טיעונים שהאוסטרים מתקשים להתמודד איתם

הוויכוח הישן שניהלתי בבלוג שלי עם מאמינים באסכולה הליברטריאנית-אוסטרית התעורר לתחיה לאחרונה. האוסטרים מאמינים שצריך לשמור בקפידה על כללים כמו העדר גרעון תקציבי, מטבע צמוד לבסיס הזהב ושערי ריבית גבוהים. כל אלו בעיניי רעות חולות והרות אסון. בויכוחים עם האוסטרים תמיד בסופו של דבר ההתמקדות שלי חוזרת לשלושה טיעונים שהאוסטרים אינם מסוגלים לענות עליהם, והנה הם:

ההשקפה האוסטרית בזה להשקפת השוק ובכך דומה לקומניזם

מה שמאפיין את הקומוניזם יותר מכל הוא האמונה בקיומה של רשות מרכזית שבסמכותה לקבוע מראש כיצד יתנהלו הדברים. אין מקום באמונה הקומוניסטית לשווקים פתוחים ומשוכללים שיסתמכו על חוכמת ההמונים ויקבעו את המחירים. רק לרשות מרכזית של ביורוקרטים. האוסטרים שאמורים להיות לכאורה הכי רחוקים מסוג כזה של השקפה, בפועל מאמצים אותה לחלוטין בכל מה שקשור להסתכלותם על הכסף. כפי שהקומוניסט האדוק חושב שהכול נקבע מראש בכתבי מרקס, ואין לשוק שום דבר נבון להוסיף, כך האוסטרי חושב שיש עקרונות שנקבעו מימים ימימה בכתבי ראשי האוסטרים וחיוניים למנוע פשיטת רגל ואינפלציה כמו שמירה על רמת ריבית מסוימת ואיזון תקציבי. העובדה שהשוק זועק, על ידי הריביות הנמוכות שהוא דורש, או על ידי העלות הנמוכה של אג"ח צמודות מדד, שהוא כלל אינו חושש מחוב ממשלתי ושאינפלציה כלל אינה הסכנה בעיניו, אינה מטרידה את האוסטרי. למנהיג ברית המועצות חרושצ'וב מיוחסת האמרה שכאשר העולם כולו יהיה קומוניסטי, עדיין יידרש לשמור על קפיטליזם בשוויץ, כדי שהשווקים בה יוכלו לספר לנו מה המחירים של כל דבר. האוסטרי אפילו סקרן פחות מחרושצ'וב לגבי מה שיש לשווקים לומר, לפחות בכל הקשור למחיר הכסף, דהיינו הריבית. הוא יהיר מכדי לחוש צורך להתייעץ עם השוק לגביה.

ההשקפה האוסטרית מתעלמת מכך שכל מה שהיה רע בשנות השלושים הועצם מאז – אז מדוע השפל הגדול לא חזר?

האוסטרים תולים את השפל הגדול ואת התמשכותו בדברים שעשה הנשיא רוברט הובר בשנות השלושים – הוא התערב יותר מדי בעניינים ולא נתן לכלכלה להשמיד את עצמה עד שתהיה בשלה להתחלה מחודשת. זו תמונת המראה של הסבר המיינסטרים, ההגיוני בהרבה, למה שהיה רע עם הובר – הוא לא עשה מספיק. לכל הדעות רוזוולט היה נשיא מתערב הרבה יותר מאשר הובר, ודווקא בתקופתו ארה"ב החלה לצאת מהשפל הגדול, וההתערבות הגדולה מכולן – מלחמת העולם השנייה וגיוס המשאבים ההמוני של האומה לטובת המאבק בגרמניה וביפן – היא שחילצה סופית את אמריקה מהמשבר.

יותר מכך, מאז הובר ה"פשעים" של התערבות הממשלה בכלכלה הועצמו לאין ערוך – התקציב של הובר היה בסך הכול 4% מהתמ"ג האמריקני, ולפיכך גם אם רצה באמת לנקוט במדיניות מרחיבה, יכולתו לעשות כן הייתה מוגבלת מאוד.  אצל הנשיא רייגן, גיבור שמרני, התקציב היה כבר יותר מחמישית מהתמ"ג, והגרעונות גדולים מאלו שאצל הובר. אצל אובמה בשנות כהונתו הראשונות, השנים שבהן, לצד בן ברננקי, הציל את כלכלת ארה"ב משפל גדול חדש, הגרעונות הגיעו לשיא גדול עוד יותר מזה שהיה אצל הובר, ויחס התקציב לתמ"ג התקרב כבר לרבע (נתונים היסטוריים באתר הזה).

גם אם בוחנים את המדיניות המוניטרית, בזמן הובר הונהג בסיס הזהב, בדיוק כמו שהאוסטרים אוהבים. בסיס הזהב מקבע את שער המטבע בהתאם לשווי כמות מסוימת של זהב, ואינו מאפשר להוזיל את ערך הכסף על ידי פיחותים. בזמן רוזלווט בסיס הזהב נזנח, לאחר מכן אומץ שוב בפחות נוקשות והחל מעידן ריצ'ארד ניקסון ננטש כליל. החטאים האנטי אוסטרים אם כך רק גדלו וגדלו ובכל אופן שפל גדול לא חזר בשנית. מעולם ארה"ב לא חוותה שוב 24% אבטלה, אפילו לא חצי מזה.

האוסטרים אינם מוכנים ללמוד מכישלון נבואותיהם

פיטר שיף הוא משקיע בולט מהגישה האוסטרית. לזכותו ייאמר שהוא מוכן להסתכן בנבואות, אך כפי שמסכם אתר שעוקב אחרי נבואות פיננסיות:"אם היית מקשיב לו, היית מאבד את חולצתך". הוא ניבא קריסה בדולר, והדולר גואה. הוא ניבא זינוק בזהב, והזהב נפל. הוא ניבא עלייה באינפלציה ובריביות, ואנחנו עם אינפלציה וריביות בשפל היסטורי. הוא ניבא קריסה בשוק המניות, אבל המדדים בשיא כל הזמנים. אין מדובר באיזה משקיע בודד וזניח, שאני חוגג על משוגותיו. האוסטרים כולם מדברים בגוון אחיד – מנבאים אינפלציה מסחררת, ריביות בשמים, פשיטות רגל המוניות וזינוקים חדים במחירי הסחורות. גם אורי רדלר ייעץ לבנק ישראל להשקיע בזהב בספטמבר 2011. מאז הזהב צנח בשליש. זה בסדר לטעות. אני מסתכן בניבויים מדי פעם ומתגלה כאהבל. למשל ניסיתי לחזות את תוצאות הבחירות והדיוק היה על הפנים. הסקתי מכך שאני גרוע מאוד בחיזוי מנדטים. האם האוסטרים יסיקו מתישהו שהעקרונות שלהם הם כלים עלובים מאוד בניבוי עתיד הכלכלה ויתחילו לעשות חשבון נפש ולהקשיב לכאלו שכן מבינים.

מודעות פרסומת

46 תגובות על ״טיעונים שהאוסטרים מתקשים להתמודד איתם״

  1. תמריץ,

    בעניין הריבית, האוסטרים מעוניינים שהריבית תיקבע על ידי השוק החופשי ולא על ידי בנק מרכזי. אין יותר "כבוד לשוק" מזה.

    בעניין הצמדת המטבע לזהב, האוסטרים מעוניינים בתחרות חופשית בין מטבעות, כאשר השוק יקבע איזה מטבע(ות) ינצח(ו). אין יותר "כבוד לשוק" מזה.

    אוסטרים רבים אכן מאמינים שהזהב הוא זה שינצח בתחרות חופשית כזו, אך התפיסה האוסטרית היא לא לכפות מטבע ממשלתי צמוד זהב אלא לאפשר תחרות חופשית בין מטבעות.

    באופן דומה, אוסטרים רבים מאמינים שהריבית שהייתה נקבעת בשוק החופשי הייתה גבוהה יותר, אך התפיסה האוסטרית היא לא לכפות ריבית על ידי מניפולציות של הבנק המרכזי, אלא לאפשר לשוק החופשי לקבוע את הריבית.

    הגישה שאתה מייצג בנושא הכסף והריבית, תמריץ, אינה גישת השוק החופשי אלא הגישה הריכוזית: מומחים שמבצעים תכנון מרכזי לפי פרשנויות שונות ומשונות שלהם ל"צורכי האנשים" או "דרישות השוק" (אתה מציע פרשנות אחת ספציפית).

    לפני שאתה ממהר לפרשן את שוק האג"ח, תזכור ששוק האג"ח מתאמץ לפרשן את הבנק המרכזי…

    לסיכום:
    גישת השוק החופשי = להניח לדברים להיקבע על ידי השוק באופן מבוזר.
    הגישה הריכוזית = החלטה מגבוה על ידי מומחה או קבוצת מומחים (במקרה שלנו, הוועדה המוניטרית).

    אהבתי

  2. הי, דונלד. תודה על התגובה.
    הבנק המרכזי קובע את הריביות לפי מצב האינפלציה. אינפלציה גבוהה מביאה להעלאת ריבית. אינפלציה נמוכה מביאה להורדתה. זו הסתמכות על השוק. אין דבר יותר מוטה שוק מאשר האינפלציה. זהו מדד סטטיסטי של אלפי מחירים שנקבעים באופן חופשי בשוק החופשי. לאוסטרים אין שום הצעה אלטרנטיבית חלופית. מדי פעם שמעתי מאוסטרים את התשובה על "תחרות חופשית בין מטבעות", אבל בפועל כל הצעות המדיניות ששומעים מאוסטרים אינן לכיוון הזה אלא לכיוון של הסתמכות על בסיס הזהב. כאילו איזו תגלית זהב באפריקה אמורה להוריד אוטומטית שווי משכורות של עובדי הייטק או עובדי ניקיון בישראל.

    מכיוון שהאוסטרים מודעים באיזשהו מקום לכך שדווקא היריבים שלהם הם אלו שהחלטותיהם משקפות את עמדת השוק, באמצעות מדידת האינפלציה, הרבה אוסטרים נעשים קונספירטיביים לגבי הלמ"ס ומדידות האינפלציה שלה, אבל כשהקונספירציה מתחילה, הדיון הרציני נגמר.

    אני הייתי שמח לשמוע הצעות לניהול הכלכלה באופן חופשי ומוטה שוק באמת. ההצעות של האוסטרים כיום הן ההיפך הגמור מזה. אין שום דבר מוטה שוק בקביעת משכורות צמודות למחירי הזהב.

    אהבתי

  3. תמריץ,
    מלבד מטבע צמוד לבסיס הזהב, שאר הדברים שהזכרת – ריסון תקציבי וריבית גבוהה – הם לא מתכון אוסטרי. גם מוניטריסטים תומכים בכך (לרוב). לומר שההשקפה האוסטרית בזה להשקפת השוק – אני לא מבין למה אתה אומר זאת (ומה שכתבת בפוסט לא הבהיר דיו את הטענה הזאת). כך שחזרנו בעצם רק לבסיס הזהב.

    אני בהחלט נגד בסיס זהב כזה או אחר וגם לא בעד איזשהו "אי-התערבות כרונית" כמו שליברטאנים מבקשים, אבל הדפסות הכסף שאתה (וקרוגמן) כה תומכים בהם מניעות גל של עליית מחירי נכסים פיננסים ונדל"ן. הדפסת הכסף הזאת מגיעה למקומות הפיננסיים ולא למקומות הריאלים.

    ראה דברי אריאן משלשום (והוא לא "אוסטרי"):
    http://www.bloomberg.com/news/articles/2015-04-06/the-simple-reason-mohamed-el-erian-has-most-of-his-money-in-cash

    זה לא שאני טוען שהשוק בבועה, אלא שאנחנו בעידן שבנקים מרכזיים ומדיניות פוליטית מניעים את מחירי הנכסים ולא הפעילות הריאלית. נכון שבניגוד לפיטר שיף (שחזה את המפולת של 2007-8) אני כן בתוך השוק עכשיו ואני לא מחזיק בזהב, אבל בדיוק מאותו סיבה – השוק עולה בגלל פוליטיקה ולא בגלל כלכלה. ב"ימים הטובים" השוק עלה בגלל אופוריה או אמונה [כוזבת??] בקידמה, בטכנולוגיה ובכך ש"הדאו יגיע ל-40,000", אבל עכשיו השוק עולה לא בגלל אופוריה אלא בגלל שכסף זול נשפך לתוך השוק והמחירים עולים וריבית האג"ח יורדת, והחסכונות נשחקים.

    אהבתי

  4. האוסטרים מבקשים לאכוף ריבית גבוהה ומזהירים מאינפלציה עצומה ומפשיטות רגל ממשלתיות בעוד שברור מהסתכלות על מדדי השוק שהשוק אינו חושש לאינפלציה ואינו דורש ריבית גבוהה על אג"ח. הבעיה שלי עם האוסטרים אינה שהם סבורים ספציפית שהשוק טועה בפעם הזו, אלא שהם מתווים מסלול שבו לעולם לאורך הדורות לא נקשיב לשוק בקביעת שיעורי הריבית או שיעורי החוב.
    המוניטריסטים אכן לא מקשיבים לשוק לגבי שיעורי החוב הרצויים. הם תמיד נגד גרעון. גם עכשיו כשברור שהשוק מוכן ורוצה לממן עוד ועוד גרעון בריבית מגוחכת. פעמים רבות הבעתי סלידה מכך. אבל לפחות המוניטריסטים מקשיבים לשוק בקביעת הריבית הרצויה. הם מורידים הריבית כשאין חשש לאינפלציה. כך שזה חצי פתרון ולפעמים די בכך למנוע משבר. כך סטנלי פישר הציל כלכלת ישראל.

    אהבתי

  5. יאיר, אני מניח שאתה חושב שעוד עשרים שנה הבועה תתפוצץ ופתאום תהיה אינפלציה או משהו כזה והריביות יצטרכו לעלות. אבל תסתכל על האג"ח ארוכי הטווח, השוק מותיר את תשואתם קרוב לאפס. זאת אומרת שאינו חושש לכך.

    אהבתי

  6. קונספירצית הטיית הנתונים שמגיעה ישר מפי האתון.

    פרופ' יצחקי שהיה מנהל הלמ"ס והודח במפתיע בשנת 2012 רוצה להגיד לך כמה דברים:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000812422

    הוא טוען שהלמ"ס יחסית לא מטה נתונים (חוץ מחישוב אחוז האבטלה ששונה במפתיע, ומן הסתם עוד נתונים) אבל שהאחרים כן. ההגיון אומר שאם אחרים מטים נתונים גם הלמ"ס לא חף.

    יריב

    אהבתי

  7. הלמ"ס מאוד שקופה. כל אחד יכול לבחון הנתונים ולהצביע על מדד מחירים שנראה לו שקרי. כל אחד יכול להשוות מחירים שהוא זוכר מההיסטוריה. בארה"ב יש גם מדד אלטרנטיבי שמבוסס על מחירי מוצרים און ליין ונותן תוצאות כמעט זהות.

    אהבתי

  8. אז האוסטרים "לא מקשיבים לשוק" בנוגע לציפיות האינפלציה, אבל להציג את האוסטרים כנגד השוק ואותך כבעד השוק זה לא מדויק. אם אתה רק בעד השוק אז למה אתה מסכים להתערבות בנק ישראל בשער הדולר/שקל? הרי השוק תמיד צודק. כך שלכל אחד נקודות הבחירה שלו בשוק ונקודות ההתעלמות ממנו.

    ובכלל, מה זאת אומרת "לפי האג"ח ארוכי הטווח, השוק מותיר את תשואתם קרוב לאפס"? כאילו שהשוק הוא איזשהו יצור אובייקטיבי שלא מושפע ממה שהבנקים המרכזיים עושים, כאילו שקניית דולרים או אג"חים בידי הציבור לא מושפעת מהציפיות מה יעשה הפד. זאת ממש היתממות. בנקים מרכזיים מתערבים בשוק כפי שלא היה מעולם ואחרי זה לומר "השוק אמר את דברו" – פשוט היתממות.

    אתה שואל: "אני מניח שאתה חושב שעוד עשרים שנה הבועה תתפוצץ ופתאום תהיה אינפלציה או משהו כזה והריביות יצטרכו לעלות"?
    אז אם אתה שואל אז תשובתי היא כן, ולא רק בגלל המצב הכלכלי הנוכחי אלא כי החיים והכלכלה הם עניין מחזורי. ובעשרים שנה הקרובות נגיע לאינפלציה. כן בהחלט. ובהינתן הדפסות כסף משמעותיות זה בוודאי יקרה בפחות מעשרים שנה.

    הבעיה של האוסטרים היא לא בדעותיהם (ופעמים רבות הם בהחלט צודקים), הבעיה היא הדוגמטיות אבל זאת בעיה של כל אסכולה ולא רק שלהם. זה המחיר שגובה בחירה בצורת הסתכלות מסוימת על העולם.

    אהבתי

  9. i`m back and with a vengence.

    האינפלציה עברה מהמוצרים והסחורות לנכסים.
    אני מודה התרגיל גאוני והפיל את האוסטרים בפח(כולל אני).

    אבל מכאן הדרך למטה סלולה.

    למה?

    כי מחירי הנכסים לא יכולים לעלות לנצח.
    הם עולים כל עוד התשואה עליהם גדולה מהסיכון עליהם.

    למשל התשואה של שכר הדירה תרד על לנקודת הכדאיות הכלכלית –
    נגיד 1500 לחודש יתן תשואה קטנה ויכסה תיקונים,שיפוצים וסיכון.

    מתחת לנקודה מסוימת לא יהיה כדאי להשכיר את הדירה כי היא לא תכסה את הסיכון(של המשכירים בקשר לשוכרים),המאמץ והזמן(להיות אחראי על הכול),השיפוצים,התיקונים,הפסד הנזילות הכספית(המון כסף על נכס אחד) ועוד.

    התשואה על מניות(דיבידנד) – אותו דבר.
    בשלב מסוים היא לא תוכל לרדת כי היא לא תפצה על הסיכון שרווחי המניה ירדו
    או אפילו יעברו להפסד.

    האפשרות היחידה שאני טועה היא שהבנק המרכזי ישלוט לחלוטין על כל הכסף ואז תהיה ריבית שלילית על כל הכסף ותשואה שלילית קטנה יותר דרך הנכסים.

    למזלנו הקנוניה לא הגיע כ"כ רחוק עד ליישום של שליטה מוחלטת על כל הכספים של האדם(אף על פי שדרך מיסוי אפשר להגיע לרמה גבוהה של זה) ואני עדיין תקווה ש"תמריץ" ודומיו יתעוררו מהחלומות באספמיה שלהם וביחד נוכל לחשוף את הקנוניה הזאת.

    שוב אני חוזר למרות שהניהול של השיטה הכלכלית הנוכחית הגיע לדרגת אומנות ולא חוזרים על טעויות של העבר,באמת כל הכבוד.
    עדיין השיטה גרועה מאוד ולכן ניהול מוצלח שלה רק דוחה את הקץ.

    זה לא יכול להיגמר טוב עם חובות של כמעט כולם שהולכים גדלים.
    קצת היגיון אני מבקש.

    אגב קראתי בדף של משה שלום על ניתוח טכני והיה כתוב שם באודות שהכינוי שלו זה אוריהיפו.
    האם זה נכון והוא זה שכתב כאן?

    אהבתי

  10. זה שקוף , כל קורא זב חוטם בבלוג הבין שאורי הוא משה שלום ,
    תמריץ הוא שרון גל ואלרום הוא נחמיה שטרסלר.

    תמריץ , אתה מוזמן למחוק את תגובתי זאת , אני רק רוצה לעקוב אחר השירשור.
    אגב , אני תמיד הייתי בעד ניתוח טכני וחס ושלום בעד השקעה פאסיבית.

    אהבתי

  11. אני אף פעם לא ניסיתי לחשוב מי האנשים מאחורי הכינויים,מעניין אותי התוכן יותר מאשר האומר אותו.
    עדיין זה מפתיע שאדם לא ישתמש ב"מפורסמות" שלו בשביל לתת גושפנקא לדבריו.
    אבל כמובן שיש חסרונות לפירסום ואי אפשר פשוט להגיד כל מה שאתה רוצה בלי לחשוב פעמיים.

    אהבתי

  12. אגב גיא אם מה שאתה אומר זה נכון זה עוד יותר עצוב שכבר יש פחות 3 אנשים מהציבור שלא קשורים בתקשורת(אם לא נחשיב את הבלוג הזה בתור תקשורת המונים בשל תפוצתו הנמוכה נכון לעכשיו) ובאמת מנהלים דיון אינטלקטואלי-כלכלי לשם הדיון.

    אהבתי

  13. אלדד אתה צודק לגבי טיעון הגושפנקא וגם לגבי אם מה שאני אומר נכון … "עצוב שכבר יש יש פחות 3 אנשים מהציבור שלא קשורים בתקשורת".

    טוב שאני לא באמת גיא רולניק 🙂

    תמריץ , כמו שאומרים בעברית זה רק היה בשביל האפקט הספרותי של ה juxtapose 😉

    אהבתי

  14. תמריץ הוא שרון גל ? לא הגיוני . הרי בתחזית בחירות שלו הוא ניבא שליברמן לא יעבור אחוז החסימה.

    אהבתי

  15. בשנים הקרובות אתה עלול לגלות שהאוסטרים צדקו ברוב התחזיות ורק טעו בתזמון.
    אל יתהלל חוגר..
    הקלקלות המערביות המבוססות חוב בועתיות בעליל מעצם הגדרתן ובועות נוטות להתפוצצ..
    והתפוצצו שוב ושוב בעבר ברמות עוצמה שונות

    אהבתי

  16. אינפלציה זה נתון אובייקטיבי הנקבע עי השוק..
    התפוצצתי מצחוק..
    אינפלציה נוצרת עפ כמות הכסף המוזרקת לשוק.
    כשלא היה אשראי לא הייתה אינפלציה.
    זא הריבית נקבעת עפ האינפלציה אך האינפלציה נקבעת עפ הריבית.. מעגל קסמים גאוני.
    אגב דירה יחידה למגורים עצמיים היא מוצר ולא השקעה.. אך אופסס.. הן לא במדד המחירים..
    קח ניתן לשחק בריבית במנותק ממחירי הדירות הנוסקים ומשעבדים דור שלם למשכנתאות ענק ומעמידים את כל המשק בסכנה.
    אגח ארוך לא צופה קריסה… אז… מישהו צפה את פיצוצי הבועות הקודמים? 2000.. 2008…

    אגב כמובן שהורדת ריבית מצמצמת.. אך רק לאחר כמה שנים.. מתנפחת בועת נדלן שסופחת את כל הכסף ואופס.. נותר פחות ופחות כסף לצריכה.. ואופס.. מיתון דיפלציה.. בדיוק מה שקורה עכשיו בארץ.
    בכל בועה הצמיחה ירדה משמעותית שנתיים לפני הפיצוץ. בארץ בגלל קרטל הקרקע והתכנון ושאר ישראבלוף ושחיתות זה יקח קצת יותר.

    http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1000915577

    ואכן הצמיחה בארץ יורדת. ללא הגז וההייטק בהן עובדים פחות מ 20% מהאוכלוס, הצמיחה בישראל לנפש היא אפס (בנטרול גידול אוכלוס.
    המיסים והרווחים העצומים מענפים אלה נבלעים לממשלה ולמאיון העליון ורוב האוכלוס לא נהנת מהם. ולמעשה המשכורת הממוצעת הריאלית במשק עומדת במקום.

    http://m.calcalist.co.il/article.aspx?guid=3625935

    אהבתי

  17. שמשון, כשאומרים שחום גוף הוא נתון אובייקטיבי שניתן למדוד במדחום לא מתכוונים לכך שלא ניתן לשנותו, למשל באמצעות החלטה לסעוד חולה אבולה בלי כפפות או בבילוי לילה בתחתונים במדבר יהודה. כנ"ל לאינפלציה.

    אהבתי

  18. תמריץ
    לגבי מדידת חום גוף ואינפלציה
    כל מדידה משפיעה על הנמדד ועל התוצאה.
    במיוחד כשעושים מניפולציה.
    למשל סביר כי תוצאות הבחירות היו שונות מאוד ללא סקרים.
    האם הסקרים שיקפו מצב אמיתי. לא ידוע.
    כך גם האינפלציה.
    בהקבלה לחום הגוף .. מניפולציות הריבית אינפלציה בכלכלה הנוכחית דומות למצב של חולה סרטן שנותנים לו אקמול להורדת החום ואז אומרים הכל מצויין.
    במקרה הקצת יותר טוב זה דומה לטיפול בחולה סופני שיאריך את חייו במעט אך לא ימנע את מותו בטרם עת.
    בועות הנדלן האשראי והחוב הנוכחיות בארץ ובעולם הן סרטן. אקמולים של משחקי ריבית ושאר תרגילים פיננסיים רק דוחים את הקץ במעט.

    אהבתי

  19. כידוע לך כלל ידוע בפיזיקה
    מדידה משנה את תוצאות המדידה.
    וזה נכון עוד יותר במדעים לא מדויקים מדעי חברה וכלכלה.
    מדד המחירים רחוק מלהיות עובדה אוביקטיבית כנל אחוז אבטלה וכו וכו.
    כל כמה שנים משנים את צורת המדידה והחישוב

    אהבתי

  20. תגובה מאורי, בשני חלקים:

    לתמריץ –

    א. אני לא "מאמין" באסכולה האוסטרית — השתכנעתי מחלק מטיעוני ההוגים באסכולה, ובאופן דומה, אני עשוי להשתכנע שהם טועים. אני חושב שיש בשימוש במילה "אמונה," הטיותיה ופעליה משום זלזול שאין מקומו בדיון המבקש תגובה רצינית.

    ב. האוסטרים אינם סבורים "שצריך לשמור בקפידה על כללים כמו העדר גרעון תקציבי, מטבע צמוד לבסיס הזהב ושערי ריבית גבוהים" — שני הסעיפים הראשונים הם התפישה המקובלת על כל הכלכלנים הקלאסיים והאחד נובע מהשני (אם יש צמידות לזהב, אין גירעון לאורך זמן). הסעיף האחרון סתם לא נכון — האוסטרים סבורים פשוט שלא הממשלה/הבנק המרכזי אלא השוק צריך לקבוע את גובה הריבית. לדוגמה, אם תאמר שהבנק המרכזי לא יקבע שער ריבית בפעולותיו אלא רק יחקה את הריבית בשוק, לאף אוסטרי לא תהיה שום מילה להוסיף בנוגע לריבית, גבוהה או נמוכה. בתפישה האוסטרית אין כלל ריבית "נכונה." למעשה, אם כבר, הם מתנגדים לעצם הרעיון של מחיר "נכון" הידוע למישהו.

    ג. מה שהופך את כל ההשוואה שלך בין ההשקפה האוסטרית לקומוניזם לשגויה: כשהאוסטרים אומרים שהריבית נמוכה מדי הם מתכוונים לכך שהממשלה/הבנק המרכזי מורידים באופן מלאכותי את הריבית על הלוואות שהם נותנים או מקבלים, בהשוואה למחיר שהיה מתקבל בשוק בלעדיהם.

    ד. האוסטרים לא תולים את השפל הגדול בהובר. למעשה, הם גורסים כי ההרחבה המלאכותית של היצע הכסף, במיוחד בשנים 1925-7 ואחרי הפסקה בשנת 1928 יצרו "גאות" מלאכותית שהובילה ל"שפל" מתבקש. הובר אשם בעיקר בכך שניסה לשמר באופן מלאכותי רמת מחירים גבוהה ונקט אמצעים פיסקאליים ומוניטריים שגויים. רוזוולט היה ממשיכו הנאמן, ואפילו ביתר שאת, וקשה לומר שהוא הצליח לחלץ את ארצות־הברית מהמשבר. למעשה, בהתחשב בכך שהאבטלה ביוני 1938 הייתה 20 אחוז, זה אפילו די ברור. למען האמת, קשה למצוא כלכלן כלשהו — אפילו מבין תומכיו המובהקים של רוזוולט, הטוען כי צעדיו עבדו והניו-דיל הוציא את ארצות־הברית מהמשבר.

    ה. וכנ"ל לגבי מלחמת העולם השנייה. אלא אם כן ירידה חריפה ברמת החיים בארצות־הברית למשך ארבע שנים נראית לך כמו התאוששות כלכלית. העליה בתמ"ג ובתמ"ג לנפש הייתה מדומה, שהרי הפצצות ומטוסי הקרב וספינות הקרב שנמנו בתמ"ג היו חסרי שימושיות לחלוטין לאמריקנים — גרוע מזה, עבור 12 מיליון מגויסים לצבא הייתה ירידה חמורה במיוחד ביכולת הכלכלית, ושאר האמריקנים היו נתונים למשטר של קיצוב חריף. ההתאוששות הכלכלית באה, בפועל, רק אחרי המלחמה, כשניתן היה סוף סוף לרכוש מוצרים רבים (בזמן המלחמה נאסרה קניית מכוניות ומכשירי חשמל רבים) והתקציב הפדרלי קוצץ במידה ניכרת.

    אהבתי

  21. ו. האוסטרים אינם מתייחסים לנשיא רייגן כגיבור. למעשה, רבים מהם — וגם אני, לעניין זה — סבורים כי רייגן היה האחראי לראשיתה של המדיניות האסונית הקיימת היום. רייגן היה זה שכונן את המדיניות, אחרי עידן האינפלציה של ניקסון-פורד-קרטר, שהמירה איזון תקציבי ביצירת חובות.

    ז. בזמן הובר לא "הונהג בסיס הזהב" — זה היה הבסיס בכל תקופת קיומה של ארצות-הברית, מיום יסודה.

    ח. "בסיס הזהב מקבע את שער המטבע בהתאם לשווי כמות מסוימת של זהב, ואינו מאפשר להוזיל את ערך הכסף על ידי פיחותים" — זה שגוי, להבנתי. בסיס הזהב לא מקבע דבר ולא מונע שום דבר. למעשה, בכל המדינות בהן היה בסיס זהב היו פיחותים חריפים בפועל (באמצעות אינפלציה ושאר אמצעים). בארצות הברית, למשל, ב-14 שנים שונות לפחות בתקופת תקן הזהב הייתה אינפלציה הגבוהה מ-10 אחוז. תקן הזהב גם אינו מונע מאף מדינה ליצור פיחות מידי בכל שיעור הרצוי לה — מדינה יכולה להכריז על פיחות במטבע שלה מהיום למחר. המניעה היחידה לפעולה כזו, לאינפלציה לאורך זמן או לאמצעים אחרים לשחיקת הון הייתה שאזרחי המדינה היו בוחרים במקרה כזה להיפטר מהמטבע ולהחזיק בזהב; ואזרחי מדינות אחרות לא היו מוכנים למכור מוצרים וסחורות כאילו ערך המטבע לא פוחת.

    ח. "בסיס הזהב נזנח… ובכל אופן שפל גדול לא חזר בשנית."

    ט. האוסטרים וכישלון נבואותיהם: הנבואה ניתנה, כידוע, לשוטים. ראשית, אני צריך להגן על השוטה הראשי. במאמר אליו מופנים הקוראים (http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&id=2838) ציינתי כי המלצתי על קניית זהב כבר בשנת 2008, וערכתי ספקולציה עד כמה היה בנק ישראל עשוי להרוויח אילו היה עוסק בקניית זהב באותן שנים. הרווח קוזז, כמובן, עם הירידה בזהב, אבל בוודאי שהמאזן הכולל עדיין מצביע על רווח עצום ביחס למחירי הקנייה (כ-45 אחוז). זו עדיין ההשקעה הפסיבית הטובה ביותר.

    באופן כללי ביחס לתחזיות האוסטריות (ואחרות). השגיאה המרכזית בניתוח המצב הייתה ההערכה שהכספים המוזרמים לשוק באמצעות הבנק המרכזי אכן יגיעו אל השוק וייצרו בו אינפלציה. בפועל, הכספים לא הגיעו אל השוק. ההנחה שלי ושל כמעט כל אדם אחר הייתה כי המערכת חולה פחות מכפי שניתן היה לדמיין, וכי הבנקים שזכו להזרמה ולקנייה של ניירות 'חולים' ישובו להזרים את הכסף לשוק כאשראי — בפועל כל הכסף נותר נעול כ'קרדיט' עבור הבנקים בבנק המרכזי בארה"ב או הוזרם לשוק המניות (כפי שהראיתי במאמר משנת 2013).

    האם הייתי צריך לצפות זאת? אולי. הדבר דומה למהמר העומד ליד הרולטה ומהמר ומהמר ומהמר… הוא כבר הפסיד את כל רכושו, והוא ממשיך להמר. האם צריך להיות נביא גדול כדי לחזות שהוא יצא באפס כסף? לא ממש. אבל כל עוד ממשיכים לספק לו ז'יטונים, האסון המתבקש נדחה. למחר. לעוד שבוע. לעוד חודש. לעוד שנה אפילו. הוא לא הופך בזכות כך פחות וודאי.

    מאמר מספטמבר 2008: http://www.haoona.com/article_i.asp?ID=1013
    עוד מאמר מספטמבר 2008: http://www.haoona.com/article_i.asp?ID=635
    מאמר מאפריל 2013: http://www.haoona.com/article_i.asp?ID=1117

    באופן כללי יותר: אין הרבה טעם בתחזיות של כלכלנים למה שיקרה בחצי השנה הקרובה. או השנה הקרובה. הם אינם יכולים לדעת זאת. אבל יש הרבה טעם בתחזיות של כלכלנים מה יקרה בעוד עשר שנים או חמש עשרה שנה, לפי תפישה כלכלית מוגדרת. האוסטרים (ראו כאן: https://wiki.mises.org/wiki/Austrian_predictions ) חזו את משבר 1929, את ההתאוששות אחרי מלחמת העולם השנייה, את קריסתו של הסכם ברטון וודס, את תוצאות המדיניות של רייגן, את משבר הדוט קום, וכמובן עשרות תחזיות, כבר משנת 2002 או 2003, של המשבר שהגיע בשנת 2007-8.

    אם לשוב לתחזיותיי – ואני רחוק מלהיות נביא, יותר בכיוון של שוטה הכפר – כך כתבתי בשנת 2008 על הצעדים למנוע את השפל הכלכלי: "בסוף יהיה שפל כלכלי, כמובן. יתר על־כן, ככל שהצעדים של הממשל עתה ייראו כ'עובדים' בשלב הראשון, כך יידחה ויתעצם השפל הכלכלי שיגיע בסופו של דבר. הגרוע ביותר, מבחינתנו, הוא התאוששות של הבורסות בחודשים הקרובים. משמעותה תהיה שבר כלכלי חריף עוד יותר במהלך השנים הקרובות."

    אהבתי

  22. אורי, תודה רבה על התגובה. אני חושב שההבדל העיקרי בין התבוננותי על המציאות לבין זו של אלו הנוטים אחרי הכלכלה האוסטרית היא שאני מאוד ספקן לגבי חוקים גדולים ומקיפים ששולטים על הכלכלה בכללותה. במקום זה אני מעדיף להסתכל על האופן שבו תמריצים עובדים בכל סיטואציה פרטנית, גם בהתחשב בכך שבני אדם לא לגמרי רציונליים.

    אהבתי

  23. ראיתי שהנושא קפץ פתאום לנצפים ביותר אז אנצל את ההזדמנות
    money did not come from barter it came from blood fueds

    (הרצאה מומלצת וכדאי להתעמק)
    העניין שכסף בא מברטר אולי כתוב בספרי מאקרו ישנים….אולי משום אדם סמית כתב כך אבל אין לכך שום תמיכה אנתרופולוגית או היסטורית.
    בכל אופן, לא כדאי להיתפס לדעות הפרוגרסיביות של המרצה משום שמתודולוגיה שהוא מציע מאפשרת גם ממשלה מיניארכסטית.

    אהבתי

  24. זאת אומרת שבר רפאלי יכולה לכתוב על חתיכת נייר זה שוה עשרה שקלים והנייר יתגלגל בשוק ויעבור לסוחר?

    אהבתי

  25. אלרום, לא הבנתי איך מה ששאלת מתקשר לטיעון שהכסף לא הגיע תחילה מברטר שהוא טיעון שהאוסטרים מתקשים להתמודד איתו.

    לשאלתך: כל אחד יכול לייצר כסף הבעיה היא לגרום לו להתקבל. אני מניח שבר יכולה לגרום לכסף שלה להתקבל יותר מאיתנו על ידי סוחרים בשוק.
    מאחורי הכסף של מדינה עומדים מיסים או יותר מדוייק מתן פטור מתשלום מיסים ( או קנסות ).
    שים לב ש[יחידת המדידה] של הכסף של בר שציינת היא השקל. [דבר הכסף] במקרה הזה יהיה נייר ההתחייבות של בר שימדד בשקלים.

    אהבתי

  26. כדי להתנתק מהשקל היא יכולה להציע כוס קפה אתה, ואז ערך השטר ירד במרוצת השנים אלא אם היא תתגרש אבל גם אז זה לא שונה מכל אופציה. גם המטבעות קריפטו הם דבר דומה. כל החידוש פה הוא בתפיסה של הציבור היות ומזמן אין קשר בין הדפסה לזהב.
    הכלכלה האמריקאית מצויינת אבל ערך הדולר לא עולה והחדשות מזיזות את יחסי המטבעות מעט כספקולציות. למעשה כיום בעידן המחשבים קל ליצר מטבע שיהיה קשור לסל מוצרים עולמי, אבל אין בזה טעם. גבית המיסים נועדה פחות או יותר ליצור "צדק" בחלוקת המשאבים, מי שיש לו יותר ממן את מי שיש לו פחות דרך המיסים. אחרת ממש אין טעם במיסים. למעשה נראה שאין כל סיבה להגדיל את הגרעון, הוא רק מספר. אפשר כל שבע שנים לעשות שמיטת גרעון. כמובן אם אין אינפלציה.

    בוקר טוב

    אהבתי

  27. בקיצור לא צריך מיסים או ארנונה ולא צריך מע"מ וגם רוב המכסים מיותרים. המדינה לא צריכה להנפיק אג"ח אלא לצורכי הקטנת האינפלציה. זה כמובן כשאין אינפלציה.
    ומדוע שגרמניה לא תתן ליון עוד כמה ביליונים בלחיצת כפתור?

    אהבתי

  28. רב האור וכו'….
    האוסטרים דווקא צודקים בזה שמדינה לא צריכה להנפיק אג"ח או להתעסק עם הריבית.
    שהשוק החופשי יחליט על הריבית.
    זה משום שהמדינה המנופוליסטית של המטבע של עצמה. לכן ה own rate שלה הוא אפס והיא אדישה אם היא מנפיקה פטור ממס היום או בעוד שנה.

    בכל מקרה, כבר הסברתי לך בעבר..
    מדינה כן צריכה מיסים(בשל אפקט האיום)…
    אבל היא לא צריכה אותם בשביל להוציא הוצאות(כפי שלא גבתה אותם במלחמת העולם הדניה) … והיא לא צריכה אותם בשביל לאזן את תקציבה (ע.ע מונופוליסטית)
    עיריות בתוך המדינה צריכות ארנונה כי הן המשתמשות במטבע ולא המנפיקות שלו.

    אהבתי

  29. העיריות מכסות את הגרעונות מהמדינה. הם סתם שליח. אפקט האיום? פעם לא היו מיסים. אם אינני טועה מסים בארה"ב זה יחסית חדש

    אהבתי

  30. אם המדינה תפטר מכל מנגנוני גווית המיסים, סליחה, גבית המיסים, זה יקל על כולם. האם יש סיבה שיהיו מיסים? המדינה גם יכולה להרויח לבד את הכסף שהיא מדפיסה. יש לה נכסים. היא יכולה לקבל הכנסות ממכירה של קרקעות באיזורים בהם היא אישרה פיתוח תשתיות.
    היא כמובן יכולה לקבל מיסים מחברות, או ממכירת שרותים

    אהבתי

  31. הונג קונג מתבססת במידה רבה על הכנסות ממכירת קרקעות וזה בעצם סוג של מס. המדינה מגבילה את יכולת הבזבוז של האזרחים על ידי מחירי קרקע גבוהים.

    אהבתי

  32. מחירי הקרקע לא היו גבוהים לפני 15 שנים. והכלכלה שגשגה. המחירים עלו היות והסינים קנו דירות כאשר החוק השתנה ואפשר זאת. קנית דירה אפשרה להם לקבל תושבות כמשקיע ולאפשר לילדיהם ללמוד במערכת הלימודים. החוק מאוחר יותר חסם את האפשרות הזו וגם זרים שקונים דיור משלמים מס אותו לא משלמים מקומיים. הכוונה היתה לעצור את עלית המחירים. להגביל את יכולת הביזבוז של האזרחים? מדוע שהמדינה תרצה להגביל? סביר יותר שהירא תעדיף לשמור מחירי דיור נמוכים. חלק גדול מפתוח הקרקעות נועד ממילא לשווק דיור מוגן.

    אהבתי

  33. זו המטרה של כל מס – להשיג התאמה בין המשאבים הזמינים ליכולת הבזבוז של האזרחים. תגביר את יכולת הבזבוז ללא הגבלה תחולל אינפלציה ותמוטט את ערך המטבע שלך.

    אהבתי

  34. רב האור וכו' …
    לגבי מיסים בארה"ב ראה כאן :
    https://en.m.wikipedia.org/wiki/History_of_taxation_in_the_United_States

    Tariffs have played different roles in trade policy and the economic history of the United States. Tariffs were the largest source of federal revenue from the 1790s to the eve of World War I, until it was surpassed by income taxes. Since the revenue from the tariff was considered essential and easy to collect at the major ports, it was agreed the nation should have a tariff for revenue purposes

    שים לב שגם בעבר מה שעומד מאחורי כסף הם מיסים, מכסים, קנסות תעריפים וכו '

    הכתבים ההיסטורים העתיקים ביותר שנמצאו מדברים על כסף ולא על שירה.

    כנראה שהכסף הראשון הגיע מ[קנסות] שהוטלו על הפוגעים בסכסוכי דם בתוך השבט על מנת למנוע נקמות דם אין סופיות.
    בנוסף בטח היה צורך בפקיד שיתמקצע בהיסטוריה של הפתרונות והעלויות למניעת נקמת דם … והיה צריך גם לשלם לו. בטח הוא היה הבירוקרט הראשון.

    אהבתי

  35. כן כן זה אלמנטרי מה שאתה אומר, הנושא הרבה יותר מורכב. האם ישראל העלתה את מחיר הדירות כדי לשלא יבזבזו? ואיך זה מסתדר עם התאוריה שלך שפרזיטים כמו גיא שמביאים סנדביץ מהבית מזיקים לכלכלה? באירופה מחירי הדירות לא עלו. בארהב הם עלו בחדות שוב. כל מדינה יש לה את הכלכלה שלה ובעיקר את התרבות החברתית שלה. בהונג קונג היתה ירדית מחירי דיור אדירה ולאחריה עליה חדה וזה לא שיחק תפקיד רב בכלכלה. יש עשירים שיש להם כסף בלי סוף ומעמד הבינים מבזבז כספים בדיוק כמו שבארץ מחירי הדיור לא עלו בשל מדיניות לא בארץ ולא בהונג קונג. נפלנו לזה וכל שאר הדברים שאנחנו עושים זה כדי לווסת אותם. מכיון שהונג קונג היתה מדינה סוציאליסטית היא השקיעה הרבה בדיור ציבורי כמו אנגליה. אני מניח שעלית מחירי הדיור היא יותר מיטרד מתועלת. בכל אופן אני חושב שהנושא הרבה יותר מורכב מהיכולת של שנינו בלפתור אותו במשפטים כאלה מעוטי משמעות וערך

    אהבתי

  36. להבנתי הונג קונג מכוונת התקציב שלה לפי מס ורווחים ומכירת נדל"ן חלק גדול מהרווחים. אז חייב להשפיע על הכלכלה בכללותה. מה אני מפספס?

    אהבתי

  37. [.]
    אל תשכח שאני לא רק פרזיט אלא גם צבוע.
    (ע.ע … ראה פרדוקס השקרן)…
    אבל ברצינות … בעניין הסנדוויץ אני אכן קצת פרזיט ובענייני אחרים גם
    אבל בעניינים אחרים אחרים לא.
    חוץ מ ל"ו צדיקים כולם כאלו פחות או יותר.

    אהבתי

  38. והיא גם מסיימת כל שנה עם עודף אדיר שאותו היא מחלקת בתור פטור מתשלומי מיסים על דירות ובתים או תשלום ביול עבור ניירת להקמת חברות וחידוש כל שנה ולפעמים גם במתן תשלומים כנגד חשבונות חשמל חודשיים ואפילו היתה תקופה שבהונג קונג ומקאו כל תושב קיבל כסף קש. אבל זה לא העניין.
    קודם כל הכסף ההונג קונגי צמוד לשער הדולר האמריקאי כבר 35 שנה בערך. לפני 10 שנים הרשו רצועת ניוד של 2 אחוז אבל בפועל אין להונג קונג מטבע משלה.
    רוב מכירת הקרקעות נעשת על פי מפתח שדורש אחוז ניכבד בדרך כלל כ 30 אחוז לבנית דיור ציבורי. בעבר המדינה פשוט בנתה דיור ציבורי דרך הלואות וגם תחזקה אותו. הרישיונות לבניה הם דרך חישוב שהרווחים יעברו לציבור חסר יכולת. ככה הם נלחמים במחירי הדירות הגבוהים. לסינים יש אופי פשוט לקנות דירות ולשבת עליהם, אפילו ריקות עשרות שנים. כל סיני שיושב בבריטיש קולומביה מחזיק דירה שהוא משלם עליה בהונג קונג ועומדת ריקה, הוא גם לא ישכיר אותה. בכל השיקולים והחישובים צריכים לשכלל תרבות, הרבה הרבה יותר מאשר אתה משער.
    אני מסופק אם המדינה רוצה מחירים גבוהים כי זה משרת אותה, זה גורם יותר נזק מתועלת והמדיניות של הממשלה תמיד היתה זהה גם במחירים נמוכים וגם גבוהים. האינטרסים של בעלי הדיור שלא ירדו המחירים זה ברור. אם המדינה צריכה לסבסד דיור צבורי היא נפגעת ממחירים גבוהים.
    רוב המס אגב הוא מס חברות. ויש הרבה חברות שרותים שהמחירים שלהם נקבעים שרירותית על ידי הממשלה. חברות הרכבות לא מרויחות מרכבות אלא מהשכרת מתחמים על פי הסכם עם הממשלה והלואות שקיבלו מהממשלה לבנות וכל שנה הממשלה מודיעה להם מה יהיו מחירי הרכבת על סמך הרווחים מהכנסות אחרות. הכל מסובך ומורכב. בוודאי שלזרוק טענה שזה שווה למדינה שמחירי הקרקעות שלה עולים לא מביא בחשבון את החסרונות כי הממשלה בסופו של דבר זה העם הפשוט. יש גם להביא בחשבון את הלחצים הכלכלים שסין מפעילה על הונג קונג חלקם מסיבות פוליטיות וחלקן מסיבות חברתיות. יש עכשיו טרנד של הגירת הונג קונגים לטאיואן ולאחרונה הממשל שם הקשה את התנאים המועדפים של ההונג קונגים להגר לשם כי יש לו יותר מדי מהם. המיסים הרבה יותר נמוכים בהונג קונג, גם שרותי הבנקים לא עולים כסף כלל, הבירוקרטיה הרבה יותר פשוטה מאשר בישראל שם המצב נהיה ממש חלום בלהות. תחפש את השיטה לפתור את זה בארץ

    Liked by 2 אנשים

  39. Ok La
    צדקת. ישבתי הערב לכוס קפה עם מספר פנסיונרים עובדי מדינה שמעורים היטב בכלכלה של הונג קונג והעלתי את הנושא והטענה העיקרית היתה שהמדינה ללא ספק מעונינת במחירי קרקעות גבוהים כדי לממן את הרכבות המהירות והגשרים שהיא בונה. בעשרות השנים האחרונות לפחות מאז שהונג קונג עברה לידי הבריטים המדינה פשוט נמנעה למכור קרקעות כשהמחירים היו נמוכים וויסתה את מחירי הדיור על ידי הטלות מגבלת זמן לקבלנים באיזורי פיתוח. הטענה אומנם היתה שמחירי קרקע גבוהים הם צורה של מס.

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s