בן ברננקי ייזכר מן הסתם בהיסטוריה כגדול נגידי הבנק המוניטריסטים וגם כמלומד גדול בתחום. הכלים שפיתח אפשרו להוציא את ארה"ב והעולם כולו מהשפל העמוק של 2008 על ידי הדפסות כסף בידי הבנק המרכזי.
אולם נאום שנשא לאחרונה מגלה שברננקי באופן מפתיע מאמין יותר במדיניות פיסקלית מרחיבה, כלומר בהדפסות כסף בידי הממשלה (על ידי הגדלת התקציב והגדלת הגרעון) מאשר בהדפסות כסף בידי הבנק המרכזי. הסיבה לכך היא שהוא מודע היטב לקשיים שבהדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי שאמורה להתבטא בעיקר בהורדת ריבית, כאשר הריבית כבר עומדת על אפס ואין ממש לאן להורידה.
כמה שונה השכל הישר של ברננקי מההבלים שמרבה להנפיק בנק ישראל בראשות קרנית פלוג. מצד אחד הבנק תקוע עם הריבית שלו על האפס. מצד שני הוא מרבה להנפיק הבלים על הצורך בהעלאות מס, צמצום גרעונות ותוואי חוב יורד. כל הדברים הם ההיפך הגמור ממה שבאמת צריך. כשהריבית כל כך נמוכה צריך הרבה יותר חוב ממשלתי והרבה יותר גרעון. לא פחות מהם.
תמריץ 
האם למדינה כמו ישראל חוב ממשלתי לא ייקר לקיחת הלואות של הממשלה? גם אם החוב בשקלים? לא יעיד על חוסר יציבות כלכלית וחולשה?
אהבתיאהבתי
זה בכל זאת קשור לכלכלה. הפופ הקוריאני
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3656946,00.html
אהבתיאהבתי
הריבית קצרת הטווח היא אפס. מעולם לקיחת חוב לא הייתה כה זולה.
אהבתיאהבתי
תמריץ, מה הוא גובה החוב הממשלתי הרצוי בעיניך? ואם יש גבול לגובה החוב, מה השיקול שלך לקביעתו?
מעבר לכך, הייתי רוצה לדעת מה היית עושה עם כל הכסף הזה.
יריב
אהבתיאהבתי
יריב, אני לא חושב שזה מעשי לקבוע יותר מיעד כמותי אחד לכלכלה, כי אי אפשר לחזות את העתיד ויהיו מקרים שבהם כדי להשיג יעד כמותי מסוים צריך יהיה להקריב יעדים כמותיים אחרים.
איזה יעד כמותי אפשר כדאי אם כך לבחור? ראשית, זה צריך להיות יעד שברורה חשיבותו, ושנית, זה צריך להיות יעד שברור שאפשר למדוד אותו בצורה רצינית ושמחובר בצורה הדוקה למה שקורה בשווקים ואינו פיקציה של גיליונות אקסל ושל החלטות חשבונאות שרירותיות.
אני חושב שהיעד שהכי מתקרב לשני הכללים האלו הוא יעד האינפלציה ולא יעד החוב.
ברור שלאינפלציה נמוכה יש חשיבות עצומה ליציבות במשק. פחות ברור אבל מוסכם על רוב רובם של הכלכלנים שהאינפלציה צריך להיות נמוכה אך עדיין צריכה להיות מעט גבוהה מאפס. לכן יעד אינפלציה של 2% מקובל בכל העולם.
אינפלציה היא גם מדד שמגיע ישירות מאלפי חנויות ושווקים חופשיים ואינו כל כך מושפע מהחלטות חשבונאויות שרירותיות (אם כי אני מודה שיש עדיין כמה שאלות פתוחות לגבי אינפלציה – איך מכלילים בה את מחיר הדיור ואיך משקללים עליית איכות של מוצרים).
מרגע שהוחלט על אינפלציה של 2% צריך לעשות מה שצריך כדי שהיעד יתגשם. האפשרויות כיום, במצב של דיפלציה, הן או להנהיג ריבית שלילית או לפעול להגדלה בתקציב הממשלה. ריבית שלילית אינה רצויה בגלל בועת הנדל"ן ובשל כך שתחייב לחשוב על הגבלת השימוש במזומן. נותרנו עם הצורך להגדיל את תקציב הממשלה.
הגדלת ההוצאות הממשלתיות מעוררת חשש להפנייתן למקומות שיתנו תמריצים גרועים או שיהוו בזבוז משווע. אם הייתי שר האוצר הייתי פשוט מעביר עוד כסף לציבור – חותך בכמה אחוזים את המע"מ, או מרווח את מדרגות מס ההכנסה.
אהבתיאהבתי
נ.ב למעשה מלבד ריבית שלילית והגדלת תקציב הממשלה יש עוד שתי אפשרויות לפעול להגעה ליעד האינפלציה – קניית דולרים מסיבית בידי בנק ישראל או קניית אג"חים בשוק בידי בנק ישראל (הקלה כמותית). הדרך הראשונה יכולה להיות גם כן טובה והייתי שמח אם הייתה ננקטת בידי בנק ישראל. הדרך השנייה מורידה בחדות את הריביות ארוכות הטווח, וכך את הריבית על משכנתאות ולכן בעייתית במיוחד לבועת הנדל"ן.
אהבתיאהבתי
תמריץ אני מסכים עם מה שכתבת בקשר לבן שלום ברננקי מלומד ואיש ביצוע מעולה ללא ספק העולם יזכור אותו לטובה על אף שהדרך משעבוד לחירות עודנה רחוקה ויש עדין מכשלים רבים..חשוב לזכור שמר ברננקי הוא יהודי מבית טוב וגאה ביהדותו הוא בחר בחיים ולא במוות בדיוק כמו שהתורה מצווה עלינו זה חלק חשוב מתפיסת עולם שלנו כיהודים לקדש את החיים על פני המוות..
איך אפשר לקיים חיים של יצירה ללא כסף האם יש פטנט אחר..?ברטר ביטקוין זהב ועוד ..?אין כרגע שום דבר חדש תחת השמש בשביל לשרוד וליצר דרוש הון כסף מוכר על ידי המדינות כסף בר המרה לכסף אחר דהיינו זרימה חופשית של הון סחורות ושרותים במילים אחרות כלכלה פתוחה לא פרוטקציונרית תחרותית..הערת אגב……
יש עדין שסבורים כי חזון אחרית הימים חיי וקיים ובטרם יתגלה המשיח צפויה להיות מלחמת גוג ומגוג תאור די קרוב לחזון יוחנן מן הברית החדשה אגב גם הוא היה יהודי מלומד וגאה ביהדותו.. עלינו לזכור שהשטן ביקר כאן בדמותו של היטלר שונא ישראל ואכן מלחמת גוג ומגוג התקיימה על מרבית שטחי העולם השטן נוצח הושפל והתאבד הגיע שעתו של המשיח להופיע בפני האנושות ועם ישראל…
חזרה למציאות הכלכלית לאחר תקופה ארוכה של מאבק אמיץ מצד מנהיגי העולם ובראשם מנהיגי ארה"ב בכל הגזרות המדיני וכלכלי יש בהחלט סימנים להתאוששות בכלכלת המערב אבל זו עדין רגישה לכל תנוע חריגה ויש הרבה כאלה.. יציאה מהמשבר באופן סופי כרוכה עכשיו בהדפסה מסיבית של דולרים אולי טריליון דולר ואולי אף יותר השאלה היא האם זה אפשרי ואם ילין והנשיא אובמה יעשו את הדבר הנכון ..?זהירות משבר פיננסי חדש עשוי להתפתח ודי בקרוב אם המעשים הנכונים לא יעשו ומיד..
אהבתיאהבתי
מירון, אולי הקמת מדינת ישראל הייתה סוג של הופעת משיח?
אף שאיני אדם דתי, אני מתרגש מדבריו של הרב סולובייצ'יק בנושא, שאותם בטח ידידנו יאיר מכיר היטב. http://tinyurl.com/o3ca29z
לגבי שאר דבריך, מסכים מאוד.
אהבתיאהבתי
בועות נדלן בועות אגח בועות אשראי
ואצל תמריץ עולם כמנהגו נוהג
להדפיס כסף להדפיס כסף
בועות? בעיה של מישו אחר
לא ענייננו
דור שלם משתעבד למשכנתות ענק. שטויות.
סכנה ליציבות המשק. קשקוש..
אהבתיאהבתי
בניגוד להורדת ריבית, הדפסת כסף בידי הממשלה אינה מולידה בועות.
אהבתיאהבתי
ממש לא..
לאן הכסף הזה הולךךך?
לנכסים. ראה נדלן אגח מניות בארהב.
והשארת ריבית אפס ממשיכה לתדלק את הבועה שלנו שכבר מנופחת היטב.
אהבתיאהבתי
תמריץ, גם אני לא אדם דתי , אני פחות התרגשתי מחלק מדבריו
ובעיקר מ "ההלכה מלמדת אותנו כי [עוון פלילי(???!)] הוא בידי בעל הייסורים להרשות את מכאוביו ללכת לאיבוד ולהישאר ללא [משמעות ומטרה]"
אין לי בעיה עם אדם שבוחר בדרך זו רק אציג את התפיסה הנגדית.
לגבי משמעות – אז למילים יש משמעות. הן מצביעות אל משהו בעולם. מי שחפץ רק במשמעות חפץ במצביע אל העולם ולא בעולם עצמו. זה מוביל לדעתי לתחושת זרות בעולם ותחושה שהעולם והאדם טמאים ויש לתקנם כל הזמן והרי לזה לא יהיה ולא יכול להיות סוף.
טוב , אני מסתבך כי זה קצת קרוב לתפיסתו של שפינוזה שאיינשטיין צוטט במספר מקומות שהוא מאמין באלוהיו.
לגבי מטרה : הנה מישהו שמסביר הרבה הרבה יותר טוב ממני.
אהבתיאהבתי
קשה ליישב בין הגישה של התורות המזרחיות לבין הגישה היהודית. הראשונות מטיפות להשלמה עם העולם ואילו היהדות מטיפה לתיקונו.
אהבתיאהבתי
זה נכון , מה שיפה מבחינת תורות המזרח זה שהם יכולות ללכת ביחד עם הגישה היהודית ,כמו קטבים על כדור. אני לא יכול ואני רוצה לברוח מיהדותי אך מסוגל להינות מכל העולמות.
אגב , אפשר לראות את האמונה ב"מילים" וכוחן כעשיית פסל ומסכה ומאחר והמילים מסתירות את המציאות אם שוכחים שהן רק מילים. ראה המפה אינה הטרטוריה וגו ….
אהבתיאהבתי
אפשר לומר שהשאלה האם מילים יכולות להיות פסל ומסכה מעצבת את היחס לקבלה שמנסה לתאר את האל באמצעות מבנים מילוליים מורכבים ויש אגף ביהדות שסולד ממנה.
אהבתיאהבתי
אני חושב מהמעט שידוע לי שהם מנסים לתאר את האל ע"י מה הוא לא , כמו שבפיסול להבדיל מורידים את חלקי האבן שלא חפצים בהם.
יאיר דיבר בפוסט הקודם שמעניינת אותו מיסטיקה קתולית …
פעם במסעותיי הגעתי לזה –>
http://www.esotericarchives.com/oracle/dionys1.htm
זה היה מאוד מעניין כנראה שאקרא זאת שוב.
אהבתיאהבתי
אופס !תמריץ , ראה מה שאות אחת יכולה לעשות וכיצד ביכולתה לעוות מציאות.
צריך להיות למעלה
[אני לא יכול ואני לא רוצה] לברוח מיהדותי אך מסוגל להינות מכל העולמות.
במקום אני לא יכול ואני רוצה …
אהבתיאהבתי
"אני לא יכול ואני רוצה" הרבה יותר מדוייק
אתה לא יכול להנות מכל העולמות כל זמן שאתה לא נכנס אליהם הביתה. אתה לא יכול להנות מהנצרות בלי להיות חלק מזה בלי להיות בפאפטיזד בלי לשבת אתם ולספוג את זה לאורך זמן. ואפילו בבודהיזם שלא מאד מתנגש עם היותך יהודי אתה רק תייר מערבי בזן ליצוא.
התיקון הבלתי פוסק של האדם נותן שליחות וטעם לחיים. הוא גורם לך להרגיש שלא בזבזת את החיים לשוא. גם זה שקר עצמי, סתם מילים. המילים גורמות עונג אבל אין להן משמעות רק נדמה לי כמו סם.
ואז חלפו עברו אותן שנים ושחקניהן
כמו לא היו כולן כי אם חלום
אהבתיאהבתי
אורי , סבורני שיכול אני להנות מכל העולמות.
אני נהנה מהסיפורים שתמריץ ושידידנו יאיר מספרים וגם מסיפורים אחרים שאני קורא הקשורים למסורות אחרות.
לא הבנתי גם מה יש לך נגד תיירות ויצוא למה אתה עושה להם Put-down
—————————————————————————–
תופעה חשובה שלישית אותה עודד הסחר הבינלאומי היה פיתוח סובלנות ופתיחות תרבותית והשפעה הדדית בין תרבויות. כדי לסחור עם אנשים שתרבותם וחברתם שונים מאוד, נדרשו אלו שביקשו לסחור להכיר ולהבין את תרבותם של אותם זרים עמם סחרו. הסוחרים נשאו בספינותיהם ועל גמליהם לא רק מטען פיזי, אלא גם מטען תרבותי: את העדפותיהם של הזרים, כתבם, שפתם, אמנותם, סיפוריהם ומראם. – מויקיפדיה
—————————————————————————–
לגבי אני לא יכול ואני [לא] רוצה וחלומות – אז בנוסף לשיר – אני גם בלילה , בלילה
חולם בעברית.
אגב , מעניין אם שאלת את חברך הכומר לגבי דבל-בינד כשהוא אמר שאדם
[צריך לסלוח]?
מלבד זאת סבורני שיש להרוס את קרתגו.
אהבתיאהבתי
שאלתי, אין לו דילמה.אם אתה מפסיק לסלוח ולחמול סימן שהצד השני הפך אותך לפחות אנושי. בית המשפט של מטה ומעלה ישפטו ואנחנו נהיה אנושיים. פגשתי אותו בזמן שהוא חיכה לאשתו שביקרה ביקור עידוד לאסירים בבית סוהר. הוא לא רואה את הדבל בינדינג למרות שהוא הכיר את המושג.
אהבתיאהבתי
לא מצליח להבין למה צריך אינפלציה נמוכה. למה לא יעד אינפלציה אפס?
אהבתיאהבתי
http://tinyurl.com/q68emfj כתבתי בנושא
אהבתיאהבתי
תמריץ, מסכים איתך לגמרי שבסביבת ריביות כזו נמוכה הממשלה חייבת לגייס מיליארדים רבים אך צריך גם להשתמש בהם בתבונה ופה טמון הכלב.
קראתי למשל שעלות התקנת מערכת גילוי המנהרות בגבול עזה עולה 5 מיליון דולר לק״מ. אפשר לגייס עבור זה כסף באג״ח. זו מטרה ראויה לחלוטין למשל.
אך אני חולק עליך שהממשלה צריכה להוריד מסים כגון מע״מ, מסים ישירים ועוד. הורדות אלו יורידו את הכנסות המדינה ועקב כך יגררו קיצוצים בהוצאות הממשלה שכם ככה ההוצאות האזרחיות שלה מאוד נמוכות.
בואו נפסיק לתת לבני ברננקה כל כך הרבה מחמאות. מדובר בנגיד בנק מרכזי שפיספס לחלוטין את בועת הנדל״ן שגדלה לו מתחת לאף וגם כשהיא התפוצצה אז הוא אמר שזה לא משמעותי וניתן להכלה. בנוסף הוא זה שנתן אישור סופי לפירוק של ליהמן ברדרס ובגלל זה המערכת הפיננסית נכנסה לסיחרור.
מדובר באדם שלא הבין לחלוטין את המערכת שהוא עסק בה שנים ועמד בראשה.
כשהיה כחוט השערה לפני להיחשב ככישלון במימדים היסטוריים אז הוא הפעיל את האופציה הגרעינית והדפיס טריליוני דולרים.
את ההשפעות של המדיניות שלו נדע רק עוד כמה שנים טובות. בואו לא נשכח שגם קודמו גרינספן נחשב לנגיד הטוב בכל הזמנים אך היום יש כתם אדיר ברזומה שלו בגין משבר הנדל״ן.
אהבתיאהבתי
המשמעות של הרחבה תקציבית היא שגם אם יורידו מסים לא יקצצו לשם כך בהוצאות.
לגבי בועת נדל"ן, גם אם תתפוצץ בועה זה לא אסון אם יינקטו צעדים מרחיבים שינפחו בועה אחרת כלשהי.. הסינים מצליחים למשל היום להשאיר את כלכלתם חיה על ידי ניפוח שוק המניות כששוק הנדל"ן קורס.
אהבתיאהבתי
אני חוזר לכאן אחרי שישי-שבת ורואה שהייתה פה מסיבה שלמה שפיספסתי:
1. לגבי הגדלת החוב – כבר דנו זאת רבות בתגובות בבלוג. מחד, תמריץ שרואה בחוב אותות דיגיטלים במחשב ותו לא (בהכללה), ומאידך האוסטרים (וכנראה גם שמעון) שרואים בחוב ממשלתי אבי אבות הטומאה. כל השאר בין הקצוות הללו. להבנתי חוב (כמו גם הורדת ריבית) היא כלי שמתאים במקום הנכון ובמינון הנכון.
2. אם הממשלות היו מפעילות את הכלי הזה בעבר, ואף ברננקי וחבריו היו מעבירים כסף ישירות לחשבונות הבנק של הציבור – ניחא. אבל נכון לעכשיו אני לא מבין מה חוב נוסף יתרום. אחרי שנשפכו הררי דולרים על הקלות כמותיות ומשרד האוצר האמריקאי עבד ללא הפסקה למכור אג"ח (שנקנה ע"י הפד), יפן הצטרפה, הבנק האירופאי החרה החזיק אחריהם – אז עכשיו פתאום חוב ממשלתי שייממן הקטנת מיסים לשם הגברת הצריכה יעזור?
החוב נמצא בכזה עודף אז מה יועיל חוב נוסף? הריבית כל-כך נמוכה, ההלוואות כל כך זמינות, כרטיסי האשראי בכל ארנק, ובכל זאת אין מגפת צריכה ! כנראה שלא חוסר בחוב הוא הבעיה ולא בהנפקת חוב נוסף ניגאל.
גם תחכום בדמות חובות ממשלתיים שיממנו הורדת מיסים לשם הגברת הצריכה הפרטית לא יעבדו כי בעתיד הקרוב הממשלות יצטרכו להעלות את המיסים בחזרה לשם מימון תשלום החוב. אני חושב שקצת התקדמנו משנות ה-70 העליזות והציבור מבין זאת היטב והשוק קצת יותר משוכלל.
3. וגם מנגד, בשביל להנפיק חוב מישהו צריך לקנות אותו. אז למכור לציבור אג"חים שלא משלמים ריבית זאת החלטה כלכלית נבונה? שדור שלם יעביר את הונו לממשלה תמורת 1% ל-20 שנה? זאת מחיקה כלכלית של רווחה עתידית. אני לא הייתי משתתף בקנייה כזאת. שמישהו אחר יעשה זאת וימחוק את העתיד שלו.
4. תמריץ, אני איתך שאין מקום להעלאת מיסים וגם בישראל [נכון לעכשיו] צריך להפסיק לדאוג מגרעון ומאקסלים, ואם יש צורך אמיתי באיזשה פרויקט אז שיממנו אותו בחוב (לדעתי חוב מגובה נכסים אבל זה נושא נפרד), אבל לא הסברת בצורה ברורה איך הגדלת הגרעון רק בשביל להגדיל גרעון תפתור את הבעיה.
5. יתר על-כן, להבנתי הבעיה היחידה של כלכלת העולם היא אבטלה. מלבד זאת (וזאת בעיה קשה) כל השאר או שאינו בעיה או שנובע מבעיית האבטלה. בעולם הטכנולוגי והגלובלי שאנחנו נמצאים בו תוספת צריכה [כמעט] ואינה מגבירה תעסוקה – בטח לא בעולם המערבי. ולכן כניסה לחוב לא תפתור דבר אלא רק תעמיס עול נוסף על הדור הבא.
אהבתיאהבתי
תמריץ,
למדתי את "קול דודי דופק" של הרב סולובייצ'יק בשחרותי והתרגשתי ביותר.
גיא,
– פתחתי את הקישור שהבאת. מקווה לשבת עליו השבוע.
– בפועל הקבלה בהחלט מתארת את האלוהות על דרך החיוב. הפתרון שלה שונה מהפילוסופיה (היהודית): בעוד שהפילוסופיה מתארת על דרך השלילה, הרי שהקבלה יצרה "מתווכים" בין האלוהות לעולם שנקרא להם "ספירות". הספירות הן לא ממש האלוהות. הן נובעות מכוחה ומהשראתה אבל הן לא ממש היא ולכן ניתן לתאר את הספירות על דרך החיוב מבלי שהתיאור הזה "יפגע" באלוהות. כך שהפילוסופיה מתארת את האלוהות על דרך השלילה בעוד שהקבלה לא מתארת כלל את האלוהות אבל מתארת בפרוטרוט את הספירות (והגבולות בין האלוהות לספירות הן דקות ומטושטשות ביותר).
– אני שמח שאתה מצליח ליהנות מכל העולמות אבל (כתמריץ) אני מתקשה לראות את הגישור על הפערים בין תורות המזרח שמטיפות להשלמה עם העולם לבין היהדות שמטיפה לתיקונו.
אני אישית חושב שהמזרח יכול להחזיר אותנו לאיזון "יותר נכון". בא נאמר כזה שהתקיים בגישה היהודית קודם לפרשנות היודו-נוצרית (שיצרה את העולם המערבי), אבל גישור רחב מזה בין הצדדים לא נראה לי בנמצא.
– יש מאמר מכונן של הרב קוק לגבי ההבדל בין היהדות, האיסלאם, הנצרות והבוזהיזם ביחס לטוב ורע וכדומה. אם זה תרצה אחפש ואקשרר.
אהבתיאהבתי
יאיר, אם הממשלה היתה נותנת לי כסף, בכל דרך שהיא, במצבי הנוכחי היתי מבזבז אותו. אם היה עלי לבזבז אותו על מוצרי צריכה ישראלים בלבד גם טוב.
אשמח גם אני לקרוא את המאמר של הרב קוק
מוכרים בסופרמרקטים בהונג קונג לימונדה של פריגת בפחות משישה שקלים לליטר, 9 אפרסמוני השרון בפחות מ 7 ש"ח, לא ברור לי איך אפשר למכור כה זול.
תמריץ, עדיין אין משבר בשוק הנדל"ן הסיני. אבל מה שקורה בבורסה זה בדיוק מה שקרה בשוק הדיור.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב יאיר,
ראשית , כמובן שאשמח לקרוא את המאמר של הרב קוק.
שנית , אספק את הגישור שביקשתם אם כי להודות על האמת שברמה האישית פסיכולוגית אני כנראה יותר בצד הפאסיבי.
הכל כמובן מהיכרותי הלא ממש מעמיקה וממסעי התיירות שלי בבודיהיזם ליייצא
(אם יש לכם ספק אז זה נכון מה שאורי אמר ואני ממש לא ציני ……
,לפחות הפעם 😉 )
שלישית ,אני חושב שדיי קלעת לדעתי כאן …..
"אני אישית חושב שהמזרח יכול להחזיר אותנו לאיזון "יותר נכון". בא נאמר כזה שהתקיים בגישה היהודית קודם לפרשנות היודו-נוצרית (שיצרה את העולם המערבי)"
אז ככה , לגבי הגישור בקצרה .
בודיהיזם אינו דת במובן המערבי , במרכזו נמצא האדם ואפשר לראותו כסוג של פסיכולוגיה.
לגבי תיקון העולם אל מול השלמה עימו , אז גם כאן הבודיהיזם לא ממש הולך לקיצוניות של ההגדרה ….
א.)נאמר על האדם שכובל את עצמו רק במעשים רעים לגלגל של הקארמה כמי שכובל את עצמו לגלגל בשרשראות של ברזל. נאמר על האדם שכובל את עצמו רק בניסיונות למעשים טובים לגלגל של הקארמה כמי שכובל את עצמו לגלגל בשרשראות של זהב. הבודהה אינו כובל עצמו לגלגל כלל.
ב.)לגבי מעשים טובים אז גם נאמר שם אם מחדדים סכין יותר מידי היא נהיית קהה.
משמע שהם בעד השלמה עם העולם אך נגד התפסיה שהוא מקולקל [תמידית]
וכמובן שיש מה לתקן אך אם ניקח את התיקון לקיצוניות אנו עלולים לקלקל.
וכמו שאמרת, גם לדעתי רצוי שנחזור לאיזון וכמו שנאמר אצלינו
"אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה"
יש גם את העניין של של bodhisattva ו bodhicitta
אבל קצרה היריעה , במיוחד בפוסט על חובות וברננקי (סליחה , תמריץ)
אז רק אוסיף את זה
In his book Words of My Perfect Teacher, the Tibetan Buddhist teacher Patrul Rinpoche describes three degrees of bodhicitta:[7]
The first
The way of the King, who primarily seeks his own benefit but who recognizes that his benefit depends crucially on that of his kingdom and his subjects.
The second
The path of the boatman, who ferries his passengers across the river and simultaneously, of course, ferries himself as well.
The third
That of the shepherd, who makes sure that all his sheep arrive safely ahead of him and places their welfare above his own.
אהבתיאהבתי
יאיר, הביקורת העיקרית שלך מתמצה בסופו של דבר בטענה הריקרדיאנית. משלמי המסים יצמצמו הוצאתם לממן את החזר החוב הממשלתי בעתיד. קשה לי להאמין שמישהו חושב ברצינות שריקי מחדרה תנסה לשקלל את תחזית המיסוי העתידי בהוצאותיה ולכן לא תנצל מלוא הטבת המע"מ. אלא מה? אולי השווקים יגיבו בהעלאת ריבית חדה והאפקט של זה יחלחל לכל הכלכלה. אני מסכים שזה יכול לקרות. אבל אנחנו מדברים על סביבת ריבית שלילית כרגע. עלייה של הריבית השלילית היא רווח נטו לכלכלה.
לגבי הטענה השנייה לפיה יצטרכו לגייס עוד חוב בריבית אפסית, ובכן עצם הגיוס יכול להגדיל את הריבית וכאמור זהו אפקט טוב. בנוסף חשוב להבין שבגלל המעגליות של הכסף אותו כסף עצמו שיועבר לשווקים בידי הממשלה הוא שיממן את עצמו. הממשלה מעבירה עוד כסף לצרכנים. הצרכנים קונים מזון. לאוסם ולשופרסל יש יותר כסף והם שמים אותו או מעבירים לאחרים שבסופו של דבר יניחו הכסף באג"חים. האג"חים מממנים את הנפקתם מלכתחילה.
אהבתיאהבתי
אורי וגיא,
מספר דיסקליימרים:
1. עברתי שוב על הקטע הזה. למדתי אותו לראשונה לפני כעשרים שנה, והפעם בקריאה מחודשת אני לא מוצא את הלהט בעיניים ובמחשבה למקרא המאמר כמו אז. או שאני השתניתי או שככל הנראה זה הפך להיות כזה obvios בעיני שההתלהבות שככה.
2. טעיתי ובניגוד למה שזכרתי האיסלאם לא מוזכר שם. יש שיאמרו שהאיסלאם לא היה בראש מעיניו של הרב קוק והוא לא חש חובה להתמודד איתם (ואפילו על הבודהיזם שלא היה מוכר בזמנו, הרב קוק כותב כאן). יש שיאמרו שהוא רואה את תפיסת האיסלאם כקרובה לתפיסה היהודית (בנוגע לנושא המאמר) ולכן הוא לא הקדיש להם עמדה משלהם.
3. מי שמחפש תקינות פוליטית לא ימצא זאת אצל הרב קוק, לא כאן ולא ברוב כתביו. הרב קוק כותב לפי דעתו – ישר ובכל הכח.
מצורף תקציר של המאמר, קישור לקטע המלא בסיום התגובה.
———
שאיפות היאוש וההצלה
יט
ארבע שאיפות עומדות ברוח האדם, נשפעות מרוח העולם במחלקותיו:
האחת, שאיפת הרע הגמורה, חפץ השלטתו בכל ערכי החיים והעולם. מזה יצאה התקופה האלילית …..
השאיפה השניה היא הכרת הרע ברשעתו, ומתוך כך הכרזת היאוש המוחלט של כל היש ….
השאיפה השלישית היא יאוש למחצה, כלומר, להתיאש מהרשעה בעצמה, מהרע ושליטתו בעצמו, למסור בידו את החומר ואת העולם החברותי, הנגרר הרבה אחרי מראה עינים, ולהציל מתוך יאוש זה את הפנימיות של החיים, שזהו צד הטוב שלהם.
השאיפה הרביעית היא העומדת להציל את הכל … להציל את הגוף כמו הנשמה, את חיצוניות ההויה כמו פנימיותה, את הרע בעצמו כמו את הטוב, ולא עוד אלא להפך את הרע לטוב גמור, ולהעלות את העולם ומלואו בכל צדדיו ותכסיסיו, את העולם היחידי בכל ערכיו החומריים, ואת העולם החברותי בכל סדריו, להעמיד את הכל על בסיס הטוב. זאת היא שאיפת ישראל …
מובן הדבר, שבין היאוש הגמור, של הבודיסמוס, ובין היאוש למחצה, של הנוצריות, הם משמשים באיזה אופן את הרשעה העולמית … לפחות להודות בממשיותה ונצחונה, כשהיא לעצמה, וממילא היא מתבצרת ….
אותם המסתכלים, שטמונה בעצמיותם נטיה של רשעה עצמית, רואים הם את הצביון של הרשעה העולמית בצורה של שליטה כללית, והשקועים הרבה במעמקי הרע הרי הם מתמכרים אליה, ושמחים במציאותה, חוזים לה גדולות ומתעלסים בארס נאפופיה.
עולים עליהם אותם שכבר עומדים הם על סף של תנועה לצד הטוב, אבל אליו לא הגיעו, משיקוף הדעה בדבר שליטת הרשעה לא נשתחררו, אבל החן והאהבה אליה רפתה, ומתאוננים הם על העולם הרע ועל יסודו, ואין להם כח של זריחת תקוה להביט אל יסוד הטוב העולמי, אל מקור החיים … אבל ההתקצפות על הרשעה בחירוף ובגידוף, מרירות הנפש, והציורים החודרים של מחאה, אף על פי שהיא בלא תוצאה של זוהר, היא כבר התחלת הטבה, שנאת הרע כבר מקוננת בהם.
למעלה מהם עולים חפשי ההשקפה, הרואים בעולם מצד אחד את הצד השלילי, את הרשעה והכסל שבו, ומצד שני את אי אפשריות נצחיותו, והם המחכים לאפיסה וכליון מוחלט מעיקר היסוד, הם כבר שואפים לכליון הרע ומאמינים בו, אמנם לא בא לעיניהם ברק הטוב.
———
קישור ברשת:
http://www.daat.ac.il/daat/vl/orothakodash/orothakodash01.doc
"שאיפות היאוש וההצלה" בעמ' 111
אהבתיאהבתי
גיא, אין צורך בהתנצלות. אני מאמין בזרם תודעה חופשי.
אהבתיאהבתי
כן , תודה תמריץ.
יש אם כן להודות ביושר , איך לומר , שההתנצלות שלי הייתה קצת צבועה
מאחר שבעת ההתנצלות כבר ידוע ידעתי שגם בעתיד לא אמנע מלהגיב לנושא אחר מאשר הפוסט גופו. כאמור תפקיד ההתצלות היה למען שמירת שלום בית
וסיכוך בין חלקי המנוע הנעים לשם הפחתת החיכוך.
יאיר , תודה על הקישור … עוד לא קראתי … אצטרך למצוא זמן לקרוא בריכוז.
אגב , הלינק שצירפתי הוא לא מיסטיקה קתולית אלא יוונית אורתודוקסית
מהמאה השישית.
אהבתיאהבתי
אני לא מבין מדוע פשוט לא ממשיכים לקנות מטבע זר. אפשר להקים בכסף מיוצר יש מאיין חברה שתקנה מניות בבורסה של סין וחברות רווחיות ולהנפיק את החברה בבורסה הישראלית ולמכור אותה לישראלים. אפשר לבנות שכונות של דיור צבורי ולהציע אותו לציבור במחיר מוזל תוך מתן משכנתא ותוך התחייבות להשלים את ההפרש למחיר השוק אם ינסו למכור אותו. אין סוף אופציות ליצור אינפלציה
אהבתיאהבתי
לכאורה באמת אין קל מלייצר אינפלציה. ובכל אופן לא קורה.
אהבתיאהבתי
אני ל אמתמצא בבודהיזם ומעט בנצרות אבל נראה לי שהגישה שלהן דומה, פרט אולי לכך שהן יותר מתענינות בנפש מאשר בגוף
אהבתיאהבתי
http://www.diffen.com/difference/Buddhism_vs_Christianity
אהבתיאהבתי
גיא, אני מתכוון להבדל בנושא שהעלה יאיר של "שאיפות" במובן יאוש וטוב ורע.
אני חושב שאולי התשובה צריכה להיות בשאלה מה היתיי עושה אחרת. ככה אתה יכול לדעת מה לדעתך היית יכול לעשות כדי למלא את חייך ביותר תוכן. אתה טוען לימודים. גם יאיר הביע בעולם התחליפי שלו רצון לעושר רוחני, תמריץ מעדיף להדפיס.
אהבתיאהבתי
אורי , אולי זה משום שאני אפיקורס וגם הדיוט אבל אחרי מספר קריאות לא באמת הבנתי את דבריו של הרב קוק לגבי שאיפות. גם ראיתי שם מספר הנחות מוצא אקסיומות שאיני מסכים איתן.
מבלי להיות תקין פוליטית אני מבין את הסבריו וכתיבתו של יאיר הרבה יותר טוב.
אישית , במובן מסויים אני יכול לומר שהבודיהיזם לייצוא שנתקלתי בו גרם לי
לחוש מבחינה פילוסופית פסיכולוגית כחלק בלתי נפרד מהיקום. ככזה אין לי שאיפות להתעלות עליו או לנצח אותו. אני יכול להביט בכוכבים ולומר …..
היי , איזה יפים?! אהה , הם בעצם אני …….. (*)
(*)שוף על הפיוטיות?! אהה?!
אהבתיאהבתי
אבל מה באמת משמעות החיים והכל? ואיך ממלאים ומנצלים את החיים ? קראת מה כתוב אצל הסולידית
ושלא לעניין או כן לעניין
1.7 מיליון מתושבי העיר ניו יורק תלויים בתלושי המזון למחייתם, כשכל אחד מהם שווה ערך לארוחה בעלות של 1.38 דולר – כך לפי בנק המזון של ניו יורק כמו כן, 1.4 מיליון איש בחמשת הרובעים של העיר נסמכים על בתי התמחוי ברחבי העיר.
אהבתיאהבתי
נו , הסולידית אומרת שאין משמעות וגישתה אקזיסטנסיאליסית.
אני במקרה זה לא ממש מסכים עימה ואני מקווה ששמעון חש לא ילשין עלי.
למעשה , ניתן לראות כאן שכבר בתגובות איני ממש מסכים .
http://tinyurl.com/pfvpq2z
לאחר קריאת הפוסט ותגובותיי אני רואה שגם אצלי אין ממש חדש תחת השמש
ואני טוחן ת'בלוגוספירה עם אותם רעיונות כבר שנה ומחצה.
בכל מקרה אני חושב שבערך בתקופת בפוסט הזה נהייתי מגיב אינטרנט קשקשן ללא חת.
אהבתיאהבתי
לא הכרתי את הפוסט של הסולידית. אם הרשתה לעצמה לכתוב על משמעות החיים, אז זה נראה לי בסדר שחצי מהפוסטים שלי הם כבר לא על כלכלה.
אהבתיאהבתי
בהחלט , אני נהנה.
אהבתיאהבתי
גיא, אם תסכים אתה, חצי הדרך לפתרון זה להודות במצב. אולי יהיה לך קל יותר להעריך ולהנות מהרגע. היתה לי פעם חברה תימניה שאמרה שהסבתא שלה תמיד מאושרת כי היא פשוט מחליטה כל בוקר להיות כזו. אולי תמריץ בוחר בפתרונות כלכלים לא שגרתיים כי גם לו נמאס הישן תחת השמש. אי אפשר לפרוץ קדימה אחרת.
אתמול ראיתי סרט בשם איטרניטי. בעתיד הלא רחוק שולחים קבוצת בלשי משטרה לתוך מציאות וירטואלית בה הם צריכים לפתור מקרה רצח שארע לאחרונה. באיזה שלב ה"עזרה" של התוכנה מסבירה להם שיש וירוס במחשב והמחשב מאתחל את עצמו כל כמה שעות כך שלמעשה הם חיים כבר זמן רב ביום שחוזר שוב ושוב ועד שיפתרו את התעלומה הם לא יוכלו להתנתק מהמחשב. ה"עזרה" אומרת לגיבור שכל תגובה שלו לנושא הוא כבר השמיע אין ספור פעמים בעבר ושהוא תמיד מגיב בצורה זהה ושיש לו רק 5 שעות לפתור והוא צריך להחליט על קו פעולה מסויים. איך יוצאים מהפרדוקס שהוא הפרדוקס שבערך דומה לשלנו?
אני הייתי פותר את הבעייה עם העלאת מספר גדול של פתרונות, דבר שיש להניח שעשיתי בעבר, ובחירה לטפל באחד מהם על ידי הגרלה. כך שבסופו של דבר בכל הימים המקבילים אכסה את כל האפשרויות. היה גם ספר שנקרא איש הקוביה, בספר פסיכולוג מבצע את כל החלטות חייו על ידי זריקת קובייה.
לצערנו אי אפשר לעשות את זה בחיים, אלא אם כן אתה בודהיסט וגם אז את רק חושב שאתה עושה את זה. אבל בפרוש אפשר לנסות גישה לו שיגרתית והדרך הנכונה היא לבדוק מה עשו אנשים שהם מבוגרים ממך ב 5-10 שנים ונתקלו באותה דילמה.
ללא ספק הדפסה של כסף הוא פתרון מלהיב כזה. אני עדיין חושב שממשלת ישראל צריכה להמשיך לקנות דולרים עד שתהיה אינפלציה. היא יכולה לשלם בהם לסינים לבנות עיר חדשה או לבנות אי בים ולקים עליו קזינו.
אהבתיאהבתי
טוב , לגבי האושר אני מאמין שאי אפשר לתפוס אותו ואי אפשר להיפטר ממנו
(אולי מהרצון להיות וגו… ) אם אתה רודף אחריו הוא בורח ואם אתה שוכח שברצונך לרדוף הוא לפתע מגיע. קיצור , הוא קורה מעצמו.
אני גם מאד מתחבר לרוח הדברים שענה מנשה נוי כנשאל בראיון האם הוא מאושר
וענה משהו כמו …. "עזוב , אושר זה המצאה של אשכנזים".
לגבי הפרדוקס ששאלת עליו – אתה מרים לי להנחתה
על זה בדיוק מדובר בדאואיזם – וואו ואי –
או אומנות התאונה הנשלטת.
http://www.blogandrew.com/wu-wei/
בשביל ספולייר –
Alan Watts calls this The Art of Controlled Accident. To illustrate, Watts often tells of the short story by von Kleist where a man was fighting a bear. Except, this bear could read the man’s thoughts and kept blocking every move the man tried to make. The only way to defeat the bear was to hit him without knowing you were going to hit him
בכל זאת קצת כלכלה
כלכלנים: "ריבית שלילית בישראל – כמעט בלתי נמנעת; לא יהיו רכישות אג"ח"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001029428#fromelement=hp_morearticles.
אהבתיאהבתי
גיא,
"אני מבין את הסבריו וכתיבתו של יאיר הרבה יותר טוב [אחרי שקראתי את דברי הרב קוק]".
האר את עיני, מה בדברי הרב קוק הנ"ל מסביר את תגובותיי בבלוג?
כנראה שאני לא ער מספיק להשפעה שלו עלי.
אהבתיאהבתי
אפרופו כלכלה:
אני חושב שניתן להגדיר את הרב קוק כסוציאליסט הרבה יותר מאשר קפיטליסט.
אמנם לא סוציאליזם שנובע מתורת מרקס אלא כזה שנובע מ"אחדות עם ישראל".
אהבתיאהבתי
יאיר , נראה לי שהבנת אותי לא נכון.
אני פשוט אומר שלא הבנתי חלק גדול מדברי הרב קוק שהבאת לאחר מספר ניסיונות קריאה. (עדיין לא קראתי את כל המאמר(*))
חלק אחר שהבנתי הוא התחיל מהנחות מוצא שאיני מסכים להם.
(*) יתכן שאני צריך לקרוא את המאמר עם תיווך.
מה שרציתי לומר שאני מבין את כתיבתך והסבריך (גם כשאתה כותב על נושאים אחרים) הרבה יותר טוב. אולי זה משום ששפתך יותר עדכנית ואולי משום שאני מתחבר יותר לצורת טיעוניך.
אהבתיאהבתי