יוון לקראת גאולה?

מאז שעלה השמאל הרדיקלי לשלטון ביוון, צבר מסע הייסורים של יוון חזרה לעבר הדראכמה תאוצה. לאור ניסיון העבר שבו קיבלה יוון צ'אנס נוסף שוב ושוב ברגע האחרון, קשה להגיד בוודאות שיוון תעזוב את האירו בקרוב, אבל נראה שלשם הדברים הולכים. חזרת יוון לדראכמה תהיה כרוכה בבלגן גדול. חשבונות בנק באירו יוקפאו, יבואנים יוותרו חסרי מזומנים לשלם על סחורה, המדפים בחנויות יהיו ריקים. מקבצי הנדבות יישבו בפינות הרחוב באתונה וינגנו בעצב על בוזוקי, אך לא יהיה מי שיזרוק להם פרוטה. יותר מכל יפגעו פנסיונרים שמחזיקים בחסכונות נקובים באירו ושהפנסיה הנקובה באירו שלהם תומר לפנסיה בדראכמות. אפשר לשער את עוצמת התסיסה החברתית.

זה נראה כמו משל מהספר עבור אנשים שמאמינים באידיאולוגיית שוק חופשי. מוסר השכל חד ופשוט: יוון בחרה בממשלת שמאל ונדפקה, כפי שקורה תמיד למי שבוחר בסוציאליסטים. הנרטיב שיסופר בעולם על יוון שבחרה בשמאל ושילמה על כך את המחיר, ישרת את צרכיהם של הקפיטליסטים אנשי הימין הכלכלי, וזה טוב. הקפיטליזם הוא המנגנון האנושי המוצלח ביותר, ולכן נרטיבים שטובים לו ומקדמים את התעמולה הקפיטליסטית, טובים לאנושות.

אבל הסיפור הזה שיסופר על יוון לא יהיה האמת. אם ממשלת השמאל, בסירובה לצעדי צנע נוספים, תוביל את יוון מחוץ לגוש האירו, היא תעשה עם המדינה חסד עצום על אף המחיר המיידי שיהיה כרוך בדבר. עזיבת האירו תציל את הדור הצעיר, שכיום מתמודד עם אבטלה ברמות שבל ייאמנו. עזיבת האירו תציל את הדורות הבאים, שישתחררו מכותונת המשוגעים של האירו.  הכי חשוב להדגיש – ממשלת שמאל שתחליט על יציאה מהאירו תעשה שירות עצום לעקרונות השוק החופשי.

קיומם של מטבעות שונים למדינות שונות הוא נכס עצום לשוק החופשי. למשל כאשר השקל נסחר מול הדולר או מול האירו בשוק החופשי, הדבר נותן הזדמנות לסוחרי כל העולם לקבוע בכל רגע נתון כמה עולה משכורת של מלצר בתל אביב לעומת מלצר בפריז או בוושינגטון. כמה עולה שהות בבית מלון בחיפה לעומת מלון בסן פרנסיסקו. כמה צריך לשלם למתכנת בהרצליה פיתוח בהשוואה למתכנת בעמק הסיליקון. בשווקים העולמיים אין מנגנון חשוב יותר, גמיש יותר, מאזן יותר מאשר המנגנון שבו משתמש השוק החופשי לקבוע ערכי מטבעות.  כשהחליטו האירופאים באיוולתם לבטל את השוק החופשי במטבעות ולעודד את כל מדינות היבשת להשתמש במטבע אחד, הם המיטו קטסטרופה על ארצותיהם, ובפרט על הארצות הדרום האירופיות הפחות מתקדמות, שבתנאי שוק חופשי המטבע שלהן אמור להיות זול לעומת המטבע של ארצות צפון היבשת.

האירוניה שבדבר היא שדווקא ממשלת השמאל הקיצוני, זו שמנוכרת לערכי השוק החופשי, יכולה להיות זו שתחליט את ההחלטה הדרמטית והחשובה ביותר לגבי עתיד יוון, שתחזיר את כלכלתה להתנהל ביחסי שוק חופשי עם שאר העולם – ההחלטה לצאת מגוש האירו. קשה ככל שתהיה הקזת הדם הראשונית, בסוף היציאה מהאירו תשתלם ליוונים בגדול. כי זהו השוק החופשי – משלמים על הדבקות בו מחיר, אבל בסופו של דבר אין כמוהו.

ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס קרא לבנו על שם צ'ה גווארה. זה אינו בדיוק המועמד הטבעי להוביל את יוון אל הישועה שמציע השוק החופשי. אבל העולם הוא מורכב. לפעמים כפי שמספר התנ"ך שאירע במלחמת ישראל עם ארם בימי אלישע, בשורת הגאולה באה מפי המצורעים.