כשארבלי אלמוזלינו הלכה לשירותים

היום דווח על פטירתה של שרת הבריאות לשעבר שושנה ארבלי אלמוזלינו.  הסיפור שלא ייאמן שיהיה מקושר מבחינתי עם שמה הוא האופן שבו עבר בממשלה ביטול פרויקט הלביא. כפי שאיש האוצר אהרון פוגל סיפר, בממשלת האחדות אז הייתה התמיכה בפרויקט מפוצלת לפי קווים מפלגתיים. אנשי הליכוד התנגדו לו. אנשי העבודה תמכו בו. רק שרה אחת קילקלה את השורה, ארבלי אלמוזלינו, אשת מפלגת העבודה שתמכה בפרויקט הלביא ושבו גם בנה היה מועסק. לפיכך חיכו אנשי האוצר לשעת כושר בדיון על ביטול הלביא, עת ארבלי אלמוזלינו הלכה לשירותים. כשחזרה העסק כבר היה גמור וההצבעה הסתיימה.

סיפור מצחיק ומוזר. שווה לבדוק ממקורות נוספים אם באמת כך התנהלו העניינים. בכל מקרה יש מוסר השכל: ארבלי אלמוזלינו לא הכריעה, כי לא באמת הייתה בעמדה להכריע. לשרי הממשלה אין חשיבות אמיתית בהכרעה על הסוגיות הגדולות העומדות בפני המדינה. רק ראש הממשלה וראשי הסיעות מכריעים בסוגיות הקרדינליות. כוחה של הממשלה הוא פיקציה חוקתית. הפער בין חשיבותה המוצהרת של הממשלה לחוסר חשיבותה האמיתית יכול להביא למצבים מעין אלו שבהם תרגילים מארץ ההזיה מאפשרים רוב למדיניות שעליה הסכים ראש הממשלה עם ראשי הסיעות.

גם במבצע צוק איתן לפני שנה נוצרה סיטואציה שבה בקבינט המכונה רשמית ועדת השרים לענייני ביטחון, לא היה רוב לנתניהו בתמיכה בגישתו המתונה שתמכה בהפסקת אש עם החמאס. הוא פשוט נמנע מלהגיש את הפסקת האש לאישור הקבינט. ולא היה מנוס מכך. אחרת, אם הקבינט היה מסרב לקבל את הפסקת האש, היה נוצר מצב אבסורדי שבו מדינת ישראל מנהלת מערכה שראש הממשלה מתנגד לה.

דבר דומה קרה לפני ההצבעה על תוכנית ההתנתקות בממשלה. שרון פיטר את השרים איווט ליברמן ובני אלון כדי להבטיח רוב להתנתקות. באותו זמן בני אלון נעלם אי שם, כדי שמכתב ההתפטרות לא ימצא אותו, בהתרחשות סוריאליסטית שרק סיפור השירותים של ארבלי אלמוזלינו ישווה לה. כששרון התקשר אליו להודיע לו על פיטוריו, סירב אלון לקבל את השיחה באומרו שאינו יכול לדעת ששרון על הקו ולא אלי יצפאן.

המצבים המגוחכים האלו נוצרו בשל הפער בין האופן האמיתי שבו מתנהלות בחירות בישראל – האזרחים בוחרים במפלגה בעיקר לפי מי שעומד בראשה, ומצפים שראש המפלגה יהיה זה שיקבע, לבין האופן החוקתי שבו אמורה לפעול ממשלה, לפי רוב דעות בין שווים. כדי להתאים את המציאות לחוקה יש צורך לפעמים בפעולות מוזרות.

יש טיעונים טובים מעשיים נגד מצב שבו ממשלה הייתה פועלת כבית משפט עליון – מקבלת כל החלטה בהצבעה בין שווים, ובכל החלטה נפתח הדיון מחדש. במצב זה איך אפשר היה להתייחס לממשלה ברצינות בארץ ובעולם ואיך היה אפשר היה לייצג את עמדתה. ביום אחד היה נוצר בה רוב מקרי אחד, וביום שני היה נוצר רוב מקרי אחר. בנוסף ממשלה כזו הייתה מאפשרת פיזור אחריות בין חברים בהחלטותיה, והרי כשכולם אחראים, נוצר מצב שבו אף אחד לא אחראי.

הסיפור על הליכתה של ארבלי אלמוזלינו לשירותים יכול לשקף משהו עמוק אפילו יותר מכללי שיטת הממשל. מה שברור ממנו הוא שמכיוון שמצב שבו הצבעתה של ארבלי אלמוזלינו היה מכתיב את התוצאה היה לא הגיוני, נמצאה דרך לעקוף את חוסר ההיגיון. ובאופן כללי, מנגנונים צריכים להיות בנויים כך שאפשר לעקוף את החוקים על פי הספר, כאשר יש בכך צורך מטעמי גמישות, גם אם העיקוף נושא אופי מגוחך לעתים. לא שונה בכך כניסתה של ארבלי אלמוזלינו לתא השירותים ממטבע טריליון הדולר שממשל אובמה שקל להנפיק בזמנו כדי לעקוף את תקרת החוב הקבועה בחוק.

מודעות פרסומת

29 תגובות to “כשארבלי אלמוזלינו הלכה לשירותים”

  1. orihippo Says:

    בקיצור, אתה אומר שמותר לעקוף את החוק מתי שרוצים על ידי שימוש בשיטות לכאורה עוקפות? הרי אם אני היתי עושה דבר כזה בית המשפט היה מתיחס למשמעות ולשון החוק אומר לי לא לבלבל את המוח וזורק אותי מכל המדרגות. אז מה שווה שאני מצביע למישהו אם הבריון השכונתי יכול לעשות מה שבא לו?
    אז שישנו את החוקה ויבחרו בנשיא כל יכול כמו אובמה.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אורי, אתה צודק. זה בעייתי. למשל שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה קבעה כי אסור לפטר שרים כדי להבטיח רוב מלאכותי לדעתו של ראש הממשלה אבל במקרה של ההתנתקות מותר כי "לדעת ראש הממשלה מתקיים צורך בעל חשיבות לאומית עליונה". האם השופטת הייתה פוסקת כך גם אם הייתה אישית נגד ההתנתקות?

    אהבתי

  3. גיא Says:

    נכון , בשל כך אחת האמרות האהובות עלי מסרטו של סקוסזה , כנופיות ניו-יורק הוא :
    The appearance of law must be upheld, especially while it's being broken.

    אורי, רק הבוקר משום נה קלטתי את המשמעות הכפולה של ללכת נגד כיוון הסערות. גדול.

    אהבתי

  4. אלדד Says:

    כרגיל אין הבנה עמוקה של המצב והכתבה ברמת הקוריוז,
    שזה נחמד מאוד ברמה האנקדוטלית אבל משאיר יותר שאלות מתשובות.

    לדעתי השאלה העמוקה ביותר האם באמת ניתן לקבל החלטות חשובות לעם ע"י רוב של אנשים או כמו שאומרים במטבח יש רק שף אחד.

    דרך אגב לא הגיוני שזה עבר רק בגלל השירותים כיון שאם חזרה אז היא הייתה דורשת לעשות הצבעה חוזרת או יוזמת חוק שהלביא ממשיך לעוד שנה ואז לא יטרידו אותה עם שירותים.
    מנגד ניתן היה לפסול את הצבעתה בשל ניגוד עיניינים ואולי בשביל זה היא עזבה את ההתנגדות.

    נראה לי שברמה התיאורטית ניתן לקבל החלטות ע"י רוב(דמוקרטיה אמיתית ולא הביזיון שיש היום).
    נקודת התורפה של השיטה הזאת היא שכל המידע צריך להיות חשוף למקבלי ההחלטות.

    במציאות של היום מטעמים קנוניתיים ומטעמי ביטחון ופחד המידע נגיש רק לדרגים הגבוהים בשיטת פירמידה ככל שהאדם יותר בכיר ככה יותר מידע נגיש לו.

    לגבי אחריות,ברגע שהממשלה נכשלת היא מוחלפת.
    אין כאן אלמנטים פליליים אז אחריות אישית היא לא רלוונטית.

    אהבתי

  5. orihippo Says:

    אלדד
    הצעדים האלו, עוקפי החוק או עוקפי התקנון, מתקיימים בהרבה דרגות ועל ידי בעלי שררה שונים כולל הפקידה בשרות לקוחות. בישיבות הכנסת היה מקובל פעם להזיז את השעון לאחור אם ישיבה היתה נמשכת לתוך זמן שאסור על פי התקנון. בחברה פרטית זה לא היה עובד. השאלה היא מתי נגרם נזק ממשי.
    להרביץ למפגין כי "התנגד" למאסר? לירות בו בגב? להרביץ למחבל כדי להוציא מידע?
    אם אין כאן אלמנטים פלילים או לפחות אחריות אישית זה מקום לדיון. האם שמעון פרס לא אחראי למותם של אלפי ישראלים כתוצאה מהטעות של הסכמי אוסלו החזרה שלו על הטעות וההעמקה שלה? אם הוא היה בראש חברה פרטית היו מפטרים אותו ולוקחים לו את המניות. האם אין דרישה לחלוקת אחריות ביחוד כשמדובר בצעדים בעלי חשיבות עליונה?
    זה עלבון של השכל הישר.

    אהבתי

  6. אלדד Says:

    האחריות במקרה של כמה אנשים היא קולקטיבית ולא פרטית.

    ובדיוק כמו שאמרת לשמעון פרס אין אחריות,עובדה שהוא צועד ברחוב בגאון בעוד שהמקטרגים עליו אפילו לא יכולים לכעוס עליו פנים מול פנים מחשש שיבולע להם.
    דרך אגב אני באופן אישי חושב שביבי היה צריך להיסכל בכיכר העיר.
    אבל מה זה משנה דעתי האישית?
    זה דמוקרטיה,מה שהרוב קבע זה מה שיהיה,המנהיג הוא השלוחה של הרוב.
    אם רימו את הרוב והוליכו אותו שולל בקבלת ההחלטות הוא יכול לבוא בטענות רק לעצמו.

    הצעדים עוקפי החוק אמורים להיות היוצא מהכלל שנעשים רק במקרים חריגים.
    אולי בזמן מלחמה שצריך לקבל החלטות בלחץ זמן אז צריך בן אדם אחד שקובע.
    גם זה לא בטוח.
    כל מה ששמעתי זה תירוצים לקחת יותר כוח ושליטה באמתלה של "אין ברירה זה לא מעשי".

    בגדול ככה גם חושבים אלה שאומרים בוא נחזיר דיקטטורה לישראל,זה יותר פשוט ומהיר. בשביל מה כל ההצגה עם העשרות אנשים שעושים באלגן.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    אלדד, הבוחרים בוחרים בדרך כלל במנהיג, לא ברוב מקרי בממשלה. הצבעתי ליכוד כי יש לי אמון בביבי. לא כי יש לי אמון בקואליציה מקרית שתרכיב מירי רגב עם ישראל כץ וגילה גמליאל בממשלה. ביבי גם נושא באחריות לכל תוצאה של פעולותיו בסופו של דבר. הוא הכתובת. תפקודו הוא זה שעומד במבחן.

    אהבתי

  8. אלדד Says:

    באותה מידה אבל אפשר לבחור בקבוצת הנהגה.

    אם נסתכל בנקודת תצפית רחבה יותר אז בעצם כל האנשים שלא הצביעו לליכוד
    קיבלו משהו שהם לא רוצים.

    אז בעצם הרוב מקבלים מה שהם לא רוצים – זה לא דמוקרטי.

    אם מירי רגב תרכיב מה שאמרת עם מי שאמרת אז הם כולם אחראיים.
    אולי אתה מתכוון שהקואליציה לא תהיה יציבה מספיק כי אין גורם קבוע והוא
    ראש המפלגה הגדולה ביותר.
    אני בטוח שאפשר לתקן את חוסר היציבות הזה אם רוצים מספיק.

    אהבתי

  9. orihippo Says:

    אם היו שתי מפלגות, או ארבע מפלגות לכל היותר היה הרוב קובע כי גם המפלגה הקטנה יותר המרכיבה קואליציה יכלה לדרוש התחשבות בבוחריה.
    אם רימו את הרוב והוליכו אותו שולל בקבלת ההחלטות צריכה להיות דרך שהוא יעמיד לדין את המנהיג שהונה וישלם על כך, האיום צריך להיות גורם בהחלטות מנהיגים.
    שמעון פרס היה צריך לשאת את הדין. במצרים הנשיא נידון לעונש מותעל ירי מפגינים ולא היתה אחריות קולקטיבית. במשפטי נירנברג המנהיגים נידונו למות, בתקופת ניקסון ירו למות בסטודנטים מפגינים לא זכור לי שמישהו שילם את הדין על כך.
    לפחות שמעון פרס לא צריך היות מסוגל לצעוד בגאון.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    אורי, שמעון פרס תרם רבות למדינת ישראל וגם אם טעה בהסכמי אוסלו (דבר שלדעתי מוטל בספק. ראה דבריי כאן – http://tinyurl.com/pzn67vg), אי אפשר לחייב אחריות משפטית על טעות שנעשתה בתום לב למען טובת המדינה, משום שהתמריצים שהדבר הזה ייצור לטובת אי עשייה של פוליטיקאים, יהיו הרסניים.
    כמובן שמנהיג נושא באחריות ציבורית למשפט ההיסטוריה, ושמעון פרס כמו גם ביבי נתניהו לוקחים על שכמם את האחריות הזו, וזו אחריות גדולה מאין כמוה.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    אלדד, הרוב עושה פשרה בינו לבין עצמו וכך מתקבל בסופו של דבר ממוצע בין הדברים שהרוב בחר בהם. אלטרנטיבה היא שיטת הבונוס או השיטה האזורית האנגלית, ודנתי בדבר לפני כמה פוסטים. הן שיטות שמאפשרות למפלגה הגדולה לשלוט לבדה.

    אהבתי

  12. אלדד Says:

    למה אפשר לדרוש התחשבות בבוחרים אם יש 20 מנדטים ומעלה ואי אפשר לדרוש עם מנדט 1?

    תחשוב,זה הכל בראש שלך.

    שכנעו אתכם שמעט מפלגות=יציבות פוליטית.
    מכרתם את הדמוקרטיה תמורת יציבות פוליטית לכאורה.
    והנה זה לא עובד.
    כמה שמעלים את אחוז החסימה עדיין חוסר היציבות נשאר.

    כמו שאמרתי בפוסט קודם של תמריץ כולם חייבים להיות בממשלה תמיד.

    אני מבין שעכשיו אתה גיא ותמריץ שמחים שהימין בשילטון.
    תזכרו הגלגל יתהפך ואתם תהיו עם הפנים באדמה ואז זה לא יהיה מצחיק שתהיו באופוזיציה.

    להעמיד את המנהיג לדין זה כמו להעמיד את הש"ג לדין.
    הרי במילא בדמוקרטיה יש רוב(לא כמו במצריים שם הנשיא שולט – חצי דיקטטורה) אז מה אתה רוצה מהמנהיג סך הכל ביצע את החלטות הרוב.

    רצו גם להרוג את איוואן האיום שלא היה מנהיג נאצי.

    ההפך שיש מעט מפלגות יש פחות דמוקרטיה – הח"כ נבחרים ע"י מספר אנשים מצומצם.

    תחשוב שהיה 120 אנשים בכנסת – בלי סיעות – כל אדם הוא סיעה.
    איזה יופי זה היה.
    בוחרים 120 אנשים.
    מי שמקבל הכי הרבה קולות הוא ראש הממשלה.
    מספר 2 הסגן למקרה ש 1 לא מתפקד וכן הלאה.

    אהבתי

  13. אלדד Says:

    חלק מהסיבה שהמפלגות הגדולות שורדות תמיד ובעוד הקטנות מתחלפות תדיר נעוץ בפרימריז.

    זה הוכחה כמה חשוב לשתף את העם.

    בעצם העם מרגיש שהליכוד והמפלגה עם השם המתחלף מייצגות אותו בעוד האחרות זה סטוץ של אדם אחד.

    אהבתי

  14. orihippo Says:

    אלדד, היית פעם בישיבת ועד בית? כל דייר מושך לכיוון אחר ונוצרות קואליציות ומריבות ואיומים ממש כנסת. לו היו צריכים על כל החלטה להצביע 120 חברי כנסת זה לא היה נגמר.
    הם גם לא יכולים ללמוד כל נושא לעומקו ותמיד חלק עושים הצגה יפה לבוחר. הכרתי פעם מישהו שראין את רוברט קנדי, הוא סיפר שבשיחה האישית לפני הראיון הוא הראה שליטה מוחלטת בכל הנושאים ושיכנע, בראיון לפני הטלויזיה הוא עשה הצגה ואמר דברים אחרים לחלוטין. הציבור לא שולט ולא מבין והנבחרים הם לא בחירי האנשים.
    ההחלטות של בית הנבחרים הפיני נעשות בסאונה בחוג המצומצם ולא ליד שולחן הממשלה, הנשים שם כבר דרשו זכות גישה לסאונה של הגברים.
    אם יהיו פחות מפלגות הן ייצגו בתוך המפלגה מגוון דעות מקיר לקיר.
    המנהיגים לא מביעים את דעות הרוב. מנהיג נבחר כיון שאנחנו מקווים שהוא יעשה את הצעד הנכון לטעמנו בהתחשב בכל העובדות שאנחנו לא מודעים להן כי הם מסווגות או כי אין לנו ידע בנושא. ככה גם בוחרים מנהל חברה.
    השאלה עד כמה קיצוני ויוצא דופן בהחלטות אפשר להיות ואיפה גבול השיפוט של מנהיג.
    תמריץ חושב שכל חדשנות קיצונית מעידה על דמיון מפותח ואופי שיוביל לקידמה והשגים. אם אתה נגד הקהילה הגאה אז כנראה אתה גם נגד קדמה.

    אהבתי

  15. אלדד Says:

    ועד בית זה האמת,מה שבכנסת זה השקר.

    טבעי שיווצרו קואליציות.
    המנהיגים צריכים לעשות את מה שהרוב רוצה.

    גם עכשיו על כל החלטה מצביעים 120 ח"כ – רק שעכשיו המשחק מכור וכמעט
    כל החלטה של הקואליציה עוברת.

    אני רוצה להיות מודע לכל העובדות או כמו שאומרים בלטינית omniscient

    במקום שהמנהיגים ידעו הכל ואנחנו הטמבלים שמגששים בחשיכה.

    אהבתי

  16. גיא Says:

    עדיף להיות omnipotent , מניסיון.

    אהבתי

  17. orihippo Says:

    אלדד, בוועדי בתים כלום לא זז עד ששניים שלושה בעלי יוזמה סוגרים ביניהם והולכים ועושים מה שהם רוצים בלי לחכות לאחרים. ככה זה בכל מקום בעולם, 10 אחוז מבעלי התפקידים בכל מקום עושים 90 אחוז מהעבודה והשאר רק רוצים להשמיע קולות כדי שיכבדו אותם.
    אתה לא יכול להיות מודע לכל העובדות, חלקן חשאיות. כשיאסר ערפאת חתם על הסכמי אוסלו שנה אחת אחרי זה הוא נאם בדרום אפריקה ואמר ההסכמים זה בלוף אין להם כוונה לכבד אותם. תאר לך שישראל היתה נוהגת בצורה דומה, תאר לך שכל החלטה שנעשת היתה נהיית גלויה לעתונות העולמית. הרי אפילו את ח"כ הערבים שדורשים לשבת בוועדת החוץ והבטחון קשה למנוע. פרט לזה רוב הבוחרים הם כבשים, לא מעניין אותם ללמוד כל נושא ואין להם יכולת. אתה מנסה למשוך את היכולת לנהל את המדינה לגובה הממוצע, הממוצע הוא לא המצויינות והההכשרה, הממוצע הוא הרבה מתחת לממוצע. הממוצע אתה רוצה שינהל מדינה? בחירות זה לבחור במנהיג שלדעתך מוכשר לחשוב במקומך וללכת אחריו כמו אחרי קבוצת כדורגל, כמו נישואים עד הסוף המר. לפחות פה יש נקודות יציאה כל 4 שנים. הבחירות אמורות לגרום למפלגה להתחשב בבוחר. אין דרך טובה יותר.
    זה שמנהיג לא יכול לקבל אחריות אישית פלילית כאשר הוא עשה שטות כיון שהוא האמין בה זה בעייתי, שמעון פרס עד היום מאמין שהוא צדק כשהוא חתם על הסכמי אוסלו, גם תמריץ מאמין. חלק מהקידמה זה לקבל דברים חדשים ולקחת סיכונים, אבל גם צריך לדעת שכשאתה עושה את זה אתה עלול לטעות ולשלם על הטעות. חלק מהתפקיד של המנהיג זה לדעת לסגת מטעות. (ברברה טוכמן וטעויות של הנהגות)
    אלדד אנחנו רובנו באמת טמבלים שמגששים באפלה מבחירה. ההשפעה של התקשורת כל כך גדולה, שטיפת מוח, שכבר בתקופת הבחירות העם לא מצליח להחליט את החלטת הרוב הנכונה.
    לכן יש מדינות שבימים הקודמים לבחירות תעמולה אסורה.
    האם אתה יכול לתת דוגמה של שיטת בחירות במדינה אחרת שלטעמך? או להציע לבנות ממשלה ? כרגע אני מתרשם שאתה פשוט מבקש לעשות הצבעה של 120 ח"כ על כל נושא. במקרה כזה רוב ההחלטות לא יעברו

    אהבתי

  18. אלדד Says:

    במקומות שזה קורה ש 2-3 נציגים מהועד בית עושים מה שהם רוצים, לשאר הנציגים אין כוח או עיניין לטפל בנושא.
    ברור שהאדם שהנושא בוער בעצמותיו יצליח הרבה הרבה יותר ממי שפחות חשוב לו.
    ברגע שנעשה 120 ח"כ שמצביעים ומשתתפים ולא צל של ביבי, צל של הרצוג וכן הלאה אז יהיה 120 אנשים דעתניים בכנסת ולא כמו היום בובות חנפניות ומצחיקות כמו אורן חזן.

    עוד הבדל שאנשים הולכים לועד בית הם לא באמת רוצים לבוא בדר"כ אלא רק מתעדכנים במה שקורה. זה לא ממש מעניין אותם הם רק מוודאים שסה"כ ההתנהלות תהיה סבירה.

    ז"א זו נציגות כפויה,בכנסת לעומת זאת 120 יבואו עם ברק בעיניים,מקבלים כסף טוב,מלא אנשים בחרו אותם – יהיה תוסס וחזק.

    לגבי הסודיות זו באמת בעיה שצריך לפתור אותה ע"י הסרת הסודיות.
    ומי כמו היהודים צריכים להוביל את העולם בדרך הזאת.
    אבל גם אם נשאיר את הסודיות כמו שהיא בינתיים אז הסודיות פשוט תתחלק ליותר אנשים ולא תתרכז אצל ביבי הנבלה(או קודמיו שהיו גרועים במידה דומה).
    וכן זה אומר שהערבים בכנסת ידעו הכל – ברור.
    אין מרפא לפארנוניה שלכם מהערבים,על זה אתם צריכים להתגבר בעצמכם,לא בטוח שאני יכול לעזור כאן.
    פתרון ביניים ימצאו "ערבים טובים" שלא מגלים סודות לערבים מבחוץ.

    לגבי הצעות שלא יעברו – לא הגיוני מה שאתה אומר.
    כי תמיד יהיה רוב לכאן או לכאן.
    לא מבין ממה אתה מפחד.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    אורי, ניתחת מצוין לדעתי את חוסר הפרקטיות של הצעת אלדד. אבל את המשפט האחרון נאלצתי למחוק. גם אם נכתב בהומור, זה פשוט משהו שנראה לי שאיני יכול להשאיר כתגובה בבלוג.

    אהבתי

  20. orihippo Says:

    "עוד הבדל שאנשים הולכים לועד בית הם לא באמת רוצים לבוא בד"כ אלא רק מתעדכנים במה שקורה. זה לא ממש מעניין אותם הם רק מוודאים שסה"כ ההתנהלות תהיה סבירה."

    זה נכון, אבל יש יותר מזה. כשמישהו לא ממש רוצה לבוא להשקיע הוא לא יכול להודות בזה כי הוא יאבד יוקרה, אז הוא נוטה להביע דעה בצורה תקיפה שמנוגדת לדעה שהועלתה רק כדי להראות שהוא בעל דעה ורציני ולא כלומניק. אלו בדרך כלל בוחשים בקלחת וזורקים מפתחות ברגים לבין גלגלי השיניים. אם הוא מנסח את זה מספיק טוב יש כאלו שאומרים שהוא צודק או מכיון שהם בטלנים כמוהו שרוצים להראות שהם מעורבים או כי הם באמת מסכימים כי הם נאיבים או שניהם.

    תראה את חבר הליצים שמגיע לכנסת, תמיד יהיה אחוז מסויים שיגיע לא מתוך שליחות ציונית פנימית אמיתית. איך אתה רוצה לעשות בחירה של ה 120 חברי כנסת? לחבר אותם למחשב שיעשה להם סריקת מוח ויגיד הנ"ל אדם ישר נקי כפיים ומוכשר? חוץ מזה אני לא בטוח שאני רוצה שינהיג אותי מישהו נאיבי שכזה. אני רוצה במו"מ עם אויבי שישב מישהו מתחוכם שמחזיק הרבה קלפים בשרוול.

    אלדד, החיים מאד מורכבים ואין מניואל וגם אם יש, כמו שגיא אמר הוא אף פעם לא מתבונן בחוברת הדרכה אלא אם כלו כל הקיצים.

    תמריץ, מכיוון שאלדד כבר לא יקשיב יותר כל מה שנותר לי זה הערות פרובוקטיביות, זה אולי יעורר תגובות.

    אהבתי

  21. אלדד Says:

    ההערות שלך על ועד הבית הן טכניות ואנושיות.
    יש שמחבלים,יש שמועילים וכן הלאה בהתאם לאינטרסים, יוקרה וגם בהתאם לדברים חיוביים.
    נו אז מה?
    לא נשנה את טבע האדם במכה האחת מבעייתי לעיתים למלאך.
    לא סתרת את מה שהבאתי סתם זרקת כמו שאמרת"מפתחות ברגים לגלגלי השיניים" – הערות קטנות על טבע האדם בטענה שהן יהרסו את השיטה המפוארת שהבאתי.
    ושוב יש הרבה בעיתיים בכנסת כי הם לא נבחרו ישירות.
    תראה את דרעי אפילו שהוא נחשב בעייתי הוא אדם רציני – אנשים בחרו בש"ס גם בגללו ולא באלי ישי.
    כמה שאתה משמיץ את הח"כים אני בטוח שאת ראשי הסיעות אתה לא משמיץ כי אנשים בוחרים בסיעה גם בגלל הדיעה הפוליטית אבל גם בגלל האישיות של ראשי הסיעות.

    אתה רואה שמישהו ערמומי כמו נתניהו לא עוזר ממש למדינה ומישהו תמים כמו רבין גם לא עוזר.
    האחרים גם לא נותנים איזה משהו משמעותי – אופי יותר טוב פחות טוב(אולמרט,ברק,שרון).
    השיירה עוברת והכלבים נובחים – השינוי מאוד איטי סימן שצריך שינוי משמעותי בשיטה.

    מה זאת אומרת איך אני רוצה לעשות בחירה של ח"כ?
    אני לא בוחר לבד ואין ועדה מסדרת ? כולם בוחרים בקלפי.
    יהיה לך מאות מועמדים ובסוף ישארו 120.
    העם יבחר לפי רחשי ליבו שזה בכל מקרה טוב יותר ממה שיש עכשיו.

    אהבתי

  22. orihippo Says:

    אין בעולם מדינה שבה בוחרים בחברי הפרלמנט בנפרד והם מקימים ממשלה. אלא אם אתה רוצה בחירות אזוריות.
    אני די בעד שיטת הבחירות ההונג קונגית שאינה דמוקרטית.
    יש לי דעות טובות על נתניהו ואני לא חושב שרבין היה תמים הוא פשוט לא התאים לתפקיד שהוצנח עליו מסיבות פוליטיות כדי להציל את מפלגת העבודה מעונש בקלפיות על ארועי מלחמת יום כפור.
    רבין אגב היה מאלו שהפילו את פרויקט הלביא יחד עם שמעון פרס, אין לי דעה בעד או נגד למרות שעבדתי בו.

    אהבתי

  23. אלדד Says:

    תמיד יש פעם ראשונה.
    או שאתה רוצה לדון בדברים שלא עובדים?
    כמו בחירות אזוריות.

    ואולי תספר לנו למה אתה בעד שיטה לא דמוקרטית בהונגקונג?

    אהבתי

  24. orihippo Says:

    2015-06-14 9:48 GMT+08:00 "תמריץ " :

    > אלדד commented: "במקומות שזה קורה ש 2-3 נציגים מהועד בית עושים מה שהם
    > רוצים, לשאר הנציגים אין כוח או עיניין לטפל בנושא. ברור שהאדם שהנושא בוער
    > בעצמותיו יצליח ה×"

    אהבתי

  25. אלדד Says:

    נו אז בועד הבית זה קורה מחוסר עיניין ובדברים טריוויאליים,מה הקשר לשאלות הרות גורל של ניהול מדינה?
    2-3 הדיירים האלה פועלים בתקציב ולא לוקחים חובות על חשבון הדיירים,
    ואם יש משהו חריג אז פונים למפקח על המקרקעין או לבית המשפט.
    חוץ מזה אני לא בעד מפלגת הפירטיים שכל אחד יצביע מהבית אלא בעד נציגים בכנסת שזה מעניין אותם הדברים האלה.

    אהבתי

  26. orihippo Says:

    אין לי מושג מאיפה הופיעה התגובה האחרונה שלי. היא תקלה טכנית.
    בהונג קונג מחצית הנבחרים נבחרים דמוקרטית בבחירות אזוריות ומחצית על ידי איגודים מקצועיים. אתה יכול לכן להיות בעל יותר מקול אחד אם אתה שייך למספר איגודים בשל מקצוע או השכלה או אם יש לך חברה גדולה מאד עם הרבה עובדים.
    יש גם אחוז מסויים שהם בעלי זכות בחירה מתוקף מעורבות פוליטית. כל הנבחרים בוחרים בבחירות לא ישירות את המועצה העליונה שהיא הממשלה.
    אפשר למצוא הסבר מפורט באינטרנט

    אהבתי

  27. אלדד Says:

    הונג קונג תמיד הייתה ארץ לעסקים אז החוקים מוטים לכיוון עסקים ולא לכיוון האזרחים האחרים.
    חשבתי כבר שיש איזה שליטה סינית בדמוקרטיה אבל לפחות לא מכיוון מה שסיפרת.

    אהבתי

  28. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    יש שליטה היות ורוב הנבחרים והעסקים מרויחים מסין ולא יצאו נגדה והיושב ראש תמיד יהיה אוהד סין

    אהבתי

  29. orihippo Says:

    הכתבה הבאה מדברת על כך שכל מי שצובר מי גשמים מהמרזב שלו בקולורדו הוא גנב ממש כאילו נכנס לסופרמרקט וגנב בקבוק מים. חוק הוא חוק הגיוני או לא הגיוני וכל מי שעוקף אותו הוא פושע

    http://www.haaretz.co.il/news/world/.premium-1.2662214?from=start.co.il

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: