החרדות של חיים בן שחר אינן החרדות הנכונות

הכלכלן הוותיק פרופ' חיים בן שחר פורט את פחדיו בכתבה בכלכליסט. לפי בן שחר, על ישראל קיים סיכון ביטחוני חמור ביותר, בפרט מצד טילי החיזבאללה, והיא תזדקק להגדלת תקציב הביטחון. הגדלת התקציב ללא הטלת מסים תביא להגדלת הגרעון ולחזרת האינפלציה האיומה מהעבר. על כן הוא קורא כבר עכשיו להטיל עוד מסים במטרה לשמור על הגרעון כפי שהוא ולממן את הוצאות הביטחון. המסר החשוב הנוסף שהוא רוצה להעביר הוא שעל ראש הממשלה נתניהו לחתור להסדר מדיני במטרה להסיר את הסכנה הביטחונית. 

מוזר שעם כל כך הרבה פחדים, דווקא מהפחד הברור מאליו, לאור אירועי העשורים האחרונים, בן שחר אינו מפחד: שהסדר מדיני יכלול נסיגות שרק ירעו את מצב הביטחון ויביאו את נקודת הפתיחה של המלחמה הבאה להיות גרועה וקשה יותר. גם לא ברור כיצד בכלל ניתן להשיג הסדר מדיני עם גורמים שבמוצהר אינם מעוניינים בכך כלל כמו אירן, חיזבאללה וחמאס.

מוזר גם שאינו מפחד מפחד אחר, שגם הוא נראה הרבה יותר ברור ותואם למציאות הנוכחית. שאיננו עומדים בפני עליה מטורפת של מחירים, אלא דווקא בפני דשדוש ודיפלציה. לא בפני עלייה עצומה בריביות, אלא בפני הישארות שלהן על רצפת ריבית האפס. מצב זה גם הוא לא חף מצרות, מאחר שהוא חונק את כל המשק מחד, וממקד את כל עליות המחירים בסקטור הנדל"ן מאידך.

בקיצור, בן שחר מפחד מכל מיני דברים רחוקים, במקום לפחד מהדברים הברורים מאליהם שאנו רואים כיום בעיניים. הפתרון שלו, להעלות מסים כאן ועכשיו, הוא על גבול המגוחך. אם נצטרך להוריד את רמת החיים במדינה כדי לממן את הוצאות הביטחון, תמיד נוכל לעשות זאת. אפשר יהיה להמשיך לנהל חיים במדינה גם עם מע"מ של 25% למשל, אף אם זה יהיה מבאס. אבל מה בוער להעלות מסים כאן ועכשיו, כאשר אין כל בעיית אינפלציה ואין כל בעיית גרעון – הריביות על הגרעון הן הנמוכות בתולדות המדינה, ואילו הבעיה האמיתית היא ההאטה והדשדוש של המשק. הדבר דומה לאדם שאוסף דליי מים לביתו כדי להתכונן לסכנה של שריפה, בזמן שבו הנהר עולה על גדותיו והסכנה הנראית לעין היא דווקא הצפה. תמיד אפשר לפחד משריפה שתבוא בעתיד, אבל לא מתעסקים בספקולציות על סכנות עתידיות כשהן מפריעות להתכונן לסכנה הברורה והמיידית בהווה.

17 תגובות על ״החרדות של חיים בן שחר אינן החרדות הנכונות״

  1. מה באמת נוכל לעשות אם החיזבלה יחליט לירות 100 טילים? אפילו פצצת אטום לא נוכל להשליך עליהם. וכך תתחיל המלחמה, אירן תבקש מהחזבלה להתיש את ישראל כדי שהיא תשאר שלמה ולא פגיעה. האם נוכל לפגוע קשות באירן ? זהו חשש מציאותי מאד. למעשה אם מדינה איסלמית תקום בסוריה היא מהר מאד תעבור ללבנון תשתלט על הטילים של חיזבלה וזה שאלה של זמן קצר עד שמישהו ירה אותם. יתכן שהסדר מדיני איננו הפתרון אבל חימוש הצבא בתקופה של התפתחות טכנולוגית מהירה היא אולי הפתרון הסביר ביותר. אז נצטמצם קצת.

    אהבתי

  2. מדיניות הביטחון של ישראל מבוססת על התרעה. חיזבאללה הוא ארגון רציונלי וקשה לראות מה ייצא לו מהתקפה על ישראל בעת הזו. הרי על כל הרס שיזרע חיזבאללה בישראל, אפשר יהיה להרוס את לבנון מנה אחת אפיים.

    שני דברים באמת יכולים לשנות את המשוואה: אם גורם מטורף כמו המדינה האיסלמית יהיה מצויד בטילים כמו הטילים של חיזבאללה, ולא ניתן יהיה להרתיעו. במקרה כזה נשקע במלחמה יבשתית קשה וארוכה. נקווה שארה"ב והאחרות יסלקו את הטירוף מאזורנו בטרם יהיה מאוחר מדי.

    אפשרות אחרת היא שאירן תצויד בנשק גרעיני, מה שיגרום לחיזבאללה את התחושה שהוא יכול להציק מבלי שנעז להגיב כראוי מחשש להסלמה גרעינית. האמת היא שקשה מאוד להתכונן כלכלית לסיכול של איום גרעיני. לכן נתניהו חושב בצדק שצריך לעשות הכול כדי למנוע את התגרענות אירן. אם חלילה אירן תהיה גרעינית בסוף, נצטרך להשקיע הון תועפות בטילי חץ וביכולת מכה שנייה אמינה ולקוות שלא יהיה צורך להשתמש בהם בשל אפקט ההרתעה. זה מה שעשו בזמן המלחמה הקרה ושם זה עבד.

    יש אגב פתרון פלא שיאפשר לנו גם להתחמש כמה שצריך וגם לא להצטמצם בכלל לשם כך – אם נמצא קונים להגנה האנטי טילית שלנו. עבורנו הקונות הטבעיות ביותר הן יפן ודרום קוריאה שצריכות הגנה מהפסיכופט הצפון קוריאני.

    אהבתי

  3. עתידות: ארה"ב תשתף פעולה עם חיזבלה ואסד שפרושו הסכמה שבשתיקה לעמידה מאחורי אירן וסיוע מודיעיני. (היא כבר פורקת נשק ממטוסים בלבנון). אירן שהיא שיעית ובעלת צבא מסודר תתגבר בקלות על הסונים הקיצונים ותקבל מה שהיא חלמה- ממלכה פרסית מעירק ועד הים התיכון. אני לא רואה אפשרות אחרת.
    אמריקה לא תתן לנו למכור מערכות הגנה ולהתחרות ביצרניות הנשק שלה, יש להם בעלות על רוב המערכות.

    אהבתי

  4. תודה על הפוסט תמריץ . אז בקיצור – היית יכול להגדיר את זה כך : מה שלא יהיה , צריך צמיחה , וצמיחה תמיד עוזרת !! הוא אכן , חי וזוכר אינפלציות מטורפות , וזה משפיע עליו מאוד !! האם זה רלבנטי גם היום ? האם באותה המידה ? ודאי שלאיו !! אבל זה ניסיון החיים שלו , והוא לא ממש מותאם למציאות של היום , הן הכללית , והן הקונקרטית ( המשק הישראלי ) .

    מע"מ של 25 אחוז , לא דיפרנציאלי , הוא רעיון לא מתקבל על הדעת תמריץ . במדינת ישראל של פוסט מחאה חברתית , יעלו מע"מ בעשר אחוז בקירוב ? יקנו לחם אחיד ? גבינות ? ביצים ? כל מוצרי היסוד יתיקרו בעשר אחוז במכה ?

    הפתרון האולטימטיבי הינו מע"מ דיפרנציאלי מאורגן היטב . אבל מפחדים מכך , טוענים שלא עבד במערב אירופה . קשקושים !!

    תודה

    אהבתי

  5. מע"מ דיפרנציאלי הוא תמריץ גדול לקומבינות, ואנחנו חיים במדינה של קומבינטורים גדולים. מבחינה מסוימת הייתי שמח לראות מע"מ דיפרנציאלי בארץ כי לכאורה זו צורת המיסוי החברתית והצודקת ביותר מצד אחד, ומצד שני היא אינה פוגעת בהשקעה וביזמות, אבל נראה לי שמטה את הכף העובדה שזה באמת יוצר תמריץ עצום לנכלוליות.

    נכון. פול קרוגמן התייחס לאחרונה לטענה שהרבה אנשים בצמרת הכלכלית חיים בשנות השבעים וכל התייחסותם לעולם ספוגה ברשמים מאותה תקופה, שכבר לא רלוונטית למצב הנוכחי.

    אני לא ממליץ כמובן על מע"מ 25% כרגע, אבל אם יכלו כל הקיצים מבחינת הוצאות הביטחון, לא תהיה קטסטרופה, אבל המע"מ יצטרך לעלות לאזור של שיעור המע"מ המרגיז הזה. בסקנדינביה זה מקובל כדי לממן את כל ההוצאות החברתיות ופה זה יצטרך להיות מקובל כדי לממן את כל הגנת הטילים. בכל אופן נקווה שלא נגיע לכך. אנחנו כל כך רחוקים מהמצב הזה מכל בחינה – עם מטבע חזק מדי, רזרבות מט"ח גדולות מדי, ריבית נמוכה מדי, אינפלציה נמוכה מדי וגרעון נמוך מדי – שאין טעם אפילו לדבר על זה כרגע.

    אהבתי

  6. תמריץ , תודה על התגובה . איך בדיוק נכלוליות ומע"מ דיפרנציאלי ? אתה טוען זאת בעלמא !! אתה יכול לפרט ? ולאזן אל מול יתרונות חברתיים כלכליים מובהקים ? תודה

    אהבתי

  7. החסרונות הם כאלו:
    1) מע"מ דיפרנציאלי פירושו שעל המוצרים היותר יקרים יהיה מע"מ די גבוה (נאמר 30%). מע"מ כל כך גבוה נותן תמריץ מוגבר להעלמת מס.
    2) בתי עסק ינסו לסווג מוצרים שלא בצדק בקטגוריות המע"מ הנמוכות. יהיו נסיונות כאלו שיהיו הונאה גמורה, ויהיו כאלו שיהיו כביכול לגיטימיים ויגררו ויכוחים משפטיים. מאמץ עצום יוקדש לכל מיני רעיונות נכלוליים איך להעביר מוצר מקטגוריית סיווג אחת לחברתה.
    3) פוליטיזיציה והשחתה של מערכת המס. כל לובי עסקי ינסה לקדם מע"מ מופחת למוצריו שלו.

    אפשר לקרוא עוד על מע"מ דיפרנציאלי בשירות אג'נדה ירוקה:
    http://ec.europa.eu/environment/enveco/taxation/pdf/vat_final.pdf

    אהבתי

  8. נו תמריץ , זה כל מה שיכולת לארגן ? תמריץ מוגבר להעלמת מס ? ככה לא מעלימים ? לובי עסקי ? ככה אין לובי עסקי ? ינסו לסווג ? מי ינסה לסווג ? מי שבעצמו עוסק בסיווגים ?

    יותר נוח לטיעונים הללו , שלא ישמעו , מאשר ישמעו . ככה זה בכל רעיון , בכל מצב מעלים התנגדויות חסרות שחר , מהלכים אימים .

    יש איזה שלש מיליארד דולר הון שחור , ממה ? ממע"מ דיפרנציאלי ? ויכוחים משפטיים ? על מה אין ? ראית פעם , קראת פעם פסק דין על חישובי ארנונה לעסקים ? לא היית מאמין בכלל !!

    שמעת פעם על " הון שלטון " ? נישא בפי כל , כל זב חוטם מדקלם לך מנטרות כאילו : על מאגרי הגז , כי"ל ומחצבים בערד ובים המלח , הפירמידות של דנקנר , מה לא …… את ג'קי מצא , נציב מס הכנסה הקודם , לא הכניסו לכלא ? על מה ? קומבינות עם שולה זקן משהו ? על מינויים ?

    בחיי …… בסך הכל , צריך אנשים יצירתיים , מיומנים , אנשי מיחשוב ומינהל , ישרים , ועושים את זה בלי חוכמות !! הנה החליטו בלחץ המערב , להלחם בהלבנות הון , ועשו את זה , ויחסית בגדול ממש !!

    ההכנסות העתידיות של המדינה מגז מוערכות בקרוב למאה מיליארד שח' , אז במקום לגזור קופון קלוש כל שנה מריבית או כדומה …..שישקיעו ברפורמות יסודיות וארוכות טווח , כגון אילו .

    תודה

    אהבתי

  9. הטענות של בן-חיים הם אג'נדה פוליטית ולא משנה כלכלית. לא שכלכלה אינה קשורה לפוליטיקה (בוודאי שהיא כן) אלא שכאן נעשה ממש מעשה ציני של שימוש בטענות כלכליות לשם דחיפת אג'נדה כלכלית.

    מה שכן יש להסכים הוא שהביטחון חורג בהרבה מחלקו בעוגת התקציב. לא ברור לי מדוע האיומים על מדינת ישראל פוחתים אבל התקציב עולה?

    בנוסף, אני חושב שהצבא שוחה בעודף כסף. איך אני יודע זאת? לפי התנהגות הצבא ב"מבצע" האחרון (מבצע במרכאות כי זאת הייתה מלחמה למעשה):
    רק צבא שמן ומדושן פועל בכזו איטיות ומושך את המערכה על פני כחודשיים ימים ברוטו. זאת לעומת מלחמות עבר בה תורת המערכה התבססה על פעילות מהירה וממוקדת לסיום המערכה. צבא מצומצם יעדיף מערכה קצרה, צבא מדושן יעדיף מערכה ארוכה כי רק בה יבוא לידי ביטוי העליונות שלו בהתשת היריב – וזה בדיוק מה שקרה בצוק איתן. התנהגות הצבא משדרת בצורה ברורה שיש לו כיסים עמוקים או שהוא בטוח שיש אבא ואמא שיכסו כל הפסד.
    ["צבא מדושן" או "צבא מצומצם" הם מושגים יחסיים כלפי האויב, ובמערכת האיומים הנוכחיים בוודאי שהצבא הוא דשן].

    דבר נוסף שהוזכר בכתבה והוא נכון זה הנושא הטכנולוגי. בן-חיים מדבר על המחיר הכלכלי של הטכנולוגיה, אבל צריך גם להדגיש את האפקט החברתי-תרבותי שלו. טכנולוגיה אמורה למנף את הלוחם ואת הלחימה (ולהפחית באיבוד החיים) אבל אסור שהיא תבוא במקום הרוח. כשהטכנולוגיה תחליף את הרוח – אתה מפסיד גם כשאתה חושב שאתה מנצח.

    אהבתי

  10. תיקון טעות:
    "אלא שכאן נעשה ממש מעשה ציני של שימוש בטענות כלכליות לשם דחיפת אג'נדה פוליטית".

    אהבתי

  11. זו שאלה – מע"מ דיפרנציאלי הוא יותר צודק חברתית, אבל יש לו עלות. לסיכומו של דבר אני מסכים שלא צריך לפסול את האפשרות להתקדם לעבר מע"מ דיפרנציאלי בתחומים מסוימים בהדרגה.

    אהבתי

  12. אני מבין את הביקורת שלך על איטיות המבצע, אבל יש לי תחושה שהחברה הישראלית הייתה מוכנה לשלם עוד מיליארד או שניים ובלבד שמניין ההרוגים בקרב חיילינו לא יעבור את המאה. בציבור הישראלי קיימת הערכה מופלגת לחיי חיילים (הציבור הישראלי מעריך חיי אדם, אבל ההערכה לחיי חיילים והנכונות לשלם מחיר כדי למנוע נפילתם היא הרבה מעבר להערכה לחיי אדם בכלל)

    אהבתי

  13. גם אני מעדיף שנשלם עוד מיליארד או יותר לשם צמצום אובדן חיילנו.
    ואת הלוקסוס הזה יכולים להרשות לעצמם רק מדינה עשירה וצבא עשיר.
    וזה בדיוק מה שניסיתי לומר:
    יש לנו צבא עשיר [ןאנחנו צריכים לשמוח על המצב הזה שהגענו אליו, ולא היינו מגיעים אליו לולא הערכים שלנו והתרבות שלנו]. עם זאת, הקצאת תקציב לביטחון צריכה להיות מדודה כי יש עוד תחומים בחיינו שזקוקים למשאבים (שחלקם גם קשור בחיי אדם).

    [כאנקדוטה אספר שבלימודי בהנדסת מזון, בשיעור על עיקור מזון המרצה פתח בשאלה "כמה נהרגים בישראל בכל שנה מתאונות דרכים?" (בין 400 ל-500) ואז הוא שאל "כמה מתים בישראל כל שנה ממזון שלא עבר עיקור נכון?" התשובה שלו הייתה אפס.
    ואז המרצה אמר משהו כמו "זה עניין פוליטי-תרבותי. הציבור מוכן שיהרגו מאות אנשים בשנה בתאונות דרכים אבל אף לא אדם אחד ממזון לא מעוקר. למה? ככה, ותפקידנו לעמוד בדרישה הזאת".]

    אהבתי

  14. פרופ עומר מואב:
    "הרעיון במדיניות פיסקלית מרחיבה זה להגדיל הוצ' ממשלה וליצור גרעון. הבעייה שאנשים לא לגמרי טמבלים- הציבור מבין שאם ממשלה יוצרת גרעון אז בעתיד היא תצטרך לקצץ הוצ' , לקצץ שירותים ו/או להעלות מיסים כדי לסגור הגרעון. ואם הוא מבין את זה אז מה הוא יעשה היום? הוא יחסוך יותר במקום להוציא".
    אם כולם היו טמבלים גמורים זה היה עובד מצויין…

    אהבתי

  15. אפשר לקרוא עוד על הטענה הזו ועל הפולמוס סביבה בוויקיפדיה: http://en.m.wikipedia.org/wiki/Ricardian_equivalence.

    לדעתי מדובר בקשקוש מוחלט. האם אדם שמקבל צ'ק מהממשלה עושה חישוב של הגרעון הממשלתי שנוצר ורק אחר כך מחליט ללכת למכולת. זה על גבול ההלצה.

    אולי כן ניתן לטעון שהאפקט נוצר על ידי השווקים שמעלים את הריבית על החוב כשעולה הגרעון וכך מאטים את המשק כקונטרה להעלאת הגרעון. אני מוכן לקבל זאת ולהציע שנגדיל את הגרעון בהדרגה ונפסיק כשנראה תגובה של עלייה משמעותית בריביות בשווקים. זה רעיון טוב, אבל להערכתי אם ימומש יתברר שיש מרחב עצום להעלאת גרעון בטרם תהיה תגובה דרמטית של עליית ריבית. יפן בעלת הגרעון הגדול בעולם היא בעלת הריביות הנמוכות ביותר על האג"ח שלה וכנראה צריכה להעלות את הגרעון עוד ועוד כדי שהריביות יעלו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s