בעתיד יהיו הרבה יותר אפריקנים. זו המסקנה המסתמנת מעיון בנתונים הדמוגרפיים. בעוד אומות המערב שומרות על ילודה נמוכה שצפויה להקטין את אוכלוסיותיהן עם הזמן, באפריקה המגמות הדמוגרפיות הן שונות בתכלית. בניגריה חיים כיום 170 מיליון בני אדם. יש חוקרים שסבורים שבתוך מאה שנים יחיו שם מיליארד בני אדם.
התופעה שבה דווקא העניים ביותר הם אלו שמתרבים היא חידוש היסטורי. לכל אורך הדורות העשירים התרבו יותר, מאחר ששיעור תמותת התינוקות אצלם היה נמוך יותר ואילו אמצעי מניעה לא היו נפוצים בשימוש באף מגזר. ישנה אפילו טענה שהשתכללותה של תרבות המערב קשורה לכך שהגנים של המוצלחים יותר הם אלו ששרדו בתוכה. אולם היום המדינות העשירות ביותר מתאפיינות בשיעור ילודה נמוך ביותר. ישראל היא למעשה יוצאת הדופן היחידה במערב בשל הילודה הגבוהה בה, אבל גם פה למעשה ניתן לומר שהמתרבים הגדולים הם אלו היותר רחוקים מהמערב ומתרבותו.
כבר במאה ה-19 הובעה דאגה מהתרבותם המופרזת של הנחשלים ביותר והונהגו תוכניות אאוגניות, שנועדו להבטיח שהילודה תשפר את הגזע. כיום, אחרי מוראות מלחמת העולם השניה, אאוגניקה נראית לרוב בני האדם תועבה גמורה, אבל ההיגיון הביולוגי שהיא מבוססת עליו הוא מוצק. זהו אותו רעיון שמניח את היסודות לתיאוריית האבולוציה – התכונה שמעודדת העמדת צאצאים שורדים היא זו שתצלח את מלחמת הקיום. ואם הנחשלות היא מה שמעודד העמדת צאצאים, נגיע בטווח הארוך לעולם שכולו נחשל.
כל ניסיון לשפר את רמת החיים באפריקה יהיה קשה כשעל משאביה המצומצמים של היבשת יתחרו יותר ויותר בני אדם, בפרט בעידן של שדות חקלאיים מתייבשים והתחממות גלובאלית. מצב זה יגביר את הזליגה האפריקאית למערב שכבר היום מצויה בעיצומה. גם פה המסתננים מן הסתם צפויים לשוב ולצעוד לתוך הנגב.
עם זאת מגמות דמוגרפיות הן תנודתיות להפתיע. לדוגמה יפן נחשבת היום למדינה שוקעת דמוגרפית, אבל יפן היא מדינה שמנתה 50 מיליון בני אדם ערב מלחמת העולם הראשונה וכיום, מאה שנה אחר כך, מונה 130 מיליון. שיעור צמיחה מכובד. איש אינו יודע בוודאות מה צופן העתיד לאפריקה. מחקר מרתק שנעשה בהודו הראה שבכל מקום שאליו הטלוויזיה הגיעה חלחלו תובנות חדשות על תפקיד האישה במשפחה וחלה ירידה בשיעור הילודה. אם כך אולי הטלוויזיה תציל את אפריקה.
תמריץ 
אם כך ? אני מקווה שאופנת הטהרנות של להוציא את הטלוויזיה מהבית לא תגיע להודו ואפריקה.
תמריץ ,טוב לראות שחזרת.
אהבתיאהבתי
תודה!
כן, לטלוויזיה, המכשיר המושמץ כל כך, יש תפקיד חיובי מסתבר.
אהבתיאהבתי
…ויש מחקרים הפוכים שמראים שהטלויזיה ("מסטיק לעיניים") גורמת דווקא לפלגמטיות ופוגעת במח.
אהבתיאהבתי
אם הטלוויזיה מטמטמת את ההמונים, היית מצפה שאנשי דורנו יהיו טיפשים מבני הדורות הקודמים. אין ראיות שזה המצב. יש סיבה לחשוב ההיפך – הטלוויזיה עוזרת להחדיר מסרים של האליטות לראש ההמונים והאליטות הן חכמות. בנוסף היצירות הטלוויזיוניות והקולנועיות הולכות ונעשות מתוחכמות יותר ויותר ומעוררים יותר ויותר גירויים בזמן קצר. זאת בניגוד לסרטי עבר שנוטים להיות משעממים להחריד באיטיות שלהם.
אהבתיאהבתי
כדאי לקנות שטחי אדמה להפשרה בניגריה ולהוריש לנינים. אבל, המציאות תראה אחרת.
הכתבה שהפנת אליה מדברת על גדול דמוגרפי כמשהו מבורך. נראה לי שהכתב הביא בחשבון מעט מדי משתנים. הגידול באוכלוסיה הצרפתית והבריטית יציל את המדינות האלו לדעתו מדעיכה, נשמע לא משכנע היות ורוב המהגרים הם עול על שרותי הרווחה ויעברו כמה דורות עד שיתרמו. אני דווקא חושב שבמדינות מערביות הטכנולוגיה תספק עזרה למזדקנים ועובדים ממדינות עולם שלישי ישלימו.
אי אפשר לדעת מה יקרה באפריקה ומבין כל האופציות האפשרויות, צמיחה כלכלית מבוססת על כוח עבודה זול היא בעלת הסכוי הקטן ביותר להצליח, מי שביקר שם יסכים.
אין דרך להאכיל 4 מליארד אפריקאים. אירופה מתקשה להאכיל את עצמה. אמריקה יכלה להכנס שמה בכוח ולספק את המשאבים ולהפעיל אותם בשם המוסר אבל זה לא יקרה כי זה "לא פוליטיקלי קורקט". נחזור לשנים שילדים במאות אלפים גוועו מרעב דרך קבע, והעולם ישנה ערכים.(אבל ימשיך לשלם לספורטאים מיליונים)
אנחנו לא יכולים לראות את התמונה בגדול. האם הטכנולוגיה תמשיך לצמוח בקצב שכזה וימצאו פתרונות? לא נשמע אופטימי.
אהבתיאהבתי
קראתי שמחקרים הראו שהשימוש באינטרנט מדכא את חוש היצירתיות בצורה קיצונית
אהבתיאהבתי
לי דווקא נראה שהשימוש האינטנסיבי במחקרים מדכא את חוש היצירתיות בצורה קיצונית ואני חושב להשתמש במחקר כדי להוכיח זאת 🙂
אולי זאת שוב לא שאלת הכלי אלא כיצד משתמשים בו?
אהבתיאהבתי
אני רציני,גם אם הצורה שכתבתי לא נשמעה ככה. זה נושא שניסיתי לחפש מידע עליו. קראתי טענות שבמבחני יצירתיות המספרים נמוכים משנה לשנה. זמינות המידע גורמת לאנשים להפסיק לחפש פתרונות. הכל נמצא על המדף. אני אפילו חושב שקראתי את זה באיזו הפניה של תמריץ פה.
ולגבי שאלת השימוש בכלי: בזמנו היתה בדיחה בין מהנדסי אלקטרוניקה איך מודדים עומק באר עם אוסילוסקופ.
השימוש באינטרנט מכיון שהוא זמין יעשה גם כן לכל מטרה שהיא. נראה לי שסביר להניח שהוא ידכא את היצירה
אהבתיאהבתי
אני באמת לא יודע אם אני רציני…
מה שאני אני יודע זה שרצינות לאו דווקא מעודדת יצירות.
אולי זה כמו בפתגם "הצורך הוא אם ההמצאה" … או יצירתיות.
אולי אם אין צרכים אמיתיים לא צריך כל כך יצרתיות?
אולי צריך יצרתיות בשביל ליצור צרכים מדומינים שבתורם יעודדו יצירתיות וחוזר חלילה?
בכל מקרה אם האינטרנט יצר מרחב חברתי חדש שבו אינפורמציה מועברת ברשתות חברתיות במהירויות שלא חלמו עליהם בעבר אולי מספיקה הרבה פחות יצירתיות [בממוצע לפרט] בשביל בכל זאת להגיע להמצאות וליצירתיות חברתיות חדשות?
ובחצי צחוק ורצינות, ואני באמת לא יודע איזה חצי יותר….
ספר נא את הבדיחה של מהנדסי האלקטרוניקה , משום מה נראה לי שהם
לא השכילו להשתמש שימוש טוב בכלי הבדיחה 🙂
וגם אם אפשר… את ההפניה של תמריץ?
אהבתיאהבתי
לא מקבל.
אף משפט מהנ"ל לא נכון.
אין הוכחה שאנשי דורנו חכמים יותר, יש דווקא שהם מאושרים פחות.
האליטות חכמות? לפי מה קבעת זאת? כי אדם באליטה ? ספר זאת לאירופים שאליטות מנהלים אותם.
יצירות טלוויזיוניות מתוחכמות? פה כבר ממש הגזמת. זבל על גבי זבל, ועוד בלי להתבייש.
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.1984145
כתבה מצוינת על אפקט פלין – עליית מנת המשכל בין הדורות.
אהבתיאהבתי
וזה לגבי אפקט פלין והתחכום הגובר בטלוויזיה
http://quarterlyconversation.com/everything-bad-is-good-for-you-by-steven-johnson-review
אהבתיאהבתי
אתה זורק את האוסילוסקופ לבאר וסופר כמה שניות עד שאתה שומע בלופ.
"מה שאני יודע זה שרצינות לאו דווקא מעודדת יצירות".
זה נכון רק אם אתה כותב ספרי הומור וגם אז זה לא נכון. אני מניח שכיום מעט מאד דברים מתגלים תוך כדי משובה ואתה צריך להשקיע כדי לקבל תוצרת. גם קומיקאי יושב על היצירה שלו בשיא הרצינות.
"אולי צריך יצרתיות בשביל ליצור צרכים מדומינים שבתורם יעודדו יצירתיות וחוזר חלילה?"
איזה צורך היה לך ליצר את המשפט הזה? אם זה היה מבחן קבלה או ארוחת הצהרים שלך היתה תלויה בו האם הוא היה נראה אחרת?
מדוע שצרכים מדומינים יעודדו יצירתיות?
.
יתכן שהכתבה היתה באתר של greengross.wordpress.com/
שמרתי רק את הקישור לנושא שונה.
אני נזכר שאחת מטענות היתה שלאינטרנט יש תכונות יוצאות דופן,של התמכרות, אתה יכול לשבת 10 שעות ויותר לפני המחשב ברצף בעשיית כלום ורק אחר כך להתמוטט. בהרבה מקרים כשאתה משועמם אתה מיצר, כשיש לך משהו לפתור אבל אתה מוגבל אתה מאלתר. האינטרנט מאפשר לך לחפש שוב ושוב מה עשו אחרים במקום לנסות בעצמך עבודה שחורה שלמעשה תעזור לך להכיר את הבעיה מקרוב. לאף אחד אין כבר רצון להתמחות כולם יודעים הרבה מאד שיטחית וזה מספק.
אתה יכול לחפש
internet creativity
הטלויזיה בעיקר לימדה אותנו איך חיים אחרים בעולם וגרמה לנו לרצות לחקות אותם. אבל היא גם הפכה אנשים לכבשים והיא אחראית לכך שספורטאים מקבלים 60 מליון דולר כדי להכניס כדור לחור ושהרבה מוצרים יקרים כי הוצאות הפירסום עליהן אדירות ובעל המשרה הרבה ביותר בעולם נבחר לפי המראה, והיא הביאה להבעת דעות בפוליטיקה שהם לא מבינים בה כלום כי הם ראו מלחמה ומישהו מת להם בסלון,
כמובן שטלויזיה הועילה, אבל כמה היא הזיקה?
התקציב למסע לישוב מאדים הוא 2 ביליון דולר והם מתקשים לגייס את זה, הם ינסו לגייס את זה כתוכנית ריאליטי. פרסומת בטלויזיה בזמן משחק הסופר בול עולה 4 מליון לחצי דקה.המטרה של הליגה בכדורגל בארה"ב להגיע עוד כמה שנים להכנסות של 4.5 בילון דולר מפירסומות בטלויזיה, זה יעיל יותר להראות פרסומת בטלויזיה מילד רעב באפריקה.
אהבתיאהבתי
אורי, עברתי לפה.
אז חחחחח 🙂 אולי יש למהנדסים בכל זאת תקווה.
לדעתי אבוי לקומיקאי ש ..".. יושב על היצירה שלו בשיא הרצינות."
מצאתי הגדרה לרצינות – יחס כובד ראש; חומרה.
ואני מוסיף חומרה כאילו איזה אסון עומד להתרחש כל רגע.
אולי עדיף להשתמש במונח כנות. שימוש בשפה "לא טובה" מהפנט את המשתמש ללא דעת ועלול להכניס אותו למצבי חרדה.
אני לא חושב שהיה לי צורך (MUST) לייצר את המשפט לעיל … זה היה כנראה משחק… ומכאן אולי … "משחק הוא אבי ההמצאה" (?!)
מהכירותי עם התכשיט שהנני אז כנראה שאם ארוחת הצהרים שלי היתה תלויה בעניין סביר להניח שהייתי נשאר רעב.
"מדוע שצרכים מדומינים יעודדו יצירתיות?"
אם מקבלים את האידיאום ש "הצורך הוא אם ההמצאה" ומאחר והמצאה נגזרת מיצירתיות ולאדם שמדמיין נראה צל הרים כהרים …מ.ש.ל.
אפשר לראות באינטרט שווה ערך לספריה ביתית של אלכסנדריה ואפשר לקשקש כל היום בפייסבוק. אפשר גם להגיב בבלוגים של אנשים שכנראה שלא היית מכיר בדרכים האחרות. המדיום הוא המסר והוא מרחיב את הסביבה החברתית. הוא כשלעצמו לא רע או טוב, הוא כמו ארס של נחש בחץ או כתרופה. הנורה הרחיבה את הסביבה החברתית בלילה והביאה אור למקום בו היה קודם חושך. אם מישהו פושע באור המנורה או מסתנוור ממנה… נו מה לעשות ? גם אם רוצים כבר אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
אשר לטלוויזיה וכסף – אין חדש תחת השמש.
הקיסר אספסיאנוס שבנה את הקוליסאום(טלוויזיה 2.0) ברומא אמר שלכסף אין
ריח כשהטיל מס על המשתנות ברומא. אגב התיאטראות ביוון היו הטלוויזיה 1.0 שבה היו מוצגות הצגות לרוב … מקביל הטלוויזיה של ערוץ 1 .. עד שבאו הרומאים
עם קרבות הגלדיאטורים ( תוכניות ריאליטי) ערוץ 2.
טוב, נראה לי שמספיק למרות שרציתי לדבר על זה שיצירתיות קצת מוערכת ביתר.
אהבתיאהבתי
1. אם העתיד שייך לאפריקה, אז מה זה אומר עלינו ומה זה אומר על התרבות המערבית בכלל?
אני חושב שזה אומר שאנחנו נושאים עינינו ותקוותינו למקום הלא נכון. מדינת ישראל צריכה לפתוח תוך חמש שנים בכל אוניברסיטה חוג ללימודי סין וכנ"ל חוג להודו, חוג לאפריקה וחוג לדרום אמריקה – כי שם העתיד ולא במערב המזדקן והמיואש. לא חוגים הומאניים נחמדים, לא משהו פרווה וחלוש, אלא משהו רציני ודורש. אולי גם להרחיב את תואר המהנדס הניתן בטכניון מארבע שנים לחמש כאשר חמישית מהלימודים יוקדשו לשפה ותרבות סינית/הודית/ספרדית/אפריקאית (והסטודנטים יקבלו תואר ראשון נוסף הומאני או תואר שני בהנדסה).
1.ב
כשם שאימפריה מודעת להיותה אימפריה רק כשהיא בטופ, בשיא הפרבולה קצת לפני השקיעה, כך תרבויות מבינות רק בשלב הירידה מה עיקר ומה טפל, ולכן דרושה מידה רבה של ענווה.
2. זה כל כך מצחיק לקרוא את העובדה הכל-כך פשוטה שעמים מתרבים הם העמים שישרדו. כל-כך פשוט וכל-כך טבעי שאנחנו שכחנו זאת (אולי בגלל הטלויזיה).
3. לא מקבל את האמירה שבישראל "המתרבים הגדולים הם אלו היותר רחוקים מהמערב ומתרבותו". זה לא נכון. בסופו של דבר כל המגזרים בישראל (כמגזרים ולא כיחידים) מקבלים את כללי המשחק המערבי כשם שהם מקבלים את כללי המשחק הדמוקרטי. נכון שלא כמו המתקראים "ליברלים" או "שמאלנים" אבל במידה כזאת שמאפשרת קיום מדינה מתקדמת ואיכותית. מה ש"המתרבים הגדולים" לא מקבלים זה את הייאוש המערבי (אותו יאוש שניתן למצוא בהתבטאות של מנשה נוי לאחרונה). היאוש הזה הוא הגורם לעמים להפסיק להתרבות ולא המצאת אמצעי המניעה. [בהזדמנות זאת אני ממליץ על הספר ציביליזציות גוועות של שפנגלר. אולי תוכל לקרוא ולהעלות פוסט ביקורת בבלוג].
4. אם נרצה או לאו העולם בהחלט נכנס לתכנית אאוגנית כוללת, שעיקרה הוא צמצום עצמי של התרבות המערבית ולא מסיבות של התחממות גלובלית אלא מסיבות פוסט-מודרניות.
אהבתיאהבתי
יאיר, אני לא רואה שיש איזו תרבות אחרת מהמערב שמציעה פתרון עדיף. הרווחה הכלכלית שלך, בריאותך, נוחותך כולן תוצר של התרבות המערבית. למי יש אוניברסיטאות עם מחקר שיקדם אותנו.
באופן כללי אפריקה היא הנכשלת ביותר ועם מספר תושבים בעתיד גדול מאד כך שהיא צפויה לכאורה להיות במצב שסין היתה בו, אבל ההשואה לא מתאימה. היתי באפריקה ובסין. בסין כשאתה יוצא מהבית ב 6 בבוקר האכר כבר בשדה האורז שלו וכשאתה חוזר ב 6 בערב הוא עוד שם. באפריקה כשאתה יוצא בבוקר כולם יושבים תחת העץ או בכניסה למחנה האו"ם שמחלק אוכל וכשאתה חוזר בערב הם עוד שם, לא זזו מטר
אהבתיאהבתי
אני מצטרף לדברי אורי ויותר אופטימי ממך לגבי עתיד המערב. המערב מתנהג בחולשה ובניוון לדעתי פשוט כי יכול להרשות לעצמו. אם יידרש המערב לנחישות צ'רצ'ליאנית לדעתי יימצאו בו ברגע האמת הכוחות המתאימים.
אפריקה נראית כיום כה נחשלת שאפילו עם עוד מיליארדי תושבים לא תוכל להציג דומיננטיות תרבותית. סין לוקה באותה בעיה דמוגרפית של המערב ומתעסקת בעיקר בבניית תשתיות נדל"ן עצומות שמחכות לילדים סיניים שלא ייוולדו.
אבל לגבי 3 אני מסכים איתך בהחלט. אני מאמין שהציבורים היהודים שמתרבים בקצב גבוה – חרדים ומתנחלים לא באמת מהווים איום על מדינת ישראל כמדינה מערבית וברגע האמת לא יעשו שום דבר שיסכן את מעמדה של ישראל ככזו. לכל היותר הגוון שיתנו יהיה כמו הדרום הנוצרי בארה"ב. שונה בדתיותו האדוקה אבל עדיין מחובר לנורמות מערביות בסיסיות.
אהבתיאהבתי
לגבי הספר ציביליזציות גוועות, הדעות של הסופר די דומות לדעות שהובעו בלינק הדמוגרפי שנתן תמריץ ודי אופטימיות לגבי אמריקה. החלק הסופי בביקורת בויקיפדיה, לגבי דעתו על עם הבחירה המקורי , מדוע היהודים ימלטו מהגורל הצפוי לרוב אומות העולם מאד מעניין http://tinyurl.com/kq9m7gm
הנטייה להיות פסימי לאחרונה היא בעיקר אופנה. זה לא שאנחנו לא רצים באותו קצב שרצנו פעם, אנחנו פשוט לא מאיצים באותו קצב וזה מה שיוצר חשש מוגזם.
זה בערך כמו להגיד: השנה לראשונה לא הצבתי סטנדרטים גבוהים יותר.
קראתי שביפאן כל כך התרגלו שהביצועים של חברות גדלים משנה לשנה שכשזה השתנה דור המנהלים שלא הכיר אחרת לא ידע איך להתמודד עם זה.
כשאני היתי קטן היו ילדים רעבים בהודו ובאפריקה ומתים מוטלים שם ברחובות. כשגדלתי כבר לא היו כאלו. אז במקרה הגרוע נחזור לילדים רעבים באפריקה. ואירופה- אם היורו יתפרק, וזה לא יקרה, תחזור להיות יבשה עם מדינות בעלות כלכלות שונות ולאומיות שונה. תרבותית נחזור לשנות ה70, כלל לא נורא.
אם המערב יזדקן מסיבות דמוגרפיות זה יהיה זמני לדור או שניים. הדור הבא יגדל לתוך מצב קיים ולא יהיה פסימי.
כל מה שהפסדנו זה דור אחד או שניים. אי אפשר לרוץ בקצב כזה גדול קדימה תמיד.
אהבתיאהבתי
אני חייב לציין שהלינקים שאתם מצרפים פה מאד מעניינים.
ממה שקראתי ברפרוף אני פחות מסכים לגבי טענת גולדמן
שקריסתה העתידית של הציביליזציה המוסלמית מובילה מדינות כמו איראן וטורקיה וארגונים כמו חזבאללה ואל-קאעידה לנקוט צעדים קיצוניים.
מה למשל גבי מלחמת שמונת השנים איראן -עירק שהתרחשה לפני קריסת אוכלוסיה זאת. מלחמת אפגניסטאן? מלחמות ישראל-ערב? בתימן היתה גם איזה מלחמה, לא? ועוד ועוד?
אולי דווקא מתרחשות עכשיו המפכות בעולם הערבי [על רקע] גידול העבר באוכלוסיה הצעירה הגדולה, שמטבע הדברים יש לה פחות מקום להשתלב בחברות? אולי בעתיד עקב הדילול באוכלוסיית הצעירים יהיו להם יותר מקומות להשתלב ,יצטרכו לדאוג ליותר מבוגרים/זקנים שיצטרכו את שירותם וכך התסיסה ועימה הצעדים הקיצוניים יקטנו ?
,
אהבתיאהבתי
לא קראתי את הספר המדובר אבל מהתמצית שלו בוויקיפדיה הוא לא נראה משכנע. צמצום הילודה המוסלמית יעשה רק טוב למדינות האיסלאם ובוודאי אינו סיבה עבורן לנקוט צעדי יאוש. טיעוניך נגדו נראים לי לעניין.
אהבתיאהבתי
גיא, לא כל מלחמה באיזור שלנו קשורה לתאוריה של גולדמן. אם נעצור לרגע ונחשוב שהוא כתב את הדברים עם פרוץ אביב העמים הערבי אבל לפני שהכירו את קיומו של גוף קיצוני כדע"ש והקמת מדינה מוסלמית נראה שגולדמן קלע לעתיד מדויק מאד.
איזה סכוי לשרוד יש למדינה מוסלמית שבהגדרת העצמאות שלה כתוב שהיא חייבת להלחם עם כל מי שאיננו מוסלמי?
הצעירים המוסלמים בדרך כלל לא רוצים לשכשך במציאות לא נעימה ונופלים קיצונית לאחד משני הצדדים, או שהם מבקשים להיות מודרנים או שהם רוצים לחזור בעיוורון לערכים דתיים בלי להבין אותם. זה קורה גם אצל יהודים, בהרבה מקרים הצעירים פחות פשרניים בעניני אמונה מההורים.
אהבתיאהבתי
בכתבה הזו http://www.nippon.com/en/features/h00057/
אחת מני רבות על ירידה צפויה באוכלוסית יפן, אפשר לראות שגם עם קצב הלידה יעלה מ 1.7 כיום ל 2.07 ילדים למשפחה האוכלוסיה תקטן מ כ 130 מליון ל 100 מליון ובקצב הנוכחי ל כ 86 מליון תוך כ 50 שנה. 40 אחוז ממנה מעל גיל 65. כוח העבודה יקטן בלמעלה מ 40% שבוע העבודה יתארך.
באירופה המצב גרוע בהרבה, אם נשליך מזה:
באתר הזה
https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2054rank.html
מופיע קצב "לידה" על פי מדינות, ובין 45 המדיניות הראשונות בקצב הגידול רק 2 לא מאפריקה, רצועת עזה, ותימן
ואותו הדבר בצורה נוחה יותר כמפה ופרוט לאחריה
http://www.geoba.se/population.php?pc=world&type=10
ארה"ב המדינה המערבית הראשונה ברשימה במקום ה 116, היא המדינה המערבית בעלת קצב הלידה הגדול ביותר. כל מי שמתחת לארה"ב צפוי להכחד אלא אם יאפשר הגירה. אבל מאיפה אם לא מאפריקה? 3 המדינות האחרונות ברשימה הן סינגפור מקאו והונג קונג, המקומות בהם מחירי הדירות עלו גבוה יותר מכל מקום אחר בעולם ב 10 השנים האחרונות.(פרט למונאקו)
צמצום לידה במקומות מסוימים טוב אם נעשה בהדרגה, אחרת הוא עלול לפגוע בכלכלה. ארה"ב נראת היציבה ביותר
אהבתיאהבתי
ג'וש – אם תדבר עם מורים ותיקים הם יטענו שהילדים כיום חכמים יותר. הציוד האלקטרוני נתן להם גרויים ומשחקים שאיפשרו זאת.
לגבי סרטים, אמנם סרטים נדרשים כיום להיות מהירים ומלאי גרויים, אבל זה לא אומר שהתסריטאים או הקהל חכם יותר. סרטים משנות ה 40 50 היו איטיים מאד אבל היו הרבה מאד יצירות איכותיות שדרשו יוצרים מוכשרים וכיום יש "שבלונות" צפויות בעיקר בסרטים האמריקאים שלא דורשות כשרון יצירתי. סרט מצליח בשל פעלולי טכניקה או איכות שחקנים, יש חוסר בכותבים מוכשרים.
l
אהבתיאהבתי
יסלח לי תמריץ על הצפה
גיא
והנה כתבה שמסבירה מהי יצירתיות
tinyurl.com/mbak8vk
והנה הכתבה על יצירתיות שנפגמת בשל האינטרנט שביקש
גיא
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413627,00.html
והנה אחת נוספת
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3389012,00.htm
אהבתיאהבתי
באופן אישי למשל אני בקושי מסוגל לקרוא ספרי עיון, כי בדרך כלל יש בהם רעיון אחד שאפשר לסכמו בשני עמודים ומותחים אותו על פני 300 עמודים. עדיף כבר לקרוא את ערך הוויקיפדיה על הספר או איזה כתבה או ראיון עם המחבר. האם זה חיסרון או יתרון – האינטרנט מוריד את הסבלנות לבולשיט. אני נוטה לחשוב שזה יתרון.
אהבתיאהבתי
יפן מדינה צפופה ומפותחת טכנולוגית עם מחירי נדל"ן בשמים. לא בטוח שנורא כל כך אם יהיה שם צפוף פחות. בכל מקרה תמיד אפשר לייבא מהגרים, לא מוסלמים ואפריקנים שבדרך כלל לא מצליחים להשתלב, אבל הודים, סינים, ויאטנמים, מזרח אירופאים וכדומה.
הנתון שם לגבי ישראל שגוי. כתוב שהילודה בישראל היא 2.6 לאישה, בעוד שבפועל היא 3 לאישה.
אהבתיאהבתי
לאורי:
1. גם אני לא רואה שיש איזו תרבות אחרת מהמערב שמציעה פתרון עדיף. גם אני מעדיף את התרבות המערבית על-פני אחרות אבל:
2. אם הדמוגרפיה משחקת תפקיד לטובת תרבויות אחרות זה אומר שבמוקדם או במאוחר הצמיחה הכלכלית תהיה שם. ולכן אנחנו כמדינה שרוצה לשרוד ולהתפתח צריכים להיות ערוכים לכך.
3. התרבות המערבית היא מצליחנית בגלל שניתן לחקות את ערכיה בקלות יתרה וזה בדיוק מה שקרה מאז המחצית השנייה של המאה ה-20. לכן ה"נחשלות" שאתה רואה היא זמנית. האמריקאים חשבו שהיפנים "נחשלים" עד שהם קיבלו פייט רציני מהתעשייה היפנית, הם חשבו זאת גם על סין, מלזיה, אינדונזיה ונוספות – אבל המציאות מלמדת אחרת – המדינות מהמזרח הרחוק מייצרות מוצרים ובארה"ב לומדים מנהל עסקים. נכון שיפן איננה "מערבית" אבל היא "מודרנית" לא פחות מארה"ב. וזה יכול לקרות בקרוב בהודו (וכבר עכשיו קורה), ובמקומות אחרים בעתיד.
4. הדומיננטיות של התרבות המערבית באה לה בגלל שהיא "הייתה על המפה" גם מבחינה מספרית וגם מבחינה נראות. אבל ככל שתרבויות נוספות יהפכו לגדולות מבחינה מספרית (יחסית למערב) וכלל שהן יתחילו לתפוס חלק במהפכה התקשורתית והטכנולוגית הן גם יקבלו יותר "זמן מסך" מבחינה תרבותית. האם כבר היום מדינות דרום אמריקה אינן "מייצאות" תרבות דרך אופרות הסבון דוברות הספרדית שלהן?
5. אני רוצה להתעכב על נושא אוניברסיטאות המחקר שהעלאת כי שם ניתן לראות את המורכבות שאני מנסה להציג. ברור שאוניברסיטאות המחקר הטובות ביותר נמצאות במערב. בא ניקח את ארה"ב כדוגמה כי רוב אוניברסיטות המחקר הן בארה"ב. אם תכנס לאתרים של המעבדות באוניברסיטאות שם (ואני עושה זאת תדירות כי אני בתחום הזה) תראה שמבחינה אנושית רק שליש או חצי מהצוות הוא מערבי. רוב הדוקטורנטים, המסטרנטים ואף הפוסטים אינם מערביים. הם סינים, הודים, ערבים ועוד …
חלק מהאנשים הללו חוזרים לארצות שלהן (זה חלק מתנאי מימון השהייה שלהם) והם גם סוכני תרבות ולא רק מדע וטכנולוגיה.
6. הצמיחה באפריקה פוטנציאלית תהיה חזקה בהרבה מסין, לא רק בגלל שהיא מגיעה ממקום נמוך יותר אלא בגלל שהיא יכולה להיכנס ישר לשלב מתקדם ללא מעבר בשלבים קודמים. למשל: המערב עבר את מהפכת התקשורת בשלבים: טלפון קווי, לווינים, כבלים, סלולרי פשוט ואח"כ דור מתקדם. אבל היום באפריקה אין צורך להניח תשתית טלפוניה קווית בשביל לייצר תרבות תקשורתית. הכל עובד בסלולרי. וכמובן יש דוגמאות נוספות.
7. אפריקה היא מקום ענק, עם המון עמים (יותר מאשר באירופה למשל) ונחשלות נוכחית לא בהכרח תייצג בעתיד את כל אפריקה. גם המזה"ת הוא נחשל אבל אנחנו לא נכנסים בקטגוריה הזאת. גם באפריקה יכולים לקום כיסים של מודרניות שיהיו מנועי צמיחה מבחינה כלכלית ותרבותית.
לתמריץ:
8. אני לא אופטימי כמוך לגבי המערב אף שהייתי רוצה להיות אופטימי. אישית אני כן מאמין בארה"ב ואני חושב ששם יכולה לקום נחישות צ'רצ'ליאנית (אף כי במחיר כבד של מחלוקת עמוקה בחברה האמריקאית שתאיים לקרוע אותם לגזרים). אבל לגבי אירופה אני סקפטי (מנשה נוי כבר אמרנו? 🙂 ).
9. אפריקה אכן נחשלת כיום והיא צריכה עוד זמן רב בשביל "להתבשל". לגבי סין אני חולק. אכן היא מתעסקת בעיקר בבניית תשתיות נדל"ן עצומות, אבל שאחרי משבר ופיצוץ בועת הנדל"ן שם הם יפנו משאבים לדברים אחרים כולל שינוי במדיניות הילודה.
10. לאחרונה הייתי הרבה במחלקת יולדות ואצל רופאי ילדים (כי נולדה לנו בת) ואני מופתע מאוד מכמות הצעירים שהם אבות/אמהות בגיל צעיר. מדובר בצעירים חילוניים ולא חרדים או מתנחלים. כמובן שהסטטיסטיקה (שהיא המדד הנכון ולא התרשמות אישית) הרשמית והמדוברת טוענת אחרת, אבל מהתרשמות אישית שלי צריך ללכת ולבדוק שוב את נכונות הנתונים.
לתמריץ וגיא – לגבי הביקורת על הספר ציביליזציות גוועות:
11. עצם האמירה "צמצום הילודה המוסלמית יעשה רק טוב למדינות האיסלאם ובוודאי אינו סיבה עבורן לנקוט צעדי ייאוש" משליך את צורת המחשבה המערבית על בעיה מתרבות אחרת. זאת דוגמה מצוינת לעיוורון הליברלי בבואו לדון בפתרון בעיות בעולם. [כך גם מתנהג ג'ון קרי בפותרו את בעיית הגרעין של איראן, סוגיית הנשק הכימי בסוריה והאיום מצד דאע"ש].
12. מזרחנים מקובלים מסכימים שהתרבות הערבית-מוסלמית נמצאית במגננה וכל ההתפתחות של האחים המוסלמים (והטרור הנלווה אליו) היא ריאקציה כנגד תרבות המערב כי העולם הערבי-מוסלמי מרגיש שדוחקים אותו הצידה. ולכן האמירה "קריסתה העתידית של הציביליזציה המוסלמית מובילה מדינות כמו איראן וטורקיה וארגונים כמו חזבאללה ואל-קאעידה לנקוט צעדים קיצוניים" היא נכונה בקונטקסט הזה (אף שהיא פרשנות של גולדמן והמשך פיתוח של התיאוריה המזרחנית המקובלת מעבר למקובל).
13. כללית, הספר הזה הוא לא תורה מסיני אבל ההערות כאן לא כל כך קשורות לעיקר הספר. אני מציע לקרוא את הספר ואז לדון בו.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב אורי,
מצידי תציף חופשי רק העניין שאני בעבודה ולכן קראתי בנתיים רק על גון
קליז( שלדעתי תומך בטענותיי לעיל) ועל טאלאב . במאמר האמצעי רפרתי ואולי אחזור אליו בהמשך …
אני לא אומר שאין משהו בטענות הללו ,כמובן שיש טריידאוף, אבל האלרמיסטים האילו מזכירים לי את הטענות שנשמעו לפני 60 שנה שהרוק-אנ-רול הורס/יהרוס את הנוער. גם יש איזו שהיא אגדה אורבנית שמצאו אבן מצרית קדומה שבה נאמר ש"הנוער זה לא נוער" . נו שוין, היינו כבר בסיפורים הללו, אין חדש וגו…
חוצמזה אני עם תמריץ בעניין ש "האינטרנט מוריד את הסבלנות לבולשיט".
לדעתי יצירתיות הינה אמצעי ולא המטרה. המשחק הוא המטרה.
אני גם מאד משתדל לא לאפשר למומחים לקבוע לי מהי יצרתיות ובהחלט לא מהו המשחק.
אהבתיאהבתי
יאיר , לגבי 11-12
אני לא מזרחן , אבל אני פחות או יותר יודע שיש 2 אסכולות גדולות שם בזמן האחרון … של אדוארד סעיד שטוענת …"ריאקציה כנגד תרבות המערב כי העולם הערבי-מוסלמי מרגיש שדוחקים אותו הצידה." (בלה , בלה 🙂 וסליחה)
והאסכולה של ברנארד לואיס שטוענת … מלחמת ציבליזציות.
הנה עוד סרטון
http://www.politicalislam.com/blog/islamophobia-or-fear-of-islam/
אהבתיאהבתי
הטענה שההתנהגות האלימה באיסלאם באה כתגובה להרגשת הנחיתות של האיסלאם מול המערב היא טענה של ברנרד לואיס, והיא חלק מתפיסת "מלחמת הציביליזציות". ראה כאן למשל:
"מתחילה התבטאה התגובה המוסלמית לציוויליזציה המערבית בהערצה ובחיקוי, בכבוד עצום להשגי המערב ובשאיפה לחקותם ולאמצם … אלא שההערצה והחיקוי פינו מקומם לרגשות של איבה ופסילה בקרב מוסלמים רבים. רגשות אלה נובעים בחלקם מתוך תחושת השפלה – מודעוּת גוברת בקרב יורשיה של ציוויליזציה עתיקה, גאה ושלטת, לעובדה שעקפו אותם, ושהם נוצחו והוכרעו על ידי מי שנחשבו בעיניהם לנחותים מהם … הכלכלה בנוסח-המערב המיטה עוני על מספר עצום של תושבי המזרח התיכון, המוסדות הפוליטיים בנוסח-המערב המיטו עליהם עריצות והמלחמה בנוסח-המערב המיטה עליהם תבוסה. לא ייפלא אפוא כי רבים היו מוכנים להקשיב לקולות אשר סיפרו להם כי דרכי האיסלאם הנושנות הן הטובות ביותר וכי תשועתם היחידה היא להשליך מאחורי גוום את החידושים האליליים של המתקנים ולשוב אל דרך האמת אשר התווה אלוהים לעמו."
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9809
סעיד טוען טענות אחרות אבל לא הייתי מכניס אותו למסגרת של "אסכולה בחקר המזרחנות".
אהבתיאהבתי
הנטייה להיות פסימי לאחרונה היא לא אופנה אלא נטייה תרבותית שמופיעה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה (עוד לפני הופעת הטלויזיה 🙂 או התרבות המערבית הנוכחית). כמו בני אדם שעוברים תקופות רבות בחיים, כן אומות ותרבויות: לפעמים אתה ב-high ולפעמים ב- low. רק צריך להתרגל לכך.
אנחנו כבני האומה היהודית/ישראלית התרגלנו לאלפיים שנים של low ולכן מי שמחובר לעולם המערבי דרך הזהות היהודית שלו (בהקשר היהודי הרחב ולא בהקשר הדתי הצר) מבין את מקומנו והוא רואה את ההצלחות והן מדרבנות אותו להמשיך ולעשות. בעוד שמי שמחובר לעולם המערבי ישירות (וזהותו היא מערבית לחלוטין ללא זהות יהודית) – מתחבר לגלי הייאוש הקיימים כיום בתרבות המערבית.
לדעתי, אם היורו יתפרק אירופה לא תחזור לשנות ה-70 הטובות והעליזות בגלל שבתהליך יצירת אירופה החדשה כוסחו כל המבנים הפוליטיים והתרבותיים הישנים ושחזור שלהם יגרור למאבק חברתי קשה מאוד.
אהבתיאהבתי
יאיר, תודה על התיקון.
האם אתה אותו יאיר ( אייקון כחול)?
לא סיימתי לקרוא את הכל והגעתי רק עד לחלק שצוטטי למטה.
אם רק יורשה להוד קטנותי לחלוק על ברנארד לואיס או לפחות למצוא סתירה קטנה בדבריו….
========================================
"מתחילה התבטאה ה[תגובה] המוסלמית לציוויליזציה המערבית בהערצה ובחיקוי, בכבוד עצום להשגי המערב ובשאיפה לחקותם ולאמצם….."
אתה אמרת
ה"טענה שההתנהגות האלימה באיסלאם באה כ[תגובה]"
=====================================
אל מול
=====================================
"המאבק בין מערכות יריבות אלו נמשך כ-1400 שנה. הוא [החל בהתגלות האיסלאם] במאה השביעית ונמשך למעשה עד היום"
====================================
"המאבק בין מערכות יריבות אלו נמשך כ-1400 שנה. הוא החל בהתגלות האיסלאם במאה השביעית ונמשך למעשה עד היום. המאבק כלל סדרות ממושכות של התקפות והתקפות-נגד, מלחמות ג'יהאד ומסעי צלב, כיבושים וכיבושים-מחדש. [אלף השנים הראשונות אופיינו בהתקדמות האיסלאם ובנסיגה של הנצרות]. האמונה החדשה כבשה שטחים נוצריים בלבנט ובצפון אפריקה, פלשה לאירופה, שלטה במשך תקופה מסוימת בסיציליה, ספרד, פורטוגל ואף בחלקים מצרפת. ניסיונם של הצלבנים ל[השיב] לעצמם את ארצות הנצרות שבמזרח נהדף והמוסלמים, אשר [איבדו] את דרום-מערב אירופה ברֶקוֹנקוויסטה, זכו לפיצוי בדרום-מזרח אירופה, שם הגיעו פעמיים עד וינה. במשך שלוש מאות השנים האחרונות, מאז כשלון המצור הטורקי השני על וינה ב-1683 ועלייתן של האימפריות האירופיות הקולוניאליות באסיה ובאפריקה, היה האיסלאם במגננה והציוויליזציה הנוצרית והפוסט-נוצרית של אירופה ובנותיה הביאה את העולם כולו, לרבות האיסלאם, אל תחום פעולתה."
אתה אמרת
==============
"ריאקציה כנגד תרבות המערב כי העולם הערבי-מוסלמי מרגיש שדוחקים אותו הצידה." ……
אם כן? מי התחיל לדחוק את מי החוצה?
ומי מכחיש את זכותו של האחר לקיום עצמאי ולא רק כ[דמי]?
האם האלימות באה כתגובה או שהיא אינהרנטית?
אהבתיאהבתי
גיא המאמר האמצעי הוא המעניין מהשלושה לדעתי, .
המשפט של אברהם שפירא "זה נוער זה, זה בררה" מעיד שתמיד היתה תהום בין הדורות. באותה מידה יתכן שכל המספרים ששמים את איטליה ויפן באותה קלחת דמוגרפית הם סתם מספרים, ובוודאי שבאפריקה לא יהיו 4 בליון תושבים ושכל הטענות שאירופה נכבשת על ידי מהגרים גם מוגזמות אבל יש צורך להעריך את העתיד והתכונן לבאות.
אהבתיאהבתי
אני אקרא את המאמרים שאתה ,תמריץ ויאיר צירפתם לעומק בסופ"ש.
מסכים לגבי ההעירכות ומצד שני שואל כיצד הפרט יכול להיערך מול נתונים כאילו? כיצד יכולה המדינה להיערך ומצד שני לא להיערך ביתר לאירועים שלא יקרו?
אהבתיאהבתי
אני אותו יאיר
אם תקרא עד הסוף אני מניח שתקבל תשובות.
בכל מקרה לשאלותיך:
"מי התחיל לדחוק את מי החוצה?" – לא רלוונטי מי התחיל. היו תקופות בהיסטוריה שזה דחק את זה ואחר-כך זה דחק בחזרה. כיום, אף אחד לא פולש לתחום השני פיסית אבל האיסלאם מרגיש מתגונן בפני השפעות מערביות ו"מזיקות".
"מי מכחיש את זכותו של האחר לקיום עצמאי?" – תיאורטית האיסלאם רוצה להשליט עצמו בכל העולם, גם באזורי הכפירה כך שהוא מכחיש את זכות האחר לקיום עצמאי. בפועל, העולם המוסלמי מנסה להשליט עצמו רק באזור האיסלאם המסורתי בלבד, כך שהוא לא מכחיש את זכות האחר לקיום עצמאי.
"האם האלימות באה כתגובה או שהיא אינהרנטית?" – לואיס מתנסח מאוד בזהירות בנוגע לנקודה זאת. נגיד זאת כך: האלימות היא תגובה והיא לא אינהרנטית, אבל חוסר היכולת של האיסלאם לסבול את ערכי המודרניות והתרבות המערבית היא אינהרנטית.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב יאיר,
אכן היית זאת קריאה מהנה. סימנתי בסוגריים מרובעים את הדברים שאני שם עליהם דגש מתוך הטקסט המצוטט.
================================================
"התנועה המכונה בימים אלה פונדמנטליזם איננה המסורת האיסלאמית היחידה. יש אחרות, סובלניות יותר, פתוחות יותר, אשר סייעו והיו מקור השראה להֶשגים הגדולים של הציוויליזציה האיסלאמית בעבר, ומותר לנו לקוות כי ידן של מסורות אלו תהיה על העליונה בבוא העת. [אולם סוגיה זו לא תוכרע ללא מאבק קשה, בו אנו, אנשי המערב, איננו יכולים לעשות דבר. עצם הניסיון עלול להזיק, משום שאלו הן סוגיות עליהן צריכים המוסלמים להחליט בינם לבין עצמם.]"
"[בו בזמן, מותר לנו [לקוות] כי יֵעשה גם מצִדן ניסיון להגיע להבנה טובה יותר של תרבותנו ובעיקר כי יבינו ויכבדו את התפישה המערבית שלנו באשר ליחסים שבין דת לפוליטיקה, אפילו יבחרו שלא לאמץ אותה לעצמם.]"
================================================
אז לקוות זה טוב
ולואיס יכול להתנסח מאוד בזהירות בנוגע לנקודת האינהרנטיות.
אני רואה במשפט למטה הבדל אינהרנטי מול הדתות המונתאיסטיות האחרות.
===================================================
"המאבק בין טוב ורע באיסלאם קיבל עד מהרה [ממדים פוליטיים ואף צבאיים]. מוחמד היה [לא רק נביא ומורה, [כמייסדים של דתות אחרות]]. הוא עמד גם בראש משטר וקהילה והיה [שליט וחייל]."
אהבתיאהבתי
זה די מה שגולדמן טוען, שלקוות זה הרצוי אך זה לא המצב המצוי. הוא טוען (אם נשתמש בקונטקסט של לואיס) שהאיסלאם איבד את היכולת להיות סובלני והמסורות הסובלניות שהיו בו לא יכולות לחזור כשידן על העליונה.
עם זאת אני לא מסכים איתך לגבי ההבדל המהותי בין האיסלאם לדתות האחרות. גם בנצרות היו תקופות אלימות מאוד (למשל כיבוש דרום אמריקה בידי ספרד ופורטוגל, או מסעי הצלב) ורק מאוחר קרתה "התבגרות" שהובילה לסובלנות. לגבי היהדות – בוודאי שהיא לא דוגמה כי אלפיים שנה היא הייתה ב- HOLD (גלות) אז שום מימד פוליטי-צבאי לא היה יכול להופיע, והיא סובלנית בגלל היותה אלפים שנים בגלות.
להבנתי, בגלל שהאיסלאם דחה את המודרניות הוא נשאר תקוע בשלבים מוקדמים וזה המקור לטרור האיסלמי (כמו שילד קטן נושך כשהוא מרגיש פגוע בעוד שמבוגר מנסה לדבר ולהתפייס).
זה נכון שהיהדות התחילה עם משה שמוציא עם משיעבוד, והנצרות התחילה עם ישו ושליחיו שניסו להביא חמלה וטוב להמונים, לעומת מוחמד שהיה לוחם וניסה להשליט את האיסלם. זה נכון. אבל בכל זאת עברו מאות שנים ואפילו שהסיפור המכונן של האיסלם הוא לוחמני, עדיין הייתה יכולה לקרות תמורה בתוכו במהלך מאות שנות קיומו. כך שאת האלימות האיסלמית לא הייתי תולה בסיפור הקמתו אלא בתהליכים שקרו בהמשך. גם אוסטרליה התחילה כמושבת אסירים והיא הצליחה עם השנים להפוך לאומה משגשגת וסובלנית.
יש ספר של אפלבי וסיון, שניהם חוקרי דתות (סיון הוא פרופסור ישראלי מהעברית ואפלבי הוא אנגלי) שבו הם מפרטים את האלימות שיש בכל הדתות (כולל דתות לא מונתאיסטיות כמו דתות מהודו) והם טוענים שאלימות דתית (כמו הטרור האיסלמי) היא תופעה חוצת-דתות.
אהבתיאהבתי
הבהרה:
זה שאני חושב שהאיסלאם "לא התבגר עדיין" זה לא בא מתוך תפיסה "מכילה" שאומרת בוא ונבין את האיסלאם הפונדמנטליסטי ונסכים למעשיו אלא מתוך ניתוח מעשי של המציאות.
זה שמישהו החליט להישאר אינפנטילי זה לא אומר שאני צריך לסבול מזה. אם הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג אז אתפוס ממנו מרחק.
בנוסף, כמו שציטטת את לואיס:
"אנו, אנשי המערב, איננו יכולים לעשות דבר … אלו הן סוגיות עליהן צריכים המוסלמים להחליט בינם לבין עצמם"
ולכן כל הניסיון לחנך את האיסלאם (כמו הניסיון האמריקאי בעיראק) הוא פתטי, והניסיונות של השמאל האמריקאי (כדוגמת ג'ון קרי) הם פשוט הזויים וחוטאים למציאות, והם מזיקים יותר משהם מועילים.
אהבתיאהבתי
אירופה עברה מהפכות חברתיות ששמו את הדת כיום במקום שולי, זה קלאב חברתי בעיקר. אי אפשר לחשוש ממסע צלב נוסף. רוב מדינות האיסלם לא הפרידו לחלוטין בין דת למדינה כיון שלא עברו מהפכות דמוקרטיה והמבוגרים שהם מטבעם שמרנים די משפיעים בפוליטיקה, לכן הדת היא דרך חיים ולא תחביב. אם צעיר מרגיש שהוא לא משתלב בעולם, ביהדות- הוא הולך ללמוד או להיות רעייה לחוזר בתשובה, אם הוא נוצרי- הוא מגלה את האור ומנסה לעשות טוב ולתרום לסביבה כדרך ישו, אם הוא מוסלמי הוא יכול לחזור למקורות ולהיות שליח של הדת ואלימות נותנת הרבה סיפוק ביחוד אם לא הסתדרת עם העולם התחרותי המודרני והזדמנות להראות להם. באיסלם לא מפסיקים להדגיש שכעת כשאתה נושא את החרב אתה משהו מיוחד טוב מהאחרים, תורם.
אהבתיאהבתי
איזה יופיֱֱֱ!
אני אוהב את הבלוג הזה.
לחשוב שעוד איפה שהוא בתגובות לפוסט נטען שהאינטרנט גורם לרדידות 😉
אני קראתי מזמן ספר של עמנואל סיוון "קנאי האיסלם". אצרף את הספר שציינת (קנאות דתית מודרנית ) לרשימת הקריאה.
אנחנו כנראה מסכינים על הרבה אבל אני עדיין טוען שיש הבדל מהותי בין האיסלאם לדתות האחרות. הסיפור המכונן הוא סיפור מאד חשוב בכל תרבות.
אחרי שהוא מסופר ובני התרבות יונקים אותו עם חלב אימותיהם הוא כמו נצרב עם הנחות מוצא לא בדוקות על העולם. מנקודה זאת הוא מתפקד לרוב האנשים כמו חומרה שכמעט אי אפשר לשנות. כמובן שגם להחליף מערכת תוכנה קשה ,אבל פחות. אני כמובן מודע שאלימות היא פונקציה אנושית פרה-תרבותית אבל כשמוסיפים עליה בתוכנה סיפור מכונן
ומוסר דואליסטי אל מול כלל הזהב(ישוע) או כלל הכסף(הלל הזקן) בנוסף
לבסיס חשיבה סמכותי מול ביקורתי , רגשי אל מול שכלי. ….
אולי גורם הדבר שברוב הסכסוכים בעולם בימינו מעורב האיסלם.
לכן אני גם חושב שההשוואה לאוסטרליה לא טובה מאחר ואף אחד לא יצר את האתוס של מושבת אסירים כסיפור מכונן.
אז כמו שאמרת,אמרתי ואמר לואיס
"אנו, אנשי המערב, איננו יכולים לעשות דבר … אלו הן סוגיות עליהן צריכים המוסלמים להחליט בינם לבין עצמם"
בנתיים עלינו להקים קיר ברזל.
אהבתיאהבתי
מאוד אהבתי את הניתוח שלך ואני מסכים איתו. האיסלאם לא חייב להיות אלים כל כך מטבע בריאתו אבל כך יצא בתהפוכות ההיסטוריה.
ומזל טוב להולדת הבת!
אהבתיאהבתי
אורי,
קראתי עכשיו את המאמר האמצעי – "דיגיטמבלים? מה באמת עושה הטכנולוגיה למוח" – באמת מרתק ומפחיד.
או במילים אחרות מעולה ומגעיל 🙂
אני כמובן שואב נחמה מהסיפא של הכתבה:
=============================================
ו"יש מי ששואבים מסוקרטס ומפחדו מעליית הספר הכתוב השראה אחרת, לקבל בשלווה את השינוי. ככלות הכל, גם הדאגות מפני האינטרנט מצייתות לכלל שניסח מחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", הסופר וההומוריסטן דאגלס אדמס: "כל מה שהיה בעולם לפני שנולדת הוא נורמלי, כל מה שהומצא לפני שהגעת לגיל 35 הוא מרגש ומהפכני ואפשר לעשות בזה קריירה, וכל מה שהומצא אחרי שהגעת לגיל 35 הוא סוטה ומנוגד לדרך הטבע".
=============================================
וגם מוצא חיזוק לטענתי בדיון עם יאיר בעניין
שהסיפור המכונן הוא סיפור מאד חשוב בכל תרבות.
–>
=============================================
"חקר המוח העדכני מלמד שכל פעולה שאנחנו עושים(גיא–> [או סיפור שאנו מספרים לעצמנו]) משפיעה על הארגון של הנוירונים במוחנו, וכאשר אנחנו חוזרים על פעולות שוב ושוב, הדבר משפיע על מבנה מוחנו, ולא רק בקרב ילדים אלא בכל גיל. דבקות בתבניות מסוימות גורמת לכך שהמעגלים הרלבנטיים להן במוח מתחזקים, ואלה שנזנחו נחלשים ולבסוף נעלמים."
=============================================
אהבתיאהבתי
יאיר, סליחה על החפירות … 🙂 אבל שמתי לב לזה
אמרת
========
11. "עצם האמירה "צמצום הילודה המוסלמית יעשה רק טוב למדינות האיסלאם ובוודאי אינו סיבה עבורן לנקוט צעדי ייאוש" [משליך את צורת המחשבה המערבית על בעיה מתרבות אחרת. זאת דוגמה מצוינת לעיוורון הליברלי בבואו לדון בפתרון בעיות בעולם]"
======
ואז אמרת
זה שאני חושב שהאיסלאם "לא התבגר עדיין"….
"זה שמישהו החליט להישאר אינפנטילי…. "
===========
האם זאת לא השלכה תרבותית?
אני בטוח שבעולם המוסלמי אין תחושת חוסר התבגרות ואפילו כמצוטט רצון לחזור לעבר.
אני חושב שגישה שמנסה לראות את הלבן בעיניים, מתיחסת לדברים שנעשים ונאמרים ללא דעות או הגדרות (אם הם התבגרו או לא) בעלת יכולת לתאר
את המצב לאשורו.
אני מתאר לעצמי שיתכן שלא נסכים על הנקודה הזאת. אני רק רוצה לחדד.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב גיא. בהתיחס לשאלה אם לקבל את השינויים החלים עלינו כפי שקבלו בעבר או לנסות לכוון את העתיד. שמעתי פעם איש דת מסביר: כשמישהו אומר לכם "אלוהים אמר לי" תחשבו אם דבריו הם ברוח אלוהים. זה פתרון פשוט שעובד בדרך כלל.
הטבע יצר את כל מה שמסביב לנו כשההתרבות והשרידה היא במקום ראשון בחשיבות. אם החברה עוברת למצב שבו יש פחות מ 2 ילדים למשפחה היא נוהגת בניגוד למה שהיה עד כה. היו חברות שנכחדו. אם זה המצב לפניו אנחנו עומדים.
האם זו נסיגה לצורך התארגנות? לא נראה לי. אם יהיה צמצום חד במספר האנשים יהיו הרבה פחות עובדים, קושי למצוא אנשים למחקר, פחות כספים להמצאת תרופות ומכשור שישפר את החיים. זו לא תהיה נפילה הדרגתית זו תהיה נפילה חדה מהירה. זה יכול להיות סוף האנושות.
אהבתיאהבתי
מנגד יהיו תשתיות מאוד נוחות – כבישים לא צפופים, רכבת תחתית לא צפופה, שפע נדל"ן, חשמל ואנרגיה בשפע ובזול.. צריך לזכור גם את הצד השני.
אהבתיאהבתי
הנפילה בכוח העבודה תהיה מהירה. הכבישים יהיו לא צפופים אבל איש לא יתחזק אותם, ספק אם יהיו מכוניות והן תהינה יקרות. הטכנולוגיה תעמוד על שמריה, לא יהיה מי שייצר חלקי חילוף יוצאי דופן או מתוחכמים. סדר העדיפויות יהיה למזון. אלא אם כן הטכנולוגיה תצליח להתבסס על רובוטים קודם לכן. המוסר ישתנה.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב אורי, תמריץ.
הנה מה שהתרחש באירופה בפעם הקודמת שהיה צמצום חד במספר האנשים ….. מתוך ויקיפדיה .
"אוכלוסיית אירופה הצטמצמה בשנות המגפה בכשליש. הפגיעה הייתה קשה בכל מערכי החברה: השלטון, המסחר והחקלאות. המחסור החריף בעובדים הביא לנסיגה בכל ענפי המשק, שעה שהעובדים הנותרים, גם חסרי המיומנות, דרשו שכר גבוה מבעבר. ברחבי היבשת נוצרו חוקים שהגבילו את שכר העבודה לרמה שלפני 1348, ונקבעו תקנות שנלחמו ברשלנות על ידי הטלת אחריות מקצועית על העובדים. כאשר התמותה ההמונית והמהירה מנעה עריכת טקסי אשכבה כמקובל, נאלצה הכנסייה להתיר שמיעת הווידוי האחרון גם על ידי מי שאינו איש הכנסייה, ובשעת הדחק גם על ידי אשה.
בטווח הארוך אפשר צמצום האוכלוסייה הקצאה של משאבים לצרכים פחות חיוניים מבעבר. מחירי החיטה, למשל, זינקו פי שניים ב-1349, וגם מחירי השעורה ותוצרי המשק (בשר וגבינות) עלו. מנטייה זו של כפות המאזניים הכלכליות נהנו בעיקר האיכרים, שרמת החיים שלהם עלתה. בעשורים הבאים החלה האוכלוסייה לגדול, תוך עלייה רצופה ברמת החיים הממוצעת. המגפה קירבה את קץ המשטר הפאודלי, והביאה לסדר החברתי והמבנה התרבותי של תקופת הרנסאנס שהתקיימה כ-130 שנה לאחר מכן."
אהבתיאהבתי
בקיצור מתוארת פה סיטואציה של אינפלציה חריפה. אבל בזמננו בארצות שחוות הצטמקות אוכלוסיה איטית והזדקנות המגמה היא ההיפך – המחירים קופאים או יורדים. דיפלציה. אני מסכים שאפשר להעלות על הדעת תסריטים שבהם הצטמקות אוכלוסין תביא אינפלציה כפי שקרה בימי קדם. אבל הניסיון הנוכחי שיש לנו לא מראה שזה מה שקורה.
אהבתיאהבתי
אני מסכים שהחלק של קיפאון טכנולוגי נשמע סביר. מצד שני מצוקת הדיור תיפתר וגם זה חשוב מאוד. אולי אפילו זה יביא לתגובת נגד – למה לא לעשות חמישה ילדים כשיש דירות ענקיות לאכלס אותם. זו סתם ספקולציה.
אהבתיאהבתי
אם כוח העבודה ירד יהיו פחות מיסים וזה ישפיע על פעילות הממשלה. פחות אפשרויות לאנשים כשרונים ידחוף אותם להגר לארה"ב שתהיה חזקה לאין ערוך. יפן מאבדת כוח עבודה והמספר באחוזים גדל בחדות כל שנה. זו עלולה להיות תופעה שמגיעה כגל לא בזרזוף. היא עדיין הכלכלה השלישית בעולם איך נפילה מהירה שלה תשפיע על כלכלת העולם? איך ישתנו הדברים? האם יפן תאפשר הגירה אליה? וגרמניה? הגירה בקצב מהיר תשנה את התרבות. הגירה סלקטיבית היא פתרון אבל הסכוי לו קלוש. יתכן והירידה בילודה היא זמנית. מה הסיבה לה? לא היה דבר כזה בהסטוריה (פרט למגפות). מדוע מספר הילדים יורד?
לא בכל מקום יש מצוקת דיור כמו בארץ. באירופה המחירים לא עולים למרות הריבית הנמוכה אלא יורדים. בארה"ב המחירים סבירים יחסית לשכר.
באפריקה איש לא יכול להאכיל או למשול על בליונים רעבים. הם יפשטו על מדינות במצב כלכלי טוב יותר. אולי תופעת העבדות תחזור ותהיה חוקית.
אהבתיאהבתי
אני אנסה לתאר ולחדד:
1. אני מבין שאני כבן תרבות מסוימת חושב אחרת מבן תרבות אחרת.
2. אני לא מנסה לכפות עליך את הדעות שלי.
3. אני מנסה להשפיע בצורה שאני מאמין.
4. אם צורת החשיבה שלך פוגעת בי אז סגרנו את הבסטה.
אהבתיאהבתי
גם סיפור מכונן הוא סיפור שבוחרים לספר אותו. ובכל תרבות בת מאות ואלפי שנים יש הרבה סיפורים שניתן להפוך אותם למכוננים.
גם היהדות מלאה בדמויות ובסיפורים:
הציונות בחרה בבר-כוכבא כדמות מכוננת ובסיפור מצדה כסיפור מכונן.
האורתודוקסיה החרדית בחרה ב"חפץ-חיים" וה"חזון-אי"ש" כדמויות מכוננות וסיפורים על מסירות נפש על לימוד תורה כסיפורים מכוננים.
הציונות הדתית בחרה ברבי עקיבא כדמות מכוננת והסיפור שלה הוא גאולת ארץ ישראל ותורת ישראל כפי שסופרו בשיבת ציון של עזרא ונחמיה.
זרמים פמניסטים-דתיים בחרו בדמויות נשיות בתנ"ך כדמויות מכוננות.
וכו'…
[ואני לא מכיר זרם יהודי שבחר למשל באדם וחווה כדמויות מכוננות (או בנחש:))]
כלומר זה שמוחמד היה לוחם בראשית האיסלם זה עדיין לא הופך את הסיפור למכונן. הבחירה בסיפור הזה כמכונן הופכת אותו למכונן.
זה שמחליטים לספר את הסיפור הזה דווקא כסיפור מכונן – זה מה שגורם לו להיות סיפור מכונן.
(אפרופו זה ההבדל בין השיעים לסונים. יש להם מסורות נוספות מלבד הקוראן הבסיסי, קרי הם מחזיקים בסיפור מכונן נוסף, וכך גם הוואהבים או זרמים קיצונים נוספים שמחזיקים בתפיסה לגבי מהות ה"איסלאם האמיתי").
ת'כלס אנחנו מדברים על אותו הדבר.
אהבתיאהבתי
צודק, אבל אני נהנה ומרחיב אופקים או נזכר בהם 🙂
אני דווקא חושב שהיו זרמים אגנוסטיים שהיו קשורים לראשית הנצרות או יהדות (זה לא היה כזה ברור בתקופה) שאימצו את הנחש כדמות אייקונית משחררת שהביאה את החופש מבערות לאדם וחווה. הם ראו באל המוכר לנו מתחזה ולא האל האמיתי.
אהבתיאהבתי
גיא, נחש- המילה חווה בהרבה שפות שמיות משמעותה נחש. הציפור שאוכלת נחשים נקראת חיוויאי
אהבתיאהבתי