אל דאגה, יאיר לפיד. בנק ישראל ידפיס מתוך הבונקר.

מדפסת הכסף דקה אחת

כך הכריז יאיר לפיד בנאום לפני בכירי האוצר:

"אנחנו יודעים להסביר – באותות ובמופתים ובמצגות פאואר-פוינט – שבמצב של גירעון גבוה, אם יהיה מחר משבר, לכלכלה לא תהיה כרית ביטחון שתשמור עליה. אבל מה אם לא יהיה משבר? מה אם ב-2016 תהיה צמיחה חזקה בשווקים הבינלאומיים ועודף תקציבי ממשי, איך נסביר לעצמנו את העובדה שבשם האיזון הפיסקלי מנענו – בדעה צלולה – מילדים עניים בבית שמש ובירושלים, בעוטף עזה ובקרית שמונה מזון וחינוך, דיור ורווחה. מה נגיד להם – ומה נגיד לעצמנו – על כך שגזלנו מהם את הסיכוי בשם סיכון תיאורטי שלא התממש?".

על כך כותב רותם שטרקמן בדה מרקר:

אז זהו, שכאן הוא טועה בגדול. גם כאשר סיכון איננו מתממש זה לא אומר שזו היתה טעות להביאו בחשבון ולשלם עליו מחיר. להיפך, אסור שלא להתגונן מפני סיכונים עתידיים גם במחיר של פגיעה באנשים בהווה. ברור שלא כולם מתרחשים בסוף. מאות אלפי ישראלים עושים ביטוח נסיעות לחו"ל ורק מעטים נתקעו בסערת השלגים בנפאל. אז מה זה אומר? שכל מי שעשה ביטוח וחזר בשלום טעה? הלוואי שלא יהיה משבר ב-2016, אבל אנחנו חייבים לקחת בחשבון גם את האפשרות הזאת, כולל אם זה פוגע בילדים של עוטף עזה

לפיד אומר שהגירעון עלול להיות מסוכן בעת משבר, אבל לא תמיד חייבים להעמיד בראש סדר העדיפויות את החשש ממשברים ולכן אפשר להגדיל את הגרעון. שטרקמן תוקף אותו על כך ואומר – חייבים לנהל סיכונים. חייבים לחשוש למשברים.

האמת היא שבדרך כלל באמת חייבים לחשוש למשברים, אבל במקרה הזה צריך לתקוף את דברי לפיד מהכיוון ההפוך. הבעיה איתם היא שטבועה בתוכם ההנחה שהקטנת הגרעון תסייע לישראל בשעת משבר, אך אין להשקפה הזו כל בסיס הגיוני או סביר.  לפיד חושב שאולי צריך לאגור שקלים חדשים בצד בקופת חיסכון כלשהי, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם בעת משבר. זו כמובן השקפה מופרכת לחלוטין. שקלים חדשים הם הדבר היחיד שלא צריך לאגור בצד, כי תמיד בנק ישראל יוכל לייצרם עבורנו. גם בנסיבות הקשות ביותר – כשאירן תשתמש נגדנו חלילה בנשק לא קונבנציונלי, כשהקריה בתל אביב תהיה לאודי עשן, כשהחמאס יפלוש ממנהרות לתוך יישובי עוטף עזה והחיזבאללה לתוך יישובי הצפון, כשהאבטלה תגיע ל-30% ושלי יחימוביץ תהיה ראש ממשלה וזהבה גלאון שרת אוצר ויחד הן יחריבו את כלכלת המדינה בסוציאליזם פופוליסטי והעולם כולו יהיה נתון בשפל גדול שלישי. גם בנסיבות המחרידות האלו, שנקווה שלעולם לא יתממשו, יהיה דבר אחד שלא יהיה לנו מחסור בו – שקלים חדשים. תמיד בנק ישראל יוכל לייצר אותם יש מאין באיזה מחשב מאובטח במעמקי הבונקרים שבהם מצויות מערכות המחשוב שלו. אם לפיד חושש מאיזשהו משבר נורא, כדאי שיתחיל לאגור בצד ערימות נשקים, מאגרי גז ודלק, נרות, גפרורים וקופסאות שימורים. ומהבחינה הכספית כמובן אפשר לאגור גם דולרים, פרנקים שוויצריים ומטילי זהב. הדבר היחיד שלא צריך לאגור הוא גיליונות אקסל שרשומים עליהם שקלים חדשים בצד היתרה, כי אותם תמיד, גם בנסיבות הקשות ביותר, בנק ישראל יוכל לייצר יש מאין.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

27 תגובות בנושא “אל דאגה, יאיר לפיד. בנק ישראל ידפיס מתוך הבונקר.”

  1. תמריץ, בקריאה ראשונה אמרתי איזה יופי!
    אבל אז בעצם התחוור לי שזה עניין של מוסכמות שיש לשחק לפיהם.
    גילינות האקסל שלנו מייצגים את השקל וגיליונות האקסל של האמריקאים והשויצרים מייצגים דולרים ופראנקים. הזהב הוא מוסכמה עולמית כבר כ 5000 שנה.
    בנסיבות קשות ביותר אצלנו אכן יתעררו המוסכמות כלפי יכולתינו בעולם אבל מה אם יתרחשו תסריטים קלים או תסריטי אמצע?
    אז אם במסגרת המוסכמות המקובלות במיינסטריים של הכלכלה בימינו מקובל לא לעבור גרעון של נאמר שלושה אחוזים( אנא תקן אותי חופשי אם אני מדבר שטויות או מחרטט) אפילו שנניח שלישראל יש נסיבות מיוחדות … והיא יכולה נאמר לחיות בשקט עם גרעון של 4% מהתוצר … אף אחד לא יתחשב בזה … אם נחרוג בהרבה יורידו לנו את דירוג האשראי ובתסריטים קלים ובינוניים נשלם יותר ריבית על ההלואות.
    אני בכל זאת מסכים איתך שלא צריך לשמור על מוסכמות אילו בקפידה ואפשר לקחת גרעון גדול קצת יותר ולשחק אותה תמימים אבל צריך להיזהר.
    לימין אין אגב בעיה לשחק אותה תמים כאשר הוא מרחיב את ההתנחלויות ואני לא רואה סיבה שכאן הוא לא יכול לפעול בצורה זהה.

    טוב, יש לי עוד חומר לקרוא שקשור לפוסט הקודם :).

    אהבתי

  2. גם אם הגרעון השקלי של ישראל יהיה 20% וחברות האשראי יורידו את דירוגה ל-F, למי אכפת? אתה אומר שהריביות יעלו, אבל דבר זה תלוי בעיקר בהחלטות בנק ישראל שהוא הקובע אם להעלות הריבית או להורידה והוא לא עושה זאת לפי המלצת סוכנויות הדירוג.

    אהבתי

  3. טוב, אני סיימתי תואר ראשון בחוג לכלכלה אבל באמת רק הייתי רשום אליו ואפילו את מה שבספק ידעתי אני בספק זוכר … אז אני מתנצל מראש. (תמשיך להרגיש חופשי לתקן).
    אם ממשלת ישראל תרצה ללוות מחו"ל במט"ח האם לא תדרש עקב דירוג אשראי נמוך לשלם יותר ריבית למשקיעי חו"ל?
    אם הממשלה תרצה למכור סדרות אג"ח שקליות ארוכות בשוק … האם משקיעים מחו"ל לא ידרשו ריבית גבוהה יותר על מה שהם צופים כסיכון… האם הדבר לא ישפיע על משקיעים בארץ ?

    אהבתי

  4. אין דבר כזה אין מחסור בשקלים.
    ככל שמדפיסים יותר קוראים 2 דברים רעים – החוב גדל והערך מול מטבעות אחרים יורד.

    לכן,

    מה שצריך לעשות(חוץ משינוי השיטה הכלכלית שדיברתי על זה מספיק),זה להפחית את החוב ל 0 והגירעון ל 0.
    כל דבר אחר הוא לתת יד לשחיתות.
    http://econoblog.co.il/?p=17669

    אהבתי

  6. יש דירוגי אשראי נפרדים לחוב במט"ח ולחוב השקלי. מלבד זאת אין סיבה שישראל תגייס כסף במט"ח. לבנק ישראל יש יתרות מט"ח עצומות.

    אהבתי

  7. לגבי החוב השקלי. נניח מצב שבו הריבית קצרת הטווח של בנק ישראל היא אפס. עכשיו יש משקיעים מחו"ל שנבהלים מהגרעון ורוצים לקנות אג"ח שקלי ארוך טווח רק ב-10% לשנה.
    האם מחיר האג"ח יתייצב על 10% לשנה? לא! יבואו המון שחקני ארביטראז' שיעשו את הכסף הקל של חייהם. ילוו כסף בריבית פריים קצרת טווח אפס ויקנו איתו אג"ח שקלי ארוך טווח עם תשואה מעולה. הלחץ שיפעילו יעלה את מחיר האג"ח ארוך הטווח ויביא לצלילה בתשואה עליו.

    אהבתי

  8. כל האוסטרים ניבאו את התמוטטות הדולר אחרי שנות ההקלה הכמותית. בפועל הוא מתחזק והולך ואף האינפלציה נמוכה.
    לא משנה כמה אדם משוכנע בדעותיו, לפעמים מותר לקבל קריאת השכמה מהמציאות.

    אהבתי

  9. לא עדיף פשוט לצמצם את המיסים?
    חיינו בעבר יפה עם אינפלציה של מאות אחוזים. האם ירידת ערך השקל בצורה חדה תערער את הכלכלה?
    מה הביא סוף סוף לירידת ערך השקל? המבצע האחרון? לא עדיף לבנק ישראל פשוט להמשיך ולקנות דולרים או אפילו נכסים בברלין?

    אהבתי

  10. הדולר באמת מתמוטט אבל המטבעות האחרים מתמוטטים איתו אז לא רואים את זה.

    בתחילת ההקלה הכמותית הזהב התחיל ב 700 עכשיו הוא ב 1230
    ה s&p500 התחיל ב 700 עכשיו הוא ב 1940

    הדירה שלי היתה שווה ב 1969 1.3 ש"ח היום שווה מיליון מאתיים.

    האינפלציה נמוכה בדמיון של האנשים שמאמינים לאנשים סמכותיים מסוימים.

    אהבתי

  11. האמונה שלך נולדה מפחד.
    אתה מפחד מהממשלה ואז במקום להמשיך לפחד שיכנעת את עצמך שהיא דוברת אמת.
    כמו שביריון יתקרב אליך ויגיד לך "נכון שאתה טיפש?".
    מה תגיד לו? תגיד לו כן מהפחד להיפגע.

    אהבתי

  14. ההיחלשות של השקל היא בעיקר מול הדולר. חלק גדול מהסחר של ישראל הוא עם אירופה, וכשהאירו נחלש, גם השקל נחלש איתו. בנוסף אני מניח שלהחלטת הנגידה להוריד את הריבית על השקל משמעותית היה אפקט לא מבוטל.

    אני לחלוטין בעד זה שבנק ישראל ימשיך לקנות באופן מאסיבי כל דבר מט"חי עד שנגיע ל-4 ש"ח לדולר ואז אפשר לנוח ולראות את נתוני הצמיחה נוסקים שוב. אם האירו ימשיך להיחלש, אולי צריך להביא את השער אפילו ליותר מ-4 ש"ח לדולר.

    אהבתי

  15. הזהב טוב נגד היפראינפלציה אחרת חבל לטרוח אפשר לקנות מניות שנותנות דיבידנד זה תשואה גבוהה יותר.
    שיש היפראינפלציה אז גם העסקים והאזרחים נפגעים ולכן זהב עדיף אז.

    תמיד שהזהב עולה אז חסידי הזהב ממליצים לקנות ושמים את הכתבות שלהם אבל אז הכי גרוע לקנות.
    צריך לקנות אחרי ירידה כי הזהב לעולם לא יתמוטט כמו מניה כי המלאי מוגבל ויש לו שימוש מסוים.

    רוברט קיוסקי(אבא עשיר אבא עני) המליץ ב 2000 לקנות זהב שהיה אז ב 270 בערך.
    תשואה הרבה יותר גבוהה מ 700 ל 1944(s&p 500) מ 2008 ל 2014

    אהבתי

  18. אתה צודק.
    השולטים במערכת עושים את זה בצורה ממש טובה וכבר למדו איך להימנע מהיפר אינפלציה.
    כמו כן בגלל שהדולר הוא מטבע הרזרבה הם הצליחו ליצא את האינפלציה ובעקבות ההשתלטות האמריקאית על כל מיני מדינות הצליחו לחסל כל התנגדות לדולר ולמנוע את החלפתו.

    לכן הדולר יפול(יחסית למטבעות האחרים) רק אם הוא לא יהיה מטבע רזרבה ואם עד אז ארה"ב לא תהפוך לכלכלה מוצלחת יותר(כמו מדינות אחרות בלי המון יבוא ומעט יצוא ועם חוב נמוך יותר יחסית לתל"ג).

    האוסטרים כמו כל אדם כמעט שדוחף את תורתו בצורה אגרסיבית אומרים הכל ע"מ שיעשו מה שהם רוצים ובדרך משקרים/מספרים חצאי אמיתות בשביל להפחיד.

    אותו דבר גם לגבי האנשים שמגנים על השיטה הכלכלית הנוכחית שאומרים שאין אינפלציה ובפועל העבירו את האינפלציה למחירי הנכסים ולמוצרי היסוד(אוכל,אנרגיה,דיור),בעיקר.

    אהבתי

  19. אני מציע לבחון את החלטתו של לפיד תחילה ברמה התאורטית. מהי מהות החשיבה הרציונלית אם לא משחק בין אלטרנטיבות? הגרעין הפנימי הקשה בכל החלטה הוא הבחירה, להחלטה שאין בה בחירה אין כל משמעות, יש מאחוריה תהליך ריק מתוכן (אם בכלל ניתן לקרוא לו תהליך).
    הכלכלה המודרנית מושתתת על החלטות, היא מנסה לחזות התנהגות של שחקנים בזירה הכלכלית ובהתאם לכך לקבל החלטות, אנו נוהגים לכנות אותן 'החלטות מושכלות'. ההיסטוריה מוכיחה לנו בכל פעם מחדש שהחלטות מושכלות הן לא ערובה לביטחון, ההפך הוא הנכון, החלטות מושכלות לא מעטות הביאו דווקא לאסון על ראשו של מקבל ההחלטה. אבל אין הדבר אומר שיש למי מאיתנו פטור מלהחליט ולנסות לנהל את הסיכונים הנלווים להחלטתו.
    עד כאן התאוריה, מבחינה מעשית, תפקידו של שר הוא לקבל החלטות, הוא רשאי להתערב בדרך שבה מיושמות ההחלטות שלו אבל מהות תפקידו היא לקבל החלטות, את היישום של החלטותיו יודעים הכלכלנים האדמיניסטרטורים במשרדו לתרגם למעשים גם בלעדיו. לפיד החליט על תמהיל כלשהו בין ניצול התקציב השנתי לבין הגדלת הגירעון המצטבר של ישראל. אפשר להאשים אותו על שלא קיבל החלטה אחרת ואולי אפילו יסתבר שאנו צודקים אבל כל זה יוכל להיעשות רק בדיעבד. מי אמר שלפיד חייב לשבור את הכלים? הדפסת כסף היא לא הדפסת עיתון, יש לה משמעויות רציניות גם במסגרת הכלכלה המקומית וגם במסגרת הכלכלה הגלובלית.
    אז לסיכום, במה נאשים את לפיד? בעובדה שהוא לא כלכלן? דמוקרטיה נכונה היא דמוקרטיה של אזרחים, לא חייבים גנרל בראש מערכת הביטחון, לגנרלים יש הרבה חובות לפרוע בטרם יכניסו לשיקוליהם את טובת האזרח. עובדה שאת ההחלטה על פיתוח כיפת ברזל קיבל דווקא אזרח שאיננו מומחה, אין צורך להיות ביטחוניסט כדי לדעת שלצפות במשקפת אפשר רק אחרי שמסירים את המכסה 'זה דבר בסיסי'.

    אהבתי

  21. עמיר פרץ היה בהתחלה בעד הנאוטילוס ואז נכנע ללחצים הכבדים ובחר בכיפת ברזל.
    מה שמראה שתפקיד שר הוא כמעט חסר תוכן אלא אם כן השר נלחם בשיניים לטובת הציבור/מה שהוא מאמין.
    דוגמאות:
    יעל גרמן והפלרה.
    כחלון והסלולר.

    אהבתי

  22. אין בחיים הצלחה או כשלון אבל יש הקשר.
    אפשר לומר שבמערכת הבטחונית לא אהבו, בלשון המעטה, למצוא שר שלא נמנה על האליטה הבטחונית.

    אהבתי

  23. אני לא מאשים את לפיד בכלום ולמעשה אני די מחבבו. עם זאת ההשקפה שגרעון נמוך מקל על ההתמודדות עם משבר עתידי היא שגויה בבירור וחסרת היגיון.

    אהבתי

  25. העלת פה בעבר מספר פעמים את הרעיון שהמצב של מעמד הבינים ומטה למעשה משתפר. המחירים לא עולים כפי שנידמה לנו, ויש בידנו יותר מותרות זמינים. תקשורת רפואה ונסיעות לחו"ל.
    אלא שכשאני משווה את החיים היום, בעולם המערבי לתקופה בה היתי סטודנט, ומדבר עם חברים שרובם אמריקאים, אני רואה שבעצם המצב של אז היה עדיף על המצב של היום: כשהיתי סטודנט בארה"ב קניתי מכונית סבירה ב 300 דולר, והדלק עלה פחות מדולר (חברים קצת מבוגרים ממני זכרו 30 סנט) ישבתי בלילות ולמדתי במסעדות דיינרס סבירות בהחלט ואכלתי אוכל סביר בדולרים ספורים. יכולתי לאכול עוגת תפוחי עץ בלי לחשוב פעמיים על העלות. והיתי סטודנט שמתפרנס מחלוקת עיתונים, היה לי ביטוח רפואי מצויין בתור מחלק עיתונים שלא עלה לי גרוש. כשקרעתי גיד בסקי, יכולתי להרשות לעצמי לעשות סקי כמחלק עתונים, המנתח של קבוצת הספורט של UCLA ניתח אותי על חשבון הביטוח. יכולתי ללכת לאוניברסיטה של המדינה ולשלם 5 דולר לסמסטר, אחרי זה שכר הלימוד עלה ל 200 דולר, יכולתי ללמוד להשיט סירות מפרש וטניס ולצנוח ולהטיס מטוס, כן אני רציני, כל אלו עשיתי כסטודנט דלפון, למדתי עם אנשים שהחליטו להיות מורים באוניברסיטה או אמנים או כל מה שהם אהבו בידיעה שימצאו מקצוע עם הכנסה סבירה.
    בתים ודירות היו בהשג יד לשכירות או לקניה. היו אופציות רבות. היה זמן ויכולת כספית לקנות ספרים, ללכת להצגות, ללכת לדוג, ללכת לפיקניק.
    כיום כל זה מתרחק מהשיג יד של המעמד הבינוני. אמריקה זו דוגמה כי זו היתה ארץ האפשרויות, אבל גם בשאר העולם. אם יש לך רכוש אז אין לך הטבות משלימות מהמדינה כביטוח בריאות. אחזקת מכונית יקר בכל המובנים, כבר לא מכונית לכל פועל. שני בני משפחה צריכים לעבוד לכן המשפחות קטנות יותר. אולי זו אחת הסיבות לצמצום האוכלוסין המערבי.

    אהבתי

  26. הגבתי שם. המאמר שגוי בעיניי לחלוטין.
    הצלחתה של קרנית פלוג תהיה גדולה יותר ככל שתקנה יותר ויותר ויותר דולרים ושאר מט"ח. אין כלי אחר עבורה.

    אהבתי

  27. בדיוק עכשיו אני מפרסם פוסט נוסף בנושא. על הנתונים הספציפיים קשה להתווכח, הם דברים שצריכים לעשות לגביהם סטטיסטיקה. התייקרות הביטוחים הרפואיים באמריקה היא קטסטרופה, אבל בדיוק בשביל זה עשו את אובמה-קר וזו הצלחה גדולה. בישראל הנושא פחות רלוונטי.

    אהבתי

כתיבת תגובה