תאצ'ר, אובמה והיחס לישראל

קראתי בחג את הביוגרפיה של מרגרט תאצ'ר מאת ג'ון קמפבל. ספר מאוד מעניין שנוגע בהרבה נקודות פוליטיות ומקרו כלכליות שרלוונטיות גם לימינו שלנו. אולי עוד אהרהר עליו.
אבל נקודה אחרת שמשכה את תשומת לבי היא דווקא זו שמוזכרת בקצרה בספר: מדיניות החוץ של מרגרט תאצ'ר ובפרט יחסה לישראל. תאצ'ר מצטיירת בדמיון כמדינאית ימנית שמרנית שבמסורת הימין המערבי בזמננו אמורה הייתה להיות נאמנה לישראל ללא סייג. אבל בפועל לפי הביוגרף שלה היא הייתה ביקורתית ביותר כלפי מפעל ההתנחלויות והכיבוש וראתה זו כחרפה אירונית שהיהודים שנרדפו במהלך ההיסטוריה מדכאים את הפלסטינים. היא סלדה במיוחד מראשי הליכוד שמיר ובגין שהיו בעיניה טרוריסטים שהרגו חיילים בריטיים וקיוותה להחלפתם בשמעון פרס. היא הייתה מוטרדת מכך שכוחו של הלובי היהודי בארה"ב מנע לחץ אפקטיבי על ישראל. תאצ'ר גם לא התלהבה ממהלכים תקיפים נטולי גיבוי בינלאומי של ממשל רייגן כמו פעולתו נגד קדאפי ב-1985.

אז מדוע בכל אופן בזיכרון הקולקטיבי נחשבת תאצ'ר לידידה? הרי מהאמור לעיל ברור שדעותיה לא היו יוניות פחות מאלו של הנשיא אובמה כיום.
תשובה אחת היא שמה שחשוב אינו הערך המוחלט אלא השינוי. אובמה פחות ידידותי לישראל מממשל בוש ולעומת זאת קודמיה של תאצ'ר היו רעים מאוד לישראל. השינוי שמייצג אובמה שלילי בעוד שהשינוי שייצגה תאצ'ר חיובי. למשל, בשעת הצרה הגדולה של ישראל במלחמת יום כיפור סירבה ממשלת בריטניה לאפשר לרכבת האווירית האמריקנית לנחות בשטחה לשם תדלוק. כפוליטיקאית שהייתה תלויה בקול היהודי במחוז שלה וכידידה מוצהרת של ישראל הביעה תאצ'ר כעס על ההחלטה ההיא בזמנו.
תשובה אחרת היא ההקשר הרחב. הרבה מפעולותיו של אובמה מעידות על כך שהוא מקדם ערכים של שוויון וסולד מביטויים מופגנים לעליונות המערב. תאצ'ר לעומת זאת קידמה ערכים אנטי שוויוניים אך פרו מערביים כמו קפיטליזם, שבירת איגודי העובדים והגנה על המושבה הקולוניאליסטית של בריטניה באיי פוקלנד. אפילו אם דעה ספציפית כזו או אחרת שלה הייתה לצנינים בעיני תומכי ישראל ניתן היה להניח שהלב שלה ממוקם נכון ונוטה לתמיכה בישראל בהיותה מצודה של המערב החופשי בלבנט. נראה שבמקרה של אובמה העניין הפוך – דעותיו הפומביות אינן באמת כה רעות לישראל, אך ברור שחינוכו וסביבת גידולו לא מיטיבים עם מה שיכול להיתפס כפרויקט קולוניאליסטי ציוני. החשש הוא אם כך ממה שצפון בלבו. אולי העניין הוא שבתפיסת פעולתם של מנהיגים, כמו במצוות הדת, הכוונה הנתפסת חשובה מהמעשה.

מודעות פרסומת

26 תגובות to “תאצ'ר, אובמה והיחס לישראל”

  1. יאיר Says:

    "תאצ'ר הייתה ביקורתית ביותר כלפי מפעל ההתנחלויות"
    "תאצ'ר סלדה מראשי הליכוד שמיר ובגין שהיו בעיניה טרוריסטים שהרגו חיילים בריטיים"
    "תאצ'ר קיוותה להחלפתם בשמעון פרס"
    "תאצ'ר הייתה מוטרדת מכוחו של הלובי היהודי בארה"ב"
    "תאצ'ר לא התלהבה ממהלכים תקיפים נטולי גיבוי בינלאומי של ממשל רייגן כמו פעולתו נגד קדאפי ב-1985"

    כל המשפטים הללו הם לא פוליטיקה. תאצ'ר הייתה אשת מעשה ואפשר לשפוט אותה רק על המעשים שלה או אי-המעשים שלה. לא על-פי ה"סלידה" שלה או ה"התלהבות" שלה.
    תאצ'ר היא מאותם המנהיגים שהחזיקו בדעות רבות אבל העדיפו להצטמצם למספר חד-ספרתי של דעות שקידומן יועיל (לפי דעתם) לעם שבחר בהם, והיא אכן התמקדה רק בהם. והתוצאות מדברות בעד עצמן – היא בהחלט עיצבה מחדש את בריטניה לפי החזון שהיא הייתה שותפה לו.
    תסתכל על זה כמו על השקעה במספר מצומצם של מניות שאתה בטוח בהם במקום לעסוק בקנייה ומכירה תדירית של מניות לפי עשרות ומאות תזות שמסתובבות בשוק.

    אהבתי

  2. גיא Says:

    יאיר , נו טוב , זה הרי לא תחום התמחותי,
    אבל הרי גם את אובמה היה לשפוט לפי מעשיו – על זה אין עירעור.
    אבל כבר מההתחלה הוא ספג כאן אצלנו ביקורות לא פורפוציונלית לאחרים שהיו במעמדו כמעט לפני שהתחיל ולא בדיוק לפי מעשיו. בזה יש להודות למרות שבסופו של דבר מרבית הביקורות היו מוצדקות לפי מעשיו מאחר שפיו וליבו לא היו שווים.

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    יאיר, מדינאות מורכבת ברובה מדיבורים. אולי באמת ההסכם עם אירן הוא כבר עניין של מעשה, אבל מה חוץ מזה עשה אובמה רע לישראל? הכול דיבורים. ואולי בפועל ביבי הוא ידיד גדול לאירן כי עם כל דיבוריו לא שלח את חיל האוויר לתקוף?

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    בשורה התחתונה אני מסכים שבפועל השפעתה של תאצ'ר על מדינת ישראל לא הייתה גדולה, כי ראש ממשלת בריטניה אינו תפקיד בעל השפעה בינלאומית עצומה בימינו וכי היו לה עניינים משמעותיים יותר מבחינתה לעסוק בהם.
    אגב, יכולתי לדעתי לכתוב רשומה די דומה על רייגן שהיה פרו ישראלי, אך ספק אם בפועל היה יותר אוהד מאובמה.
    http://tinyurl.com/lomrrqr

    אהבתי

  5. גיא Says:

    תמריץ , לייק!
    שוב כנראה בלי להבין יותר מידי יצאה לי תגובה בסדר.

    אגב כשבייקר אמר ""Fuck the Jews, they didn't vote for us anyway"
    זה נחשב פוליטקה של דיבורים או מעשים?

    ושאלה אחרונה : שמשון חש זה שמעון לח ? ואם לא האם הם קשורים
    לשלדון לש? (בפוליטיקה הישראלית).

    אהבתי

  6. שמרון פח Says:

    כל אלה הם שמעון חש המוכר לחלקים מהעם כשמעון החשמלאי.
    מפורומים ובלוגים שכנים

    אהבתי

  7. שמעון חש Says:

    קו ישר – למה הכל עקום?
    הורדת הריבית – הדרך לגיהינום רצופה כוונות…
    http://www.kav.org.il/b1528.html

    מחירי הדירות בארץ גבוהים מאד. גבוהים יחסית למחירים בארץ בשנים עברו, וגבוהים יחסית לעולם. כשאני כותב "מחירים גבוהים", אני לא מתכוון למחירים בשקלים, או בדולרים. המחיר שאני מתייחס אליו הוא מחיר בשנות אדם. כמה שנים אדם צריך לעבוד, בהנחה שהוא מרוויח את השכר החציוני במשק כדי לרכוש דירת 3.5 חדרים ממוצעת באזור המרכז (פרברי גוש דן)?

    המחיר הזה לא משתנה עם המדד, בשקלים או דולרים, או בדרכמות. תכל'ס: "זו הדירה שאני רוצה, כמה שנים אני צריך לעבוד עבורה?"

    מספר השנים שצריך לעבוד עכשיו עבור דירה כזו, גבוה בכל קנה מידה. הסיבה העיקרית היא סביבת ריבית נמוכה: היא מאפשרת ללוות משנות העבודה העתידיות שלי, לקנות היום, ולעבוד פחות שנים על מנת להחזיר את החוב מאשר מספר השנים שהייתי צריך לעבוד בסביבת ריבית "נורמאלית". הוזלה זו של נטל קניית דירה דחפה את הביקושים, ובהעדר גידול מתאים בהיצע – השוק עשה את שלו – העלה מחירים.

    העניין הוא, וזו כבר פרשנות, שסביבת ריבית נמוכה היא מצב לא טבעי, ולא יכולה להימשך לאורך זמן. אם בארה"ב יתחילו להעלות ריבית, ישראל לא תוכל להמשיך לאורך זמן במדיניות ריבית נמוכה, או שערך המטבע ילך וישחק מול המטבעות המובילים.

    – אז שיישחק, אז מה?

    אז אם תצטרך לשלם 8 ש"ח לדולר במקום 4, זה אומר שכל מוצרי הייבוא יתייקרו גם הם. זה אומר שסך ההוצאה המשפחתית המבוססת על מוצרי ייבוא, תכפיל את עצמה. ואם משפחות חיות היום "על הקשקש" ולוקחות הלוואות מדי פעם כדי לגמור את החודש, הרי שאינפלציה דוהרת תביא משפחות רבות לחדלות פירעון: הם לא יוכלו לשלם את המשכנתא……………..
    המשך בלינק
    http://www.kav.org.il/b1528.html

    ——

    – בסדר. אז גם בנק ישראל ידפיס שקלים ויציל את הבנקים.

    ההבדל הקטן הוא שאנחנו לא ארה"ב. ואנחנו יכולים להדפיס רק שקלים ולא דולרים. מכיוון שהדולר משמש כמטבע רזרבה עולמי, והמטבע העיקרי לסחר בנפט, השוק הבינלאומי "שתה" את כמות הכסף העצומה שהם הדפיסו בלי שיש עדיין אינפלציה.
    אם נתחיל להדפיס שקלים בכמויות כאלו, די מהר לא יהיה שווה להמשיך בהדפסות כי הנייר כבר יעלה יותר מהסכום שמודפס עליו, שלא לדבר על הדיו.

    – אתה מתכוון להיפר–אינפלציה?

    בדיוק כך.

    – אז מה בעצם אתה מציע?

    כלום. אני לא מציע כלום. לא חושב שיש דרך טובה לצאת מהברוך הזה, אכלנו אותה.

    ——-
    רק נזכיר ש"היפר אינפלציה" בנדלן, אגח ומניות גם היא מובילה למשבר לבסוף
    גם אם המדדים לא מחשיבים אותה כאינפלציה.

    אהבתי

  8. שמעון חש Says:

    נראה שתדירות הקריסות ופיצוץ הבועות גדלה
    כמה מהקריסות האלה צפו מראש הקיינסייאניזם המוניטריזם והתמריציזם?
    מה שהיה הוא לא מה שיהיה? הפעם זה אחרת? לא עוד קריסות?

    http://www.businessinsider.com/illustration-of-bull-and-bear-markets-2014-12

    אהבתי

  9. שמעון חש Says:

    האם יתכן כי הבועה הנוכחית תמשך 155 חודשים?? זה יצריך פעלולים פיננסיים ומוניטריים מתקדמים, זה ינפח עוד ועוד את בועות הנכסים, וזה יגרום לבסוף למגה פיצוץ וקריסה קשה בהרבה

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    שמעון, לטיעון האינפלציה העצומה שאוטוטו תבוא יש שתי תשובות. ראשית, הניבוי הזה כבר שנים מרחף מעל ראשינו ועדיין לא קרה. מתי ישלימו מבשרי האינפלציה עם כך שהיא לא פה ולא קרובה.
    שנית, יש סיבות ענייניות לכך שהאינפלציה לא מזנקת – העיקרית קשורה בקשר הדוק למושא הפוסט, מרגרט תאצ'ר. הכוח של איגודי עובדים לדרוש העלאות שכר אוטומטיות נמוג, וטוב שכך, בשל תאצ'ר, רייגן, שמעון פרס ומדיניותו ב-1985 ודומיהם. תקרא את הפוסט הזה שלי מלפני שנתיים שיש בו ניבוי שהתברר כנכון לעת עתה – לא תהיה אינפלציה. http://tinyurl.com/qeykujx
    צריך להבין שאינפלציה חייבת להתחיל ממשכורות שעולות איפשהו. והמשכורות לא עולות, בטח לא בחדות.

    לגבי הריבית, רוב האנשים קונים דירה עם משכנתא. זה ברור שמבחינתם המצב משתפר כשהריבית יורדת ולא מתדרדר. נכון, אם היצע הדירות לא גדל בהתאם, אז השיפור מוביל לזינוק במחירים. לכן צריך לבנות יותר דירות.

    לגבי טיעון מטבע הרזרבה העולמי, לדעתי זהו מיתוס וקשקוש. גם יפן ואירופה מדפיסות המון בלי אינפלציה. גם שוויץ הדפיסה עד לאחרונה. אין אינפלציה במערב בכלל. הסיבות אחרות.

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    תמריץ, לא נראה אינפלציה מהסוג שראינו בשנות ה-70 ושבה נלחמה תאצ'ר אבל אנחנו נראה אינפלציית נכסים.
    מה זה אג"ח של ממשלת גרמניה ל-30 שנה ב-0.65% אם לא אינפלציה? האג"ח הזה באמת שווה משהו בשביל לקבל 0.65% ל-30 שנה? מי שמוריד את הריבית לשלילית יוצר אינפלצייה מסוכנת. הרי יותר הגיוני בעיני שמחיר הלחם יעלה כי הוא שווה משהו מאשר אג"ח של ממשלה כלשהי.
    וכאשר חלק מהמדינות יהפכו לחדלות פרעון (למשל חלק ממדינות אירופה) נחווה דפלציה בגלל מחיקת נכסים של הציבור, אבל הכסף העודף, של מי שיש לו יברח ל"נכסים בטוחים" ואינפלציית הנכסים תגבר.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    להגיד "אינפלציית נכסים" זה משהו שונה לגמרי מלהגיד שיש אינפלציה במוצרי צריכה. להגיד "אינפלציית נכסים" זה שקול להגיד:"אני חכם והשוק טיפש. אני אומר שהתמחורים מופרכים למרות שהשוק חושב שהם לא". זו אמירה בעייתית, לא כי השוק תמיד צודק אלא כי אין לנו כלי טוב מהשוק לניהול מדיניות. ואדרבה, אם מישהו חושב שהשוק טועה שיהמר במלוא העוצמה נגדו וכך יסייע להזיז את השוק לכיוון הנכון.

    אהבתי

  13. יאיר Says:

    לא מסכים עם נבואות החורבן של שמעון חש אבל מסכים איתו שארה"ב לא יכולה לייצר אינפלציה מקומית בגלל שהדולר משמש כמטבע רזרבה עולמי והשוק הבינלאומי שותה את האג"חים שהם מדפיסים.
    זה לא נכון שאין אינפלציה ביפן ואירופה על-אף שהן מדפיסות. נכון שאין שם עליית מחירים בגלל התהליך הדיפלציוני האיום שם, אבל ערך המטבעות שלהן נחלש וזאת צורה של אינפלציה.
    ושוב – אין שם אינפלציה מהסוג של שנות ה-70 שהיא אינפלציה שנובעת מצרכנות יתר של האזרחים ושל דרישות שכר גבוהות (שמזינות אלו את אלו), אלא אינפלציה בצורתה המזוקקת – איבוד ערך.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    אינפלציה אינה מוגדרת היום כירידת ערך מטבע או אף כגדילת כמות הכסף בשוק אלא כעליית מחירים של מוצרי צריכה. בוא נשתמש בזה ככה, או שנפסיק לדבר בכלל על אינפלציה אלא על הדבר המדויק שאותו אנחנו רוצים לתאר. הגדרות נועדו להיות כלי בדיון, לא להפוך למטרתו.

    אהבתי

  15. יאיר Says:

    אין אינפלציה במוצרי צריכה מהסיבה הפשוטה שאנחנו בעולם של עודף ולא בעולם של חוסר. אתה בוודאי תסכים איתי. ואם יש חוסר הוא נקודתי וניתן לפתרון יחסית בזמן קצר.

    אהבתי

  16. שמעון חש Says:

    no bull market lasts forever, and this one has about run its course.
    Looking at key long-term measures, U.S. stocks are now about 80% overvalued.
    And since 1802 (when data was first tracked), there have been only five times when stocks have been more than 50% overvalued: 1853, 1906, 1929, 1969, and 1999.
    Each one of those years marked the peak of a massive, once-in-a-generation stock-market bubble. And only two of those bubbles (1929 and 1999) were bigger than today's.

    האם ישראל תחלץ בשריטות בלבד גם מהקריסה הבאה? מכיוון שרוב התחמושת והחמצן המוניטרי כלכלי התדלדלו על על החלצות ממשבר 2008 ועד היום (והוזרמו לבועות הנכסים),
    אז בספק רב אם נחלץ בקלות בפעם הבאה.
    מתי זה יקרה? שנה, שנתיים? ארבע? אין לדעת, אבל לא הרבה יותר מזה.
    גם בלון הליום מגיע בשלב מסויים לגובה שהוא לא מגביה יותר

    אהבתי

  17. יאיר Says:

    אם ערך המטבע נחלש אז היבוא הופך ליקר יותר והמחירים עולים.
    למה אנחנו לא רואים זאת? כי השוק משוכלל והיבואן סופג זאת במקום הלקוח או שהוא מפסיק לייבא ומתחיל ייצור מקומי. אנחנו בעולם של "איזונים ובלמים".

    לא באתי להתווכח על הגדרת האינפלציה אלא להזהיר מתהליך בועתי של עליית מחירי נכסים פיננסים, ובעיקר אג"חים ממשלתיים.
    אמרתי שאני לא שותף לנבואות החורבן אבל שותף לדאגה שהבנקים המרכזיים, בעיקר באירופה, מנהלים תהליך מסוכן שסופו יפגע בציבור ענק של אזרחים.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    יאיר, אני מאמין גדול בתיאוריה שהעדר האינפלציה קשור לעודף היצע בשל הישגי הקפיטליזם והטכנולוגיה מחד, ומהעדר מחסור בשל גידול דמוגרפי נמוך. אבל בכל אופן להגיד שזו הסיבה להעדר אינפלציה זה יותר מסובך. אולי ארחיב בהמשך.

    שמעון, זה נכון שהבאג הגדול של הכלכלה (http://tinyurl.com/l9tekbe) יהיה עוד יותר משמעותי במשבר הבא, אבל מצד שני כלכלנים מקדישים הרבה מחשבה בשנים האחרונות לשאלה איך להתמודד איתו ונוכל להשתמש בפירות מחשבתם, אם נגיד הבנק יהיה מוכשר מספיק.

    אהבתי

  19. שמעון חש Says:

    תמריץ
    אתה נטפל לסמנטיקה
    אין אינפלציית נכסים, יש בועת נכסים
    דירה בישראל ב 150 משכורות לעומת 100 משכורות ממוצע רב שנתי. זו בועה.
    ירידת הריבית מקלה רק על מי שלקח משכנתא לפני!!
    מי שקנה אחרי , רק מפסיד מירידת הריבית, כי מחיר הדירה מזנק ומגלם את הוזלת הריבית ובטוטאל הוא משלם הרבה יותר
    וניתן לראות את העלייה באחוזי המשכנתא לעומת המשכורת וכו
    ומכיוון ש-75% ממשכנתאות השנים האחרונות הן בריבית משתנה וצמודה, אז כשהריבית והמדד יעלו, אז האנשים האלה יחטפו חזקץ
    השוק לא צופה קריסה.. השוק הוכיח שהוא אף פעם לא צופה קריסה עד שהיא קורת והכסף הטיפש נכנס בסוף ומלבה את הנסיקה.
    מהסתכלות בהסטוריה ברור שזה יקרה שוב בשנים הקרובות. לא ידוע תזמון מדוייק
    טועה מי שמנסה לתזמן במדויק.
    אז לטענתך, מסכים נכון, לא תהיה היפר אינפלציה במובן המקובל, כן יהיה מיתון קשה, לא תהיה קריסה, כן תהיה הוצאת אוויר חם רב מהבועות. בשנים הקרובות

    אהבתי

  20. שמעון חש Says:

    תמריץ
    אחרי כל משבר הכלכלנים פיתחו כלים מצויינים להתמודד ולמנוע את המשבר הבא
    וכל פעם המשבר היכה מכיוון אחר לא צפוי,
    למה? כי זה חולה סופני ומטפלים בו באקמולים ומסאזים.
    השיטה קוראת לאנשים להכנס לחובות, ובנויה על כך. זה באג קשה שלא ניתן לפתרון עד להחלפת השיטה,
    אז…. כנראה שלכל שיטה יהיו הבעיות שלה
    מה שכן ברור הוא שמשבר נוסף בדרך בשנים הקרובות
    גם אם צעקו זאב זאב 5 שנים וטעו, עדיין הזאב יגיע בסוף
    הם פשוט הקדימו לצעוק
    כי אכן הפיננסיירים מצליחים ללהטט בפעלוליהם הכלכליים אבל זה תמיד מצליח רק לטווח קצר של כמה שנים ולא פותר את שורש הבעיה
    מילים אחרות, הם משתמשים בתרופות של אתמול למחלות של מחר

    אהבתי

  21. יאיר Says:

    ציטוטים מכתבה של משה שלום על קפיצת מדדי המניות בסין בחודש האחרון:

    מה קורה כאן? למה המדד הזה, ומדד ההנג-סנג בהונג-קונג משתוללים להם לחיוב? האם יש משהו סיני ספציפי, ואם כן מהו? או שלפנינו משהו יותר גלובלי, אשר רק מתחיל בסין?
    הווה ידוע שאנו חיים בעידן של הרחבות כמותיות עצומות מימדים. גם סין מבצעת כזו היום, אבל העובדה הזו אינה ההסבר היחיד … [עד כה] החלק הארי של ההון להשקעה היה מופנה לפרויקטים ממשיים, לכלכלה האמיתית … בגלל שהכלכלה האמיתית מראה סימני חולשה גדולים, לכסף הזה אין כבר תאבון לסיכון השקעתי באותם מיזמי ייצור, ושירותים אמיתיים. חלק גדל והולך מופנה עכשיו לצד הפיננסי של הדברים, כמו שראינו בארה"ב, יפן, ועכשיו באירופה. ההרחבה הכמותית הסינית פשוט מגדילה את התופעה הזו, כאשר היא נותנת גיבוי לאותם משקיעים שחושבים שהסכנה בעשייה פיננסית קטנה מבעבר …[זה מזכיר את] מה שקורה בשוק … כאשר ריבית ה-0 יצרה עכשיו מעין דינאמיקה של שוק פיננסי פורח על רקע נתוני מקרו הולכים ונחלשים …

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001027876

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    יאיר, סין שונה מאחר שבסין באמת אין שוק חופשי. אי אפשר להוציא את הכסף מחוץ למדינה. או לפחות זה מסובך לעשות זאת.

    אהבתי

  23. שמרון פח Says:

    בארץ המצב גרוע בהרבה מהמערב כי בארץ קרטלים לרוב.
    תחרות פרועה וליברטנית ללא שום בקרה גם תגרום לאזרחים נפגעים תמימים רבים משרלטנים ורמאים וכבחוק הגונגל החזקים ישתלטו.

    המודל הגרמני נראה עדיף. יציבות יחסית עם הרבה פחות בועות. שוק חופשי ברובו עם רגולציה מדודה למניעת קרטליזם הונאות או ספקולציות בצרכים בסיסיים של האזרח. )קורת גג היא גם צורך בסיסי(.
    ואם תנאים סוציאליים במידה.

    לעומת אמריקה שם על מזבח הכסף והשוק העשירים שולטים בפוליטיקאים וניצול אזרחים עוני וניםוח בועות היא פרקטיקה נפוצה

    אהבתי

  24. תמריץ Says:

    האובססיה של המערב למדינה קטנה במזרח התיכון די מדהימה. אנשיל פפר היום בהארץ על המשבר החריף בשמאל הבריטי:

    יש סוגיות רבות שהיו יכולות לפלג את מפלגת הלייבור בראשות קורבין — פירוק בריטניה מנשק גרעיני, הלאמה של חברות ציבוריות, יחסיה של בריטניה עם ברית נאט"ו ועם רוסיה; אך דווקא הסערה הנוכחית עשויה לעשות זאת. איתרע מזלם של יהודי בריטניה והם נגררו ללב מחלוקת שהיא ביסודה מאבק בין פלגים שונים במפלגה.

    אהבתי

  25. תמריץ Says:

    ניתוח מעניין של יחסי תרזה מאי ונתניהו על רקע ההתנערות המדהימה של בריטניה מנאום קרי והמורשת של יחסי תאצ'ר ובגין המעורערים למדי:
    Here's why Britain's prime minister attacked John Kerry's Israel speech – Read at Business Insider: http://www.businessinsider.com/theresa-may-attacked-john-kerrys-israel-speech-2016-12?&platform=bi-androidapp

    אהבתי

  26. גיא Says:

    תמריץ , ברמה האישית ,אני די חסיד של מדיניות בעל הבית השתגע והמקרה הזה מוכיח שמדיניות בעל הבית השתגע יכולה להיות מוצלחה מידי פעם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: