תרגיל מחשבה להבין מדוע אי שוויון אינו בעיה

קשה לעמוד מול שטיפת המוח התקשורתית שמנסה לשכנע שאי שוויון הוא בעיה עצומה בחברה שלנו. אם התקשורת הייתה מצביעה בעיקר על אי השוויון בין המעמד הבינוני גבוה לבין העניים, היה בדבריה אמת. ברור שהחיים בדרום תל אביב למשל נעימים פחות מאלו שבצפונה. למשל ברור שרק העניים הדרום תל אביבים צריכים להתמודד עם השלכות ההסתננות האפריקאית. זהו אי שוויון זועק. באותו אופן ברור שיש הבדל בין תנאי החיים של מי שיכול להרשות לעצמו לטוס לחו"ל עם משפחתו לפחות פעם בשנה לבין מי שלא. בין מי שיכול להרשות לעצמו טיפולי שיניים טובים לילדיו לבין מי שלא.

אבל אי השוויון מסוג זה אינו מעניין כל כך את התקשורת. ראשית משום שהכותבים בתקשורת וסביבתם החברתית נמצאים בצד הגבוה של אי השוויון הזה ולכן לא נעים להם לדון בו. שנית, ברור לכל בר דעת, או אף מי שאינו כל כך בר דעת, אפילו אם הוא שלי יחימוביץ', שהמדינה אינה יכולה להרשות לעצמה להילחם במיליון האזרחים שלה היותר מצליחים והמוכשרים יותר והרבה יותר נוח למקד את האש באחוזון או באלפיון העליון.

אולם אי השוויון בין  העשירים שבטופ לבין כל השאר אינו בעיה גדולה, לא משנה בכמה גליונות אקסל ינופפו עיתונאי כלכלה סוציאליסטים בתוכניות כלכלה סוציאליסטיות. אפשר להוכיח זאת בתרגיל מחשבה פשוט: חשבו על האנשים שאתם מכירים ועל מקומות העבודה שלהם. כמה מהם מקדישים את חייהם המקצועיים לסיפוק הצריכה של העשירים ביותר? לדעתי מעטים מאוד, אם בכלל. יכול להיות שיש מי שחוג מכריו מורכב מטייסים של מטוסים פרטיים, דיילים במחלקות ראשונות, נותני שירות של אמריקן אקספרס פלטינום, שפים במסעדת מול ים. אבל זה נדיר. דהיינו המלחמה בעשירים שבטופ לא תניב כלום, גם אם תסתיים בניצחון מוחץ, מאחר שהמשאבים שיתפנו, העובדים שמספקים שירותים רק או בעיקר לעשירים ביותר, הם מעטים וחסרי משמעות. אין מספר עצום של מכיני ומגישי מזון שיתפנו למשל כי גם המיליונרים מוגבלים בידי תכולת הקיבה שלהם ואינם דורשים כמויות עצומות של מזון להשבעתה. למען האמת בדרך כלל הם רזים יותר מהעניים.

כשמדברים על צריכת משאבים כדוגמת נפט וקרקע, ייתכן שיש דוגמאות לבזבוז קיצוני בידי עשירים כגון מגורים באחוזות ענק, טיסות במטוסים פרטיים והותרת דירות רפאים במרכזי הערים.  ניתן להתמודד עם תופעות אלו על ידי מיסוי גבוה ספציפי בתחומים אלו, ובכל מקרה גם כאן לא מדובר במשאבים שהתפנותם תשנה שינוי עצום. הרי לא נפתור את מצוקת הדיור על ידי תכנון מחדש של סביון או ארסוף. לכל היותר אפשר לייעץ לעיריית ירושלים להקשות על יהודים אמריקניים שמותירים דירות ריקות ברחביה.

הבעיה האמיתית במלחמה באי השוויון היא שהיא מעוותת מערכות תמריצים ולכן תעצים את הבעיה שבה כביכול היא נאבקת – מצב שבו משאבים, בעיקר משאבים אנושיים, מוקצים רק לצרכיהם של העשירים ביותר. ניקח לדוגמה את מס הירושה שבו חושק שר האוצר המיועד כחלון. האם למישהו יש ספק שרעיון כזה יכול להטות את נתיב החיים המקצועי של לא מעט אנשים מוכשרים ומבריקים. במקום לעסוק במשהו שיועיל לאנושות בכללותה, הם יקדישו חייהם לתכנוני מס עקרים כרואי חשבון וכעורכי דין של האלפיון העליון. איני פוסל מיסוי על עשירים שבא לפתור בעיית תפוסת משאבים ספציפית, כמו דוגמת דירות הרפאים במרכזי הערים, אבל על פי רוב במלחמה באי שוויון התרופה המוצעת גרועה בהרבה מהמחלה.

33 תגובות בנושא “תרגיל מחשבה להבין מדוע אי שוויון אינו בעיה

  1. הכתבה במידה היא מסמך חשוב בעד הגדלת הגרעון. חבל רק שהאמריקאי שכתב אותה שנשמע אוסטרי בהשקפותיו בנבערותו אינו מבין זאת. אכן תמריץ מוניטרי הוא בעל אפקטים בעייתיים מה שלא ניתן לומר על הורדת מסים או מתן החזרי מס.

    אהבתי

  2. תמריץ ערב טוב אני נמצא הרחק מהבית ומגיב באמצעות ה iPad שלי אם זה בסדר אז תפרסם את התגובה שלי תחת שמי ולא תמחוק אותה ואגיב ברגע שאשב מול המחשב שלי.
    למאמר שלך יש גישה פשטנית לנושא של אי שוויון חברתי כלכלי בישראל היות ואי שוויון זה נובע ברובו מחלוקה לא הוגנת של משאבי המדינה בין בחומר ובין ברוח… במילים אחרות יש קבוצות של מחוברים והם רוב השמנת של החברה בישראל אותן קבוצות ינקו את העושר שלהם מנכסים לאומיים אשר התחלקו בניהם מסיבות שונות בעיקר מסיבות של כוח מעמד ופרוטקציוניזם בעוד שלאחרים לא היו הזדמנויות כאלה והם נשרו בדרך לעוני ודלות…
    ארחיב על הנושא הזה כאשר אשוב הביתה ואהיה מול המחשב שלי בינתיים צריך לזכור את כל חיילינו מכל המלחמות אשר חרפו את נפשם למען אותה ארץ
    ״נהדרת בה אנו חיים היום״….

    אהבתי

  3. צריך להבחין בין אי שוויון במובן של חסימת תחרות ובין אי שוויון במובן של צריכת משאבים. חסימת תחרות מזיקה מעבר למשאבים שהיא צורכת. למשל הבעיה עם מנכ"לי חברות הסלולר והאופן שבו חסמו תחרות ערב רפורמת כחלון גדולה הרבה יותר מאשר הבעיה בדיבידנדים שלקחו והשתמשו בהם כדי לערוך חתונות ראוותניות לילדיהם למשל. פתרונות של השמאל יעילים רק כדי לפתור את בעיית צריכת היתר של העשירים, שהיא בעיה קטנה מאוד אם בכלל. אני כמובן תומך בהגברת תחרות ושבירת מחסומים.

    אהבתי

  4. לא התייחסת לצד המוסרי. המהפכות החברתיות סילקו מלכים אצילים ודיקטטורים. קבוצה נבחרת שהחוק שונה לגביה, שמתייחסת לכלל הציבור בהתנשאות כנחות, ששרותי הרפואה שלה טובים יותר (אין מה לעשות) שההכנסות שמגיעות אליה מוגזמות וצריכות להתחלק בין כלל ציבור העובדים בצורה שוויונית יותר. כשהקבוצה הזו חולבת את המשאבים הם לא מגיעים לכלל. הדמוקרטיה הקפיטליסטית בסין עדיפה.

    אהבתי

  5. לגבי מנכלי חברות הסלולרי והעלויות. במקור נמכרו ערוצי השידור לטלפונים סלולרים במיכרז מתוך מטרה להעלות את מחירם ככל שניתן, זה היה צעד של הממשלה. כמובן שזוכות המכרז צריכות להעביר את העלות לציבור. אם להאשים מישהו בעלויות זה את הממשלה לא את חברות הסלולרי.

    אהבתי

  6. רפואה פרטית היא לא רק לעשירים. תבדוק אצל החרדים העניים כמה רפואית פרטית הם צורכים. זה עניין של סדר עדיפויות. כאמור שום דבר לא מעיד שהמאיון העליון חולב משאבים בהיקף שמשנה משהו.

    אהבתי

  7. העניין של מכרז תקף גם לקרקעות. מחירי הקרקעות גבוהים ולכן מחייבים מחיר נדל"ן גבוה. בסוף הממשלה נהנית מכל עליית המחירים. מצד שני אם המדינה תמכור בזול, מי יקבע מי יזכה. יהיו יותר מציעים מיחידות לקנייה.

    אהבתי

  8. תמריץ
    הנך שוכח מה סופו של אי שוויון קיצוני
    זה מתחיל בפשע גובר מלמטה שפוגע במבוססים יותר. ממשיך בחוסר בטחון להסתובב ברחובות דוגמת ברזיל דר' אפריקה וכו
    וזה עשוי להגמר במהומות והפיכה שבסופה האליטה מובלת אל הגרדום

    אהבתי

  9. ערב המהפכה הצרפתית באמת היה אי שוויון בין אליטה קטנה לבין העם. היום לא.
    אם אתה מדבר על ברזיל ודרום אפריקה – אז המקבילה היא הסודנים שפה ואי השוויון ביניהם לבין קבוצת הרוב. הוא אכן אי שוויון קיצוני. אפילו גן ראוי לילדיהם אין. אבל הם לא במצב שבו יוכלו להתקומם ולדרוש יותר, לפחות לא לעת עתה.

    אהבתי

  10. להבהיר משהו לגבי הפוסט, הוא לא אומר שאי שוויון אינו בעיה. הוא אומר שרמת האי שוויון במדינה אינה גבוהה מספיק לעורר בעיה.

    אהבתי

  11. אתה לא מפרט מה הנזקים ולא רק הכלכליים שאי שוויון גורם ויגרום. שמעון מדבר על תוצאה עתידית שנובעת מתסכול. אני מרגיש עוינות ושנאה כלפי העשירים כיוון שהם ינצחו אותי בכל התנגשות בעזרת עורכי דין ויתישו אותי. אתה לא עברת דרך בתי משפט כנראה. וכך גם לגבי בריאות. אתה חושב ששרותי בריאות זה כשאתה חולה והולך לרופא אבל שרותי בריאות זה כשאתה מעל 60 וצריך דרך קבע רופא שיתחזק אותך כשאתה מתחיל להתפרק ממש כמו שבעל מכונית בת 60 צריך מכונאי מעולה, ואלו ה 20-25 שנים אחרונות של חייך ואיכות חיים פרושו ההבדל בין לרצות למות או להמשיך לחיות נורמלי. לא היית שם לא נחשפת לזה.
    אני גם לא חושב שפגשת את האנשים האלו וחווית כיצד הם מתיחסים אלינו, כמו לכלבים שוטים

    אהבתי

  12. תמריץ
    אתה שוב טןעה
    גם לפני הסודנים היו את תושבי שכונת התקווה ולוד וכו
    לא נעים להגיד אך גם ערבים.. הם נראים שקופים אך לגרים לידם זו מכה אמיתית של גניבות עד חוסר נוחות להסתובב במקומות מסויימים.
    ואם אנחנו לא נרים אותם אז הם ימשכונו למטה

    אהבתי

  13. אורי, האמת שאני חושב שרוב בני האדם מקדישים מעט מאוד מחשבה לכך ששרי אריסון יותר עשירה מהם. יותר רלוונטי לקנא בגיס או בשכן על המכונית החדשה.

    אני לא יודע על הטיב המדויק של מריבותיך עם עשירים. תרחיב אם תרצה.

    אהבתי

  14. אי שיוויון מוריד את רמת הצריכה הכללית (עקב צריכה שולית פוחתת), ולכן גורם לאבטלה (אין דרישה למוצרים, ולכן מייצרים פחות).

    אהבתי

  15. יואב, בכל מצב של מיעוט צריכה תמיד אפשר להדפיס עוד כסף כדי שבכל אופן תהיה צריכה. זה נכון שבזמן שבו הממשלה שומרת לרוע המזל על גרעון נמוך ושבו נגיד הבנק המרכזי הססן בהדפסת כסף, האבטלה עלולה לעלות. אבל זו בעיה שנעוצה בהם. לפתור אותה דרך טיפול במדדי אי שוויון זו הדרך הקשה לשפר את המצב. פשוט צריך להדפיס. אי השוויון יצטמצם ממילא אם פירות ההדפסה יוענקו למעמדות הנמוכים (אך לא בקצבאות שיוצרות תמריצים מזיקים).

    במובן מסוים הטענה שאי השוויון יוצר אבטלה היא אירונית כי היא הופכת דבר טוב לגבי העשירים – שהם לא כל כך משתמשים בכספם לצריכה חזירית ובזבזנית, לאיזה חטא מזיק, כאילו סטף ורטהיימר פושע בכך שאינו שוכר פועלי במה להפקות ענק ראוותניות נוסח ניקול ראידמן. אדרבה, אם פועלי הבמה פנויים בוא נדפיס כסף כדי שמישהו אחר יוכל לשכור אותם.

    אהבתי

  16. אני חולק על תמריץ שאי-שויון הוא לא בעיה קשה או שהיא לא מספיק בעיה קשה.
    אני מסכים איתו שהפתרונות המוצעים יותר גורמים לבעיות מאשר לפתרונות.

    נקודה נוספת:
    אי-שוויון הוא בעצם לא עניין כלכלי, כי הרי אף אחד לא יודע כמה אתה מרוויח, כמה יש לך בפק"מ ואיך נראה תיק המניות שלך.
    מה שכן כולם יודעים זה מה אתה צורך כי זה גלוי יותר.
    לכן היא אי-שיויון הוא יותר עניין תרבותי מכלכלי כי אנחנו עוסקים בסגנון חיים וברמת חיים ולא בחשבונות בנק. צריכה היא עניין תרבותי ולא כלכלי. לאדם אין צורך ביותר מ-3000 קלוריות ליום שניתן לצרוך אותם בזול מאוד.

    אי שיויון כלכלי – גדול ככל שיהיה – הוא לא מפריע כי זה שלעשיר יש חשבון בנק גדול זה משפיע על הריבית שהוא צובר אבל לא עלי.
    אבל ברגע שהעשיר מתחיל לקנות דירות להשקעה אז מחירי הדירות עולים וזה בהחלט משפיע עלי.

    לדעתי הבעיה שאנחנו קוראים לה אי-שיויון כלכלי היא בעצם אי-שוויון תרבותי.

    אהבתי

  17. מצד שני, עשיר שקונה דירות ומשכיר אותן אמור להוזיל את שוק השכירות.
    אני לא חושב שעשירים לוקחים היום משאבים דרמטיים ממשק מדינת ישראל. אולי ברוסיה. לא פה.

    אהבתי

  18. אי שוויון חברתי כלכלי בישראל זאת בעיה כואבת וקשה הפערים גדולים וגדלים כל הזמן מוקדי המתיחות משנים את הכתובת אבל המציאות לא השתנתה..ב2011 בעת הופעת המחאה החברתית כאשר ציבור גדול של אזרחים יצא לרחובות ודרש שינוי כי המצב התחיל להדאיג את כולם ובעיקר את מעמד הביניים היותר נמוך בין העשירונים 5-7 ובקרב אנשים צעירים בתחילת דרכם בחיים..
    אובכן מה היה אז ומה השתנה מאז…?בקרב הצעירים הלחץ על חשבון הבנק היה גבוהה בעיקר כתוצאה משכר דירה אשר גדל אבל גם כתוצאה מיוקר המחיה כמו מוצרי מזון אלכוהול סיגריות כל אלה מחירם עלה ומהר מדי לעומת הכנסה מעבודה שלא עלתה ובחלק מהמקרים אף ירדה..הורים מודאגים הזרימו הון מחסכונותיהם ואלה הלכו והצטמקו נוסף לכל אלה הציבור בישראל התחיל להבין שיש אזרחים מועדפים עם פחות דאגות פנסיוניות בעלי רכוש רב אשר נצבר בחלקו בחלוקה לא הוגנת במשך שנים ורחוקה מעיני אחרים עושר שנבע מאי שוויון חלוקתי או במילים אחרות כלכלה של מקורבים…נוסף לכל אלה הנהגת ישראל אז דגלה בכלכלה קפיטליסטית נוסח מפלגה רפובליקנית בארה"ב דהיינו תמיכה בחברות על לאומיות בנקים ובנקאים עשירים מעשירון העליון קבוצות מקורבות לתעשיות ביטחוניות ואנשי ביטחון בכלל תוסיפו לזה את הוועדים החזקים והנה יש כאן פצצה חברתית..
    העם רצה צדק חלוקתי צדק חברתי שכר גבוהה יותר שיפור במערכת הבריאות ועוד שורה של תנאים ודרישות לא כל כך "לגיטימיות" בעיני ידידינו ביבי ויועציו הקרובים..מיד לאחר הצטרפות הסתדרות העובדים ובראשה מר עיני למחאת הצעירים לביבי ירד האסימון ואז החל מרוץ הסברתי ואחר תוך השבת הסדר החברתי הקיים עם שיפורי שכר מתואמים עם ההסתדרות לעובדי המדינה ולעובדי קבלן והדבר הזה עבד….
    השקט אשר קיים לכאורה בשנים אחרונות נובע בעיקר מהזרמה חסרת תקדים של הון ממערכת פיננסית ליחידים לחברות וליזמים בכל התחומים קיימת ליברליזציה הולכת וגוברת ביחס לחלוקת ההון אבל לא למחירו קל יותר לפשוט רגל ולחזור לחיים -זה דבר חיובי וחיוני אשר לא היה קיים בעבר-בקיצור תעלול פיננסי יחד עם מחירי נדל"ן גבוהים גם בפריפריות הרחוקות הרחיקו לעת עתה את סכנת ההתרסקות החברתית אבל הסכנה לא חלפה והיא אף גדלה במימדים ורק בעתיד נדע את האמת המסתתרת אי שם בכספות הבנקים וחברות השקעה..
    אני אופטימי עם אצבע על ההדק "לחיות או לא לחיות זאת השאלה…?"

    אהבתי

  19. מירון,
    כתבת שמי שיצא לרחובות היו "בעיקר מעמד הביניים היותר נמוך בין העשירונים 5-7".
    אין לי נתונים להוכחה אבל ההתרשמות שלי היא שדווקא מי שיצא להפגין היו המעמד הביניים הגבוה, עשירונים 3-5.
    המעמדות הנמוכים לא השתתפו מהותית במחאה, והיא התרחשה ברוטשילד (כל-כך אירוני חבל שזה לא היה ברחוב דנקנר) ולא בפריפריה, וזאת בדיוק תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת שהפריפריה לא הצביעה לשמאל אלא לקפיטליזם של ביבי.

    אהבתי

  20. יאיר גם אני לא בדקתי מי וכמה בדיוק מבין המפגינים בשדרות רוטשילד השתיכו לעשירון כזה או אחר ובכלל עשירון 5-7 זה מעמד הביניים של צווארון כחול ופקידים זוטרים והם אגב היו המנצחים הגדולים של המחאה החברתית ב2011 כתבתי על זה בתגובה שלי ..מקובל אגב בכל העולם שמחאה חברתית או אחרת מתקיימת במרכזי הערים הגדולות גם באמריקה ניו יורק מנהטן כנ"ל גם בישראל בתל אביב כיכר רבין או אחר..כאשר מגיעים לשאלה שלך מדוע אם כן רוב רובם של אזרחי ישראל ממעמד הביניים בעשירונים מ 5 ועד 7 הצביעו עבור ה"מחנה הקפיטליסטי" בבחירות אחרונות ובראשו ליכוד לענין הזה יש סיבות רבות אולם המרכזית שבניהן כי אותם אנשים נהנו משינוי מדיניות של הממשלה תודות לתאום מוקדם עם ההסתדרות בעת המחאה ובהמשך ודבר נוסף וחשוב מחירי הנדל"ן הגואים בפריפריה שיפרו את תדמיתם העצמית של אותם אזרחים אשר היו בעלי דירות קטנות בשכונות עניות וגם בהם מחירי הדירות עלו ודי חזק..למרות הניצחון של ביבי בבחירות האחרונות אני לא רואה בתוצאות שהתקבלו ניצחון גדול למפלגה שלטת בסה"כ מדובר ב25% מכלל המצביעים שהצביעו עבור ביבי ואנשיו.. זה לא הרבה במיוחד כאשר מדובר מנגד במתחרים חלשים של מרכז- שמאל אשר אחד ממנהיגיה המרכזים בוז'י היה דומה למדריך צופים אשר נאבק בגלדיאתור פוליטי סוחף המונים..המחנה הציוני מה זה..? לא שמאל ולא מרכז עם צמד מנהיגים נחמדים ומי שמיועד מצדם להיות שר האוצר נחשב בעבר למקורבו של "ביבי הטורף" בקיצור מעטפת יפה לקופסת שוקולד רגילה ויש כאלה הרבה בישראל..

    אהבתי

  21. בפשטות:

    המשוואות הללו נכונות באופן אקסיומטי:

    כל המשאבים = צריכה + השקעה.
    חסכון = השקעה.

    אם יש אי-שוויון גדול, אז יש פחות צריכה ויותר השקעה. אבל בגלל שאין הרבה צריכה, אין דרישה להשקעות (כמו להקים מפעל שייצר דברים – אין טעם אם אין מי שיקנה).
    אז החיסכון גדול, כי עשירים צורכים פחות. זה אומר שההשקעה גדולה. אבל אין במה להשקיע (כי הצריכה קטנה) – זה גורר ירידה בסכום המשאבים, דרך אבטלה.

    הדפסת כסף לא תפתור את זה, אלא אם היא תוריד את האי-שוויון, למשל אם תחלק כסף לאוכלוסייה.

    אהבתי

  22. יואב, אני חושב שאנחנו מדברים על שני סוגים שונים של אי שוויון. אי שוויון אחד הוא על הנייר. כלומר באיזשהו גיליון נייר ברשות המסים או בבנק רשום שלפלוני יש רכוש או הכנסה של כמה מיליונים ולאלמוני יש רכוש או הכנסה של כמה אלפים בודדים. אנחנו מתבוננים בהפרש המספרים ומסיקים שקיים אי שוויון נורא. הדפסת כסף מוניטרית בדרך כלל רק תעצים את אי השוויון הזה כי היא מנפחת מחירי נכסים ולעשיר יש כמובן יותר נכסים שיכולים להתנפח בערכם.

    אי שוויון שני הוא בפועל. כמה משאבים מהעולם צורך פלוני וכמה משאבים מהעולם צורך אלמוני. איזו ארוחת בוקר אוכל פלוני ואיזו אלמוני. באיזה רכב נוסע פלוני ובאיזה רכב אלמוני. על פני כמה מטרים רבועים משתרעת דירתו של פלוני ועל פני כמה משתרעת דירתו של אלמוני. הדפסת כסף תקטין בהכרח את אי השוויון הזה, מאחר שהיא מזרימה יותר כסף לשוק וכך מקטינה אבטלה ומעלה את המשכורות לכולם, ובעיקר יהיו אלו העניים יותר שישתמשו בכסף כדי לצרוך משאבים מהעולם.

    אהבתי

  23. אני לא מסכים אתך. נכון שצריכה זה גורם אחד, אבל חסכון זה גורם אחר.
    יכול להיות שפלוני ואלמוני צורכים אותו הדבר, אבל יש להם חסכון שונה. זה כמובן משפיע על צריכה עתידית.

    לא רק זה, זה משפיע על התמריצים להקים עסקים ולפתח ולבנות מוצרים.
    אם האי – שוויון היה יותר גדול, לדוגמא – כל תעשיית משחקי וידאו לא הייתה קיימת – כי אנשים לא היו יכולים להרשות לעצמם להוציא מאות דולרים על קונסולות ומשחקים. גם לעשירים לא היו קונסולות, כי יקר מדי לפתח אותם לקבוצה קטנה של אנשים.

    אז כולם (בערך) צורכים אותו דבר, אבל כולם צורכים פחות.
    אי – שוויון מוריד מהתמריץ לפתח דברים חדשים, אם הדברים החדשים יקרים מדי כרגע.

    אז האי שוויון מוריד את הכסף הפנוי שנמצא אצל רוב האנשים לצריכה, ולכן מוריד את התמריץ לפתח דברים חדשים, כי כל דבר חדש יתחרה עם דברים יותר נחוצים וקיימים (ודברים חדשים הם גם בדרך כלל יקרים. למשל הסמארטפונים הראשונים לעומת מה שאפשר לקנות עכשיו).

    הדפסת כסף לא תפתור את זה, אם היא לא תגדיל את הכסף הפנוי לצריכה. וזה לא יקרה אלא אם הכסף יגיע לידי אנשים שיוציאו אותו על מוצרי צריכה.

    אם תדפיס כסף ותחלק אותו לכלל האוכלוסייה – כן, זה יפתור את הבעיה. אם הכסף יגיע לממשלה – תלוי מה היא תעשה אתו. אם הכסף יעלה מחירי נכסים – אז בכלל לא.

    אהבתי

  24. יואב, אני לא מאמין שאפשר להדפיס כסף בלי שלפחות חלקו יחלחל לקבוצות שצורכות איתו. בעצם אנחנו חוזרים לשאלה האם הדפסת כסף יכולה להיות בעלת אפקט מצמצם שנדונה בפוסט קודם – http://tinyurl.com/qb8h2a4. אני מאמין שגם אם קיים אפקט מצמצם (שצריך אכן לטפל בו ולהתמודד איתו), הוא תמיד קטן ביחס לאפקט המרחיב. נראה לי שזו מסקנה שנתמכת גם משכל ישר וגם מהתבוננות בארצות שהנהיגו סוגים שונים של מדיניות בנושא.

    אהבתי

  25. אז אתה לא אומר שאי-שוויון הוא לא בעיה, אלא שהוא בעיה שאתה מאמין שנתין לפתור באמצעות הדפסת כסף. זה כמובן תלוי בתנאי השוק, לא תמיד אפשר להדפיס כסף בלי אינפלציה.

    אהבתי

  26. לא אי השוויון הוא הבעיה. חוסר היכולת להוריד את הריבית מתחת לאפס הוא הבעיה. אחרת היינו מגיעים למצב שבו ברמות נמוכות של אי שוויון הריבית גבוהה, וברמות גבוהות של אי שוויון הריבית נמוכה ואפילו שלילית, אבל הכלכלה הייתה ממשיכה להתנהל כסדרה.

    אני לא רואה אפשרות שבה מצד אחד אי השוויון יותיר משאבים פנויים ומצד שני תהיה אינפלציה בגלל הדפסת כסף. זו הרי סתירה מיניה וביה. אינפלציה פורצת כשנגמרים המשאבים הפנויים.

    אהבתי

  27. יואב, חשבתי קצת על הנושא. אני חושב שאני צריך לסייג את מה שאמרתי. הדפסת כסף שמתרכזת בניפוח נכסים ולא בהגברת שוויון ומתן כסף להמונים באמת יכולה לגרום נזק רב. אמנם כנראה אפשר לפתור כך אבטלה, אבל העיוות בהקצאת משאבים שייגרם ממנה יכול להיות נוראי. אני אומר זאת בהתבסס על מה שקורה בסין שבעצם עסוקה בעשור האחרון בניפוח בועת אשראי עצומה, במקום להפנות משאבים כדי להקים מדינת רווחה טובה עבור ההמונים.
    בפורום לונג פורסם פוסט מעניין בנושא: http://tinyurl.com/kvhgor7

    אהבתי

  28. מה שרשמתי הוא לא רעיון שלי, אלא מתבסס על מה שקראתי בבלוג של מיכאל פטיס –
    blog.mpettis.com

    אהבתי

כתיבת תגובה