הפיגוע הקשה בפריז הסיח את הדעת מהחדשות הכלכליות הבעייתיות שיצאו מאירופה. ב-2014, לראשונה מזה שנים, מדד המחירים בגוש האירו הציג ירידה שנתית. אמנם חלק מסוים מהירידה מיוחס להתפתחות שהיא חיובית בסך הכול, ירידת מחירי הנפט. אולם גם אם מנכים זאת, מדדי המחירים מציגים אינפלציה שנמוכה בהרבה מאינפלציית שני האחוזים בשנה שנקבעה כיעד. דבר זה מצביעה על כישלונם המתמשך של הממשלות ושל הבנק המרכזי לייצב את כלכלת היבשת ולהגדיל את יכולת הצרכנים לצרוך.
יש כלכלנים שסוברים, בצדק לדעתי, ששורש הבעיה הוא בהבדל טכני, זניח לכאורה, בהגדרת יעד האינפלציה. כיום היעד מוגדר באופן יחסי למצב ההתחלתי. כלומר היעד הוא שמדד המחירים בסוף 2015 יהיה גבוה בשני אחוזים מהמדד בסוף 2014, שהמדד בסוף 2016 יהיה גבוה בשני אחוזים מזה שהיה בסוף 2015, שהמדד בסוף 2017 יהיה גבוה בשני אחוזים מזה שהיה בסוף 2016.
במקום זאת רצוי לעבור ליעדים מוחלטים. למשל, אם המדד בסוף 2014 עומד על 1000, נרצה שבסוף 2015 יעמוד על 1020. בסוף 2016 על 1040.4 וכן הלאה.
מה ההבדל? הבדל שמים וארץ. מה יקרה, כפי שבאמת צפוי לקרות, אם יעד האינפלציה יוחמץ ב-2015? בשיטה שמדברת על עלייה של 2% מדי שנה, עדיין נרצה שבסוף 2016 נקבל עלייה של 2 אחוזים לעומת סוף 2015. אולם אם מדובר ביעדים מוחלטים, הרי שנמשיך לשאוף למדד שיעמוד על 1040.4 בסוף 2016 גם אם, עקב מדד נמוך במהלך 2015, פירוש הדבר יהיה עלייה של ארבעה אחוזים לעומת סוף 2015.
שיטת היעדים המוחלטים נותנת לבנק המרכזי את היכולת ואת המוטיבציה לתקן שגיאות משנים קודמות במקום להנציח אותן. היא מחזירה לשווקים את האמון בנחישות של הבנק המרכזי.
יצוין שבעוד שזו נראית שיטה טובה להשיב צמיחה בעת שגדולים לחצי הדפלציה, לא בטוח שהיא מתאימה לתקופות אינפלציוניות. הרי אם רמת המחירים קפצה בשנה אחת ב-10% במקום ב-2%, בשיטה של יעדים מוחלטים יצטרכו להכניס את המשק למיתון עמוק בשנים שלאחר מכן כדי להשיג ירידת מחירים שתפצה על העלייה המופרזת. זאת בעוד ששיטה שמתבססת על הגדרת יעד יחסי משנה לשנה מאפשרת להתעלם מהבעיות הספציפיות של השנה האינפלציונית ולהמשיך ממנה והלאה בקצב רגיל.
תמריץ 
אתה מתעלם מתגובת השווקים הפיננסים למהלך פרו אינפלציוני:
העלאת התשואות לאורך כלל עקום האגחים (קצר בינוני וארוך).
המשמעות סוף לחגיגת הריביות הנמוכות וירידות לא קטנות במניות.
השלב הבא יהיה ירידה "בהרגשת העושר" של האזרחים/צרכנים.
אהבתיאהבתי
אם המהלך הפרו אינפלציוני יתפרש כמעודד צמיחה אני לא מאמין שיהיו ירידות בשווקים אלא להיפך. עובדה שהשווקים מאוד אוהבים הקלות כמותיות.
אהבתיאהבתי
השווקים אוהבים את התנאים הנוכחיים שהם הזרמת כספים, צמיחה נמוכה ואינפלציה נמוכה.
אינפלציה גבוהה מדי תפגע בכל השווקים,
בדומה למה שהיה בשנות ה-70.
עם זאת צריך לזכור שהבנקים המרכזיים היום מנסים לפתור בעיות מבניות תוך שימוש בפתרונות פיננסיים. לדעתי זה לא יתפוס בטווח הארוך. במיוחד באירופה ויפן.
הכלכלה באירופה מאוד מיושנת ופחות טכנולוגית אפילו מישראל. ואי אפשר לפתור כאלה בעיות מבניות פשוט על ידי הזרמות כספים.
לכן, הזרמות כספים אדירות באירופה עלולות לדעתי להוביל לאינפלציה ״רעה״ שלא תבוא משיפור מבני בכלכלה אלא רק עקב החלשת המטבע.
אהבתיאהבתי
ד, גם היחלשות המטבע טובה לאירופה וטובה ליפן . מקטינה עלויות עבודה והופכת אותן לתחרותיות מול שאר המדינות.
אני לא מאמין שיש כרגע בעולם בעיות מבניות שחוסמות צמיחה. להיפך יש התפוצצות של שפע שנובעת מהסרת הבעיות המבניות בעקבות הגלובליזציה והאינטרנט והמיחשוב.
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט תמריץ . אלא שאתה לא מסביר : להציל הכלכלה ? ממה ? הנגידים תמריץ , משולים לרופא , שצריך לתת תרופה לחולה , והם מודאגים יותר מתופעות הלואי ( אינפלציה ) מאשר המחלה והריפוי ממנה ( העדר צמיחה , תחרות , פיריון ) .
הכל בעוד , התרופה הרי נלחמת במחלה , וגם בתופעות הלואי בערבו של יום . שהרי :
צמיחה , ובריאה , נלחמים באינפלציה!! ומייצרים כל התרופות הנחוצות למשק ולאזרחיו . שהרי : צמיחה בריאה , משמע : מבוססת על תחרות ולא על מונופולים , מייצרת בתורה , מלחמה באינפלציה , הורדת מחירים על ידי תחרות !!
אבל , הנגידים היסטריים יותר על אינפלציה משמע : תופעות הלואי , על פני התרופה למחלה . וכך :
קצת אינפלציה , קצת יתחמם המשק , וכל ההישגים של ההרחבות הכמותיות , יכולים ללכת לאבדון ממש , ואולי במכה !! אז תהיה אינפלציה !! אפילו 4 אחוז , יותר חשוב שמשק יתחמם , יצמח , ויהיה חדור סנטינמט עסקי . תודה
אהבתיאהבתי
תמריץ,
ניצן להחליש מטבע עד גבול מסויים כמו שדיסקסנו בפוסט מאתמול.
אם איטליה וצרפת לא יעשו רפורמות מבניות בשוק העבודה וגם בעוד תחומים אז לא יעזור כלום.
אי אפשר לתת אקמול למחלה כרונית ולקוות לריפוי.
יוון לדוגמא, גם אם יעברו חזרה לדראכמה, אז המטבע ייחלש מאוד וזה ייראה טוב אבל כל עוד הכלכלה תהיה תלויה רק בתעשיית התיירות והחקלאות וקצת ספנות והשחיתות תמשיך לפשות שם בכל פינה אז הם לא יצמחו ״צמיחה בריאה״ כמו שאל רום כתב בצדק.
אהבתיאהבתי
יש כאלו שחושבים שפתרונות מבניים הם העניין הרציני ואילו הדפסת כסף היא הדבר המשני, האקמול. זה נכון במקומות מסוימים אולם ברוב העולם המערבי כיום אין בעיה מבנית קריטית, בסך הכול התמריצים הקפיטליסטיים הרגילים עובדים. הבעיה הקריטית היא מיעוט הכסף שבידי הצרכן.
אהבתיאהבתי
מלבד ארה״ב שנמצאת במצב טוב מאוד יחסית, אירופה ויפן חייבות טיפול דחוף לטווח הארוך.
אבל כל עוד הבנקים המרכזיים ממשיכים לספק אקמולים (הדפסות כספים) אז הם מקלים על הפוליטיקאים להמשיך ולא לעשות כלום.
אף פוליטיקאי לא אוהב לעשות רפורמות כואבות כי בדרך כלל זה יביא לסוף הקריירה שלו.
פתרונות לטווח הארוך באות רק אחרי משבר חריף.
הבנקים המרכזיים גרמו בינתיים לאינפלציה גבוהה בנכסים פיננסיים כי הפתרון שלהם הוא פיננסי. למזלם (או לצערם) זה לא נכנס להגדרה הרשמית של האינפלציה ולכן נראה שיש אינפלציה נמוכה.
הטעות של אירופה ויפן היא שהם היו צריכים להדפיס כסף באותו הזמן כמו האמריקאים ולא לחכות כל כך הרבה שנים.
אהבתיאהבתי
היורו ירד בכמעט 20 אחוז ב5 שנים האחרונות. אבל במה זה עוזר למדינה בתוך השוק המשותף כמו יוון שרוב היצוא שלה הוא בתוך השוק. במקביל הרבה מדינות (כמו יוון) מיצאות מוצרי דלק שמחירם ירד מאד או תוצרת חקלאית שאם הבנתי נכון גם יורדת במחיר.
אם יש דפלציה האם זה לא מגדיל את כוח הקניה של האזרחים? או שזה פסיכולוגית דוחף אותם לחסוך כי מחר יהיה זול יותר?
אם הבנתי נכון באירופה הקושי להדפיס נובע מהדרישה לעמוד בחוב בגובה מסויים מהתמ"ג. בארה"ב הם הדפיסו וקיצצו במקביל. אני לא מבין איך הם הצליחו עם כל ההטבות הסוציאליות. כנראה שהקיצוצים על הצבא היו משמעותיים.
במדינות החלשות באירופה זה לא אפשרי מכיוון שאם יעלו מיסים יהיה יותר צורך בהטבות סוציאליות.
סליחה על הבורות אבל מדוע אי אפשר להדפיס עד שתהיה אינפלציה של 2% ? אם הממשלות ייצרו עבודות דחק וישלמו למובטלים כוח הקניה יגדל וזה יצור אינפלציה.
אהבתיאהבתי
אפילו אם תיאורטית יוון תייצא רק בתוך גוש האירו, הרי שמדינות אחרות בגוש מייצאות גם מחוץ לו, לפיכך פיחות של האירו יותיר יותר כסף אצל תושביהן והם יוכלו לבזבזו על מוצרים יווניים. פיחות טוב לכולם. אני חושב שיש ממש בהצעה של ג'רמי סיגל לפיתרון משבר האירו- http://www.cnbc.com/id/47356767#.
דפלציה מגדילה את כוח הקנייה של האזרחים רק אם היא לא מלווה בנפילה בתמ"ג. בפועל בדרך כלל דפלציה היא בת לוויה של צניחה בתמ"ג.
בארצות הברית לא הונהג צנע משמעותי ברמה הפדרלית, אלא בעיקר ברמת המדינות.
בוודאי שאפשר להדפיס עד שתהיה אינפלציה של 2%. זה אמור להיות הדבר הפשוט בעולם. בפועל הבנקים המרכזיים מהססים ומהססים. רק הבנק האמריקני פחות או יותר מצליח בכך.
אהבתיאהבתי
The wrong done in Europe is called Austerity economics.
בדיוק המדיניות ההפוכה והשגויה לבעיה המרכזית באירופה, וביחוד במדינות הPIIGS – בעיית הביקוש החסר.
אהבתיאהבתי
אורי , אינפלציה היא לא הענין , או לב ליבו . אלא אינדיקטור לענין . הנגידים המרכזיים , מחכים , צופים , התחממות של המשק ( כתוצאה משיפור בנתוני המקרו ) ואחד האינדיקציות לכך : רמת האינפלציה . האינפלציה היא לא רצויה כשלעצמה כמובן . אלא שהיא אינדיקטור לרמת פעילות המשק ( אינדיקטור מוטעה לא פעם , אבל הנושא סבוך מאוד ) .
להדפיס או לא , זה לא קשור לרצון לדכא או לעורר אינפלציה , אלא להמריץ המשק , לשלם חובות , לגלגל חובות וכו…..
בתיאוריה , נגיד מרכזי , יגיד לך : הכי טוב , פעילות כלכלית , התחממות כלכלית , ריבית נמוכה , ובלי אינפלציה . אלא שנגידים בטעות לרוב , רואים כל זה , בראיה תמהילית, של מעין " עסקת חבילה " , טבע הדברים , כרוכים הדברים לבלתי הפרד אחד בשני .
אגב : אתה עשוי לגלות ענין בלינק הבא , אני מתחיל כנראה בקרוב , לחקור מקרוב הנושא הזה ( צנזורה אינטרנט בסין ) , להלן :
http://us2.campaign-archive2.com/?u=9307106bf78cc186e924ad999&id=6d79b9a142&e=497b5d31d5
תודה
אהבתיאהבתי
אל רום, אני קצת חולק עליך. אינפלציה חשובה כסימן אך חשובה גם כשלעצמה. כתבתי פעם שהיא גורמת לאנשים ללכת מהר יותר כדי להישאר במקום.
אהבתיאהבתי
מיכאל, מסכים מאוד. הצנע הוא אסון. בעבר הרביתי לכתוב על כך.
http://tinyurl.com/mlz578l
אהבתיאהבתי
תמריץ , אתה לא יכול לחלוק עלי , לא קצת ולא הרבה . הואיל ולא כתבתי שום דבר שאפשר לחלוק עליו . האינפלציה הוא נושא מורכב מאוד , אבל בעיקרון , אין מצב , שאינפלציה נחשבת , סובייקטיבית ואובייקטיבית , כמצב בריא . אלא שיש להבדיל בין עליית מחירים , לבין אינפלציה . אילו שני מושגים או ווקטורים שונים לחלוטין , למרות שהם נראים כמו אותו ברווז . אבל תקצר היריעה , קצר במשאבים . תודה
אהבתיאהבתי
טוב, שוב אני חולק עליך.. אינפלציה ועליית מחירים אותו דבר בדיוק.
אהבתיאהבתי
באופן היסטורי, הכלכלה המודרנית לא מכירה מצב של דפלציה גבוהה ומתמשכת וזאת בניגוד לניסיון רב בהתמודדות עם אינפלציה גבוהה ואפילו היפר-אינפלציה.
כיום אנו נמצאים בטריטוריה כלכלית חדשה לגמרי ולאף אחד מבין הנגידים או הכלכלנים הבכירים אין ניסיון איתה ואין שום מקרה אחד היסטורי בעל דמיון למצב כיום. בפראפראזה לסדרה האלמותית "מסע בין כוכבים": We have boldly gone where no one has gone before.
יש כאן הרבה גורמים שפועלים בו זמנית כמו: התקדמות טכנולוגית חסרת תקדים המייתרת עבודות רבות אך מייצרת אחרות (אך כנראה בכמויות קטנה יותר מאלה שאבדו), שינויים דמוגרפיים – אוכלוסיה מידלדלת בעולם המערבי, איחוד אירופאי שונה ומשונה לראשונה בהיסטוריה, שפע עצום ועלות ייצור זולה, גלובליזציה דוהרת ועוד….
בנוגע לאינפלציה, לגרמנים ולאירופה יש ניסיון מר מאוד עם אינפלציה (ראה ערך עליית הנאצים ושתי מלחמות עולם) ולכן הם נמנעים בכל מצב מלייצר אינפלציה. זה ממש דת אצלם. מבחינתם שתהיה צמיחה נמוכה ואינפלציה נמוכה עד אפסית ואולי אף דפלציה קלה. אינפלציה מבחינתם זה שד שברגע שהוא יוצא אז קשה לעצור אותו ותוצאותיו הרות אסון. כל זה בניגוד לאמריקאים שאין להם שום ניסיון עם היפר אינפלציה ולכן הם מאוד בטוחים שאין מה לדאוג מאינפלציה אלא אפילו להמריץ אותה.
לתמריץ, מאוד קל לייצר אינפלציה ע"י הדפסת כספים אך בניגוד לעבר הדפסות הכספים היום נעשות בדרך אחרת מבעבר ולכן היא לא מורגשת למרות הדפסת טריליוני דולרים. אגיד בקצרה רק שבעבר הדפסת הכספים זרמה כמעט ישירות לצרכנים ולעסקים אך כיום היא נאגרת ע"י הבנקים והחברות ולא משומשת לצריכה והגדלת הייצור התעשייתי.
מצרף פה לינק לתחזית העדכנית של ביל גרוס (מאוד מעניין וקצר), הידוע בכינויו "מלך האג"ח" (לשעבר), אחד ממשקיעי האג"ח הגדולים בכל הזמנים.
ממליץ לכם לקרוא אותו פעם בחודש למי שמתעניין בהשקעות ופיננסים:
יש ללחוץ כדי לגשת אל TL-Bill%20Gross%20Investment%20Outlook_Jan%202015_exp%201.30.16FINAL.pdf
אהבתיאהבתי
ד, עליית הנאצים התרחשה בתקופה של דפלציה חריפה..
אני מסכים בכל אופן עם הטענה שלך. היום הדפסת הכסף מתמקדת בניפוח מחירי נכסים במקום בצרכן וחבל לדעתי.
אהבתיאהבתי
תמריץ , אם אתה טוען שאינפלציה ועליית מחירים אותו הדבר , לא כל שכן , בדיוק אותו הדבר , לא אבזבז את זמני , כי נקודות המוצא בהבנת הדבר , כה שונות , שאין לי משאבים פשוט להסביר לך עד כמה אינך מבין בדבר עם כל הכבוד . אבל , לא אשאיר אותך וחצי תאוותך בידיך , אם יהיה לי זמן , אחזור ( גם לא הוגן הדבר ) . תודה
תמריץ ומאתד : ניפוח מחירי נכסים , ופיננסיזציה , יש להם ערך ריאלי , ריאלי מאוד . אם יש לכם תיק מניות כדרך משל , והוא שווה יותר, תקבלו אשראי יותר ( מן הבנק למשל ) הכל בהתאמה . וזה עוזר לצמיחה . כל כזה מעבר לכך שאתם לא ממש מבינים את הפילוסופיה הליבתית של ההרחבות הכמותיות , אולי בהמשך ….. תודה
אהבתיאהבתי
קראתי עכשיו את גרוס. מצד אחד אני מסכים איתו. בגבול ריבית האפס האפקטיביות של הדפסת הכסף קטנה. מצד שני, כפי שאמר אחד הכלכלנים האהובים עליי, סקוט סאמנר, ואם הבנקים המרכזיים ידפיסו כסף ויקנו את כל הנכסים על כדור הארץ, האם אז לא יושג יעד האינפלציה? ודאי שיושג.
אהבתיאהבתי
אל רום, אני לא מת על ויכוחים על הגדרות. אם יש לך הגדרה שונה לאינפלציה, מכבד זאת.
כתבתי בעבר על ההיגיון לדעתי בהקלה כמותית.
http://tinyurl.com/lfactb4
אהבתיאהבתי
אל רום, הערה בנוגע לדוגמא של שימוש בתיק המניות. לרוב האזרחים בעולם המערבי אין תיק מניות המנוהל על ידם באופן אישי כך שהאפשרות לקבל אשראי על סמך זה מאוד מוגבלת. תיק המניות של כל אחד נמצא רובו בקרנות הפנסיה שלנו.
אתה צודק שלניפוח מחירי נכסים ופיננסיזציה יש ערך ריאלי בסופו של דבר אך אם זה לא מלווה בצמיחה כלכלית אמיתית – יותר עבודות טובות ושכר שעולה באותו הקצב – אז ההשפעה שלו מוגבלת ומועילה בעיקר עם בעלי ההון מלכתחילה.
אהבתיאהבתי
ד, אני חולק על כך שניפוח מחירי נכסים עוזר לבעלי ההון. אולי אכתוב על כך פוסט בעתיד הקרוב.
אהבתיאהבתי
מאתד , מה לעשות אבל , שבזמן משבר , ברמות עולמיות , ברמות של זה של שנות ה- 30 בארה"ב , בקיצור : בור אימים , אזי :
במקום להיתדרדר הרבה יותר חזק , במקום להיכנס לסיחרור מרושע ואכזרי , בארה"ב , המגמה האובדנית נעצרה , ואפילו הייתה צמיחה ופרוגרסיה .
לא זו אף זו : לכל חברה עיסקית גדולה של תיק השקעות ( נוסטרו ) , השווי המצרפי הוא גם כן חשוב, התעסוקה חשובה , מוסדיים כמובן חשובים , ומעל הכל :
הסנטימנט : עסקים כרגיל , שווקים עולים , משפיע בסוף גם על צרכנים , ותיקצר כאן היריעה .
אז שוב , חוכמה קטנה לדבר על צמיחה של ממש לכאורה ( והייתה , אם מסתכלים בארה"ב על תוצאות של העסקים הגדולים ) במקום שבו היתה וודאות למיתון אכזרי וכואב וחותך בטירוף .תוכל לומר חוב עצום , אבל הוא היה עצום גם לפני כן , ולא היה נפתר בין לילה ממילא . תודה
אהבתיאהבתי
רק תוספת מאתד , הייתה צמיחה גם של כלל המשק האמריקני ( שהרי צמיחה או תוצאות עסקיות טובות של חברות גדולות , מיוחסת בין היתר לכך שהן גלובליות ) . בכלל, כל נתוני המקרו : בניות חדשות , מכירות דירות חדשות , אבטלה , כל הנתוני מקרו הללו השתפרו מאוד , אמנם באיטיות מתסכלת כדברי ברננקי ( יו"ר הפד לשעבר ) אבל , הכל במקום : סיחרור אימים כאמור !! תודה
אהבתיאהבתי
אל רום תודה על הכתבה על צנזורה בסין. לאחרונה אני מרגיש שיש יותר הגבלות על חיפוש ועל גישה לאתרים מסוימים בלי שיש בזה הרבה הגיון. יש אתרים ישראלים שלא ניתן להגיע אליהם למרות שאין לכך סיבה סבירה. בעבר היה קל יותר להשתמש בפרוקסי כדי לקרוא חסימות כיום קשה יותר.
אהבתיאהבתי
הצד האפל של נתוני התעסוקה: לרוב האמריקאים אין כסף לבקר בחדר מיון או לתקן את הרכב במוסך
שוק העבודה האמריקאי ממשיך להתאושש, אבל מצב העובדים רק ממשיך להידרדר ■ סקר אתר Bankrate.com: רוב האמריקאים נמצאים במצב תיאורטי של משכורת אחת מהרחוב ■ פרדוקס? כמובןהצד האפל של נתוני התעסוקה: לרוב האמריקאים אין כסף לבקר בחדר מיון או לתקן את הרכב במוסך
שוק העבודה האמריקאי ממשיך להתאושש, אבל מצב העובדים רק ממשיך להידרדר ■ סקר אתר Bankrate.com: רוב האמריקאים נמצאים במצב תיאורטי של משכורת אחת מהרחוב ■ פרדוקס? כמובן
אהבתיאהבתי
אורי , תחילה , אתה יכול לנסות להסביר לי , אינטואטיבית , איך הצלחת אם כך , לפתוח הלינק , לפוסט משהו , שהוא לא מחמיא ממש לשלטונות הסינים ? אולי זה ברור לך , אבל תנסה להסביר במילים פשוטות , מה יש בפוסט , שהוא לא צונזר לעומת דברים אחרים . כי דברים פה לא מובנים ממש .
לגבי המצב האמריקני , החוכמה אורי, לדמיין , מה היה קורה אלמלא ההרחבות הכמותיות. האם לפי דעתך המצב היה יותר טוב ? ודאי שלאיו !! פי עשרות מונים יותר גרוע . והנה הנתונים והמגמה התהפכו לגמרי במשק האמריקני . זה שהמצב סינכרונית הוא רחוק מלהשביע רצון , לא משנה !! שהרי את המשבר , לא יצרו הרי ההרחבות הכמותיות , הם רק בלמו ההיתדרדרות , וייצרו סנטימנט חיובי למרות , ונתונים חיוביים למרות . ואת זה , אין להכחיש כהוא זה .ואולי עוד ארחיב בהמשך . תודה
אהבתיאהבתי
תמריץ , פיניתי קצת משאבים , להסבר קצת יותר מעמיק בנושא האינפלציה כפי שכתבתי .
האינפלציה מתעסקת ( בחלקה ) עם עליית מחירים , זה לא אומר שעליית מחירים זה הדבר גופא . האינפלציה בעיקרון , הינו מושג , אשר מגדיר ובוחן במדדים אמפיריים וסטטיסטיים את היחס בין עליית המחירים המערכתית / אסטרטגית ( הקצב , ופילוח הסקטורים ) לבין : מצב המשק בכללי , ובפרט המצב המוניטרי ( כמות הכסף בשוק ) .
כך , סתם עליית מחירים לא מהווה אינפלציה או לא מגדירה אותה , אלא , רק כאשר מהווה הדבר ביטוי במקרו , למצב המוניטרי , ולסנטימנט מעל הכל . משמע : אם עליית מחירים , בסקטור מסויים , לא תייצר סנטימנט מקרו של ירידת ערך הכסף , אזי לא עסקינן באינפלציה , אלא – סתם עליית מחירים .
נעיף מבט קצת בהגדרות רשמיות , אבן שושן :
אִינְפְלַצְיָה (נ') [לטינית: inflatio ניפוח] [בכלכלה] הֲצָפָה, הַגְדָּלָה יְתֵרָה שֶׁל כַּמּוּת שִׁטְרֵי כֶּסֶף בַּמְּדִינָה, דָּבָר הַגּוֹרֵם לִירִידָה מְהִירָה שֶׁל עֵרֶךְ הַכֶּסֶף.
ועוד :
אינפלציה היא מונח כלכלי המתאר תהליך של עלייה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במדינה או בשוק מסוים.
אז הנה תמריץ , מצינו מן ההגדרה כאמור : עלייה כללית ומתמשכת , ולא סתם עליית מחירים . הצפה הגדלה יתירה של כמות שטרי הכסף וכו….
והנה מילון אחר ברשת ( דיקשיונרי קום ) :
The term "inflation" originally referred to increases in the amount of money in circulation, and some economists still use the word in this way. However, most economists today use the term "inflation" to refer to a rise in the price level. An increase in the money supply may be called monetary inflation, to distinguish it from rising prices, which may also for clarity be called 'price inflation'.[28] Economists generally agree that in the long run, inflation is caused by increases in the money supply.[29]
ועוד :
Economics. a persistent, substantial rise in the general level of prices related to an increase in the volume of money and resulting in the loss of value of currency (opposed to deflation ).
אולי תשתכנע כך , לתת קצת יותר כבוד להגדרות , שהרי יש לך אופי אקדמי טבוע משהו .חשוב ביותר . תודה
להקדמה, להסברים, לרשימת המקורות ועוד – ראו מִלּוֹן אֶבֶן־שׁוֹשָׁן הַמָּלֵא – עַמּוּדֵי הַפְּתִיחָה.
אהבתיאהבתי
לסיפא של התגובה , אל תתיחס תמריץ , טעות , סליחה . תודה
אהבתיאהבתי
היום, כפי שקישורך עצמו מציין, פחות מקובל להשתמש באינפלציה במובן של גידול בכסף אלא במובן של עליית מחירים.
אהבתיאהבתי
אכן תמריץ , אלא שחלק עדיין משתמשים בכך כך , ומעבר לכך , כפי שהבנת , עליית מחירים זה לא הדבר , אלא : עליית המחירים במובן האסטרטגי ( קצב , פילוח ) והסנטימנט או השלכות המקרו של הדבר , המקרו משמע אכן בין היתר : היחס בין עליית המחירים, לבין כמות הכסף בשוק . תודה
אהבתיאהבתי