נתניהו מומחה למלחמה בטרור? לפי המספרים, כן.

ציוץ לעגני של כתב ynet אטילה שומפלבי בטוויטר לכד את עיני. שומפלבי, מבקר ידוע של ראש הממשלה, הציג תצלום של ספריו של נתניהו על המלחמה בטרור וכיצד המערב יוכל לנצחו והוסיף את הכיתוב הלועג "מממ, בהחלט".  אבל המספרים היבשים מראים שאין כל מקום ללעוג ליומרותיו של נתניהו להיות לוחם נחוש בטרור. אדרבה, הם תומכים ביומרה הזו.

בשש השנים האחרונות שבהן כיהן נתניהו כראש ממשלה עמד מספר הישראלים ההרוגים כתוצאה מפעולות טרור על 24 בממוצע לשנה, גם כאשר כוללים את כל קורבנות צוק איתן. מספר זה נמוך  מזה שנרשם בזמן ממשלת בגין שנקלעה למלחמת לבנון ושהתמודדה עם פיגועים קשים, נמוך מזה שנרשם אצל ממשלת שמיר שבתקופתה התחוללה האינתיפאדה הראשונה (164 הרוגים, בנוסף להרוגים כתוצאה משהיית צה"ל בלבנון). ממשלת רבין-פרס רשמה עשרות רבות של הרוגי טרור בכל אחת משנות הכהונה שלה – בחודש אחד ב-1996 תחת שלטונו של שמעון פרס נהרגו כ-60 ישראלים בגל טרור.

על מה שחולל אהוד ברק שבתקופתו אירעו מהומות אוקטובר ופרצה אינתיפאדת אל אקצה מיותר לדבר. וכך גם על אריאל שרון שאמנם הצליח לרסן בסופו של דבר את פיגועי הטרור, אבל לא לפני שהפקיר חיים של מאות חיילים ואזרחים במדיניות "ההבלגה זה כוח" שלו שקדמה למבצע חומת מגן.  כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה התאפיינה ברמות נמוכות יחסית של טרור בעזה, יהודה ושומרון ובמבצע גדול אחד שניהל היטב ובמחיר דמים מינימלי – מבצע עופרת יצוקה. אבל הישגים אלו מחווירים לעומת השלכות מלחמת לבנון השנייה שהחל בה ומחיר הדמים המיותר ששולם במהלכה בשל טעויותיו הקשות – 165 חיילים ואזרחים שקיפחו חייהם.

נתניהו הצליח לרסן את הטרור כבר בכהונתו הראשונה. אז החליף את שמעון פרס שכשל בהתמודדות מול פיגועי ההתאבדות והביא לשלוש שנים שקטות יחסית. אמנם מהומות הכותל והפיגוע במחנה יהודה ב-1997 יכולים להירשם לחובתו, אבל כשבודקים את המספרים, סטטיסטיקת ההרוגים מראה שזו הייתה כהונה שקטה במיוחד בחזית הפלסטינית הן בהשוואה למי שבא אחריו והן בהשוואה למי שבא לפניו. עם זאת יש צל כבד שמעיב על כהונתו הראשונה – שהות צה"ל בלבנון. לא ניתן לסכם את מספר החיילים שנפלו בכהונתו הראשונה מבלי להכריע בסוגיה האם יש לכלול את 73 הרוגי אסון המסוקים כקורבנות מלחמה או כקורבנות תאונה. גם אם נכריע שזו תאונה שאין לייחס לו את התרחשותה, עדיין נצטרך להתמודד עם העובדה שאף ללא האסון השהות ברצועת הביטחון גבתה בממוצע את חייהם של 20 חיילים מדי שנה, אם כי נתון זה אינו מיוחד רק לנתניהו ואפיין גם את כהונת קודמיו.

לסיכום ניתן לומר שכשבוחנים התמודדות עם אויבי ישראל מפרספקטיבה של מספר ההרוגים, נתניהו הוא בבירור ראש הממשלה המוצלח ביותר בתולדות המדינה, בפרט בשש שנות כהונתו האחרונות. גם כשהולכים אחורה לראשי ממשלה מהעבר הרחוק רואים שתמיד כהונתם הייתה כרוכה באובדן חיים המוני כתוצאה מטרור ומלחמות. גולדה מאיר (מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור), לוי אשכול (מלחמת ששת הימים), דוד בן גוריון (מלחמת השחרור, מלחמת סיני).   אולי בתקופת משה שרת היו פחות הרוגים מדי שנה מאשר בזמן נתניהו, אך כהונתו הייתה קצרה וכללה את הטבח במעלה עקרבים ועוד כמה פיגועים קטנים יותר. מספר תושבי ישראל היה נמוך בהרבה, כך שביחס הרוגים מטרור ומלחמות לנפש עדיין תקופת נתניהו מציגה תוצאות טובות יותר.

מה שמתעתע בנתניהו הוא הפער בין האופן שבו תמיד השתמע ממנו שיש להילחם בטרור – בתרועות חצוצרה ומצילתיים, בנחישות מופגנת, לבין האופן המאופק והשמרני שבו הוא מתנהל בפועל, תוך סלידה עמוקה מהרפתקנות. ממשלתו אינה ממוטטת את שלטון החמאס אלא מזרימה כמויות עצומות של אספקה לממשלת הטרור בעזה, רק כדי שלא ליצור לה מוטיבציה לפתוח בעימות. בכהונתו הראשונה נמנע מלבקש את הסגרתו של בכיר החמאס אבו מרזוק, כדי שלא לעודד פיגועי תגמול.  אבל נתניהו אינו עושה זאת מתוך שמאלנות אלא מתוך זהירות ושמרנות, שבגללן הוא גם נמנע בעקשנות מכל ויתור טריטוריאלי מתוך הנחה סבירה שכל מקום שיפנו חיילי צה"ל יהפוך לבסיס טרור.

לדעתי למרות המספרים המרשימים שמציג נתניהו ועל אף שללא ספק מסתובבים בינינו רבים שחבים את חייהם לאופן השקול שבו הוא מנהל את ביטחון המדינה, משפט ההיסטוריה יאמר כנראה שלעתים הגזים בשמרנותו. דוגמה לכך היא סוגיית דרום לבנון. נתניהו שקל יציאה משם במהלך כהונתו הראשונה, אך לא היה נחוש בכך ולא גבר על התנגדותו של שר הביטחון שלו יצחק מרדכי. בזכות אהוד ברק יצא צה"ל מלבנון, נתניהו ירש מצב נוח בגזרה הזו, ויכול להרשות לעצמו פעולות זהירות פה ושם נגד חיזבאללה, כמו אלו ששמענו עליהן ביום שישי האחרון,  מבלי להסתכן בחזרת שפיכות הדמים המתמדת של שנות התשעים בחזית הזו.

מודעות פרסומת

35 תגובות to “נתניהו מומחה למלחמה בטרור? לפי המספרים, כן.”

  1. kb Says:

    החישוב הזה מוטה ומטעה. ספק בכלל אם ניתן לכמת הצלחה במלחמה בטרור לפי מספר ההרוגים בקדנציה, ואפשר לראות דברים אחרת לגמרי.

    הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש ממשלה הכתיבה הרבה מגלי הטרור שהגיעו אחריה. האיש ניהל קדנציה שלמה של תרגילים פוליטים, קשקושים על פעימות, ובפועל מיסמוס מה שהיה בזמנו תהליך שלום, או שאריות של רצון טוב לתהליך. אז כן, בזמן הקדנציה שלו היה מספר נמוך של הרוגים, אבל אחריו המבול. זה המשיך ל-"אין פרטנר" של ברק, לאינתיפאדה, ולקדנציה של שרון שבה צה"ל למד להתמודד עם הטרור, תוך כדי ריסוק כל אפשרות להיפרדות בהסכם, העמקת הכיבוש וכו'.

    אם זה לא היה טראגי זה היה קומי, כי בקדנציה השניה האשם חזר לזירת הפשע. השמאל כבר הבין ש-"אין פרטנר", צה"ל הצליח במידה רבה להכניע את הטרור, ואפשר לספור לו שוב מספר נמוך של הרוגים בקדנציה, בה רק נתן לישראל להתגלגל עמוק יותר לתהום של אין פתרון מדיני.

    ממש מר ביטחון.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אתה מודע לכך שאפשר לסכם את תגובתך במילים:"לעזאזל הנתונים, העיקר התרשמותי הסובייקטיבית"?
    אני לא סוגד לנתונים באופן עיוור. תמיד אפשר למצוא דרכים יותר מתוחכמות ומורכבות לפרש אותם. אבל אי אפשר גם לזרוק אותם לפח בלי להסתכל. הנתונים מראים שאחרי תשע שנים של כהונה נתניהו הוא ראש הממשלה שבתקופתו הרוגי המלחמה והטרור היו המועטים ביותר ביחס. זה דבר שצריך לתת עליו את הדעת.

    אשאל זאת בצורה אחרת: נניח שהיינו באים לשמאלני בעת שהוא מנגב מפניו את הדמעות אחרי מפלת פרס במאי 1996, ואומרים לו:"ראש הממשלה שנבחר עכשיו עתיד לכהן לפחות תשע שנים, והשנים האלו יהיו השקטות ביותר מבחינה בטחונית ביחס לכל ראש ממשלה אחר. נראה לך סביר?". כמובן שזה לא היה נראה לו סביר, אבל זה מה שקרה בפועל.

    אהבתי

  3. ד Says:

    תמריץ,
    אם מישהו מהמרכז ושמאל ממנו היה עובר קדנציה כמו זו האחרונה בדיוק הכוללת שיחרור אלף מחבלים תמורת חייל אחד בעסקת הכניעה לטרור הגדולה ביותר בהיסטוריה (!!!) ועוד 72 הרוגים במבצע סתמי ללא הישגים שלאחריו החמאס כבר בונה שוב בעוצמה מנהרות (וגם חיזבאללה) אז ביבי בעצמו היה קורא לו כישלון טוטאלי.

    אהבתי

  4. kb Says:

    הנתונים הם הנתונים, ההשלכה מהם לתובנות היא סובייקטיבית.

    באותה מידה שהחלטת שהנתון היבש של "מספר הרוגים ישראלים בקדנציה" מלמד על נתניהו כאיזה מומחה לביטחון, אפשר גם לבחור נתונים אחרים, בהם "מספר האסירים הביטחוניים ששוחררו בקדנציה", או "מספר הגינויים כלפי ישראל באו"ם" וכו' וכו'.

    התמונה הרבה יותר מורכבת, והלעג שהיה בציוץ של שומפלבי כלפי הסאבטקסט הדידקטי של "כיצד יוכל המערב לנצח…"/"כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטים…" במקומו, לטעמי.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    ד, המציאות היא אירונית, ונראה לי שזה מה שרציתי להגיד. נתניהו הצליח בהתמודדות עם הטרור יותר מכל מנהיג אחר בתולדות המדינה, אבל הכלים שהשתמש בהם שונים מהכלים שהצהיר עליהם בפומבי ככלי המאבק בטרור, ומבטאים תפיסה בפועל מורכבת יותר מהסיסמאות שתמיד שיחרר.

    אני לא חושב שמבצע צוק איתן היה סתמי. הוא היה עוד לבנה בקיר הברזל שהקמתו משדרת לערבים שאין תוחלת בלהתעסק איתנו. אבל זה יאמר העתיד. גם אחרי צוק איתן, הסטטיסטיקות של נתניהו טובות יותר מאלו של כל ראש ממשלה אחר.

    kb, אני חושב שברור ש"מספר האסירים הבטחוניים ששוחררו" וכו' אינו נתון שיכול להקביל בחשיבותו באיזו צורה לנתון של מספר ההרוגים. באמת שאין מה להשוות, וזו הקבלה לא מוצלחת.
    אני מסכים שמשפט ההיסטוריה יכול להיות שלילי כלפי נתניהו אם יהיה ברור בעתיד חלילה שמדיניותו הובילה לאיזה אסון ביטחוני או למדינה דו לאומית וכו'. אבל זה כרגע ספקולציות. העובדות של ההווה הן בעדו.

    אהבתי

  6. ד Says:

    תמריץ, איך שיחרור אלף מחבלים שאחד מהם תיכנן והוציא לפועל חטיפה ורציחה של שלושה נערים ולאחריו נגררנו למבצע שבו נהרגו 72 חיילים ואזרחים נחשב לסיפור הצלחה?!?!?!?!!??

    אם בוז'י היה עושה את אותו הדבר אז ביבי, ליברמן ובנט היו קוראים לו בוגד ודורשים להכניס אותו לכלא והיו נערכות הפגנות ענק של כל הימין נגדו.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    כל מנהיגי ישראל הפגינו חולשה בהזדמנויות מסוימות וביבי אינו יוצא דופן. בגין החזיר סיני עד הפירור האחרון. שמיר הבליג במלחמת המפרץ. רבין הוביל עסקת ג'יבריל ולחץ יד לטרוריסט ערפאת. הסכים גם לסגת מהגולן עד הכנרת. על פרס ועל ברק מיותר לדבר. שרון אמר הבלגה זה כוח ונתן לחמאס את עזה במתנה. אולמרט הוביל ההתנתקות, רצה לשכפלה בגדה והציע לאבו מאזן את ירושלים. ונתניהו שחרר את שליט. מכל הדברים שמניתי – החולשה שהפגין נתניהו הייתה כנראה הפחות מסוכנת. ולדעתי נעשתה בתבונה מסיבות שכבר דסקסנו פעם לדעתי ונכונות מעבר לשיקול ההומניטרי.

    אהבתי

  8. גיא Says:

    תמריץ , אהבתי את הניתוח והתגובות.
    לגבי הניתוח הסטטיסטי המקאברי יש להוסיף את יחס ההרוגים ההיסטורי לגודל האוכלוסיה.

    נוסף לזאת יש לתת קרדיט לנתניהו על עליית בלתי פוסקות של ה S&P בשנות שלטונו 1996-1999 , 2009-2015 😉 סליחה , סתם , הייתי חייב.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    גיא, אתה טועה. ה-s&p ועלייתו קשורים בעיקר לתפוקת החמאה בבנגלדש. http://business.time.com/2009/04/16/the-bangladeshi-butter-production-theory-of-asset-prices/

    אהבתי

  10. קרולין גרינברג Says:

    מצחיק אותי שמאלנים שכותבים כאן על ביבי ש"האיש ניהל קדנציה שלמה של תרגילים פוליטים, קשקושים על פעימות, ובפועל מיסמוס מה שהיה בזמנו תהליך שלום".
    לא יודעת אם מדובר במישהו צעיר מידי שלא קורא ובקיא בהיסטוריה או באדם מבוגר שהוא שקרן חסר בושה.
    בתקופה של חצי שנה מאז חתימת ההסכם ב-93, נהרגו 23 ישראלים בפיגועי התאבדות בחדרה, עפולה, חברון, קריית ארבע ומחסום ארז.
    את שנת 1994 סיימה ישראל עם 78 משפחות שחייהן נהרסו בגלל פיגועי הטרור הערבי.
    בשנת 95' חלה ירידה ו"רק" 54 ישראלים נרצחו והפכו ל"קורבנות השלום".
    ב-1996 שוב זינוק ולמעלה מ-80 ישראלים נרצחו ע"י הפרטנרים של השמאל.
    במהלך 15 השנים לפני החתימה על ההסכם (1978-1993) נרצחו 270 ישראלים ע"י ארגוני טרור ערבים.
    במהלך 15 השנים אחרי החתימה על ההסכם (1993-2008) נרצחו 1450 ישראלים ע"י ארגוני טרור ערבים.
    השמאל המית על עם ישראל אסון, פתח את דלתות הבית הלבן לאירגון טרור, והפך את החמולה הערבית ל"עם".

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    קרולין, יש לי תיאוריה על הקשר בין הסכמי אוסלו והסכמים בכלל לפיגועים, אבל אקדיש לזה פוסט נפרד נראה לי.

    אהבתי

  12. ד Says:

    קרולין, מתחיל להימאס עליי לחזור על עצמי פה אבל מכיוון שאת אוהבת לתת עובדות ומספרים (אישית לא בדקתי אותם) אז בבקשה: 1) הביטוי "קורבנות השלום" הינו ביטוי שלראשונה השתמשה בו גאולה כהן (ימנית לגמרי, יותר מבנט) בנוגע להסכם פינוי סיני (!!!) ובהמשך הימין ייחס אותו ברשעות לשמאל בנוגע לאוסלו. רבין אפילו התנגד לגמרי לביטוי הזה ושלל אותו.
    2) אם אוסלו כזה אסון נוראי לעם ישראל אז מדוע ממשלות הימין מאז 1996 לא ביטלו אותו?? והיו להם הרבה הזדמנויות לעשות זאת….

    הכלכלה שביבי והימין כל כך גאים בה היום הינה תוצר ישיר וחד משמעי של הסכמי אוסלו!!

    אהבתי

  13. ד Says:

    קרולין, אשמח אם תכתבי לנו מה לדעתך היה תוואי ההיסטוריה החלופי אם הסכמי אוסלו לא היו נוצרים.
    מה היה קורה אם רבין לא היה עולה לשלטון ב-1992 ומאז ועד היום רק הימין היה בשלטון.

    אהבתי

  14. kb Says:

    קרולין,
    מה לעשות ש-"שמאלנים" מסתכלים על המציאות אחרת ממך. לא צריך להיות לא "צעיר" ולא "שקרן חסר בושה". יש לי זיכרון טוב מאוד, כנראה יותר טוב מלציבור הישראלי, איך העביר נתניהו את הקדנציה הראשונה שלו. התיאור שלי מדוייק, זה אוליי הזיכרון שלך שמתעתע.

    כל שאר המספרים שזרקת לחלל האוויר בכלל לא נוגעים לדיון של האם מספר ההרוגים בקדנציה הוא מדד ליכולות של ראש הממשלה המכהן באותה הקדנציה. אוליי רק חיזקת את ההיפך.

    אהבתי

  15. קרולין גרינברג Says:

    KB, אני יודעת ששמאלנים מסתכלים על המציאות אחרת ממני.
    לכן הם צועקים קולולולו בפייסבוק כשחייל צהל נהרג, לכן הם הולכים לחבק את הורי המחבלים שרצחו את משפחת פוגל ולכן הם רואים במכחיש השואה אבו מאזן פרטנר ראוי.
    לא חיזקתי את ההיפך, הוכחתי שאתה טועה. אפילו אדריכל ההסכם ביילין אמר זאת.
    בכל אופן אתה מוזמן להמשיך ו"להתענות" במדינה שמשגשגת כלכלית ונמצאת במקום 11 במדד האושר העולמי.
    את סיפורי הסבתא על 20 מליארד עניים שחיים פה ועל האפרטהייד אתה מוזמן למכור לחבריך האירופאים, יש מצב שהם ישלמו לך על זה. זה עובד טוב לכמה שמאלנים מפורסמים.

    אני לא יודעת מה היה קורה אם רבין לא היה עולה לשלטון.
    צריך לשאול האם היה קם מישהו בימין שגם היה מוכן לספח את יו"ש, כפי שהיה צריך לעשות מזמן.
    את האוכלוסיה ששם יש לעודד להגר עם תשלום פיצוי נדיב.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    קרולין, אני סבור שתגובתך תוקפנית יתר על המידה. אני משוכנע שהמגיבים בבלוג, גם השמאלנים שבהם, לא מוכרים סיפורי זוועה לחבריהם באירופה ולא צועקים קולולו כשחיילינו נהרגים.

    אהבתי

  17. אלדד Says:

    בשבילי מבחן התוצאה זה מבחן האנשים.
    לפי האנשים שמצביעים/לא מצביעים למפלגה אפשר לדעת אם זה טוב או לא.

    למשל אם זה צ'חצ'חים אני לא סומך עליהם.
    גם חננות אני לא סומך עליהם.

    אפשר לפרש גם אחרת את הנתונים.
    נניח שהייתי מנכ"ל בזמן פריחה כלכלית האם זה בזכותי החברה הצליחה?

    ובהשאלה מה שאתם מתעלמים ממנו זה שהעולם השתנה לטובה ובכל העולם יש פחות הרוגים מטרור במשך כהונותיו של נתניהו.

    חוץ מזה kb צדק שנתניהו משך זמן בקדנציה הראשונה וכל העצבים יצאו בקדנציה אח"כ על מחליפו.
    ההוכחה שהוא צדק,הקדנציה הקודמת( שלפני הבחירות שהיו בפברואר השנה) תרגילי משיכת הזמן שלו נכשלו וחטף חזק את הבומבה עם צוק איתן.

    תמריץ אתה לא יכול להגיד שהוא הצליח לחסוך הרוגים בצוק איתן,יש גבול.

    דרך אגב אני אפתיע ואגיד לך שהאסטרטגיה של הליכוד היא נכונה בגדול!!!
    המחשבה שלהם שהערבים ישתנו עם הזמן ובאמת הערבים השתנו עם הזמן,
    גם אנחנו השתננו עם הזמן ורוצים הרבה הרבה פחות להרוג את הערבים בתור פיתרון קבע.

    לפי אותו היגיון גם המערך(או איזה שם חדש שבוחרים למפלגה כל פעם בשביל לשכנע את המזרחיים לבחור בהם) צדק.
    מו"מ אין סופי מעביר את הזמן בסבבה בדיוק כמו "לא לעשות כלום של הליכוד".

    היה הכי מהיר כמובן (וחסכוני בהרוגים) ,וזה לא נעשה, זה לשפר את המצב הכלכלי של הערבים.
    זה היה מוריד את המוטיבציה של הערבים ל"התעצבן עלינו" כי יש להם יותר מה להפסיד.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    אלדד, אם מה שמתחולל במזרח התיכון בשנים האחרונות לא גרם לך לסגת מהשקפתך שהעולם משתפר והערבים לא רוצים להרוג ולהיהרג יותר, אז אתה אחד האנשים האופטימיים בלבנט.
    מחוץ למזרח התיכון כשמסתכלים על התמונה העולמית הגדולה באמת אתה צודק

    אהבתי

  19. גיא Says:

    תודה , תמריץ .
    סרט מעניין אם כי הטענות מוכרות.
    בכל מקרה זה לא כ"כ רלוונטי לאיזורינו וגם לא היה רלוונטי בעבר הרחוק.
    יש לזכור שבזמן שמה שהעולם כינה "פאקס-רומנה" (השלום הרומאי) נחרב
    בית המקדש ,נכשלו מרד התפוצות ומרד בר כוכבא והוגלינו מהארץ.

    רק אומר.

    אהבתי

  20. orihippo Says:

    ….
    ביום שבו אירעה פשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה, נשבר גם שיא הרווחים שהניבה מכירה פומבית כלשהי לאמן חי. שני האירועים המכוננים הללו התרחשו ב־15 בספטמבר 2008. האחד קרה בבורסה של ניו יורק, השני בבית המכירות סותביס בלונדון. ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארצות־הברית, קרס ומנייתו צללה אל קרוב לאפס, כשהיא מוחקת בן יום עשרות מיליארדי דולרים מכספם של המשקיעים. הפחד שאחז בשווקים היה משתק. היה זה משבר אמון עצום. שום תרחיש בלהות לא נראה מופרך; שום חברה לא נחשבה חסינה בפני התמוטטות. בשבוע שלאחר מכן הוביל הלך הרוח הפרנואידי את שוק ההון להתרסקות גלובלית, והמשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז השפל של 1929 יצא לדרך. אווירה שונה לחלוטין שררה במכירה הפומבית של יצירות האמן הבריטי הפרובוקטיבי דמיאן הירסט. עבודותיו החדשות של הירסט – 223 במספר – גרפו סכום חסר תקדים של יותר ממאתיים מיליון דולר, ועשו את יוצרן לאמן העשיר ביותר בעולם. את עיקר תשומת הלב לכדה באותו הלילה עבודה שנקראה "עגל הזהב": דמיינו לעצמכם מכל זכוכית ענק הניצב על במת שיש לבן, ובו עגל גדול, משומר בפורמלין, שקרניו ופרסותיו מצופות זהב. המחיר ששולם עבור יצירת האמנות הזו עמד על לא פחות מ־18 מיליון דולר.
    מה עומד מאחורי צירוף המקרים המפתיע הזה, שבו התלכדו פשיטת הרגל והמכירה הפומבית הגדולות בהיסטוריה? לפחות במישור הפרסונלי, הזיקה בין שני האירועים מובנת מאליה. אחרי הכל, מדובר כמעט באותו מילייה. בין הקונים שעטו על עבודותיו של דמיאן הירסט כמוצאי שלל רב היו גם מנהלי קרנות גידור והשקעה – בדיוק אותם אנשים הנושאים באחריות לקטסטרופה הפיננסית. ההון נודד בין שווקים וגם בין שדות. כל אלה שידעו לחלץ בזמן הנכון את הונם מן הבורסה או להמר נגדה הוסיפו להסתובב בכיסים תפוחים. רובם בחרו לצבור זהב; בעלי הטעם היוקרתי רכשו דמיאן הירסט….

    אהבתי

  21. ד Says:

    קרולין,
    כמו רוב הימניים את מתחמקת מלחשוב על מה היה קורה אם היינו ממשיכים להחזיק בגדה ובעזה ב-1992 ועד היום. איך הייתה נראית הכלכלה? מה מצבנו המדיני היה? כמה הרוגים מפיגועי טרור היו לנו מאז ועד היום (תחל הנחות אפילו שמרניות)?

    אל תשכחי דבר אחד, הימין מהלל את מצבנו הכלכלי המופלא (והוא אכן כזה מהרבה סיבות מקומיות ועולמיות) והצבאי אך שוכח שכל זה אפשרי רבות בגלל הסכמי אוסלו.

    כמו שבאפט אמר: "האדם יושב ונהנה מצלו של עץ היום כיוון שניטע לפני שנים רבות"

    אהבתי

  22. קרולין גרינברג Says:

    אני לא מתחמקת מלחשוב, אני פשוט לא מבזבזת את זמני על העבר. מה שעשו עשו, אין איך לתקן את זה.
    אי אפשר גם להתעלם מהבוגדנות שמאפיינת את השמאל שהולך לאירופה ומסביר להם מה ניתן וצריך לעשות.
    שלום עכשיו לדוגמא, תנועה עתירת ממון שמקדמת בימים אלו ממש קמפיין בארה"ב לחרם על מוצרים ישראלים שמיוצרים בשומרון.
    עוד דוגמה מוצלחת היא העתירה של שלום עכשיו לבית המשפט בארה"ב נגד הרישום "ישראל" בדרכונים המונפקים בירושלים.
    כי כשיש כאלה "יהודים", אז מה מצפים שהאירופאים והאמריקאים יגידו?

    אהבתי

  23. שמעון חש Says:

    הפוסט מזכיר לי את החוקר שתלש לעכביש כל פעם רגל אחת ואמר לו קפוץ. ובסוף הסיק שהוא חרש כי לא קפץ..
    הזמנים פשוט השתנו וביבי קיבל זאת בירושה אחרי שאולמרט ושרון עשו ת עבודה בלבנון ובאינתיפדה שנייה. להשוות את ביבי לבן גוריון?
    מלחמת השחרור מול צוק איתן…
    נס שלא יאמן ששרדנו את מלחמת השחרור וניצחנו.
    מבצע קדש.. ששת הימים.. שרידותינו היתה בספק רב.. זה מול צוק איתן.. גם מלחמת לבנון הראשונה בכלל לא ברת השוואה.
    המלחמות הגדולות שניהלו ממשלות קודמות בנו את העליונות האזורית שלנו כך שעתה עוסקים רק ב"קצת" טרור.
    ביבי היה מנהל טוב יותר את האינתיפדה השנייה? חומת מגן? לבנון השנייה? שלום הגליל? יום כיפור…?
    או מונע אותם בכוח הרתאתו? לעולם לא נדע אך תרשה לי לפחפח.
    שנאמר כבר בתנך , ותשקוט הארץ 40 שנה.. שקרניהו פשוט קיבל תק' רגועה יחסית ולא בזכותו. ולכן הוא יכול לברבר בלי סוף על איום אמורפי מאירן והעם בכלל עסוק ביוקר מחיה ולא בבטחון.

    אהבתי

  24. שמעון חש Says:

    גובר כאן על חולשות
    ביביהו גם גילה ריפיון רב כשהבליג על מאות רקטות שעפו לדרום במשך שנים ומיררו את חיי האזרחים.
    כשיצא לצוק איתן, סיים אותו ללא הכרעה כשברור שהחמאס מיד בונה שוב מנהרות ומאז גם שוב רקטות ללא תגובה.
    אתה רואה את צוק איתן כלבנה בחומת הפלדה.
    החמאס רואה הפוך.. הם עמדו בגבורה ולא קרסו מול ישראל החזקה וצבאה החזק והמתקדם.
    הם מתכוננים לסיבוב הבא מעודדים. סיבוב קשה בהרבה.
    עם המזל של ביבי זה יקרה במשמרת של מישו אחר ואז יוכלו להגיד שאצל ביבי זה לא היה קורה.

    כנל שגשוג הכלכלה ש"בזכותו"
    בדיוק כמו להגיד ב 2007 שגרינספן גאון ויצר כלכלה משגשגת.
    רק עוד כמה שנים כשנאכל את תוצאות בועת הנדלן שביבי ופישר בישלו אז נוכל לדעת מה רבה גאוניותם.
    פשוט ב 2009 הריבית פה עוד היתה גבוהה ובלי בועה אז ניתן היה לאפס ריבית לנפח בועה וכך ליצור שגשוג מלאכותי קצר טווח.

    כאמור
    עם המזל של ביבי גם זה יקרה במשמרת של מישו אחר ואז יוכלו להגיד שאצל ביבי זה לא היה קורה.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    שמעון, כמו שאומרים בספורט "המזל הולך עם הטובים". אני לא חושב שרק במקרה ביבי הביא את התקופה הביטחונית הטובה ביותר בתולדות המדינה. נכון, אני לא באמת משווה את ביבי לבן גוריון ומוציא את בן גוריון רע כי בתקופתו נהרגו לוחמי מלחמת השחרור. זו לא השוואה רצינית. בן גוריון הניח הבסיס לכול. כן רציני לדעתי להשוות את ביבי לאולמרט, לרבין, לפרס, לברק, לבגין, לגולדה. לדעתי ביבי מתאפיין בפראנויה שמן הסתם לא הייתה מאפשרת לו לשקוע בשאננות ערב מלחמת יום כיפור, וסלידתו מהרפתקנות הייתה מביאה להתנהלות אחרת במלחמת לבנון הראשונה והשנייה. בהשוואה לרבין, לפרס ולברק הוא לא היה מוותר לערבים, מונע את כניסת המחבלים מטוניס וכך מונע את האינתיפאדה השנייה ואת הפיגועים שקדמו לה. כאן יש לו רקורד מוכח כי באמת קיבל את השלטון בין רבין ופרס לבין ברק והצליח מאוד במישור של הטרור הפלסטיני.

    בכל מקרה עכשיו אני מפרסם פוסט שיציג באמת את הדברים בצורה מאוזנת יותר, ולא כמו שמשתמע מהפוסט הזה שאני גרופי חסר תקנה של ביבי.

    אהבתי

  26. ואולי בטווח הארוך השמאלנים צודקים? | תמריץ Says:

    […] הנסיגות האלו קרו, והמצב הביטחוני רחוק מלהיות קטסטרופה. כפי שהראיתי בפוסט הקודם, שש שנות הכהונה השנייה של נתניהו היו השנים הטובות […]

    אהבתי

  27. שמעון חש Says:

    הנחות חסרות בסיס ע"ס אהדתך את ביבי.
    אפשר גם לטעון הפוך וכל ניחוש הוא טוב..

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    שמעון, הכול זה הנחות חסרות בסיס מלבד העובדות. העובדות הן שיחס ההרוגים מטרור ומלחמה הוא הנמוך ביותר בשנות שלטונו של נתניהו.

    אהבתי

  29. שמעון חש Says:

    עובדה גם שהעכביש לא קפץ
    ושנסדאק שבר שיא

    אהבתי

  30. הצבעה לביבי כהשקעת ערך | תמריץ Says:

    […] כפי שמתבטאים במספרים קונקרטיים כמו מספר המובטלים ומספר ההרוגים במלחמות, הטוב בתולדות המדינה. זאת בניגוד לרחש בחש של כישלון […]

    אהבתי

  31. Reuven Bardach Says:

    חחח מה שווים כל החישובים אם הם לא כוללים את קורבנות טרור הסכינים?

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    לא יכולתי להכליל את נתוני אינתיפאדת הבודדים באפריל לפני שפרצה.

    אהבתי

  33. תמריץ Says:

    אין ספק – ככל שמתמשכת אינתיפאדת הבודדים, הרקורד של נתניהו בתחום הזה של נפגעי טרור, שבו הוא היה גאה ביותר ובצדק, הולך ונשחק.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    12 חודשים לאחר פרוץ אינתיפאדת הבודדים, הנתונים הם שנהרגו בה 38 ישראלים. דבר זה מעלה את הממוצע השנתי של נפגעי הטרור והמלחמה בעידן ביבי מאז 2009 ל-26.
    עדיין, למיטב ידיעתי, רקורד טוב יותר מכל ראש ממשלה אחר, בוודאי ביחס לנפש, ואולי גם במספרים מוחלטים.
    הקדנציה הראשונה של ביבי זכורה גם כתקופה של שקט מטרור, אבל כפי שכתבתי בפוסט היא מרשימה באמת רק אם לא מייחסים לו את הרוגי אסון המסוקים, וזו החלטה שיש טיעונים בעדה ונגדה.
    אף שאני אוהד לביבי, נראה לי שאי אפשר להתעלם מאחריותו האישית הברורה לשהות צה"ל בלבנון שאסון המסוקים נבע ממנה.
    עדיין, נכון לקדנציה השנייה, הישגי ביבי בבלימת מוות מטרור וממלחמות מרשימים וניתן עדיין לומר אם כך שהצבעה לביבי כמוה כהשקעת ערך – http://tinyurl.com/z57v5jm

    אהבתי

  35. תמריץ Says:

    בשרשור ברוטר נטען שסילפתי הנתונים, ביחס לתקופת ברק כראש ממשלה בהשוואה לתקופת נתניהו.
    http://rotter.net/forum/scoops1/356522.shtml

    האמת היא שאם מסתכלים על הדברים בהיגיון ברור שברק נושא באחריות להרבה יותר פיגועים משנספרו בתקופתו, כי הוא זה שאצלו התחילה האינתיפאדה השנייה האיומה. אבל אני מתנגד בפוסט הזה לטיעונים מסוג זה, אלא דורש להסתכל רק על המספרים היבשים.
    ובכן מבחינה זו המספרים אומרים שאצל ברק היו באזור ה-55 הרוגים מפעולות איבה במשך קצת יותר משנה וחצי. זה בערך 34 הרוגים בשנה.
    נתניהו בזמן כתיבת הפוסט עמד על רקורד של 24 הרוגים לשנה בקדנציה האחרונה שלו ובערך 35 הרוגים לשנה (ללא אסון המסוקים. איתו מדובר בכ-60 הרוגים לשנה) בשלוש השנים שבהם כיהן בקדנציה הראשונה. כך שברור שבניכוי אסון המסוקים, גם מבחינת המספרים בלבד נתניהו הצליח יותר מברק. כאשר מכניסים לחישוב את העובדה שאוכלוסיית ישראל גדולה הרבה יותר בשנים האחרונות, מבינים שפר נפש יחס הטרור השתפר עוד בהרבה, אפילו אם נכניס את אסון המסוקים לטור החובה של נתניהו מצד אחד, ונתעלם מכך שברק אחראי במובנים רבים למספר הרב של פיגועי הטרור שהתקיימו גם בחודשים אחרי עזיבתו.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: