מירב ארלוזורוב לא מבינה את מורשת קיינס

מירב ארלוזורוב מבקרת את ההסתמכות על הכלכלן הדגול ג'ון מיינרד קיינס, שתמך בהרחבה תקציבית בעת משבר, כלומר ביותר הוצאות ממשלה ובגביית מסים פחותה. בצדק רב יועציו של לפיד מסתמכים בעת הנוכחית על קיינס כדי לתמוך בהרחבת הגרעון (שלא בצדק, הם צנועים מדי בהסתמכותם עליו. גרעון של 3.5% הוא לחלוטין נמוך מדי בהתחשב בנסיבות).

כך כותבת מירב:

קיינס נתן גופשנקה להגדלת גירעונות ממשלתיים רק במקרה הקיצוני של כלכלה ממותנת מאוד הנמצאת בחוסר תפקוד, ולכן אין ברירה אלא להחיות אותה בהזרמת כספים ממשלתיים, תוך התעלמות מהמחיר הכרוך בכך (צבירת גירעונות).

קיינס לא התכוון, ומעולם גם לא אמר זאת, שגירעונות ממשלתיים הם התרופה היעילה לטיפול בכלכלה במצבים שגרתיים. הוא לא היה מעלה על דעתו לומר דבר שטות כזה.

אולם מה שמירב ארלוזורוב מציגה בביטחון כזה אינו הפרשנות המקובלת לקיינס בזמננו ולמען האמת גם אינו הגיוני. ההשקפה המקובלת כיום בקרב הכלכלנים היא שדברי קיינס בשבח הרחבה תקציבית רלוונטיים כאשר הריבית קרובה לאפס, מצב שמכונה בשפה הניאו קיינסיאנית "מלכודת נזילות", ואינם רלוונטיים כאשר הריבית אינה קרובה לאפס. אין לכך קשר הכרחי למיתון או צמיחה. גם כאשר יש צמיחה, ייתכן שיש מקום להגבירה באמצעות הרחבה נוספת. אם אי אפשר להרחיב על ידי הורדת ריבית (מאחר שתקועה באפס), יש להרחיב על ידי הגדלת התקציב. זה המצב הנוכחי.

מנגד, כאשר הריבית גבוהה, גם כאשר יש מיתון, אין מקום להרחבה תקציבית, אלא יש קודם כל להוריד את הריבית, ורק אם הורדת הריבית לא מחזירה את המשק לפסי צמיחה יש לנקוט בהרחבה תקציבית נוספת על גביה. זו הסיבה שבמשבר הפיננסי הגדול שפקד את ישראל ב-2003 לא היה מקום להרחבה תקציבית, אלא קודם כל להורדת הריבית שזינקה אז לגבהים מסוכנים. המצב הנוכחי שבו הריביות אפסיות שונה, ועתה נדרשת הרחבה תקציבית משמעותית.

6 תגובות על ״מירב ארלוזורוב לא מבינה את מורשת קיינס״

  1. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%9C%D7%A8%D7%A0%D7%A8
    היה כלכלן יהודי-אמריקאי, מהחשובים ביותר במאה ה-20. נחשב לממשיכו הבולט ביותר של ג'ון מיינרד קיינס, אבי תורת המאקרו-כלכלה, אשר פיתח את רעיונותיו של קיינס מתאוריה כללית לקווים מנחים ממשיים למדיניות כלכלית.

    [ לרנר קובע כי אין לקשור את ההכנסה ממסים להוצאה וההשקעה הממשלתית]

  2. גם חברות הדירוג Capisce niente !

    What a bunch of baloney!
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001148789#fromelement=hp_folders_585

    מצד שני אפשר להבין שחברות הדירוג הן רק השליח
    וקשה לבקש מאנשים ואפילו עוד יותר חברות שיבינו ויפנימו עובדות העומדות בניגוד לאינטרסים של פרנסתם. גם אם יפינו התמריץ לשחק אותה משתלם.

  3. מי שקפליסט אמור להאזין לשוק.

    דבר נוסף …
    מתוך הכתבה
    'הצליחה ישראל במבחן התוצאה להוריד את יחס החוב שלה מאז פרוץ משבר האשראי העולמי – מה שמקנה לה מקום במועדון מצומצם מאוד של ארבע מדינות מפותחות בלבד שהצליחו להפחית את יחס החוב שלהן מאז 2009, לצד נורבגיה, שווייץ וסינגפור. :

    פה ניתן לראות שאנו ברשימת העשרים של המדינות בעלות עודף
    במאזן סחר החוץ.

    https://en.m.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_current_account_balance

    ממה שאני מבין (עוד לא הספקתי ממש לעבור על התיאוריה) אז העודף
    הזה הוא למעשה חסכון של הסקטור הפרטי הישראלי בחול. כלומר הסקטור הפרטי הישראלי מוכר סחורות ושירותים בחול ומקבל רישומי ביטים בחשבונות הצ'קים של בנקים בחול. אז אם הסקטור הפרטי חוסך
    מדוע על אחת כמה וכמה גם הממשלה צריכה לחסוך אם המשק בדיפלציה?
    שיגעון!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s