שיטת הבונוס – הדרך לכנסת יציבה?

לדברי הפרשנים יוון עומדת בימים אלו ממש על סיפה של בחירה היסטורית. נראה שאפסו סיכוייה להוציא דיל נדיב מקברניטי גוש האירו. נותרו לה שתי ברירות – להיכנע ולציית לתכתיביהם או להכריז על פשיטת רגל ולפרוש מהגוש.
ממשלת השמאל היא זו שתוכל לקבל את ההכרעה בשם העם היווני, מצוידת בלגיטימיות מלאה לאור הרוב הפרלמנטרי שהיא מחזיקה בו.
אולם הרוב של מפלגת השמאל סיריזה בפרלמנט הוא מלאכותי. הקואליציה של סיריזה לא קיבלה את רוב קולות המצביעים אלא נהנתה מהחוק היווני הנותן בונוס של שישית ממושבי הפרלמנט למפלגה הגדולה ביותר. סיריזה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר, זכתה במושבי בונוס שאיפשרו לה להקים קואליציה הנהנית מרוב.

מצבן הרעוע של הממשלה הקודמת ושל הממשלה החדשה אצלנו מצדיק מחשבה על שיטת הבחירות בישראל. אולי צריך לשנותה כדי לאפשר שלטון יציב יותר.
מבין השיטות הפרלמנטריות הנהוגות בעולם ומאפשרות רוב יציב השיטה היוונית נראית מתאימה לנו יותר מאשר השיטה האזורית הבריטית. הגדרת אזורי בחירה מלאכותיים היא משימה בלתי אפשרית הנותנת פתח למניפולציות אין קץ. בשל שלילת הייצוג ממי שלא זכה במרבית הקולות באף אזור בחירה, היא גם עלולה לקפח כליל מפלגות בינוניות. לעומת זאת השיטה היוונית תאפשר לבחירות בישראל להמשיך בצורתן הנוכחית, אך תכלול טוויסט קטן בחלוקת הקולות – הענקת תוספת מנדטים, אולי 10 מנדטים או 15 מנדטים למפלגה הגדולה ביותר. ואכן התחילו להישמע קולות שמציעים את אימוץ השיטה היוונית בארץ.

להנהגת שיטת הבונוס תהיה השפעה ברורה על התמריצים למצביעים. התמריץ להצביע למפלגות הגדולות ביותר יגבר מאוד, מתוך תקווה לזכות אותן במושבי הבונוס. הצבעה למרצ לא תהיה שקולה להצבעה לעבודה ולכן מרצ תאבד מצביעיה. דבר מקביל יקרה לבית היהודי שיאבד מצביעיו לליכוד. בעקבות אימוץ שיטת הבונוס רוב הסיכויים שמפלגות כמו מרצ והבית היהודי יחליטו להשתלב במפלגות הגדולות ולהתמזג איתן. מכיוון שקהל הבוחרים שלהן הוא מאורגן ודעתני ייתכן שבבחירות פנימיות יצליחו להשפיע יותר משהשפיעו מבחוץ.

יש שני ציבורים במדינה שמנוכרים כל כך לשתי המפלגות הגדולות עד שקשה להאמין שישתלבו בהן גם בתסריט שבו תאומץ השיטה החדשה. אלו הם הערבים והחרדים. לפיכך מה שצפוי לקרות בתסריט כזה הוא שתקום כנסת עם ארבע מפלגות:ימין, שמאל, חרדים וערבים. אם הימין או השמאל ישיגו 61 מנדטים, תושג היציבות המקווה בהנחה שהפלגים הקיצוניים במפלגות אלו לא יציקו יתר על המידה. אך אם לא תשיג אף מפלגה 61 מנדטים, התלות בחרדים ובערבים תהיה גדולה מאי פעם בהעדר כל אלטרנטיבות להם בכנסת.

הנהגת השיטה החדשה גם תחנוק את האפשרות להקים מפלגה חדשה כדוגמת ישראל ביתנו, שינוי, יש עתיד, או כולנו. אלו מפלגות שהייתה להן תרומה לדיון הציבורי. אבל מי יוכל למשוך בוחרים למפלגה חדשה, כאשר כולם רוצים להצביע למפלגה שתהיה הגדולה ביותר.

אלטרנטיבה אפשרית להענקת מושבי בונוס למפלגה הגדולה ביותר היא החזרת שיטת הבחירה הישירה בד בבד עם הענקת מושבי בונוס בכנסת למפלגת המנצח בבחירות הישירות. אם כך היו מתנהלים הדברים בעבר אז בנימין נתניהו ואהוד ברק היו נהנים מרוב יציב יותר בכנסת אחרי ניצחונם בבחירות ישירות. ההצבעה בפתק למפלגה הייתה מתנהלת כסדרה. לא היה טעם מבחינת בוחרי המפלגות הקטנות לערוק למפלגות גדולות. על ידי הפתק הנוסף הם היו יכולים לקבוע מי יהיה ראש הממשלה. מצד שני בשל שיטת הבונוס גם לא הייתה נוצרת לנו כנסת שבה המפלגות הקטנות שליטות.

אך מי שזוכר את כהונת נתניהו הראשונה ואת כהונת ברק, זוכר שראשי ממשלה אלו לא הודחו סתם. הציבור מאס בהם ואיבד את האמון בהם, אף שבחר בהם בתחילה להנהיגו, והדבר השתקף באובדן האמון של הכנסת בהם. אבוי לנו אם היו ממשיכים לכהן על בסיס רוב פיקטיבי שהושג על ידי מושבי בונוס. האם אפשר להצדיק ויתור על ירושלים או פתיחת מלחמה בידי ממשלה שהרוב שלה מלאכותי?

שיטת הבחירות הנוכחית ממש גרועה, אבל האלטרנטיבה של הענקת בונוס למפלגות הגדולות בעייתית אם כך וכנראה גרועה לא פחות.

45 תגובות על ״שיטת הבונוס – הדרך לכנסת יציבה?״

  1. אורי, תודה על הקישור. זה נראה כאילו הפוסט שלי מתכתב עם המאמר הזה, אבל האמת היא שרק בעקבות תגובתך ראיתי אותו. ההצעה הסופית שלו היא הרעיון שאני לא כל כך שבע רצון ממנו בפוסט הזה.

    אהבתי

  2. אורי , תודה .
    כרגע , זה כנראה פחות רלוונטי לצרכני קצה. יש לי גם חוזה סגור עם חברת החשמל לעוד 16 שנה. בטח בעתיד זה יהיה סוש גדול.
    ————————————————————-
    "אולם בהשוואה של סוללות לטלפונים חכמים וגלולות לזקפה יש לא מעט הבדלים. רוב ההכנסות של טסלה מהסוללות יגיעו מחברות, ולא מצרכני קצה שחטפו את האייפונים ואת הויאגרה מהמדפים. "
    ————————————————————-
    תמריץ , אני התרשמתי שאתה דווקא די בעד מושבי בונוס למפלגה הגדולה אך נגד שיטת הבחירה הישירה של ראש הממשלה.

    אפשר להוסיף את שיטת הפעימות למושבי הבונוס כך שהמפלגה הגדולה
    מקבלת 10 מושבי בונוס. ו10 מושבי הבונוס הנופסים מחולקים למפלגות המצטרפות לקואליציה כך שהן מקבלות תמריץ גם להצטרף ומצד שני יכולת הסחיטה שלהן יורדת. נראה לי , כמו שציינת ,שמלבד במצבי קיצון השלטון יהיה הרבה יותר יציב ,הרבה פחות סחיט ובאמת יוכל לדאוג ליציבות ומדיניות ארוכת טווח.

    אהבתי

  3. חסרון בשיטת הבונוס בלי בחירה ישירה, הוא שאם גם אחרי הבונוס לא יהיה רוב מוחלט למפלגה השלטת, אז היא תהיה תלויה בחרדים יותר מאי פעם. חסרון שני שנקבור את היכולת להקים מפלגות חדשות בחברה הישראלית. אבל אולי אפשר בלי זה – ארה"ב מתקיימת בלי מפלגות חדשות.

    לפי הצעתך, ומה קורה כשמפלגה פורשת מקואליציה? פתאום נעלמים חברי כנסת?

    אהבתי

  4. בשיטה האיטלקית, להבדיל מהיוונית, ניתן בונוס שיוצר רוב מוחלט. אבל זה נראה לי קצת קיצוני להנהיג כזה דבר. כמו לתת 120 מנדטים למפלגה הכי גדולה. וגם באיטליה זה משולב בשיטה מורכבת יותר.

    אהבתי

  5. לא מפיל אותי מהכסא שיעלמו חברי כנסת.
    למה אין זעקה שנעלמים תפקידי שר ? הרי ברור שחשיבותם מרובה יותר.
    מה קורה בחוק הנורבגי? אם יוצאים מהקואליציה נעלמים השרים.

    לא בטוח שתהיה תלויה בחרדים יותר.
    אם ניקח את הבחירות הנוכחיות היה אפשר להקים קואליציה בקלות של ליכוד-כחלון-בנט , או ליכוד-כחלון-ליברמן או ליכוד-כחלון-לפיד
    או ליכוד- מחנה ציוני בלי לשלם ביתר לחרדים או לשותפות הקואלציוניות שהיו מתחרות להיכנס במחירים יותר נמוכים לפני שיסגרו עם המפלגות המתחרות.

    אהבתי

  6. להערכתי מצביעי ליברמן ובנט היו מתחברים לליכוד בבחירות שהיו נערכות תחת שיטת הבונוס. נניח שכך גם עם חצי ממצביעי כחלון (חצי אחר היה הולך לבוז'י). קיבלנו 49 מנדטים של הליכוד המוגדל פלוס 13 חרדים. אחרי בונוס של 20 מנדטים היו לליכוד בדיוק 61 ח"כים והיה לו רוב ללא חרדים. אבל כל בונוס נמוך מזה (10, 12 או 15 למשל), היה מותיר אותו ללא רוב וזקוק נואשות לחרדים.

    אהבתי

  7. אם מצביעי כחלון היו דבקים בו, גם תחת שיטת הבונוס, אז אפשר היה מבחינת ראש הממשלה בהרכבת הקואליציה לזגזג בין כחלון לחרדים. אבל אני לא בטוח שכחלון היה עובר את אחוז החסימה עם מפלגה חדשה בשיטה כזו, או בכלל מעז לנסות להיבחר באופן עצמאי.

    אהבתי

  8. אהה , הבנתי שאתה אומר –>"חסרון שני שנקבור את היכולת להקים מפלגות חדשות בחברה הישראלית. "
    להערכתי הבונוס בשיטת הפעימות מהווה תמריץ לא לסגור בהכרח מפלגות
    קיימות. למשל אם בנט ליברמן יודעים שהם יקבלו 8 ו 6 מנדטים כמו שקיבלו עכשיו.
    והליכוד 30 אז עם הבונוסים יוצא : ליכוד 40 + בנט 13(8+5) ליברמן 11 (6+5).

    או
    ליכוד(30) 40,כחלון (10) ,14 בנט (8) 11 ,ליברמן (6) 9.
    החרדים גם כמובן יכולו להיכנס ואז הבונוסים קטנים אבל למעשה לא תלויים בהם.
    גם לא תלויים במפלגה בודדת אלה בצירוף שלהם.

    כלומר למעשה לא נקבור את היכולת להקים מפלגות חדשות בחברה הישראלית.
    הבונוס שיקבלו מפלגות קטנות שמצטרפות לקואליציה גדול וגם יגרום להם להוריד מחיר.

    אהבתי

  9. אופס , צריך להתרגל שעם הבונוס של 20 צריך רוב 71 חברי כנסת ולכן
    קואליציה של : ליכוד 40 + בנט 13(8+5) ליברמן 11 (6+5). … 64 לא מספיקה.

    אבל קואליציה כזו : ליכוד(30) 40,כחלון (10) ,14 בנט (8) 11 ,ליברמן (6) 9.
    של 74 בהחלט אפשרית.

    אהבתי

  10. גיא, אתה מעורר שאלה פילוסופית איך יתקבלו הבונוסים למפלגות הקואליציה. הרי הן לא ייעשו מפלגות קואליציה עד שלא יצביעו אמון בהצגת הממשלה, אך איך יהיה אמון בממשלה מלכתחילה אם לא יהיו הבונוסים.

    אם יחולקו 20 מנדטים כבונוס, אז צריך להכפיל בחמש שישיות את מספר המנדטים הראשוני, כי מספר החברים הראשוני בכנסת ייקטן למאה. כלומר הליכוד קיבל בעצם 25 מנדטים ולא 30, ועליהם ייתווספו עשרה מנדטים של בונוס.

    אהבתי

  11. שום דבר שהמוח היהודי לא יכול לפתור. נראה לי יותר שאלה טכנית. המפלגה הגדולה מקבלת בונוס 10 מנדטים עם פרסום תוצאות הבחירות וכל ראש של מפלגה שמצביע בעד הקואליציה מקבל חלק מקולות הבונוס אם מצביע בעד ואפס אם מצביע נגד.

    בכל מקרה עדיף להישאר באמת עם המספר הטיפולוגי של 120.

    אהבתי

  12. אם יש בונוס של 20 ואין סיבה שלא יהיו 140 ח"כ, המשקל היחסי של המפלגה השלטת עולה כראוי בלי לפגוע ביצוג המפלגות הקטנות אבל זו פגיעה בכוח המיקוח שלהן. אם מספר ח"כ נשאר 120 אומנם יהיו פחות מפלגות אבל זה לא ימנע מח"כ עצמאות ויביא ליותר לחצים הסכמים בתוך המפלגה, לא דווקה לשתוף פעולה. זה מה שקורה בארה"ב. לאופי הישראלי מתאים גיוון

    אהבתי

  13. קודם כל, שינוי חוק הבחירות לשיטת הבונוס לא יעבור כי החרדים ושאר המפלגות הקטנות לא יסכימו לו כי כך הן מאבדות מכולן.
    בנוסף, מה יקרה אם ההפרש בין הליכוד לעבודה יהיה רק מנדט אחד? גם בעייתי.

    שינוי כזה יוכל להיווצר רק אם הליכוד והעבודה יקימו ממשלת אחדות ויעבירו שינוי כזה שבגדול מיטיב איתם.

    אהבתי

  14. אם כחלון או בנט היו מבריזים לביבי ברגע האחרון, אולי היה יוזם הקמת ממשלת אחדות עם העבודה במטרה שתשנה את השיטה ותלך לבחירות חוזרות. רעיון דומה היה לעשות אותו דבר עם שאול מופז לפני בחירות 2013 אבל ההזדמנות פוספסה, ולדעתי טוב שכך. אני כלל לא מתלהב משינוי השיטה. אם כבר הייתי חוזר לבחירה הישירה שבוטלה בשל גחמה של אריאל שרון.

    אהבתי

  15. אין כנסת יציבה כי הציבור חלוק בדעתו.

    ניסיון לכפות יציבות מלאכותית ע"י שינוי שיטת הבחירות הוא כושל בדר"כ.

    לדידי הפוסט נכתב רק כי תמריץ דואג לחבר החדש שלו ביבי שחס וחלילה לא
    יהיה לו קשה לתפקד.

    אהבתי

  16. ומה עם הרעיון של להוריד את מספר חברי הכנסת ל 100 ועוד 20 בונוס? זה ישאיר 120 חברי כנסת ויאפשר הכנסת מפלגות קטנות אבל יקטין את כוח המיקוח שלהן אלא אם כן ממש לא היה רוב משמעותי למפלגה הגדולה ואז ממילא יש צורך להתחשב באחרים שזה גם הגיוני. זה יאפשר לשני שותפים להחזיק ממשלה.

    אהבתי

  17. אורי, על זה כתבתי בפוסט – זה יגרום לכך שאף אחד לא יצביע למפלגות הקטנות והבינוניות כי כולם ירצו להצביע למפלגה שיכולה לזכות בהרבה קולות ובבונוס.

    אהבתי

  18. גם כיום אנשים מצביעים למפלגות קטנות, כשברור להם שהם לא ירכיבו ממשלה אלא רק ייצגו משהו זעיר מהדעות שלהם.

    אהבתי

  19. אבל מה ההבדל הגדול היום בין הצבעה לבית היהודי או לליכוד? בכל מקרה זה יוביל לכך שביבי יהיה ראש ממשלה. בשיטת הבונוס יהיה הבדל. אם תצביע לבית היהודי ולא לליכוד תוביל לכך שהעבודה ולא הליכוד תקבל את הבונוס. אלא אם יוחלט שהמפלגה הגדולה תקבל את הבונוס גם אם אינה הכי גדולה אלא שהגוש שלה הוא הכי גדול. וזו בהחלט אפשרות.

    אהבתי

  20. הפיתרון הנכון הוא שינוי השיטה הפוליטית לייצוג של כל המפלגות בממשל.

    אהבתי

  21. לדעתי שינוי השיטה כפי שתמריץ מציע הוא קיצוני מדי וסופו שיוביל לעיוות. זה מזכיר לי את שינוי שיטת מינוי השופטים בוועדה למינוי שופטים, כאשר העלו את הרוב הנדרש לבחירה, במטרה להחליש את ההשפעה מצד נציגי השופטים אבל זה גרם למצב ההפוך, כאשר כיום ללא נציגות השופטים לא ניתן למנות שופט. וזה מה שיקרה בשיטת הבונוס.

    חוסר היציבות הפוליטי ("חוסר משילות") בישראל הוא לא בעיה שיכולה להיפתר בהוקוס פוקוס טכני. אני בעד שינויים טכנים קטנים כמו העלאת אחוז החסימה, כפי שבוצעה בבחירות האחרונות, או ההצעה שהצעתי בתגובות קודמות לגבי הסכמי עודפים קודם הבחירות ובוודאי יש רעיונות נוספים ששילובם יחד ישפר את המשילות ואת השיטה.

    אבל רעיון הבונוס הוא קיצוני מדי והוא נותן תמריץ להשתלטות עוינת על מפלגה.
    למשל אם הבית היהודי ישתלב כגוף אחד בליכוד בשביל שהליכוד יזכה בתואר המפלגה הגדולה, ואכן כך יהיה, אזי מפלגה של 10 מנדטים תשלוט במפלגה של 70 מנדטים, ובדומה גם ליברמן יוכל לעשות זאת וגם כחלון. זה יותר גרוע מציפי לבני שמקבלת חצי ראשות ממשלה על בסיס 6 מנדטים מצומקים. אין לך עיוות גדול מזה. בשיטה הזאת כל קבצן מלך וכל תא במפלגה ששווה ערך למנדט מחזיק ביכולת מיקוח ענקית כי לולא הוא ניתן להפסיד את הרוב ולאבד 21 מנדטים.

    שיטת הבונוס היא יותר קיצונית מהשיטה האזורית כי על-אף שבשיטה האזורית ה"מנצח לוקח הכל" עדיין המנצח צריך להתמודד ב-660 אזורי בחירה שונים (למשל בבריטניה). בשיטת הבונוס המנצח לא לוקח הכל אלא "לוקח הרוב" אבל זה קורה בבחירות באזור אחד בלבד – מה שנותן תמריץ גבוה במיוחד לנצח בכל מחיר והמחיר בסופו של דבר גבוה ומעוות.

    עדיף חוסר משילות קל על פני תמריצים לשחיתות פוליטית, ובוודאי לא שיטה שהיא הפוכה לשלטון הרוב כי ללא שלטון רוב אין דמוקרטיה.

    אהבתי

  22. הדיון האמיתי צריך להיות מה הגורם לחוסר המשילות בישראל?

    אני לא בטוח שהמקור לחוסר המשילות הוא בשיטת הבחירות, ולכן לדעתי תיקונים בשיטת הבחירות רק יעוותו את רצון הבוחר.

    תמריץ, לדעתי בכלל לא עסקת מהו הגורם לחוסר המשילות והנחת הנחה סמויה שאינה נכונה בהכרח.

    אהבתי

  23. יאיר, עם ביקורתך על שיטת הבונוס אני מסכים.

    אני לא בטוח בכלל שיש אי משילות בישראל. מלחמות ומבצעים צבאיים לרוב התחילו תחת השיטה הנוכחית. נחתמו הסכמי שלום מרחיקי לכת. בוצעה התנתקות. עברנו תפניות כלכליות דרמטיות (ב-1985 וב-2003).
    זה נכון שיש קושי לשנות את הסטטוס קוו הדתי תחת השיטה הנוכחית, אבל זה היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל.

    אהבתי

  24. ב 1985 היתה ממשלת אחדות – זו דווקא דוגמה שאני צודק.

    ב 2003 המצב היה גרוע אז ארה"ב הצילה אותנו תמורת אי אלו השפלות.

    הסכני שלום כישלון מוחלט כי לא צירפו את הימין וכפו עליו(והימין אז לא היה מפלגה קטנה שאפשר להתעלם ממנה).

    בגלל ההתנתקות הימין קיבל טראומה ושינה את השיטה מבחירה ישירה לראש ממשלה חזרה לשיטת המפלגות כמו קודם.

    עד עכשיו זה חידה למה שרון החזיר יישובים – על פי העדויות נראה שמטעמים אישיים.

    אהבתי

  25. יאיר שאלת :"הדיון האמיתי צריך להיות מה הגורם לחוסר המשילות בישראל?"
    תשובה : אופי העם. את האופי אי אפשר ולא ברור בכלל אם רצוי לשנות בזמן הקצר ולכן שינוי שיטת הבחירות עם הבונוס כפי שהצעתי פוגעת לדעתי הכי פחות בדמוקרטיה(שלדעתי אתה מסכים שאינה מטרה) ובמיוחד בקבוצות לא דמוקרטיות בתוכה.
    מהסיבה העיקרית הבאה :
    "אלא שכאשר קבוצות בעלות תחושת מרמור משיגות עוצמה, מקומית או כלל-ארצית, נדיר לראותן נוטשות את המרמור ומרעיפות צדק על זולתן."

    בכל מקרהזאת נראית לי מניפולציה טובה(אם כי לא מושלמת) , בדיוק כמו הדפסת כספים ואיני באמת מבין מדוע אתם נגדה.

    אהבתי

  26. גיא, שיטת הבונוס בהצבעה בפתק אחד תעביר אותנו לשיטה דו מפלגתית ותעלים מפלגות המרכז. שיטת הבונוס בהצבעה בשני פתקים כבר יכולה להיחשב אולי שיטה טובה. אבל אני לא סומך מספיק על פוליטיקאים שרוצים להיות ראשי ממשלה כדי לתת להם רוב אוטומטי מלאכותי בכנסת.

    אהבתי

  27. תמריץ , לא בטוח. לדעתי שיטה בה המלגה [הגדולה מקבלת בונוס והמצטרפות
    לקואליציה מקבלות בונוס יחסי נוסף] יכולה לייצור מצב של חמש גושים בלי מפלגות נישה להלן –> ימין,שמאל,מרכז , חרדים ,ערבים.
    הבונוס למפלגה המצטרפת לקואליציה ימנע את פירוק המרכז לתוך אחת המפלגות הגדולות. לא בטוח בכלל שהמרכז יעלם כי הכוח שלו במערכות הבחירות האחרונות הוא הין 20 ל 30 מנדטים.
    אם יאיר דואג מהמצב שהשמאל ינצח … אפשר יהיה לקבוע חוק שאם תוך חודש לא מצליחה מפלגה להקים קואליציה אז הבונוס עובר למלפלגה השניה.

    אהבתי

  28. א. כבר כתבתי כאן בעבר, שלדעתי צריך לאפשר למספר מפלגות להתאגד לפני הבחירות לגוש אחד ולרוץ ברשימות נפרדות, כשהגוש שיקבל את מירב הקולות ירכיב את הממשלה, והנציגות של כל מפלגה בממשלה תיקבע בהתאם למספר הקולות שקיבלה ע"פ מפתח שייקבע בחוק. בנוסף, יש לאפשר לממשלה לאשר תקציב ללא תלות בכנסת, כך שהיא תוכל לתפקד גם ללא רוב פרלמנטרי.

    ב. ניתן להימנע מסחטנות של ח"כים בודדים, אם באמת יתאפשר לסיעות לכפות בהצבעות מסויימות משמעת סיעתית, למשל ע"י בקשה להכיר בהצבעה של לפחות 80% מחברי הסיעה, כהצבעה של כלל חבריה.

    אהבתי

  29. רץ, אולי העיקרון הכי חשוב של משטר פרלמנטרי זה שהפרלמנט קובע את התקציב. מה שאתה מציע, תקציב ללא אישור הפרלמנט, זו מהפכה רדיקלית בשיטת השלטון.

    אהבתי

  30. יאיר , אני מודה שהרעיון של רץ נראה יותר פשוט וישים(לוקח במבחן תער אוקהם)
    הוא פשוט לא הוצג על השולחן בבפוסט.

    אבל 🙂 , כמו שאמר פעם איש חכם מאוד.

    "אם כל הצעה תיבחן לפי מי מסכים לה נדמה לי שלא נגיע לשום הצעה מוסכמת."

    אהבתי

  31. יאיר, תודה רבה. עכשיו השאלה היא רק איך מממשים אותם (בלי לרוץ לכנסת וכו')..

    תמריץ, אם אני לא טועה, אפילו בארה"ב בעלת המשטר הנשיאותי הקונגרס מאשר את התקציב, אבל אף פעם לא באמת הבנתי מה הסיבה לכך שקיים המושג "חוק התקציב". למה לא לאפשר לממשלה לקבוע את המדיניות התקציבית שלה באופן עצמאי בהתאם לחוקים ה"אמיתיים" של הכנסת.

    אהבתי

  32. תמריץ אתה צודק אבל אפשר להגיד שכיון שהוא נבחר באמצעות החוק לבחירה ישירה ב 2001 אז ב 2003 שהיו עוד פעם בחירות הוא עדיין היה מועמד חם ולעם לא היתה סיבה להחליפו לכן בפועל מי שעשה את ההתנתקות נקבע בבחירה ישירה.

    בעצם 2 הפתקים אחד לראש הממשלה ואחד למפלגה היו מאוד טובים לחופש הבחירה והקטינו את כוחו של ראש הממשלה.
    בזכות זה היתה ממשלה רחבה ויותר מגוונת.

    היום יש דיקטטורה של ראש הממשלה שמחליט על כל הדברים החשובים ואת הדברים הקטנים יותר משאיר לאחרים.

    בשיטה של 2 הפתקים ראש הממשלה היה סה"כ אדם טכני שמאחד בין כל המפלגות בקואליציה ובשיטה היום… טוב זה ידוע.

    אהבתי

  33. זה בהחלט מעניין מבחינה היסטורית, אבל אני לא בטוח אם נכון לקבוע את סמכויות הממשלה הנבחרת על פי הסמכויות של המונרך הבריטי.

    אהבתי

  34. גיא, כשאמרתי ישימה לא התכוונתי פוליטית, כי פוליטית להעביר כל רפורמה זה מסובך ונתון במחלוקת.
    ב"ישים" הכוונה:
    1. פשוט ליישום – כלומר לא מצריך מנגנון כמו במקרה של ועדה שתחלק את הארץ לאזורי בחירה
    2. מונע מחלוקות עתידיות – כמו שיכול לקרות אם שתי מפלגות ב"שיטת הבונוס" יקבלו קולות במידה קרובה ביותר, מה שיגרור את ועדת הבחירות המרכזית להתייצב באופן תדיר בבית המשפט העליון להתדיין על כל קלפי מסכנה שנמצאו בה 2 זיופים ואשר מעניקה בקולותיה 20 מנדטים נוספים
    3. פשוט להבנה – בעניינים ציבוריים עדיף שיטות פשוטות שאזרח מן המניין מבין אותן ומביע בהן אמון

    גיא יקר, אני אט אט מוריד פרופיל בשביל שלא להכנס בקו האש שלך

    אהבתי

  35. יאיר, זה ברוח טובה ומבודחת . אני מאד מעריך את התגובות שלך ואף מצפה להם . אני אפסיק אם אני לא מובן….
    לי זה קצת חבל כי ההומור ( או מה שאני מחשיב לכזה ) מחזיק אותי בדיון.
    כנראה שההומור הזה מחליף אצלי את הריטלין 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s