הפעם, לשם שינוי, זה לא רק הגושים

חרוטה בזכרוני סצנה משידורי תוצאות המדגם ב-2009. דליה איציק, מבכירות קדימה, צהלה על "ניצחון" מפלגתה שקיבלה מספר המנדטים הגדול ביותר. כשנשאלה כיצד תוכל ציפי לבני, ראש קדימה, להרכיב ממשלה לאור העובדה שגוש הימין קיבל יותר מנדטים מגוש השמאל, ענתה באותה נימת קול אופיינית שלה:"אני פחות מתרגשת מעניין הגושים". אולם כפי שעתידים היו דליה איציק ויתר אנשי קדימה לגלות, הגושים היו עניין מרגש למדי – על אף שלא עמד בראש המפלגה הגדולה ביותר, עמידתו בראש הגוש הגדול ביותר הקנתה לנתניהו האפשרות להיחשב למנצח האמיתי של הבחירות ולעמוד בראשות ממשלה יציבה שכיהנה ארבע שנים. המציאות הפוליטית הגושית שמה ללעג את הספין שנמכר לבוחרי ציפי שהוטעו לחשוב שאם יערקו ממרצ ומהעבודה, הדבר ישנה משהו והם יקבלו אותה בראשות הממשלה.

גם בבחירות האלו הגושים הם חשובים, אך לראשונה מזה שנים – גם שאלת מספר המנדטים שיקבל הליכוד מתוך הגוש שלו הופכת לקריטית. זו תובנה שיכולה להטריד מאוד את נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, מאחר שאם מצביעי הבית היהודי וישראל ביתנו יקלטו זאת, רבים מהם ינהרו לליכוד כדי להבטיח ניצחונו. גם זהבה גלאון ויאיר לפיד עלולים לשלם מחיר כבד אם בוחריהם יחליטו בסופו של דבר להצביע למען הרצוג ולבני.

משה כחלון הפך להיות הגיים צ'יינגר. כחלון הרכיב רשימתו ומהרכבה ניתן לראות שבחר ברשימת מרכז אמיתית. להבדיל למשל מיאיר לפיד שהרכיב עוד ערב הבחירות הקודמות רשימה יונית מובהקת במסווה של רשימת מרכז. על מי תמליץ רשימת מרכז אמיתית לראשות הממשלה? כמעט אין לה ברירה פרט להמלצה על ממשלת אחדות בראשות מי שיקבל מירב המנדטים. לפי רוב הסקרים העדכניים אין לגוש ימין-חרדים 61 מנדטים ללא כחלון ולפיכך גוש הימין יצטרך לקבל תכתיביו.  אם הליכוד לא יחזיק בפער מנדטים על פני מפלגת העבודה ייתכן מאוד שכחלון יקרא לרוטציה בין נתניהו להרצוג ויהיה בעמדה לכפות זאת על נתניהו. כחלון יפסיד מכך לכאורה, כי בממשלת אחדות יימנע ממנו להשיג את תיק האוצר. אבל לא בטוח שכחלון חושק כל כך בתיק זה. טבעי לו יותר ליטול תיק בינוי ושיכון מורחב. יצוין שאם כחלון יתחזק עוד משמעותית המצב יהפוך למעניין עוד יותר: כחלון יהיה בעמדה לכפות את עצמו כראש ממשלה ברוטציה, אך בינתיים הסקרים אינם נותנים לו מעמד כזה.

אפשרות אחרת שתעמוד בפני כחלון היא לכפות על נתניהו ממשלה מוטה למרכז עם לפיד ובלי חרדים. ייתכן שזו הבחירה המועדפת על הציבור הכללי אך קשה לראות סיבה אידיאולוגית או אופורטוניסטית שבגללה כחלון ירצה בכך.

על פי מצב הסקרים הנתון צפוי אפוא אדם אחד בשם משה כחלון לבחור לנו ראש ממשלה אחרי שמיליוני אזרחי ישראל יסיימו את בחירתם שלהם. הוא אמנם לא יוכל כנראה לנשל את נתניהו לחלוטין מן השלטון, אך אם הליכוד לא יוביל על פני המחנה הציוני, כחלון יוכל לכפות על נתניהו לוותר על חצי המלכות.

גורלו העגום של הביטקוין

אחשיב עצמי חכם מאוד אם כל ניבויי יצליחו כמו שהצליח הניבוי שלי נגד הביטקוין. לרוע המזל, מן הסתם זה לא יקרה. ערכו הדולרי של הביטקוין היום (230$) הוא בערך חמישית מערכו בזמן שכתבתי את הפוסט הזה (עמד על יותר מ-1,000$).  אבל כמובן, עדיין ייתכן שבסוף דווקא הקייס בעד הביטקוין יוכיח את עצמו.

האם יועלה מס רווחי הון?

שאול אמסטרדמסקי משער בכלכליסט ששר האוצר המיועד מטעם "המחנה הציוני", מנואל טרכטנברג, מעוניין להעלות את מס רווחי הון ולקרבו לשיעור המס על עבודה.

האמת היא, עם זאת, שיש מעט מאוד מקום להעלאת מס רווחי הון, פשוט מאחר שהוא כבר גבוה מאוד. כיום מס רווחי ההון (ארוכי הטווח) בישראל הוא השני או השלישי בגובהו בעולם המערבי, אחרי דנמרק, ועומד בדרגה המקסימלית על 32%. לאן כבר אפשר להעלותו? מכיוון שהון הוא נייד, הרי שיש חשיבות לשמירה על שיעורים תחרותיים לעומת מדינות העולם. אפילו הדנים, שיאני מיסוי ההון, החליטו להוריד משמעותית בעתיד הקרוב את מס החברות וכך להקל על נטל המס הכולל על ההון. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, תיכנן העלאה דרמטית במס רווחי ההון אך נסוג מכך בבושת פנים.

מה שניתן אולי לעשות בארץ הוא לפגוע בדגים הקטנים שנהנים משיעורי מס נוחים יותר, כמו משקיעים פסיביים קטנים שנהנים ממס של 25 אחוזים, ולהעלות שיעור מס זה, אף שהוא כבר עכשיו גבוה בהשוואה עולמית. ספק אם הדבר כדאי. אין בכך הרבה כסף, התועלת מעטה ומצב הבורסה בקאנטים כבר ממילא. אפשר גם לבטל הפטור על קרנות ההשתלמות אולם זו פגיעה אנושה וישירה במעמד הביניים יקיר הפוליטיקאים.

יש כאלו שטוענים בנאיביות שמס רווחי הון צריך להיות שקול למס על רווחי עבודה שמגיע עד 50 אחוזים, אך הם מתעלמים מהבדל מהותי. רווחי עבודה אינם ממוסים במס חברות בעוד שמס רווחי הון מתווסף למס חברות. כפי שהסביר דווקא דו"ח ועדת טרכטנברג, חייבת להישמר שקילות כך שחיבור מס חברות ומס רווחי הון לא יהיה שונה משמעותית מהמס השולי על עבודה. אחרת יווצרו תמריצים משונים ומעוותים.
למשל אם יהיה הרבה יותר כדאי מבחינת מס לשלם משכורת מאשר לחלק דיבידנד, הדבר יתן תמריץ עצום לחברות לתגמל את בכיריהן במשכורת נדיבה במקום בדיבידנד נדיב. דבר זה רע מאוד לציבור, מאחר שהוא חולק עם הבכירים את הדיבידנד, אך אינו חולק איתם את המשכורת. זה תמריץ כה גרוע שאני תוהה אם יותיר משהו מהבורסה הישראלית.  מיסוי גבוה על רווחי הון גם נותן תמריץ לא לבצע עסקאות ומקטין את היעילות של השווקים הפיננסיים. בפרט הוא פוגע בנכונות לקחת סיכונים כי אין טעם בלקיחת סיכון כאשר התשואה לא צפויה לפצות על כך. בכך הוא מסוכן ממס על עבודה. רוב האנשים יעבדו בכל מקרה, גם בתנאי מס לא נוחים, אך בהחלט לא יקחו סיכונים בכל מקרה.

אפשרי להעלות רק גרסה מסוימת של מס רווח הון, המס על נדל"ן, מה שמכונה מס שבח. מס זה אמנם אינו מתווסף על גבי מס חברות ובהעלאתו יש תועלת – תרומה לסילוק משקיעים מהשוק, אך גם יש לזכור שמשקיעי נדל"ן צריכים תמריצים כדי לפתח קרקעות לכדי מבנים. בכלל לאור שלל המכות שמשקיעי הנדל"ן חטפו וחוטפים לא בטוח שהוגן יהיה להוסיף עוד אחת. בסופו של דבר מערכת מס לא יציבה שלא ניתן להישען עליה כדי לתכנן תוכניות והיא חשופה לכל רוח פופוליסטית לא תתרום שום דבר למדינת ישראל, לא ברמת המהות ואפילו לא ברמת גליון האקסל.

והנה התחזית

בתגובות לאחד הפוסטים הקודמים הפציר בי אורי להיות קצת יותר נועז בתחזיותיי. קשה לי עם זה – אני זהיר מטבעי, אך בכל אופן אשתדל. והנה התחזית ל-2015.

ישראל והפלסטינים
הפלסטינאים ירכזו מאמץ בתביעת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. מדינות המערב   ילחצו על ישראל להפסיק לבנות בהתנחלויות כדי להימנע ממצב שבו צו הסגרה בינלאומי מוצא על ראשי המדינה. ממשלת האחדות ליכוד-עבודה שתקום אחרי הבחירות תיכנע ללחץ ותודיע רשמית על הקפאה מוחלטת בבנייה בהתנחלויות. "הבית היהודי" תתקוף את ההחלטה בזעם מהאופוזיציה. עם זאת, במגעים להסדר קבע לא תחול התקדמות.

בחזית עזה תחול הסלמה אבל היא תסתיים במהרה מאחר ששני הצדדים לא יהיו מעוניינים בה. במקום זאת יסוכם על החלשה נוספת במצור על עזה.

האינתיפאדה הערבית הירושלמית שהחלה ב-2014 תידעך.

כלכלת אירופה
השמאל יעלה לשלטון ביוון ויסרב לקבל את תכתיבי גרמניה. הון רב יתחיל לברוח מהמדינה ויוטל צו הגבלת תנועות הון. בסופו של דבר יוון תעזוב את האירו. אחרי כאוס התחלתי יתברר שיוון ממהרת להתאושש וכל נבואות הזעם לגבי מצבה אחרי היציאה מהאירו יתבדו. כתוצאה מכך גם במדינות אחרות יגברו הלחצים לפירוק גוש האירו. כתגובת נגד יחל הבנק האירופאי המרכזי בהדפסת כסף חסרת תקדים שתקפיץ השווקים העולמיים לשיאים חדשים וגם את הדולר.

כלכלת ישראל
הפיחות בשקל יחל להניב פירות והצמיחה תתחדש. אחרי הבחירות יונהג תקציב מרחיב שיסייע להתאוששות המשק.
תושג פשרה בין הממונה על ההגבלים העסקיים לבין חברות הגז וימשיך פיתוח מאגר לווייתן.
מחירי הנדל"ן ימשיכו להתייקר, במיוחד בערים שמושכות את אלפי העולים החדשים שינהרו מצרפת. אמנם שר השיכון משה כחלון יבטיח שבעתיד הקרוב דברים יתחילו להשתנות לטובה אולם הציבור יישאר סקפטי.

כלכלת ארה"ב
הנשיא אובמה יהפוך לפופולארי יותר ויותר עם התאוששות כלכלת ארה"ב. הילארי קלינטון תמשיך לבלוט כמנצחת הוודאית של בחירות 2016. הדולר ימשיך להתחזק אף שהעלאת הריבית תהיה מינורית. מחירי הנפט יתאוששו מהשפל ויחזרו לרמות של 70 דולר.

כלכלת יפן
הין יפתיע את כולם בהתחזקותו, בפרט מול האירו. הצמיחה בכלכלה היפנית תפתיע גם היא את כל הפסימיים.

כלכלת סין
כל אלו המצפים לקריסת כלכלת סין יגלו להפתעתם שהממשל הסיני מסוגל לשמור עליה בתנועה באמצעות הצפת השוק בעוד ועוד כסף זול.

המזרח התיכון
הכורדים יכריזו על מדינה עצמאית בצפון עירק. ישראל תכיר במדינה זו, אך היחסים בין המדינות לא יקבלו מעמד רשמי.

אירן והמעצמות לא יצליחו להגיע להסכם, והסכם הביניים ביניהן יוארך שוב ושוב. ישראל תודיע שהיא שומרת לעצמה כל האופציות, אך איש לא יקח אותה ברצינות.

עוד מהנעשה בישראל
לאחר הבחירות תוקם ועדה חדשה לבחון את חוק השוויון בנטל לדרישת המפלגות החרדיות. פעולותיה ישאבו עידוד מגל חסר תקדים של יציאה לעבודה בציבור החרדי.

מיזם הסיבים האופטיים יצבור תאוצה ותחל מלחמת מחירים בשוק תשתיות האינטרנט.

פרסי הנובל של 2015 יזכו בכבוד עוד ישראלי.

שקט מתוח יישמר בגבול הצפון.

יעדים מוחלטים יצילו את הכלכלה

הפיגוע הקשה בפריז הסיח את הדעת מהחדשות הכלכליות הבעייתיות שיצאו מאירופה. ב-2014, לראשונה מזה שנים, מדד המחירים בגוש האירו הציג ירידה שנתית. אמנם חלק מסוים מהירידה מיוחס להתפתחות שהיא חיובית בסך הכול, ירידת מחירי הנפט. אולם גם אם מנכים זאת, מדדי המחירים מציגים אינפלציה שנמוכה בהרבה מאינפלציית שני האחוזים בשנה שנקבעה כיעד. דבר זה מצביעה על כישלונם המתמשך של הממשלות ושל הבנק המרכזי לייצב את כלכלת היבשת ולהגדיל את יכולת הצרכנים לצרוך.

יש כלכלנים שסוברים, בצדק לדעתי, ששורש הבעיה הוא בהבדל טכני, זניח לכאורה, בהגדרת יעד האינפלציה. כיום היעד מוגדר באופן יחסי למצב ההתחלתי. כלומר היעד הוא שמדד  המחירים בסוף 2015 יהיה גבוה בשני אחוזים מהמדד בסוף 2014, שהמדד בסוף 2016 יהיה גבוה בשני אחוזים מזה שהיה בסוף 2015, שהמדד בסוף 2017 יהיה גבוה בשני אחוזים מזה שהיה בסוף 2016.
במקום זאת רצוי לעבור ליעדים מוחלטים. למשל, אם המדד בסוף 2014 עומד על 1000, נרצה שבסוף 2015 יעמוד על 1020. בסוף 2016 על 1040.4 וכן הלאה.
מה ההבדל? הבדל שמים וארץ. מה יקרה, כפי שבאמת צפוי לקרות, אם יעד האינפלציה יוחמץ ב-2015? בשיטה שמדברת על עלייה של 2% מדי שנה, עדיין נרצה שבסוף 2016 נקבל עלייה של 2 אחוזים לעומת סוף 2015. אולם אם מדובר ביעדים מוחלטים, הרי שנמשיך לשאוף למדד שיעמוד על 1040.4 בסוף 2016 גם אם, עקב מדד נמוך במהלך 2015, פירוש הדבר יהיה עלייה של ארבעה אחוזים לעומת סוף 2015.
שיטת היעדים המוחלטים נותנת לבנק המרכזי את היכולת ואת המוטיבציה לתקן שגיאות משנים קודמות במקום להנציח אותן. היא מחזירה לשווקים את האמון בנחישות של הבנק המרכזי.
יצוין שבעוד שזו נראית שיטה טובה להשיב צמיחה בעת שגדולים לחצי הדפלציה, לא בטוח שהיא מתאימה לתקופות אינפלציוניות. הרי אם רמת המחירים קפצה בשנה אחת ב-10% במקום ב-2%, בשיטה של יעדים מוחלטים יצטרכו להכניס את המשק למיתון עמוק בשנים שלאחר מכן כדי להשיג ירידת מחירים שתפצה על העלייה המופרזת. זאת בעוד ששיטה שמתבססת על הגדרת יעד יחסי משנה לשנה מאפשרת להתעלם מהבעיות הספציפיות של השנה האינפלציונית ולהמשיך ממנה והלאה בקצב רגיל.

פרטנר הוכיחה: עם ישראל מבין כלכלה

לא סתם יהודים קיבלו 40% מפרסי הנובל בכלכלה. עם ישראל מבין כלכלה, והבין היטב את יתרונות המבצע של 012 מובייל עליהם כתבתי. עכשיו מדווחים ש-012 הפסיקה את המבצע עקב ההתנפלות.

מה אסור לגזור מנגזרת שנייה?

בלוגר בתפוז כתב רשומה שבה הציג היטב את הקייס שכנגד טענת ההתאסלמות של אירופה. הטענות בקצרה: התחזיות מצביעות על גידול איטי בהרבה בשיעור המוסלמים באירופה מזה שמאיימים בו המפחידים, וקצב הגידול של המוסלמים הולך ונעשה איטי יותר.

יש דמיון מפתיע בין אנשי הימין שמנסים לשכנע אותנו שבעתיד נוכל לספח את השטחים כי קצב הגידול באוכלוסיה הערבית בשטחים הולך וקטן, לבין אלו שמתנגדים לימין האירופאי הנוצרי ולהתססותיו ומרגיעים מפני החשש מהתאסלמות אירופה. גם אלו וגם אלו טוענים לירידה בקצב הגידול של האוכלוסייה המוסלמית.

אבל אני חושב שדמוגרפיה היא עניין חשוב מכדי לבנות יותר מדי על ספקולציות לגבי השינוי בקצב הגידול. כפי שכתבתי, לא בונים מדינה על נגזרת שנייה. יהיה זה חוסר אחריות מצד אירופה להמשיך להתעלם מסכנת ההגירה המוסלמית (כפי שעושה למשל שוודיה שבשנה אחת לבדה קיבלה מספר פליטים מוסלמים השקול לאחוז שלם מאוכלוסייתה!).  אך יהיה זה גם חוסר אחריות מצדנו להתעלם מסכנת המדינה הדו-לאומית.

 

חברת פרטנר מלמדת כלכלה

חברת פרטנר מציעה מבצע חדש – 39 ש"ח לחבילת סלולר שכוללת שיחות ללא הגבלה וכמות מכובדת של גלישה. מה שמבדיל את המבצע הזה מיתר ההצעות הזולות עד גיחוך שמקובלות מאז מהפכת הסלולר של משה כחלון הוא טווח הזמן. פרטנר מתחייבת שמי שיצטרף לתוכנית, מובטח לו שיקבל מחיר זה, צמוד למדד, למשך 25 שנה. ההצעה של פרטנר נוגעת באחת הנקודות החשובות במקרו-כלכלה, היכולת של הצרכן לשקלל את טווח הזמן בין שיקולי הצריכה שלו. בעולם שבו הצרכנים רציונליים לחלוטין הזמן הוא פקטור חשוב. יש כאלו שטוענים למשל שאין טעם בהורדת מסים כדי לעודד צריכה, מאחר שהצרכן רציונלי לחלוטין ויידע שבעתיד יצטרך לשלם מסים עודפים כדי לממן את הגרעונות שיווצרו. לפיכך הוא יתחיל לחסוך כבר בהווה ולא יתפתה להקלות המס. איני מאמין שהצרכן באמת מתנהל ברציונליות מושלמת כזו ולפיכך בעיניי ובעיני רבים אחרים טענה זו היא שטות מוחלטת.

המבצע של פרטנר נותן אפשרות לבחון כמה רציונלי הצרכן והאם הוא יודע לתת לזמן את המשקל הראוי בין יתר שיקוליו. אם נראה התנפלות המונית על דוכני 012 מובייל תהיה זו הוכחה לרציונליות של הכלכלה הישראלית. אסתכן בכך שמה שאני כותב יישמע כמו פרסומת חינם, אבל צריך לומר שמבחינה כלכלית רציונלית המבצע הנוכחי טוב לאין ערוך מכל דבר אחר שמוצע היום בשוק מאחר שזמן הוא כסף.

פוסט המשך: עם ישראל מבין כלכלה

מדוע גברים מרוויחים יותר מנשים?

אחת התופעות הכלכליות הידועות והמדוברות ביותר היא פער השכר בין המינים. גברים מרוויחים יותר מנשים. מדוע בעצם? אפשר לספק הרבה הסברים שבכולם יש אמת. אפליה, קושי של נשים להתמקח על שכר באסרטיביות, בחירה של נשים להשקיע בילדים במקום בקריירה. הוויקיפדיה מגוללת רשימה שלמה של סיבות. איני מפקפק בסיבות אלו, אך לדעתי אפשר לקחת מבט מגבוה ולהסתכל על הדברים, כמה מפתיע, בפרספקטיבת התמריץ.

כיום מקובל להאמין שהאדם נוצר בתהליך אבולוציוני שבו התפתח באיטיות מבעלי חיים אחרים. רק גרסאות האדם שהצליחו להעמיד צאצאים שורדים נותרו עד היום ומהווות את הגזע האנושי הנוכחי. על פי הפרספקטיבה האבולוציונית, כמורשת מאבק ההישרדות רב הדורות נותר חקוק באדם הצורך העז למצוא בן זוג הולם שאיתו יוכל להעמיד צאצאים. זו בעצם תכלית הקיום שטבעה בנו האבולוציה. האנושות התפתחה כך שבני אדם ממין זכר שמים דגש על המראה החיצוני כשהם מחפשים בת זוג. לעומת זאת, בנות האדם ממין נקבה מחפשות בן זוג המצוי בסטטוס גבוה, דבר שמתבטא בכמה דרכים בימינו, אחת החשובות שבהן משכורת גבוהה.

לפיכך מערך התמריצים שפועל על הזכרים והנקבות האנושיים הוא שונה. לנקבה יש תמריץ חזק מאוד להיות יפה ואטרקטיבית חיצונית כדי שתמצא בן זוג ושתוכל לשמור עליו לאחר מכן. לזכר, לעומת זאת, התמריץ המרכזי הוא לרכוש סטטוס גבוה, דבר שמתמרץ אותו להגדיל משכורתו, בתקווה שכך ישיג בת זוג וישמור עליה. אין פלא שזכרים, שהתמריץ שלהם להיות בעלי משכורת גבוהה הוא רב יותר, באמת מרוויחים יותר כסף. מנגד, אין פלא למשל שנקבות, שהתמריץ שלהן להיות יפות גדול בהרבה, עושות הרבה יותר ניתוחים פלסטיים. אמנם יותר ויותר גברים עושים ניתוחים פלסטיים, אך בבריטניה לשם דוגמה, מספר הניתוחים הפלסטיים שעשו גברים קטן פי עשרה מזה שעשו נשים.