לאן פני סקוטלנד?

השבוע תחליט סקוטלנד אם היא חפצה בעצמאות. זו תהיה הכרעה היסטורית מרתקת, ועיני העולם צופיות. סקוטלנד יכולה לשגשג כמדינה עצמאית, אולם למען האמת, רוב הסיכויים הם שעצמאות לא תוביל את סקוטלנד לכיוון חיובי. כדי להבין מדוע צריך לזכור את שלושת הגורמים שצפויים לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה הסקוטית.

ראשית, רוב המצביעים הסקוטים בוחרים באופן קבוע בנציגי פרלמנט מהשמאל. מדיניות סקוטלנד צפויה אם כך להיות סוציאליסטית (וכנראה גם מאוד אנטי ישראלית). שנית, סקוטלנד תהיה תלויה במאגרי הנפט והגז של הים הצפוני וחלק גדול מהכנסותיה יבוא מהם. מחירי נפט וגז הם תנודתיים מאוד לאורך השנים. שלישית, סקוטלנד צפויה להמשיך לנהל את חשבונותיה הכספיים בלירה שטרלינג. הסקוטים מחזיקים בחשבונות בנק שנקובים בליש"ט וקשה להאמין שיהיו מוכנים לקבל מצב שבו חשבונותיהם יועברו בין לילה מלירה שטרלינג ללירה סקוטית, מטבע בתולי שאיש לא יודע על איזה ערך יתייצב. אם רק תסתמן האפשרות הזו סביר שתתחיל בריחת הון המונית מסקוטלנד לדרום האי הבריטי.

המשולש הזה הוא מתכון לאסון. ממשלה סוציאליסטית כנראה תהיה פחות ידידותית כלפי משקיעים ויותר ידידותית כלפי ועדי עובדים ולצורך פיתוח הכלכלה תסתמך על גירעונות ועל רווחי נפט וגז. הרווחים מהים הצפוני עלולים לצנוח מסיבות גיאולוגיות או בשל ירידת מחירי הנפט בעולם וכך לחולל משבר בכלכלת סקוטלנד. מכיוון שהמטבע הסקוטי לא יהיה עצמאי, הממשלה לא תוכל להדפיס אותו בשעת משבר, לא תוכל לחלץ את הבנקים שלה, ותהיה תלויה בחסדי הפוליטיקאים האנגלים. אלו מצידם בוודאי יתנו כל סיוע בציות לתכתיבים מלונדון. כך לא תיראה עצמאות. יהיה זה שיעבוד מסוג חדש, כפי שספרד ויוון אולי עצמאיות על הנייר, אבל למעשה משועבדות לחלוטין לביורוקרטיה של האיחוד האירופי ולגחמות הגרמנים והצרפתים.

אף על פי כן, אם תצביע סקוטלנד בעד עצמאות, בכל אופן יהיה זה איתות חשוב לכך שהרגש הלאומי לא פס מאירופה ולא נחנק ונרמס תחת רגלי האליטות האירופיות. יהיה זה סימן חיים מרשים מאירופה, גם אם ככל הנראה החלטה כלכלית גרועה.

מודעות פרסומת

16 תגובות to “לאן פני סקוטלנד?”

  1. orihippo Says:

    אם היא תהיה עצמאית היא גם תעבור למטבע משלה מאותן סיבות של רגש לאומי. ההערכה היא שעצמאות תצמצם באחת את ה GDP ב 5% והרבה בנקים מעבירים בימים האחרונים את הכספים שלהם לאנגליה משום מה, על פי UBS.
    מה יהיה אם אנגליה תצא מהאיחוד האירופאי ב 2017 וסקוטלנד תחליט להשאר?
    מה יהיה אם פוטין יציע לסקוטלנד הצעות שהיא לא תוכל לסרב?

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    יכול להיות שמעבר למטבע עצמאי זה מה שיקרה בסוף, אבל זה לא יהיה פשוט. ראשית, אלו שתומכים בעצמאות בסקוטלנד מבטיחים שהמטבע יישאר הליש"ט. שנית, מה יעשו עם כל החשבונות שנקובים בליש"ט בבנקים בסקוטלנד, ימירו אותם בכפייה?

    לא מאמין שלפוטין תהיה השפעה. אני בטוח שסקוטלנד תרצה להצטרף לנאט"ו.

    אם אנגליה תצא מהאיחוד וסקוטלנד תישאר, אז תצטרך להיות ביקורת גבול בגבול אנגליה וסקוטלנד.

    אהבתי

  3. יאיר Says:

    אני חולק על הפסקה האחרונה שלך:
    "אם תצביע סקוטלנד בעד עצמאות, בכל אופן יהיה זה איתות חשוב לכך שהרגש הלאומי לא פס מאירופה ולא נחנק ונרמס תחת רגלי האליטות האירופאיות. יהיה זה סימן חיים מרשים מאירופה, גם אם ככל הנראה החלטה כלכלית גרועה"

    אתה צודק שזה איתות לכך שהרגש הלאומי לא פס מאירופה, אבל אני חושב שאתה טועה לגבי האליטות האירופאיות.
    ראשית, סקוטלנד עצמאית ככל הנראה תצטרף לאיחוד האירופאי – ובכך הם כן יחנקו תחת רגלי האליטות האירופאיות.
    שנית ועיקר, המהלך הסקוטי לעצמאות הוא המשך ישיר למדיניות האירופאית החדשה. אותה מדיניות של האליטות.
    כי הרי מה אומרות האליטות?
    אין לאומים באמת, יש רק אירופאים שלכל אחד הביטוי התרבותי שלו.
    וברגע שהולכים על תרבות לוקלית אז:
    יש וולונים ופלמים ואין בלגיה (ולכן חוסר היציבות הפוליטית בבלגיה מאז הקמת האיחוד הרקיע שחקים)
    יש סקוטים, בריטים, וולשים ואירים ואין ממלכה מאוחדת (ושברור שעצמאות סקוטית תגרור לפחות עצמאות אירית)
    יש וניציאנים וסיצליאנים ולא איטליה (וגם שם יהיו בקרוב התפתחויות חדשות)
    ועוד .. ועוד…

    האליטות האירופאיות ראו בלאומים "זהות מדומינת" אבל בגלל שרגש לאומי הוא אמיתי הם פירקו את המדינות לחלקים.
    לכן ההצבעה הסקוטית היא המשך ישיר למדיניות שלהם.

    האירופאים הפכו לכלואים באידאות שלהם. אי אפשר לדבר על מדינה לפלסטינים אבל להתנגד למדינה לסקוטים – שהוא עם ותיק מאוד.

    ההצבעה הסקוטית היא עוד מסמר בארון הקבורה של אירופה ולא "סימן חיים מרשים". אמנם האפקט החיצוני הוא של רגש לאומי אבל האפקט האמיתי הוא פירור מדינות הלאום לגמרי – תהליך שהחל עם הקמת האיחוד מלמעלה ועכשיו מקבל עזרה מלמטה, מעמים שהיו חלק אינטגרלי ממדינה מתפקדת ובעלת זהות והיסטוריה ועכשיו (אחרי כשלוש מאות שנים של חיים תחת משטר משותף) הם רוצים להיפרד.
    גם אם ההצבעה תסתיים ברוב זניח לטובת הישארות – מבקשי העצמאות לא יוותרו והם יצרו מהלכים אחרים לבקשת עצמאות.
    רק הצבעה ברוב מוחץ נגד פירוד יכולה להפסיק את התהליך. אבל זה כנראה לא יקרה.
    אירופה החליטה לפרק את כל הזהויות וכל המחויבויות. היא החליטה שלהיות נוצרי זה "מדיר" ולכן האיסלאם מתגבר שם בעוד אזרחיה הופכים לחילונים יותר ויותר, היא החליטה שאין לה סמכות מוסרית לבקר את ההגירה והיא הופכת למאוימת בביתה שלה מזרים, היא משדרת שלהיות בעל משפחה זה "מדכא נשים וילדים" ולכן אחוז הנשואים יורד, אחוז הגירושים עולה ואין כמעט ילודה.
    אירופה החליטה לפרק את עצמה לדעת. הנציבות האירופאית והממשלות מביטות על אירופה כמו שנירון הסתכל על רומא נשרפת. הזוי !!
    ושוב – הם כלואים ברטוריקה ובאידאות שלהם.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    הזהות הסקוטית לא פחות אותנטית מכל בחינה מהזהות הבריטית. לסקוטים יש היסטוריה לאומית עשירה. קשה לי לראות איך דבקות נחושה בזהות הלאומית הישנה משתלבת עם התפוררות מדינת הלאום. זה לא שמדובר באיזו המצאה מודרנית חתרנית של האיחוד האירופי. קיומם של סקוטים כלאום נפרד תמיד היה עניין ידוע ומשמעותי. החלטה של סקוטלנד בעד עצמאות תהיה חיזוק משמעותי לרעיון של מדינת הלאום. למשל, היא תהפוך את העמדה של הוזי המדינה הדו לאומית אצלנו (ויש כאלו מימין ומשמאל) למשכנעת עוד פחות.

    זה נכון שהם צפויים להצטרף לאיחוד האירופי, כך שאין בסקוטלנד רצון למרוד כליל בתכתיבי האליטות. דבר זה נובע גם מכך שסקוטים הם בעלי דעות שמאליות, ומה שמרתיע אותם באנגלים הוא בין השאר נטייתם השמרנית.

    אהבתי

  5. יאיר Says:

    על השאלה אם ההצבעה הסקוטית היא "מהלך לאומי מרשים" או "פירוק מדינת הלאום" נשאר חלוקים.

    אבל חשוב לי להדגיש את העניין הבא עליו כתבתי, ואולי בכך כן נסכים:
    ההתפרקות של הממלכה המאוחדת (אם תהיה) היא חלק ממהלך של פירוק כולל שמתרחש ביבשת הישנה.
    אי אפשר לפרק בין תרבות ופוליטיקה. הכל מקושר בסופו של דבר (כולל כלכלה).
    הפירוק המדיני נובע מטרנד אידאולוגי שחורז ועובר לו בכל שטחי החיים, בין אם מדובר בפירוק המשפחה, בין אם מדובר בפירוק הלאום ובין אם מדובר בפירוק הזהות.

    חיפשתי תמיכה ומצאתי:
    "הטיעונים הפוסט-לאומיים, בין אם הם מנוסחים במונחים של רב-תרבותיות או אוניברסליות, מפארים את עקרון ההגדרה העצמית. במובן פרדוקסלי זה, פוסט-לאומיות היא דווקא גרסת 'טורבו' של הלאומיות השנואה כל כך. פירוק מדינת הלאום מוביל בהכרח להיווצרותן של מדינות לאום חדשות וקטנות יותר, ומה שחשוב במיוחד: כאלה המצטיינות בחוסר יציבות, מה שמוביל לעוד קונפליקטים ולפירוק נמשך"
    http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15784

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    העולם הערבי הכי מתפרק לו בימינו, והאם אפשר לדבר שם על פירוק המשפחה או על פירוק הזהות? זו חברה שמרנית ביותר, ומתוך השמרנות שלה היא מתפרקת מהלאומיות הערבית המודרנית שהיא חידוש שכפו הקולוניאליסטים.

    גם במה שיקרה (אולי) בסקוטלנד אני רואה דוגמה לכך שכוחות לאומיים ישנים מרימים ראש, משום שהם טבועים עמוק בטבע האדם. אם כי תודה לאל הסקוטים מבטאים אותם בעידון רב לעומת הערבים.

    אהבתי

  7. יאיר Says:

    העולם הערבי מתפרק מתוך היפר-שמרנות (כי האיסלאם שהתפתח שם לא מסוגל לדור בכפיפה אחת עם לאומיות ודמוקרטיה) והעולם האירופאי מתפרק מתוך היפר-ליברליזם.
    כל תרבות מתפרקת בדרכה שלה.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    הציטוט הזה מכתבה בעיתון הארץ תומך בדבריך. לפחות עבור חלק מהתומכים מה שחשוב בלאומיות הסקוטית זו ההתפרקות מהלאומיות הבריטית ומהזהות האירופאית.
    "אתמול בערב נערכה בגלזגו עצרת של תומכי עצמאות שכונתה "לא-פוליטית". העצרת הצבעונית שהגיעו אליה מעל אלף איש, חלקם לבושים בחצאיות "קילט" מסורתיות, התקיימה בכיכר ג'ורג' שלמעשה תוכננה ונבנתה כהעתק מוקטן של כיכר טרפלגר בלונדון ובקצותיה פסלים של בני העיר שהפכו לדמויות היסטוריות ידועות ברחבי הממלכה והאימפריה. ה-SNP אמנם לא יוצגה בהפגנה אבל האופי הלא-פוליטי לא מנע ממפלגות שמאל רדיקליות להציב שם דוכנים. מאחורי הדוכן של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית, עמד הפעיל הוותיק טום גלאגר שלצד הסיכות שקראו להצביע בעד עצמאות, הצמיד לחולצתו סיכה בצורת דגל פלסטין וטען ש"הכל פוליטי, זאת סתם סיסמא". מאחוריו היה שלט גדול שגולל את "פשעי" ברית נאט"ו. כשנשאל כיצד הוא תומך בעצמאות סקוטלנד כשה-SNP מבטיחה שסקוטלנד עצמאית תישאר חברה בנאט"ו, ענה "אנחנו נלחץ עליו אחרי עצמאות לעזוב את נאט"ו".

    http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.2435939

    אהבתי

  9. יאיר Says:

    זה בדיוק מה שאני טוען.
    אני בעד עצמאות והגדרה עצמית, אבל מה שקורה באירופה הוא לא מסיבת בני-נוער חנונים שמתנשקים בפעם הראשונה אלא מסיבת טרנס וסמים שאין מטרתה לבנות אלא להרוס. ובהמשך לדבריך על העולם הערבי, לדעתי "האביב הערבי" משפיע גם על מה שקורה באירופה.

    אירופה עצמה מלאה בכוחות רדיקלים וכל ערעור קל של הסדר הקיים מוציא את כל הרדיקלים למינהם לרחובות ולפעילות: האנרכיסטיים (ובספרד יש ריכוז גדול שלהם), קומוניסטיים מההארד-קור, מתנגדי שימוש בגרעין וכדומה.
    והכי מצחיק זה שכולם השתלבו בבירוקרטיה של האיחוד. הגורמים המתונים קיוו שבכך "אירופה תכיל אותם" וכולם יחיו בהרמוניה, אבל עכשיו הרעיונות הרדיקלים מחלחלים לכל מקום ומפרקים את אירופה. למשל:
    קתרין אשטון הייתה פעילה נגד גרעין לפני הפיכתה ל"שרת החוץ" של האיחוד.
    מנואל ברוסו נשיא הנציבות הקודם היה פעיל קומוניסטי קיצוני.
    רומנו פרודי שכיהן לפניו נחשד במעורבות בארגון הבריגדות האדומות.
    יושקה פישר שר החוץ הגרמני לשעבר היה חבר בארגון הטרור השמאלי באדר-מיינהוף

    ועוד …
    [וכל הנ"ל קשורים אידאולוגית ומעשית לארגוני הטרור הפלסטינים, בדיוק כפי שתיארה הכתבה]

    אהבתי

  10. יאיר Says:

    מאוד מעניינת אותי השאלה איך המשאל משפיע על המלוכה. האם מלכת בריטניה תישאר מלכת סקוטלנד אם הסקוטים יבחרו בעצמאות? לכאורה אליזבת יכולה להישאר מלכת סקוטלנד כשם שהיא מלכת אוסטרליה ומלכת קנדה.

    אהבתי

  11. יאיר Says:

    מקור מעניין. לא כלכלי. לא פוליטי. אבל תרבותי-רוחני על המתרחש באירופה:
    http://nirmenussi.com/2014/09/07/to-the-europe-bound-an-unsent-letter/
    [ואני אישית חושב שלא ניתן לחלק בין הפוליטי לתרבותי]

    האידאות האירופאיות במאמר פחות עניינו אותי, אבל מאוד תפס אותי הניתוח על הצורך העצמי של האירופאים בפירוק ועל יחסי השנאה לעבר.

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    ראש ממשלת האוטונומיה הסקוטית (שמוביל את הקריאה לעצמאות מלאה) הבטיח למלכה שתישאר מלכת הסקוטים. יש טוענים שזה יוגבל לימי חייה (והיא כמעט בת 90!) ולא יעבור לבנה, אבל הנושא לא ברור.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    אני מניח שהקוסמופוליטיות של האיחוד קוסמת לאנשים כאלו.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    ניר מנוסי אינטלקטואל גדול, אם כי מעיבה על הגותו העובדה שלא הסתפק בהגות דתית שמרנית מכובדת, אלא הלך למחוזות המטורפים למדי של הרב גינזבורג.

    אהבתי

  15. יאיר Says:

    מי שבוחר בהגות דתית שמרנית ומכובדת הוא לא בהכרח אינטלקטואל גדול. יש ויש.
    אכן זה מעט מוזר לראות את ניר מנוסי במחוזו של הרב גינזבורג, אבל בהפוך על הפוך, לפעמים במקומות הללו צומחים גם רעיונות לא-שגרתיים. למשל ניר מנוסי עוסק בהומסקסואליות בהקשר הקבלי-החסידי שלה. ולפני שתתלהב מהאוונגרדיות שבכך אקדים ואומר שהוא בוודאי לא מתיר את העניין מבחינה מוסרית-הלכתית, אך עצם העיסוק הוא בוודאי לא שגרתי. קשה לי לראות אותו עושה זאת במקומות אחרים.

    וחוץ מזה, מה פתאום אתה מעדיף הגות שמרנית? חשבתי שאתה מעוניין יותר בהגות שמאלית רדיקלית:)

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    אגב האינטלקטואל הדתי שאני הכי מעריך (אף שלרוב לא ממש מסכים עם הגותו) הוא פרופ' נדב שנרב מבר אילן. פשוט תענוג לקרוא אותו – http://woland.ph.biu.ac.il/?page_id=146.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: