לעוני נולדו או לעוני גודלו?

בחודש האחרון פורסם מחקר אמריקני מאוד מעניין. חוקרים סרקו באמצעות תהודה מגנטית (MRI) מוחותיהם של למעלה מאלף ילדים ונערים והגיעו למסקנה שילדים למשפחות עניות הם בעלי קליפת מוח (קורטקס) קטנה יותר. קליפת המוח היא המקום שבו מתרחשים התהליכים שקשורים לחשיבה ולאינטליגנציה. המשמעות של הממצא היא מאוד מטרידה: בהכללה, נראה שכבר בגיל צעיר ילדים עניים בנויים פחות להצלחה מאשר ילדים בני עשירים. הם חסרים את הכלי המרכזי שמאפשר הצלחה בחברה שלנו – מוח הבנוי לחשיבה מופשטת מעמיקה.

את הממצא הקשה הזה אפשר לפרש בשני אופנים מנוגדים. מצד אחד ניתן לומר שילדי עניים נופלים קורבן לקיפוח חברתי וסביבתי ומשלמים מחיר על הקושי של ההורים ושל החברה להשקיע בחינוכם. הם נחשפים למספר מועט של גירויים סביבתיים וגדלים בתנאים של מתח, לחץ והזנחה. יש להם פחות צעצועים ומשחקים מאתגרים. משוחחים איתם פחות ובשפה פחות עשירה. התזונה שלהם טובה פחות. ייתכן שכבר ברחם אמותיהם הם היו חשופים יותר לעישון, אלכוהול וסמים. מגדלים אותם בשכונות מזוהמות ומלאות ברעלנים סביבתיים. מצד שני אפשר לומר שהכול תלוי בגנטיקה. הורים חכמים מסוגלים לעשות שני דברים: גם להרוויח הרבה כסף וגם להעמיד צאצאים שיירשו את חוכמתם. החכמים מולידים ילדים חכמים. הטיפשים מולידים ילדים טיפשים, ומושגים כמו הזנחה וקיפוח כלל אינם קשורים.

מטבע הדברים החוקרים שאחראים למחקר הנוכחי ושייכים לאליטה האקדמית המאמינה בתקינות פוליטית ובשוויון בין בני אדם הדגישו את ההסברים מהסוג הראשון. חוסר שוויון בין בני אדם ייתכן רק בשל עוול שחוללו החזקים לחלשים, ואם נתקן את העוול ואת האפליה אזי נגלה שהחלשים שווים לחזקים בחוכמתם. אולם בכתבה על המחקר שהתפרסמה בוושינגטון פוסט ניתנה זכות ביטוי גם לחסידי האסכולה הגנטית.

לאסכולה הגנטית יש ראיות חזקות – מחקרי תאומים זהים שהופרדו בלידתם (נוהל נפוץ בארה"ב בשנות השישים) מעידים על מתאם גבוה מאוד באינטליגנציה בין שני התאומים בבגרות. לעומת זאת, ילדים מאומצים אינם דומים ב-IQ שלהם להורים המאמצים.  השפעת הסביבה על מנת המשכל נראית אפוא חלשה ביחס להשפעת המטען הגנטי.

ברם, גם אסכולת הקיפוח הסביבתי אינה נטולת ראיות לחלוטין. כבר כתבתי בעבר על ההשפעה המזיקה של עופרת, הנפוצה יותר במשכנות העוני, על התפתחות ילדים ועל תרומתה להגברת שיעור הפשיעה. חוקרים רבים מסכימים אף על כך שתזונה גרועה יכולה לפגוע גם בצמיחה וגם במנת המשכל. במישור החינוכי תוכניות טיפוח אינטנסיביות לגיל הרך שכוונו לאוכלוסיה ענייה בארה"ב אמנם לא הצליחו למחוק כליל את ההבדלים בין הילדים שהשתתפו בתוכניות לבין ילדים מהמעמד הבינוני גבוה, אך עדיין הייתה להן תרומה ברורה וניתנת למדידה על הישגיהם בחיים של ילדי העניים שזכו לטיפוח מוגבר. אולי הכי מעניין להסתכל על הישגי נבחנים במבחני IQ ולראות שהם בהשתפרות מתמדת לאורך הדורות (תופעה המכונה "אפקט פלין"). ספק אם זו הגנטיקה האנושית שהשתפרה בקצב שכזה (אם כי ייתכן שהשתפרה במידת מה בשל התמעטות נישואי הקרובים), ומן הסתם אלו אפקטים הקשורים לחינוך ולסביבה.

מה שבטוח הוא שבמישור התמריצים – הדגשת האלמנט הגנטי  תחולל לרוב רע, ואולי לכן טוב עושות האקדמיה והתקשורת כאשר הן סולדות מהבלטתו. אם נתפוס את החברה שלנו כמורכבת מקבוצת שנבדלות גנטית במאפייניהן המהותיים, איזו סולידריות תוכל להיבנות בין הקבוצות האלו. ואם החברה תוכל להשליך את האחריות לעוני על הגנטיקה של העניים, איזה תמריץ יהיה לסייע להם ולפעול לשיפור תנאי חייהם. הזנחת העניים מתוך תפיסה דטרמיניסטית של גורלם תהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. מה גם שהעניים עצמם עלולים לקלוט את המסר לפיו הם טיפשים מטבעם, ולכן אין טעם שיתאמצו.

מודעות פרסומת

30 תגובות to “לעוני נולדו או לעוני גודלו?”

  1. שמעון חש Says:

    ומצד שלישי
    האם להרגיל את העניים להיות תלויים?
    ow.ly/Mz8sy

    אהבתי

  2. שמעון חש Says:

    תלויים
    http://mida.org.il/2014/12/11/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%99/

    אהבתי

  3. שמעון חש Says:

    אוריוש היפוש מותק, קושקושוני
    לרגע חששתי שתפספס

    https://tamritz.wordpress.com/2015/05/04/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F/comment-page-1/#comment-5451

    באהבה כנה

    אהבתי

  4. kb Says:

    יש לציין שבניגוד לרוב המאמרים בתחום שמראים חדשות לבקרים קורלציות MRI בין איזורי מוח למצבים שונים, ומתפרסמים בעיתוני זבל, המאמר המדובר פורסם חודש שעבר בעיתון מכובד, Nature Neuroscience, ויצר הרבה באז סביבו.

    במאמרים מסוג זה, מטבעם, אין מכניזם שמקשר בין הממצאים והאפקט המשוייך, ולכן הם גם בד"כ מאוד חלשים. הפעם, גם בגלל קבוצת המחקר החזקה של Elizabeth Sowell שמפרסמת מאמרים בעיתונים גבוהים, וגם המשמעות של התוצאות, בחרו בנייצ'ר ניורוסיינס לתת לזה במה. הדיון (discussion section) של המאמר מאוד משעשע ומלא התנצלויות, סמויות וגלויות, בהן המחברים נסוגים מהמשמעויות של ממצאיהם ומודים שאין להם שום הסבר מספק, שזה משהו מאוד נדיר במאמרים מהסוג הזה.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    תודה kb על התגובה ועל ההרחבה בנושא. כמאמר מארק טוויין, הייתי כל כך עסוק בכתיבת הביקורת, שלא הספקתי לקרוא את הספר עצמו. אני עוד צריך לקרוא את המאמר.

    אהבתי

  6. ג'וש Says:

    אתה בטוח לגבי הקורולציה שאתה רומז שקיימת בין חוכמה לעשיית כסף? אני לא. קל להפריך זאת.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    הקורלציה בין איי קיו להכנסה היא מעבר לכל ספק. אפשר לקרוא למשל כאן: http://super-economy.blogspot.co.il/2011/04/iq-income-and-wealth.html

    אהבתי

  8. יהויכין היבוסי השלישי Says:

    שטויות אני קבלן טמבל ועושה מלה כסף גם חברים שלי הקבלנים קשקוש

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    יהויכין היבוסי, קורלציה בין הכנסה לאיי קיו אין פירושה שכל אדם שמרוויח יותר הוא בעל מנת משכל גבוהה יותר. לכל היותר ניתן לומר שיש מגמה כללית כזו, עם הרבה יוצאי דופן.

    אהבתי

  10. רעואל הפיקי Says:

    בסטיונרים גם

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    אם כבר מפנים לאתר מידה, אז נדמה שגם זה מאמר חשוב שקשור לעניין שלנו:
    http://mida.org.il/2015/05/02/%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C%D7%99%D7%9B/

    יש פה התייחסות לשאלת היחס בין הגישה ה"נאורה" (ליברלית) לגישת ה"תמריץ". כאשר לפי המאמר מקומה של הגישה הנאורה צריך להיות יותר במישור הפרטי של בין אדם לחברו, בעוד שבמישור הציבורי צריך לתת יותר משקל לגישת התמריץ.

    אהבתי

  12. גיא Says:

    יאיר , מאמר מעניין תודה.

    שמעון , לגבי שאלתך מהפוסט הקודם והפורום המקביל עניתי לך שם לגבי החשמונאים. לא יודע אם הספקת לקרוא לפני שמחקתי את תגובתיי לאחר שהמגיב התוקפני מחק את תגובותיו.

    אמרתי גם שאני לא מכיר את ההיטוריה הכוזרית.
    אבל יש כאן פוסט טוב של עידו מרוז בערך בנושא
    http://tinyurl.com/kq7x37f

    יותר חשוב תודה שהזכרת לי את זה

    זאת הגירסא שמצאתי – אבל יודעים מה – יש בה משהו ….
    כמו שבשביל שלום יוסי שריד היה מוכן ללבוש שטרימל כך אני מוכן
    לשלם הרבה לרשות השידור בשביל תוכניות כאילו.

    והכי חשוב
    מריץ ורץ יוצא ריצרץ
    מחשמלאי והיפופותם
    יוצא חשפותם 🙂

    אהבתי

  13. Yoav Says:

    לא הוכח אם אינטלגנציה תלויה באיזשהו כישרון מולד, אבל הוכח מעל לכל ספק, שלא משנה מי, עבודה ולמידה תשפר את האינטלגציה בכל מבחן אפשרי – אם זה מתמטיקה, ספרות יוונית IQ או פסיכומטרי.

    אולי גדי יוציא 500 בפסיכומטרי יונית תוציא 600 אם לא יתכוננו כלל (באופן ספציפי, מין הסתם חייהם הכינו אותך במידת מה), אבל אם גדי ילמד קשה, הוא יוכל להוציא 600, ואולי אפילו יותר.

    לכן אינטליגנציה, לא משנה איך מודדים אותה, היא מעל לכל ספק תכונה נרכשת – האם היא תלויה במאפיינים מולדים? כנראה שכן, אחרת קשה להסביר עילויים כאלו ואחרים – מה מוצרט עשה כבר כל כך שונה שהוא יכל לכתוב סימפוניות בגיל שש?
    אבל גם מוצרט היה צריך לשבת על פסנתר וללמוד, והרבה אחרים כתבו סימפוניות, גם אם היו צריכים ללמוד הרבה יותר ממוצרט.

    אהבתי

  14. galgal21 Says:

    נראה לי שהטענה שיש לזה בסיס גנטי היא מאוד מסוכנת. זה אומר שיש גזעי אדם משובחים ויש גזעי אדם גרועים. הניסיון ההיסטורי מחלוקה כזו לגזעים זה ניסיון גרוע. ניסיון כזה הצדיק את שעבודם של שחורי העור שנחשבו לגזע נחות. ניסיון עוד יותר גרוע הוא של מישהו שחשב שהגזע הארי הוא הגזע המשובח.

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    יואב, זו עמדה מוגזמת להגיד שלא הוכח שלאינטליגנציה רכיב מולד. אין ספק שיש רכיב כזה כפי שאתה עצמך מפרט. הוא גם הוכח כאמור במחקרי תאומים ואימוץ. גם בתוך משפחה עצמה די בדמיון במנת המשכל בין צמד תאומים זהים להבדל בצמד תאומים לא זהים כדי ללמד על כך.

    גלגל, אין ספק שהיחס המזלזל לשחורים הכין את הקרקע לעבדות. גם במקורותינו הרמב"ם מציג את השחור כדרגה בין אדם לקוף. מעניין שהגזענות הנאצית לא התבססה על מדידת אינטליגנציה. הנאצים לא טענו שהיהודים טיפשים אלא שהם בעלי חוכמה שטנית להרע. אולי ביחסם לשחורים כן היה אלמנט כזה.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    המאמר מעניין. נראה לי שהרב נבון בעל נטייה לקפיטליזם ביחס לרבנים אחרים של הציונות הדתית כמו הרב שרלו.

    אהבתי

  17. יאיר Says:

    הנושא הקפיטליסטי/סוציאליסטי בציונות הדתית מעניין מאוד ולהבנתי הוא תלוי בעיקר ב-2 משתנים:
    א. מהו הדגש העיקרי ב"תיקון העולם" – דרך רעיון הלאום והארץ או דרך "בין אדם לחברו"?
    ב. מה היחס למדינה – האם היא כלי או תכלית?

    התשובות לשאלות אלו יוצרות שלושה סוגי רבנים בציונות הדתית:
    1. כאלו שנושא תיקון העולם והחברה הוא משמעותי מאוד מבחינתם והם גם רואים במדינת ישראל תכלית דתית בפני עצמה, ואזי המדינה צריכה להיות אחראית לגורלם של אזרחיה כי כביכול היא זאת שהופכת להיות מחויבת במצוות "בין אדם לחברו". על אלו משתייך הרב שרלו ורבנים בקיבוץ הדתי. כמובן שהוא מגיע למסקנות הללו מתוך הגות דתית ולא מתוך כתבי מרקס ולכן הוא מכיר שהמשטר הכלכלי צריך להיות קפיטליסטי (וחופשי) אבל מדינת הרווחה צריכה להיות רחבה.

    2. כאלו שהדגש העיקרי אצלם הוא שתיקון העולם יבוא דרך הלאומיות הישראלית והמדינה היא תכלית בפני עצמה ולכן המדינה צריכה להשקיע בעיקר בפיתוח, בניה והתיישבות. אלו בעיקר תלמידי הרב קוק (מרכז הרב והר המור) והם יבחרו בשיטה הכלכלית שיכולה לקדם את המטרות הללו (בעבר סוציאליזם וכיום קפיטליזם).

    2. כאלו בעלי "תפיסה רפובליקנית" בה המדינה היא יותר כלי לקיום התכליות הדתיות של העם היהודי, ולכן ללא קשר לשאלת יישום תיקון העולם, מצוות בין אדם לחברו מוטלות על האדם הפרטי ולא על המדינה, והם בהחלט קפיטליסטים. למשל הרב נבון וחבריו תלמידי ישיבת הר-עציון. או אנשים חושבים אחרים כמו נדב שנרב.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    די מרתקת החלוקה שאתה מתאר. שקעתי בקריאה באתר של נדב שנרב. מאמר מוצלח מאוד בעיניי – http://woland.ph.biu.ac.il/?download=455.

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    עוד מאמר מאלף של שנרב – http://woland.ph.biu.ac.il/?download=500. אולם בניגוד לדבריו, לדעתי וורן באפט גאון אמיתי והצלחותיו אינן קשורות לאקראיות כלל לדעתי.

    אהבתי

  20. תמריץ Says:

    על ההשפעה השלילית של העופרת בבולטימור
    http://time.com/3845837/baltimore-lead-contamination/

    אהבתי

  21. אלדד Says:

    לדעתי הדבר החשוב ביותר לא נאמר.
    מתי נמדדה קליפת המוח.

    אם זה אצל תינוק שישר נולד אז זה גנטי אם לא…

    כמו כן צריך לבדוק התקדמות עם השנים.
    גם אם אי אפשר(או מסוכן בגלל הקרינה) למדוד לתינוקות אז בדיקה בגיל 4 עד 10 תיתן תשובה טובה.

    נכון שגם אצל תינוק יש אלמנטים סביבתיים כמו תזונת האם,הסביבה שבא הייתה האם,כיצד התינוק נולד(רגיל,קיסרי ועוד),האם נולד קטן,גדול,פג ועוד; אבל עדיין רוב השינויים הסביבתיים קוראים אחרי הלידה ולא לפני.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    יהיה באמת מעניין לשחזר הניסוי על תינוקות ממש אם אפשרי. אבל לעתים גם דברים גנטיים מופיעים מאוחר. כמו נמש שמופיע בדיוק באותו זמן בפני צמד תאומים זהים.
    ולעתים גם דברים שקורים בגיל יום לא באים מהגנים אלא מושפעים מסביבת הרחם של אם מעשנת, אלכוהוליסטית או חשופה לרעלנים.

    אהבתי

  23. אלדד Says:

    אהבתי את הדוגמה של הנמש שמופיע באותו יום אצל תאומים זהים.

    ההגיון שלי אומר שהגנים קובעים את הנטיות הטבעיות(חכם,חזק,יפה,הגיוני,רגשי ועוד) אבל דברים שליליים קיצוניים הם לרוב מהסביבה.

    ניקח לדוגמה את טום קשתי,ברור שהוא לא חכם גדול והוא בעצמו מודה בזה אבל יש לו תכונות אחרות טובות להצליח בחיים.
    מנגד די ברור שהוא גדל בסביבה סבירה+ ז"א בלי שום הפרעות קיצוניות.

    אהבתי

  24. יאיר Says:

    תמריץ, שני מאמרים מעניינים מאוד.
    לאחרונה קראתי ריאיון איתו ומאוד התרשמתי מהכנות שלו.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    איפה פורסם הראיון עם שנרב?

    אהבתי

  26. יאיר Says:

    לא זוכר אבל ריאיון בנייר עיתון ולא במרשתת

    אהבתי

  27. יאיר Says:

    הוא מתאר שם שהוא הלך בכיון שהוא הלך מתוך מטרה להוכיח מדעית את הקשר בין המדע לתורה. אחרי עשרות שנים של מחקר הוא לא מצא כזה והוא פרסם ספר עם מאמרים מהשנים שהוא חקר את הנושא.

    זה היה מאמר לכבוד הוצאת הספר שלו בנושא זה.

    אהבתי

  28. יאיר Says:

    הכנות שלו הוא בכך שהוא אומר שהוא נמצא כיום במקום אחר לגמרי מהיכן שהוא התחיל. שהנחות המוצא שלו התבררו כשגויות.
    זאת כנות !

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    כמו אותם חכם יהודי קדום – http://tinyurl.com/psjajnz

    אהבתי

  30. יאיר Says:

    לייק. כל פעם מחדש אני מופתע מהידע שלך במסורותינו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: