האם הורדת ריבית מצמצמת?

כידוע ההשקפה המוניטריסטית בכלכלה מאמינה בכך שניתן ורצוי לווסת את כמות הכסף בשווקים. כאשר הכמות גבוהה מדי תהיה גם האינפלציה גבוהה מהרצוי. במצב זה יש להעלות ריבית ובכך להביא ליציאת כסף מהשוק ולקיטון באינפלציה. במצב ההפוך שבו כמות הכסף נמוכה מדי, יש להוריד ריבית וכך להביא לעליה באינפלציה ולחיסול מגמות דפלציוניות אם קיימות.
כללים פשוטים אלו מנחים את פעילותם של הבנקים המרכזיים בכל העולם המערבי. ההנחיות האלו הן כה ברורות וחד משמעיות שככל הנראה גם אלגוריתם מחשב יכול היה ליישמן די בקלות, וייתכן שנגיד בנק מרכזי הוא תפקיד די מיותר.

אולם מפעם לפעם עולים בדיון הכלכלי טיעוני כפירה – האם ייתכן שירידה בריבית היא דווקא בעלת אפקט מצמצם ואילו העלאה בריבית היא בעלת אפקט מרחיב?
אחרי הכול, אם הריבית עולה אז החוסכים מקבלים יותר כסף ויכולים להשתמש בו לצריכה, ואם היא יורדת החוסכים צריכים להצטמצם.
על פניו הטענה אינה סבירה. נכון שהחוסכים מקבלים יותר בסביבת ריבית גבוהה אולם אז מנגד הלווים משלמים יותר ונשארים עם פחות כסף. ברור שנטייתם של הלווים לצרוך גדולה מזו של החוסכים (שהרי על שם רצונם לחסוך ולא לצרוך הם קרויים חוסכים) ולכן מה שקורה לכסף שלהם יותר משמעותי למשק מבחינת השפעתו על צמיחה ותעסוקה. בנוסף ריבית נמוכה מהווה תמריץ ללקיחת הלוואות נוספות ולהזרמת כסף חדש למשק.

אפשר אמנם לדמיין סיטואציה שבה הורדת הריבית גורמת לחוסכים לחסוך עוד יותר לקראת העתיד, שהרי על הריבית אינם יכולים לבנות, ובכך מפעילה השפעות מצמצמות. עם זאת אפקט כזה מנוגד להשפעה הישירה של "אפקט העושר" – הורדת ריבית מנפחת מחירי נכסים בטווח הקצר וגורמת לאנשים לחוש עשירים יותר.

אפקט העושר תורם להגברת הצריכה, אולם יכולה להיות לו השפעה דו משמעית כאשר הנכס שערכו מתנפח הוא בעל משמעות כפולה – גם כנכס השקעה וגם כמוצר צריכה. מי שמחזיק בו כנכס השקעה יחוש עשיר יותר, אך מי שרוצה לקנות אותו ולהשתמש בו כמוצר צריכה יצטרך להצטמצם על מנת להשיגו. זהו כמובן המצב לגבי דירות. הן גם נכס השקעה כמו מניות או אגרות חוב אך הן גם נכס לצרוך – לגור בו וליהנות ממחסה בין כתליו. אם הריבית יורדת ואם מחירי הדירות מתנפחים, כולם צריכים לחסוך יותר על מנת להחזיק בדירה וכך הגענו למצב שבו הפחתת הריבית מקטינה הצריכה השוטפת בניגוד לתפקידה הצפוי.

האם ניפוח מחירי הדירות הוא בעל השפעה כה מצמצמת שהוא מבטל את השפעותיה המרחיבות של הורדת הריבית? אין זה נשמע סביר. אחד המנגנונים שדרכם עובדת הורדת הריבית הוא חזק מאוד – הקטנת ערך השקל ביחס לשאר המטבעות. לכך יש השפעה מרחיבה ברורה בשל התמריץ הגובר להשתמש בעבודתם של מועסקים ישראלים.   יש לנו גם ראיה אמפירית – סטנלי פישר הוריד בחדות את הריבית במהלך המשבר הפיננסי הגדול וכך כלכלת ישראל שמרה על צמיחה ועל תעסוקה, על אף שבועת הנדל"ן התנפחה באותן שנים.

בכל אופן נראה סביר להניח שהתנפחות בועת הנדל"ן היא בעלת השפעה מצמצמת כלשהי. כיצד אפשר להוריד השפעה זו למינימום?

פתרון אחד הוא ברור מאליו – הגדלת ההיצע ובניית יותר דירות, כך שהורדת הריבית לא תלווה רק בניפוח מחירי הנדל"ן, אלא בעיקר בריבוי עבודה בענף הבניין והקבלנות. כך קרה בבועות הנדל"ן בארה"ב ובסין, שהיו כרוכות לא רק בעליית מחירים אלא גם בבנייה עצומה ולפיכך היה להן אפקט מרחיב חזק. אולם הגברת הבנייה בישראל היא לא קלה לביצוע, שהרי כולם רוצים בכך ובכל אופן הדבר מתמהמה. פתרון אחר הוא נקיטת אמצעים שיקטינו את החיסכון שצריכים לחסוך קוני הדירות, כמו הצעתה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבוקסיס לאפשר משכנתא על 90% מערך הדירה. ההצעה של לוי-אבוקסיס לא כל כך תעזור לקהל היעד שלה, הזוגות הצעירים, אך תעזור לצמיחה הכללית במשק. פתרון שלישי הוא לנקוט באמצעים שיבטיחו שהכסף שמוציאים קוני הדירות יחזור למשק. למשל, אם קק"ל היא הבעלים על חלק גדול מקרקעות המדינה, וערך קרקעות המדינה מתנפח בשל הורדת הריבית, אז חשוב שרווחי קק"ל לא יתקעו להם סתם בקופת המזומנים השמנה שלה, אלא יעברו לממשלה שתשתמש בהם למימון התקציב השוטף.   פתרון אחר הוא גביית מסים גבוהים על עסקאות נדל"ן, אם כי יש צורך לחשוב על מסים שלא יהוו תמריץ שלילי לבנייה. גם אם תינתן לבנקים אפשרות  לחלק דיבידנדים יפים מרווחי ענף המשכנתאות, הדבר יכול לשרת את אותה המטרה. כל אלו אמצעים שיהפכו כסף שנחסך כדי לרכוש דירה לכסף שמגיע לממשלה שמפזרת אותו על המשק, ויבטלו את האפקט המצמצם של החיסכון לדירה. מעניין לשים לב שמפרספקטיבה זו תוכנית מע"מ אפס לא הייתה תוכנית טובה, מאחר שיכולה הייתה להביא לניפוח מחירי הדירות ולהגברת החיסכון לצורך קניית דירה מבלי שהממשלה תיקח נתח מהמחיר המנופח ותחזיר אותו לשימוש המשק.

מודעות פרסומת

15 תגובות to “האם הורדת ריבית מצמצמת?”

  1. amehaye Says:

    התוכנית של אורלי לוי היא נוראית מכמה בחינות. ראשית, היא תביא לעלייה במחירי הדירות בדיוק ככוח הקנייה הנוסף עקב הורדת יחס ההון העצמי להלוואה. זאת מאחר וזהו שוק של מוכרים, והם יגבו את הסכום המקסימלי שהקונה יכול לשלם.

    שנית היא מייצרת סאב-פריים ישראלי פר-אקסלנס. מי שיעזר בחוק זה הם בדיוק האנשים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לא לעמוד בהחזרי המשכנתה. כאשר הם יפלו אנחנו נשלם את המחיר.

    דרכים יעילות יותר לניטרול ההשפעה של בועת הנדלן נמצאות דוקא בצד הביקוש. ניתן לצמצם את מקסימום השנים לפריסת המשכנתא, למשל ל-15 (במקום 30 היום). כך גם נצמצם את הסיכון של הלווים לא לעמוד בהחזרים, פשוט משום שבפרק זמן קצר יותר יש פחות סיכוי לברבור שחור אישי.

    דרכים נוספות שהוצעו הן מיסוי מוגבר של משקיעים ואפילו כל מי שקונה נדל"ן, כך שהמס ישווה לכל מס על רווחי הון. זה כולל מס שבח, מס על שכירות וכו'. ניתן גם למסות ביתר דירות ריקות, משקיעים תושבי חוץ וכו'.

    כל הצעדים הנ"ל יטפלו בצד הביקוש ויביאו לירידת מחירי הדירות, מה שישחרר את כספי החוסכים.

    גילוי נאות: אני בדיוק חוסך כזה. צמצמתי מאוד את הוצאותי החודשיות על מנת לחסוך לדירה, וככל שמחירי הדירות יעלו כך אצמצם יותר.

    יריב

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    בסך הכול אני שותף לדעתך השלילית לגבי ההצעה של אורלי לוי
    http://tinyurl.com/nk5f59y
    אבל מבחינת זרימת הכספים במשק יש לה יתרונות.

    לגבי הצעותיך השאלה היא מה נרוויח – נוריד את מחיר הדירה, אבל באותו זמן נגדיל את הקושי להגיע לדירה (כי לא יוכלו לפרוס את מחירה ל-30 שנה או בגלל המיסוי וכו').

    מיסוי של נדל"ן מהדירה הראשונה אינו רעיון טוב לדעתי. כתבתי על זה:
    http://tinyurl.com/p7sqql9
    לדעתי גם אינו נהוג (כמעט) בשום מקום בעולם.

    לדעתי כל טיפול בצד הביקוש הוא כמעט חסר תועלת. גם הגדלת הביקוש (כמו במע"מ אפס) אבל גם בהקטנת הביקוש. נניח שהמחירים ירדו, אבל מה זה יעזור – אם כדי לעשות זאת תקשה על קוני הדירות. לא שיפרת רווחתו של אף אחד. בנוסף בהורדת מחירי הדירות הקטנת התמריצים לתוכניות בינוי ולתוכניות תמ"א.

    דבר נוסף – כשמדברים על מלחמה במשקיעים צריך לזכור שהמשקיעים הם המשכירים, ובלי משכירים אין לשוכרים איפה לגור.

    אהבתי

  3. amehaye Says:

    תמריץ, אינני מנסה להילחם במשקיעים. מטרתי היא להוריד את מחירי הדירות, בין השאר כדי להגדיל את כמות הכסף הפנוי בידי תושבי ישראל ובכך לסייע לכלכלה. פגיעה במשקיעים היא פשוט רע הכרחי לצורך כך בתנאים של היום.

    אינני מסכים לגבי הקושי להגיע לדירה. הקושי ישאר תמיד זהה. הדבר דומה למה שיקרה אם תחלק לכל תושבי ישראל כסף. התוצאה היא שהמחירים פשוט יעלו בהתאם, ורמת החיים לא תשתנה בכלל.

    אני טוען שאותו אחוז מהאוכלוסייה יגיע לדירה גם אם נקשה על השגתה. היתרון האמיתי בהורדת המחירים ובצימצום שנות הכבילה למשכנתא הוא צמצום הסיכונים למשק. חשוב מה יקרה בעת ברבור שחור – פיצוץ בועת נדל"ן, כפי שכבר הודגם במספר מדינות בשנים האחרונות, מביא לקטסטרופות כלכליות. ברור שככל שנוריד מינוף – גם מצד היזמים והקבלנים וגם מצד הרוכשים – הנזקים יהיו קלים יותר.

    מעבר לכך כל הכספים הכבולים בידי חסכנים כמוני ישתחררו ויסייעו בהעלאת רמת החיים הכללית במדינה. פתאום לאנשים יהיה כסף לדברים נוספים, מעבר לדיור, ולכן יוכלו לפרוח כאן תעשיות שכרגע מדוכאות משהו.

    יריב

    אהבתי

  4. עמית Says:

    לדעתי התוכנית של אורלי לוי מסוכנת. משכנתא של 90% עלולה להגדיל את הבועה ואת הסיכון לפיצוץ אלים שלה בסגנון משבר הסאבפריים.

    בסוף הפוסט אתה דן בדרכים למסות קנייה ומכירה של דירות. האם לדעתך לביטול הפטורים השונים על מיסוי דירות להשכרה שמתכננים באוצר יכולה להיות השפעה כלשהי על האפקט המצמצם? (חיובית או שלילית)

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    יריב, אכן אפשר להסתכל על ההתנהגות של קוני הדירות כמו התנהגות האסירים בדילמת האסיר. אם כולם יחליטו לשתף פעולה ולא להוציא הרבה כסף על דירות, יהיה טוב יותר לכולם. אותו מספר אנשים ישיג דירות, אבל יישאר יותר כסף בכיס ליתר הבזבוזים. עם זאת, הסתכלות כזו מתעלמת משני דברים. ראשית מההשפעה המתמרצת של התנפחות מחירי הנדל"ן על כדאיות של פרויקטי בנייה, וכך על הגדלת צד ההיצע. שנית, מכך שגם הכספים שהוקצו לקניית דירות יכולים לחזור למשק לצריכה שוטפת בעיקר על ידי התרומה לתקציב הממשלה.

    לגבי הסיכונים הכרוכים בפיצוץ בועת נדל"ן – יש למעשה שני סוגים של סיכונים. האחד הוא שנמוטט את תעשיית הבניין בגלל עודף ההיצע. לדעתי, בהתחשב בטרנדים הדמוגרפיים בארץ אנחנו רחוקים ממצב כזה. חשש שני הוא התמוטטות בנקים ומחנק אשראי. זה כמובן תסריט רע מאוד. אבל לדעתי בנק מרכזי נחוש או שר אוצר נחוש יכולים למנוע אותו על ידי הצלת הבנקים והזרמת כסף.
    לזכותה של ח"כ לוי אפשר לומר שהכניסה בהצעה שלה מנגנון הצלה מיידי, בדמות ערבות מדינה על 20% מהמשכנתא, כך שהמדינה מתחייבת מראש לממן את הבנקים במצב של קריסה. הדבר עלול ליצור גרעון. אמנם תהיה בעיה אם יהיה שר אוצר שיקצץ בתחומים אחרים כדי לממן את הגרעון הזה.

    עמית, מיסוי שכר דירה יכול לפגוע לכאורה בתשוקה של משקיעים לקנות דירות וכך להוריד את מחירי הנדל"ן. על פניו המשמעות היא הקטנת הצורך לחסוך לקראת קניית דירה או הצורך להוציא על משכנתא מדי חודש והקטנת האפקט המצמצם של הורדת הריבית.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    http://www.israelhayom.co.il/article/222715
    עוד רעיון שיכול להפוך את האפקט המצמצם של עליית מחירי הדיור – הנהגת משכנתא הפוכה אצל זקנים שתנתב את שווי הדירה שלהם לצריכה שוטפת. למיטב ידיעתי זה לא כל כך נפוץ בארץ כיום.

    אהבתי

  7. amehaye Says:

    תמריץ, יש לי בעיה עם ערבות מדינה למשכנתאות, או לבנקים בכלל. ערבות זו וחילוץ החייבים ע"י המדינה מתבצע למעשה על חשבוני.

    אם החילוץ מתבצע באמצעות הדפסת כספים הרי שהכספים שחסכתי בגלל שנהגתי באחריות ולא בזבזתי ישחקו. אם החילוץ הוא באמצעות מיסים הרי שהמיסים שאני משלם יעלו. בכל מקרה התוצאה היא שהאזרחים האחראים (אני) מחלצים בכסף שהם חסכו בעמל רב את האזרחים הלא אחראים (בנקים שנתנו הלוואות לכל דיכפין וחילקו בונוסים למנהלים, אזרחים בזבזנים וכיו"ב).

    זהו תמריץ שלילי להתנהגות אחראית ותמריץ חיובי להתנהגות לא אחראית. לדעתי זוהי סיבה טובה לא לאפשר ערבות מדינה במקרים אלו, ספציפית חילוץ בנקים כושלים ואזרחים שלא עומדים במשכנתא.

    יריב

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    יריב, השאלה של תמריצים וסיכונים היא מורכבת. הרי תעשיית הביטוח מקטינה את התמריצים להתגונן מפני תאונה, גניבה או שריפה, ובכל אופן היא חיונית וקשה בלעדיה. כעיקרון כללי אני חושב שהייתי מוכן להקריב תמריצים שקשורים לדברים רחוקים ולא ודאיים בעתיד (כמו התגוננות מתאונה ברכב, משריפה בדירה או מקריסת שוק הנדל"ן בעתיד) בתנאי שניתן כך לשפר בצורה ברורה ופשוטה את תנאי החיים בהווה (שקט נפשי במקרה של קניית ביטוח לרכב או לשריפה, או פתרונות דיור להמוני זוגות צעירים בהווה). זה נכון שההצעה של אורלי לוי לא באמת נותנת פיתרון לזוגות הצעירים, כי ההיצע יישאר מוגבל ורק המחירים יעלו. לכן אני באמת הייתי מוותר עליה.

    אהבתי

  9. Yoav Says:

    בהקשר לדילמת האסיר של קוני הדירות, יש גם את דילמת האסיר של הבנקים המרכזיים – אם אתה תוריד ריבית, יהיה פיחות במטבע שיגדיל ייצוא. אם כולם יעשו את זה – אז לא, ואתה עדיין פותח את המשק לבועות נדל"ן ואחרות.
    וזה מה שקורה – הריביות בארה"ב, יפן ואירופה מאוד מאוד נמוכות.

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    יואב, שים לב שבארה"ב, יפן ואירופה אין בועות נדל"ן. פשוט שם אין צד היצע חנוק, וגם הביקוש הדמוגרפי חלש מאוד

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    עוד פתרון שהוצע בעבר הוא הנפקת אג"ח מדינה צמוד למחירי הדיור.
    מחד, חוסכים יוכלו לקנות אותם במקום לקנות דירה.
    מאידך, למדינה יהיה אינטרס להוריד את מחירי הדיור בשביל להימנע מהחזר גבוה על האג"ח.

    אהבתי

  12. שמשון לח Says:

    לגבי מדד.. דירה יחידה למגורים עצמיים היא מוצר ולא השקעה.. אך אופסס.. הן לא במדד המחירים..
    כך ניתן לשחק בריבית במנותק ממחירי הדירות הנוסקים ומשעבדים דור שלם למשכנתאות ענק ומעמידים את כל המשק בסכנה.
    אגח ארוך לא צופה קריסה… אז…? מישהו צפה את פיצוצי הבועות הקודמים? 2000.. 2008…

    אגב כמובן שהורדת ריבית מצמצמת.. אך רק לאחר כמה שנים.. מתנפחת בועת נדלן שסופחת את כל הכסף ואופס.. נותר פחות ופחות כסף לצריכה.. ואופס.. מיתון דיפלציה.. בדיוק מה שקורה עכשיו בארץ.
    בכל בועה הצמיחה ירדה משמעותית שנתיים לפני הפיצוץ. בארץ בגלל קרטל הקרקע והתכנון ושאר ישראבלוף ושחיתות זה יקח קצת יותר.

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1000915577

    ואכן הצמיחה בארץ יורדת. ללא הגז וההייטק בהן עובדים פחות מ 20% מהאוכלוס, הצמיחה בישראל לנפש היא אפס (בנטרול גידול אוכלוס.
    המיסים והרווחים העצומים מענפים אלה נבלעים לממשלה ולמאיון העליון ורוב האוכלוס לא נהנת מהם. ולמעשה המשכורת הממוצעת הריאלית במשק עומדת במקום.

    http://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3625935

    הפיננסיירים ימשיכו לבצע להטוטים פיננסיים המנפחים בועות שמתפוצצות על ראש האזרחים.. עד שהציבור יאבד אמון במטבע ויעבור לביטקוין או סחר חליפין.. זה גם עוקף מס..

    אהבתי

  13. שמשון לח Says:

    בארהב יפן וארופה היו בועות נדלן לא מזמן עקב ריבית נמוכה. כך שההצע החופשי לא עזר. וגם הדמוגרפ החלשה לא קשורה.
    הבועות האלה פשוט התפוצצו בפיצוצ אדיר ולוקח זמן להתאושש.. למרות שהריבית שוב ירדה.
    ביפן התפוצצה בועה לפני 20 שנה ומאז הם במיתון גם בגלל קיטון אוכלוס.
    פיצוצ בועות החוב בארהב יוון ספרד אירלנד קפריסין איטליה וכו וכו כמעט השמידו את הכלכלה רק לפני 7 שנים.
    ומאז פשוט מנפחים שוב בועות אחרות עי הדפסת כסף וריבית. ולכן הפיצוצ הבא יהיה חזק יותר.

    אהבתי

  14. ג'וש Says:

    רעיון שלא שמעתי עד כה :
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001028313#fromelement=hp_firstarticle

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    רעיונות מעניינים. סוג של מע"מ אפס אבל בצד המקל ולא בצד הגזר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: