי במיוחד אחרי פרוץ המשבר הגדול ב2008 אשר גרם נזק עצום ברחבי העולם ועדין גורם..מה שאתה כותב בהחלט ראוי לתשומת לב ולבדיקה לעומק אני חושב שיכולה להווצר פרצה "בחומת האש" כבר עכשיו יש עדויות שאכן זה מה שקורה בפועל ועל כל חידוש בטכנולוגיה יש באגים נסתרים ומסוכנים לצערי מה גם שלכבלים תת ימיים ניתן להגיע ולהתחבר..
    הייתי שמח לדעת מנין הציטוט שהבאתה מה המקור שלו בתנ"ך שלנו הוא בהחלט יפה אפילו יפה מאוד וראוי לתשומת לב מיוחדת.. תודה מראש..

    אהבתי

  52. ד Says:

    תמריץ, בנושא אחר שהתייחסת אליו בעבר, שלשום פורסם שלראשונה בתולדות ארה"ב, שכבת ילדי בני החמש מורכבת מ-49.8% לבנים ו-50.2% בני מיעוטים.
    לראשונה בהיסטוריה, הלבנים הופכים למיעוט…..

    אהבתי

  53. תמריץ Says:

    ד, אין ספק שזו התפתחות מדאיגה מבחינתנו. למיעוטים בארה"ב אין קשר רגשי לישראל.

    אהבתי

  54. גיא Says:

    זאת אכן התפתחות מדאיגה מבחינתנו.
    שאלת תם : האם היא לא יותר מדאיגה אם נחתור להסכמי שלום שאנו יודעים שהסיכוי שהצד השני ירצה/יוכל לעמוד בהם מזערי? כך שלמעשה נהיה יותר תלויים בארה"ב משום שהיא היחידה שאולי תרצה באמת לעזור לנו או לבטח להמשיך להיות שופט הוגן? במקרה של עימות לאחר תקופת שקט מדומה שבה אוייבנו יבנו את עצמם לעימות אוכלוסיית המיעוטים בארה"ב תרצה שקט ולא צדק כי לבטח לא יהיה לה קשר רגשי.

    בנושא אחר לגמרי : המאות ה20 ה21 ומחלותיהן : נורמו-פתיה – קריאה מומלצת
    http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3283

    "מי זה בוב דילן? אני בוב דילן רק כשאני צריך להיות בוב דילן. רוב הזמן אני פשוט עסוק בלהיות מי שאני"
    (בוב דילן, 1986)

    אהבתי

  55. orihippo Says:

    ילדים בני חמש שעוינים אותך יכולים להוות מטרד רציני.

    האם כל הבריטים נורמופתים?

    אהבתי

  56. גיא Says:

    אפרופו תגובתי לעיל ,בני חמש עלולים לעיון יותר אם זה שמטפל בהם חותר לשקט יותר מאשר לצדק. לגבי הבריטים , כנראה שאחוז הנורמופתים/מהנדסים יותר גבוה . כנראה שכמו אצל הרומאים זה מה שצריך על מנת לבנות אימפריות.

    גם אצל היהודים(*) ניתן לראות שלאו דווקא תקופות של נורמליות הביאו את החידושים. –>

    על חמישה יהודים עומד העולם.
    משה אמר שהכול חוק,
    פרויד אמר שהכול סקס,
    ישו אמר שהכול אהבה,
    מרקס אמר שהכול כסף,
    ואיינשטיין אמר שהכול יחסי.

    (*) הבדיחה המוכרת נילקחה מהמאמר שהבאתי לעיל.

    אהבתי

  57. galgal21 Says:

    יש בעיה לגבי ההחלטה האם נבואות אלו הן כישלון או לא.
    הבעיה היא האם עבר מספיק זמן כדי שנוכל להחליט החלטה כזו?
    גם אם פיטר שיף קבע שזה יתרחש תוך זמן מסוים וזה לא התרחש עדיין קיימת האפשרות שהוא טעה רק בעיתוי.
    עליה של 123% היא עליה מאוד חריגה ולא ברור איזה סכנות יש בה בהמשך.
    הדפסת כסף בכמויות גדולות יכולה לגרום לאינפלציה. אני לא מבין למה זה לא גורם כבר עכשיו לאינפלציה? הכסף הזה בכלל מגיע לאזרחי ארה"ב?
    אם הכסף המודפס מאבד את ערכו אז נראה לי שהמסחר יעבור למסחר במתכות יקרות וערכם יעלה. בנוסף יש בעיה במחיר הזהב: האם במחיר הרשמי של הזהב היום אתה יכול לקנות זהב פיזי ממש? או שאתה יכול לקבל תמורתו סתם חתיכת נייר ללא גיבוי? האם יש שוק שחור שבו קונים זהב פיזי ומה מחירו שם?

    אהבתי

  58. תמריץ Says:

    גלגל, יש באינטרנט הסברים ארוכים איך עובד מנגנון ההמרה של GLD. הוא לא מותאם לשימוש הקונה הבודד אלא גופי ענק. בכל אופן לא ידוע לי על פער מחירים משמעותי בינו לבין שוק של זהב פיזי.

    במאתיים השנה הקרובות מן הסתם יהיו אינספור מפולות ונסיקות של מניות, זהב וכל נכס אחר. אם כל מה שפיטר שיף רצה להגיד זה שמתישהו יקרה משהו, אז הוא כנראה צדק, אבל דבריו היו נטולים ערך ופואנטה מלכתחילה.

    אהבתי

  59. גולדי Says:

    יאיר,
    הופתעתי קצת מתגובתך. מסתבר שדעותינו דומות יותר מכפי שהתרשמתי. אני מתכוון למלים:
    "המשחקים של בנקים מרכזיים יכולים להוביל אותנו לחוסר יציבות. אי-ההצלחה שלהם במניעת משבר 2000 ומשבר 2008, ואף השותפות שלהם ביצירת משבר זה – מוכיחה זאת."

    — אני מסכים לחלוטין (גם אם המלה "מוכיחה" מעט מוגזמת).

    כתבת גם:
    "יציבות מחירים היא עניין כלכלי (גם אם חשוב) אבל אני מדבר יותר מהפן הפוליטי.
    אני לא רוצה שבחברה שלנו רמת המחירים וכל השיטה המוניטרית תהיה בידי תאגיד כלכלי פרטי. אני מעדיף בקרה ושליטה מצד הציבור וזה מה שקורה במסגרת בנקים מרכזיים."

    — כשאתה כותב "פוליטי" אתה מתכוון כנראה לפוליטיקה ארצית, אבל במציאות נוצרת מעין תגובת שרשרת בין לאומית שמאלצת בנקים מרכזיים לבצע דברים שהם לא אוהבים. למשל: מחירי הנדל"ן נוסקים ובנק ישראל לא יכול להעלות את הריבית. אז אולי אין כאן שליטה אלא אשליית שליטה.

    בהתחשב בכך שמחירי החיטה והתירס נקבעים בשוק הגלובלי, ומחיר הנפט נקבע בשוק הגלובלי, ועוד ועוד מוצרים חשובים, זה לא נראה לי נורא שגם רמת המחירים הכללית תיקבע בשוק הגלובלי. אני בספק אם 1.5% מהיצע הזהב זו כמות שמאפשרת שליטה (השפעה כן, שליטה לא), ואני לא חושב שכל המכרות יהיו אי פעם בידי תאגיד אחד או ממשלה אחת.

    אהבתי

  60. תמריץ Says:

    גולדי, הרעיון לקבע משכורות וחובות באופן שרירותי למחיר מתכת כזו או אחרת, במקום לאפשר ניוד חופשי של מטבעות שונים ביחס זה לזה, הוא רעיון גרוע. כל כך גרוע שהוא עלול להוליד שפל גדול, מלחמת עולם ושואה. כפי שאכן הוליד בשנות השלושים.

    אהבתי

  61. יאיר Says:

    אחרי הקישור אני מבין מה זה "התקשורים של קריון" ועכשיו אני רגוע. בפעם הראשונה חשבתי שמדובר בקניון הקריון ולא הבנתי באילו תקשורים מדובר.
    כתושב הצפון הכרתי את קניון הקריון בקריות. ועל זה נאמר "צר עולמי כעולם נמלה".

    אהבתי

  62. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    תמריץ, הראתי ושאלתי את משה שלום על דעתו לגבי הגרף והכתבה שהעלת תשובתו
    העובדה שהבייבי בומרס פורשים עדיין אינה מסבירה את
    מלוא הירידה באחוז ההשתתפות. ראה Shadowstats.com שמתמחים בעניינים
    האלה קצת יותר מהגברת הכותבת.

    אהבתי

  63. תמריץ Says:

    Shadowstats אינו אתר רציני.

    אהבתי

  64. גולדי Says:

    תמריץ,

    מטבע רך אינו תרופת פלא, יש לו תופעות לוואי קשות, והוא לא מחסן אותנו נגד משברי מינוף, משברי חובות או משברי פנסיה, מלחמות, שלטון דיקטטורי או חוק גודווין.

    מטבע רך, כלומר כזה שקל לשחוק או לפחת, מאפשר סוג זריז וחמקמק של דיפולט, שזה אולי פיצ'ר נחמד בנסיבות מסויימות, אבל זה לא פיצ'ר חבוי וסודי אלא תכונה יסודית של המערכת שכולם יודעים עליה ולכן היא משפיעה על התמריצים ומגבירה סיכונים ומינופים, שבסופו של דבר מצריכים פיחות — מושכל או נואש — של המטבע.

    שופטים ומחוקקים שעוסקים ביחסי עובד-מעביד יודעים שהעובד צריך לקבל יותר רק כדי להישאר במקום, וזה מקל עליהם להקשיח את חוקי העבודה ולתמוך באיסורים דרקוניים על הפחתת שכר או "הרעת תנאים".

    הרגולטור הבנקאי יודע שתמיד אפשר "להזרים נזילות למערכת", ולכן מרשה למערכת להתמנף במידה שכנראה לא הייתה נראית לו סבירה אם המטבע היה קשה. הבנקים יודעים שקל לחלץ אותם, ונזהרים פחות. בעלי הפקדונות לא מתעניינים במידת המינוף של הבנק, כי יש ערבות מדינה בקריצה — אם יצטרכו, ידפיסו.

    כל מי שלוקח הלוואה לא צמודה, כולל הממשלה, לוקח בחשבון מראש שתהיה שחיקה בערך החוב, ולכן מרשה לעצמו חוב גדול יותר או ריבית גבוהה יותר.

    המשק כולו מתאים את עצמו לכך שהמטבע רך ובונה על כך שהמטבע רך, עד שדי מהר מגיעים למצב ש"אין מנוס" מלממש את רכות המטבע, ולשחוק או לפחת אותו.

    אהבתי

  65. תמריץ Says:

    גולדי, אתה מניח שהכול אנחנו יודעים מראש ומחשבים מראש ולכן כל מנגנון ייצוב וריכוך של המציאות חסר משמעות, כי אנחנו נחשב מראש את יתרונותיו וננצל אותם בצורה שתהפוך אותם ללא אפקטיביים. ועדיין, אנחנו לא יודעים הרבה ולא מבינים הרבה מראש, ויכולותינו כנביאים אפסיות, ולכן צריך לבנות מנגנון ריכוך שיהיה יעיל גם נגד מה שלא ציפינו לו בכלל ולא חישבנו מראש, ולא ידענו ולא שיערנו שנצטרך אותו, או לפחות את המידה שבה נצטרך אותו.

    אהבתי

  66. תמריץ Says:

    אגב גולדי, אתה בוודאי ליברטריאן בדעותיך. אבל הרעיון הזה שצריך להימנע ממנגנונים גמישים של שוק חופשי, כי בסופו של דבר הכול ישוקלל מראש, מתקרב בעצם לרעיון הקומוניסטי של כלכלה מתוכננת.
    מזכיר לי איך חזון המדינה האחת של קדאפי נפגש בחזון הסיפוח של ציפי חוטובלי. הפכים נפגשים בסוף.

    אהבתי

  67. גולדי Says:

    תמריץ,

    אני לא טוען שכולם מחשבים הכל מראש באופן מושלם אלא שלפעולות הממשל יש תוצאות לא מכוונות (unintended consequences), ולעתים התרופה הממשלתית גרועה מן המחלה או מחריפה את המחלה.

    אתה משתמש במושגים "כלכלה מתוכננת" ו"שוק חופשי" באופן שנראה לי קצת מבולבל, אז בוא נבהיר תחילה את המושגים הללו, בתחום המוניטרי.

    כלכלה מתוכננת = הממשל מכתיב לשוק מטבע ומווסת או שולט בערך המטבע. פקידי הממשל נהנים מ"גמישות" רבה לווסת את היצע המטבע ולהשפיע על רמת המחירים במשק.

    שוק חופשי = הממשל מאפשר תחרות בין מטבעות. השוק חופשי לבחור בין מטבעות שונים ולקבוע את ערכם. פקידי הממשל לא מתערבים.

    לאור זאת, בוא נשווה בין תקן זהב ותקן נייר.

    קודם כל, לתקן זהב ותקן נייר יש משהו משותף: בשניהם הממשל מכתיב לשוק באיזה מטבע להשתמש. אולם, יש ביניהם הבדל חשוב:

    בתקן זהב, הממשל אומנם מכתיב לשוק באיזה מטבע להשתמש אך מוותר מראש (במידה רבה) על היכולת לשלוט בהיצע המטבע ובערכו ומשאיר זאת לשוק.

    בתקן נייר, הממשל גם מכתיב לשוק באיזה מטבע להשתמש וגם מאפשר לפקידי הממשל מקסימום שליטה בהיצע המטבע ובערכו.

    מסקנה: תקן נייר נותן יותר כוח לפקידי הממשל ומשאיר פחות חופש לשוק. ואילו תקן זהב נותן פחות כוח לפקידי הממשל ומשאיר יותר חופש לשוק.

    (הערה: אני לא בעד תקן זהב אלא בעד פתיחת שוק המטבעות לתחרות. אולם, אם מכריחים אותי לבחור, אני נוטה להעדיף תקן זהב על תקן נייר).

    אהבתי

  68. תמריץ Says:

    איך תקן זהב נותן לשוק החופשי כוח לקבוע את ערך המטבע? המטבע צמוד לזהב, ומה הקשר בין מחיר הזהב לבין ערכו הראוי של המטבע? אם יוון הייתה מקבעת את הדראכמה לזהב במקום להיכנס לאירו, האם היה בכך שיפור מבחינת הסחירות החופשית של הדראכמה? הייתה בכך אפילו הרעה. כי יש קשר מסוים בין ערכה הראוי של הדראכמה, אם הייתה נסחרת בשוק חופשי, לערכו הראוי של האירו, אך אין כל קשר בין ערכה הראוי של הדראכמה למחיר הזהב.

    אהבתי

  69. תמריץ Says:

    יש לנו יכולת לאמוד כמה רעים הכוחות הדפלציוניים של תקן הזהב מול השאלה כמה רעים הכוחות האינפלציוניים שנובעים מהשימוש במטבע ממשלתי. אפשר פשוט להשוות כמה רעות היו שנות השלושים מול שנות השבעים. אין ספק ששנות השלושים היו רעות הרבה יותר. בנוסף הניסיון מאז שנות השבעים מראה שממשלות נאותו בסופו של דבר לפנות מקום לנגידי בנק מוניטריסטים שמנעו אינפלציה חריפה, גם בלי בסיס זהב. כך שקיבלנו את אותה תועלת בלי אותו נזק. כמו שקיינס אמר, ההצמדה לזהב היא שריד ברברי שאין לו מקום בחברה מתקדמת.

    אהבתי

  70. גולדי Says:

    תמריץ, בתקן זהב השוק לא קובע כמה אונקיות מייצג דולר. זוהי הגדרה קשיחה מטעם הממשל. אבל בהינתן התכתיב הנ"ל, השוק חופשי לקבוע באופן רציף ומתמשך כמה דולרים שווה סל כלשהו של מוצרים, וידי הממשל כמעט אזוקות מלווסת את מחיר הסל, בניגוד לוויסות האינטנסיבי שמתבצע דרך קבע בקלילות אגבית בתקן נייר.

    אהבתי

  71. גולדי Says:

    בהנחה שהממשל הגון ולא מרמה, תקן זהב דומה להנפקת מניות או יחידות בקרן נאמנות, כלומר, הממשל מנפיק שטרות בעלות כנגד זהב שנמצא במרתפיו.

    אהבתי

  72. תמריץ Says:

    השוק חופשי לקבוע באופן רציף ומתמשך כמה דולרים שווה סל כלשהו של מוצרים, אבל השוק אינו יכול לשנות באופן שוטף שווי פנסיות וחובות ללא הליכים מאוד מסובכים של התמקחות, תספורות ופשיטות רגל. גם קשה לשנות משכורות באבחה חדה, והדבר לוקח שנים. חוסר הגמישות הזה מספיק כדי לחולל נזק קטסטרופלי.

    אהבתי

  73. גולדי Says:

    ברור שהשוק לא יכול לשנות חוזים והסכמים בין אנשים וארגונים, או בין הממשל לאזרחים. זה גם לא תפקידו. אם צריך להפר הבטחות של הממשל לאזרחים, משום שלא ניתן לעמוד בהן או משום שניתנו באופן לא תקין או ברמיה, זה לא דבר שהשוק צריך לפתור, אלא הממשל ביחד עם האזרחים. יש לדון בכך, ולגבש פתרונות מתאימים, לפי טבע העניין. למשל, אולי נכון יותר להטיל מס מיוחד על פנסיות תקציביות גבוהות במיוחד, לפי מדרגות, מבלי לפגוע בפנסיות התקציביות הצנועות יותר, ומבלי להטריף את כל המשק באינפלציה.

    הפתרון של פיחות או שחיקה הוא גס וגורף מדי. בנוסף, לעתים הוא גורם בעצמו לדיונים והתמקחויות (תוספת יוקר וכו'), שמהם אתה סולד. בנוסף, הוא מוגבל מאוד בסוגי הבעיות שבהן הוא מסוגל לטפל (למשל, חסמי יבוא). גרוע מכך, הדפסת כסף עלולה לעזור לטייח בעיות ולדחות אותן, עד שהן הופכות למסוכנות.

    נכון שזה לא קל לעשות רפורמות, ובכל זאת עושים מדי פעם. רמת המשילות גבוהה מ-0.

    אהבתי

  74. תמריץ Says:

    גולדי, אתה מחליט באופן שרירותי לחלוטין שהסכמים וחוזים בין אנשים וארגונים צריכים להיות נקובים במטילי זהב, ואז אומר ש"ברור שהשוק לא יכול לשנות חוזים והסכמים", כאילו זה חוק טבע שההסכמים והחוזים היו צריכים מלכתחילה להיות נקובים בזהב, ואין זו החלטה אנושית הזויה ומופרכת לחלוטין.

    אהבתי

  75. תמריץ Says:

    כמובן, אם מעסיק ומועסק מחליטים מרצונם לחתום על חוזה נקוב במטילי זהב, דהיינו יירשם בחוזה "פלוני יקבל 5 אונקיות זהב בחודש כתגמול על עבודתו בפיתוח תוכנה" זה הסכם ביניהם שצריך לכבד.

    אהבתי

  76. גולדי Says:

    תמריץ, נראה לי שהודעתי האחרונה לא הובנה כהלכה. אני בכלל לא דיברתי על איך מבצעים מעבר בין תקן זהב לתקן נייר או להיפך. זה נושא נפרד ולא פשוט, ובכלל לא דיברתי עליו.

    אני התייחסתי לכך שגם תחת תקן זהב עלולות להיווצר בעיות כמו פנסיות תקציביות גבוהות מדי שלא ניתן לעמוד בהן, וציינתי שניתן לפתור זאת למשל על ידי מיסוי מיוחד, שיש לזה לא רק חסרונות אלא גם יתרונות בהשוואה לפיחות גורף או שחיקה גורפת, שהם הפתרון הקל בתקן נייר. (אגב, אני חושב שבישראל לפנסיות התקציביות יש מנגנון הצמדה מסויים למשכורת הממוצעת במשק או משהו כזה, שמקשה לשחוק אותן על ידי אינפלציה).

    איך בכל זאת מבצעים מעבר מתקן נייר לתקן זהב באופן זהיר שלא ייצור זעזוע דפלציוני? הרי מטבע הנייר נשחק כל הזמן ומי שלקח הלוואה במטבע הזה בנה על שחיקה שנתית מסויימת. זה לא הוגן להפוך בבת אחת את המטבע לקשה, ולצ'פר את המלווה על חשבון הלווה. (העוול גדול במיוחד בהלוואות לטווח ארוך). מה עושים? הנה דרך אפשרית.

    1. מנפיקים מטבע חדש מבוסס זהב. (לא מצמידים את המטבע הישן לזהב אלא מנפיקים מטבע חדש). המטבע החדש מייצג משקל מסויים של זהב שנמצא במרתפי הבנק המרכזי, וניתן לפדות את הזהב, ולהיפך. במשך תקופה מסויימת השימוש במטבע החדש הוא רשות, בדומה למטבע זר או מטבע אלטרנטיבי.

    2. קובעים תאריך המרה ראשי בו יומרו הפקדונות בבנקים למטבע החדש וקובעים את שער ההמרה עבור תאריך זה, בהתבסס על מחיר הזהב בשוק החופשי באותה עת.

    3. קובעים שיעור שחיקה שנתי (רעיוני) של המטבע הישן ביחס לחדש, נניח 2% בשנה (יעד האינפלציה הנוכחי). מכאן ואילך כל תשלום ריבית או קרן שנקוב במטבע הישן יש להמירו למטבע החדש בהתאם לשיעור השחיקה הרעיוני נכון לתאריך התשלום. ככל שתאריך התשלום מאוחר יותר, כך מקבלים פחות מטבעות קשים תמורת אותו סכום שנקוב במטבע הרך. (כשם שיש מחשבון הצמדה של בנק ישראל, זמין דרך האינטרנט, כך יהיה מחשבון המרה של חובות ותשלומים ישנים למטבע החדש לפי תאריך, עם או בלי הצמדה למדד המחירים לצרכן).

    4. לאחר תאריך ההמרה הראשי, כל מעסיק רשאי (אך לא חייב) להשאיר את המשכורות של עובדים קיימים כנקובות במטבע הישן (אך משולמות כמובן בחדש), לתקופה של שלוש שנים. חוזים חדשים נחתמים במטבע החדש, אני מניח. האיסור על הרעת תנאים חייב להיות מרוכך כך שעדכון תקופתי של משכורת כלפי מטה כך שערכה הריאלי נשאר כפי שהיה לא תיחשב כהרעת תנאים אסורה. ומותר כמובן גם לסכם על כך מראש בחוזה.

    אהבתי

  77. גולדי Says:

    אני כמובן מתמודד עם השאלה *העקרונית* איך ניתן לבצע כזה מעבר. מאוד לא מומלץ למדינה קטנה לבצע מעבר כזה לבדה.

    אהבתי

  78. ג'ונו מונטה Says:

    פיטר שיף הישראלי מקבל כותרות ראשיות בגלובס
    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001163030

    אהבתי

  79. תמריץ Says:

    הניסיון מראה שתקופות של ריבית גבוהה אינן בהכרח תקופות מיתון ושפל, כך שגם אם הריבית תעלה משמעותית עדיין הדבר לא מבשר בעיה כלכלית.

    אהבתי

  80. יאיר Says:

    גם אני חלוק על גלעד אלפר. התחזית שלי היא שגם המניות יעלו וגם אגרות החוב. ובטח לא תהיה קריסה בצניות בגלל מדיניות טראמפ. להיפך.

    הגדלה פיסיקלית היא לא כוס התה שלי אבל היא עדיפה (פוליטית) על פני משחקים מוניטריים שרק בנקים נהנים מהם. לא האזרח הקטן.

    אהבתי

  81. יאיר Says:

    צניות = מניות (בהקלדה מהירה בסמארטפון)

    אהבתי

  82. ג'ונו מונטה Says:

    הביקושים הנוספים בשנים האחרונות בארהב לא באו מהלוואות שלקח הציבור. החוב
    הפרטי ירד (של משקי הבית , החברות והסקטור הפיננסי). אומנם ,הוא לא ירד מספיק אבל הביקושים והתמריצים הממשלתיים הולכים להכניס יותר גורמי יצור שהיו מושבתים או מועסקים חלקית למעגל והצמיחה תחלחל כך שהחובות הפרטיים אמורים אף לרדת כאחוז מהתל"ג למרות שהריבית תעלה ( כולל כנראה גם הריבית הריאלית). יש לקוות שהתוכנית הלא חכמה להטיל מכסים תהיה קטנטנה ככל האפשר לצרכים פוליטיים פנימיים ותפגע כמה שפחות בתוצר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: