ים המלח של הריבית

חובב מסעות שרוצה לבחון כמה גבוה ניתן להגיע יחוש חובה לטפס על האוורסט, ואילו מי שרוצה לבחון דווקא כמה נמוך ניתן לרדת, צריך לכתת רגליו אל ים המלח. בשנה האחרונה מי שעושה מעין מסע אל ים המלח הם נגידי הבנקים המרכזיים, שבוחנים כמה נמוך ניתן להגיע עם הורדת הריבית.

הכלל היסודי של הבנקאות המרכזית הוא להוריד את הריבית כאשר האינפלציה נמוכה מדי. אלא שכלל זה מותיר את הבנקים המרכזיים במבוי סתום אם האינפלציה נותרת נמוכה מדי גם כאשר הריבית קרובה לאפס. הרי אי אפשר להוריד את הריבית מתחת לאפס – זהו הבאג הגדול של הכלכלה. אז מה כן עושים כדי להשיג את האינפלציה הרצויה? לא לגמרי ברור. אולם במישור זה יש התפתחות מרעישה – נגידי הבנקים מגלים להפתעתם, ממש בחודשים האחרונים, שדווקא כן אפשר להוריד את הריבית מתחת לאפס. כך בגוש האירו, כך בדנמרק, כך בשוויץ, שם הריבית השלילית בשיא ומתקרבת לאחוז מתחת לאפס. המשנה לנגידת בנק ישראל רמזה שאולי אף בישראל תונהג ריבית שלילית.

בלוגר כלכלה צעיר אך בולט, אוון סולטס, ניסה לענות על השאלה כמה נמוך יכולה הריבית לרדת. השיקול המנחה מבחינתו הוא שהחוק מאפשר ללקוחות למשוך מזומנים מהבנק באופן חופשי. אם הבנקים יתחילו לגבות ריבית שלילית מהחוסכים, אלו פשוט יימשכו את הכסף במזומן ויקברו אותו מתחת לבלטות. במצב זה יהיה חייב הבנק המרכזי להעלות את הריבית כדי למנוע התמוטטות של הבנקים.

סולטס ערך חישוב מהיר שהתבסס על שתי הנחות. הנחה אחת היא שעלות של שכירת כספת עבור החוסך הממוצע צפויה להגיע בערך לאחוז מהסכום המוחזק בכספת.  הנחה שנייה היא שהקלות והנוחות של התעסקות בכסף דיגיטלי ולא במזומן היא משמעותית ומצדיקה פרמיה נוספת. הרי מאוד לא נוח, לא בטוח ומעצבן להסתובב לכל מקום עם חבילת שטרות עבה. כמה אנשים מוכנים לשלם כדי לא להזדקק לחסדי הכסף המזומן? כדי לשער זאת טען סולטס שכבר כיום קיימים גופים שנהנים מהסלידה שלנו ממזומן ולוקחים על כך פרמיה. אלו הן  חברות האשראי והעמלות הכוללות שהן גובות עומדות בערך על 2%.  אם כך ניתן לשער ש-2% זו ההוצאה שבני אדם מוכנים להוציא כדי לא להשתמש במזומן. מכיוון שכאמור הוצאה של אחוז נוסף נדרשת כדי לממן את אחסון המזומן, מסקנתו היא שהעלות הכוללת של החזקת המזומן, באחסון ובנוחות, שקולה ל-3% מהסכום המוחזק. ריבית שלילית של 3% אינה צפויה אם כך לחולל בהלת בנקים. גם תחת ריבית כזו לא משתלם להחזיק מזומן. אולם ריבית נמוכה מזה כבר עלולה לגרום לכך.

הצעד האחרון של נגידת בנק ישראל, הורדת הריבית ל-0.1%, עורר רחשי התמרמרות בציבור – עד כמה אפשר להמאיס על החוסכים את חסכונותיהם. אולם אם סולטס צודק, אולי אנחנו רק בתחילת הדרך עד לריבית נמוכה בהרבה שיכולה להגיע עד מינוס שלושה אחוזים.  אני מקווה שהוא צודק, מכיוון שלדעתי ריבית שלילית יכולה להיות דבר חיובי. יתרה מכך, חישוביו מסתמכים על ההנחה שהבנקים המרכזיים ימשיכו להדפיס כסף במידה שאותה ידרוש הציבור וכך יחוללו סכנת בריחה אל המזומן. אם, לעומת זאת, הם יתחילו להטיל מגבלות על הנפקת המזומן, כפי שאולי יהיה טבעי ונדרש בנסיבות מסוימות, אפשר יהיה להגיע גם לריביות נמוכות בהרבה מבלי שיהיה כסף מזומן לברוח אליו. התחלתי את הרשומה עם המטאפורה של ים המלח. לנוכח מרחב הפעולה שלדעתי יש לבנקים המרכזיים בהורדת הריבית מתחת לאפס, דימוי הולם יותר לתהומות הריבית שיוכלו להגיע אליהן יהיה אולי שקע מריאנה.

מודעות פרסומת

95 תגובות to “ים המלח של הריבית”

  1. orihippoo Says:

    איזו השפעה תהיה לזה על חברות שמחזיקות מזומן כערבות או מגלגלות כספים בעסקים זה ישפיע לרעה על המאזן והרווחים שלהן. איזה השפעה על רמת חיים של פנסיונרים שחיים מחסכונות. מחירי הדיור יעלו עוד יותר.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אורי, ההשפעה על בועת הנדל"ן תהיה ללא ספק ניפוח מסיבי נוסף.
    בכל תחום ירידת הריבית תיטיב עם הלווים ותרע עם המלווים וכך תיצור תמריץ ללקיחת הלוואות נוספות, מה שישחרר לשווקים עוד כסף.
    הפנסיונרים בערוב ימיהם יהנו מאוד – האג"חים שהם מחזיקים יתנפחו בערכם. הפנסיונרים שיש להם עוד שנים רבות לחיות או אלו שיפרשו בקרוב יחטפו מכה.

    אהבתי

  3. גיא Says:

    אומר ביושר שכנראה לא צריך להיות גאון גדול לחשוב על עניין הכספת וכרטיסי האשראי שכן גם אני ביני לבין עצמי חשבתי על כך ופשוט לא אזרתי מספיק כוח בשביל לכתוב על כך פוסט.
    כמו שתמריץ אמר הורדת הריבית לרמות מגוכחות תדחוף כנראה פנסיונרים שיש להם עוד שנים רבות לחיות בחזרה לשוק העבודה ותגדיל את הפעילות הכלכלית שגורמת לאנשים להיות יותר עסוקים ומניסיון היסטורי לפחות מלחמות.
    כדאיות ההשקעה בשווקי הנדל"ן תעלה וכדאיות ההשקעה בשוק מכוניות הזמן קרוב לוודאי תרד.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    גיא, או שלא צריך להיות גאון גדול או שאתה הינך גאון גדול. למה למהר לבטל האפשרות השנייה.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    אגב כתבתי לאוון סולטס תגובת ביקורת על הפוסט שלו. העמלה של חברות האשראי היא 2 אחוזים מההוצאות באשראי. לעומת זאת כאן מדובר על 2 אחוזים מדי שנה מהחסכונות. זה לא אותו דבר. אם יש לך מיליון שקל ויקח לך עשרים שנה להוציא אותם תשלם בערך 40% בריבית שלילית לאורך השנים, אם תונהג ריבית שלילית שנתית של 2 אחוזים, אולם רק 2% לחברת כרטיסי האשראי.

    אהבתי

  6. גיא Says:

    לגבי האפשרות השנייה – יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי.

    לגבי "מדובר על 2 אחוזים מדי שנה מהחסכונות." …. לא יקרה ! מדי שנה?
    אם התוכנית לא תעבוד תוך שנה שנה שנתיים יחזירו במיידי את הריבית לאפס וינסו משהו אחר. כמובן שאם כבר מורידים את הריבית למתחת לאפס צריך לצאת עם קמפייניים הסברתיים כמו הפוסט הנוכחי …. זה גם יגרום לציבור להפנים את הרעיון וגם יגרום לביקושים ולתעסוקה בשוק הכספות. זה גם יגרום לביקושים אדירים בשוק הברזל …. והמנייה של ואלי תטוס לשמיים למגינת ליבם של משקיעי ערך מפורסמים.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    אסור לדעתי להודיע מראש על כך שהורדת הריבית תהיה קצרה בזמן. יש כאן אפקט "הרוצה בשלום ייכון למלחמה". מי שרוצה שהורדת הריבית תסייע להחזיר הכלכלה לנורמליות, לא יכול להודיע מראש שכלי המלחמה שלו בדיפלציה מוגבלים ותחומים בזמן.

    אהבתי

  8. גיא Says:

    תמריץ , יש גם כאן כמובן שיח בקריצה ויש צורך בעמימות. כמו שאמר שמחה ארליך"שר האוצר לא מתכוון למה שהוא אומר" .
    פה צריך לקחת תועמלנים מהשמאל שביכולתם להפוך את השחור ללבן ואת הלבן לשחור וכמובן שאסור לתת להם לחצות את מעבר החצייה לבד.
    אם יובן ויתקבל שהריבית תישאר לזמן ארוך שלילית אז זה אומר שמי שמנהיג אותה לא באמת מאמין שהיא תעזור.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    זה הפרדוקס של המלחמה הגרעינית ותקף לגבי כל אמצעי קיצוני. אם נשק להשמדה המונית קיים בידי הצדדים, אז לא סביר שילכו להשתמש בו ואז שוב עולה השאלה למה צריך אותו.

    אהבתי

  10. גיא Says:

    את התשובה לשאלה הזאת עניתי לאמא שלי בגיל 5 כששאלה למה היכתי את אחי : "כי הוא התחיל!"

    אהבתי

  11. ד Says:

    תמריץ,
    לדעתי אתה מתעלם מההשפעות השליליות מאוד של ריבית אפסית ובטח ובטח שלילית.
    הדור הצעיר מאבד את יכולתו לחסוך ולקוות להגיע לפנסיה סבירה ובכך מגדיל את התלות שלו בהוריו וסביו כי הם אלו שנהנים הכי הרבה מהורדת הריבית בשלושים השנים האחרונות.

    הבנקים המרכזיים בעצם מנפחים כאן את "אם כל הבועות" בכך שהם מכריחים את כל מי שיש לו כסף פנוי לרכוש אג"ח לטווח ארוך או דירות להשקעה או מניות כדי לנסות להשיג תשואה חיובית מינימלית.
    אבל מי שמשקיע באפשרויות השקעה אלה מכניס את עצמו למלכודת כיוון שהסיכוי לרווח בהשקעה זו קטן כיוון שהוא קונה אותם במחיר גבוה מאוד. הריביות כבר אפסיות או שליליות ואין להם עוד הרבה לאן לרדת. המשקיעים האלה בעצם מגדילים את הסיכוי שלהם להפסדי הון בשנים הבאות במידה ומדיניות זו תצליח.

    הבנקים המרכזיים מכניסים את עצמם לבעיה קשה כיוון שהעלאת הריבית תבוא כנראה רק לאחר שנחווה אינפלציה גבוהה יחסית אשר תפגע ריאלית בחוסכים של היום והעלאת הריבית שתבוא לאחר מכן תפגע בחוסכים כיוון שהיא תוריד את ערך ההשקעה שלהם.

    הנהנים העיקריים הינם בעלי ההון כיוון שלהם יש הרבה יותר אפשרויות השקעה בניגוד לכולנו כמו קרנות גידור או קרנות הון סיכון אשר משקיעות בחברות טכנולוגיה למשל ועושים פי כמה וכמה מונים על הכסף שלהם וכך אי השוויון יצמח.

    לאדם הפשוט נגמרו האפשרויות לקבל תשואה נורמלית בסיכון סביר. בנוסף לכך, השכר הממוצע כמעט ולא עולה בגלל המון סיבות. דבר זה יוביל לדעתי בהכרח להגדלת שיעורי החיסכון, דבר אשר עלול להוביל בתורו לירידה בשיעורי הצמיחה.

    הורדת הריבית למינוס 3% תכריח את האנשים להוציא את הכסף מהבנקים ולשים בכספות או בלטות ובכך תגביר את הפשיעה ולכן אני לא חושב שהבנקים המרכזיים יעשו זאת.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    ד, הייתי מעדיף הרחבה תקציבית אבל נראה שהאמונה הטפלה שאסור להיקלע לגרעון כה חזקה עד שריביות שליליות נותרו האופציה היחידה.

    לגבי קרנות הגידור שפתוחות לעשירים ויתנו תשואה נהדרת, אני בספק גדול. באפט התערב לפני כמה שנים שמדד המניות האמריקני יעקוף קרנות הגידור וניצח בהתערבותו.

    אהבתי

  13. גיא Says:

    ד , לדעתי אתה מתעלם משיעורי תעסוקה גבוהים בישראל ,בארה"ב , ביפן
    ובגרמניה משיעורי אבטלה שהיו עלולים להיות גבוהים אף יותר במדינות אירופה אחרות. ריבית גבוהה במצב המתואר הייתה גורמת ל …..
    (מתוך אודות תמריץ)
    "אסון שמוביל לעוני, אבטלה ומחסור, ואף יותר מכך – שהרי גם השפל בגרמניה שהעלה את היטלר וגם זוועות הקומוניזם נבעו בסופו של דבר מרעיונות כלכליים איומים ונוראים שלא לקחו בחשבון את השפעתם של תמריצים."

    אהבתי

  14. orihippoo Says:

    ד. אם הפשיעה תעלה יהיה צורך ביותר שוטרים, וסוהרים ובגדי אסירים. גם השוטרים וגם הגנבים יצאו ממעגל האבטלה.
    במקרה של אינפלציה שלילית הפתרון יהיה תרנגולות, זאת אומרת עסקות חליפין שלא מעורב בהן כסף. אנחנו נקנה מיד בכסף שלנו מה שצריך ונשמר לזמן רב ומחירו לא ירד. לא ברור לי מה. קופסאות שימורים אולי. יין. משהו בתחום המקצועי שלנו שניתן למכור אותו לאורך זמן. אנחנו גם נבזבז מיד הכל, נשלם חשבונות מהר.
    חלק גדול מהמחזור של כרטיסי האשראי הוא אנשים שמשלמים מיד ללא עמלות וללא ריבית. עליהם החברות לא מרוויחות כלום כיום אלא את השבריר אחוז ריבית על הכסף שנח בבנק ועליו הם יתחילו להפסיד.

    אהבתי

  15. תמריץ Says:

    אורי, כל התופעות שאתה מתאר יעלו את המחירים. האינפלציה תשוב לרמתה הרצויה ושוב לא יידרשו ריביות שליליות.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    גיא, אני אוהב שאתה יודע לצטט את האנשים הנכונים :-).
    היום דווח שהאבטלה בצרפת חצתה את רף עשרת האחוזים. יש לנו מזל שצרפת עושה בשבילנו ניסוי בסוציאליזם כושל, ואם זה לא מספיק אז משלבת אותו עם הצרה הצרורה של המטבע האחיד.

    אהבתי

  17. ד Says:

    אני לא טוען שצריך להעלות את הריבית לעשר אחוז חס וחלילה במצבנו כיום.
    יש לי טענות קשות לכל הכלכלנים הבכירים ובמיוחד לבנקים המרכזיים.
    כמו שכולכם מבינים, הבעיה אינה בריבית גבוהה מדי או מחסור בנזילות, הבעיה העיקריות היא אימפוטנציה של הפוליטיקאים לעשות את הצעדים הנחוצים והקשים של רפורמות מבניות.
    הבנקים המרכזיים בעצם מעניקים להם עוד ועוד חסינות מפני ביצוע מהלכים כאלה ולוקחים על עצמם את תפקיד זירוז הצמיחה.

    אני אישית חושב שהבנקים המרכזיים צריכים להודיע חד משמעית שהם הגיעו למיצוי הכלים המוניטאריים וללא ביצוע רפורמות מבניות הצמיחה לא תשתפר (אלא אם כן יקרה משהו יוצא דופן) ובכך בעצם להעביר את הכדור לידי הפוליטיקאים. הבנקים המרכזיים הם עצמאיים ולא נתונים לגחמה כזו או אחרת של פוליטיקאים למיניהם. הם גם לא צריכים למצוא חן יותר מדי בעיני העם כדי לזכות בבחירות ולכן מאוד מפתיע אותי ואפילו מאכזב אותי שהם לא עושים את זה.

    הם גם מאבדים את כל הכלים שיש להם להתמודד עם משבר עתידי. אם מאיזושהי סיבה יקרה משבר כלכלי בשנים הקרובות, הם לא יכולים לעשות כמעט כלום כי הם כבר השתמשו בכל הארסנל נשק שלהם, אפילו הגרעיני.

    אהבתי

  18. תמריץ Says:

    איני מאמין שהרפורמות המבניות הן העיקר עכשיו. פשוט צריך להדפיס כסף. רפורמה מבנית מתאימה כדי למנוע התייקרות, לא כדי למנוע דפלציה.

    אהבתי

  19. ד Says:

    סליחה, אירופה לא צריכה רפורמות כלכליות מבניות? צרפת לא צריכה רפורמות כדי לשפר את שוק העבודה שלה?

    סליחה תמריץ, אבל ממש אין מחסור בכסף בעולם. כולם מדפיסים כמו משוגעים…. ללא הפסקה 25 שעות ביממה (כן, הם קמו שעה קודם)

    אהבתי

  20. ד Says:

    אחד הגורמים למשבר הקודם היה מתן הלוואות לאנשים שלא הגיע להם (סאב-פריים), אבל היום כנראה למדנו לקח כאשר צצים חברות אשר מציעות לכל אדם באשר הוא, ללא ביטחונות כלל, לקחת הלוואה – ראה חברת Lending Club בארה"ב ו: E-loan בישראל ועוד כאלה.
    פשוט צריך להיכנס לאתר שלהם ולקחת כסף…..

    לא חסר שום כסף בעולם, הבנקים משוועים לתת הלוואות היום אבל אין דרישה גבוהה כבעבר.

    אהבתי

  21. תמריץ Says:

    ד, מדוע אין דרישה לכסף? כי הריבית גבוהה מדי. תן ריבית שלילית, החובות יימחקו מעצמם ופתאום תהיה דרישה לכסף.

    אהבתי

  22. תמריץ Says:

    זה שמדפיסים כמו משוגעים לא אומר שאין מחסור בכסף. גם כשיש תור ענק למאפייה והעובדים שם אופים כמו משוגעים, לא אומר שאין מחסור בלחמניות. עובדה שיש תור ענק. לפעמים צריך ליצור משהו בשגעון ועדיין לא תצליח להתמודד עם היקף המחסור. רק מדדים מספריים שהשוק נותן לנו כמו תורים ומחירים ילמדו על מאזן הביקוש וההיצע. העובדה שהמחירים נמוכים מהרצוי מעידה שיש פחות מדי כסף.

    מבחינתי אתה מתפרץ לדלת פתוחה אם אתה נגד ריבית נמוכה. גם אני מעדיף הרחבה תקציבית אבל אם פישר וקרנית פלוג וטרכטנברג ולפיד תקעו אותנו עם אובססיה הזויה לגרעון נמוך, אז לפחות שהריבית תהיה נמוכה ככל האפשר.

    אהבתי

  23. ד Says:

    הבעיה היא עולמית, לא מקומית.
    אם יהיו הרחבות תקציביות בעולם אז גם פה זה יקרה.

    אהבתי

  24. orihippoo Says:

    כשהבנקים לוקחים עמלות זו ריבית שלילית, עד מידה מסויימת מקבלים את זה מעבר לכך אנשים לא אוהבים כשיש להם שותפים למשכורת.
    החלק הפסיכולוגי לא נכנס לשיקולים שלכם. אנשים ימצאו פתרונות. בשנות השמונים כשהיתה אינפלציה אדירה נמצאו פתרונות, ימצאו גם פה. מה יהיה אם לא אפקיד את צ'ק המשכורת שלי בבנק? הוא לא יאבד את ערכו.
    יפתחו בנקים שכונתיים שיציעו שרותים זולים יותר. אגב לא מעט אמריקאים לא מאמינים בבנקים ומחזיקים את הכסף בבית, שריד למשבר של שנות ה30.

    בנקים לא מחזיקים כספות מסיבת רווחיות אלא כשרות ללקוחות, אין מספיק כספות לכולם.
    החישוב של אוון סולטס הוא על 10 אלפי דולרים שזה כפליים מחסכון ממוצע. 5000 דולר ניתן להחביא או להחזיק על הגוף. רוב הסקרים הראו שהאמריקאי הממוצע לא יכול לשלם תיקון מכונית לא צפוי ללא קרדיט קרד, אין חסכונות ולכן ריבית שלילית לא משמעותית לאזרח הקטן. אגב האם הבנקים יגלגלו את עלויות הריבית השלילית על החובות? עם אני משלם 5 אחוז ריבית בנקאית והריבית השלילית היא מינוס 3 האם הריבית הבנקאית שאני משלם תגדל היות ועלות גלגול הכסף של הבנקים תגדל?
    האם אפל תמשיך להחזיק ביתרת המזומנים שלה? בשלב מסויים כל קמעונאי יקנה מיד סחורה כדי לא להחזיק מזומנים, אבל זה כנראה יתחיל בסביבות אחוז לחודש.
    אלו שיש להם כספים יעבירו אותם לאיי ג'רסי או קיימן וגמרנו.

    אהבתי

  25. orihippoo Says:

    ריבית שלילית לא אומרת שהחובות ימחקו מאליהן, מדוע שמישהו יתן לי כסף כדי לקבל פחות חזרה? אלא אם כם האופציות שלו גרועות יותר, זה הרי קורה ביפן.
    בחישוב הנוכחי הבנק יוצר כסף יש מאין דרך חוב ומעביר אלי בחוב גדול יותר. זה לא אפשרי ליצור חוב רווחי מצטמק במינוף אלא לצרכי התאבדות.
    לא יווצר מצב שהקהל הרחב לוקח הלוואה ולא משלם ריבית.

    אהבתי

  26. תמריץ Says:

    אורי, מי שיתן לך צ'ק בעולם ריבית שלילית יסכים שתשתהה עם פדיונו? מן הסתם ידרוש ממך פדיון מהיר.

    הריבית הבנקאית שלך גם תהיה שלילית. גם אתה תרוויח מלהיכנס לאוברדרפט.

    ולגבי איי קיימן – בבנקים שם גם יגבו ריבית שלילית. גם הם צריכים בסוף להפקיד הכסף בבנק המרכזי האמריקני ולקבל ממנו ריבית שלילית. אין להם יכולת להימנע מכך.

    אהבתי

  27. תמריץ Says:

    אם אתה בנק יש לך שתי אלטרנטיבות מה לעשות עם הכסף. להניח באגח ממשלתי או בבנק המרכזי בריבית מינוס שלושה אחוזים או לתת ללקוח בריבית מינוס שני אחוזים. ברור שהאופציה השנייה עדיפה אלא אם ניתן להחזיק מאגרים עצומים של מזומן.

    אהבתי

  28. שמעון חש Says:

    אווילות גמורה להתייחס למדד שלילי עקב ירידת מחיר הנפט. המים. החשמל והמזון כדבר שלילי.
    באנלוגיה גם הוזלת הסלולר היא שלילית.
    זא הנפט והחשמל הוזל אז בואו נייקר משהו אחר כדי לאזן את המדד.
    דיפלציה עקב הגדלת תחרות היא חיובית בוודאי במדינה בה המחירים גבוהים מאוד יחסית ל oecd עקב ריכוזיות ומיסוי.
    אך בכלכלת חוב כמות הכסף חייבת לגדול כל הזמן לכן חייבים אינפלציה ולכן שוב ושוב מתנפחות בועות שלבסוף קורסות על ראש הציבור.
    אווילות עוד יותר גדולה להוריד ריבית כשמחירי הדיור ממשיכים להשתולל כאילו זה כלל לא עניינה של (ש)קרנית.
    וטמטום מוחלט הוא לתמוך בצעדים.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    נכון, בכלכלת חוב המחירים צריכים לעלות כל הזמן כדי שאפשר יהיה להחזיר חובות ומעוד סיבות. הרי השיטה הכלכלית הזו לא הולכת להשתנות. לכן צריך לשחק לפי הכללים שלה.

    אהבתי

  30. ד Says:

    ריבית האוברדראפט לא תהיה שלילית אלא אם הריבית תהיה מינוס 8 אחוז או משהו כזה.
    כיום ריבית האוברדראפט מתחילה ב-8 אחוז ויותר….

    אולי המשכנתאות ייהפכו להיות שליליות (כמו שכבר מתחיל להיות בדנמרק)… אבל אצלנו יש עוד זמן עד שזה יקרה.

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    נכון, הבנקים מאוד אכזריים באוברדרפט. בכלל אולי דרך נכונה להוריד הריבית היא לא לשנות את ריבית בנק ישראל אלא לצמצם פער הריביות שהבנקים וחברות האשראי גובים. כחלון רוצה לטפל בכך על ידי הגברת התחרות בתחום, וזו יוזמה חיובית.

    אהבתי

  32. ד Says:

    אין ספק שהפיתרון לבעיית האוברדראפט בישראל היא הורדת הריבית הזו כך שיותר ויותר אנשים ייקחו על עצמם יותר הלוואות ויתמנפו….

    אהבתי

  33. ד Says:

    תמריץ, אתה לא הולך רחוק מדי. אולי הפיתרון הרצוי הוא שהממשלה תיקח על עצמה להחזיר את ההלוואות האוברדראפט של האזרחים שבחובות?

    אולי שהממשלה תחלק 10 אלף ש"ח לכל אחד…

    כמו שברננקה הציע, שהנגידה פשוט תפזר כסף לעם מהליקופטר.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    http://tinyurl.com/qx87dyv
    כתבתי על כך בעבר באמת

    אהבתי

  35. orihippoo Says:

    אם כך הבנקים יחלקו לעובדים שכר גבוה כדי שלא יהיו רווחים ויקחו הלוואות מהבנק המרכזי כדי לשלם בונוסים על צמצום רווחים 🙂
    עליזה בארץ המראות. והנגידים יווסתו את הכל עם הדפסה וחלוקת כסף.

    אהבתי

  36. שמעון חש Says:

    תמריץ
    אתה נהיה הזוי יותר ויותר כמו השיטה של רבניך.
    השיטה מעוותת אז בואו נדאג לאינפלציה תמידית כדי לתמוך במי שלקח חובות ולא לתמוך במי שאחראי וחסך.
    יד ימין – הממשלה מורידה מחיר על מים חשמל או סלולר
    אז יד שמאל – ב"י , מיד נלחמת כדי להעלות מחירים אחרים וזאת ע"פ החלטתה של יד ימין שיש לשמר אינפלציה של 1-3% וזו עפ דוקטורינת יד שמאל.
    מכאן שפתיחה לתחרותיות זה רע
    הורדת מיסים זה רע
    וגם אם דירה עולה פי 3 משכורות מאשר שאר ה oecd אז יש לדאוג שלא ירדו..
    אבסורד-פרדוקס-טמטום

    אהבתי

  37. גיא Says:

    אורי , בלי האמונה גם צסק"א לא הייתה אוכלת אותה.
    אמון הינו היבט חיוני בכלכלה אך חמקמק מאד למדידה.
    מדובר בערך בין-סובייקטבי , דבר שמתקיים על ידי אמונה של אלפי ומליוני אנשים במשהו ביחד.
    לכן בשביל לשמור על אותו אמון יקר אמר שמחה ארליך (נזכרתי – קבלו תיקון לציטוט הקודם) …. " שר האוצר לא אומר מה שהוא מכתכוון ולא מתכוון למה שהוא אומר"

    אהבתי

  38. תמריץ Says:

    שמעון, זה לא פרדוקס כלל וכלל.
    אם הממשלה מורידה מחיר על מים וחשמל אז צריך להדפיס יותר כסף לפצות על המדד הנמוך. ושני הדברים טובים – גם העובדה שמחירי המים ירדו וגם היכולת להדפיס כסף נוסף ולהצמיח איתו את המשק.

    אהבתי

  39. גיא Says:

    שמעון , מה נסגר, עם תרבות דיון?
    אני מבקש ממך לשמור עליה.אישית ,לא הייתי עונה כלל לתגובה משתלחת מעין זאת.

    אהבתי

  40. תמריץ Says:

    גיא, כזכור לך שרדנו בעבר דימויים מאזור החלציים. נעמוד במילה "הזוי".

    אהבתי

  41. גיא Says:

    מה לגבי טמטום 🙂

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    את הטמטום נפרש כמתייחס לשיטה ולא לבן אדם שמגן עליה..

    אהבתי

  43. גיא Says:

    אהה , אוקיי . כנראה שאני קצת מטומטם 🙂
    סליחה , שמעון. אל תיתנו לי להפריע.

    אהבתי

  44. תמריץ Says:

    גיא, אתה זקוק למנה מרוכזת של סרטי בנט. מה נסגר עם ההתנצלויות האלו.

    אהבתי

  45. גיא Says:

    הם כנראה נובעות מתחושת האשם שאני הולך להצביע לביבי 🙂

    אישית אין לי בעיה עם התנצלויות. אני דווקא נגד הצטדקויות.

    "אלא שמצטדקים לא משכנעים" אמר לאו טסה.

    אהבתי

  46. שמעון חש Says:

    תמריץ זה בפרוש אבסורד
    מחיר נמוך מגדיל את הביקוש למוצר ומייצר צמיחה.
    ולכן הורדת ריבית בגלל הוזלות דלק חשמל מים סחולר מזון זה טמטום שרק תורם לניפוח בועת החובות ולערעור יציבות המערכת.

    אהבתי

  47. תמריץ Says:

    שמעון, אם כמות הכסף במשק יורדת בגלל ירידת מחירים כוללת, יהיה קושי לפרוע חובות והתחייבויות. אם התחייבת להחזיר לבנק מאה אלף שקל או אם חתמת עם עובד חדש חוזה שבו התחייבת לתת לו משכורת של עשרת אלפים שקל בחודש – יהיה יותר קשה לעמוד בהתחייבויות אלו כשהמחירים יירדו ולפיכך צפויים אבטלה, פשיטות רגל ומשבר חוב. ביוון המחירים יורדים כבר תקופה ארוכה. האם זה אומר שמצבה טוב?

    אהבתי

  48. מירון יעקוב Says:

    אנחנו חיים בעידן של משבר כלכלי ובעידן של משבר מזומן הוא המלך..ריבית אפס או שלילית נועדה בראש וראשונה להזהיר את החוסכים החרוצים או במילים אחרות הבנק המרכזי רומז ל"דן חסכן" אל תחסוך את הכסף תבזבז אותו או לאיש עסקים בעל הון אומר הבנק תעבוד עם הכסף כי לא כדאי לך להחזיק אותו בחסכון אפילו לא באג"ח מדינה..
    פרדוקס אבל דווקא בעתות משבר אנשים אוגרים כסף לביטחונם הכלכלי ובכלל לא אכפת להם אם אין פרמיה על החיסכון ואלי במקרים רבים יש קנס כדוגמה בבנקים שוויצרים..מהלך של דרגי הוא מהלך טכני לעודד פעילות כלכלית של הפרט ושל חברות מכל סוג אבל פסיכולוגית זהו מהלך מפחיד אנשים שואלים את עצמם למה הוא עושה את זה..? אולי הוא לא מגלה לנו לאזרחים עד כמה המצב חמור..?במצב פסיכולוגי זה האזרח הקטן מגדיל את החיסכון הפרטי בדרך משלו גם אם הוא לא מפקיד את הכסף בבנק משמעות הדבר העמקה גדולה עוד יותר של דפלציה במשק..הפחד הוא האויב הגדול ביותר של כלכלה במשבר ולמעשה של כל כלכלה החפצה לצמוח..בכדי לעודד את המשקיעים בעולם להרחיב עסקים ליצור מקומות עבודה מדינות ובנקים מרכזיים חייבים לקחת על עצמם סיכונים פיננסיים ראה את הדוגמה בישראל כאשר מדינה ערבה להלוואות שהבנקים מעבירים לעסקים כמובן לא לכל ההלוואה רק על חלק ממנה..הסיבה שישראל נחשבת למדינת הסטאר טאפ זה משום שהמדען הראשי עובד עם ראש פתוח ומעניק כסף בסיכון גבוהה שחלקו הגדול לא יחזור אליו אבל אם עסק אחד-1 ל 50 מצליח אזי המדען וכל המעורבים הצליחו בגדול וכך נוצרה מדינת הסטאר טאפים..אגב כל מי שנכשל בהרצת סטאר טאפ אשר ממומן על ידי המדען הראשי לא נושא באחראיות אישית על אובדן הון בניגוד לעסקים הרגילים בהם יש ערבות אישית על החובות לבנקים..

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    מירון סיכמת היטב את הנושא. הפחד המוגזם מלקיחת סיכונים הוא אויב הצמיחה.

    אהבתי

  50. ד Says:

    תמריץ, יפן הייתה בדפלציה כבר כעשרים שנה, האם זה אומר שמצבה רע?
    ממש לא.

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    יפן היא מדינה פחות עשירה מישראל מבחינת תמ"ג לנפש.

    אהבתי

  52. שמעון חש Says:

    תמריץ
    יוון דיפלציה בגלל קריסה בגלל עצלנות וחוסר אחריות.
    ירידת מחיר מגבירה את הביקוש ולכן לא בהכרח יורדות ההכנסות.
    ירידת מחיר במשק מפנה כסף לציבור לצריכה אחרת.. שוב.. זה חיובי.. בוודאי אם זה עקב פתיחה לתחרות או הורדת מיסים או צמצום בירוקרטיה ורגולציה.
    בוודאי בישראל בה המחירים במושגי משכורות הם מהגבוהים בעולם המערבי.
    עסק שירידה קטנה בבמחיר מוצריו גורמת לו לא לעמוד בהתחיבויותיו הוא עסק חולה

    אהבתי

  53. תמריץ Says:

    שמעון, הרחבתי בנושא הדיפלציה ונזקיה בעבר
    http://tinyurl.com/pl3sftt

    אהבתי

  54. שמעון חש Says:

    קראתי מה כתבת בעבר.
    ותגובותי רלוונטיות באותה מידה.

    נצחון שהוא הפסד – גלובס – http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1001014522

    אהבתי

  55. תמריץ Says:

    שמעון, לי יש תיאוריה על הכלכלה ולגלעד אלפר יש תיאוריה על הכלכלה. כל הניבויים שנובעים מהשקפותיי (שאינן באמת אישיות שלי ברובן אלא הן השקפות האסכולה הניאו קיינסיאנית בכלכלה) התאמתו במשבר האחרון ואילו השקפותיו של גלעד אלפר (שאינן באמת שלו אלא הן השקפות האסכולה האוסטרית) נסתרו מהמציאות. הדיפלציה העקשנית עצמה היא הסתירה הזועקת מכולן משום שהאוסטרים חזו היפר אינפלציה.

    אהבתי

  56. amehaye Says:

    האוסטרים אכן צדקו. הייתה היפר אינפלציה בעבר – בישראל למשל בשנות השמונים, בגרמניה בשנות העשרים וכו'.

    ספציפית לגבי הדפסת כספים ע"י הרחבה כמותית/הורדת ריבית אני מסכים עם מירון, שמעון, ד' ושות'. מעבר לעידוד התנהגות לא אחראית של יחידים, חברות ואפילו מדינות, ההדפסה מביאה למעשה לתוצאה ההפוכה מהרצוי. אני, למשל, ככל שהשקל נשחק (המחירים עולים) מוציא *פחות* כסף. וכנראה שאני לא היחיד, לאור המצב העולמי.

    כבר אמרו לפני, רק טיפש יצפה לתוצאה אחרת כאשר יחזור על אותה הפעולה באותם התנאים (הטיפש כאן הוא נגיד הבנק המרכזי). הורדת הריבית לא עזרה ולא תעזור. היא גורמת לאנשים להרגיש יותר עניים, עקב המחירים העולים, ו*לצמצום* הצריכה, בניגוד לכל התיאוריות הכלכליות האהובות על תמריץ.

    אגב סליחה אם אני חוזר על עצמי כאן, אבל האם אני היחיד שמוצא טעם לפגם בחוסר הזיכרון המובנה של יעד האינפלציה? מאוד מוזר לי שהמחירים יכולים לעלות בשנה אחת ב-100% ועדיין יעד האינפלציה בשנה שאחריה ישאר 2% כמו תמיד. מישהו הציע פעם לעבור ליעד אינפלציה מוחלט – עדיין 2% שנתי, אולם אם למשל המחיר יעלה ב-100% בשנה אחת אז לאחריה היעד יהיה 48%- (פחות או יותר..) כדי להגיע לסך הכל של בערך 4% אינפלציה בשנתיים. משעשע אותי לראות את כל הכלכלנים נחרדים מאינפלציה שלילית חד ספרתית לאחר שנים של אינפלציה דו ספרתית חיובית.

    יריב

    אהבתי

  57. תמריץ Says:

    יריב, בכלכלה המודרנית לקיחת הלוואות היא זו אשר יוצרת כסף מאין ולכן אף שריבית גבוהה יכולה להוסיף כסף לחוסכים היא מהווה תמריץ נגד לקיחת הלוואות ולכן מקטינה כמות הכסף הכוללת.

    אם תחול מדיניות של יעד אינפלציה מוחלט היא תחול מכאן ולהבא כך שהמשק יתאים לה התנהגותו. לא רציני להציע להתחיל לפצות עכשיו רטרואקטיבית על האינפלציה של שנות השמונים.

    אהבתי

  58. orihippoo Says:

    לאן הולך כל הכסף שמודפס על ידי הנגידים האמריקאים והאירופאים? האם הכוונה שילך לציבור או ליזמים? ומה עם הכסף שהדפיסה הנגידה הישראלית כשקנתה בחודש שעבר 100 מליון דולר?
    האם כל הפרפטום מובילה (לא קונים כי אין הכנסה כי אין עבודה כי העסקים הקטנים לא מעסיקים כי לא קונים) הזה נגרם בשל החובות האישיים?
    בהונג קונג יש אינפלציה של 5% וריבית 0. החסכון נשחק.

    אהבתי

  59. תמריץ Says:

    אורי, המטרה לעודד יזמים. אבל באמת קשה להתגבר על הסלידה ממינוף של מי ששקוע בחובות.

    אהבתי

  60. orihippoo Says:

    אלא שמצטדקים לא משכנעים אמר גיא ל. הוא טען שהוא מצטט את לאו טסה אבל את המשפט אמרה לו אשתו כשהוא ניסה להסביר למה הוא הלך לקנות סיגריות וחזר עם כתמי ליפסטיק על הצווארון.

    אהבתי

  61. orihippoo Says:

    חזון נתניהו
    שימו לב שהם כולם חברי משפחה של כולם. משפחות האצולה הפוליטית
    http://tinyurl.com/l5yda6u

    אהבתי

  62. גיא Says:

    חחחח! 🙂

    טוב , אני מתנצל על הטעות אבל לא היתה לי באמת ברירה בגלל שדרכתי על מסטיק.
    נ.ב : איך אתה יודע שאני גיא ל. ? 🙂

    אהבתי

  63. amehaye Says:

    תמריץ, בדקתי בזמנו ובנק ישראל יכול להדפיס כסף יש מאין (ללא חוב). אגב אני לא נגד כלכלה מבוססת חוב, פשוט המימוש הנוכחי שלה קצת יורד מהפסים.

    לגבי ההרחבות הכמותיות נראה לי שהסיבה האמיתית לביצוען היא שחיקת החובות של המדינות (חובות שנוצרו עקב הגדלות הגירעון שהן ביצעו בעבר ולמעשה עדיין מבצעות) וכן סוג של משחק צ'יקן הפוך – אף אחד לא יכול להעלות ריבית לפני שמישהו אחר יעשה את זה, מחשש להתחזקות יתר של המטבע שלו…

    שים לב שלמעשה הגדלת הגירעון שאתה ממליץ עליה גוררת הרחבה כמותית בטווח הארוך. הן קשורות זו בזו.

    אהבתי

  64. amehaye Says:

    אוף, לפעמים וורדפרס רושם את השם ולפעמים לא.

    יריב

    אהבתי

  65. תמריץ Says:

    יריב, כתבת:
    "שים לב שלמעשה הגדלת הגירעון שאתה ממליץ עליה גוררת הרחבה כמותית בטווח הארוך. הן קשורות זו בזו."
    מדוע? אני חושב שהקשר הוא הפוך. הרחבה כמותית באה במקום הגדלת גרעון וההיפך. רק שהגדלת גרעון לדעתי הרבה יותר אפקטיבית ופשוטה.

    אהבתי

  66. amehaye Says:

    תמריץ, הגדלת הגירעון משמעותה הנפקת איגרות חוב, ז"א הלוואה מהציבור. הלוואות כידוע צריך להחזיר. רוב הזמן הממשלות עומדות בתשלומי הריבית, אולם תמיד מגיע היום בו אינן מצליחות לעמוד בכך. אז מבצעים הרחבה כמותית על מנת להוריד את הריבית על החוב ו/או להחזיר חובות ע"י הדפסת כסף.

    יריב

    אהבתי

  67. יאיר Says:

    אני חושב שהורדת הריבית הפכה למגוכחת וסופה יהא מסוכן. היטיב לתאר זאת ממני פנחס לנדאו:
    http://www.pinchaslandau.co.il/2015/02/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%92%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%A1%D7%97%D7%A3-%D7%91%D7%96%D7%A8%D7%9D-%D7%A9%D7%99/

    ואוסיף ואומר דבר נוסף. יש משפט שאומר:
    "מה יותר גרוע מלמצוא תפוח עם תולעת?
    לאכול חצי תפוח ולמצוא בו חצי תולעת"

    כי מה שקורה עכשיו גרוע יותר מבועת מניות. כשמחירי המניות עולים, אז נוצרת בועה. בועה זה לא טוב, אבל לפחות שווה להחזיק בעלות על נכס אמיתי גם אם מחירו מופרז מאשר להחזיק בבעלות על נכס שלא שווה כלום. כי זה בדיוק מה שקורה עכשיו בעקבות מעשי הבנקים המרכזיים. הורדות הריביות גורמות לציבור לקנות אג"חים ממשלתיים במחירי הפסד. ומן הצד השני, המדינות מנפיקות חוב יותר ויותר (מי יכול לסרב לקבל כסף בחינם, בעיקר כשיש "בעיות חברתיות שלא סובלות דיחוי").
    וכל החובות הללו לא ישולמו לעולם. כי מניות מייצגות כח החזר מסוים (רווח) וגם אם הן נפלו – בעתיד הן יעלו (ככלל, לא מניה ספיציפית) כי המניות מייצגות את העולם הריאלי – עסקים, שירותים, מוצרים, מסחר ועוד ….
    אבל אג"חים ממשלתיים מייצגים את סך החלומות שאנחנו מבטיחים לעצמנו אבל אין לנו איך לממש אותם. החוב של אגרות החוב לא יוחזר והציבור יאבד את כספו.
    מדובר בבועת אג"ח שתתפוצץ ותיצור כאוס אדיר.
    אני לא חושב שצריך להשליט משטר צנע, ודאי שלא. אולי גם צריך להדפיס כסף ולחלק לאזרחים (רעיון שלא בחנתי אותו מספיק לעומק), דיברנו בעבר גם על שימוש בדולרים שבנק ישראל מחזיק, ויש רעיונות נוספים. אבל להוריד את הריבית לטריטוריה שלילית – זה עיוות שיעלה ביוקר.

    אהבתי

  68. תמריץ Says:

    http://tinyurl.com/kofa4jq
    יריב, אין מצב שממשלה שמשתמשת בכסף הריבוני שלה לא תעמוד בתשלום הריבית. הריבית מממנת את עצמה.

    אהבתי

  69. תמריץ Says:

    יאיר, אם הריבית תעלה בעתיד ייגרמו הפסדים גדולים למחזיקי האג"חים. העשור שצפוי למחזיקי תעודות סל על מדדי אג"חים יכול להיות מחריד. קרנות הפנסיה שלנו יסבלו קשות. עדיף בהרבה להחזיק אג"ח ולחכות לפדיונה מאשר לקנות תעודת סל על מדדי אג"חים.

    אבל לא חושב שיהיה כאוס, פשוט תצטמק הפנסיה.

    אהבתי

  70. גיא Says:

    יאיר , אני לא בטוח שג'ון יוסאריאן, גיבור הסרט "מלכוד 22", צדק כשאמר: "אי-שפיות היא מחלה מדבקת" לפעמים כדאי לשחק במשחק המשוגעים גם בלי להיות משוגע(*). אני חושב שזה דומה לעקרון היתרון היחסי בסחר הבינלאומי ( תמריץ , מוזמן לתקן) שנוגד לעיתים את האינטואיציה. כלומר גם אם לישראל יש יתרון מוחלט והורדת הריבית "לא מסוגלת לשנות הרבה במצב המשק" היא יכולה להקטין את גודל היתרון היחסי שיווצר (**) למדינות אחרות בעזרת הפיחות ( או בצמצום היסוף במטבעות שאינם דולר).

    (**) יתרון זמני שייוצר כתוצאה ממשחקים או טכנולוגיה פיננסית במטבע ולא כתוצאה משיפורים בהשקעות או בטכנולוגיה למשל.
    (***) יכול להיות שכל בתגובה עד עכשיו הייתה קשקוש – ניתן לראות בה תרגיל מחשבתי…..

    (*).
    ===========================================
    "בכיוון ההוא", אמר החתול, מנופף בכפו הימנית, "גר
    הכובען, מסובב על כל הראש, ובכיוון ההוא", מנופף בכפו
    השנייה, "גר ארנביב, שמשתולל באביב. בקרי אצל מי
    שאת רוצה: שניהם מטורפים".
    "אבל אני לא רוצה להסתובב בין מטורפים", העירה אליס.
    ["אין לך ברירה"] אמר החתול: "כולנו מטורפים כאן. אני
    מטורף. את מטורפת".
    "איך אתה יודע שאני מטורפת?" אמרה אליס.
    "זה ברור", אמה החתול, "אחרת לא היית באה לכאן".
    אליס לא חשבה שזו הוכחה משכנעת בכלל: אף על פי כן,
    המשיכה: "ואיך אתה יודע שאתה מטורף?"
    "נתחיל מזה", אמר החתול, "שכלב אינו מטורף. את
    מסכימה?"
    "נניח", אמרה אליס.
    "ובכן", המשיך החתול, "את יודעת שכלב רוטן כשהוא
    כועס, ומכשכש בזנבו כשהוא מרוצה. אבל אני רוטן כשאני
    מרוצה, ומכשכש בזנבי כשאני כועס. לכן אני מטורף".
    "אני קוראת לזה 'נוהם' ולא 'רוטן'", אמרה אליס.
    "תקראי לזה איך שאת רוצה", אמר החתול.
    ===========================================

    אהבתי

  71. גיא Says:

    תמריץ , קרנות הפנסיה שלנו יסבלו קשות , אכן כך.
    לעומת זאת הן יסבלו פחות מביטוחי מנהלים וקופות גמל תודות ל30% אג"ח מיועדות בתשואה ריאלית מובטחת פאנטסטית של 4.86. אם ניקח לצורך בנצמארק אג"ח ממשלתית לא צמודה 142 לטווח ארוך המבטיחה תשואה של כ2.7% נומינלית(אינפלציה חזויה לטווח ארוך 2% ומטה) מדובר על יתרון של 1.2%! (0.3*4%) לשנה על כל התיק שזה שווה ערך לשליש ויותר על התשואה המערכת לטווח ארוך על שאר 70% מהתיק הפניסיוני ( בהנחה של מחצית מניות מחצית אג"ח בו).

    אהבתי

  72. תמריץ Says:

    בביטוחי מנהלים יש את המיועדות? פעם קראתי שרק בקרנות פנסיה. האג"ח המיועדות זה באמת דבר עצום.

    אהבתי

  73. יאיר Says:

    גיא, אם כולם משוגעים ואין ברירה אלא להצטרף אליהם, עדיין צריך לפעול בשקט בכיוונים הנכונים (ומיד אתן דוגמה).
    לפני מספר ימים ברקשייר הת'ווי הנפיקה חוב ל-30 שנה בריבית של 1.6% (לא צמוד!!!).
    אז זה נחמד שהיא ממחזרת חוב קיים בזיל הזול, אבל מי ששם את הכסף שלו שם למעשה נכנס מראש להפסד ידוע.
    ומי מכריח אותו לעשות זאת? הבנק המרכזי שמאיים עליו בריבית שלילית על הכסף בבנק.
    אז אתה אומר שאין ברירה וחייבים להיות משוגעים.
    אז אני עונה שאם כבר החלטת להיות משוגע אז עדיף שתקנה את המניות של ברקשייר ולא את החוב שלה ב-1.6%.

    אהבתי

  74. גיא Says:

    תמריץ , בביטוחי המנהלים אין את המיועדות.
    יאיר , אני בסך הכל איתך בהערכה אבל לצורך העניין אחבוש את כובע פרקליט השטן (יש לומר שהוא די הולם אותי).
    א.) יש לקחת בחשבון שיש מצב שמניית ברקשייר הת'ווי תשאר במקום( הכוונה למעשה שהיא תרד כל שנה בשיעור חלוקת הדיוודנד) 30 שנה ועדיין כל החובות יוחזרו. מי שקנה היום את האג"ח ויחכה 30 שנה יקבל את המובטח למרות התנודתיות שכנראה תיווצר.
    ב.) כנראה שגם אם התשואה של המנייה תהייה יותר גבוהה התנודתיות באג"ח כנראה תהיה יותר נמוכה. אני יודע , אני יודע ומבין שאתה מאסכולת "תנודתיות אינה סיכון" אבל כמו בסיפור של עליסה זה תלוי אם אדם הוא חתול או כלב.
    רוצה לומר שקשה יהיה להסביר לאדם שקפץ מבניין האמפייר סטייט ב 1929(*)
    או למשפחתו ש"תנודתיות אינה סיכון".

    (*) יש להודות ביושר שייתכן שלא היה סיכון בקפיצה מהאמפייר סטייט ב1929 משום שהוא רק החל להיבנות.

    אהבתי

  75. Random Says:

    "(שאינן באמת אישיות שלי ברובן אלא הן השקפות האסכולה הניאו קיינסיאנית בכלכלה)"
    נאו קיינסיאנית או פוסט קיינסיאנית?

    אישית אני מסכים שהגדלת הגרעון הרבה יותר טובה, היא היחידה שבאמת יכולה לעשות משהו ישיר.
    אני רואה הרחבה כמותית ככללי חסר יעילות. יפה, החלפת אגרות חוב בכסף, אז? מה השתנה? אם יש ירידה בaggregate demand כי הציבור פשוט לא צורך\משקיע אז להוסיף כסף זה לא מה שבהכרח "יחזירו למוטב".
    כנ"ל במקרה של הורדת ריבית כשהיא לא משפיעה. המשך הורדתה תתרום רק לבועות.

    גיא-ברקשייר הת'ווי לא מחלקת דיוודנד אבל חוץ מזה מסכים עם פרקליט השטן למרות שזה מאוד not likely

    אהבתי

  76. יאיר Says:

    תמריץ, כתבת "אבל לא חושב שיהיה כאוס, פשוט הפנסיה תצטמק". אני חלוק עליך בגלל שאג"ח ממשלתי הוא לא עניין כלכלי אלא עניין פוליטי, ואולי כאוס זאת מילה מוגזמת מדי, אבל העניין לדעתי לא יסתיים רק בהצטמקות הפנסיה.

    אהבתי

  77. תמריץ Says:

    ההבדלים בין הזרמים לא לגמרי ברורים בפרט אחרי שגם הנאו קיינסיאנים קלטו לבסוף שמדינה שלווה במטבע משלה אינה בסכנת חדלות פרעון. הבדל אחד אולי הוא שהנאו קיינסיאנים מאמינים בהורדת ריבית. הפוסט נוטים יותר לזלזל בה. הקלה כמותית היא דרך להוריד ריבית על אג"ח ארוכי טווח.

    אהבתי

  78. גיא Says:

    יאיר , לא ידעתי שברקשייר לא משלמת דיווידנד.
    אני מבין שבאפט מעדיף בעצמו להחליט על מה הוא משלם (כשהוא תורם) וגם לקבל זיכוי מס בחזרה.
    לגבי הריביות אני לא רק מדבר …. לאחר שהקרנית פלוג הורידה את הריבית
    לפני כשבוע וגרמה למחירי האג"ח הארוכות להשייט במחירים מגוכחים ביקשתי להעביר את הפנסיה שלי ושל אישתי למסלול מנייתי מקסימילי ….
    זה אומר כמדומני 50% מניות (+30% מיועדות) במקום 30% מניות….

    אין לראות בזה המלצה.

    אגב, סחטיין ! ראיתי שהיורו הבוקר ב 4.32 לשקל….
    עד מתי אתה מתכנן להישאר בשורט עליו דרך המשכנתא?

    אהבתי

  79. תמריץ Says:

    גיא, יפה עשית. השקעה באג"חים כיום היא התאבדות פיננסית, אלא אם הריביות עוד יהפכו לשליליות יותר ויותר. קשה להאמין. האמת שאין לי בכלל מושג אם אני יכול להשפיע על אפיקי ההשקעה של הפנסיה שלי. צריך לברר.

    אהבתי

  80. גיא Says:

    תמריץ, אפשר לבחור אפיקים – רגיל( 30% מניות) , ללא מניות , מניות מוגבר (50%) וכו …..
    אפשר לבחור מסלולים , מוטה ביטוח , מוטה שארים , מוטה חסכון , פנסיה מוקדמת , מספר חודשי תשלום מובטחים במקרה מוות ( מ0 עד 300) … ושילובים בינהם … זאת תורה שלמה.
    בכל מקרה אם אתה פונה אליהם זה תמיד זמן טוב להתמקח על העמלות…
    שמעתי שיש מבצע מעולה דרך הייטק-זון ומיטב… 0.09 % מהצבירה ו 0.9% מההפקדות …. גם אם אתה לא עובר כדאי להתמקח ול"הסביר" להם שיש לך אלטרנטיבות. אם אפשר עדיף למצוא קופה שאפשר לעבוד מולה ללא סוכן ואז אפשר לקבל תנאים יותר טובים…
    אם תרצה אוכל להעביר לך טלפון של אשת קשר כזו במייל הפרטי.

    אהבתי

  81. תמריץ Says:

    מקום העבודה לא יכול לחייב אותך לעבוד עם הסוכן שהם עובדים איתו?

    אהבתי

  82. גיא Says:

    זה נושא סבוך בטירוף , כמו שאל רום היה אומר.
    בגדול אני יודע שהיום לפי החוק אתה יכול לבחור עם איזה חברת פנסיה לעבוד אבל לא עם איזה סוכן. לדעתי זה גם בתהליכי שינוי ….
    המעסיק יכול לחייב אבל כמו כל דבר בקפטליזם זה תלוי בכושר המיקוח שלך מול המעסיק שבד"כ מעדיף לא לסבך את עצמו ואת הסוכן שהוא מינה ובכושר ההתעקשות והרצון הפרטי להתעסק עם הבירוקרטיה.
    אישית עם המעסיק הנוכחי אני עובד בלי סוכן והם מעבירים צ'קים שונים לפנסיה ולקרן ההשתלמות שלי.

    אגב , אני מעריך (בלי להיכנס ממש למספרים ובלי ידיעת העתיד) שהשינוי שעשיתי בפנסיה כפי שתוא לעיל שווה ערך לטיול שבועי זוגי שנתי ליוון.

    אהבתי

  83. יאיר Says:

    גיא,
    העברתי את הפנסיה שלי למסלול מנייתי לפני יותר משנה, אבל כיון שיש בכך סיכון השארנו את הפנסיה של אשתי במסלול הכללי הרגיל.
    כך או אחרת, החלטה כזאת מחייבת אותך להיות עם יד על הדופק כי מתי שהוא תצטרך לחזור. אני חושב שלפנסיה מסלול כללי הוא הנכון ולאחר כניסת המודל הצ'יליאני לתוקף זה המודל הנכון שצריך להיות בו ב"עיתים נורמליות" (ואנחנו לא בעת כזאת). למי שמסוגל הנכון ביותר לדעתי זה תיק בניהול עצמי, אבל מי שמחובר לחברת ביטוח/פנסיה (כמוני וכמו כל השכירים) המודל הצ'יליאני הוא הנכון ביותר (או קרן מנייתית עד עשור לפני הפרישה (אם ההפרשה עבורה היא לתקופה ארוכה) ואז מעבר לקרן מאוזנת יותר.

    לגבי האירו, אני חושב שהוא יכול לרדת עוד ולכן כרגע אני נשאר בו.
    [נכון לעכשיו אני מורווח יותר על שורטים מאשר על לונגים (בעיקר שהשורטים הם בדולרים שממשיכים ומתחזקים). אבל אני חוזר ומזכיר לעצמי שלא לעולם חוסן ואני חוזר ובודק תדירות את הבלוגרים שאני עוקב אחריהם ושנהגתי כעצתם וכן עוקב אחר מקורות מידע נוספים על המתרחש בגלובוס שלנו. להבנתי מה שיקרה או לא יקרה באירופה הוא נקודת המפתח להכל].

    אהבתי

  84. גיא Says:

    יאיר , מסכים עם הערכותייך.

    2 הערות קטנות. בפנסיה המסלול המנייתי המקסימלי הוא 50% אחוז במקום הכללי שבו 30% מניות. השאר זה אג"ח מיועדות 30%(הטבה) ועוד 20% אגח רגילות.
    המסקנה היא שאומנם הסיכון גדל אבל לא בטירוף.

    אג"ח מדינה 142 שיקלית שנפדית ב2042 עלתה בשנה וחצי האחרונות ב 50%!
    כולל הקופונים. מעכשיו עד ל 2042 היא תיתן 2.7% נומנלי. ריאלית זאת תשואה של בערך 20% ….. זה כמו שת"א 25 שהיום הוא ב1550 יהיה שווה ריאלית ב2042 ל 1900 נקודות.

    אהבתי

  85. גיא Says:

    "אם, לעומת זאת, הם [יתחילו להטיל מגבלות על הנפקת המזומן], כפי שאולי יהיה טבעי ונדרש בנסיבות מסוימות, אפשר יהיה להגיע גם לריביות נמוכות בהרבה מבלי שיהיה כסף מזומן לברוח אליו" – ציטוט תמריץ

    הנה , הם מתחילים :
    http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3658381,00.html

    אהבתי

  86. תמריץ Says:

    אני לא מאמין שיקרה הסיפור עם ביטול המזומן. זה שינוי חד מדי. אולי זה יהיה תהליך איטי לאורך שנים.

    אהבתי

  87. גיא Says:

    " בשוויץ ובדנמרק ריבית הבנק המרכזי כבר צנחה ל־0.75%–. " ……

    "פייננשל טיימס" דיווח בשבוע שעבר שקרנות פנסיות שוויצריות כבר בוחנות אפשרות לאחסן מזומנים בכספות או בבונקרים (!) כדי להימנע מתשלום ריבית שלילית. [נגיד הבנק המרכזי במדינה, מצדו, קרא לציבור לא להתחיל לאגור מזומנים.]

    טוב שאתה ואחרים לא מאמינים. אם תאמינו השינוי יתפוס פחות.
    צירוף מקרים או לא , בדיוק בפוסט הנוכחי השתמשתי ב
    " שר האוצר(או הנגיד) לא אומר מה שהוא מכתכוון ולא מתכוון למה שהוא אומר"

    אהבתי

  88. תמריץ Says:

    http://www.businessinsider.com/negative-interest-rates-in-switzerland-have-made-people-argue-whether-cash-should-be-abolished-2015-11
    כתבה מוצלחת על המשמעות של ריבית שלילית ועל הורדה נוספת שצפויה בשוויץ.

    אהבתי

  89. גיא Says:

    נראה שיש מי שלומד לדעת מתי יש להיות שמרנים ומתי יש להיות חדשנים ומתי יש לשלב בין השנים. במקרה הזה החידוש הוא המדיניות המוניטרית משולב במסורת הרומית של מה שלא הולך בכוח ילך בעוד יותר כוח.

    ————————————————————————-
    מהלך מפתיע של הבנק המרכזי ביפן שהנהיג לראשונה בהיסטוריה ריבית פיקדונות שלילית של (0.1%-) לכספים שמוסדות פיננסיים במדינה מפקידים בבנק המרכזי החל מ-16 בפברואר, בניסיון לסייע לצמיחת הכלכלה השלישית בגודלה בעולם.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001099055#fromelement=hp_firstarticle
    ————————————————————————-

    אהבתי

  90. תמריץ Says:

    באמת מהלך מרעיש, חשוב ונכון. רק שלא יגזימו. ניבאתי שהין לא יקרוס.

    אהבתי

  91. תמריץ Says:

    אגב אם הריבית השלילית תגיע לארץ, אז לקיחת הלוואה על חשבון קופת הגמל תהיה דרך להוסיף לתשואה..

    אהבתי

  92. גיא Says:

    הבנק המרכזי האירופי החליט לחתוך את ריבית הפיקדונות למינוס 0.4%.
    הבנק המרכזי האירופי חותך את ריבית הפקדונות ב-0.1% ■ רכישות האג"ח החודשיות יעמדו על 80 מיליארד אירו ■ המטרה המרכזית של הבנק המרכזי האירופי היא להעלות את האינפלציה ולעודד את הצמיחה בגוש האירו. בפברואר, נזכיר, כלכלת גוש האירו נפלה שוב למצב של דפלציה, כאשר מדד המחירים לצרכן ירד לרמה שלילית של 0.2%.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001109289#fromelement=hp_firstarticle

    אהבתי

  93. יאיר Says:

    יש מעשים שמוכיחים שיש מישהו רציני שתופס אחריות והוא יעשה את כל מה שנדרש.
    יש מעשים שמוכיחים שמבצע הפעולה נואש ואינו מאמין במה שהוא עושה.
    לדעתי פעולת הבנק האירופאית נופלת בקטגוריה השניה.

    אהבתי

  94. תמריץ Says:

    יאיר, מה אכפת לך. עוד מעט ישלמו לך על המשכנתא שלקחת.

    אהבתי

  95. גיא Says:

    על שנאמר – צדיקים משכנתם נעשית בידי אירו-ים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: