החסכן כפרזיט

בתגובות לפוסט קודם גער בי אלדד באומרו כי:

הגענו למצב אבסורדי שאתה מעודד בזבוז ואומר שיש הבדל בין התנהגות אישית(בה כדאי להיות בעודף) להתנהגות ציבורית(בה כדאי לבזבז).

דעתי שאכן יש הבדל בין האישי לציבורי במישור הבזבוז והחיסכון. כדאי לאדם לחסוך, אך רע לציבור כשהחיסכון הופך לנפוץ מדי. אולם אלדד טועה באומרו שזהו מצב אבסורדי. הפער בין מה שטוב ליחיד לבין מה שטוב לכלל הוא מצב שכיח למדי. הרעיון שיש הבדל בין התנהגות אישית להתנהגות ציבורית קשור למושג ידוע בתורת המשחקים הקרוי דילמת האסיר. עדיף לך לזהם את האוויר בלי חשבון אבל לא היית רוצה שכולם יזהמו. עדיף לך להתעצל וללכת לים ביום הבחירות, אבל לא היית רוצה שכל האנשים שקרובים אליך בהשקפתם לא ילכו להצביע. עדיף לך לא לשרת בצבא, אבל אבוי לך אם כל בני עמך לא היו משרתים בצבא.

בדרך כלל הטבע או האבולוציה טיפלו בהתנהגות כזו, של יחיד המפיק תועלת מכך שפועל בדרך שלא היה רוצה שהרבים יפעלו בה. הם נטעו באדם תחושת אשמה כשהוא נוהג כפרזיט, ונטעו בחברה כולה זעם כלפי הפרזיט. כך, במלחמת השחרור הכריז צה"ל על מבצע רחב היקף לגיוס משתמטים בתל אביב בהכריזו בפני חייליו:

בה בשעה שאנו עומדים בקו האש הרחק מן הבית וממקום ישוב עברי – עדיין מהלכים בתל אביב מאות צעירים וצעירות פחדנים ומוגי לב המבלים את ימיהם בהוללות ובשעשועים ומתחמקים מכל חובה כאילו המלחמה הזו אינה מלחמתם וכאילו זכאים היו שאתם בגופכם תגנו עליהם..

מכיוון שמקרו כלכלה של חברת שפע הוא נושא כל כך חדש, האבולוציה לא הספיקה ומן הסתם גם לא תספיק לעולם לטעת באדם החי בחברת השפע תחושת אשמה על כך שאינו מבזבז. זאת אף שהחסכן הוא פרזיט על חשבון בזבוזיהם של אחרים, בזבוזים שמאפשרים תעסוקה, צמיחה ושיפור ברווחה האנושית ומאפשרים לחסכן את עצם קיומם של כלי חיסכון. היות שלא ניתן להשתמש באשמה ובזעם ציבורי כאמצעי שכנוע במקרה זה, צריכים לחשוב על אמצעים אחרים – למשל ריבית שלילית שתמרר את חיי החוסך או מוטב, שהממשלה תיקח על עצמה לבזבז במקום האזרח שמסרב לעשות כן.
בעולם שבו הממשלה מוכנה למלא את התפקיד הזה – להגביר בזבוזיה בשעת הצורך ולהשתחרר מהקבעונות של נערי האוצר ועיתונאי החצר שלהם מפחידני הגרעון, אפשר לשוב ולהתייחס לחסכן באהדה. הוא אינו פרזיט. הוא רק רוצה שאחרים שמעוניינים במשאבי העולם יותר, יהיו אלו שישתמשו בהם.

91 תגובות על ״החסכן כפרזיט״

  1. יש 2 בעיות בקשר לבזבוז:
    1. גם אם נניח שהבזבוז זה טוב לכלל האוכלוסיה (כי זה יוצר שפע) עדיין יש בעיה מה יעשה אדם אם הוא נקלע לצרה והוא זקוק לכסף? מה יקרה אם אדם פוטר מעבודתו ולא מוצא עבודה במשך שנים (יש דברים כאלה). מה קורה אם אדם חלה לפתע (או בן משפחתו חלה) במחלה קשה שאינה נמצאת בסל התרופות? אתה רוצה להשמיד את חסכונות האנשים האלו ע"י ריבית שלילית? זה נראה לך הוגן? אם אתה רוצה למנוע את החיסכון אז צריך לדעתי לעשות לפחות 2 דברים: א). לתת לכל אחד לחסוך עד סכום מסוים ללא ריבית שלילית (שיהיה לו משהו לעת צרה). ב. לדאוג לביטחון סוציאלי נרחב (כל התרופות שקיימות שיכנסו לסל, טיפול שיניים בחינם, דמי אבטלה לתקופה הרבה יותר ארוכה וכו').
    2. לגבי כלל החברה: הגדלת הבזבוז יכולה להיות מזיקה ויכולה להיות מועילה זה תלוי. אם מבזבזים על טפול רפואי טוב יותר, מזון משובח יותר, מערכת מים זורמים ומערכת ביוב טובות – זה מאוד מועיל. אם מבזבזים על ייצור כל מיני משחקים אלקטרוניים שלא תורמים – זה מזיק. זה מגדיל את התל"ג אבל התוספת הזו לתל"ג היא חסרת תועלת ובנוסף היא גורמת לבזבוז משאבי כדור הארץ, להגדלת הזיהום ולהגדלת מספר שעות העבודה של האנשים ללא צורך.
    כמו כן אין צורך להגדיל את מספר המועסקים ע"י הגדלת הבזבוז. אפשר לעשות זאת ע"י הקטנת שעות העבודה בשבוע או הגדלת ימי החופשה בשנה.

  2. חיסכון צריך גם למצבים קשים בעתיד כמו ש"גלגל" אמר וגם למצבים טובים בעתיד כמו בית,מכונית,חופשה,לימודים ועוד.

    זה המצב הנורמלי לחסוך ולקנות בית,לא להמר שאני אצליח לשלם בעתיד ולקחת משכנתא.

    בניגוד לגלגל עקרונית אני מאמין שבזבוז זה לעולם לא טוב.
    עצם ההגדרה של בזבוז זה הוצאת יתר.
    כמו אכילת יתר,שתית יתר וכד' זה רק נגמר רע.

    ניקח את הדוגמאות שהוא נתן:טיפול רפואי טוב יותר – בוא נגיד שכמעט תמיד האינדיבידואל ידאג לעצמו לטיפול טוב יותר מאשר מה שהממשלה יכולה.
    ככה גם עם לימודים ועוד – כסף בכיס נותן כוח לאזרח.
    הרבה שירותים שהמדינה מציעה נותן כוח למדינה.

    איפה אתם מעדיפים שיהיה הכוח?

    תמריץ לגבי הדוגמאות שנתת – לא בשבילי.

    אפסול אותן אחת לאחת!

    הייתי רוצה שאם אני אזהם כולם יזהמו את האויר כי כך מייד הייתה נפתרת הבעיה.
    אי אפשר היה עוד לכסות על הבעיה בטלאים ומייד היו מוצאים פיתרון טוב – אני מאמין בכך בכל ליבי.

    לגבי הבחירות – ניחוש טוב שלך באמת לא הצבעתי.
    אבל לא כי אני סומך על האחרים שיעשו את העבודה בשבילי אלא כי אני באמת לא מאמין שיש לזה איזה חשיבות בשבילי או במילים אחרות לדעתי כולם היו רעים הפעם ואני לא אצביע ל"רע פחות", זה פשוט לא הסיגנון שלי.
    דרך אגב מבחינתי להצביע זה כיף,זה לא טירחה.

    לגבי שירות בצבא.
    אני באמת מאמין!!! שאם כולם לא ילכו לצבא לא יהיו מלחמות.
    נשמע מצחיק אבל בפועל זה נכון.
    המצב הנפשי שגורם לאדם לרצות להרוג אדם אחר גורם לו להתגייס לצבא.
    אז בעצם מי שהולך לצבא לא עושה לי את העבודה אלא משרת את אמונתו שחייבים להילחם כי יש כאלה שרוצים להרוג אותנו.
    מי שנלחם הוא לא הפראייר שלי הוא הפראייר של עצמו.
    הוא שבוי באמונה שלילית של עצמו.
    זה מתקשר לפוסטים קודמים שציינתי כבר שהיום זה לא מה שהיה פעם(כמו מלחמת השיחרור שהזכרת) אז הערבים באמת ובתמים רצו להרוג אותנו או לכל הפחות להוציא אותנו מהמדינה/לשלוט בנו תחת הנהגה ערבית.

    ברגע שתשתנה השיטה הכלכלית והיא תשתנה(כמו שהתווכחתי פעם עם דתי שעוד בחייו הוא יזכה לראות תחבורה ציבורית בשבת) אז יחדל העולם ההפוך של:בזכות הבזבזן יש דברים.
    זה לא הגיוני לגמרי.
    הבזבוז והחסכנות הם תמונת ראי ואחד לא יכול להתקיים בלי השני.

    כל שאני אומר הוא שבזבזנות קיצונית היא מיותרת לחלוטין כמו גם חסכנות קיצונית(התנהגות קיצונית קבועה נובעת מאיזה בעיה נפשית) והשיטה הכלכלית הנוכחית מעודדת את שנינם לכן היא חולה.

  3. ניתן להפיק תועלת מהאופי החסכני של האנשים על ידי זה שיספקו להם אגרות חוב של חברות שייצרו ויפתחו מוצרים שיואילו לכלל הציבור בצורה יעילה יותר מאשר בזבוז הכסף.

  4. גלגל, לא הוגן לפגוע ביכולתם של אנשים לחסוך. אבל גם לא הוגן לסכן אנשים במוות ובפציעה ובכל אופן המדינה שולחת אנשים לצבא. כל אדם שמוציא כסף על משהו הוא כמו משתתף בניסוי חברתי גדול שמאפשר לנו לדעת מה מוצלח ומה עובד ומה מבוקש ויש לזה ערך. ואם פתאום אנשים מסרבים להשתתף בניסוי, יש פה בעיה. בנוסף הכלכלה עובדת בשיטה מבוססת חוב נומינלי נקוב ויש בעיה אם פתאום לא ניתן לפרוע החובות בגלל שאנשים לא מניעים גלגלי הכלכלה.

    אני מסכים שהממשלה צריכה לתת שירותי רווחה טובים וכך להקל על בעיית עודף החיסכון. ממשלת סין למשל מתרשלת בנושא וכך מביאה למצב שבו כספי חיסכון זורמים לבניית ענק מיותרת במקום לדברים שבאמת ישפרו חיי אזרחים. סין זקוקה לניו דיל נוסח רוזוולט.

    אלדד, על דעותיך יוצאות הדופן בנושא אי גיוס או אי הצבעה בוא נסכם שלא להסכים.. בכל שיטה שהיא, עודף חסכון ייצור בעיה. זה נכון שהשיטה מבוססת החוב הנומינלי שלנו מועדת במיוחד לפורענות.

  5. אורי, מה שאתה מציע בעצם מבוסס על הורדת ריבית לשלילית. למה שחברות ירצו לגייס חוב בעולם שבו הצריכה מוגבלת? רק בגלל שהריביות יהיו מאוד נמוכות. ואם הריבית אפס ועדיין לא שבים הדברים לאיזון אז צריך להורידה למתחת לאפס.

  6. העולם מורכב משני סוגי אנשים אחד חוסך ומשקיע בחברות שמיצרות אחד צורך. אי אפשר אחרת

  7. קראתי עכשיו קצת על ההבדלים בין בעיית הטרמפיסט, דילמת המתנדב ודילמת אסיר רבת משתתפים. מעט מסובך. בכל אופן, קבוצת בעיות שבהן יש הבדל בין מה שהכי טוב ליחיד לבין מה שהכי טוב לכלל ושעלולות להפוך את מי שמתנהג בצורה אנוכית לפרזיט הראוי לגינוי חברתי.

  8. בשיטה הכלכלית הנוכחית(עד שתוחלף) אפשר לנוע עם חיסכון קל.
    כמובן שזה ידרוש פשיטות רגל,התיעלות במגזר הממשלתי והפרטי והורדת מיסים.

    הפשיטות רגל ימשכו עד שנגיע לשיווי משקל חדש.

    ובעצם ככה כל פעם קורה בבורסה אבל לסקטור הפרטי ולא לממשלתי.

    זה רק נראה מפחיד אבל מה שאני מציע זה סה"כ טוב ויעזור לגמול את האנשים מהכסף הזול:

    הממשלה מקצצת בתקציב עד לעודף של 5%.
    בתגובה לכך פחות כסף נכנס למשק.
    מתחילות פשיטות רגל ופיטורים במגזר הממשלתי והפרטי.
    המיסים מהציבור לממשלה יורדים כי הפעילות יורדת.
    הממשלה מקצצת עוד עד ל 5 אחוז עודף.
    יש עוד פשיטות רגל ופיטורים.

    בשלב מסוים מגיע שיווי משקל – אנשים ומשרדי ממשלה קיצצו ב"אכילת הפחמימות" ועכשיו קונים "רק מה שצריך".

    בשלב הזה מורידים מיסים.
    נכנס יותר כסף לממשלה כי הפעילות עולה אחרי התמריץ של הורדת המיסים.
    הממשלה נשארת בעודף של 5 אחוז בתקציב.
    כך התהליך חוזר עד שהחובות של המדינה נעלמים והמיסים יורדים למעט.

  9. אלדד, כמו שגיא כתב בתגובת זהב שלו, אולי קודם עדיף לנסות רעיונות רדיקליים כאלו על עכברים – http://tinyurl.com/lgqgbz2.
    יש מדינה אחת שמנסה ליישם את מה שאתה מציע מול עינינו – יוון, ואנחנו רואים איך זה נראה. גם גרמניה בתחילת שנות השלושים ניסתה משהו דומה, ואנו יודעים איך זה נגמר אז.

  10. תמריצון
    אתה הופך הזוי…
    הפוך גוטה הפוך
    הבזבזן הוא הפרזיט. הוא נכנס לחובות ואף קורס רבים כמוהו מביאים לאי יציבות המערכת ואז המדינה מחלצת את המערכת עי מיסים ותספורות על החוסכים!
    מי משלם את תספורות הטייקונים? החוסכים.
    מי שילם על הילולת הסאב פריים באמריקה? מיסי החוסכים למרות שנהגו באחריות ולא השתתפו באורגיית הבזבוז.
    בכלל כדאי שתשנה את הטרמינולוגיה
    ברמת המדינה
    הוצאת כסף למטרות טובות כמו תשתיות חינוך וכו היא טובה במסגרת היכולת.
    בזבוז כסף על שימון סחטנים ופרזיטים הוא רע.
    כנל ברמת הפרט
    החלפת רכב כל שנה זו בועה רעה שבסוף תתפוצצ. כי זה מנותק מהיכולת

  11. הוצאת כספים מעבר ליכולת של הציבור תגמר בקריסה.
    זה נותן אשליית שפע בטווח הקצר.
    עע יוון. ספרד. אירלנד. קפריסין וכו וכו

  12. יוון, ספרד, אירלנד וקפריסין שציינת ושאכן סובלות מבעיית חוב הן כולן עם מכנה משותף אחד: אין להן מטבע משלהן. מדינות כאלו השתעבדו לגוש האירו ועוד דורות יסבלו מהמטבע האחיד, אם לא ישתחררו מכבליו. מדינות אחרות יכולות להרשות לעצמן כמה חובות שהן רוצות, כל עוד האינפלציה נמוכה, כי הן יכולות להדפיס כמה כסף שירצו לכיסוי החובות.

  13. לפרט עדיף לזהם את האוויר? איך?
    כי ככה הוא נהנה יותר?
    omg…. הזייה

  14. לגבי זיהום אוויר, הכוונה שלי היא שעדיף לו לעשות מה שבא לו, בלי לחשוב על התוצאות, גם אם הן יביאו לזיהום אוויר. למשל מגורים בפרברים, שימוש במכונית פרטית זוללת דלק, צריכת בשר וכו'.

  15. דוגמא גרועה תמריץ. מילא..
    אז עדיף לו גם לחנך את ילדיו לבהמיות..
    התנהגות משולחת רסן בטווח הארוך היא תמיד בומרנג.
    גם אם בדמות השכנים יקרעו אותו במכות..

    וההזייה האחרת
    הבזבזן יגיע לפת לחם ואז יחייה מקצבאות שמשלם החסכן.
    הבזבזן הוא הפרזיט. למרות שהוא יסבול יותר בסוף. לכן החסכן לא פראייר.
    הפוסט הזה הזוי

  16. שמעון, אפילו אם נאמר שהחיסכון תמיד טוב (ואני חלוק על כך כאמור) החיסכון בצורה שעובדת בחברה שלנו אינו באמת חיסכון אלא מראית עין של חיסכון.
    הסברתי זאת בעבר:
    http://tinyurl.com/lgzcbu2

  17. איזונים איזונים..
    להיות בונקר בטח שלא כיף..
    א. לחיות לפי היכולת
    ב. לחסוך לעתיד וליום סגריר ולילדים
    ג. לדעת להנות גם מדברים פשוטים.
    ד. לדעת גם לשחרר קצת רסן מדי פעם ולהשתולל אפילו אם זה כרוך בהלוואה. אבל הלוואה אחראית ברת החזרה גם אם פתאום יום סגריר

  18. שמעון , קבל פעם נוספת הסבר לגבי מעגל הקסמים של הכלכלה ב 500 השנים האחרונות : אפשר להתחיל לראות בדקה 2:30

    תמריץ , תיאור נוסף של הבעיה
    http://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_commons

    תוצאוןת אפשריות מוצלחות ולא מוצלחות לחפש בערך את Related outcomes.

  19. סימולציית יום הדין של הקפיטליזם
    כולם חוסכים חצי ממשכורתם
    צריכה צונחת
    פשיטות רגל
    אבטלה
    אבל יוקר מחייה צונח כי כח קנייה צנח
    ועכשיו אפשר לעבוד חצי משרה בכלכלה שתצמח מההריסות. כחכלה יציבה בהרבה כי לא בנויה על בועות מעבר ליכולת.
    מה עדיף?

  20. מעגל הקסמים רק מוכיח כמה השיטה חולה ולא יציבה.
    כי אין תוחלת לעידוד בזבוז ולחיים מעבר ליכולת וההכנסה.
    בועה קריסה בועה קריסה

  21. יפה דרשת תמריץ
    אז אנחנו העכברים
    וכנראה שזה גם יגמר כמו קומוניזם
    השאלה אם בדרך יהרגו יותר או פחות לעומת קומוניזם
    וזה בחסות הדמוקרטיה והחרות

  22. שמעון, מה שתמריץ אומר זה שמי שלא מסתכן לא מרוויח, ועדיף לנסות לרוץ קדימה ולהסתכן, אלו שיכשלו בדרך יכוסו על ידי אלו שיצליחו. לטווח ארוך זה יהיה עדיף לאין ערוך לחברה.

  23. אורי
    כאמור איזונים
    יש הבדל תהומי בין סיכון מחושב לסיכון לא מחושב
    בכל מקרה המילה "בזבוז" ככ צורמת..
    לקיחת סיכון אינה קשורה לבזבוז

    וכידוע
    כשהגאות תיסוג
    נראה מי שחה ערום

  24. ממריץ
    אתה אמור להיות מבסוט..

    http://www.themarker.com/news/1.2627122

    ביביהו חפר לכחלון אכבר גרעון כדי להכשיל אותו. השרדותו הפוליטית קודמת לטובת המדינה.

    אגב
    "בגנות החסכון" כפי שכתבת = אכול ושתה כי מחר נמות.. אכבר שיטה
    הבעיה היא מה קורה אם מחר לא מתנו..

  25. שמעון חש , אני לא כלכלן אבל מתוך הכתבה
    "הגרעון צפוי לגדול ב–23.6 מיליארד שקל. זאת, בשל הבטחות קואליציוניות בהיקף של 10 מיליארד שקל, חיסול הגירעון המבני בתקציב השנה הבאה בעלות של 8 מיליארד שקל, ודרישות מערכת הביטחון לתוספת של 5.6 מיליארד שקל בתקציב 2015. "

    נראה לי שחיסול ה"גירעון המבני" בתקציב זה עניין של סמנטיקה ורישומי אקסל
    (תמריץ , אשמח לתיקון אם אני טועה) …. תקציב הביטחון היה גודל גם בממשלה של המחנה הציוני ועל 25% מההבטחות הקואליציונית השמאל יכול לברך = יישום דוח העוני והתוספות לחיילים. גם נראה לי שההבטחות הקואליציונית שהיו נדרשות מממשלה ברשות המחנה הציוני היו גדולות בכמה מיליארדים טובים ואז אני בספק שהייתי מלין על כך לתמריץ.

  26. הגרעון הוא כמובן בשורה טובה. לא בשורה רעה. כמובן הייתי מוציא אותו על דברים אחרים מלבד אברכים חרדים, עם כל ההערכה ללימודי התורה.

  27. אולי השמאל היה מברך
    אבל אני לא
    בטח כשזה מופנה למגזרים לא יצרניים ופרזיטים שלא תורמים לצמיחה.
    אני הייתי מבטל לגמרי קצבאות ילדים ועוד הרבה קצבאות לעניים מדומים

    ביביהו חפר לכחלון, במתכוון, אכבר גרעון כדי להכשיל אותו. השרדותו הפוליטית קודמת לטובת המדינה.
    גאון פוליטי אבל חרא של מנהיג

  28. אני חושב שהגרעון יכול להיות מתנה גדולה לכחלון, בתנאי שלא יתעקש לסגור אותו. עוד כסף שזורם במשק זה עוד מקומות עבודה, עוד מסים ועוד צמיחה.

  29. (ש)קרנית פלוג (תלמידתו החרוצה של פישר) תשב לכחלון על הראש להקטין את הגרעון.
    היא מכירה סיסמא אחת – עוד מיסים עוד מיסים עוד מיסים

  30. שמעון חש ,התנהלות ריאל-פוליטיק זו אומנות שאני יכול בעיקר להעריך משום
    שאני לצערי בדרך כלל הראשון ממשחקי שוברים את הכלים ולא משחקים.
    ביבי הוא לא הקאפ אוף טי שלי אבל הוא יודע לשחק היטב את המשחק.
    בעניינים הללו האויב של הטוב הוא המצויין או רוצה לומר באמת שהאויב של הסביר הוא הטוב.
    בין סביר לגרוע בבחירות הכלליות אני בוחר בסביר. ברמה האישית אני משתדל לפצות ולשאוף לטוב +.

  31. במקרה של יוון החובות הם עצומים.
    אנחנו מתלבטים בין -7 ל +5 בגירעון ואצלם צריך לקצץ המון וקודם לכן הם התרגלו לבזבז המון אז מבחינה פסיכולוגית זה קשה מאוד.

    חוץ מזה אין להם יצוא כמעט.

    ליישם את השיטה שלי שם הרבה יותר קשה כמובן אבל אפשרי בתנאי שאנשים משתפים פעולה.

  32. תמריץ, הגדלת הגירעון/הרחבה כמותית/ריבית שלילית/בזבזנות הם שמות שונים לאותו הרעיון. בכל המקרים מדובר בהלוואה על חשבון העתיד. ההשפעה של אמצעים אלה על הכלכלה דומה להשפעת סטרואידים על גוף האדם.

    גם בסטרואידים בטווח הקצר הכל נראה נפלא. הכושר משתפר מאוד מהר, יש תוצאות מיידיות והחיים נראים יפים. אולם תמשיך להשתמש ופתאום יקרוס לך הכבד, יהרס לך המטבוליזם, לחץ הדם יעלה ובסופו של דבר תמות צעיר.

    באופן דומה שימוש מבוקר בהדפסות כסף/הלוואות למיניהן יכול להיות חיובי בטווח הקצר אולם שימוש ממושך מוביל לבעיות כדוגמת בועות נכסים, תמחור סיכונים לא נכון ובסופו של דבר קריסה כלכלית כדוגמת פקיעת בועת הסאב פריים בארה"ב.

    יריב

  33. יריב, הורדות ריבית אכן עלולות לנפח בועות, אבל נניח שהממשלה מחליטה להוריד את המע"מ ולממן זאת על ידי הגרעון – אני לא רואה איך זה פוגע בטווח הארוך. להיפך, ככה תהיה יותר תעסוקה, יותר יזמות, והדברים ישפיעו לטובה גם בטווח הארוך. ובכלל, למי שתומך בקפיטליזם, טוב שפירות הקפיטליזם ייראו. כשהקפיטליזם והשוק החופשי לא מספקים את הסחורה, אנשים מחפשים אלטרנטיבות גרועות יותר וגם זה הורס את הטווח הארוך.
    אני חושב שהניו דיל היה דבר טוב וכך גם לגבי האובמה-קר שבעים שנה אחר כך, אבל מי שלא, צריך לשים לב שההליכה הזו של ארה"ב שמאלה באה מאחר שממשל רפובליקני נכשל בלהדפיס מספיק כסף בכהונה שלו. אם היו מצילים את ליהמן ברדרס ושופכים לשוק עוד כמה טריליונים, מן הסתם התבוסה של הרפובליקנים לא הייתה מספיק גדולה כדי לאפשר רוב לאובמה-קר.

  34. תמריץ
    מה שאתה מסרב לראות
    כשאתה לוקח חוב גדול ומגדיל ומגדיל
    אתה מנחש שתצליח לעמוד בו
    הניחושים האלה הם על גבינו
    לדנקנר הנחוש לא צלח למשל

  35. וכרגיל אתה מתעלם מההשפעה ההרסנית של ניפוח ופצוץ חוזר ונשנה של בועות עקב השיטה הנל

  36. לדנקנר אין מדפסת של שקלים שהוא היה יכול להשתמש בה ללא הגבלה. אני מבטיח לך שאם הייתה לו כזו, לא היה פושט רגל.

  37. תמריץ כל פעם שאתה מדפיס עוד כסף כמו שאמרו כאן ע"י "הגדלת הגירעון/הרחבה כמותית/ריבית שלילית/בזבזנות".
    אתה פשוט גונב כסף מאחרים!!!!!!!!!!!!!!!

    זה מה שאתה מעודד גניבה.

    כל מי שמחזיק כסף, הכסף שלו שווה פחות(צריך יותר כסף לפירות וירקות יותר כסף לדירה,יותר כסף לקנות מניה וכן הלאה.

    אין ארוחות חינם תבין את זה.

    תראה מה עולה,תפתח את העיניים,כל הזמן המיסים עולים ואתה נמצא תחת הכישוף של ביבי.

    גם גיא החוכמולוג חושב שביבי הוא ראליסט.
    בטח ראליסט,ראליסט לגבי מה שטוב לו – לא מה שטוב לעם.

  38. אלדד, אבל זה בדיוק העניין. הכסף לא שווה פחות. להיפך יש לחץ של דיפלציה שגדול מלחץ האינפלציה. כדי לאזנו צריך להדפיס כסף.

  39. אלדד , אני אוכיח לך , בתור חכמולוג שמה שטוב לביבי טוב לעם.
    ראשית, כמו שאמר דה-טוקוויל העם מקבל את הממשלה שהוא ראוי לה.
    שנית , כמו שאמר דה-טוקוויל הרגע המסוכן ביותר בעבור ממשלה רעה, הוא זה שבו היא מתחילה לעשות רפורמה. ביבי כנראה מבין זאת ועל כן הוא מנסה לשנות כמה שפחות.
    מכאן : מה שטוב לביבי טוב לעם.
    מ.ש.ל.

  40. תמריץ
    אתה נטפל לזוטות ומתעלם מהעיקר
    למה אתה מתעלם מעניין הבועות?
    השיטה שלך שוב הרסה מליונים עקב פיצוץ בועות.
    ולא רק בארץ
    והבועות שוב מנופחות.
    הדפסת כסף לכיסוי גרעון גרמה גם להיפר אינפלציה ב 80.

  41. תגיד תמריץ
    אם נניח המחירים מכפילים עצמם תוך שנתיים
    ואז מתחילים לרדת
    אז יש לחץ של דיפלציה.. חייבים להדפיס כסף נכון? זה הגיוני.

    זה בדיוק מה שקורה בדיור.
    והסוף יהיה כמו עם האתיופים

  42. שמעון, זה שבשנות השמונים בנסיבות הפוכות משהו היה רע לא אומר שעכשיו יהיה רע. זה שפעם מישהו היטה ההגה לשמאל ונפל לתהום לא אומר שמעתה והלאה מותר לסובב רק לצד ימין.

    לגבי הבועה התייחסתי לכך. נכון הורדת ריבית עלולה לחולל בועה אם כי לדעתי זה שווה את הנזק. אבל הורדת מע"מ לא תחולל בועה. אז למה לא לעשות זאת.

    השאלה איך נגיב להכפלה של מחירים ואז לירידה שלהם קשורה לשאלה האם צריך להציב כמטרה של אינפלציה יעד קבוע או לאתחל את היעד כל שנה. היא שאלה חשובה והתייחסתי אליה פעם (http://tinyurl.com/kkq8z6c), אבל זה לא קשור למצב הנוכחי. אין הכפלה של מחירים לצרכן. עליית מחירי הדיור אינה נחשבת אינפלציה אלא עליית ערך נכס שמיועד להשקעה.

  43. אתה מצחיק
    עלולה לחולל בועה?????
    בועת מניות אגח ונדלן כבר קיימת בארץ ובעולם.
    וגם אם לא, השיטה שלך ניפחה עשרות בועות בעבר שהתפוצצו על ראש האזרחים.
    הורדת מעמ לא תחולל בועה, הדפסת כסף + ריבית אפס +++ כן חוללו ויחוללו בועה.
    דירה למגורים עצמיים אינה השקעה אלא מוצר צריכה.
    וגם אם נניח שזו כן השקעה (נא לא להתפלפל על הנק, הזו)

    ההשפעה של זינוק במחירי דיור אינו שונה מזינוק אינפלציה.
    בועות נדלן התפוצצו בעולם והרסו מיליונים שוב ושוב ב 30 שנים אחרונות, אם זה אינפלציה ואם לא.
    אתה מיתמם בצורה מעוררת השתאות.
    הכל ורוד
    בואו נדפיס

  44. אני בעד אבל…
    אם במקביל ידפיסו כסף כדי לכסות על זה, מה שישחוק את חסכונותנו ומה שינפח עוד את הבועה.. אז פשוט לקחו לנו מכיס אחר או לילדינו.

    אם יש ביצים לאדון שקרניהו הוא יבצע רפורמות מרחיקות לכת
    שבירת המונופולים
    ניתוק הפרזיטים מעטיני המיסים שלנו (כולל המגזר הצבאי בטחוני ציבורי המנופחים ובזבזניים)
    ואז לציבור ישתחרר כסף
    וגם ניתן להוריד מיסים כי פחות פרזיטים להאכיל
    ואז גם יהיה שגשוג שייצר עוד מיסים.
    צעד ראשון אכן חייבים להדיר משקיעי נדלן מקניית דירות לשנים הקרובות ע"י מס קנייה דרקוני. 20%… בספק אם יקרה.
    (ברור שיהיו כאלה שיתחמנו , אבל זה קיים גם היום, וכיום 30% מקוני דירות כל חודש הם משקיעים מוצהרים)

    אבל בהסכם עם החרדים ביביהו כבר הראה בדיוק מה הוא מתכוון לעשות בנושא
    כנל בחפירת הגרעון כדי להכשיל את כחלון

  45. אני הכי בעד רפורמות בעולם, אבל גם הדפסת כסף היא סוג של רפורמה (במצב שבו האינפלציה נמוכה והדבר נדרש). כי כמו שאר הרפורמות – היא משפרת את מערכת התמריצים. היא גורמת לאנשים שאחרת היו מובטלים או מובטלים סמויים להיות יזמים, לפתוח מפעלים, להקים חנות, לחשוב על רעיונות, כי הם יודעים שיהיה ביקוש לסחורה שיציעו לציבור.

  46. טוב תמריץ
    הויכוח מיותר
    אתה חוזר על אותה מנטרה תוך עצימת עיניים להרס שהבועות יוצרות. בועות שהשיטה הזו יוצרת שוב ושוב.
    חבל על האנרגיה.

  47. הדפסת כסף או משחקי ריבית
    זה פלסטר
    או אקמול
    לא רפורמה
    המחלה נשארת

  48. גיא, עכשיו אני מסיים את הספר של הררי על העתיד. מוצלח ומעניין. הוא כותב מרשים.

  49. תודה. הספר ברשימת הקריאה. מחכה ששכן יסיים לקרוא. אני כמובן מעריך מאד
    את הררי כפי שהגבתי בבלוג מספר פעמים.
    יחד עם זאת שמעתי על הררי ביקורת מחבר במקצוע שאני מעריך.
    הוא אומר משהו כמו שהיום נפוצים אנשים שמציגים את עצמם כמומחים היסטוריים
    בהרבה תחומים. הם כיביכול מומחים בו זמנית לתקופת הרפובליקה של רומא , רפובליקת ויימאר ,רפובלקית בננות למינהן תוך כדי שהם גם מומחים לפרנזיקת זני הבננות שנמצאו בשרידי המדורות של האדם הקדמון.
    נוסף הוא גם טוען שהררי כמעט מציג את דרכו כאמת היחידה המוכרת להיסטוריונים.

    מזיכרוני אני זוכר שהררי דווקא מציג שסיפורו הוא אחד מהרבה סיפורים שאפשר לספר.לגבי הטענה הראשונה אין לי כמובן מספיק ידע בשביל לשפוט. אני מעדיף
    מתוך עניין גישות שהם מולטי-תקופתיות גם אם הן מעגלות פינות היסטוריות פה ושם.

    בכל מקרה אנסה לשים לב להיערות הללו בזמן הקריאה.

  50. התעלמת באלגנטיות ..
    יישר כוח..

    אולי תספר לנו קצת מי אתה? בקווים כלליים בלבד.. השאר יודעים?

  51. שמעון, לא התעלמתי. רשמת "חבל על האנרגיה". אז חשבתי שמיצית.

    מה זה משנה אם אני מולטי מיליונר מסתורי, פנסיונר שכותב מבית הנופש שלו באקוודור, או הומלסית טרנסג'נדרית. דבריי עומדים בפני עצמם.

  52. היי תמריץ, בדיוק עמדתי להגיב משהו דומה …. הנה

    אנו כאן בבלוג יודעים ממזמן
    שתמריץ הוא בעל עסק בינלאומי למכירה,החכרה תיקון ומישכון של מכונות להדפסת כסף.

    מלבד זאת אנו מתרשמים ממערכת הטיעונים של תמריץ
    ולא חושבים שיש צורך בפרטים אישיים של תמריץ לצורך הערכה של מערכת טיעונים זו. הרומאים כבר ידעו שטיעון לגופו של אדם הוא כשל לוגי.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9D

  53. גיא
    אחלה חירטוטים

    תמריץ
    אולי זה לא משנה
    אבל אותי בכ"ז מעניין ברמה האישית..
    מן שריד מוזר שנותר לי מימים שהיינו קצת פחות קפיטליסטים מנוכרים..

  54. גיא הוכחת הפוך.

    אמרת"הרגע המסוכן ביותר בעבור ממשלה רעה, הוא זה שבו היא מתחילה לעשות רפורמה".

    ולכן ביבי לא עושה רפורמה.

    ידוע גם שבפועל ביבי הוא המרכיב המרכזי בממשלה.

    מכאן נובע 2 דברים לפי אמונתך:
    אתה מאמין שביבי רע,
    הממשלה של ביבי רעה.

    אם הממשלה שלו רעה אז למה היא טובה לעם?
    רק כי "העם מקבל משהו ראוי לו"?

    זהו היגיון מעגלי ולפיכך לעולם לא יתכן שינוי.

    בדיוק ההפך ברגע שהעם יבין שביבי רע או בתמונת המראה(כמו שציינת) יאמין שהוא ראוי לטוב יותר כי אז ביבי ישאר זיכרון רע בדפי ההיסטוריה.

    אי לכך המשוואה שציינת "מה שטוב לביבי טוב לעם" בהכרח לא נכונה לפי השקפתך.

    אני מסיק מכך שאתה נמצא בקונפליקט פנימי מצד אחד אתה מאמין שביבי הוא לא טוב,מצד שני נתת את האמת הקלאסית(כל אחד מקבל מה שמגיע לו) ומצד שלישי אתה מנסה לנחם את עצמך בזה שהוא הרע במיעוטו ואחרים יותר גרועים.

  55. גיא אני אתן דוגמה נוספת להמחשת השגיאה הלוגית שלך.

    נניח שאדם מכור להימורים.
    לפיכך הוא מפסיד את כל הכסף שלו.
    לפי ההיגיון שלך ההימורים טובים שלו כי הוא מקבל מה שהוא ראוי לו.

  56. למה כשל לוגי?
    ברגע שהעם יבין העם אכן יבחר מנהיג טוב יותר שהוא יהיה ראוי לו.
    כרגע העם לא מבין והוא ראוי למנהיגיו …. אין כשל.
    כרגע ממשלת ביבי הממשלה הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל הממשלות האפשריות האחרות שהיה ניתן להרכיב בבחירות האחרונות.

    לגבי המכור להימורים – הוא אכן מקבל את הראוי לו.
    אני לא לבד בעניין. המשורר הרומנטי ויליאם בלייק אמר …
    The fool who persists in his folly will become wise

    הוא גם אמר:

    The road of excess leads to the palace of wisdom. Prudence is a rich ugly old maid courted by Incapacity. He who desires but acts not, breeds pestilence

  57. תמריץ זה הקנוניה וזה מה שאני אומר כבר חודשים(ברגע שהבנתי את הטריק הזה),

    האינפלציה היא במוצרי ההשקעה בעיקר כרגע – כל המוצרים שנותנים תשואה אולי אפשר להוסיף את התמונות היקרות שזה מקלקל לי קצת את התיאוריה אבל בגלל שזה שולי אני פוסח על הסעיף הזה ומייחס לאותו להתעשרות של מעטים שבאופן טבעי הם הצרכנים של מוצרי האומנות היקרים והנדירים.

    ולכן ערך הכסף כן נשחק.

  58. גיא יש להבדיל בין ראוי לטוב.
    נכון שביבי ראוי לעם כרגע אבל זה לא טוב לעם.

    ובעניין ה"יתר" אם אתה מאמין שצריך עודף בשביל להגיע לחוכמה למה אתה מבקר קבוע אצל ה"סולידית"?

  59. מדוע אתה מניח שאני אותו גיא?
    הרי אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמים. למעשה אפילו לא פעם אחת.

    מלבד זאת בלייק אומר בהמשך ….
    You never know what is enough until you know what is more than enough

  60. אלדד , הבחנת יפה בין ראוי לטוב.
    מלבד זאת , כמו ששמעון הבחין , הכל חירטוטים ברוח טובה.

  61. אותו גיא לפי הציור של הטחנת רוח,שבאותה הזדמנות היה נחמד לדעת מה הוא מסמל בשבילך.

    וכן זה נכון בשביל לדעת מה הגבול צריך לעבור את הגבול.

  62. אהה , זה פשוט. אביר הזוי בבלוגוספירה.
    דון קישוט הוא אדם מתבגר בעל תפיסת מציאות מעוותת בהשפעת קריאה מופרזת של סיפורי אבירים. הוא מדמה עצמו לאביר שהוטלה עליו שליחות ומנהל מלחמות צדק שאין לו כל סיכוי לנצח בהן.

  63. למען הסר ספק, אני מסכים שלפעמים בזבוז זמני הוא חיובי, למשל הניו דיל שתמריץ ציין. אולם זה לא מה שקורה בעולם בעשורים האחרונים. במקום הדפסת כסף לצרכים חיובים מנפחים בועות פיננסיות.

    אגב הבעיות לדעתי הן מבניות ולא מוניטריות. חשבו למשל מה היה קורה לו הדיור היה חינם לכולם. פתאום הרבה כסף היה משתחרר לדברים אחרים.

    יריב

  64. יצאה לי קצת לא קוהרנטית התגובה האחרונה. אין כמובן קשר בין התיזה שעיקר הבעיה בכלכלות העולם היום היא מבנית לבין המחשבה ההיפוטתית מה היה קורה לו סעיף הדיור בהוצאה החודשית היה קטן בהרבה.

    יריב

  65. תמיד חסכון עדיף על בזבוז. כשאני מבזבז את הכסף שלי אני ממן די הרבה חסרי כשרון והשכלה או בעלי יוזמה שעוסקים בתחום שאינו מקדם את החברה אבל בעיקר אני ממן חסכן.
    כשאני הולך למסעדה אני ממן את הסטודנט המלצר, את בעל העסק שהחליט להתקיים מאנשים שלא חוסכים ואוהבים לאכול בחוץ ולא להשתמש בכסף לטווח ארוך ובעיקר בעיקר את בעל הבניין שמשכיר אותו ולוקח 3 שבועות מהכנסה. זאת אומרת אני ממן חסכן מוצלח.
    הבזבוז זו שאלה של טעם, אם הייתי מבזבז יותר אז לא היה לי כסף לקנות דירה ומחירי השכירות היו גבוהים יותר כי הביקוש היה גדול יותר.והיתי בוכה לממשלה שהיא לא דואגת לי. זאת אומרת שהיא לא לוקחת יותר מהחסכן לתת לי. לא היתי קונה מניות של חברת תרופות ולא היו תרופות חדישות ולא היתי קונה רכוש והממשלה היתה צריכה לדאוג לי לעת זיקנה כשהיתי נופל נטל.
    לא היה כלל נורא אם היו פחות מסעדות יוקרה ופחות בגדים יקרים ופחות נסיעות לחו"ל. ואם הממשלה היתה כופה על אחוז גבוהה יותר של הציבור לחסוך יותר ומעלה את המע"מ על מותרות.
    בחיים יש תמיד את הקרובים שלווים מאתנו כסף ולא מחזירים וחיים טוב מאתנו על חובות. והנה מאשימים אותי שמכיון שאני חסכן ורוצה לקנות דירה שניה לילדים אני חי על חשבון אלו שיושבים במסעות ברוטשילד וקונים איפון חדש. עולם חדש אמיץ.

  66. אורי, אני מודה שזה נשמע מוזר אבל זו לדעתי האמת. מי שחוסך מתקיים על חשבון מי שמבזבז. לא תמיד הייתי אומר זאת אבל בתקופה של ריבית אפס זה נכון.

  67. זו הצגה מעוותת של התמונה. במצב כלכלי גרוע אלו שנפגעים הם מענף השרותים אז זה לא הוגן שנחשוב על עצמנו כשחלק גדול מהציבור שעובד בשרותים או יצור מותרות נפגע. היות ואנחנו אגואיסטים וחושבים על עתידנו בתי הקולנוע נסגרים וחנויות יוקרה פושטות רגל.
    אבל בכל זאת יש משהו באמצע בדבריך. אני עד לפני חודש השתמשתי באייפון שלוש, אם כל העולם היה כמוני לא היתה התקדמות כלל בתחום הסלולרי.
    לא היתי קורה לזה מי שחוסך מתקיים על חשבון אלא מפיק תועלת מהבזבזנים.
    יש בזו פרזיטיות מסויימת.

  68. גיא, תיאורטית אפשר להצדיק את מה שאורי אומר בעולם שבו יש ריבית שלילית. מי שחוסך מפחית עוד ועוד את עלות ההשקעה וכך תורם לכלכלה. אבל בעולם שלנו אנו תקועים עם ריבית מינימלית אפס, ולא יורדת משם. כך שחיסכון הוא דבר רע. הוא לא מועיל לכלום.

    זו לא הפעם הראשונה שבה אני רואה שאורי מתעלם מבעיית ריבית האפס, ונראה שהנושא פשוט לא מעסיק אותו.

    לעניות דעתי אפילו בעולם שבו ריבית שלילית אפשרית יש יתרון של הצריכה על החיסכון. זאת מאחר שצריכה מספקת מידע על מה בני אדם רוצים בפועל, בעוד שחיסכון מספק מידע על מה שבני אדם חושבים שבני אדם אחרים רוצים. המידע הראשון נראה לי יותר בעל ערך.

    עם זאת היתרון הגדול של החיסכון על הצריכה הוא לדעתי העובדה שחיסכון נוטה ליצור שוויון. כלומר העשירים חוסכים הרבה וזה טוב. אם היו צורכים כמו שהם יכולים, חלק לא הגיוני של משאבי המשק היה מתבזבז על בניית יאכטות ומטוסים פרטיים. וורן באפט וביל גייטס פתרו אמנם בעיה זאת על ידי הפניית החסכונות שלהם לסיפוק צריכתם של אנשי העולם השלישי העניים המרודים.

  69. תמריץ, תאר לעצמך משק שבו ההשקעה בצמיחה לא מתבצעת באמצעות חוב אלא רק באמצעות מניות. מי שקונה מניה בהנפקה בעצם מעביר את כוח הקניה שלו ליזמים. אם הוא ישתמש במלוא כוח הקניה שלו עבור עצמו, לא יישאר לו כוח קניה להעביר ליזמים. ומכאן חשיבות החיסכון, כי הפחתת צריכה מאפשרת להעביר את יתרת הצריכה ליזמים.

    ועכשיו, תאר לעצמך משק קצת אחר, ובו שני סוגי משקיעים, שמחלקים ביניהם את הזכויות בהשקעה: אחד מקבל הכנסה שהוגדרה מראש, והשני מקבל את מה שנשאר. נראה לי שכל הקטע של הריבית הוא בעצם התמחרות בין שני המשקיעים הללו, האג"חי והמנייתי.

    לפי קו מחשבה זה, כל הקטע של הריבית הוא בעצם לא כל כך חשוב. מה שחשוב זה יתרת הצריכה שאפשר להעבירה ליזמים (=המשאבים שזמינים להשקעה), והאטרקטיביות של ההשקעות שעומדות על הפרק, מבחינת סיכוי-סיכון. איך המשקיע האג"חי והמנייתי מחלקים ביניהם את העוגה, זאת כבר שאלה משנית. (לפי קו מחשבה זה).

    איפה הקאץ'?

  70. הקאץ' לדעתי הוא שבמילים "האטרקטיביות של ההשקעות" הכנסת את הריבית בדלת האחורית. כשיש מחסור בהשקעות הריבית עולה וההשקעות נעשות יותר אטרקטיביות.

  71. התכוונתי לאטרקטיביות במונחי כוח קניה. הצרכנים שוקלים אם לוותר על צריכה עכשווית כדי לזכות בצריכה עתידית, שהמיזם ייצר עבורם.

    אז אולי בעצם מדובר על ריבית ריאלית. אבל התכוונתי לאטרקטיביות של המיזם עצמו, לא כולל סובסידיות שהוא מקבל מהממשלה, או מהבנק המרכזי. כי סובסידיה כזאת חייבת להיגרע מצריכתו של מישהו.

  72. תמריץ , תודה על ההרחבה.
    ברשותך , אני רוצה לחזור לסוג הטיעון:"אני לא חושב ששום כלכלן רציני יטען כך…"
    אז ככה , תהיתי ביני לבין עצמי האם קיימת רשימת ATP של מאה הכלכלנים ה"רציניים" בעולם? אחרת זו נשמעת לי טענה מסוג –>
    https://en.wikipedia.org/wiki/No_true_Scotsman
    טענה שאף מגיב רציני ( 🙂 )לא היה טוען.

  73. תמריץ, אבל אם הריבית הריאלית נקבעת במידה רבה ע"י סבסוד מסיבי (מוניטרי), היקף ההשקעות וטיבן נקבע במידה רבה ע"י הפקיד המסבסד, ולא ע"י הכרעה של מיליוני צרכנים בין צריכה עכשווית לצריכה עתידית. החלטה שגויה תוביל להשמדת ערך במקום יצירת ערך.

    בנוסף, הפקיד המסבסד הוא בעל שני כובעים: הכובע המסבסד והכובע המייבש. במשך מספר שנים הוא מסבסד, כלומר דוחף לעודף השקעה. בשלב מסויים הוא פתאום מחליף כובע ומתחיל לייבש את שוק ההשקעות (ריבית גבוהה). הוא פועל כגורם מייצב בטווח הקצר, אך כגורם מערער בטווח הארוך.

    במשק שאין בו פקיד מסבסד/מייבש, הריבית מתנודדת כל הזמן, אבל היא לא נשארת בערכים הקיצוניים תקופה ממושכת, והיא לא "מרדימה" משקיעים ביציבות מדומה ואז "משחילה" אותם.

  74. מבקר, כאן אנו שבים למחלוקת ישנה בינינו. אני רואה נגיד בנק מרכזי כמגיב פאבלובית ללמ"ס ונתוני האינפלציה שלה, ולפיכך כמי שהשוק החופשי שולט בו. אתה לעומת זאת לא מרוצה מהשיטה הזו וחוזה מערכות של מטבעות בניהול פרטי שיתחרו ביניהן ושהריבית עליהן תיקבע בתנאי שוק.

  75. אכן, חזרנו למחלוקת ישנה. אני לא חושב שפקיד שמגיב לאינפלציה המדווחת מווסת את הצריכה ואת ההשקעות כפי שהשוק החופשי היה מווסת. האינפלציה המדווחת נוגעת למוצרי צריכה, ואילו הריבית משפיעה הכי חזק על מיזמים לטווח רחוק.

    (הפקיד גם גורם הרבה רעש: הוא כל כך אימתני בהשפעתו שחצי מהשוק פועל מתוך ניסיון לחזות מה הפקיד יעשה: חדשות רעות נתפסות כחדשות טובות, כי בטח הבנק המרכזי יוריד ריבית, ולהפך).

    לשם השלמת התמונה, מלבד השיטה הקיימת ומלבד מטבעות מתחרים (שחלקם דווקא יהיו ממשלתיים, למשל מטבעות זרים), תיתכן גם שיטה בה הממשלה קובעת *מה* ישמש כמטבע, אך אינה קובעת את הריבית עליו, או אפילו את כמותו (למשל, מטבעה פתוחה).

    דפלציה מתונה אינה מהווה בעיה. מה שכן מהווה בעיה זה משבר בנקאי במערכת שמבוססת על רזרבה חלקית, שאז לפתע חלק גדול מהיצע הכסף במשק פשוט נמחק. לדעתי הפתרון לכך הוא לאסור על בנקאות ברזרבה חלקית. כאשר הרזרבה מלאה, משבר בנקאי או אופוריה בנקאית אינם משפיעים על כמות הכסף במשק.

  76. מבקר, למיטב הבנתי קביעת הריבית שקולה להדפסת כסף. איך אפשר יהיה להפקיד את הדפסת הכסף בידי גוף פרטי? זה לא ייתכן שזה יהיה שרירותי.

  77. תמריץ, לא הבנתי לאיזה חלק בדברי התייחסת. אולי התכוונת לזה:
    "תיתכן גם שיטה בה הממשלה קובעת *מה* ישמש כמטבע, אך אינה קובעת את הריבית עליו, או אפילו את כמותו (למשל, מטבעה פתוחה)".

    ב"מטבעה פתוחה" הכוונה היא שהממשלה היא שטובעת מטבעות מוסמכים, ממתכת מסויימת, שרק הם משמשים ככסף. אלא מה? כל מי שרוצה יכול להביא את המתכת הנ"ל למטבעה הממשלתית, ומייצרים לו מזה מטבעות מוסמכים, תמורת עמלה. מצד שני, כל מי שרוצה להתיך מטבעות ממשלתיים, רשאי לעשות זאת. באופן זה, זאת לא הממשלה שקובעת כמה מטבעות ממשלתיים יהיו, אלא השוק. אין גורם יחיד שמחליט.

    בנוגע לריבית על המטבעות הללו, זה כבר עניין להתמחרות בין לווים ומלווים, בבנקים, בבורסה, ובכל מקום אחר. גם כאן אין גורם יחיד שמחליט.

    (האם בשיטה כזאת מותר לבנקים להלוות ברזרבה חלקית, זה כבר דיון נפרד).

    — אני מקווה שזה ברור יותר עכשיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s