זכיתי ולבלוג הזה יש קוראים אינטליגנטיים ורחבי אופקים שהופכים את הדיון בתגובות למעניין ולפורה. בילוי אינטלקטואלי משובח.
אבל משום מה בין הקוראים האלו אין קוראות. למעט מגיבה אחת שהגיבה פה קצת (קרולין), איני זוכר בכלל מגיבות.
הבעיה של מיעוט נשים שכותבות מרצונן באתרים שמאפשרים כתיבה בנושאים אינטלקטואליים ידועה. בויקיפדיה רק חלק קטן מהתורמים הוא תורמות (פחות מ-15%). הסתכלתי על הבלוג של אורי כץ ובפוסטים האחרונים כמעט לא ראיתי אף שם נשי מובהק בין המגיבים.
הבלוג של הסולידית קצת שונה. גם שם הרוב המכריע של המגיבים נמנה על מין זכר, אבל ניתן למצוא גם מגיבות. אולי בגלל שבעלת הבלוג היא אישה בעצמה או שמאחר שבלוגה הפך לכה פופולארי, הוא פרץ את מעגל יודעי הדבר הזכרי והגיע גם ללב המין היפה. אבל גם שם כאמור רובם המכריע של המגיבים אינו מצויד ברחם ושחלות.
ואולי המדגם שלי לא מייצג כי בחרתי בלוגים שנוטים ימינה בעוד שנשים נוטות שמאלה? הלכתי לבלוג השמאל החברים של ג'ורג', וגם שם כמעט כל השמות הם שמות של זכרים.
אז מדוע בעצם?
תמריץ 
שאלה שתשובה מושכלת עליה תתקבל מנשים.
ממליץ לפרוץ מחוץ לגבולות הבלוג ולפרסם בבלוג נשי,אוןלייף למשל.
אהבתיאהבתי
תמריץ , בוא נתחיל בלחפש את התמריץ.
אולי משום שמלבד שזה הופך את הדיון לפורה , או לבילוי אינטלקטואלי משובח
אין בזה תכלס? מקצוע? פרנסה?
אולי זה קשור לשאלת יפי זנב הטווס ולא הטווסה?
http://www.livescience.com/5066-peacocks-colorful-tails.html
אולי זה סוג של קשקוש בראותנות ששונה רק במקצת מצריכה בראוותנות?
אולי זה קשור לאינסטינקטים בסיסיים שלנו ואנו מנסים בתת מודע(אינסטינקט כן?) לשדר שאנו כ"כ מוצלחים שאנו יכולים להרשות לעצמינו לעסוק בעניינים אחרים מאשר בעיניני היום יום של הפרנסה ?
בכל מקרה , גם אם התשובה על השאלות הללו היא כן אין לדעתי לעשות לזה ולעצמינו PUTDOWN ומומלץ להתפעל מיפי הזנב..
זה די דומה לעניין של ההומור. אורי הביא קישורים לזה פעם.
אורי, לדעתי אפשר להוסיף אותם גם לפוסט הזה ולהזכיר לנו את העניין.
אהבתיאהבתי
הנה , מצאתי לבד : החשיבות של יכולת מילולית במשיכה לבן או בת הזוג
http://tinyurl.com/ouffk3j
אהבתיאהבתי
נשים פעילות מאד בפיסבוק. גם בפורומים של YNET ותפוז יש רוב לנשים. התשובה אולי היא, הן מתענינות בנושאים אחרים. כשנשים יושבות ביחד על מה הם מדברות? לא על נושאי אינטלקטואליה אלא על מה שמטריד אותם וזה דברים עכשוים ומעשיים: מה נאכל, מה צריך, איפה הילדים מתי תתקן. יש בלוגריות פוליטיות והן כולן פמיניסטיות, זה כמובן לא עונה על השאלה. הן פשוט בנויות אחרת.
אני לא יודע אם יש קשר אבל נתקלתי בזה בזמן שחפשתי תשובה
http://www.theguardian.com/commentisfree/2015/feb/24/women-dont-wash-every-day-bodies-busy
אהבתיאהבתי
גיא, צבע הכסף החליף את זנב הטווס. האם היכולת להיות עשיר היא תורשתית? המאמר שלך טוען שרוב התורשתיות היא למטרת ברירה מינית.
מדוע יש מעט מאד קומיקאיות נשים? בפורום הלסביות המוטו הוא: אני פמיניסטית וגם לי אין חוש הומור
נשים מדברות הרבה יותר מגברים, גברים מדברים 13 אלף מילה ביום נשים 20 אלף. אז יש להן מה לומר ורצון לומר. אל תגיד לי שאתה לא רוצה לפעמים שאשתך תסתום את הפה ותפסיק לברבר, רק כשהתעוררת בשבת בבוקר, או בערב כשהכפתור של הפאוסה שלהן מפסיק לעבוד. עכשיו אם היית יכול להעביר את הפטפטת הזו לבלוג….תחשוב על השקט
אהבתיאהבתי
האמת , לא נעים לומר , אצלינו (לקרוא עם צירה ביוד) הכל הפוך, אני הפולניה והיא רוצה שאני אסתום את הפה. אני חושב שהבלוג פה גם תורם ליחסינו בזה שהוא קולט את קישקושי.
בדיוק קראתי במאמר אחר שסטטיסטית הומור עצמי לא מנבא טוב על איכות היחסים אבל במקרה שלי , כמו אצל פולנים אין בדיחות , הכל אמת.
אני תמיד חשבתי שאם אתה צוחק על עצמך זה מראה בטחון עצמי רב , גם על הקשר שלך עם אחרים וגם על עצמך. זה כנראה גם עניין תרבותי.
בכל מקרה בסופו של המאמר נאמר שמומלץ ללכת בדייטים לקומדיות ושים לב לאיזה סוג הומור נמשך הפרטנר. ככה שגם לבעלי הומור עצמי יש סיכוי.
נכון שנשים מדברות יותר אך השפה שלהן יותר עוסקת בתיאום של דברים ובריכוך
התנגדויות על מנת ליצור אחווה ושקט. הומור תמיד מנסה לשבור מסגרות (פאנץ ליין) למרוד , לחתור , להתבלט ואצטרה.
בקיצור , בילוי אינטלקטואלי משובח במיטבו אמור לפרוץ כמה מסגרות חשיבה והעדפה שלו כטווסות היא כנראה שילוב של אינסטינקטים של ברירה טבית ומינית ביחד עם ברירה תרבותית.
המוטו של הפניסטיות כנראה בז לשיח הגברי שהוא יותר הומוריסטי.
אהבתיאהבתי
לפני הרבה שנים מישהו הרעיש את האינטרנט העברי עם המניפסט המיזוגני הזה: http://tinyurl.com/nm8op8g. כלל האשמת המין הנשי בחוסר הומור ובחוסר מקוריות.
אהבתיאהבתי
תיקון טעות, גברים מדברים בממוצע 7000 מילה ביום נשים 20 אלף
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שאם אתה צוחק על עצמך זה מראה בטחון עצמי רב, אתה מבקש הזדהות וסמפטיה, זה לא נחוץ לבעלי בטחון
אני מסכים עם היהודי הנודד וככל שנשים מתבגרות הסימפטומים מחריפים
לא קשור אבל נתקלתי בזה ומצאתי שזה מענין, בית המשפט חייב אמש את החמס לשלם פצויים לאדם פרטי בשל פיגוע התאבדות
http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=5024569
אהבתיאהבתי
טוב , עכשיו צריך לשקול מילים טוב טוב לפני שאשקול שיניים.
אז
רק אומר –>
נראה לי שלמניפט המיזוגני היו מקורות לא קוטלי קנים לשאוב מהן.
הנה , גם סוקרטס שאם היה חי בימינו יכול היה ללא ספק לתרום לדיונים האינטליגנטיים ורחבי האופקים בבלוג , נישא לפי המסורת לאישא שהייתה נודניקית , עצבנית ומעצבנת.
אורי , שם לב שקראו לה קסנטיפי …. קסנט-היפי = סוס צהוב … אולי מתאימה
לאורי – היפו ? (אורי -סוס).
ניטשה: הציטוט המוכר : "בלכתך אל האישה קח את השוט"
שופנהאור :
http://www.theabsolute.net/misogyny/onwomen.html
אהבתיאהבתי
אורי , קבל תיקון –> זה לא נחוץ לבעלי ביטחון מזוייף.
אני לא מאמין בביטחון מזויף. אני מריח אותו בקלות.
בהחלט ייתכן שיש בקשה להזדהות וסימפטיה אבל שים לב שיש את הביטחון להיראות ככזה. כלומר כאדם ולא כפסל יווני מזוייף.
אהבתיאהבתי
אגב , במשפט הזה
"אני לא חושב שאם אתה צוחק על עצמך זה מראה בטחון עצמי רב, אתה מבקש הזדהות וסמפטיה, זה לא נחוץ לבעלי בטחון"
מחזיר אותי לעניין המהנדסים. להם זה באמת לא נחוץ משום שהם ריגורזים קשוחים , רציולים, מאופקים בעלי ביטחון ונאורים ( עלאק) לעומת הרומנטיקנים ( מהתנועה הרומנטית ולא המתחנחנים הרומנטיים של היום) שהתריסו נגד ההשקפה הזו התירו את הרסן מעל ביטוי הרגשות ונאחזו ברגש והאדרתו.
אהבתיאהבתי
תיקון טעות , צריך לכתוב [אלעק].
אהבתיאהבתי
שכנעתי?
בכל מקרה שירשם בפרוטוקול שאיני מיזוגן אבל אני בהחלט אנטי-אנג'יינרי מוצהר.
אהבתיאהבתי
ההערכה העצמית "יכולת החוויתית של האדם להתמודד עם האתגרים הבסיסיים שבחיים, ולהיות ראוי לאושר". חוקרים אחרים מעריכים כי ההערכה העצמית היא שילוב של ביטחון עצמי (תחושת היכולת העצמית של האדם) וכבוד עצמי. ההערכה העצמית נבנית מהאומדן והשפיטה העצמית המובלעים בחיי כל אחד; כל אדם שופט את יכולותיו להתמודד עם אתגרי החיים, בהבנת ופתירת בעיות, בזכותם להשיג אושר, ובזכותו לקבלת כבוד מהסביבה.
לדעתי רוב המהנדסים בחרו בתחום מדעים מדויקים כי לא הסתדרו עם בני אדם. הבטחון העצמי שלהם הוא מזויף. רופאי שיניים בחרו במקצוע מתוך דחפים סדיסטים.
אהבתיאהבתי
טוב , אני מסכים. רק שמדענים מבינים שרב המשותף בין האומניות שהן לא ממש מדוייקת לבין המדע. ה"מהנדסים" [הם] אילו שחייבים לדייק ולהיות רגורזים. אולי מאיזה שהוא חוסר ביטחון ושנאת העולם? להם מומלץ להזכיר שהמפה אינה הטרטוריה. המסכה אינה הפנים.
אני אתן פה רפרנס לנושא המהנדסים שדנו בו http://tinyurl.com/plbqkov
אהבתיאהבתי
טוב תמריץ , כיוון חדש לשאלתך.
אני רואה שהנושא פה לא תופס למרות כמה פרובוקציות קטנות אז אם
מותר לי להעלות מחשבה וכיוון נוסף….. אז אולי זה משהו בפונט הלא מעוצב?
או בעיקר בנושאים שאתה בוחר לכתוב עליהם?
תראה למשל את עיצוב הפונט בבלוג סלואו החביב עלי .
ראה בעיקר את בחירת הנושאים , ראה איך עמית נויפלד מספר על עצמו http://tinyurl.com/pev3syo
. כיצד הוא מזמין כותבות אורחות לכתוב פוסטים או לשתף אותן.
יש שם ויג'יט של פייסבוק בצד וניתן לראות שמרבית הקוראות הן נשים. יש אצלו גם נשים שמגיבות אם כי אין תגובות מרובות באתר.
אהבתיאהבתי
אני רואה שאני מבזבז פה תגובות חופשי. לא נורא.
אורי , הפוסט בתגובה לעיל קשור גם לשקט בקופסא מול מטרות מהפוסט הקודם שדיברנו עליו.
תמריץ , לא אישי , אבל כבר יצא לי מהאף הנושא של יואב אבן והספר שלו.
אני לקראת סוף הספר , קראתי גם את גירסת המתלוננת שהבאת בלינק המצורף והגעתי פעם נוספת למסקנה ….. שאני צריך לברך את הברכה … "שעשני נשוי" (*) למי יש כוח לשטויות ולצרות הללו של הרווקים.
(*) כמובן שאין לראות בזה המלצה , הכותב מדבר מתוך פוזציה.
אהבתיאהבתי
בהכללה גסה, נשים לדעתי פשוט מדברות יותר עם נשים אחרות.
בהכללה גסה עוד יותר, בד"כ הן מלהגות ביחד על תחומי עניין ספציפים, אוכל, אופנה, הריון, וכו'.
במקום עבודתי יש רוב מוחלט לנשים, וכבר חודשים אני רוטן בקול רם שכל שיחות ארוחות הצהריים הפכו לענייני ילדים והריון מאז שאחת מהן נכנסה להריון.
אין זאת אומרת שגברים אינם דברנים, אבל לדעתי זה יותר בכיוון של "לתת את הדעת" על נושאים מסויימים, אד הוק, ולא להיסחף לקשקש על נושא מסויים.
לכן אוליי נשים פעילות יותר בפורומים, ופחות בבלוג מסוג זה, שעיקרו העלאת סוגיה ("מדוע כולכם זכרים?"( ובתגובות הקוראים נדרשים לסוגיה.
אהבתיאהבתי
הכתבות של נויפלד נשמעות ברבור חסר שליטה. תמריץ בדרך כלל ממוקד, סיסינקט, והוא כותב הרבה לא צריך אורחות כותבות.
אני עדיין עומד מאחרי דעתי על מהנדסים, אני מופתע שמצאת את זה, בינתיים השתכנעתי קלות שכנראה שמאלנים באמת משכילים יותר ופתוחים לדברים חדשים, עוד לא השתכנעתי שהשימוש בזה תמיד נעשה בחוכמה. צריך מזוג של שני הצדדים, שמרנות עם פתיחות. אני חושב שגם דנו פה בכך שבבני אדם יש "פיצול אישיות" חלקים שונים עצמאים במוח שנותנים לו את היכולת לקבל שני דברים סותרים עוד לפני ארוחת הבוקר.
זו הבעיה של אבן שצריך לקרוא אותו בנשימה אחת אחרת זה נגמר ב אוףףף ברוך שסימנו. יש לו בעמוד 387 חלק מעניין של סטטיסטיקה. אף אחד לא התיחס לרעיון שגבר שהאשימו אותו פשוט אין לו כוח להתחיל סיפור חדש חסר תכלית של לתבוע את האשה על האשמות שוא ביחוד כשהיא מאמינה שהיא צודקת וזה בדרך כלל המצב.
כשהן בנות שלושים ושבע בערך רווקות, הן מטורפות כולן, חיות טורפות, כלל לא הילדות החמודות שהיו.
לגבי אומנויות שהן לא מדע, תמיד חשבתי שפיסיקה תאורטית נופלת בקטגוריה הזו, על גבול פילוסופיה. נושא חביב עלי הוא קואנטום פיסיקה. מוכר הנושא. מה אתה יודע על זה?
אהבתיאהבתי
ציפראס: "זוגתי תזרוק אותי אם אכנע לדרישות הנושים"
גם הוא מודה "שעשני נשוי". אשתו אגב מהנדסת.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001046969#fromelement=hp_morearticles
חוצמזה , אולי נשים שאינן נוטות להנדסה רוצות לראות קצת ברבור חסר שליטה?
לגבי יואב אבן אז אחרי קריאת התגובות שתמריץ הפנה אליהן בפוסט המתאים אפשר לומר בשקט והגעתי למסקנה ש "הנושא סבוך בטירוף" , בעל האמרה אפילו הגיב לנושא בתגובות.
לגבי נושאים כמו ,קואנטום פיסיקה או ביולוגיה אבולציות התענייתי מאוד ברמת התחביב בשנות ה20 שלי, כמעט כל הידע שלי מזכרון מאז. אחרי ביולוגיה אבולוציונית אני קצת עוקב מידי פעם.
אהבתיאהבתי
מה ההבחנה בין לתת את הדעת לבין להיסחף לקשקש? אני לא בטוח שהבנתי.
אהבתיאהבתי
נחזיק אצבעות לאשתו הקומוניסטית שתסלק את יוון מהאירו. אם גם אשתו הקומוניסטית וגם מרגרט תאצ'ר חושבות אותו דבר, אז אולי סימן שזה נכון.
אהבתיאהבתי
יוון לא תצא מהאירו. אין להם את הביצים לעשות זאת וגם אין תמיכה של רוב העם.
אם היו רוצים לצאת אז היו עושים זאת ממזמן.
אהבתיאהבתי
תמריץ , הנה התשובה שלך…
הבעיה במגיבים. קח את ד למשל. סוףסוף יש פוסט שהוא יוניסקס וכל מה שהוא רוצה ומסוגל לדבר ולהגיב עליו זה פוליטיקה ויוון.
ד , צטערת. מישהוא פה חייב לייצג את המין הנשי.
אהבתיאהבתי
גיא, אני התחלתי עם יוון. נוטל על כתפיי האשמה.
אהבתיאהבתי
"מה ההבחנה בין לתת את הדעת לבין להיסחף לקשקש?"
הבדל דק; כנראה שרק המינון, ונושא הדיון.
בשורה התחתונה, למה אין פה מגיבות? כי הבלוג מתעסק בנושאים שלא יגררו נשים לדבר ביניהן. אם היית אישה, ואם היית כותב על, נניח, מתכונים לעוגות, המצב היה נראה אחרת. סתם דוגמא אחת מיני רבות:
http://www.ibake.co.il/p/blog-page_14.html
אהבתיאהבתי
הבלוג של הסולידית שונה מיתר הבלוגים הכלכליים. הוא מתעסק בעיניני מיקרו ולא במקרו. אולי בגלל זה קהל קוראיו שונה?
אהבתיאהבתי
הנשים פשוט שונות, אנחנו מתעקשים בצורה מוגזמת על שויון וזה מונע מאתנו להתבונן ולראות שיש הבדלים גדולים בטעמים ובעניין ובצורת ההתנהגות והניתוח.
אנחנו שואלים פה למה החתול לא מגיב כמו כלב.
אין גם ערבים שמגיבים פה.
התשובה קשורה לפסיכולוגיה, צריך איש מקצוע שיבהיר.
אפשר לשאול את טל שנידר לדעתה, יש לה בלוג שדן בפוליטיקה ומעלה נושאים שנדונו פה, והיא פמיניסטית, מוזכרת בספר של יואב אבן בתור מישהי חסרת הגיון.
KB מדייק בתגובה של 18:01 אבל למה זה כך? השאלה היא למה נשים מתענינות באפית עוגות, אני עיינתי במתכונים ואכין את עוגת התפוזים ההפוכה, אבל פשוט משום שהחיים שלי כאלו שמאפשרים לי לעשות את זה..אני לא בטוח שנשים הרבה יותר מעונינות באפיה מגברים, . הם לא מתענינות בנושאים פה לא דווקא משום שהן עסוקות באפיית עוגות אלא כי זה לא מענין אותן. בעבר היה ניתן לטעון שהן עסוקות במחוייבויות של הבית והילדים אבל לא כיום.
השאלה היא למה אלו נושאים שלא מענינים נשים.
לגבי הסולידית, הסגנון שלה יכנאי. נשי. כמו של עמיר נויפלד למרות שהיא יותר לענין ויותר מנתחת. את הסגנון והאופי של אורי כץ אני קצת מוצא נשי.
אז מה זה נשי? למה הן אחרת?
ההבדל בין לתת את הדעת ולהסחף הוא לא דק. השני זה להשמיע ולשמוע את עצמך, הראשון זה יותר עבוד נתונים.
גיא אני חושב שנשים שנוטות להנדסה, פחות נוטות לבירבור חסר שליטה. יותר תכליתיות. זה עדיין לא מודע מהן לצאת מהדעת על שטויות. הורמונים כנראה.
ד. יון תצא משוק היורו, זה כמו גרושין, קשה מאד לעשות את הצעד כי חוששים מעתיד קשה אבל היא תקבל הלואות ותחלץ מזה הרבה יותר בקלות מאשר החששות.
אהבתיאהבתי
יואב קרני חזר לאחרונה להעלות כתבות באתר שלו, הן העלו מספר ימים קודם לכן באתר גלובס אבל בדרך כלל בגלובס הן מצומצמות
בכתבה הנוכחית על יון הוא כותב:
״אם אנחנו רוצים להישאר במקום שבו אנחנו נמצאים, עלינו להשתנות״ (מן הרומן המפורסם ׳הברדלס׳, על שנות המאבק לאיחוד איטליה).
http://tinyurl.com/optyxsj
אהבתיאהבתי
גלגל, יש משהו בדבריך לגבי הסולידית.
אהבתיאהבתי
כמה מילים על יוון:
כולם עסוקים במשא ומתן בין היוונים לשאר אירופה (וקרן המטבע) כמו בטלנובלה: נפגשו, חזרו, רבו, כעסו, נפרדו, חזרו ונפגשו ….
לי ברור שיציאת יוון בלתי נמנעת.
זה מסוג הסיפורים שמעקב דייקני אחרי הפרטים הקטנים לא תורם להבנת התמונה הכוללת, והתמונה הכוללת היא גירושין, כמו שאורי כתב, וזה בדיוק מה שקורה כאן. הפרטים (אחוזי התספורת לנושים, זמני דחיית התשלום, מי צייץ בטוויטר ומה, מי לא לחץ ידיים, מי הגיע עם אופנוע …) שוליים לגמרי, הם אחיזת עיניים בלבד.
מי שמדמיין לעצמו שהמשא ומתן הוא דיון על שלום בית טועה כי השלב הזה כבר עבר והמו"מ כיום הוא בעצם דיון על חלוקת הרכוש. יש מצב שבני-זוג רבים בינהם, פונים לייעוץ זוגי, עוברים תהליך של עליות ומורדות ולבסוף נשארים יחד בשלום ושלווה. אבל אני לא שמעתי על זוג שכיבס את כל הכביסה המלוכלכת בחוץ, עירב את ההורים, הילדים, הסבים והמאפייה – ולבסוף נשאר יחדיו. אין כזה מצב. על דברים פעוטים בהרבה מזה נפתחו בעבר (באירופה של ימי הביניים) מלחמות.
חוצמזה, אני בספק עם כל מה שקורה בחדר המשא ומתן בכלל מיועד לצדדים שיושבים בו. יכול להיות שהכל הצגה עבור הציבור – הממשלה היוונית כלפי בוחריה והנציגים האירופאיים כלפי הציבור האירופאי. כל צד בונה את הטיעונים ליום שאחרי להציג לשולחיו שהוא עשה ככל יכולתו והתוצאה הסופית קרתה בגלל שהצד השני אילץ אותו.
אהבתיאהבתי
יאיר, קראתי היום בבוקר באתרים כלכליים ונראה שהכיוון הוא דווקא למצוא פשרה. התחושה שלי אמנם זהה לשלך. הנישואים האלו חייבים להסתיים, אבל לאורך השנים שוב ושוב נמצאה דרך להאריך עוד קצת את העינוי הסיני.
אהבתיאהבתי
יאיר מציג את זה ברור ויפה, זה השלב של הכביסה המלוכלכת,דיבורים, רגשות, זה רק מס שפתיים.
הפתרון היחיד הוא לשמוט את כל ההלואות, לקבל חדשות במתכונת שניתן לשלם אותה ולכן יש אור בקצה המנהרה והיוונים יסכימו להצטמצם בשביל תאריך ריאלי בעתיד. בלי אופציה ראלית "ליציאה מעבדות" לא תתקבל הסכמה.
קשה להאמין שאירופה תסכים גם לשמוט חובות לחלוטין ומידית גם להלוות כספים בתנאים ראלים. הציבור לא יבין. האג"ח היוני החדש צריך גיבוי חזק מאד והאירופאים יתקשו לבלוע ברווז כזה גדול.
מצד שני אולי עדיף לתת להם הלוואות לכסות ריבית שוב ושוב ושוב
הטלויזיה בהונג קונג לא מפסיקה כל חצי שעה להציג את גודי מוזס ואת הטוייטר שלה על אובמה והקפה החלש ומנתחים את זה מכל הכיוונים
אהבתיאהבתי
חחח. מה אומרים המנתחים בהונג קונג?
אהבתיאהבתי
נשים מדברות על דברים שקשורים לרגשות והדיונים כאן אינלטקטואליים.
לגבי הומור חוץ ממה שאמרו כאן הזכר נידרש יותר להומור כי הומור מוריד תוקפנות.
והזכרים מייצרים תוקפנות אז בשביל לאזן הוא נדרש יותר להומור.
אהבתיאהבתי
אלדד. טענות מעניינות.
אהבתיאהבתי
טוענים שהתגובה האמריקאית היתה קיצונית מדי בשל רגישות לסיפור של הרצח של 9 שחורים בכנסיה לאחרונה. פרשן אחד טען שהתגובה החריפה מעידה על הריחוק של ארה"ב מישראל וחוסר הבטחון שיש לממשל האמריקאי כלפי ישראל. הראו אותה מתנצלת באנגלית ונכנסו לדיון האם האף שלה אמיתי או מספר 5 מתפריט הנתוחים הפלסטים. הונג קונגים יעמדו תמיד לצד היהודים.
אהבתיאהבתי
ההונג קונגים באמת אוהדים אותנו?
אהבתיאהבתי
אלדד, ונשים לא מנהלות קרבות ויכוחים מרים? בדרך כלל בחברה נשים הרבה יותר ביקורתיות ותחרותיות אחת כלפי השניה מגברים הומור לא היה מזיק. אנחנו גם משתמשים בחיי יום יום בהומור לא דווקא באוירה של תוקפנות אלא כדי לרכוש חיבה. נשים טוענות שהן מעדיפות גבר שמצחיק אותן. הומור זו צורה של השקפה וניתוח אינטלקטואלי של עצם דברים ואנשים.
לגבי רגשות, הן אולי יביעו את עצמם בצורה אישית ורגשית, אבל גם כשהן מדברות על חיי יום יום זה לא קשור לנושא. פחות מקובל שגברים מציגים רגשות כמו נשים אבל זו רק כסות. כששף גבר מדבר על אפית עוגה הוא מבטה את עצמו שונה מאשה. מדוע הדיונים פה אינטלקטואלים ולא רגשנים? האם זה מכיון שנשים לא מתענינות בנושאים אינטלקטואלים?
אהבתיאהבתי
כן, יש דעה טובה מאד על יהודים למרות שרובם לא פגשו יהודי מימיהם. והערכה לישראל. מי ששמע שמע דרך הנצרות. יש נטיה של התחזקות הנצרות הבפטיסטית זו לכאורה צורה של מערביות אינטלקטואלית שעושה אותם נעלים מהפשוטים, כנסיות זה מועדון חברתי מכיוון שפחות מתחתנים ופחות מביאים ילדים וגרושים מקובלים יש יותר כנסיות משבעבר, וזה גורם להם לחשוב שישראל של היום וישראל של התנך זה הינו הך, העם הנבחר. גם בסין יש התחזקות גדולה מאד של הנצרות וזה לדעתי גם יקרב אותם ליהדות וישראל. אבל הם לא מתענינים בפוליטיקה הישראלית.
אהבתיאהבתי
אורי,היסטורית/אבולוציונית נשים מתעסקות בדברים שקשורים בבית ומשפחה וגברים הם יותר אנשי העולם הגדול.
אם אתה זוכר פעם(נגיד 1800-1900) נשים היו מדברות במטבח על דברים שקשורים ביחידה המשפחתית וגברים בסלון מדברים על פוליטיקה,פילוסופיה,מסעות,מסחר ועוד.
בעצם אנחנו הגברים היינו השליטים בעבר ויצרנו את זה(התרבות עם מי שהלכה בתלם הזה) – רצינו נשים כנועות שיתעסקו במשק בית.
עכשיו יש שחרור אבל לגנים לוקח זמן להשתנות.
אהבתיאהבתי
ההורמונים נשארו אותם הורמונים
אהבתיאהבתי
אני אישה.
קוראת את הכול ובאופן קבוע .
אכן, יש ניחוח ימני ברוב הנושאים שאתה מעלה
אבל, זו הסיבה שהדברים שאתה כותב מעניינים יותר.
השילוב של חשיבה רציונלית, ימניות לייט וראש פתוח- מעניינת ביותר.
אני לא מגיבה מכיוון שאין לי מה לומר.
בד"כ, הנושאים עליהם אתה מדבר, הם נושאים שיש לי בהם הבנה שטחית)כלכלה, למשל(
אני בעיקר לומדת מהם דברים חדשים וכל נושא נותן נקודות נוספות למחשבה.
אהבתיאהבתי
תודה ורד. נחמד לקבל את התגובה הזו שלך. מקווה שתמשיכי ליהנות מהבלוג.
אהבתיאהבתי
אני אשה, ובדרך כלל לא קוראת את הבלוג הזה. הגעתי לכאן כי היה פינגבק לפוסט שאני כתבתי, בנושא נשים ו-ויקיפדיה. אז ראשית, תודה על הפינגבק. אהבתי את התשובה של טל, שאם אתה רוצה לקבל תשובה אולי כדאי להגיע למקומות שבהם נשים משוחחות ופועלות ברשת, ולשאול שם. נראה לי שהרבה נשים יענו בשם עצמן, ולא ירצו לתת תשובה גורפת. וכך גם אני. אני משתדלת להגיב כשיש לי מה לומר, לפעמים בבלוגים של חברות וחברים שלי מחוץ לרשת אני מגיבה יותר. ובמחוות של תגובה רגשית אך לא אינפורמטיבית כמו: אהבתי, כל הכבוד וכיו"ב.
בעניין דיונים אינטלקטואליים… לא יודעת לגבי זה. נראה לי שהבנה שטחית לא מונעת מגברים להביע דעה. לא בטוחה אם נשים לא מביעות דעה כי דברים לא מעניינים אותן, כי הן לא בטוחות בידע שלהן, או כי הן מתעדפות משימות בזמן מוגבל ומוותרות על זה.
אהבתיאהבתי
מעיין, הבנה שיטחית לא צריכה למנוע דיון שמעמיק את ההבנה. את רומזת שנשים ככלל לא מביעות דעה בדברים שהן לא מתמצאות. כנראה שאני לא נשוי לאשה.
כתבת פה שאת מגיבה בפורומים של חברים כתגובה רגשית, אנשים כותבים פה כי הם מזדהים עם האוירה והסגנון ומרגישים בנוח. אם היה מסתבר לך שתמריץ היא אשה האם היית מרגישה יותר בקרב בני הלאום שלך? אבל הוא לא כותב בסגנון נשי.
בבלוג שלך את מפנה בעיקר לכותבות נשים והסגנון שלך הוא נשי נורמפובי מאד, גם כשאת כותבת על טכנולוגיה אורגנית (???). עד כמה גברים ממש רוצים להכנס לדיון מעמיק על הסכם שהם חתמו עם הילד בן ה 11 שלהם על דרכי השימוש בטלפון הסלולרי? אני מתקשה לראות את תמריץ מסביר איזה סוג של שוקולד הוא אוהב כדי שנזדהה אתו ומקבל דיון ארוך בנושא.
לדעתי את מעדיפה שוקולד מריר כי זה גורם לך פחות רגשי אשמה ואפשר למצוץ יותר ממנו ולהגיד שזה בריא. קשה לך להודות שזו הסיבה אבל גבר היה מודה, זה גבר אמיתי.
ורמייר מצייר בעיקר נשים (אף אחת מהן לא מחייכת), ברור שתזדהי אתו, וזה גם סגנון שמרן ישן שלא משאיר מקום לדמיון, אימפרסיוניסטים – שם יש מקום לדמיון יצירתי.
אהבתיאהבתי
הי מעיין תודה על התגובה. דברייך מעניינים. אולי נשים מעדיפות דיונים שיש בהם חום רגשי על פני דיונים שכלתנים קרים? לא יודע.
אהבתיאהבתי
היפו, מההודעה האחרונה שלך אני מסיק שלי ולך יש תכונה משותפת: בוטות.
מאותה הודעה אני גם מסיק שיש בינינו הבדל ברגישות האמנותית או לפחות ביכולת להנות מדקויות. הציורים של ורמיר מופלאים בעיני. מעניין שהנגדת בין ורמיר ובין אימפרסיוניזם. אם תתבונן בפרט מתוך ציור של ורמיר ובמיוחד באזורים שעליהם נופל האור, תראה שהצורות נמסות לכתמי אור — באופן שקצת מזכיר אימפרסיוניזם.
ראה למשל:
אגב, גם בתוך הפרט הזה היה אפשר להתמקד ולמצוא שם תת-ציורים שלמים ומעניינים (אבסרקטיים). במלים אחרות: לציורים של ורמיר יש איכות פרקטלית*.
דוגמאות נוספות:
http://www.essentialvermeer.com/details/details_lacemaker.html#.VZD0y0ajUn8
http://www.essentialvermeer.com/details/details_lacemaker-02.html#.VZD2mEajUn8
——————————
* פרקטלי כמו קבוצת מנדלברוט.
אהבתיאהבתי
אוריהיפו, הבנה שיטחית לא צריכה למנוע דיון אבל היא גם לא מייצרת דיון מעניין. היה שלום, ותודה על ההסגברה. (וזאת טכנולוגיה ארגונית, לא אורגנית).
תמריץ – תודה. אני חושבת שבשיחות של נשים (ולפעמים מציינים את זה בניתוח של תקשורת בין נשים וגברים) מחפשות יותר שיתוף והקשבה, ולא תמיד הכרעה ומסקנות וצעדים לפעולה.
אחרי שפרסמתי את התגובה הקודמת, נזכרתי בשיר "המקום שבו אנו צודקים" של יהודה עמיחי. על המקום שבו אנו צודקים (שהוא רמוס וקשה) לעומת ספקות ואהבות שעושים את העולם לתחוח. אפשר למצוא אותו כאן: http://www.psychom.com/Poetry_662_he.html
מנדלברוט, אני מניחה שההנגדה בין ורמיר לאימפרסיוניזם קשורה לדף "אודות" בבלוג האישי שלי. התבוננות בציורים של ורמיר מקרוב חושפת עולם ומלואו, ומעוררת השראה ופליאה. תודה על הלינקים. התקריב ששיתפת ממש נהדר
אהבתיאהבתי
מעיין , השיר יפיפה.
ממש לא רוצה להתערב , אבל משום מה נראה לי שהבאת אותו ממקום בו את רוצה להיות צודקת.
חוצמזה , לא נראה לי שהפוסטים והדיונים אצל תמריץ מחפשים הכרעה ומגיעים למסקנות וצעדים לפעולה. לטעמי , טענה כזו מייצגת הבנה שטחית ומרדדת
את הדיון בתגובות. מה שנכון שהבנה זו לא צריכה למנוע את הדיון אך לצערי לא עושה אותו למעניין.
תודה.
אהבתיאהבתי
גיא, גם אם הינו מוצאים את המסקנה ומכריעים לגבי נושאים ברומו של עולם, איזה צעדים הינו עושים? כובשים את אירופה? מכיון שהבלוג הזה התחיל ככלכלי המשתתפים רוצים בעיקר להבין טוב יותר. נשים על פי רוב לא רוצות להשתנות. בדיון יש שמבינים יותר מאחרים ויש שמחפשים באינטרנט מידע נוסף. אני למדתי פה הרבה ושיניתי הרבה מדעותי וצורת ההשקפה שלי. אני קורא כמעט כל הפניה שמעלים פה. אנחנו גם שוחחנו על הנושא של הקשבה. (כמדומני אתה הערת שלמעטים יש מישהו שיקשיב להם.)
יש נטייה לכתוב בפורומים בו הבן אדם מרגיש נוח וזה מקבע. לו מעיין היתה משתתפת פה היא היתה חושפת אותנו לדעות שונות ונחשפת לדעות שונות, זה היה גורם לה להרגיש תחילה לא נוח אבל מרחיב את האופקים. אף אחד לא אוהב להתחיל עבודה חדשה עם הרגלים חדשים או בית ספר חדש.
במקרה מעל המיטה שלי היתה תלוייה שנים רבות תמונה של ורמייר.
שלמה המלך אמר שהוא לא מבין נשים אז מי אני
אהבתיאהבתי
כן , אורי. מסכים.
אני גם חייב להודות שאני לא מבין מזה ה"חום הרגשי" שתמריץ דיבר עליו.
ממה שאני מכיר אז הוא תמיד מתייחס במקומותינו לשיח מאלחש של "לעשות נעים בגב". אני כמעט מעולם לא ראיתי ולא שמעתי רבדים עמוקים בשיח ה"חום הרגשי" הזה.תמיד יש איזורים שמנועים מלהגיע אליהם או קירות חשמליים שכולם מודעים
לקיומם אך הס מלהזכירם. אשמח אם בידי מישהו קישורים לשיח כזה בפורום כלשהוא על מנת שאוכל לשקול שינוי דעה.
אני חושב שיושר קיצוני ואף בוטות מסוימת הן הכרחיות גם לניהול שיחות אינטימיות
של שיתוף והקשבה וגם דיונים שכלתנים ו"קרים" כביכול.
לסיום,בלי קשר לאחר התחבטות ארוכה בנושא הגעתי למסקנה
שההבדל המשמעותי בין אגואיזם לאלטוראיזם הוא בל'.
אהבתיאהבתי
גיא, למשל בתגובות לפוסט היפה הזה בפייסבוק אין מחסור בנשים. https://facebook.com/sheryl/posts/10155617891025177:0
אהבתיאהבתי
טוב , תמריץ , אחד אפס לך.
———————————-
עם כמה הסתייגויות כמובן ….
ראשית , היא גם מדברת על הדברים שאני הזכרתי לעיל (פילים,קירות חשמליים , שיח הנעים בגב)
————————————————————
One of my favorite cartoons of all time has an elephant in a room answering the phone, saying, “It’s the elephant.” Once I addressed the elephant, we were able to kick him out of the room.
Real empathy is sometimes not insisting that it will be okay but acknowledging that it is not
————————————————————
שנית , יש גם לא מעט מגיבים גברים.
אחד כתב למשל This is the most wonderful post I have ever read on Facebook. T
מישהו אחר כותב Thanks for kicking the elephant the hell out of the room
כך שכנראה הדבר נדיר לא רק בעיני.
————————————————————
שלישית , למה זה(בעיטה בפילים) התרחש במצב קיצון של אבל?
בלי קשר לפוסט היפה שהבאת ,תרבות האבל היא קיר חשמלי שאיני מתכוון לגעת בו. לא כואב לי מספיק בשביל לעשות זאת.
————————————————————
אהבתיאהבתי
נכון, קצת נשק לא קונבנציונלי הפוסט הזה שהבאתי.
אהבתיאהבתי