בכתבה בכלכליסט (אליה הגעתי בשל אזכורה בבלוג המעניין עמדת תצפית) הובאה דעתו של הכלכלן סטיב קין לפיה יש כמות עודפת של חוב פרטי במשק העולמי ולפיכך צריך לפצוח בתוכנית מחילת חוב כדי להקל על נטל החובות ולאפשר צמיחה מוגברת של הכלכלה.
אני תומך בדעה זו בהתלהבות, אולם סבור שהיא מנוסחת רע מאוד. מה שצריך אינו סתם לוותר לאנשים על חובותיהם. דבר זה יפער חור במאזני הגופים המלווים, ייצור פאניקה במשק ויהווה תמריץ נגד מתן הלוואות בעתיד.
מה שצריך הוא אינפלציה. אינפלציה היא דרך פשוטה ואוטומטית למחול על חוב. אינפלציה של 2% למשל משמעותה שכל החובות שווים 2% פחות.
יעד האינפלציה השנתי הרצוי נקבע בידי כל הבנקים במערב ל-2%, אולם כשלוקחים כיום בחשבון את הצורך לפצות על אינפלציה נמוכה מדי בשנים הקודמות, הגיוני להעלותו לאזור ה-3% לפחות לכמה שנים. התעקשות של הבנקים והממשלות להביא את האינפלציה לאזור זה ונכונות להדפיס כמה כסף שיידרש, אפילו טריליונים, כדי לממש את היעד, תקטין את נטל החוב הכולל ותביא לשנים של צמיחה מרשימה.
קין מביא דוגמה מאיסלנד שבה ננקטה תוכנית למחילת חובות בשנים האחרונות ושבה הכלכלה בהתאוששות יפה. ידעתי שהבנקים באיסלנד היו חייבים המון כסף במטבע זר, ואותו ברור שלא היו יכולים למחוק באמצעות אינפלציה ונדרשו למחוק ממש. אולם הבנתי שבאיסלנד מחקו גם חובות שהיו נקובים במטבע מקומי. מדוע מדינה כאיסלנד שחוותה אינפלציה דרמטית במטבע שלה הייתה צריכה גם למחול על חובות שהיו נקובים באותו מטבע? השאלה טרדה אותי. חיפשתי מידע באינטרנט ומתברר שהתשובה פשוטה. חלק גדול מחובות משקי הבית באיסלנד היה בהלוואות צמודות למדד. הלוואות אלו אינן נמחקות בידי אינפלציה אלא להיפך מתנפחות בעטייה. לפיכך לא היה מנוס ממחיקתן.
הדבר הזה הוא לקח לכל מי שלוקח הלוואה צמודה למדד ולרגולטרים שמאפשרים מצב שבו אחוז גבוה מההלוואות במשק צמוד למדד. כך יוצרים סיכון גבוה מאחר שמאבדים את היכולת להשתמש באינפלציה ככלי פשוט ונוח למחיקת חובות בשעת הצורך ובבוא העת נאלצים להתמודד עם חוב בלתי אפשרי או להיכנס להרפתקה המסוכנת של מחילת חובות. אבל במשק שבו ההלוואות נקובות במטבע המקומי ובריבית לא צמודה, מצב שלמרבה השמחה המשק שלנו מתקרב אליו, מחיקת חובות לא תידרש גם בשעת משבר חוב. רק אינפלציה.
תמריץ 
כל בנק מלווה מכניס את האינפלציה לחישוב שלו אחרת הוא יפשוט את הרגל. לא היה לנו את זה בתקופת האינפלציה של שנות השמונים? בודדים לוקחים הלואה בריבית גבוהה מריבית השוק שלא תהיה צמודה למדד.
שמיטת חובות היא מתנה לבזבזנים. אם אני קניתי רכב או דירה במזומן כי חששתי להכנס לחוב ואחרים קנו בתשלומים ויקבלו שמיטה זה יהיה עיוות הדין. למרות שזה יעודד את מה שאתה רואה כאידיאלי: צרכנות בלתי פוסקת. שלא לדבר על כך שזה יגדיל את הפערים בין העשירים שמחזיקים נכסים לעניים.
זה מזכיר לי את הבדיחה על שני האחים שירשו סכום כסף זהה, האחד בזבז אותו על שתיה והשני הפקיד בבנק. אחרי המפולת הכלכלית האח החסכן נשאר חסר כל האח השתוי אסף את הבקבוקים הריקים מכר אותם והתעשר. אתה בעד שתיה עד לא ידע.
אהבתיאהבתי
אורי, היום במדינה כבר יש מגמה לוותר על ההצמדות. וטוב שכך.
כשיטה בוודאי שיצירת אינפלציה גבוהה היא אסון. אני תומך בהיצמדות ליעד יציב ונמוך של 2 עד 3 אחוזים. היום האינפלציה נמוכה מזה וזה דבר רע.
אתה מאמין שהחסכן צריך תמיד לקבל יחס טוב יותר מהצרכן. אני מאמין בכך שכמו כל דבר בכלכלה, זה צריך להיות תלוי בתנאי השוק. במשק שבו יש עודף שימוש באשראי לצריכה, צריך לתת עדיפות לחיסכון. אבל במשק כזה הריביות יהיו גבוהות. אם הן כל כך נמוכות כפי שהן היום סימן שיש מחסור בצריכה דווקא ויש לעודדה.
אהבתיאהבתי
לתמריץ:
אם כבר אתה חושב שצריך להפקיע את החסכונות באיטיות, אז צריך גם להפקיע רכוש או להטיל מס רכוש. זה לא הוגן ללכת רק בדרך הקלה ולהפקיע חסכונות.
חוץ מזה הפקעה איטית של חסכונות תגרום לכך שאנשים ירוצו לקנות דירות ומחירם יעלה עוד יותר. מה יהיה על הזוגות הצעירים שרוצים לקנות דירה לעצמם?
חוץ מזה למה לעודד צריכה. בדרך כלל דבר גורם לצרכנות של דברים מיותרים ולא של דברים חיוניים וזה פוגע במשאבי כדור-הארץ. עדיף להקטין את שעות העבודה או את מספר שנות העבודה. כך גם לאנשים יש פחות לחץ ויותר פנאי.
אהבתיאהבתי
אני מזכיר לכם את החלום של הנס של וורגל
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html
לעומת הגיהנום של השיטה הקיימת.
אהבתיאהבתי
כן גלגל תקרא את זה.
http://www.amitit.co.il/#!%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C20-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA/cjds/55812ce70cf2d253f5b16e97
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שאני לא הוגן כי האינפלציה שאני מדבר עליה היא אינפלציה שמראש תוכננה. לא זכור לי שהבנקים המרכזיים הבטיחו אפס אינפלציה. הבטיחו שניים שלושה אחוזי אינפלציה ובכך צריך לעמוד.
זה נכון שבמשבר קיצוני כמו זה שקרה באיסלנד האינפלציה עלולה לנסוק, אבל זה טיבו של משבר. קורים בו דברים רעים.
לגבי שעות העבודה אני מסכים. בפרט בארץ שבה כמות שעות העבודה רבה ביחס לעולם.
אהבתיאהבתי
תמריץ כיצד אתה מיישב את השונות הניכרת בדיעות שלך?
בנושאי כלכלה אתה מתיישר לחלוטים עם כלכלני המיינסטרים הבינלאומיים,
בנושאי ביטחון אתה לגמרי בדלן ותומך בימין,ז"א לחלוטין נגד המיינסטרים העולמי.
תסכים איתי שיש כאן איזה קונפליקט פנימי.
הרי מדובר פחות או יותר באותם אנשים – האליטה העולמית אם תרצה.
לצערי בשני המקרים אתה טועה ומוריד את הקוראים ביגון שאולה.
אהבתיאהבתי
אין מיינסטרים עולמי בנושאי ביטחון כי כל מדינה גדולה דואגת לעצמה על חשבון האחרות. אי אפשר לאסוף את רוסיה, סין, ארה"ב והודו ולמצוא דעה ממוצעת. דעותיי בביטחון כמעט זהות לחלוטין לדעותיו של ביבי נתניהו. אז אפשר לומר שהן קרובות לדעות הרוב הדמוקרטי במדינה.
אהבתיאהבתי
אז איך אתה מסביר את זה שגם רוסיה וסין אומרות שאחנו צריכים "לצאת מהשטחים"?
אהבתיאהבתי
ביוון אנשים מושכים במזומן את החסכונות שלהם וממלאים את המכוניות בדלק מתוך חשש שמחר לא יהיה למדינה כסף לקנות דלק. הבנק האירופאי העביר 3 בליון יורו הלואת מזומן חרום לבנקים כדי לספק את הביקוש למזומן. כנראה שאנחנו מתקרבים לנקודת שבר.
נניח שיוון תפרוש ותקח הלוואות מרוסיה או סין.
אהבתיאהבתי
מחילת חובות מתוכננת היא שוות ערך לדיונים על תקציב המדינה בה כל צד מגיע עם דרישות ובסוף יוצאים עם תכנית מוסכמת שכל אחד מבין מה הוא יקבל (גם אם הביצוע לא יתאם ב-100% לתכנית כי כל תכנית משתנה בהגיעה ליישום).
במחילת חובות יש סיכוי רב לשליטה בתהליך, לחלוקה צודקת של המחילה ולאיזושהי שקיפות והוגנות.
אינפלציה היא תהליך לא מבוקר, לא נשלט, שקבוצות מסוימות נפגעות ממנו יותר מאחרות, נעדר שקיפות, ונתון בידי פקידי אוצר ובנק ישראל.
אני לא אוהב שקבוצה של פולטיקאים תקבע איך יראה חשבון הבנק שלי, אבל שקבוצת פקידי ממשלה תבצע תכנית אינפלציונית – זה עוד יותר מפחיד. הפתרון הוא תכנית מחילת חובות, תכנית פשוטה, הגיונית, שנערכת בשיתוף של האופוזיציה, ללא סעיפים שמוחבאים בהם כספים קואליציוניים וכדומה, ושבסופה מצביעים עליה בכנסת. "אינפלציה מתוכננת" – זה מפחיד אותי !!
נ.ב.
הפוסט שלך מצביע על בעייה מהותית – בשביל למחול על חובות צריך חוק שמחוקק בכנסת. בשביל אינפלציה מספיק פקיד שלוחץ על פקודות מכירה וקנייה בחדר המסחר של בנק ישראל. תבינו איזה כח יש לבנק ישראל !! הזאת דמוקרטיה ??
אהבתיאהבתי
התגובה האחרונה שלי
אהבתיאהבתי
אין לי שום בעיה עם מחילת חובות. מצידי שיבטלו מחר את כל המשכנתאות. אולם במקביל צריך לבטל גם את הבעלות על הנכסים אחרת נעשה כאן עיוות תמריצי.
למשל מחילת חובות מעודדת אותי לקחת משכנתא שאיני יכול לעמוד בה ולרכוש דירה מפוארת במקום טוב מתוך ידיעה ש'ימחלו' לי על ההתנהלות הלא אחראית שלי.
אגב מחילת חובות כוללת גם אג"ח? כי יש לי הרגשה שבמקרה זה יהיו כמה פנסיונרים שירצו לתפוס איתך מילה. ובאותו עניין, רוב החובות שאינם אג"ח הם לבנקים. אם תמחל על החובות הבנקים יפשטו רגל. אם תחלץ את הבנקים ולצורך כך תדפיס כסף (הרי ויתרנו על חובות, לא ניקח חדשים כדי לחלץ את הבנקים, נכון?), דבר זה יגדיל את כמות הכסף במשק וייצר אינפלציה.
יריב
אהבתיאהבתי
תמריץ עלה בדעתי רעיון כיצד ניתן למחוק חובות באופן יותר הוגן. במקום למחוק את החוב פשוט חלק לכל האזרחים כסף. אנשים שהיו בחוב לא יהיו חייבים יותר. מי שלא היה בחובות יהיה עכשיו עם (הרבה) יותר כסף.
כמובן החלק הקשה הוא כמה כסף בדיוק לתת למי שלא היה בחובות. כנראה שכמות הכסף שיחולק לאלו שלא היו בחובות צריכה להיות שווה פחות או יותר לכמות הכסף שיחולק לחייבים. למרות שזה לא מביא בחשבון את לקיחת הסיכון שלמעשה מימנת לחייבים.
יריב
אהבתיאהבתי
יאיר, אבל אינפלציה מתוכננת היא השיטה במדינה כבר שנים רבות. ולא רק במדינה שלנו. יש יעד אינפלציה שאותו קובע הגוף הנבחר (הממשלה) ובנק ישראל אמור לממשו. אני לא מציע אינפלציה של 10% בשנה, רק לעמוד ביעדים שנקבעו מראש וגם לפצות על האינפלציה הנמוכה מדי בשנים האחרונות.
פעם כבר כתבתי בבלוג: יש הרבה ביקורת על ממשלת אולמרט על מלחמת לבנון השנייה, אי הכרעת החמאס בעמוד ענן, אירועי עמונה, הנשיקה של חיים רמון, ההחלטה להפסיק לבנות במרכז ולעבור לבנייה בפריפריה, דניאל פרידמן כשר משפטים וכו'.. לא זכור לי שמישהו פעם ציין את האינפלציה בת ארבעת האחוזים בשנה ששררה אז כאיזו טרגדיה. אף אחד אפילו לא זוכר את זה. אינפלציה כזו יכולה להיות מחילת חובות מידתית שחולפת מתחת לרדאר אבל תורמת תרומה ממשית לכלכלה.
אהבתיאהבתי
יריב, ראה כאן – http://tinyurl.com/qx87dyv.
אהבתיאהבתי
אלדד, לרוסיה ולסין יש אפס עניין בזכויות הפלסטינים, אבל יש להן ברית היסטורית עם העולם הערבי.
אהבתיאהבתי
תגידו אתם חושבים שחישובי האינפלציה במדינה הם נכונים?
מחישובים שעשיתי נראה לי שהאינפלציה האמיתית גבוהה ב-1%-1.5% מהאינפלציה המחושבת. החישובים שעשיתי הם מתחילת שנת 1988 עד היום.
לפי חישובי האינפלציה המחירים הכפילו את עצמם פי קצת פחות מ-5.
לפי חישובי המזון שאני קונה הכפיל את עצמו פי 7-7.5.
מחירי הדירות לפחות פי 8-9.
קניית רכב פי 5.
דלק כפי שאני זוכר עלה אז פחות משקל. כך ששוב יש פה הכפלה פי 7.
ביטוח לרכב נראה לי שפי 5.
אגרת רישוי לרכב כפי שאני זוכר – לא הייתה אז.
נראה לי שכל ההוצאות העיקריות שלנו עלו הרבה יותר מהמדד.
דבר נוסף אני זוכר זה מחירים של כמה דברים משנת 1966 כשהייתי ילד. שגם אם נתאים אותם למדד של היום יצאו לנו מחירים ממש מגוכחים. למשל נסיעה באוטובום – 1 ש"ח, תספורת – 8 ש"ח, הארטיק המשובח ביותר – 3 ש"ח, ארטיק קרח – 0.8 ש"ח.
אהבתיאהבתי
אני דווקא מעריך את תמריץ על אי הדבקותו לאיזשהו צד (ימין או שמאל) והתיישרות אוטומטית עם כל הגיג מאסכולה זו או אחרת.
בחזרה לנושא האינפלציה:
1. בקשה תפנה אותי להוראת ממשלה בה נקבע יעד האינפלציה.
2. העובדה שלא עמדו ביעד האינפלציה (על אף הדפסות הכספים המסיביות) מעמידה את "האינפלציה המתוכננת" בסימן שאלה. זה כנראה לא עובד.
אהבתיאהבתי
יאיר, זו לא הוראת ממשלה אלא יעד של בנק ישראל שנקרא "יציבות מחירים".
תמריץ, מחיקת חובות זה שווה ערך להדפסת כסף. כמו שנאמר פה, ההלוואות הגדולות של משקי הבית הן משכנתאות שניתנות על ידי חברות פרטיות (בנקים) כך שאם המדינה תכריח את הבנקים למחול עליהן אז היא תצטרך מצד שני לפצות את הבנקים על כך.
אל תשכח שבמקרה כזה יהיה חלק לא קטן באוכלוסייה שיתקומם נגד זה – האנשים ששילמו כדין את ההלוואות שלהם מבלי שימחלו להם על זה.
אולי בשעת משבר כדאי לעשות מחילת חובות חלקית או מלאה לעשירון התחתון או מקרים פרטניים של אנשים שבאמת נקלעו למשבר פיננסי אך זה רק על ידי הממשלה שתשלם את חובם.
אהבתיאהבתי
גלגל, האיכות של חלק מהמוצרים השתפרה מאוד וזה מפצה על העלייה במחירם. כך לגבי שירותי תקשורת, נוחות וצריכת דלק של כלי רכב ועוד.
גם הסטנדרט של דירה חדשה שודרג.
אהבתיאהבתי
בכל מקום ברשת, כולל באתר בנק ישראל, מוזכר שהייתה הוראת ממשלה שקבעה יעד אינפלציה שנתי בין אחוז לשלושה אחוזים והתקבלה בשנת 2000.
לגבי חוסר היכולת לעמוד ביעד האינפלציה. ברור שאם היו מדפיסים מספיק, השקל היה יורד עוד בערכו והייתה נוצרת אינפלציה. זה משהו שברור שהוא בר השגה. אולי לא במדויק אבל אם בשנה אחת יש פחות מדי, בשנה שאחריה צריך לחתור ליותר מדי. סטנלי פישר לא הצליח להגיע ליעד האינפלציה מדי שנה בשנה אבל הגיע אליו בחישוב רב שנתי על פני כהונתו ולכן היה נגיד ענק. קרנית פלוג לא מצליחה להשיג את יעד האינפלציה בכלל ולכן נגידה גרועה.
לגבי מצב של בנקים באינפלציה. הבנקים הרי נמצאים בשני הכובעים. גם כמלווים וגם כלווים. נראה לי שהדברים אמורים לאזן את עצמם. אבל אני מודה שאיני מתיימר להיות מומחה במאזני בנקים.
אהבתיאהבתי
כך או אחרת, כמו שהזכרת, אינפלציה בישראל לא תפתור דבר כי היסטורית רוב המכשירים הפיננסיים במדינה הינם צמודים, ואינפלציה לא תשחוק את החוב אלא תיצור עליית מחירים בלבד.
תמריץ, סליחה שאני old fashion, אבל אני מאמין בעקרון הישן והטוב – "אין ארוחות חינם". אני לא מאמין במשחקים מוניטריים.
אהבתיאהבתי
היום אין הצמדה ברוב המכשירים הפיננסיים במדינה. זו מורשת העבר שנפטרנו ממנה ברובה.
אהבתיאהבתי
יאיר, באותה מידה אתה יכול להגיד שאינך מאמין בפיחות ככלי לפתור בעיות (ובמובנים מסוימים פיחות ממש שקול לאינפלציה). אבל כולם יודעים שזה כן עובד ועבד מצוין בהרבה מקומות.
אהבתיאהבתי
היום (כמעט) ואין הצמדה ברוב המכשירים הפיננסיים אבל חובות נלקחו גם בעבר ולא רק בהווה.
נכון שהלוואות קצרות מועד, כאלו שנלקחות עד 3-5 שנים, רובן המוחלט ללא הצמדה, אבל הלוואות ארוכות טווח, קרי משכנתאות, עדיין רובן צמודות.
אינפלציה תשפיע רק על הלוואות קצרות מועד, שרובן נלקחות למטרות צריכה, בעוד שמשכנתאות שניתנות למטרות השקעה יושפעו הרבה פחות.
אהבתיאהבתי
ראה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל figure1.pdf
אמנם מדובר בנתונים שנתיים ולא מצטברים, אבל ניתן לראות שמ-2004 משקל המשכנתאות הצמודות הוא בין 40-60% מכלל המשכנתאות (ולדעתי המספרים לפני 2004 עוד יותר נוטים לטובות הצמודות).
אהבתיאהבתי
אני חושב שרוב האנשים לוקחים היום תמהיל בין צמוד, קל"צ ופריים. זה נכון שמשכנתאות לפני כמה שנים היו כמעט תמיד צמודות.
למרבה המזל איננו איסלנד ואין צורך באינפלציה עצומה להינצל. אבל לעמוד ביעד האינפלציה של הממשלה צריך והגיע הזמן שקרנית פלוג תחתור לכך.
אהבתיאהבתי
וגם בנתוני 2013 האחרונים 40% מכלל המשכנתאות צמודות !!
וההסבר פשוט ביותר:
הדבר הנכון הוא לקחת בעת הזאת הלוואה לא צמודה כי הריבית נמוכה ואתה מקבע לשנים קדימה ריבית נמוכה זאת.
אבל מחירי הדיור הכריחו את רוכשי הדיור לקחת משכנתאות גדולות, ואלו בשביל להוריד את ההחזר החודשי בחרו במשתנות צמודות ובקבועות צמודות שהריבית בהן נמוכה יחסית.
הנתונים הללו כוללים גם מיחזורים (בגלל ירידת הריבית המתמשכת) אבל כיון שהרבה יותר קל למחזר משכנתאות פריים ומט"ח, בגלל שאין בהם עמלת פירעון מוקדם אני מנחש שהמיחזור שלהם היה לכיון מסלולים צמודים, ע"ח מסלולים לא צמודים.
אהבתיאהבתי
יאיר, התגובה האחרונה שלך נראית לי ניתוח מעולה. אני חושב שזו טעות חמורה מצד בנק ישראל שלא פועל לעודד את הרכיב הלא צמוד. ההצמדות הן איום אסטרטגי למשק וצריך להיפטר ממנו בכל תחום במידת האפשר.
אהבתיאהבתי
מסכים לחלוטין – הצמדה פוגעת במשק.
ההצמדה מטרתה להגן על המערכת הבנקאית מפני איבוד הון.
חבל שבנק ישראל מגן על גופים גדולים בעלי יכולת לנתח את הסיכונים שלהם ולפעול לצמצומם, במקום להגן על משקי הבית שלא יכולים לנתח את הסיכון.
אהבתיאהבתי
אנצל את הבמה ואת הפוסט שעוסק בנושאים מוניטריים בשביל לחזור על טענה ישנה שלי:
בנק ישראל נוהג בחוסר שקיפות בכל הקשור לקניית מט"ח.
להבנתי הוא מדווח על קניית דולרים כאשר בפועל הוא קונה אירו.
כאשר הדולר היה באזור 3.2 הוא קנה דולרים עד התייצבות באזור 3.7-3.8.
לאחרונה הוא קונה שוב דולרים ללא סיבה ברורה.
לדעתי הוא קונה אירו בשביל לשמור על השער שלו והוא מדווח על קניית דולרים.
גילוי נאות: מדבר מפוזיציה.
אהבתיאהבתי
כן אנחנו יודעים שאתה מחזיק משכנתה ביורו ומתפלל לאלי יוון שתפרוש 🙂 לגבי ההערה שלך על הגנת הגופים הגדולים, מאחר ומשקי הבית משתכרים שכר שעולה עם האינדקס הם לא נפגעים ביותר מאינפלציה. הבנק יפגע מכך שנתן לך משכנתה ביורו כמו שהוא נפגע מיחידי הסגולה בשנות השמונים שהחזיקו משכנתה לא צמודה שהתסמסה עם האינפלציה. אם בנק ישראל לא יגן על הגדולים הם יגלגלו את הסיכון לקטנים. בכל מקרה האינפלציה נועדה אם הבנתי לעודד השקעות יצרניות וצריכה לא כדי למחוק חובות.
אהבתיאהבתי
הבנק לא נפגע ממתן משכנתא ביורו כיון שהוא מכוסה מולה בהתחייבות שלו מול אג"ח תואם או כלי פיננסי אחר. הרווח שלו הוא רק על המרווח שאינו משתנה לפי שער החליפין.
רק בסיפור ההצמדה, שהיא המצאה ישראלית, יש מקום להפסד מצד הבנקים.
וגם זה בריבית קבועה או משתנה ולא בריבית פריים (שגם בה הוא מכוסה מול בנק ישראל).
מדינת ישראל כמעט ולא מנפיקה חוב צמוד (מלבד לקרנות הפנסיה) ובכל זאת הבנקים נותנים הלוואות צמודות.
לא בדקתי אם האג"ח שהבנקים מנפיקים הוא צמוד או לא.
כך או אחרת, בנק ישראל הגביל את אחוז לקיחת המשכנתא בריבית משתנה בשביל להגן על הבנקים (לא בשביל להגן על משקי הבית), ובאותה נשימה הוא יכל לעודד הגירה למשכנתאות לא צמודות במקום לצמודות.
ושוב, הבנקים מכוסים מול אג"ח ממשלתי לא צמוד, והם מרוויחים רק על המרווח.
אהבתיאהבתי
ושוב, הבנקים מכוסים מול אג"ח ממשלתי לא צמוד, והם מרוויחים רק על המרווח, כך שאני לא מוצא סיבה להגן עליהם.
אם כבר הוא צריך להגן על משקי הבית.
אהבתיאהבתי
ואם הבנקים מעדיפים ללוות אג"ח ממשלתי לא צמוד ולהלוות משכנתאות צמודות – זאת החלטה שלהם וניתוח הסיכונים שלהם.
אם זה לא פוגע ביציבות המערכת הבנקאית – סבבה.
אם זה פוגע ביציבות המערכת הבנקאית – אז שהמפקח יגביל זאת על חשבון רווחי הבנקים.
אבל למה להעדיף את טובת הבנקים על-פני משקי הבית?
בוודאי שצריך איזון וטובת כולנו היא מערכת בנקאית יציבה, אבל לדעתי הפיקוח נוטה בצורה גורפת לטובת המערכת הבנקאית ולא לטובת משקי הבית.
אהבתיאהבתי
יאיר, זה לא משנה כלל אם בנק ישראל קונה אירו או דולר, ההשפעה על שערי מטבעות החוץ תהיה זהה לחלוטין. בנק ישראל שחקן זניח בשוק העולמי ואין לו שום כח השפעה על היחס אירו-דולר.
אהבתיאהבתי
תמריץ כמעט כל המדינות בעד 2 מדינות ל 2 עמים – זה המיינסטרים.
אהבתיאהבתי
דעות של אחרים לגבי מה שאתה צריך לעשות אינן יכולות להיחשב קונצנזוס ואינן מעניינות. מה שמעניין זה דעות של אחרים לגבי מה שהם עצמם צריכים לעשות בסיטואציות דומות.
אהבתיאהבתי
אוקיי,אז לפי אותו היגיון גם אין טעם לשמוע לכלכני מינסטרים(עד כמה שהם חכמים כמו סטיב קין) לגבי המצב הכלכלי בישראל.
אלא צריך לשמוע רק אנשים בישראל(יש כאן חרדים,ערבים ועוד שמסבכים את המצב).
האם אתה גם טוען שהמצב שלנו לא מזכיר את האפרטייהד?
דרך אגב לדעתי יש כאן משום ההגזמה לחשוב שהמצב שלנו יחודי לחלוטין ולכן
אין כל דימיון לאף ארץ אחרת.
נכון תמיד האדם חושב שהבעיות שלו הן הבעיות הקשות והמורכבות ביותר…
אבל אם ניסתכל על זה אוביקטיבית זה פשוט קשה ומורכב לו באופן אישי ולא באופן אבסולוטי.
אהבתיאהבתי
המצב הכלכלי בישראל אינו ייחודי ולכן אפשר לשמוע מה אומרים אחרים שצריך לעשות במדינות במצב דומה לישראל.
המצב הביטחוני של ישראל מאוד ייחודי. אין עוד מדינה מערבית זעירה לחופי המזרח התיכון שמיליארד מוסלמים שואפים להשמיד.
אהבתיאהבתי
לא הוכחת את זה שמיליארד מוסלמים רוצים להשמיד.
אתה מסתמך על העבר.
כמו ידידנו הדתיים אתה נוהג במכונית המדינית שאתה מסתכל על המראה האחורית.
אהבתיאהבתי
אלדד, האם אתה יכול לתת סיבה להניח שבהווה ובעתיד מיליארד מוסלמים חושבים אחרת ויתנהגו אחרת מאשר בעבר?
מה אתה חושב יקרה אם תתן להם….מה שלא יהיה הדבר שאתה רוצה לתת להם…
אתה באמת רוצה להושיב מיליארד מוסלמים במושב הנהג לידך? בלי אפשרות להתבונן במראה האחורית?
Probable Cause
Apparent facts discovered through logical inquiry that would lead a reasonably intelligent and prudent person to believe that an accused person has committed a crime, thereby warranting his or her prosecution, or that a Cause of Action has accrued, justifying a civil lawsuit.
Probable cause is a level of reasonable belief, based on facts that can be articulated, the civil plaintiff or police and prosecutor must possess enough facts that would lead a reasonable person to believe that the claim or charge is true.
אהבתיאהבתי
הבעיה שבגלל שקניתם את הסיפור של "מה שהיה הוא שיהיה" לחלוטין, אין
לי דרך אבסולוטית לשכנע.
אבל אני יכול לזרוע ספק משמעותי בתיזה הזאת.
בוא נתחיל מקוריוז – שמת לב שהתנודתיות בבורסות ירדה בצורה דרמטית.
פעם שינוי של 4-7 אחוז היה נורמלי – היום זה רק בשווקים בעיתיים או מתפתחים.
התנודתיות היא שיקוף של מצב הפחד של המשקיעים.
המשקיעים בישראל לא מפחדים כמו פעם – אין מה להשוות בכלל.
האם זה נראה לך כמו מצב של רגע לפני פצצה אטומית?
כמו שאמרתי ותמריץ הסכים הסכסוכים בעולם ירדו בצורה דרמטית.
נשאר עדיין מאבק קר וממותן בין רוסיה לארה"ב אבל אין מה להשוות בכלל.
ההרגשה – טוב כאן אם אתם לא כ"כ מפותחים רוחנית אין לי איך להוכיח לכם.
אבל אין מה להשוות את האנרגיה של שנות ה 80 לאנרגיה של היום.
אז כל שני וחמישי דיברו על קץ הימים נוסטרדמוס וכד' – היום מדברים
על זה רק משוגעים וקיצונים דתיים.
האלימות והעצבנות ירדו בצורה דרמטית כמעט בכל העולם – פעם זה היה נורמלי
היום לא עוברים על זה לסדר היום.
אהבתיאהבתי
אלדד, אתה צודק שהעולם משתפר והאלימות יורדת. סטיבן פינקר הראה זאת בצורה מרשימה בספר שלו בנושא. אבל במזרח התיכון איננו רואים את זה קורה, אלא להיפך.
אהבתיאהבתי
כי לא עשינו את החלק שלנו.
עזוב רגע את הערבים,שילכו לעזעזל.
דרך אגב הימנים אוהבים את הערבים לא השמאלנים בניגוד לדיעה הרווחת.
"אנחנו" רוצים להיפרד מהם ואתם רוצים להישאר איתם אז מי אוהב אותם יותר?
החלק שלנו זה לעזוב את הערבים בשקט, נקודה!
לא לעשות להם שום דבר טוב או רע פשוט לעזוב אותם בשקט.
זה החלק של הישראלים.
כרגע לא עוזבים בשקט כי אין להם חירות להתפתח בעצמם בלעדנו,בלי הגבולות שלנו בלי האוכל שלנו בלי המים שלנו בלי החשמל שלנו.
תן להם לבד,הם כבר גדולים.
הטיעון הדבילי,יש לומר,שברגע שנעזוב אותם יזרקו עלינו פצצת אטום(בכוונה אני מקצין אבל הכוונה ברורה) או במקרה הטוב ילחמו איתנו עד סוף הדורות עם נשק משופר לא נכון כי מה עם שאר המדינות של הערבים – למה הן נלחמות איתנו עכשיו עם פצצה אטומית או לפחות עד סוף הדורות עם הנשק הטוב ביותר שהם יכולים לקנות?
ברגע שנעשה את החלק שלנו,העולם ירד לנו מהגב מייד,מהמניאקים אנחנו הופכים למלאכים.
אהבתיאהבתי
אבל הפלסטינים רוצים גם את חיפה ויפו. תשמע מה הם אומרים בעצמם. שאר הערבים מגבים את הפלסטינים במאבק לחיפה וליפו אבל לא רוצים אותן לעצמם.
אהבתיאהבתי
טוב זה יותר קשור לסיגנון המיקוח הערבי.
אולי הם חצופים כמונו דורשים דברים שהם יודעים שלא יקבלו רק בשביל לשלוט
במיקוח ולהוציא מהכלים.
אהבתיאהבתי
אלדד, לא מדובר בסגנון מיקוח, מדובר במשאת נפש אמיתית ומי שלא מבין את זה חי בסרט.
ראה הרצאה של אהוד יערי (שאינו מזוהה עם הימין כלל ועיקר):
הוא קובע נחרצות ש:
1. אין לפלסטינים שום רצון לחיות ב'כלוב ריבוני', קרי מדינה קטנה שתשלט על ידי ישראל ותהיה מוגבלת בחופש התנועה שלה.
2. הפלסטינים רואים ב"מדינה פלסטינית" במסגרת "2 מדינות ל-2 עמים" כרעיון שהומצא כנגדם. והם אינם מעוניינים בכך.
3. ההסכמה מצד הפלסטינים להסכמי אוסלו, שסימנה את ההסכמה לקווי 67, ניתנה במירמה וללא כוונה אמיתית.
4. השימוש שהפלסטינים עושים ב"מדינה פלסטינית" היא קריאת קרב וניגוח ולא תכנית להקמת מדינה משל עצמם.
ראה בפירוט אצל אודי מנור שם מצאתי את הקישור להרצאה:
http://udimanor.blogspot.co.il/2014/11/2012.html
אהבתיאהבתי
מה זה משאת נפש? אתה טוען שהערבים שונים מכל שאר האנשים בעולם
והם לא מוכנים לחיות לצידנו אלא רק על חשבוננו.
1 – אני מסכים
2 – גם אני רוצה להיות מיליארדר,זה אומר שאני אקבל את זה.
3 – נכון,קודם הפלסטינים צריכים להרגיש טוב ורק אח"כ לעשות הסכם קבע.
הרגשה טובה דרך פתיחת גבולות והתעסקות בעיניננו אנו בלבד.
4 – נכון חלקית כי כמו סעיף 2 הם עדיין בשלב הפנטזיה.
אהבתיאהבתי
אלדד, לא טענתי שהערבים שונים מכל שאר האנשים. מה שטענתי זה שמה שאתה מדבר עליו זה לא מה שהם מדברים עליו, ובהינתן שיח החרשים הזה גם אתה בשלב הפנטזיה:
1. אין שום מציאות בעולם של מדינות קטנות שחיות בקרבה רבה (200 מטר בין ישוב לישוב משני צידי הגבול) שלא תהיה השפעה ביניהן. ולכן "תעזוב אותם בשקט והם יעזבו אותך" היא אספמיה כי גם את היריות בחתונה שלהם אתה תשמע אצלך (וכנראה גם את הקליעים הנופלים). כל מרכז הארץ יושב בצמידות ליהודה ושומרון, זה לא הגולן או רצועת עזה.
2. "ברגע שתהיה להם חירות להתפתח בעצמם בלעדנו, בלי הגבולות שלנו, בלי האוכל שלנו, בלי המים שלנו, בלי החשמל שלנו – אז הם יעזבו אותנו". מהיכן יהיה להם חשמל? מים? ואוכל? שמעת את ההרצאה של יערי? אין להם כלום והם לא מסוגלים/רוצים לעשות בכדי לשפר את מצבם. אתה שופט אותם בעיניים מערביות כאשר הם חלק מהמרחב הערבי-מוסלמי הכושל.
3. כל המרחב הערבי סביבנו לא מצליח להתקדם ורק הלאומיות הפלסטינית המהוללת, זאת שלא פיספסה לומר לא, רק היא לבדה תצליח היכן שהלאומיות הסורית לא הצליחה, העדתיות הלבנונית לא הצליחה, המלוכה הירדנית לא הצליחה, והעם המצרי לא הצליח. נראה לך הגיוני?
4. מדינה פלסטינית, אם תקום, תהיה סמוכה על שולחנה של מדינת ישראל – תהיה בטוח בכך – ולכן לא ניפרד מהם גם אם זה רצוננו הברור. ממי הם יתפרנסו? מהירדנים? מהסורים? מהבדואים בנגב? ממי?
3. אתה החלטת "לחנך" את הפלסטינים (ובמובן מסוים גם יערי רוצה לחנך אותם) ולקבוע להם שהם יקימו מדינה לצידנו כאשר הם לא רוצים זאת.
אהבתיאהבתי
1 – נו,ואני שומע בית כנסת אם אני גר לידו,גם אני לא אוהב את זה אבל זה סובלנות אין מה לעשות.
אם הם יהיו ממש קרובים הם יורידו את העוצמה של המואזין – שזו תהיה הבעיה שלנו.
2 – יהיה להם מה 22 מדינות שאתם כ"כ אוהבים להזכיר(או לפחות אהבתם להזכיר,עכשיו אולי יש שטיק חדש). במיוחד המדינות הערביות העשירות במקום לתת כסף לנשק אז יתנו לדברים טובים – וכיתתו חרבותם לאיתים.
שלא לדבר על אירופה שתעזור כפי יכולתה.
3 – במדינות שציינת לא הייתה התקדמות מהירה מספיק אז האמריקאים נכנסו(לא רק בשביל הנפט) בשמות בדויים ויהיה טוב בסוף.
באיראן יש שלטון די חילוני,ערב הסעודית שפוטה של ארה"ב והם נפתחים לעולם,קראתי שהם פתחו עוד את הבורסה שלהם לא מזמן.
4 – בעולם של היום יש יצוא,יש גבול עם הערבים האחרים,שוב קצת אמונה גבר אני בטוח שיש לך אמונה באלוהים. תאמין שאלוהים יעזור להם לא להיות סמוכים על שולחננו.
5 – לדעתי הם כן רוצים. הם רוצים נמל ושדה תעופה מה זה אומר…
עזוב זה הכל טכניקה.
השאלה המהותית היא האם רוצים לחיות בשלום או לא.
אהבתיאהבתי
אני חושב שגם בינינו מתקיים שיח של חרשים, אז בא נעזב את זה ככה.
אהבתיאהבתי
אלדד, התגובות שלך תמיד מתעתעות. מחציתן נראות לי לגמרי מגלקסיה אחרת. מחציתן נראות לי מאוד חכמות ומעוררות מחשבה.
אהבתיאהבתי
האם יש דרך לתקשר בדו שיח החרשים הזה? זה האתגר. איך יאיר יצליח לשבור את תיקרת הזכוכית. הביטוי תקרת הזכוכית נהיה נפוץ לאחרונה, חסר משמעות אבל נשמע מרשים, זו אחת משיטות התעמולה, שימוש בביטויים מרשימים שהקהל שלך הולך שבי אחריהם ויכול לקחת ולהשתמש בהם כשהוא טוען את הטענות שהלבשת על הביטוי. אלדד הגיע מהכלכלה האמיתית שם סיפרו להם על הנס של וארגל, הוא רוצה לשמוע אגדות שמסופרות יפה עם שמץ של קונספירציה מצד אנשים רעים ואבירים טהורים עם מילים ידידותיות לפלאנטה. את אלדד צריך לשכנע באגדות. מישהו קרא לאחרונה את האתר של דני אורבך? דוקטורנט שמאלני בעל כושר ביטוי גבוה שנלכד במילים היפות של עצמו שמובילות אותו למשפטים ארוכים ומפותלים ומבולבלים חסרי הגיון. יש קהל שמתרשם מהבגדים והקישוטים לא מהמציאות. אי אפשר להלחם בזה, רוב הפרסומות עובדות ככה. לכל בלוג יש את הקהל שלו. אלדד צריך לעשות לו רשימה של ביטויי קסם.
לגבי הירידה ברמת המתח העולמי, העולם היה פעם אירופה. אי אפשר לדעת מה היה קורה באירופה לולי התאחדו המדינות כלכלית. החוסר יכולת לדעת את המסלול המקביל שלא נלקח מקשה על חישוב כמה טוב לאנושות שאירופה התאחדה. כמה מלחמות נחסכו.
באסיה פסיפיק יש מתח שחזר להיות המתח שלפני 90 שנה, סין ויפן והמדינות הקטנות היו נכנסות למלחמות לולי הגאות הכלכלית העולמית והאו"מ וארה"ב. העולם הערבי חזר למה שהיה קודם מלחמת העולם הראשונה. הפלישה של רוסיה לאוקריינה קלאסית לתקופת מלחמות על שטח בשביל תבואה. לולי אירופה היתה מאוחדת יתכן שכבר הינו במצב מלחמה.
מה שאני רוצה לומר זה שאוירת הביטחון היא אשליה. אם תהיה התמוטטות כלכלית מדינות יפרדו ויתחילו מלחמות.
אהבתיאהבתי
גיא בכור פירסם אתמול-שלשום מאמר בשם "עמודים מרחפים". אני ממליץ לקרוא אותו. אני חושב שהוא מגזים, ומי שיקרא אותו יתפוס את הציוריות שבדבריו כפשוטו, כאשר זה יותר מורכב.
ועדיין מה שכן צריך לקחת מדבריו זאת החלוקה הבאה בין ימין לשמאל:
– לפי השמאל החיים הם קווים ומתקדמים תמיד קדימה. כיון שכך צריך להפיל רק את המחיצות שמונעות קידמה ומטרתנו היא להיאבק ולעשות כן בכל מחיר (לעיתים אף באופן טרוריסטי).
– לפי הימין החיים הם מעגליים, לא תמיד ללכת זה ללכת קדימה, ובדברים רבים "מה שהיה הוא מה שיהיה" ומטרתנו היא להמתיק את הגלולה המרה ולהפוך את החיים לטובים בקונסטלציה הנוכחית.
ואני חושב (בניגוד למשתמע מדברי גיא בכור) שצריך למצוא את האיזון בין הדברים, בין הקוויות למעגליות.
וזה מתקשר לדברי אורי:
– החלומות של אירופה אודות טבע האדם יתנגשו בקיר המציאות. אם המצב הכלכלי יורע נחזה באירועים מבישים שלא הולמים את המצג שאירופה חולמת עליו.
– הגלובליזציה נחלשה והיא תמשיך להחלש (רבים לא יודעים שלפני מלה"ע ה-1 הסחר הבינלאומי היה בהיקף משמעותי מאשר בין המלחמות, כלומר חווינו מחזוריות בגלובליזציה ולא מדובר בקו ישיר). עד מתי ועד כמה? לא ידוע.
– מלחמות לא נגמרו בעולם. עדיף להתמקד בריסון המלחמה והמערכה ולא בחלומות אודות "קץ ההיסטוריה".
אהבתיאהבתי
אורי , די מסכים עם מה שכתבת רק שלדעתי אין דרך לתקשר(עם הניו-אייג'יזם)
משום שהם חותרים מתחת לשפה (לא שיש משהו לא בסדר עם זה) וגם את זה לא עושים בעקביות אלא רק מתי שבא להם. כשלא בא להם הם שוכחים שחתרו ומאמנים באמת למיתוסים של עצמם(לא שיש משהו לא בסדר גם עם זה). הבעיה האמיתית לדידי שאין להם חוש הומור והם לוקחים את עצמם ברצינות גמורה.
לדוגמא , קח למשל את הסיינטולוגיה – תחילה הייתה מילת גנאי לפסאודו-מדע ונהפכה לשם הדת. אפשר להפוך כך כל דבר על ראשו.
לכן , אישית אני מאמץ את כלל האצבע של הסקפטים והספקנות
"היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום."
יחד עם זאת , אישית , אני חייב לציין שאני די מאד שמח שדעותיו של יאיר קרובות יותר למוסכמות הזמן והמקום.
אהבתיאהבתי
יאיר, בזמנו הספר הזה עורר עניין גדול ודן בנושא:
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=16526
אהבתיאהבתי
לא הכרתי. אחפש אותו.
אהבתיאהבתי
גילוי לא נאות : אני דיסקורדי באמונתי.
https://en.wikipedia.org/wiki/Discordianism
Discordians use subversive humor to spread their philosophy and to prevent their beliefs from becoming dogmatic. It is
difficult to estimate the number of Discordians because they are not required to hold Discordianism as their only belief system
אהבתיאהבתי
אתם לא יכולים מול ה"נס של וורגל" זו המציאות שמסתכלת לכן בעיניים.
גם לימניים בנשמה ביננו שאוהבים להסתכל על ההיסטוריה בשביל לאמוד את העתיד הסביר,אי אפשר להכחיש זה קרה!!!
זו לא תאוריות ניו אייג' שאתם "בהמות" יחסית אלי בשביל לקלוט אותה.
כאן לא צריך רמה רוחנית גבוהה בשביל להבין שזה משהו יכול לקרות.
זאת אומרת לא צריך להאמין.
זה קרה זה הצליח ואין לכם שום דבר קונקרטי להגיד מול זה.
הדבר היחיד שלטובתכם הוא שכולכם חושבים אחרת אז סטטיסטית לפי הבנתכם אני טועה ואתם צודקים לפי עיקרון החדש של חוכמת ההמון.
וכמובן יש דברים אחרים שפחות הצליחו אבל עדיין הצליחו מאוד יחסית למצב היום כמו שיטת מקל הטלי שכבר דיברת עליה קצת.
נמצא בסרט הזה לא זוכר איפה
אהבתיאהבתי
כבר כתבתי בעבר על הנס של וורגל. הנס של וורגל נבע מריבית שלילית משמעותית, ואם היו מנהיגים פה בארץ ריבית שלילית כזו היינו חווים את הנס בתל אביב, ירושלים וחיפה.
אהבתיאהבתי
לא רק.
הוא הואץ ע"י ריבית שלילית.
אתה רואה שריבית נמוכה אצלנו יצרה אינפלציה בנכסים וחובות ענק לחלק גדול בחברה.
ריבית שלילית היתה עושה דבר דומה רק חזק יותר.
ואם זה כל כך טוב למה לא עושים את זה?
אתה מתעקש להחזיק בשיטה הכלכלית הישנה הזאת כמו שהימין מתעקש
להחזיק בשטחים שערבים גרים שם.
אני מבין שהחזקה בכוח בדברים ישנים נותנת לך הרגשת ביטחון ויציבות.
אהבתיאהבתי