קניית תעודת סל על מדד ה-s&p500 האמריקני נחשבת לאפשרות ההשקעה המנייתית הקלאסית – השקעה מפזרת סיכונים בחברות הגדולות של השוק הקפיטליסטי הפופולארי בעולם. לשם כך קיימות תעודות סל בארץ, בבורסה בארה"ב, וגם בארצות אחרות אשר עוקבות אחרי המדד.
העלייה החדה של הדולר לעומת יתר המטבעות בחודשים האחרונים מעלה אפשרות השקעה מעניינת – השקעה ב-s&p500 עם טוויסט שיאפשר תשואה גבוהה יותר אם הדולר יירד בחזרה בעתיד. כמובן נסתכן מנגד בתשואה נמוכה יותר אם הדולר דווקא עלה ויעלה עוד.
במקום ההשקעה הקלאסית במדד, ניתן להשקיע בו בתוספת גידור מטבע. ההשקעה הרגילה במדד מאפשרת לנו ליהנות מעליית ערכו הדולרי. למשל, אם עלה ב-10% כך ייגדל ערכו הדולרי של רכושנו.
בהשקעה מגודרת נהנה מאותו אחוז תשואה אך על בסיס מטבע אחר. למשל אם השקל יעלה ב-10% לעומת הדולר ומדד הs&p500 יעלה ב-10%, ערכה השקלי של השקעתנו לא ממש ישתנה אם השקענו בתעודת סל רגילה על המדד, אך יעלה ב-10% אם גידרנו. אם כך, כדאי לגדר את ה-s&p במטבע שאנו מצפים לעלייתו.
להשקעה מגודרת על בסיס השקל יש יתרון במיסוי רווחי הון כי למיטב הבנתי מורידים מהרווח את עליית המדד לצורך חישוב המס.
ניתן לקנות בבורסות אנגליה, קנדה, אוסטרליה או גרמניה השקעה מגודרת על בסיס מטבעות כמו הליש"ט, הדולר הקנדי, הדולר האוסטרלי או כמובן האירו. כולם צנחו לעומת הדולר האמריקני לאחרונה ועשויים לשנות מגמה בעתיד.
כמובן, אני מעלה רעיון ולא מתיימר להמליץ על שום דבר, בפרט כשההצעה קשורה לחיזוי תנועת מטבעות, עניין קשה מאין כמוהו. גם איני מבטיח שפרשנותי לחוקי המס נכונה, אם כי לפי הבנתי, כך פני הדברים.
תמריץ 
תמריץ, אם משקיעים לטווח ארוך מאד אז עלויות הגידור מתגלגלות מגידור לגידור ופוגעות בתשואה. מי שמשקיע לטווח ארוך גם יקנה את הS&P במספר תקופות של שערי חליפין שונים וימצע את ההשקעה מבחינה מט"חית. אם מדובר על חסכונות פנסיוניים אז משיכת הסכומים תהיה במנות קטנות כך שגם כאן הסיכון יתפזר על תקופות מרובות ( שניבדל לחיים ארוכים).
אהבתיאהבתי
גיא, למיטב הבנתי אם אתה מגדר למשל באמצעות הדולר הקנדי שהריבית עליו גבוהה מהאמריקני, אז אין עלות גידור אלא יש רווח גידור. האירו לעומת זאת כן יוצר עלות גידור.
אהבתיאהבתי
בכל אופן למי שמשקיע בשגר ושכח לשנים רבות אכן לא הייתי מציע להתעסק בענייני מטבעות כלל.
אהבתיאהבתי
תמריץ, אני לא מבין גדול בזה אבל נראה לי שגידור עובד על תקופות זמן קצובות.
זה כמו שקונים ביטוח לרכב וצריך לחדש כל שנה. למעשה משלמים לכותב הביטוח
או Contract for difference עמלות שונות(גם על המינוף) מהן מופחת או מזוכה הפרש הריבית בין המטבעות.
אהבתיאהבתי
לגבי גידור, הכדאיות שלו והבעייתיות לצרכים שאינם לתקופה קצובה אלא להשקעות ארוכות טווח, יש פוסט מצוין של אסף נתן –
http://www.assafnathan.com/2013/11/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%92%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%90%D7%92%D7%93%D7%A8/
אהבתיאהבתי
יבגני, הפוסט באמת מצוין (כרגיל אצל אסף).
עם זאת, יש שוני מסוים בין מה שנידון שם לבין מה שאני מציע כאן. ראשית, שם אסף מדבר על גידור ככלי להקטנת סיכונים ושולל אותו. פה אני מדבר על עוד הימור פיננסי שיש בו סיכון אך גם סיכוי לתשואה, לא על כלי להקטנת סיכונים. אם האירו למשל ימשיך ליפול וליפול, בשלב מסוים נגיע אולי למצב שבו מבחינת יוקר המחיה ייראה שאירופה הרבה הרבה יותר זולה מאמריקה, ואז תעלה השאלה האם לא ברור שהאירו צריך יהיה לעלות לעומת הדולר לעתיד, ולמה לא להרוויח מכך אגב ההימור על מדדי אמריקה. אבל זה כמובן כרוך בסיכון, כי תמיד העתיד יכול להתפתח אחרת משמצפים.
חלק מהסיבות להימור הוא גם יתרון המס, יש גם יתרון מס להשקעה במטבע שיעלה יותר מאשר יעלה הדולר. בישראל לא ממסים עלייה בתשואה שנגרמה בשל עלייה במט"ח. מי שקונה תעודה שנקובה במטבע שעולה לעומת השקל נהנה מרווח נקי נטול מס על שיעור העלייה. מי שקונה תעודה שנקובה בשקל לא משלם מס על עליית המדד.
שנית, אסף מדבר על ניהול אקטיבי של גידור של תיק השקעות. קניית ומכירת חוזים כל הזמן וכל הבעיות שהדבר מעורר. פה אני מדבר על אקט אחד שבו קונים תעודת סל. טיב ההגנות שהתעודה מספקת לעליית וירידת המדד והעלויות צריך אמנם להיבחן בקריאה מדוקדקת של התשקיף.
אהבתיאהבתי
מעניין. אז אם הבנתי נכון, אפשר לראות בתעודה הזאת כמציעה שתי השקעות במוצר אחד – על מדד המניות ועל שער המטח. ואם הכוונה היא לנצל זאת לא מנקודת מבט של הגנה מתנודות שערי מטח אלא השקעה בהן – השאלה שעולה במקרה כזה היא למה בכלל לקשור שתי השקעות כאלה אחת בשנייה באותו המוצר במקום לבצע השקעות נפרדות במטח ומניות.
לגבי שיקולים של שערי מטח מבחינת מיסוי – תודה, לא הכרתי את זה. מקצת חיפוש, ההתייחסות הכי עדכנית לנושא המיסוי שמצאתי זה הכתבה מגלובס מהאוגוסט האחרון אך לפחות הרושם שקיבלתי הוא שזו סוגייה פתוחה עדיין.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968039
אהבתיאהבתי
השופט בקישור שציינת הצדיק את הנוהג הקיים שלמיטב הבנתי כבר היום נמצא באלגוריתם של הבנקים ובתי ההשקעות שמקזז מס אוטומטית. המערערים ניסו לשנותו ונכשלו.
משקיע רגיל יתקשה לדעתי לבצע את ההשקעה המשולבת בקלות ובעלות נמוכה. למשקיע גדול שזמינים לו כלים מתוחכמים האפשרות מן הסתם פתוחה.
אהבתיאהבתי
http://www.themarker.com/news/macro/1.2547542
אהבתיאהבתי
מאז הפוסט, הדולר הקנדי והאוסטרלי רק צנחו. מה שאומר שרעיון ההשקעה שהוצג בבלוג היה ממש גרוע או לחילופין שעכשיו הוא מהווה הזדמנות טובה מאי פעם. הקורא ישקול ויחליט.
אהבתיאהבתי