מה יקרה כשההורים לא יהיו מסוגלים יותר לעזור עם הדירה?

גלובס פרסם השבוע כתבה המבשרת כי תם העידן שבו ילדים יכלו להסתמך על סיוע הוריהם בקניית דירה:

 "מחירי הדירות המטורפים, המשכורות הנשחקות, החסכונות הדלים, תוחלת החיים הגבוהה והפנסיות הנמוכות יכריחו את ההורים המתוסכלים, ואת הילדים המתוסכלים עוד יותר, להסתגל לעידן חדש שבו צריך להסתדר לגמרי לבד"

כל הכתבה שומרת על טון של נבואת זעם וכמובן מביאים את ירון זליכה הבלתי נלאה שאיכשהו שוב משרבב את טענתו הנצחית שהריבית הנמוכה מביאה למיתון (טענה אבסורדית השקולה לדאגה של פיזיקאי מכך שכוח המשיכה ימשוך את תושבי הארץ לכיוון הירח).

למקרא הכתבה עלתה בי התהייה – הרי אפשר היה להציג את הסיפור אחרת לגמרי, לא? אם ההורים כבר לא מסוגלים לתמוך יותר בילדיהם שקונים דירות, אזי זו סיבה שמחייבת שמחירי הדירות ירדו או לפחות ייקפאו, והרי זו התוצאה שכולנו שואפים אליה, לא? מצב שבו הורים לא מסוגלים לתמוך יותר בקניית דירות בידי הילדים אמור אפוא להיות שקול למצב שבו מקטינים את צד הביקוש לדירות בכל דרך אחרת, למשל על ידי העלאת שיעור הריבית – ומצב זה יוביל לירידת מחירים ולפיכך הוא לכאורה חיובי, אז למה להציג זאת בטון של נבואת זעם?

28 תגובות על ״מה יקרה כשההורים לא יהיו מסוגלים יותר לעזור עם הדירה?״

  1. למה להציג זאת בטון של נבואת זעם?
    אולי מפני שזאת עיתונות מסחרית שבאה להתחנף לקהלה , לספק לו בידור זול והפחדות על מנת שיפתח את העיתון ויראה את הפירסומות ולא לנהל דיון מושכל מורכב ומעמיק.

    נו באמת !…
    עצרתי לקרוא את הכתבה בטיעון הדמגוגי שמתעלם בלי עדינות מאינפלציה הזה :

    "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מחיר דירה ממוצעת ברבעון השני של שנת 1990 עמד על 183 אלף שקל. ברבעון השני ל-2014 עמד מחיר דירה ממוצעת על 1.3 מיליון שקל – יותר מפי 7"

    אהבתי

  2. על פי הטבלה הבאה http://www.bankrate.co.il/site/banking_madad.asp
    המדד עלה ב 217% כך שעליה פי 7 גדולה בהרבה מהמדד. ללא ספק מחירי דירות עלו בחדות. מאז 1990 וגם מאז 2003 בערך.
    מחירי הדירות גבוהים מכיון שאין אלטרנטיבה להשקעה.
    לגבי ההורים, אם ההורים על חוששים לפנסיה ומצבם הכלכלי חמור יותר כי קופת הפנסיה שלהם נשחקת הם בוודאי שלא יעזרו לילדים. והילדים שלהם לא יוכלו לעזור לילדיהם.
    המצב הוא מצב יוצא דופן, הריבית הנמוכה קיימת כדי לעודד פעילות כלכלית, היא דוחפת למחירי דירות גבוהים וכשהמצב נשאר כך לאורך זמן יש יותר מצטרפים וירידת מחירים חדה תפגע קשות בכל מי שנכנס בשנים האחרונות לשוק הדירות. אם 30% מתושבי המדינה ימצאו את עצמם משלמים משכנתה גבוהה מערך הדירה
    המצב יהיה קטסטרופלי

    אהבתי

  3. אורי, שאלת כפירה – מה זה משנה בכלל אם תושבי המדינה ישלמו משכנתא שגבוהה מערך הדירה או שנמוכה ממנה? לדעתי זה די חסר משמעות. תיאורטית זה משמעותי לבנקים שיתקשו לפצות על חובות אבודים (בתסריט קיצוני ובלתי סביר שכזה), אבל לבעלי הדירות עצמם מה זה כבר משנה? הרי חיים כהומלס לא רלוונטיים לאף אחד. לכן מי שמוכר דירה לא נהנה מהתמורה אלא משקיע אותה בדירה חדשה. אז מה שהוא מכר יהיה בעל ערך זול יותר, אבל מה שיקנה בכסף יהיה מציאה.

    אהבתי

  4. בוקר טוב אורי , בקשר לנדל"ן
    ראשית , זה לא יפה מה שעשית למספרים.
    זאת התוצאה המתקבלת
    ==============================================
    מדד המחירים לצרכן בחודש 1990 / 1 לפי בסיס ממוצע 2000 : 30.09
    מדד המחירים לצרכן בחודש 2013 / 7 לפי בסיס ממוצע 2000 : 102.1
    ===============================================
    זה [פי] 3.39 או [ב] 239.31 יותר
    לפי הכתבה עלו מחירי הנדלן
    [פי] 7.1 או [ב] 610% יותר.

    לפי הנתונים זה פי 3.83 ריאלי.

    עדיין זה הרבה(אם הנתונים מדוייקים – לאור הדמגוגיה בכתבה אני בספק) ומי שהשקיע בדירה ממוצעת השיג ריאלית קצת יותר מ 5% אחוזים פלוס שכירות מינוס תחזוקה.
    זה נראה אפילו קצת יותר משוק המניות הישראלי שהשיא תשואה ריאלית של כ- 7.5% מאז.
    ===============================================
    שנית , בכתבה לקחו את 1990 שהיתה תחילת גל עליות במחירי הדיור שהתחיל עם גל העלייה בחבר המדינות והתייצב ב 1996-1998… אז בכתבה הם מציגים בכוונה עליה משפל לנקודת שיא ב2014.

    אגב , אוכלוסיית ישראל עלתה מ 4.8 מיליון לכ 8.2 היום.
    ===============================================
    שלישית , מצורפת טבלת התמ"ג לנפש

    אפשר לקזז חלק מהעליה שכן גם כוח הקנייה עלה.
    ============================================
    לסיכום : אני לא טוען שהמחירים לא גבוהים היום אבל מציע לכתבים לא לאנוס את המספרים אם הם רוצים לנהל דיון רציני.
    ============================================
    לגבי תושבי המדינה שקונים דירות במחירי שיא ועלולים להגיע למצב קטסטרופלי – אני לא זוכר שקיים חוק קניית דירה חובה ולקיחת משכנתא. אפשר לשכור מאחר ומחירי השכירות עלו בפחות ואפשר כמובן להתפשר על מיקום ואיכות הדירה…

    אהבתי

  5. זו לא רק הדירה שאתה גר בה, ב–2002–2013 נרכשו בישראל יותר מ–300 אלף דירות להשקעה. אני מניח שאובדן חסכונות חיים ישפיע על הכלכלה ועל האזרחים. יש אנשים שהעדיפו דירה שניה על השקעה בבורסה.
    בכל מקרה מעניין אותי מה היה לפני 100 שנים, כמה אנשים היו בבעלות הדירות שלהם. ויש מדינות שכולם חיים בשכירות.

    אהבתי

  6. בדיוק בערך לפני 100 שנה החלה המלחמה , שכמו קודמתה , הייתה אמורה להיות המלחמה האחרונה שתשים קץ לכל המלחמות. אני מניח ששאלת הבעלות על הדירות לצעירים הייתה משנית ל" האם יפציצו את תעלה המחופרת שלנו היום בגאז?"

    בקשר ל "300 אלף דירות להשקעה" :
    החברה שהשקיעו לקחו סיכונים בזמן האינתיפאדה ואחריה … אם המחירים נראו זולים אז למה כולם לא השקיעו?
    אתה מציע להגביל עוד יותר את השוק לכאלו שרוצים לרכוש דירות להשקעה?

    אהבתי

  7. גיא, אולי צריך להסכים מהו מחיר דירה סביר בהשואה לשכר. עלית הרוסים היא מקרה חריג, סביר שהמחירים קודם לעליה היו מחירי שוק רגילים. ב97 מחירי הדירות היה לכן גבוה בהשוואה לעבר. לא צריך להשוות את היום ל 97.
    איך אפשר לדעת מתי מחיר קטסטרופלי? מישהו ציפה ש6 שנים יחזיקו ריבית נמוכה? מישהו ציפה ב 2008 שהבורסה תהיה איפה שהיא היום? אם משפחה קונה דירה ומשלמת ריבית הגבוהה משכר דירה והמחירים יורדים היא מפסידה איכות חיים וחסכונות לפנסיה.
    אפשר להבין מהתגובה של תמריץ שמחירי דירות גבוהים זה לא אסון אבל זה בהחלט משנה את מצב החברה בארץ. או שזה יצור מצב של מיעוט בעלי דירות והרבה שוכרים כמו באנגליה, או עם עלית הריבית תהיה ירידה מדודה שזה התסריט העדיף. אם לפני 20 שנים הוצאתי שליש מהשכר על דיור והיום אני מוציא יותר מחצי זה כמובן פגיעה קשה בחיים של הורים וילדים ובעתיד.

    אהבתי

  8. גיא, לא, אני בפרוש לא מציע להגביל. לדעתי הרבה מבעלי הדירות השניות עשו את זה כדרך השקעה סולידית. האופציות האחרות היא בורסה או השקעות מסוכנות ואני לא בעד כפל מס. אפשר אולי למסות דירות יוקרה להשקעה.
    אני בעד דיור ציבורי כממתן מחירים. אני רואה שיש מדינות שמשקיעות בדיור צבורי וזה אפילו לא צריך להיות יקר למדינה ויכול להיות רווחי עבורה. אם המדינה תממן דיור צבורי לעובדי מדינה, שוטרים, מורים ואנשי קבע זה יהיה לטובת כולם.
    בסופו /של דבר תגדל ההגירה מהארץ בשל מחירי הדיור. אם דיור גוזל את רוב הכסף הפנוי שלי אין לי כסף לחינוך הילדים או פתיחת חנות או חופשה או סתם לגלגל בשוק.

    אהבתי

  9. לגבי הבורסה והנדל"ן – זה מה שאני אומר – אם מישהו לקח סיכון למה למנוע ממנו את הסיכוי וגם את הסיכון?
    בין 1997-2004 אומנם עלתה דירה ממוצעת הארץ בין 90 ל 100 משכורת ( אגב, זה הרבה ביחס למדינות מובילות במערב שם מדובר על כ 60-80 משכורת לדירה ממוצעת) אבל הריבית על הלואות המשכנתאות הייתה יותר מחמישה אחוזים ואני זוכר שגם מעל 6.5 לעיתים. הלואת "מענק" מהמדינה עמדה שנים על מדד + 4%.

    אנשים לא קנו אז הרבה דירות כי המחירים שלהם אף ירדו קצת בזמן שעל חסכון חודשי בבנק קיבלו ריבית ריאלית של יותר מחמישה אחוזים….
    לקנות דירה זה לא היה כדאי ולא נראה כדאי …. כשהתחילו המחירים לעלות השתנו גם טעמי הציבור ודחפו אותם עוד למעלה וכמובן שהריבית שירדה דחפה את מחירי כל הנכסים הפיננסיים למעלה.

    היום , אם אתה שואל לדעתי – אפשר לחכות לעליית הריבית ורצוי שהציבור ישנה את טעמיו אם הוא חפץ בירידה. אם קשה לפרט לשנות את טעמי הציבור מומלץ לו שישנה את טעמיו הוא. זה דבר שכל אחד בהחלט יכול לבצע לבדו ולחכות לזמן שבו הדברים ישתנו …. והם תמיד משתנים. יש רק לזכור כשיורדים המחירים זה גם אף פעם לא נראה זמן טוב לקנות אף אחד לא מצלצל בפעמון.

    אהבתי

  10. עכשיו, אני רואה את תגובתך השניה.
    אני מסכים שיש אחריות למדינה בנוסף לאחריות האישית לא לקנות במחירים גבוהים. גם רצוי שהמדינה תוריד חסמים לבניה ולא תספסר בקרקעות מאחר והיא המרויחה הגדולה דרך המיסים.

    אהבתי

  11. ,תמריץ עומד על כך שבאופן כללי המצב של האזרח הקטן רק השתפר, המחירים לא עלו ריאלית, יש אינטרנט, סלולרי, רפואה טובה יותר, במקביל הוא אומר שאם מחירי הדיור עולים זה לא נורא, נחייה עם זה. מחירי הדיור העולים פוגעים ברמת החיים. מצמצמים את הכסף הפנוי, המשכנתה מצמצמת את הכסף הפנוי. פעם שכר הדירה היה סביר ודירות לא היו אופציה מועדפת. היה עדיף להשקיע באופציות שיוצרות הכנסה או להלוות לבנק. כיום כל האופציות האלו קטנות.

    אהבתי

  12. http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3606096,00.html

    מחקר מרתק שפרסם לפני כשנתיים פרופ' מיכאל שלו מהמחלקה לסוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, במסגרת מכון טאוב, חושף את עומק הקושי: שלו מצא שמ־2005 חלה ירידה בהכנסה של משפחות צעירות ביחס להכנסת כלל המשפחות בישראל. בניגוד לדורות קודמים, שעם השנים הכנסתן היחסית גדלה, אצל ילידי 1981–1985 היא רק פחתה. מה שמדהים עוד יותר הוא שדברים שהיה מובן מאליו שהם מגדילים את ההכנסה, כמו השכלה אקדמית או שני מפרנסים, כבר לא עובדים. למעשה שלו סבור שמרבית המשפחות נאבקות על מציאת מקומן במעמד הביניים.

    אהבתי

  13. ההסבר השני של טרכטנברג הוא כלכלי־דמוגרפי. "לפני 40–50 שנה ההורים היו מתים בגיל צעיר לעומת הסטנדרטים של היום, ואז הירושה היתה עוברת במכה אחת לילדים. הילדים אז גם התחילו לעבוד מוקדם יותר, ולכן יצאו לחופש כלכלי מוקדם יותר. שני הדברים האלה השתנו בצורה מאוד משמעותית. תוחלת החיים התארכה מאוד – ב־50 השנים האחרונות היא עלתה ב־15 שנה, וזה דרמטי, והילדים מתחילים להתבסס ולנהל חיי עבודה מלאים בגיל מאוחר יותר, אחרי הצבא, טיול בחו"ל ולימודים ארוכים יותר. קורה פה משהו תהליכי שמסונכרן עם הצרכים של הילדים. היום הגיל הממוצע של תחילת הלימודים האקדמיים הוא 24, שש שנים יותר משאר העולם. אז מתחילים לפחות שלוש שנות לימודים, מוצאים עבודה, ובקלות אנחנו מגיעים לגיל 30 עם הכנסה מינימלית של אחרי תואר ראשון, שהיום זה בגרות פלוס".

    אחרי ההפרטה נשארה המשפחה

    פרופ' דני גוטוויין, היסטוריון בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה, מנתח כל תופעה חברתית וכלכלית דרך עדשת הניאו־ליברליזם. הוא סבור שהמדינה הסירה מעצמה אחריות והעבירה אותה למשפחות, וזו הסיבה שהורים נאלצים לתמוך בצורה כבדה כל כך בילדיהם הבוגרים. "העזרה הכלכלית של ההורים היא חלק מההפרטה וממנגנוני העזרה החיצוניים שהתפרקו, והפכו את המשפחה ליחידה כלכלית בסיסית", מסביר גוטוויין. "למדינה אין אחריות על אנשים, הם והתאים המשפחתיים אחראים לעצמם, ובישראל זה עובד. ככל שהמדינה תומכת פחות ערך המשפחה עולה, וזה בניגוד להיגיון של החברה המודרנית, שבה מקום המשפחה מצטמצם. זה הופך את החברה הישראלית ללא שוויונית, ומבצר את מעמדן של השכבות שהצליחו בדורות הקודמים".

    אהבתי

  14. אורי, על רגל אחת כי לא ממש יש לי את הזמן להתעמק מאחר ואני בעבודה.
    ( מבטיח שאקרא לעומק אחר כך ואולי אשנה את דעתי או את התגובה)

    אולי על דור ההורים , בעל הנכסים , שחלקם הגדול חי בסביבה עם ביטחון תעסוקתי ופנסיות תקציביות על חשבון עתיד ילדיו, לשנות גם את טעמיו לגבי חיוניות רכישת הדירה לילדיו בכל מחיר? אולי גם על ההורים לשחרר על מנת שתהיה פה חברה יותר מודרנית? ואם לא, כיצד המדינה אמורה לעשות משהו בניגוד לרצון אזרחיה?
    אני חוזר לשאלת תמריץ:
    אם ההורים כבר לא מסוגלים לתמוך יותר בילדיהם שקונים דירות, אזי זו סיבה שמחייבת שמחירי הדירות ירדו או לפחות ייקפאו, והרי זו התוצאה שכולנו שואפים אליה, לא?

    אהבתי

  15. לא לכל ההורים יש בטחון, אלו שגרים בבאר שבע או קירית אתא? מי יכול לקנות מהמשכורת דירה במליון ש"ח בחולון או בת ים? לפני שנים כפי שציינת לא היה חיוני לקנות דירה כי השכירות היתה נמוכה והריבית גבוהה. חברה מודרנית הכוונה מה? שלכולם לא תהיה דירה ויפעילו לחץ על הממשלה? ההורים לא יפסיקו לקנות דירות ולא זה יוריד את מחירי הדירות. זה רק יוריד את הדור לברלין.

    אהבתי

  16. לגבי ברלין …. בנתיים תמריץ יטען ש"עד שנות השמונים חלק ניכר מאוד ממלכות היופי מצאו את דרכן לחו"ל בהמשך חייהן. החל מתחילת שנות השמונים הדבר הזה כמעט שלא קרה."

    https://tamritz.wordpress.com/2014/05/30/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%98%D7%A8%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91/

    זה כמובן לשימחתי הרבה.
    נראה לי שאתה מכיר את הפוסט מאחר והגבת לו. אני מזכיר לך לבדוק את נתוני הירידה ב[פועל] כפי שמובאים בקישור בפוסט המדובר.

    אהבתי

  17. היחס בין השכר הממוצע למדד מחירי הדירות נשאר יציב (עם עליות וירידות). עם זאת, מספר שנות העבודה הנדרשות לרכישת דירה עלו במשך השנים כתוצאה מהעלייה ברווחת הדיור וסטנדרט הדירות. בשנת 1961 נדרשו 3.4 שנות עבודה לרכישת דירה, בשנת 1971 – 4.1 שנות עבודה, בשנת 1976 – 4.5 שנות עבודה ובשנת 1979 – 8.4 שנות עבודה.‏ כיום 12 שנות עבודה

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000943152

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%94

    אהבתי

  18. אז אולי בכל זאת ההורים והסבים קצת אשמים?
    היו פחות כאלו ואלו שהיו היו פחות מסודרים בזמנים הללו.

    טיפה יותר ברצינות –>
    סתם חשבתי על תסריט של ירידת מחירי הדיור בישראל שיכול להחזיר את המצב משכורת לדירה ששרר כאן לפני עשור…
    כמה אנשים לדעתך ירכשו דירה במצב הזה והאם הטירוף לבעלות ירד?

    המצב כיום: דירה ממוצעת מיליון שלוש מאות אלף שקלים.
    משכורת ממוצעת 9250 שקלים לחודש.
    כלומר 140 משכורת ממוצעות לדירה.

    אינפלציה שנתית של 2% לשנה במהלך שמונת השנים הבאות.
    מחירי הדיור לא משתנים נומינלית מחיר דירה ממוצעת עדיין מיליון שלוש מאות אלף שקליםׁ ׁ( נגיד שאף אחד כמעט לא מוכר נומינלית מתחת למה שקנה).
    יש צמיחה במשק והשכר עולה בכ2% ריאלית לשנה (4% נומינלית)
    השכר הממוצע יהיה 12650 או 103 משכורת לדירה.

    הריבית הריאלית על אג"ח ממשלתי צמוד תחזור להיות נאמר 3.5% לפני מס.
    מחירי השכירות יהיו יציבים בגוש דן וגם יספקו תשואה של 3-3.5% לשנה.

    אני לא רואה את הכדאיות לקנות דירה במצב זה.
    הרבה אנשים ב2004 לערך בשיא האינתיפדה גם לא ראו כל כך את הכדאיות.

    היית שוקל לקנות דירה בתסריט הזה ב 2022?

    חוצמזה
    הנה , גם בברלין היום לא מלקקים דבש עם הדיור.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2455744

    אהבתי

  19. הכתבה מעט מגמתית, היא מתיחסת לבניה חדשה. אני מכיר מישהי שגרה בברלין בעלת דירה גדולה משופצת במקום טוב. מחיר הדירה בין 200-220 אלף יורו שזה כ מילון ש"ח. ערך הדירה עלה רק בין 20-30 אחוז ב 6 השנים האחרונות. השכירות נמוכה שם ולא כדאי להשקיע בדירות. על פי הכתבה שכירות דירה היא כ10 יורו למטר רבוע, דירה של 40 מטר תעלה כ 1750 ש"ח לחודש. וכמובן שאר ההוצאות נמוכות יותר מארנונה ועד מזון.

    אנשים היו קונים דירה בעבר גם מסיבות של בטחון כלכלי וחוסר רצון להיות תלויים בבעל בית. בעבר המדינה עודדה קנית דירות כדי שאנשים יחזיקו בחסכון לקראת פנסיה ולא יהיו תלויים במדינה.
    מחיר דירות זו שאלה של ביקוש והיצע. אגב בחישוב שלך לא הכנסת מס הכנסה. במצב של דפלציה ההכנסה הפנויה להעביר לתשלום עבור דירה גדלה.
    הפתרון לדעתי הוא בבנית דיור צבורי, אבל לא בשיטה הישראלית שנותנת אותו חינם על חשבון משלם מיסים אחר אלא בשיטה הבריטית שמאפשרת קנית הדירה. בנית דיור צבורי ומכירה שלו ב 30 אחוז מתחת למחיר השוק וכשהדייר מחליט למכור אותה הוא חייב להחזיר את ה 30 אחוז למדינה. ככה אף אחד לא מסבסד אותו והתשלומים שלו יהיו סבירים והוא יהיה בעל רכוש לעת זיקנה.

    אהבתי

  20. גיא
    לא בכל מקום בעולם המחירים הרקיעו כמו בארץ, בדרך כלל זה ההפך. באירופה המחירים קפואים או יורדים, לפעמים עשרות שנים. אפילו בלי לדבר על ספרד או יון. במדינות שצלחו את המשבר טוב כמו הולנד דירה זה לא ספקולציה. השכר דירה או המשכנתה זה תשלום עבור נוחיות ולהוריש לילדים. ככה צריך להיות בשוק שצריך תמריצים להשקעות ולצמיחה. משפחה עם ילדים משקיעים בבלטות, יזמים משקיעים במניב כסף.
    פעם כולם גרו בכפרים ולא בעיר, בבית של הסבא רבא.

    אהבתי

  21. גדעון , אני יודע…
    הנה תמונה מהלינק הארוך שאורי הוסיף.

    ניתן לראות שמחירי הנדל"ן משייטים ברמות מגוכחות כבר 25 שנה.
    מה שאומר שכנראה אין זה האינטרס של השוק הפרטי או המדינה לשנות משהו
    מאחר והם כנראה המרויחים הגדולים. שוק הנדל"ן הוא כנראה המכונה שלהם
    להדפסת כסף והם לא באמת יתנו לאף אחד בקלות להוציא אותה מידיהם.

    בגדול, אני נוטה לראות בגופים הללו כוחות עליונים(פורס מאז'ור) תלויי תרבות שאין ביכולתי הרבה מה לעשות נגדם ומנסה להיתלות בהם כמה שפחות .

    אני קניתי כשהמחירים היו נמוכים יותר אבל הריביות על המשכנתאות היו רצחניות.
    הסכמתי עם אשתי לקנות בזמנו בתנאי שנבצע סגירה מהירה של המשכנתא ע"י חסכון אגרסיבי.
    במחירים של היום אין סיכוי שהייתי מתחייב למשכנתא או קונה אם היה ברשותי הסכום הדרוש.

    בקיצור, אני לבטח לא אומר שהמצב טוב אלא שעדיף ברמת הפרט לנסות למצוא
    פתרונות אישיים מאשר להתבחבש במה ראוי שהגופים האימפוטנטים יעשו או לא.
    עם זאת אני לא מפריע ולא מזלזל במאמצים של אלו החושבים לשנות בשביל הכלל.

    אורי, ראיתי היום כותרת של כתבה שבברלין יש להם נוסטלגיזציה למזרח גרמניה
    ואפילו יש להם שם לתופעה. מה שאומר שגם בתנאים שם לא כולם מרוצים.
    אין ספק שכלכלית יותר טוב שם לאדם הממוצע אבל גם ראיתי מהכתבה שיש שם 11 אחוזי אבטלה…. וזה ירד מ14.

    אהבתי

  22. זהירות: 900 אלף ישראלים עומדים לגלות שאין צורך במקצוע שלהם
    השבוע הציגה המועצה הלאומית לכלכלה ניתוח של השינויים הצפויים בשוק העבודה ■ המסקנה: המהפכות הטכנולוגיות של השנים הקרובות ישנו לחלוטין את מפת התעסוקה בישראל, והמדינה לחלוטין לא ערוכה לכך
    מדובר ב-30% מהעובדים במדינת ישראל שבקרוב ימצאו את עצמם נזרקים משוק העבודה, כשאף מקום עבודה אחר אינו רוצה יותר להעסיק אותם. הסיבה: אבד הכלח על המקצוע שהם עסקו בו כל חייהם, ולכן לאיש אין יותר צורך בהם.

    http://www.themarker.com/news/1.2482283?utm_medium=RSS&utm_source=Mako&utm_campaign=TM+RSS+Article

    אהבתי

  23. במחירים של היום אין סיכוי שהייתי מתחייב למשכנתא או קונה אם היה ברשותי הסכום הדרוש.
    הרבה דברים השתנו ב 20 שנים האחרונות. זו כלכלה שונה, כוכב לכת שונה. זה המצב כעת ועליך להתאים את עצמך למצב הקיים. היה קל יותר אם היית יורד למדינה חדשה ולומד את החוקים שלהם במקום לדבוק במוכר. אף אחד לא יכול לנחש בהצלחה מה יהיה מחר ולכן עליך פשוט לבחור מסלול ולדבוק בו: או לבזבז את הכסף ולהנות מהרגע, או לחסוך וקנית דירה זה חיסכון. מכיון שאתה נשמע כמו אחד מחושב וזהיר, העצה שלי שתנסה עכשיו בחצי השני של חייך לחיות הפוך.

    אהבתי

  24. אורי , משום שאני גם מחושב וזהיר אני יודע שהכי שקט בעין הסערה.
    כך בדרך לשם אפשר לקבל שתיים במחיר אחד.

    אהבתי

  25. גיא, הכוונה שלי היא לא לעשות ההפך מהשוק, או מההגיון. הכוונה היא לנסות ישה שונה שמתאימה להווה, להפסיק לחסוך.

    אהבתי

  26. אורי,לחסוך אף פעם לא היה רעיון טוב בגלל האינפלציה.
    זה שעכשיו נזכרת שלא כדאי לחסוך(כמו רוב האנשים) זה תעודת עניות שלך.
    תמיד היה חיסכון שהופך להשקעה שהופך לתזרים מזומנים חיובי(אבא עשיר אבא עני(שנות ה 2000) והרבה אנשים הבינו את זה קודם).

    גם שהיתה ריבית "טובה" בבנק היה כדאי לקנות דירות.

    גיא פשוט מתחכם ואומר שכדאי לחכות לירידה ואז לקנות דירה ולא עכשיו שהשוק חם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s