נביאי האינפלציה השוטים

לכל אורך המשבר הפיננסי, ולכל אורך הדפסת הכסף הגדולה שביצעו הבנקים המרכזיים בעולם כתגובה לו, שמענו את נביאי האינפלציה, אנשי הימין הכלכלי המוניטרי, נאמני האסכולה האוסטרית ונספחיה, מתריעים מפני הסכנה שהכסף יאבד את ערכו והמחירים יעלו בחדות.
העובדה ששום התייקרות לא נראתה במחירים בסופרמרקטים לא הרתיעה אותם משתי סיבות. ראשית, הציבור נוח לרטון ולהתמרמר ולכן קל להצביע על אי אלו מחירים שכן עלו כסימן לכך שקיימת אינפלציה, רק שהיא מוסתרת בידי קונספירציית ענק כלשהי.
שנית, ניתן היה להצביע על מחירי הסחורות שחלקם אכן היו גבוהים מאוד – נפט, זהב, ברזל לבנייה וכיוצא באלו ולטעון שהם מצביעים על אינפלציה שאינה נספרת.
מה יאמרו עתה כל נביאי האינפלציה השוטים כאשר הזהב מצוי בדעיכה ממושכת, הנפט צולל בחדות ומחירי הברזל בקריסה מדהימה.

מודעות פרסומת

34 תגובות על ״נביאי האינפלציה השוטים״

  1. שאלה: מה יאמרו?
    תשובה: כן , אבל ……..

    זה עיקבי לאורך ההיסטוריה ואף אחד באמת לא נותן לעובדות לבלבל אותו (*).

    (*) תגובה #1 לפוסט תיתכן רק בשביל לקבל למייל את התגובות אין זה אומר בהכרח שאני מחוייב לה.

    אהבתי

  2. ראיתי בשבוע שעבר "מחוברים" עם דניאל אסייג. היה קטע שהוא הודה בכך שמי שאמר לו כל הזמן שנישואי בוסר הם רעיון גרוע צדק, אחרי ששנים סירב לקבל את הדעה הזו. חשבתי לעצמי – וואלה. כמה נדיר זה להודות שהפסדת בוויכוח. כל הכבוד לדניאל.

    אהבתי

  3. Really תמריץ ?
    אתה לא רואה את האינטרס שלו להודות?

    הוא רוצה לצאת מיוחד בצילומים.
    עם זאת בהחלט ייתכן שאני ציני מידי.

    אהבתי

  4. לא חושב שהמשפט הזה שאמר שינה מעמדו בסדרה.
    אבל כן, כשיש תמריצים אז מודים.. יעידו כל נאשמי הטיהורים של סטאלין שהתוודו על עוונותיהם המדומים.

    אהבתי

  5. יצא לי לראות רק את העונה הראשונה אז אני לא מכיר את דמויות והפרטים.

    בכל מקרה ההתאהבות באידואולוגיה והסירוב להרפות היא המשך לענין שהמפה אינה הטרטוריה ואנחנו חוזרים ומתבלבלים מהעניין. זה קורה לכולם.

    אהבתי

  6. נדירות ההודעה בהפסד בויכוח תלויה בידע מוקדם של מה יעשה לאיש אשר הפסיד. אם הוא יודע מניסיון שבסבירות גבוהה יכניסו לו את הראש לשירותים אין לו שום תמריץ להודות ולמרות זאת בנושאים אילו אני דוגל באסטרטגיה היציבה ביותר מבחינה אבולוציונית ה -generous tit for tat.

    http://www.forbes.com/sites/rogerkay/2011/12/19/generous-tit-for-tat-a-winning-strategy/

    אהבתי

  7. טיט פור טאט עם נסיגה כל 10 מהלכים היא צעד יפה. כמובן שתלוי מי היריב שלך.
    השיטה הכלכלית החדשה רק בת 8 שנים. אומנם אין אינפלציה אבל עוד מוקדם להגיד אם לא תהיה פירצה בסכר. אני לא מבין איפה כל הכסף. הריבית 0.05%, עוד איזה כלים יש? למה הדירות לא מתייקרות באירופה? בארה"ב?
    יש מדד בשם באלטיק דרי, עלויות ההובלה הימית, ב אמצע 2008 עמד על קרוב ל10000 כעת עומד על 1150. לא שאני מבין בזה אבל נראה שיש הרבה ספינות מובטלות. מחירי הדלק והסחורה יורדים כי אין ביקושים. אם אין ביקוש אז אין כסף.

    אהבתי

  8. אורי, אתה אולי מכיר את הבלוג של עדו מרוז. ניבא מזמן בחוכמתו את קריסת הביקושים הסיניים שהוקדשו כולם לבניית ערי רפאים מטורפת. ואילו במערב המומנטום הדמוגרפי חלש והממשלות לא מעבירות לאנשים כסף כדי שיוכלו לצרוך.

    אהבתי

  9. אורי , לא יודע אם קראת עד הסוף. זה שווה.
    הנה המסקנה.

    “This is a strategy that just seems to be woven into the fabric of the cosmos. It works for computers. It works for people. It probably works for amoebas. It just works.”

    וחוצמזה שאלה לכולם: מה תוקף התפוגה של טיעון מסוג "עוד מוקדם מידי לומר…." ? אני מזכיר שעברו 6 שנים מתחילת המשבר.

    יש ביננו אנשים שעדין טוענים את זה לגבי המהפכה הצרפתית.

    אהבתי

  10. ראיתי אחדות מערי הרפאים האלו, זה מחזה מדהים. נסעתי שלושה ימים במעלה היאנג צה על ספינה, הם העלו את הנהר ב כ 200 מטר בפרויקט בניה גדול והעבירו את כל הכפרים שמתחת למיים לערים שבנו. כפר שלם נכנס בבנין בן 30-50 קומות והשאר ריקים, אין אורות בלילה, רק בבנינים ספורים. גם ביום אין מכוניות אין שרותי אשפה יש מרכזי קניות מרשימים חלקם פעילים ריקים מקונים, אוטוסטרדות ריקות. אבל הביקורת על ערי הרפאים נובעת מתרבות אחרת, הם לא כל כך לא הגיוניות לנו זה פשוט הגיון שונה. הקונים ידעו שלא יהיו שרותים בשנים הקרובות והשקיעו לטוח ארוך. אבל איזורים שלמים שנראו כמו שכונות עוני בירדן הפכו להיות ערים מערביות מרשימות ביותר תוך פחות מ10 שנים. חורים שרק כורי פחם גרו בהם ברחובות לא סלולים הפכו להיות רחובות הולנדיים ושכונות מרשימות מרווחות. וזה זול. לא יהיו להם בעיות תחבורה ומגורים בעתיד. זו פשוט דרך מחשבה שונה לא טעות או כשלון.
    נתקלתי בעבר בבלוג של עידו מרוז. תודה שהפנת אליו הוספתי אותו לרשימה.

    אהבתי

  11. אורי, אם הסינים דחסו מאה שנים של בנייה לתוך עשור, זה סבבה. הלוואי עלינו. אבל זה אומר שבעתיד הם יצטרכו הרבה פחות מתכות ומלט וגם אנרגיה. בנוסף הם יצטרכו לשכנע את בני עמם לבזבז כסף על דברים אחרים במקום על בתים.

    אהבתי

  12. תמריץ , נזכרתי במשהו
    אולי גם כאן זה בכל זאת מוקדם מידי לומר 🙂
    אני זוכר שקראתי איפה שהוא מזמן (אולי זה גם לא נכון … אני לא מכיר את העובדות מספיק ) שבזמו השקיעו ביתר
    בתשתיות בסינגפור ורק אח"כ (אחרי סייקל אחד של שפל) השתמשו בכולם והצמיחה התגברה והרחיבו את התשתיות וחוזר חלילה.

    אהבתי

  13. גיא, האם המשבר נפתר? האם אנחנו בדרך עם אור בקצה? אולי רק בארה"ב. המצב הכלכלי באירופה מחריף, יפן במצב עגום, אני לא רואה איך היא יוצאת ממנו. אמריקה נסוגה ממעורבות במזרח התיכון וזה יוצר מצב פוליטי לא צפוי. מדינות אופק לא יכולות להתקיים לאורך זמן עם מחירי דלק נמוכים גם לא רוסיה וחלק מדרום אמריקה. כשרע פותחים במלחמה. אני כבר זמן מה מחפש מקום טוב ויציב לברוח אליו ואין.האם אנחנו רחוקים מהתפרקות גוש היורו? כדאי ללמוד ערבית אם אתה אירופאי. מלחמה בין אירן סעודיה וכל האזור שקרוב אלינו שחוזר אחורה 100 שנה תרבותית? זה רק ישרת את אמריקה. פעם היו כל כך הרבה מקומות טובים ובטוחים בעולם. ברוב המקומות היום המסים על רכוש דראקוניים, מכונת זמן עוד לא המציאו.

    אהבתי

  14. גיא, העניין הזה של התשתיות העודפות נוגע בפרדוקס דומה לזה של חברות הסלולר בעקבות כחלון. הן התייעלו וקיצצו ופיטרו עובדים. אז האם זה טוב לכלכלה או רע לכלכלה? מצד אחד, טוב שיש התייעלות. מצד שני, רע שפחות כסף זורם במשק. הפתרון הנכון הוא לשמור על ההתייעלות ולתת לממשלה ולבנק המרכזי להדפיס כסף ולנתבו לאפיקים אחרים. אותו דבר קורה כשיש תשתיות עודפות ולא צריך להוציא כסף על בניית תשתית. האם זה טוב או רע? זה טוב, אם יש בנק מרכזי וממשלה שמנצלים את ההזדמנות להדפסת כסף ולהרעפתו על האוכלוסייה.

    אורי, הגזמת לחלוטין עם הפסימיות.
    בהסתכלות רבת דורות, שיעורי המס רק יורדים. גם לגבי המשבר אני לא כזה פסימי – נראה לי שבכל מקום קלטו את העיקרון – הפתרון הוא להדפיס כסף והרבה. יפן תורה את הדרך לשאר.
    הדלק הזול רע לרוסיה אבל אולי זה יאלץ את פוטין ואת אירן להתנהג ביתר מתינות. אולי לא. אבל מותר לקוות.

    אהבתי

  15. גיא, סינגפור היא בגודל של בול דואר,בערך גודל כמו עזה. מקום זעיר וחם כמו גהינום. לאחרונה מחירי הדירות נפלו שם ב 20 אחוז כהרף עיין. סינגפור היא לא בדיוק דמוקרטיה, כשאתה חוצה את הגשר למאלזיה הם בודקים כמה דלק יש לך במכונית שלא תמלא את המיכל בזול ומסטיק אפשר רק עם פתק של רופא. הם יכולים לשלוט בכלכלה מהר יותר מסין. הם יצואני סחורות גדולים יותר מהונג קונג וגם הם יסבלו קשות ממתון בסין. קראתי לפני 14 שנה שהם היו ברצף של 56 חודשים שמחירי הדירות היו נמוכים מחודש לחודש ו30 אחוז מהאוכלוסיה החזיקה משכנתאות גבוהות מערך הבית.
    בסין שמעתי שהם מעודדים מאד את המשפחות לבזבז ולהפוך לקפיטאליסטים כדי לגרום לגידול הצריכה הפנימית ולצמצם את היצוא. פעם ההונג קונגים היו חוצים את הגבול לעשות קניות בסין, היום הכל יקר כמעט באותה מידה. הם כבר מחזיקים שם משרתות פיליפיניות ועובדים לא חוקיים מצפון קוריאה.
    מעניין מה יקרה לכלכלת תורכיה שהיתה פעם תחנת מעבר ליצוא מסין לאירופה.

    אהבתי

  16. תמריץ ,
    אם כבר אני מדבר על מפות וטרטוריות ואני ונכנס לענייני כלכלה אז
    איפה ממקמים אותך על המפה הזאת 🙂
    http://en.wikipedia.org/wiki/Schools_of_economic_thought
    אל תעלב או תחשוב שאני רוצה להכניס אותך לקופסא אני פשוט רוצה לסדר לי
    את התפיסה בראש.
    התחלתי לקרוא ובנתיים הבנתי מה אתה לא.
    אתה יכול לקצר תהליכים? 🙂

    אהבתי

  17. אני מביע דעות ששואבות מקיינס וממשיכי דרכו. אבל בניגוד לרבים מהקיינסיאנים, אני פחות מוטרד מאי שוויון ולכן בעוד רובם אנשי שמאל כלכלי, אני בימין.

    אהבתי

  18. תודה 🙂
    קיינסיאנים חדש לא? או שפיספסתי משהו?
    הפיסקה שניה בכל זאת תופסת לגביך ,נכון?

    New Keynesian economists fully agree with New Classical economists that in the long run, the classical dichotomy holds: changes in the money supply are neutral

    Nonetheless, New Keynesian economists do not advocate using expansive monetary policy for short run gains in output and employment, as it would raise inflationary expectations and thus store up problems for the future

    However when the economy is hit by some unexpected external shock, it may be a good idea to offset the macroeconomic effects of the shock with monetary policy. This is especially true if the unexpected shock is one (like a fall in consumer confidence) which tends to lower both output and inflation; in that case, expanding the money supply (lowering interest rates) helps by increasing output while stabilizing inflation and inflationary expectations

    אהבתי

  19. כן. החידוש כיום מבחינת חלק מההוגים הניאו קיינסיאנים הוא שהם חוששים שמצב של אינפלציה נמוכה אינו קצר טווח אלא מתמשך וידרוש תמרוץ ארוך טווח כפי שקרה ביפן.

    אהבתי

  20. אורי , יש הבדל לדעתך בכדאיות/סיכון השקעות בתחום הנדל"ן בין סינגפור להונג-קונג?
    אורי , מה עם ניו-זילנד?
    יש לך את האי הדרומי שהוא בגודל של אנגליה עם אוכלוסיה של מיליון.
    בחוף המערבי האוכלוסיה הרבה יותר דלילה. יש שם אינטרנט אז אתה יכול להיות
    מחובר. יש להם גם קצת בעיות שלא יהיה משעמם לגמרי.
    נראה לי שמעבר לשם זה לפחות מבחינת גודל האוכלוסיה כמו ביקור באנגליה
    של המאות ה 16-17.

    אהבתי

  21. זה שהאינפלציה עדיין לא התפרצה לא אומר שזה לא יקרה. כמו כן מדיניות ההדפסה יתכן שיצרה בועות שעדיין אין לשער כיצד ומתי יתנפצו. גם את גרינספאן הכתירו כנגיד חצי אלוהי. ב-2008 כבר שינו את הדעה.

    אהבתי

  22. גיא, הרבה מדינות אטרקטיביות להשקעה חוקקו בשנתיים האחרונות חוקים שמקשים השקעות של זרים בנכסים. את סינגפור אני מכיר מעט, אני יודע שגם שם היו הרבה השקעות של סינים שהעלו את ערך הדיור. זה לא מקום סימפטי לגור אלא אם אתה מטעמי עבודה. אגב יש שם קהילה יהודית עירקית בת 900 שנים. בניו זילנד המחירים של הדירות גבוהים מאד. באוסטרליה יש כבר יותר סינים מאשר בסין ואני מניח שהם הגיעו גם לניו זילנד. לטעמי אוסטרליה משעממת מאד. אני מניח שניו זילנד דומה. בהונג קונג המחירים עלו כמו בישראל. חלמתי לצאת לפנסיה בבריטיש קולומביה אבל מחירי הדירות בממוצע שם הם כבר 900 אלף דולר.
    מה דעתך על טנריף? או קורפו?אלו שני מקומות שלדעתי יהיו בשנים הקרובות מבוקשים על ידי מערביים. יש שם הרבה בריטים וזול ונהייה זול מיום ליום ומזג האויר טוב. אתה צריך גם לחשוב על ביטוח בריאות לעת זיקנה.
    התבוננתי לאחרונה על מחירי דירות בכרמל הצרפתי וזה מקום כלל לא רע לגור בו,

    אהבתי

  23. אורי, קשה לי לכמת את הפרשי השעמום הפוטנציאליים בין בריטיש קולובמיה לניו זילנד אבל את מחירי הדיור אני יכול לנסות.
    אני מזכיר שמדובר בדולר ניו זילנדי ששווה היום לערך קצת יותר משלושה שקלים.
    http://www.realestate.co.nz/residential/all/central-otago-lakes-district/queenstown
    בחרתי לך את בירת האיזור אם אתה רוצה להוזיל קצת חפש גם ב Wanaka.
    אם תתאמץ אולי תוכל למצוא משהו שיקר במקצת מהכרמל הצרפתי.

    אני מעדיף לטייל באיי יוון על תיאלנד אבל נראה לי שהאוכלוסיה היוונית מאד אנטישמית אז זה לא היה המקום הראשון שהייתי חושב לשקול לגור בו ( בכלל, אני לא איזה מומחה נדלניסט גדול).

    אני גם חיפאי לשעבר ולא הבנתי למה אלדד הוציא דיבתה של העיר. אני חושב שקראתי שבנתוני זיהום אויר ת"א כבר מזמן רואה את חיפה במראה האחורית.
    חיפה זה אחלה מקום , יש ים , יש ירוק , יש שקט , לא רואים בטון כשמביטים אל האופק, אם נוסעים מזרחה לא מגיעים להרי החושך , העיר בנויה על פי קווי יסוד של שלטון מפאי ומזכירה את שנות ה70 , בדימיוני אני עדיין יכול לדמיין את בעלי המלאכה באיזורי השוק בעיר מדברים איידיש 🙂

    אם אשתי לא הייתה מושבניקית שמוכנה במקסימום להתרחק 800 מטר מההורים שלה הייתי כנראה גר בחיפה. על ניו-זילנד אני אפילו לא מעז לחלום.
    בכל מקרה אם יהיה חסר לי כסף בפנסיה (כנראה שלא) / ארצה לעזור לילדי מעבר למה שיגיע להם ארביטראז נדל"ני לחיפה נמצא בתוכניות.

    אהבתי

  24. http://reason.com/archives/2014/11/30/whatever-happened-to-inflation

    גיא, בריטיש קולומביה לא קרה מדי בחורף, האנשים דוברי אנגלית בריטית ושמרנים. יש חיים עשירים מאד בואנקובר וויקטוריה והן ערים יפות. בויקטוריה יש אחד הגנים היפים בעולם וקל להכנס למכונית ולסוע לאיים או לפנים היבשת או לסיאטל לחוף המערבי. אפשר לסוע עד סאן פרנסיסקו ואפילו מקסיקו. יש סופר מרקטים גדולים וביטוח רפואי טוב וההגיון שלהם דומה לשלנו. קצת דומה לחיפה.
    ניו זילנד, לא היתי אבל זה קצת רחוק. היתי מספר פעמים באוסטרליה והם כנראה דומים לניו זילנדים. זה היה חד גוני שם.
    תאילנד, אם אתה מטייל זה נחמד, אם אתה גר אתה מגלה שהם עצלנים נצלנים ורמאים. אבל זה מקום טוב לטפולי שיניים אם אתה צריך השתלות.
    באיי יון יש איזורים שיש בהם הרבה בריטים ואפשר לחיות בזול ונוחות באוירה אירופאית זה גם לא רחוק מישראל, האוכל טוב הסופר מרקטים נוחים והבתים זולים יחסית..
    לגבי חיפה, אני מרגיש בדיוק כמוך.
    בהונג קונג יש איזורים שדומים לחיפה, הם דומים לישראלים, זו מדינת מנדט בריטית לשעבר והיא מזכירה את ישראל של שנות ה 70. יש מבחר גדול של מוצרים זולים ויקרים ואופציות נוחות, הבירוקרטיה פשוטה מאד ולא מסובכת, ביטוח הבריאות טוב מאד. לסוע מהונג קונג לכל מקום באיזור זול וזמין. רק טחינה אי אפשר למצוא. האינפלציה בין 5-6 אחוז

    אהבתי

  25. אורי, אתה יכול לחבר ספר עם כל העצות האלו. הבעיה שרוב האנשים לא יכולים לחיות מחסכונות ויצטרכו לקבל אשרת עבודה ולמצוא מקום עבודה. כשהייתי בהונג קונג הרגשתי שמדובר בשיבוט אינסופי של קניון רמת אביב בצמידות לסלמס שלא היו מביישים את אזור התחנה המרכזית. פסגת ויקטוריה כמובן יפהפיה. חיפה משודרגת ביותר.

    אהבתי

  26. כן , אני אקנה את הספר.
    עצרתי בהונג-קונג ל12 שעות בחזרה מטיול בניו-זילנד ולא היה לי כוח/חשק אפילו להסתובב במה שתמריץ תיאר וראיתי מהמטוס. נשארתי בשדה התעופה כי לא רציתי להרוס את טעם הזיכרונות.
    באוסטרליה לא הייתי אבל הבנתי שהאופי של המקומות שונה.
    עד המאה ה12 לא דרכה כף רגל אדם בניו זילנד עד שהגיעו פולינזים עם סירות.
    האוכלוסיה באיזור העיירות בניו-זילנד שדיברתי עליו היא כ5000 ו 10000 וכל הזמן יש שם תיירות מתחלפת מכל העולם כך שמי שמתעקש יכול למצוא עניין.

    אתה גר כרגע בהונג קונג או מבקר?

    אהבתי

  27. הניוזילנדים כך נאמר לי דומים מאד לקנדים. באוסטרליה היתי מספר פעמים וזו לא אירופה. הם די יבשים.
    המקומות שתארת תמריץ בהונג קונג הם בערך כמו לתאר את תל אביב כישראל. די נכון אבל לא רק. קיים האי ההררי הונג קונג שרוב האוכלוסיה יושבת בו לאורך החוף באיזור המשקיף על היבשת מרחק של כקילומטר, ורצועת היבשת מול הונג קונג. באיזורים האלו גרים למעלה משליש תושבי הונג קונג. אם אינני טועה הונג קונג מופיעה בספר השיאים של גיניס כמדינה המאוכלסת ביותר מעל 1000 קילומטר, יש איזורים עירוניים ברצועה ביבשת שמוזכרים בספר גיניס כמאוכלסים ביותר בעולם. יש עושר ושכונות עוני צד בצד אבל זה לא עוני לשמו. אפשר לומר שלמרות שההבדל בין העשירים לעניים הוא הקיצוני ביותר בעולם, אין עניים. השרותים הסוציאלים טובים, המדינה עשירה והעשירים מעבירים לעניים ביד רחבה.
    אבל, פרט לאיזורים האלו רוב הונג קונג זה הטריטוריות החדשות, האיזור בין חוף הים לגבול הסיני והוא מזכיר את איזור חיפה. ויש גם כ 235 איים חלקם מיושב. שדה התעופה שהיית בו גיא נמצא בגב של האי הגדול ביותר בהונג קונג, לאנטאו, הוא בנוי על שטח שיובש מהים. היה לוקח לך יותר משעה להגיע להונג קונג משם רק ברכבת תחתית.
    בפעם הראשונה שביקרתי בהונג קונג שיטחה היה כ 1030 ק"מ, כיום הוא למעלה מ1100, הם לא מפסיקים ליבש את הים. כשהבריטים הגיעו האי הונג קונג היה 2800 מטר מהיבשה, כעת הוא כ 700 בנקודה הקרובה. ככה המדינה יוצרת כסף יש מאיין.
    האזורים מחוץ למרכז שונים מאד באופיים מהמרכז הדחוס והרועש. יש ערים עם בתים של 60 קומות שנבנו ללא כבישים סביב יציאת תחנות רכבת, יש כפרי דיגים.

    אני מתגורר על אי שנמצא כ 13 קילומטר ממרכז הונג קונג ומזכיר את הכרמל הצרפתי בשנות ה70, רוב התושבים בו מערביים בעיקר בריטים ויש בכפר הראשי יותר פאבים ומסעדות טאפס וקבב טורקי מאשר בפרבר לונדוני. זו היתה מושבת היפים בשנות ה 80 ונשאר משהו מהאוירה. גרים באי כ 6000 תושבים. אין רכב פרט לאופניים אבל במעבורת לוקח רק 25 דקות להגיע להונג קונג. על האי נמצאת תחנת הכוח שמספקת את כל החשמל של האי הונג קונג. התחנה שיכת למשפחה יהודית עירקית בשם כדורי שברחה משנחאי בערך ב 1935 כשהיפנים הגיעו. עברתי פה דרך חברת מחשבים לפני כ 14 שנים. הסתובבתי בסין בכל דרום מזרח אסיה ואפריקה והיתי מגיע להונג קונג כדי לחפש אווירה מערבית, ב 5 שנים האחרונות אני פחות או יותר נמצא פה יותר מאשר בארץ.
    תמריץ, אם אתה ישראלי שחסך כל חייו והשקיע בדירה אתה יכול למצוא מקומות שבעלות הדירה שלך תוכל לחיות יפה ורגוע. באיזה שלב אתה צריך לעשות נקודת עצירה ולפרוש ולהפסיק לרוץ. אי אפשר ללכת לעבודה כל החיים ואז הם נגמרים ואין לך כוח לכלום. בגיל 40 פלוס תחלתי להסתובב, לקחתי 50 אלף דולר חסכונות ובמשך כ5 שנים טיילתי ב 58 מדינות, אחרי שישבתי 20 שנה מאחורי שולחן במשרד מול מחשב בלי לדעת מה מזג האויר בחוץ. אני רק מצטער שלא עשיתי את זה קודם לכן. האנשים שפגשתי עזרו לי אחרי זה למצוא דרך להתבסס כלכלית מהשקעות בנכסים מבלי לעבוד כשכיר עבור מישהו אחר.

    אהבתי

  28. אורי, סיפור חיים מעניין יש לך.
    אני כן זוכר את הנסיעה ברכבת האקספרס מנמל התעופה של הונג קונג לעיר. באמת התפלאתי שבמקום כל כך צפוף רואים מהחלון נופי טבע רבים. לשם השוואה, נסעתי מטוקיו לקיוטו ברכבת הקליע ולא ראיתי כמעט שום נוף. רק בניה צפופה.

    אהבתי

  29. מגניב!
    טוב , אם אתה מזמין ותמריץ גם רוצה אני אבוא לביקור 🙂 . נשמע מאד מעניין.
    אל דאגה יש לי פס ואישור ואני לא מביא את האשה והילדים 🙂 בד"כ אני מטייל לבד.

    אני גם כבר לא במירוץ , עובד חצי משרה וגם לא חייב. אשתי עובדת – העבודה לא מפריעה לה ואני עוד פחות.

    אגב , יש יתרונות לאנשים יבשים – הם לא אוהבים להפריע.
    עבדתי פעם בדרום דקוטה ( ליד הר רשמור) 10 שעות ליום בלי לקבל על זה כסף
    מהחברה בארץ על שעות נוספות כשכולם היו מגיעים בתשע ויוצאים בחמש.
    הקיצר החברה מהחברה התקשרו להתלונן בחברה הישראלית שאני עובד יותר מידי.
    טוב , גם בגילי הצעיר דאז עבודה לא הייתה בראש מעייני כך שלא הייתה בעייה.

    אני יודע שהרבה אמריקאים עושים ארביטראז נדלני לאיזורים הללו , קונים חוות
    ויוצאים לפנסיה.

    אהבתי

  30. קשה לי להאמין למספרים, שכר של מי עלה ב 63% ב4 שנים?

    1. בעוד שבשנת 2002 היתה דירה בבעלות כ-66% מבני ה-35, בשנת 2012 ירד השיעור ל-60%.

    2. הגיל החציוני של רוכשי הדירה הראשונה עלה בין 2002 ל-2012 בקרוב לשנתיים ועומד כיום על כ-32 שנים.

    3. מחירן החציוני של דירות הנרכשות על ידי זוגות צעירים עלה בתקופה הנחקרת בכ-72%. כמעט כל העלייה היתה בפרק הזמן של 2008 עד 2012.

    4. רוכשי הדירות מרוויחים יותר. הכנסתם החציונית מעבודה שכירה של הזוגות הצעירים רוכשי הדירות, עלתה נומינלית בכ-63% בתקופה הנחקרת, בשעה שבקרב כלל השכירים גדלה בכ-29%. המחקר מעריך כי "הפער נובע מכך שלרוכשי דירות יש ייצוג גבוה יחסית באוכלוסיית השכירים שמעמדם הכלכלי שפיר, ובמהלך השנים שכרה של אוכלוסייה זו עלה מהר יותר מזה של כלל השכירים, במיוחד מאז 2007".

    5. "נשיגות הרכישה" – מושג המתאר את היחס החציוני בין מחיר הדירות שרכשו הזוגות הצעירים למספר שנות ההכנסה הפנויה של אותם הזוגות. זו השתפרה בין 2002 ל-2008 מ-6.1 ל-5.1 שנים. ואולם בשנתיים הבאות, עם עליות המחירים החדות, גדל היחס בחדות, וכיום עומד היחס על כ-6.4 שנים.

    6. מ-2008 חל גידול של למעלה מ-25% במספר שנות ההכנסה הפנויה שנדרש לזוג צעיר לרכישת דירה. עם זאת, בהשוואה ל-2002 חל גידול של 5% בלבד

    אהבתי

  31. אורי, קראתי הבוקר את הכתבה. השכר עלה ב63 אחוז בעשור. ראה להלן סעיף 4.
    שיעורי המיסוי על השכר היו גבוהים יותר. מנגד קצבאות הילדים היו גבוהות יותר,
    מחירי המזון והדלק היו זולים בהרבה. הכי חשוב ב 2002 הייתה צמיחה שלילית במשק, סילבן שלום היה שר האוצר והיינו במבצע חומת מגן. לא הייתה הרבה אופטימיות בשביל לרכוש דירות ותלהתחייב לטווח הארוך. אם כך , יתכן שהמצב ב 2012 היה אף יותר טוב למרות המחאה בקרב מי שמתאפשר לו לרכוש דירה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s