קמפיין השקופים של ש"ס

קמפיין "השקופים" של ש"ס הוא מרתק. בפעם הראשונה, למיטב זכרוני, ישנה מפלגה חרדית שמנהלת קמפיין סוציאליסטי מוצהר, כאילו הונהגה בידי שלי יחימוביץ' ולא בידי אריה דרעי שהיה ידוע תמיד כמוקף בלובשי חליפות ורסאצ'ה.  ש"ס מביעה תמיכה בהעלאות מסים כמו מס על אחוזות, מסים על ההון ואפילו מס ירושה. מס ירושה תמיד היה נחשב לתועבה בעיני המפלגות החרדיות, שבציבור שלהן קיימות, עוד יותר מבציבורים האחרים בישראל, העברה בהיקף גדול של הון מהורים לילדים מצד אחד, וחשדנות עצומה כלפי המדינה, מנגנוניה ושימושה בכספי האזרחים מצד שני.

אין ספק שציבור מצביעי ש"ס הוא עני בהרבה מציבור מצביעי המחנה הציוני למשל, ולכן לכאורה טבעי שאם המחנה הציוני הוא סוציאליסטי, אז ש"ס תהיה סוציאליסטית הרבה יותר. אבל כפי שטענתי בפוסט הקודם, דעות פוליטיות אינן מגובשות על סמך אינטרס אישי צר, אלא על סמך המיקום האישי בציר של השקפת העולם. ציר שנע בין חדשנות לבין שמרנות וקרבה להשקפת העולם הקדומה של האנושות. השקפת העולם המסורתית שליוותה את האנושות מימים ימימה הייתה אוהדת ביותר לאי שוויון, כי הרי מלחמת הקיום כרוכה בהכרח באי שוויון מתמיד. מוזר לפיכך לראות את ש"ס, שציבור מצביעיה בעל השקפת עולם כה מסורתית, משתיתה קמפיין על מאבק באי השוויון, כאילו למשל המצב שבו אין אישה ברשימת ש"ס אינו בעיה חמורה מפרספקטיבת השוויון.

אמנם צריך לשים לב שבעוד מאבק כללי באי שוויון נראה זר ומוזר למצביעי ש"ס, מאבק ספציפי באי שוויון ובאפליה כלפי מצביעי ש"ס המזרחיים הוא יקר ללבם מאוד ובזמנו הביא את קמפיין "הוא זכאי", ערב כניסתו של אריה דרעי לכלא, להצלחה מסחררת, ולא בגלל רחמים על מצבו הכספי של דרעי האביון. נותר לראות אם הקמפיין של ש"ס עוד יעבור כמה מוטציות כדי להתמקד  ביתר חדות במה שבאמת מעניין את מצביעיה, הרמת קרן המזרחיים, ופחות בסוציאליזם שרחוק מהם.