מפחידני הגרעון מכים שוב

נתניהו חתם על הסכמים קואליציוניים נדיבים ביותר עם שותפיו החרדים. אפשר לתקוף הסכמים אלו מבחינות רבות – הם מחזירים אחורה את המצב מבחינת חובת השירות הצבאי לתלמידי ישיבות. הם נותנים תמריצים להולדת ילדים כדרך פרנסה. הם מממנים מוסדות השכלה שמותירים את חניכיהם נבערים, ונבערותם מסכנת את עתידה הכלכלי והטכנולוגי של המדינה.

אולם חלק מהפרשנים הכלכליים בוחרים לתקוף את ההסכמים האלו גם או בעיקר על מה שמאוד טוב בהם – על כך שהם משחררים כסף למשק וכך מעלים את הגרעון. שוב חוזרת אותה טענה מטופשת כאילו הגרעון שיגרמו לו ההסכמים הקואליציוניים מהווה איזה אסון נורא עבור הדורות הבאים. טיעונים אלו הם שגויים ואינם מבוססים על שום דבר, אלא על אינטואיציה שקרית.  הרי בכל תקציב מדינה יש גרעון, ונשאר רק להתווכח מה יהיה גודלו. משום מה החליטו כמה אנשים שהגרעון המקסימלי הסביר הוא 2%-3%. בעיני מירב ארלוזורוב ודומיה ההחלטה השרירותית הזו הפכה לאיזו דת נוקשה שאין לסטות ממנה. האמת היא שכמו בכל דבר בעולם לא ניתן להסתמך על איזשהו מספר שרירותי שמישהו החליט עליו פעם בנסיבות אחרות לגמרי ולדבוק בו כמו באמונה טפלה. הגרעון צריך להיות תנודתי בהתחשב בנסיבות ובעיקר בשיעור הריבית. בשיעור ריבית כל כך נמוך שבו אנחנו מצויים כיום, הסכנה היחידה שמעלה הגרעון – צורך בהעלאת ריבית – אינה סכנה אלא תקווה. הריבית כיום נמוכה מדי ומנפחת בועות. לפיכך אפשר לאמוד שהגרעון צריך להיות גבוה משמעותית משיעורו הרגיל וכך יתרום להשבת הריבית לשיעור נורמלי יותר. גרעון של 4% או 5% בוודאי אינו מילה גסה.

כולם מסכימים היום שנתניהו התנהל כשר אוצר נחוש בקיצוציו ב-2003, אבל שוכחים מה הייתה הריבית אז כאשר נכנס לתפקידו. הריבית הייתה 9%. קיצוציו של נתניהו אפשרו לה לרדת במהירות מדהימה, וכך סללו את הדרך להתאוששות המשק. אבל אין לריבית לאן לרדת היום. קיצוצים יחוללו רק נזק, ולא יניבו שום תועלת. זה זמן ההרחבה התקציבית.

34 תגובות על ״מפחידני הגרעון מכים שוב״

  1. מסכים איתך לגבי הטענה הכללית על הגדלת הגירעון בסביבת ריבית נמוכה כזו.
    המתלוננים על ההסכמים עם החרדים שוכחים שגם בוז'י היה נאלץ לתת את אותם הוויתורים ואולי אפילו יותר כדי שהם יישבו בממשלה שלו.
    אין מה לעשות, הדמוגרפיה עושה את שלה….

    אהבתי

  2. צעדי הממשלה הנוכחית לגבי החרדים מהווים גם פספוס וגם הזדמנות. פספוס כי הצעדים מקטינים תמריצים ליציאה לעבודה ומעודדים בטלנות. הזדמנות כי האנטגוניזם שעורר לפיד בחרדים דעך, ולפיכך הראקציה נגד יציאה לאקדמיה ולעבודה נחלשת. איזה אפקט יהיה יותר חזק? ימים יגידו.

    אהבתי

  3. כל המו"מ הקואליציוני הזה הינו דוגמא לפסיביות והנגררות של ביבי.
    הוא הרי טען שהוא נגרר בממשלה הקודמת ע"י לפיד ובנט ועכשיו הוא נתן לכחלון הכי הרבה כח בהיסטוריה כשר אוצר כשיש לו רק 10 מנדטים. הוא נגרר גם ע"י החרדים ועוד.
    הוא לא הציג שום יוזמה/רפורמה אמיתית וחשובה משלו שחשוב לו לקדם.

    אהבתי

  4. ביבי איבד עניין מזמן בכל מה שהוא לא הגרעין האיראני. כל השאר קטן עליו. מקור השראתו הוא צ'רצ'יל. גם הקדנציה של צ'רצ'יל בשנות החמישים שבה התעסק בנושאי פנים לא זכורה כמוצלחת במיוחד.

    אהבתי

  5. ההשוואה של ביבי לצ'רצ'יל לא עושה עמו חסד. צ'רצ'יל אפילו לא מדגדג את הישגי הוד רוממותו ביבי…..

    אהבתי

  6. למה?

    למה שלא יהיה עודף של 5 אחוז בתקציב ובכסף הזה לקנות נכסים ? כמו נורבגיה(נדמה לי).

    למה לעודד בזבזנות בתור "גישה נכונה".

    אני לא אומר שצריך להיות חסכן כמו "הסולידית" ולחסוך 50 אחוז מהתקציב עד שמגיעים ל"חופש כלכלי" אבל 5 אחוז רבאק? זה גרושים.

    בן אדם פרטי שחוסך 5 אחוז נחשב לא בזבזן ולא חסכן.

    אהבתי

  7. אלדד, אין לי התנגדות לכך שהמדינה, מן הסתם דרך בנק ישראל, או קרן השקעה ריבונית, תקנה נכסים בחו"ל בהיקף גדול. זה רע מהפרספקטיבה הגלובאלית, כי זה יעצים את בועת הנכסים הכלל עולמית, אבל לישראל כמדינה זה לא רע. דבר כזה לאו דווקא מצדיק הקצאת תקציב מהגרעון, אלא אפשרי לביצוע באמצעות הדפסת כסף חדש בידי בנק ישראל, וזו הדרך הרווחת כיום לבצעו.

    אהבתי

  8. תמריץ, אכן יש הגיון מסויים בהגדלת גרעון בסביבת ריבית נמוכה, אבל מה לאחר מכן?

    כשאתה כותב "הגרעון צריך להיות תנודתי בהתחשב בנסיבות ובעיקר בשיעור הריבית" זה נשמע כאילו אתה חי באיזה עולם אידאלי דמיוני בו כל ממשלה יכולה לנפח ולצמצם את הגרעון לפי תאוותה. אתה באמת יכול לדמיין מצב למשל שבו יעד הגרעון של ישראל ב-2016 יהיה 5% ושנה לאחר מכן יחזור ל- 2%? פריצת מסגרת תקציב היא מדרון חלקלק ואם יגדילו הוצאות, קשה עד מאוד יהיה לחזור אחורה.

    אני מסכים עם כל מילה שכתבה מירב ארלוזורוב, לאו דווקא בגלל שהגדלת גרעון כרגע זה אסון גדול, אלא כי אין לי שום אמון במערכת שתדע לווסת חזרה את יעד הגרעון. בישראל הסיפור הזה קשה שבעתיים, כי המערכת המדינית סחיטה לחלוטין לקבוצות לחץ, ואין שום משילות, רק טקטיקה של הישרדות.

    זה גם לא שיש פה איזו מחשבה מתוחכמת של הרחבה תקציבית כיום שתנותב לתוכניות לאומיות ארוכות טווח. הכל סחר מכר מהסוג הרגיל של כיבודים לשרים, דרישות קואליציוניות, והעברת תקציבים למקורבים – כיום כבעבר, החרדים והמתנחלים.

    במידה רבה זו שחיתות ציבורית לאור יום. נבחרי הציבור גוזלים את הקופה הציבורית כדי לממן קבוצות לחץ שאינם מקיימות חובות אזרחיות חברתיות (שירות צבאי, חינוך וכו') או כלכליות (מיסים וכו').

    אהבתי

  9. כן אבל זה ספקולציה אתה מהמר שהנכסים יתנו יותר מהריבית על החוב.

    אם זה היה כ"כ קל כולם(כל המדינות) היו עושות את זה בהקפים גדולים.
    החוב היה גדל מאוד עד שהריבית עליו היתה גדולה יותר מערך הנכסים.
    (המשקיעים היו דורשים ריבית גבוהה יותר כי מבינים שהערך של המטבע יורד יחסית למטבעות אחרים ויחסית למתכות למשל).
    ע"ע הטייקונים בישראל שנפלו.

    אהבתי

  10. ועוד משהו, גרעון או לא גרעון, יש פה בזיון מערכתי מוחלט שממשלה בראשותו של נתניהו מבטלת סט שלם של חוקים שחוקקו בשנתיים האחרונות בממשלה בראשותו של אותו ראש ממשלה. זה מעבר לציניות או סתם חלם, זה טירוף של רפובליקת בננות. לא וינסטון צ'רצ'יל, אוליי גראוצ'ו מארקס, "אלה העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך… טוב, יש לי אחרים".

    אהבתי

  11. אלדד, (כמעט) כל המדינות עושות זאת בהיקפים גדולים.. אנו חיים בעידן של מלחמת מטבעות גלובאלית. מדינות משתדלות לקנות נכסים במדינות אחרות (בעיקר אגחים) כדי לעשות פיחות במטבע שלהן.

    אהבתי

  12. לגבי חוסר היציבות זו הדמוקרטיה. בעוד כמה שנים אולי לפיד שוב יהיה בקואליציה ויוכל להפוך הגלגל. מי שנפגע מהדפוס הזה אלו בעיקר המשפחות שמקבלות את הקצבאות והתמיכות ואין להן ודאות. אבל לבטח יעדיפו אי ודאות שמיטיבה איתן על פני ודאות שיקבלו מעט. בכל אופן מסכים שברור שבעולם אידיאלי לא כך אמורה להתנהל מדינה וחבל.

    לגבי גרעון, יש כלים לאפשר פריצה חד פעמית של הגרעון כמו החזרי מס מהסוג שהנשיא בוש עשה בו שימוש בשנת 2001. אני חושב שמע"מ תנודתי מתאים לכך. השקעה חד פעמית בתשתיות וכו'. מה שעושה הממשלה כרגע לא תפור למטרה הזו. עם זאת השורה התחתונה ביחס לצמיחה יכולה להיות חיובית.
    החשש הוא התמריץ השלילי לסגנון החיים הטפילי שחלק מהחרדים חיים בו. מצד שני התהליכים הנוכחיים של יציאה לעבודה ולאקדמיה אצל חרדים נראים חזקים מכדי שיחטפו מכה קשה, ואולי שיפור האווירה במגזר רק יועיל. ימים יגידו.

    אהבתי

  13. "ימים יגידו",מה זה הפכת להיות אייל גולן?

    אני מבין שאתה זחוח מעט אחרי שנתניהו ניצח ואתה מרגיש קצת שתפסת את אלוהים בביצים.

    זה כמו להגיד אני רציתי להתעסק עם קטינות בזמנו,אתם חושבים שזה לא ראוי,ההיסטוריה תשפוט אם זה ראוי או לא,בא נעזוב את זה כרגע.

    במלחמת מטבעות מדפיסים יותר מהמטבע הנוכחי לא קונים איתו נכסים באופן שיטתי(גם בארה"ב שקנו ני"ע מגובי משכנאות כחלק מההקלה הכמותית הפסיקו עם זה כי זה צעד מסוכן שנגמר בבועה כמו שאמרת ובזה שהריבית גדולה יותר מעלית ערך הנכסים כמו שאני אמרתי).
    אם זה היה כ"כ קל למה ארה"ב לא ממשיכה עם ההקלה הכמותית וקונה עוד ועוד נכסים וכך נפטרת מהגירעון שלה?

    אהבתי

  14. הקלה כמותית היא הדפסת כסף כדי לקנות נכסים בדמות אג"חים.
    אין שום סיבה למדינה להיפטר מהגרעון שלה. זה טוב לכולם שיש גרעון והציבור יכול לחסוך באמצעות אג"חים שמכסים אותו.

    אהבתי

  15. הכלכלנים בבנק ישראל ובאוצר לא מסכימים איתך בנוגע לגרעון. קשה לי להאמין שזה רק בגלל "אינטואציה".
    לי זה מאד מסתדר עם האינטואציה שלי:
    פוליטית הוצאות קל להגדיל. קשה הרבה יותר לחזור אחורה.
    הקריאה שלך להדפסת כסף היא לעניות דעתי מסוכנת ו"דתית" לא פחות.

    אהבתי

  16. הכלכלנים בבנק ישראלים ובאוצר חיים בטראומה של שנות השמונים ולא מבינים שהנסיבות השתנו. אבל הכלכלנים הבכירים ביותר בעולם בן ברננקי ולורנס סאמרס (לשניהם ביבי הציע את נגידות בנק ישראל במקום פלוג וסירבו) מדברים בשבח תמריץ פיסקלי במקום הורדות ריבית נוספות.

    אני מסכים שמנגנון הוצאה צריך להיות גמיש עם יכולת מובנית להצטמצם כשהנסיבות ישתנו. עוד לא ברור מה מההוצאות החדשות יתרגם לגרעון ואיך. כשנדע יהיה קל יותר להעריך המשמעויות.

    אהבתי

  17. ומי ישלם את גרעון? אנחנו.
    שליש מתקציב המדינה זה החזר חובות בערך?
    40 מיליארד בשנה תשלום ריבית.
    גרעון זה נפלא.
    בואו נעודד בטלנות חרדית על חשבוננו פלוס עבודה בשחור ואי תשלום מס ע"מ שיוזרם כסף למשק. ועוד שאר עניים מדומים שעובדים בשחור או משכירים דירות בשחור

    אהבתי

  18. שמעון, גרעון זה לא חוב שמישהו צריך לשלמו כמו שמשלמים חוב רגיל והסתכלות על הדברים בדרך כזו היא מתעתעת.
    ההסתכלות הנכונה היא בעיניי כזו: הכסף שניתן לקצבאות הילדים למשל יאפשר להורי ילדים לצרוך יותר וכך להשתמש ביותר משאבים במשק. ייתכן שאלו משאבים שמישהו אחר יכול היה להשתמש בהם (ואז זה באמת בא על חשבונו), ייתכן שאלו משאבים שהיו נותרים חסרי שימוש (בשל אבטלה או אבטלה סמויה או חוסר כדאיות בהשקעה בטיפוחם ללא ביקוש) ורק כך הם מנוצלים. שיעור האינפלציה הנמוך מעיד שאין לחץ על צד ההיצע. אז יש מקום לשער שיש עדיין הרבה משאבים פנויים שיכולים להיות מנוצלים.

    אהבתי

  19. באמת???????????
    גרעון מגדיל את החוב הממשלתי הכולל. לא? או מאיט את קיטונו. גרעון שווה לקיחת חוב חדש כל שנה.
    גידול החוב מגדיל את הריבית. או אי קיטון החוב ממשיך להעיק עלינו כריבית 40 מיליארד המשולמת ממיסינו במקום לספק לנו שרותים אחרים.
    בוודאי שגרעון למימון מגזרים פרזיטיים אינה מועילה למשק.
    התרומה של הגדלת הקצבאות למשפ חילונית היא זניחה.

    אבסורד השוחד העצום שביביהו נותן לחרדים שכוחם קטן משמעותית. ההסבר היחיד, שלא במפתיע, הוא ממלכד את כחלון עמ להכשילו..
    השרדות פוליטית ע"ח במדינה והציבור.
    כפי שכתבת, רק אירן מעניין אותו
    גועל נפש

    אהבתי

  20. וגם גרעון באפס ריבית מכביד על התקציב בתשלומי הקרן.
    ומועד לפורענות בעליית הריבית

    אהבתי

  21. אני לא מאמין בתיאוריית הריבית המזיקה. הריבית חוזרת לחוסכים בשקלים. היא לא נעלמת בתהום אפלה, אלא מאפשרת לכולנו לקבל תשואה על חסכונותינו. זה נכון שריבית מכבידה כמו ב-2003 יכולה לחנוק את המשק אבל אנחנו רחוקים מאוד מזה.

    אהבתי

  22. אז אתה אומר שדחק סכום אפס. נשלם ונקבל ריבית. עם סיכון תמידי למדרון חלקלק.
    ומה עם נשלם פחות ריבית אבל נקבל ריבית? יותר משתלם, לא?
    אתה לוקח הלוואות כדי לעודד את עלית הריבית שתחזור אליך? אני לא.

    אהבתי

  23. מדינה שונה מבן אדם פרטי. לבן אדם פרטי לא אכפת ממצבם של אלו שמלווים לו. למדינה אכפת. הם ציבור החוסכים שלה והיא אחראית גם לרווחתם. לכן יש לה עניין גם בטובת המלווים לה.

    זה לא שגרעון הוא תמיד בחינם. הגדלתו מעלה את הריביות וכך מקטינה את התמריצים להשקעות ולפיתוח עסקים. אבל זה שיקול נגד גרעון שמתאים לסביבת ריבית בינונית עד גבוהה. לא למצב חולני של ריבית אפס.

    אהבתי

  24. שמעון, זה לא שאני מצדד בריבית שלילית. חייבים להדפיס כסף. עדיפה ריבית שלילית מלא לעשות כלום. אבל הגדלת הגרעון היא דרך הדפסה טובה יותר.

    אהבתי

  25. אתה מתעלם מתופעות הלוואי הקשות.
    עוד דלק לניפוח הבועות המנופחות גם כך.
    אתה מצדד בכלים שהביאו שוב ושוב לקריסות בעבר.

    אהבתי

  26. תמריץ אתה רואה מהדיון שהתפתח כאן עם המקטרגים שלך שאין תוחלת בטווח ארוך לשיטה הכלכלית הנוכחית.

    הגענו למצב אבסורדי שאתה מעודד בזבוז ואומר שיש הבדל בין התנהגות אישית(בא כדאי להיות בעודף) להתנהגות ציבורית(בא כדאי לבזבז).

    נכנסת לדרך ללא מוצא.
    repent and you shall be forgiven

    דרך אגב לעצם העיניין הבזבוז לעולם לא טוב לאזרחים כי מההשקעות שלהם הם
    צריכים לשלם מס.
    אז הם תמיד יפסידו שורה תחתונה מהבזבוז יותר מאשר ירויחו מהצמיחה.

    אהבתי

  27. לביבי יש אינטרס משימור המצב הכלכלי – הוא חי בלוקסוס ואם לא יעשה את זה מי יודע אולי יחסלו אותו,יכניסו אותו לכלא או לכל הפחות יכפישו את שמו.

    אבל מה לעזעזל האינטרס שלך?

    האם אתה לא מעונין באמת?

    אהבתי

  28. אלדד, אכתוב פוסט תגובה לטענתך על המצב האבסורדי.

    ולגבי התגובה השנייה – כבר כתבתי על כך שאין הרבה קשר בין אינטרס אישי לדעה פוליטית.
    http://tinyurl.com/mp96a42 בין השאר ובעוד פוסטים.

    אהבתי

  29. אני מסכים עם תמריץ ניתן להגדיל את הגרעון התקציבי ובתנאי שהגרעון ישרת שתי משימות עיקריות עידוד הצמיחה במשק בכל הסקטורים במידת האפשר ותמיכה ברווחה דהיינו בשכבות המוחלשות לרבות העדות החרדיות..
    עובדתית העולם נמצא עדין במשבר כלכלי יש מדינות כמו ארה"ב שעשו מאמצים כבירים והם בדרך יציאה מהמשבר אולם אין בטחון שתהיה זאת יציאה חלקה יתכנו קשיים בדרך ואולי אף חזרה למיתון דבר שיצביע על כישלון ההנהגה באותו מועד..
    מה לגבי ישראל ..?לצערי אנחנו גולשים במדרון לכיוון של מיתון כלכלי ואולי גם משבר חברתי עמוק הגדלת הגרעון הוא הוא צורך מידי על מנת לבלום את הרעה שבדרך..יש טענות של מלומדים ואחרים נגד הרחבה כמותית וריבית קרובה ל0% ויש להם נימוקים משכנעים אבל אף אחד מהם לא נכנס לצלחת של מיליוני אמריקאים ממעמד הביניים אשר איבדו את עולמם כלכלית וחברתית כנ"ל גם באירופה מיליונים של מחוסרי בית מזון ורפואה בסיסית את הדבר הזה לא מראים לנו בטלוויזיה וחבל..אין נסים לכל דבר חריג יש מחיר ויש מי שמשלם אותו אולם כל חלופה אחרת משמע עוני המוני אבטלה אובדן תקווה או במילים אחרות "דיפרסיה" שלא נגיע לזה כי התוצאה תהיה כאוס כללי ולא נשלט..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s