מדוע הין לא צפוי לקרוס

כתבתי בעבר על התיאוריה הכלכלית השגויה לגבי יפן, לפיה בגלל חובותיה העצומים היא עומדת בפני פשיטת רגל. מי שמאמין בתיאוריה הזו חוזה קריסה רבתי של הין. לכאורה, יש לו חיזוק מהעובדות – הין בנפילה תלולה. היו ימים לא רחוקים שבהם היה 100 ינים היו שווים 5.20 ש"ח, ואילו היום הם שווים פחות מ-3.30 ש"ח. לדעה בגנות יפן והין יש אוהדים רבים, חלקם משקיעים מוכשרים ולא קוטלי קנים בכלל, למשל כאן.

אבל הטיעון לפיו נפילת הין מוכיחה שיפן חיה מעבר ליכולותיה ומצויה בפשיטת רגל הוא כמעט אירוני, משום שההיפך הוא הנכון. מה מעיד על כך שמדינה חיה מחוץ ליכולותיה? ובכן, די בכך שנסתכל בשלל הידיעות מוונצואלה כדי ללמוד איך זה נראה. ידיעה אחת מספרת כי זארה בוונצואלה מגבילה את לקוחותיה לחמישה פריטים בחודש.  ידיעה אחרת מספרת שבוונצואלה אין די גלילי טואלט.  בפרט, הסימן המובהק ביותר לכך שונצואלה חיה מעבר ליכולותיה הוא שהמשכורות בוונצואלה צריכות לרדוף כל הזמן אחרי האינפלציה המאמירה.  המצב בוונצואלה צפוי רק להתדרדר בעקבות השחיקה במחירי הנפט ויהיה מעניין להמשיך לעקוב אחרי מה שיקרה במדינה הזו.

ומה, לעומת זאת, קורה ביפן? האם דווח שם על תורים לנייר טואלט? על עליית משכורות שלא מדביקה את קצב האינפלציה? ההיפך הגמור הוא הנכון – הבעיה של יפן היא לא האינפלציה, גם לא תורים ומחסור. הבעיה היא ההיפך מאינפלציה – דיפלציה. המחירים ביפן ירדו לאורך שנים רבות. זהו סימן מובהק לכך שיפן אינה מצויה במחסור, אלא בעודף. דיפלציה מרמזת שהבעיה אינה בכך שהיפנים רוכשים יותר מדי, אלא שהם רוכשים פחות מדי וישנו בארצם עודף היצע.

מדוע אם כך הין יורד? ירידת הין לא נכפתה על היפנים בגין איזשהו מחסור. ההיפך הגמור – החלשת הין זו החלטה שקיבלו היפנים מרצונם, בחוכמה רבה, במסגרת מדיניות הדפסת כספים אינטנסיבית. המטרה של המדיניות הזו אינה להציל את יפן מפשיטת רגל. גם קודם להנהגת המדיניות הזו לא היה כל סימן שהריביות על החוב היפני עומדות לעלות ושהנושים בפתח (דבר שגם לא היה יכול לקרות עקרונית בשל המעגליות של הכסף).  המטרה היא להשיב את הצמיחה ליפן. אבל בין אם תהיה צמיחה ביפן ובין אם לא תהיה צמיחה, דבר אחד בטוח – לפשוט רגל המדינה הזו לא תפשוט. אין כל סימן לכך שהיא חיה מעבר ליכולותיה. הכול מעיד על ההיפך הגמור – סביר להניח שהיפנים יכולים לחיות הרבה יותר טוב, ועם הסיוע של מדיניות הדפסת הכספים הנוכחית, מסתבר שהם באמת יחיו בעתיד הרבה יותר טוב.

מה הוא אם כך הערך הצפוי של הין? ניבוי ערך מטבעות לטווח הקצר הוא דבר קשה מאוד, אבל ברמת המחירים הנוכחית יפן נראית לי די זולה, בניגוד גמור למה שהייתה לאורך שנים, ולכן אני אופתע מאוד אם הין ייחלש עוד משמעותית.

38 תגובות על ״מדוע הין לא צפוי לקרוס״

  1. בעייה נוספת ומשמעותית יותר (הרי לא מהיום סובלת יפן מדפלציה) היא הצמיחה השלילית שלה(תמג, gdp):
    ירידה של 7.6% (!) ברבעון השני, ירידה של 1.6% ברבעון הנוכחי.

    אהבתי

  2. ג'וש. המיתון ביפן נגרם בשל העלאת מס הקניה. זה היה אסון ידוע מראש וכתבתי על כך בזמנו. אבל בסופו של דבר מדובר באפקט חד פעמי.

    אהבתי

  3. לא הבנתי איך הגעת למסקנה שלך, מצד אחד אתה מסכים שהמדיניות של הממשלה והבנק המרכזי היפני הוא להמשיך ולהחליש את המטבע כדי להביא לאינפלציה וצמיחה (כיזו הדרך היחידה שלהם כרגע לגרום לזה) ומאידך, בסוף הפוסט אתה כותב שאתה לא צופה שהיין ייחלש משמעותית.

    דבר שני, הבנק המרכזי היפני פתח לפני כשנה וחצי-שנתיים בניסוי המוניטארי הגדול ביותר בהיסטוריה של הבנקים המרכזיים מאז ומעולם, במיוחד בכל הקשור למדיניות מוניטארית מרחיבה. היקף הדפסת המטבע ביחס לגודל הכלכלה (תמ"ג) הינו חסר תקדים בהיסטוריה המודרנית ואת ההשפעות והתוצאות שלו אנו ממש לא יכולים לדעת כי אנו רק בתחילתו.

    לפי ה"טון" שלך בפוסט אין כמעט שום סכנה בהדפסת כסף מאסיבית ויוצאת דופן מבחינה היסטורית…. לפי הרציונל הזה אז למה בכלל הממשלה צריכה לגייס חוב? מתי שהיא צריכה כסף אז שפשוט תדפיס אותו. מבצע "צוק איתן" עלה 10 מיליארד שקל אז למה לדאוג למקורות מימון אם אפשר פשוט להדפיס עוד 10 מיליארד (היום גם לא צריך מכונות דפוס כמו פעם, הכל נעשה בלחיצת כפתור ממוחשבת), משרד הביטחון רוצה תוספת של מיליארדים? שבוגי יילך למשדר של קרנית פלוג ותוך דקה היא מארגנת לו כמה מיליארדים שהוא רק רוצה.

    אהבתי

  4. מאחר ומחירי הדלק בעולם יורדים בצורה קיצונית וכבר יש דיבורים על 70 ואפילו 50 דולר לחבית, האם זה ישפיע על יצוא הגז שלנו והכלכלה שלנו?

    אהבתי

  5. "לחיות מעבר ליכולות שלך" אינו ההגדרה לפשיטת רגל. הוא סממן אחד אבל לא עצם הדבר.
    פשיטת רגל היא שאדם/ישות כלכלית לא מסוגלים לשלם את חובותיהם. זה פשיטת רגל וזה בדיוק המצב של יפן.
    זה שביפן אין מחסור בנייר טואלט זה בגלל שיפן נמצאית במחזור החיים שלה במקום טוב בעוד שונצואלה נמצאית במקום רע.
    כמו שבישראל של שנות ה-50 היה צנע אבל לא היינו בפשיטת רגל, כך ונצואלה (שאינה צעירה כישראל בשנות ה-50 אבל פוליטית תרבותית וכלכלית היא בהחלט שם). בניגוד לכך יפן נמצאית במחזור החיים שלה במקום "בוגר" יותר, כזה שאין בו מחסור בנייר טואלט.
    גם אי.די.בי הייתה חדלת פרעון אבל הבנקים הסכימו לתת לה כסף לנייר טואלט לשירותים וניקיון המשרדים (ולדברים נוספים) אבל זה לא הופך אותה לבעלת יכולת לפריעת חובותיה.
    כך שאתה מבלבל בין שני מושגים שונים – רמת חיים וסולבנטיות.

    אתה צודק שהעיקר זה רמת החיים. אני מסכים שכסף הוא רק ייצוג ורווחה היא העיקר, אבל אתה מבין שחדל פרעון לא יוכל לקיים רמת חיים טובה לאורך זמן.

    אני חייב להסכים להיגיון הישר של עדו מרוז שמדיניות מוניטרית יכולה לעזור רק אם היא מלווה התייעלות או שינוי פיזי אמיתי. שינו יכול להיות: גידול באוכלוסיה/טכנולוגיה חדשה/ מקור אנרגיה חדש/ התייעלות/ הקצאה מחודשת של התקציב/ גידול בתעסוקה/ יזמות/ פתיחת עסקים חדשים ועוד ….

    מדיניות מוניטרית לבדה פוטרת בעיות בטווח הקצר בלבד ויישומה ללא מעשים נוספים מהווה רק תמריץ לעצלנות ותו לא.

    גם היפנים לא מאמינים במדיניות של הדפסת כספים כפתרון, אחרת הם לא היו מחכים מעל 20 שנה לאבה בשביל להדפיס כסף רק בימים אלו ממש. אז למה הם מדפיסים? כי כלו כל הקיצין. כל מה שהיפנים ניסו לא הועיל. היפנים הגיעו ליעילות מרשימה, הם הכי מתקדמים ברובוטיקה ובטכנולוגיה, הם הזרימו כספים (והעלו את החוב בגללו לשיעור של 230% מהתמ"ג) והקצאו אותם מחדש, הם משתמשים באנרגיה גרעינית (עד הסיפור של פוקשימה), הם עודדו פתיחת פירמות ועסקים.

    שום דבר לא עזר !!

    אהבתי

  6. ד', בעיקרון הדפסת כסף במקום לקיחת חוב יכולה לעבוד. זו הרי הטענה של הבלוג "הכלכלה האמיתית". כל הסיפור של לקיחת חובות ממשלתיים זו עוד שיטה לנהל את הכלכלה. זה לא חלק מחוקי הפיזיקה הנצחיים.
    מה שכן בטוח הוא שכאשר הממשלה עושה שימוש במשאבים היא מסתכנת בכך שלסקטור הפרטי יחסרו משאבים. אם לא תצמצם את כמות הכסף בידי הסקטור הפרטי, בדרך כזו או אחרת, עלול להיווצר מצב שבו בסקטור הפרטי יותר מדי כסף ירדוף פחות מדי משאבים וזה מביא לאינפלציה.

    אהבתי

  7. יאיר, לא במקרה הבאתי את ונצואלה ולא מדינה אפריקנית כזו או אחרת שענייה ממנה בהרבה. הדינמיקה בוונצואלה היא לא סתם של מדינה ענייה אלא של מדינה שמנסה לחיות מעבר ליכולותיה. הממשלה שם מנסה להרעיף כסף על העניים, אבל אין לה מספיק כסף לכך וזה יוצר מצב שבו כל הזמן רואים מחסור בדברים שבעבר לא היה בהם מחסור. זו לא דינמיקה של עוני יציב אלא של פשיטת רגל.
    ביפן שום מחיר אינו אינפלציוני. זה לא סימן של מחסור כלשהו.

    אהבתי

  8. יאיר, אוסיף ואומר דבר פשוט – פשיטת רגל זה כשמדינה לא מסוגלת לשלם חובותיה. יפן בוודאי מסוגלת כי יש לה מדפסת כסף.
    אמנם אפשר לטעון שמדינה שנכנסת לאינפלציה אדירה כדי להחזיר חובות עדיין ראויה להיקרא פושטת רגל, אבל גם זה לא רלוונטי ליפן כי היא בדיפלציה. אז כן – אם נראה ביפן אינפלציה שנתית של 10% אסכים שזו פשיטת רגל, אבל אנחנו רחוקים מכך שנות אור.

    אהבתי

  9. ד, לגבי השאלה בראשית דבריך – מדוע אני אופטימי לגבי הין אם אני חושב שהמדיניות היא להוריד מחירו. ובכן, ין חלש מועיל למאזן הסחר וכך יוצר כוח נגדי ללחץ להורידו. אם חברות יפניות יצליחו לייצא יותר בשל הין החלש, הן יקבלו דולרים ואירו ורמניבי וימירו לין לשלם משכורות לעובדים חדשים ולהקים מתקני ייצור חדשים, מה שיעלה מחירו.
    בשלב מסוים האינפלציה של 2÷ שיפן זקוקה לה תגיע בשל מומנטום של צמיחה ולא בשל פיחות מתמיד. גם ארה"ב לא זקוקה לפיחות אינסופי כדי לצמוח.

    אהבתי

  10. אורי, ישראל יבואנית נפט ולפיכך ירידת מחירי הנפט משמעותה חיובית וצפויה להוזיל יוקר המחיה. וגם לאפשר הדפסת כסף נוספת של בנק ישראל כדי להדוף הדיפלציה מכיוון הנפט. הגז הטבעי נסחר בשוק אחר ולא בטוח שיש כזה קשר בטווח הקצר בין מחירו למחיר הנפט. גם היום סולר לתחנת כוח יותר יקר ויותר מזהם כאלטרנטיבה לגז טבעי.

    אהבתי

  11. אתה מציע שלא למכור את הגז כי זה יחזק את המטבע. האם יש דרך להחליש את המטבע ועדיין לחזק את מצב המדינה? למכור גז ביוקר, לרכוש בלי סוף מטבע זר ואפילו לקנות בעזרתו את ברלין או אי בים התיכון והעיקר שלא לחזק את המטבע? האם אין לבנק המרכזי שיטות להחליש את ערך המטבע מבלי ליצור אינפלציה? חייבת דרך שתאפשר להשקיע את המטבע הזר שהמדינה קונה בתחום שלטווח ארוך יביא רווחה למדינה.

    אהבתי

  12. אורי, מה שבנק ישראל עושה דרך שגרה עונה לשאלתך – הוא רוכש מט"ח ומניות ומקזז בכך את ההשפעה של גז טבעי על מאזן התשלומים.

    אהבתי

  13. אם כך אין למו מה לחשוש מכך שלאחר אלפיים שנה המצב הכלכלי שלנו טוב מזה של הגויים. חבל רק שהמדינה עשירה והאזרחים מתלוננים.
    האירופאים לא יעלו את הריבית וידפיסו יותר כסף, סין הורידה את הריבית אמש ומדפיסה יותר כסף. גם אם האמריקאים ירשו לעצמם לעלות את הריבית לא נראה את מחירי הדירות יורדים בארץ ואת כלכלת העולם מגיבה בקיצוניות. לפחות לא בשנתיים הקרובות.

    אהבתי

  14. לא כ"כ הבנתי:
    הין קרס מול הדולר (בעיקר בגלל התערבות ממשלתית ) ב-17% בשלושה חודשים אחרונים, ו-55% בשנתיים.
    אם זה לא קריסה , אז מה זה כן?

    קאטו הזקן היה אומר: "אובמה נשיא עלוב".

    אהבתי

  15. לא אמרתי שהוא לא קרס. אמרתי שאינו צפוי לקרוס עוד משמעותית להערכתי. בתחילת נפילתו יפן הייתה מדינה יקרה והיום היא כבר ממש לא.

    אהבתי

  16. כמובן שוב הכל הפוך .יפן נאלצה להעלות את המיסים כי אנשים לא קנו יותר אגרות חוב .כל עוד היה דפלציה האגרות חוב עלו יחסית למחירים מכיוון שהגידלו את האינפלציה יצרו חוסר ביטחון באיגרות החוב הממשלתיות.העלאת המס לא מספיקה כמובן ובכלל תוכננה עוד אחת. הבעיה היפנית והעולמית שצריך להעלות את הריבית ולחכות לנפילת הנכסים הלא טובים ולא להוריד את הריבית גם בקריסה הריבית לא צריכה לרדת לעולם מתחת ל 4 אחוז.יפן היא לא לונצואלה מסיבה אחת החוב היפני הוא פנימי ו ניתן להכריח אנשים צייתנים לתת הלוואה למדינה שלהם.החוב בוונצואלה הוא חיצוני ולזה אין פיתרון.

    אהבתי

  17. עמוס, השקפותיך זהות להשקפה האוסטרית בכלכלה. כבר הבעתי דעתי שהיא שגויה לחלוטין ואף לא מסתמכת על עובדות. למשל הריביות על אג"ח יפן הן הנמוכות בעולם.

    אהבתי

  18. מישהו שאל מי ישלם את ה4 אחוז.דבר ראשון 4 אחוז זה מדיניות של הבנק ולכן המדינה תשלם את זה או שלא תלווה מה שטוב למדינה.דבר שני תמיד יש חברות שמצליחות להרוויח מעל 4 אחוז לשנה.מה שנכון שאם זה גבוה מדי הבנקים יתנו את זה בתנאים מאוד ספציפיים והשוק החופשי יקבע ריבית יותר נמוכה. דעתי האישית השוק החופשי לא יתן ריבית יותר נמוכה כי יש מספיק כאלה שיכולים לתת ריבית מעל 4 אחוז התירוץ הזה מאפשר למדינה לא להתייעל ו לקבל מהאזרחים כסף בריבית נמוכה מאוד.תהליך הגמילה יהיה כמובן קשה ייקח לפחות שנה שנתיים ואף פוליטיקאי לא חזק מספיק לעשותו.תשובה לתמריץ הריבית הנמוכה על איגרות חוב טובה שיש דפלציה שגורמת למעשה לריבית גבוהה יותר ולכן עכשיו שיש אינפלציה נאלצים לקחת מס במקום חוב. אני מוכן לקבל גם שאם יש אינפלציה שלילית היא תרד מה4 אחוז זה עדיין אומר ריבית מעל 2 אחוז ולא 0 אחוז.

    אהבתי

  19. אחרי שהתייאש מהסיכוי שברני סנדרס יהיה נשיא, נראה שגיא רולניק מצא גיבור חדש – מאותה ליגה. גם לגופו של עניין הטקסט די מטופש. רווחי העתק של חברות התרופות הם בראש ובראשונה המנוע לפיתוח תרופות חדשות.
    "אני נראה מובס כי אני מובס" – קייל באס, הלוחם שגילה באיחור שהמשחק מכור
    http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006

    אהבתי

  20. תמריץ, מצטער , לא השתכנעתי.
    יש שם גרף שמראה שההוצאה על מחקר ופיתוח כאחוז מההכנסות הולכת ויורדת. מצד שני נראה שההוצאות על לוביסטים וקניתי אנשים הולכות ועולות.
    להתרשמותי לא מדובר רק במשחק הישן והמרדים של השמאל ימין אלא במשהו קצת אחר.

    "
    כששאלתי את האיש העשיר בארה"ב, וורן באפט, אם אמנם מדובר בפלוטוקרטיה, הוא לא היסס: ״אנחנו עדיין לא פלוטוקרטיה, אבל אנחנו בדרך לשם". זה היה לפני ארבע שנים. נדמה לי שהגענו.
    "

    וגם לא הבנתי מה עניין תרופות לפוסט על היין.

    בברכה.

    אהבתי

  21. מגיב מוצלח מפוסט ובלוג אחר כתב ככה לגבי השוק החופשי ורגולציה נכונה.

    "יש דברים ששוק חופשי לא פותר כי היכולת של אנשים להתמקח עליהם מוגבלת כי אינם מודעים להם מראש, אינם חוזים שיקרו, אינם מבינים לחלוטין את משמעותם המשפטית, או שיש לגביהם פערי ידע כי קשה להבין מה הנורמות המקובלות בשוק לגביהם. החוק מתעסק בעיקר בדברים האלו להבנתי, ולכן הוא בסך הכול חוק טוב. אם כל שוכר היה מצויד בסוללת עורכי דין לא היה בו צורך, אבל לא זה המצב. לדעתי גם להרבה משכירים הגונים עוד בהירות משפטית רק תועיל."

    https://orikatz.wordpress.com/2016/01/28/polkman/#comment-4028

    אהבתי

  22. פטנט זה מונופול בחסות המדינה. אולי מועיל, אולי לא מועיל, אולי דרוש תיקון.

    ההצדקה שנותנים לפטנט זה שהוא בא לפתור כשל שוק: שבלי פטנט לא תהיה לכאורה מספיק השקעה במחקר ופיתוח, כי המתחרים יעתיקו ויקצרו את הפירות.

    אולי זה נכון, אולי זה לא נכון, אולי זה נכון חלקית, ואולי דרוש מנגנון אחר או מתוקן.

    אבל כשהמנגנון הממשלתי הזה לא עומד בציפיות, או שיש לו תוצאות לוואי לא רצויות, את מי צריך להאשים?

    את המנגנון הפגום? את הממשל הפגום? — כמובן שלא. 😉

    אהבתי

  23. מבקר , לא מדובר פה בסוגיה הפולנית של מי האשם.
    כמו במלחמה ביולוגית נגד מזיקים מוצצי דם , המערכת החיסונית הכלכלית שלנו נלחמת כל הזמן בגורמים שמנסים לשבור אותה, מנסים להחליש אותה, אנחנו בתור מי שאחראים על המערכת הכלכלית שלנו צריכים לדאוג תמיד לאתר את הגורמים החיצוניים המבקשים להשפיע לרעה על המערכת הכלכלית ולחזק את עצמנו בהתאם לדרישות ובהתאם לשינויים צפויים בשיווי משקל בין אוכלוסיית הטורפים לאוכלוסיית הנטרפים 😉

    בברכה.

    אהבתי

  24. מבקר, אתה רומז להתנגדות שלך למושג קניין רוחני? מה דעתך על מצב שבו מישהו יקח את הטקסטים שלך, יפרסם אותם כספר ויעשה על זה כסף מבלי לשלם לך פרוטה? ואם אין לך בעיה עם זה, מה לגבי מצב שבו מישהו פורץ לביתך ולוקח את הטקסטים ששמרת בחשאי ומפרסמם בפומבי, האם עתה כל אחד יהיה רשאי להשתמש בהם?

    אהבתי

  25. גיא, שאלת האשמה משליכה על שאלת התיקון המתבקש.

    תמריץ, אין לי התנגדות אלא ספקות, והספקות הם לא בנוגע לזכויות יוצרים אלא לפטנטים.

    אלה חיות שונות למדי, וגם החוקים והמנגנונים שלהן שונים.

    אהבתי

  26. נ.ב. אני נוטה לצדד ברפורמה בתחום הפטנטים, משהו בכיוון של: מותר להפר פטנט בתנאי שמשלמים לבעל הפטנט X% מהמכירות. המוטיבציה היא מצד אחד לתמרץ המצאה מצד שני לא לחסום שימוש בה. אני מודה שיש קשיים, כמו למשל מה קורה כשמוצר מפר כמה פטנטים, איך מחלקים את דמי הפטנט ביניהם.

    אהבתי

  27. מבקר , אני לא מבין גדול בתחום. מה שהתכוונתי לומר שכנראה בזמנו שחוקק חוק הפטנטים הוא היה מספיק יעיל לסביבה הכלכלית של זמנו ועל כך אין להאשים את המנגנון הממשלתי שכן לא מדובר בסביבה מכנית מקובעת אלא בסביבה צומחת ומשתנה.
    היום כשהשחקנים שמתמודדים מול הרגולציה התייעלו (ולפי הגרפים כנראה לצערינו התייעלו בעיקר במניפולציות ) נראה לי שיש להפעיל רגולציות יותר מחמירות משום שלפי הקטע המצוטט למטה לא נראה בכלל שרווחי החברות הם ראש בראשונה מנוע לפיתוח תרופות חדשות. אני חושב כל מי שדוגל בשוק חופשי ובתחרות צריך לתמוך ברגולציה אנטי מונופוליסטית ואנטי פלוטוקרטית. נראה שגם באפט חושב כך. בכל מקרה העמדות שלי אינן מקובעות ואמתין לפוסט ולתגובות שלך בשביל להקשיב לטיעוני הנגד.

    מתוך הכתבה –>
    באס זיהה שורה ארוכה של תרופות מקור שהפטנטים שלהן פגו, אבל חברות התרופות הצליחו להאריך את תוקף הפטנט באמצעות שינויים קלים שהכניסו בתרופה. לפעמים די היה בשינוי באריזה, במינון, בשילוב עם תרופה אחרת, כדי לתת לחברות הגנה נוספת לשנים ארוכות מתחרות – אף ש״הפטנט״ בתרופה המוגנת מפוקפק מאוד.

    חברות התרופות הן הענף מספר אחת בהוצאה שלו על לוביסטים ועל תרומות לפוליטיקאים, החל במתמודדים לנשיאות, עבור בחברי קונגרס וסנאט וכלה בפוליטיקאים ברמה הארצית במדינות שבהן יש לחברות התרופות אינטרסים מקומיים.

    חברות התרופות מעסיקות את רוב משרדי עורכי הדין הגדולים בארה״ב, ומספר עצום של עורכי דין ומומחים בתחום הרפואה והפטנטים. "איפה לדעתך הולכים לעבוד השופטים בבית הדין המיוחד לפטנטים אחרי שהם מסיימים את עבודתם?״, שואל באס ועונה: "גיליתי שרבים מהם הולכים לעבוד במספר קטן של פירמות גדולות שמייצגות את חברות התרופות".

    אהבתי

  28. זה בשביל שלא תחשבו ו\או תאשימו שהתהפכתי לגמרי על הבלוג ועברתי חלילה לצד השני 🙂
    The Greatest Intellectual Scam of All-Time: French Postmodernism

    אהבתי

  29. גיא,

    "כנראה בזמנו שחוקק חוק הפטנטים הוא היה מספיק יעיל לסביבה הכלכלית של זמנו ועל כך אין להאשים את המנגנון הממשלתי שכן לא מדובר בסביבה מכנית מקובעת אלא בסביבה צומחת ומשתנה."

    העובדה שהחקיקה מאובנת וקשה לשנותה והיא מתאימה תמיד לימים עברו, זאת ביקורת כלפי מי? כלפי העולם שהשתנה? 🙂

    ————————————————————-
    ואולי המסקנה צריכה להיות שעדיף למעט בחקיקה כי אפילו אם החוק מתאים היום הוא ימשיך ללוות אותנו עשרות שנים לאחר שכבר יפסיק להיות מתאים?

    ————————————————————-
    "חברות התרופות הצליחו להאריך את תוקף הפטנט באמצעות שינויים קלים שהכניסו בתרופה."

    — אז מה אתה ורולניק מציעים? אני רוצה הצעות, לא התייפחויות.

    ————————————————————-
    אגב, תחום התרופות מושפע לא רק ממנגנון הפטנטים אלא גם ממנגנון ה-FDA. אולי חלק מהבעיה נמצא שם.

    אהבתי

  30. מבקר , אני לא יודע אם זה פייר לרולניק שאתה שמנו באותה סירה שכן אני לא מקדיש לעניין יותר זמן מאשר אני מקדיש לכתיבת תגובה זו 🙂
    אז ככה ,לפי הבנתי,ה חקיקה מאובנת כי הלוביסטים מטעם החברות דואגים שתהיה כזו . אני הייתי מציע להחיל רגולציית פוליעשטייק שתקבע שאם זה נראה מניפולציה ( שינוי באריזה) נשמע מניפולציה(שינוי במינון) והולך כמו מניפולציה ( ערבוב עם תרופה אחרת או באופן הלקיחה… משאף ,כדור ,זריקה) אז זה מניפולציה. כך שאם זה מניפולציה אז …. נו פטנט פור יו טודיי 🙂

    אהבתי

  31. הקדשתי לנושא הפטנטים כמה דקות נוספות.
    אפשר להעמיק ולקרוא על זה כאן–>
    https://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_anticommons

    בכל זאת כמה פרגמנטים שעשויים לעניין את חובבי התקצרים :
    ————————————————————-
    The tragedy of the anticommons is a type of coordination breakdown, in which a single resource has numerous rightsholders who prevent others from using it, frustrating what would be a socially desirable outcome

    דוגמא להתערבות ממשלתית בסביבה צומחת ומשתנה.
    ————————————————————-
    In early aviation, the Wright brothers held patents on certain aspects of aircraft, while Glenn Curtiss held patents on ailerons which was an advance on the Wright's system, but antipathy between the patent holders prevented their use. The government was forced to step in and enforce the existence of a patent pool.[5]

    + הברונים השודדים גירסא 1.0
    ————————————————————-
    Michael Heller says that the rise of the "robber barons" in medieval Germany was the result of the tragedy of the anticommons.[6] Nobles commonly attempted to collect tolls on stretches of the Rhine passing by or through their fiefs, building towers alongside the river and stretching iron chains to prevent boats from carrying cargo up and down the river without paying a fee.[6] Repeated attempts by the Holy Roman Empire, including several efforts over the centuries led by the Emperor himself, to regulate toll collection on the Rhine, but it was not until the establishment of the "Rhine League" of the Emperor, certain nobles, and certain clergy that the control of the "robber barons" over the Rhine was crushed by military force. River tolls on the Rhine, increasingly imposed by states rather than individual lords, remained a sticking point in relations and commerce in the Rhine basin until the establishment of the Central Commission for Navigation on the Rhine in 1815.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s