שינוי טכני בתגובות לבלוג

הדיונים בבלוג מתארכים, ולפיכך החלטתי לוותר על הקינון שהפך למאוד לא נוח. עתה כל התגובות מוצגות באותו היסט, ותגובה לתגובה אינה מוסטת שמאלה. מקווה שהשינוי ימצא חן בעיניכם, ואם לא – תמיד אפשר לחזור למצב הקודם. כדי לשמור על בהירות הדיון, אני מציע שמי שמגיב לתגובה אחרת, יציין בפירוש בראשית דבריו למי הוא מגיב.

13 תגובות על ״שינוי טכני בתגובות לבלוג״

  1. כן, יותר טוב, האם אפשר גם דרך הוורדפרס לקבל את כל התגובות לפוסט למייל ללא שהגבתי? אם אפשר תרשום אותי מראש
    אחרת אצטרך להגיב לכל פוסט גם כשלא יהיה לי משהו מעניין לתרום.

    לא שזה יהווה לי בעייה.

    אהבתי

  2. תוסיף מספור לתגובות (כמו במדידות מהבייסייד) כך יהיה קל יותר להגיב לתגובה ספציפית

    אהבתי

  3. שומר לילה, לצערי לא מצאתי דרך למספור התגובות.

    גיא, לא מכיר אפשרות לקבל מייל לתגובות לצערי.

    אהבתי

  4. תמריץ נפלת לקנוניה של הסדר העולמי החדש.
    היו הרבה תגובות בבלוג גם בגלל שאפשר להגיב אחד לשני ככה זה יותר אישי
    ומפחית את הניתוק הקיים בחויית האינטרנט.
    (למשל בבלוג של הסולידית יש קינון אבל אין תגובה לדוא"ל שיש תגובה נוספת
    ולכן עם הזמן אנשים מפסיקים לכתוב אחד לשני,כי אין ממש תגובה נוחה, ומתחילים לכתוב רק לסולידית כי בפועל רק היא מקבלת את העידכונים.)
    עכשיו זה נראה מנוכר ומרוחק ולכן גם יצור גם פחות תגובות רגשיות.
    אז יופי הפכת לרובוט של הסדר העולמי החדש.

    אני מבין שאתה מפצה חלקית ע"י כתיבת שם האדם בתחילת התגובה לתגובה אבל זה לא אותו דבר.

    לדעתי אם אפשר היה להפחית את מספר הקינונים ל2 או 3 רמות זה היה מספיק,
    אחרי קינון שני או שלישי כולם צריכים להיות באותו היסט אחרת התגובה הופכת להיות צרה מידי ברוחב.

    אהבתי

  5. תמריץ, לפני מספר ימים הערת שסרטים חדשים מתוחכמים לעומת סרטי עבר ושאינך נמשך לסרטים ישנים. לשם שעשוע, בהנחה שמתוחכם זו מילת המפתח ואנחנו מניחים שהיא מעידה שאנשים מתקופתנו מתוחכמים יותר מבעבר בדקתי במילון מתוחכם: בחרתי בתרגום ingenious:
    מתוחכם , מחוכם ; תחבולני ; חכם , שנון ; בעל כושר המצאה
    "לא מתוחכם" נתן דוגמא למוסיקת פופ שמתאימה לקהל צעיר שאיננו מחפש דברים עמוקים מדי ומעדיף דברים קליטים.
    יש להבדיל בין סרטים מסחריים לסרטים אומנותים שנקראים בלתי תלויים. סרטים בלתי תלויים מוגבלים בתקציב ולכן לא יהיו אמצעים טכנים מבדרים או שחקנים ידועים והתוכן ישחק תפקיד מרכזי. בעבר ככל הידוע לי לא היתה ההגדרה של סרטים בלתי תלויים ולא הבדל רב בינם לבין סרטים מסחריים והקהל נמשך אליהם. סרטים אומנותיים משנות השישים ואף קודם למלחמת העולם השניה יכולים להיות שנונים ובעלי כושר המצאה, מרובי מטפורות והם די דומים בסגנון לסרטים האומנותיים של היום.
    הייתה תקופה שהיתי מקבל הזמנה לפסטיבל הסרטים הבינלאומי של הונג קונג וראיתי סרטים אסינים רבים שהגיעו עם הסבר מודפס קודם לסרט, והם היו מורכבים מענינים מאד ודומים לסרטים של אינגמר ברגמן שראיתי בסינמטק שנים רבות קודם לכן ולא שונים מסרטים בלתי תלויים מודרנים מהמערב שראיתי באותה הזדמנות. כך שאפילו תרבות שונה לא משפיעה מאד על תחכום הסרט.
    בתחום של הסרטים המסחריים המערבים שזה בעצם הסרטים להם התכוונת, יש שבלוניות. רוב הסרטים האמריקאים, מסיבות מסחריות, מתרכזים בשיטות שהוכיחו את עצמן להיות גורפי קופות, כל סגנון עוקב אחרי מסלול קבוע ביותר שהוכיח עצמו. לא מורכב וקליט, בהחלט אין נטייה לגרוים אינטלקטואלים. יתכן שאתה בררן בסרטים שאתה רואה אבל אם תתבונן ב IMDB בכל הסרטים האחרונים לא תמצא דמיון, כושר המצאה, חידושים.
    דוגמא: פרנקנשטיין של מרי שלי במקור הרבה יותר מורכב ועמוק מהגרסאות המודרניות שצצו במשך השנים ושנועדו לגרות קהל ברמה שיטחית וסילקו את המשמעות והרגשות של הסיפור. הסרטים היום נועדו לממוצע ולא לעילית.
    אולי סרטי העלילה המודרנית מורכבים ומהירים יותר אבל בספק אם הם מעידים על התקדמות. אני מסופק אם הקהל של היום חכם יותר מהקהל של פעם,
    נאיבי פחות כן ואחד התרגומים לחוסר תחכום זה נאיביות, כך שאולי באמת אנחנו חכמים יותר מפעם, אבל רק מיעוט, וגם זה רק משום שיש רבים יותר, הממוצע לא משהו. לפעמים נראה לי שעם ערכים של פעם היום היו הרבה יותר חכמים.

    אהבתי

  6. היי אורי, מעניין לקרוא את מה שכתבת. אני גם מסכים
    עם מסקנתך בסיפא.
    הנה עוד על הנושא שהוא כנראה בן מספר עשורים.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Dumbing_down

    וגם כאן — יש ציטוט של אסימוב ששם את האצבע על הנקודה לדעתי:

    "There is a cult of ignorance in the United States, and there has always been. The strain of anti-intellectualism has been a constant thread winding its way through our political and cultural life, nurtured by the false notion that democracy means that my ignorance is just as good as your knowledge."

    http://www.psychologytoday.com/blog/wired-success/201407/anti-intellectualism-and-the-dumbing-down-america

    אהבתי

  7. אורי, קשה למדוד דברים כאלו, אבל שים לב שרבות מהקלאסיקות של המאה ה-19 משווקות כיום כספרי ילדים ונוער – צ'רלס דיקנס למשל, או ויקטור הוגו או אפילו שרלוק הולמס שמתחילת המאה הקודמת. זה אומר משהו – העלילות שכבשו את לב הציבור בעבר אינן מתאימות עוד למבוגרים של היום, רק לילדים ולנוער.

    אהבתי

  8. בדיוק קראתי עכשיו מאמר מעניין שטוען שיתכן ששינוי טכני קטן יכול
    לגרום לשינוי משמעותי בהתנהגות אנשים בסביבה שאין אינטראקציות פנים
    אל פנים יומיות. ההצעה הפשוטה שנבחנה היא להוסיף ציורי עיניים מביטות\ זזות \ קבועות או בכלל לא בזמן שהשחקן במשחק הדיקטטור מחלק את השלל .. יוצא שהוא מחלק יותר ככל שציורי העניים המביטות בו נראות יותר צופות.

    קיצור , איני מאמין גדול בזה אך ייתכן שכמה אייקונים של עיניים מביטות יעשו שינוי … ואם לא
    אז לפחות נדע.

    להרחבה …. מתוך…
    https://www.psychologytoday.com/blog/homo-consumericus/201504/2-principles-we-should-all-live
    עקרונות לחיות לפיהם ברשת. כותבת בשם אמי אלקון כתבה על כך ספר בשם

    Good Manners for Nice People Who Sometimes Say F*ck, Amy Alkon

    אהבתי

  9. גיא, מאמר מעניין.
    פעם חשבתי שרוב הרע בתרבות האינטרנט נובע מאנונימיות. אבל היום רואים בפייסבוק דברים איומים שאנשים כותבים בשמם המלא עם תמונות משפחה בפרופיל.

    אהבתי

  10. לגיא,

    אני חשה שהשארת רמז/ים שאינני מסוגלת להבין.
    מה שהזכיר לי את התסכול שחשתי כילדה, כשהמבוגרים דברו לידי על משהו שקשור (גם) אלי, בשפה שאינני מבינה בה יותר ממספר מילים.

    אפשר לבקש מהדורה מאוירת ומבוארת לילדים? 😊

    אהבתי

  11. קמיליה , הפעם , להבדיל , לא ניסתי יותר מידי להתחכם….
    אבל כנראה שזה לא הצליח לי 😉

    במאמר שהבאתי לעיל יש קישור למטה בדף למאמר בשם
    "אף אחד לא מסתכל ?
    כיצד ביכולתם של רמזים עדינים להשפיע נדיבות במשחק כלכלי אנונימי(*)"
    שם הם מסבירים
    (literally) placing eyespots on your mailbox! This “tricks” the perpetrators' minds into feeling that they may be being watched. (Haley & Fessler, 2005 have documented how eyespots increase people’s generosity in an economic setting

    כשהם בוחנים את השפעת ציורי עיניים (eyespots ) על נדיבות השחקנים
    (*)במשחק הדיקטטור(**) מתורת המשחקים–>
    אם המשחק לא מוכר אז קריאה מאד מומלצת –> http://tinyurl.com/jcpaore

    (**) כל זה בהקשר של מגיבים ברשת(מאד אהבתי את ההשוואה שלהם).
    כאילו המגיב(הדיקטטור) מחלק נדיבות בעוד השחקן השני(קוראי התגובה ) פסיביים לחלוטין. הטענה שיבכולתם של רמזים עדינים כמו ציורי עניים כנראה משפיעים עלינו תודעתית באחורי התודעה\ממוח הלטאה שלנו\ מטבענו הטבוע
    להיות יותר נחמדים/נדיבים/מנומסים.

    (***) משחק הדיקטטור מתועד בספרות של תורת המשחקים כמשחק מנוון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: