חוב במטבע מקומי אינו נטל על הדורות הבאים

זהו פוסט שאני כותב בעקבות דיון בתגובות לבלוג של אורי כץ (שהוא אגב בלוג מצוין, בלוג המקרו-כלכלה הטוב ברשת העברית).  בפוסט זה אנסה להתמודד עם הטיעון שלפיו ממשלה שנוטלת חוב מעמיסה אותו על הדורות הבאים שיצטרכו להחזירו ולהסביר מדוע איני מקבל את הטיעון הזה. לדעתי, חוב אינו מעמסה על הדורות הבאים. החוב שאני מתייחס אליו נקוב במטבע מקומי, כמו החובות של ישראל שנקובים בשקלים, החובות של ארה"ב שנקובים בדולרים, החובות של בריטניה שנקובים בלירות שטרלינג.  החובות בגוש האירו מעוררים שאלות יותר מסובכות, מאחר שהמדינות שלוות בגוש האירו אינן לוות במטבע משלהן, אלא במטבע האחיד של הגוש. כבר התייחסתי לא פעם להבדל בין חוב במטבע מקומי לחוב במטבע זר, ואף הזכרתי תמיכה מחקרית בקיומו של ההבדל הזה.

ובכן, מדוע חוב במטבע מקומי אינו נטל על הדורות הבאים? האינטואיציה הפשוטה שגורמת לאנשים לחשוב שחוב הוא נטל על הדורות הבאים, נובעת מהקבלה בין נטילת חוב בידי מדינה לבין נטילת חוב בידי אדם פרטי. ברור שאותו אדם שלווה כסף יצטרך בעתיד להחזיר את החוב ולצמצם את רמת החיים שלו לשם כך. אבל ההקבלה הזו שגויה. ההקבלה הנכונה יותר היא בין אדם שלווה כסף ויש לו בחצר עץ שמצמיח שטרות ללא הגבלה לבין מדינה. אדם כזה שלוקח הלוואה אינו מעמיס על עצמו עול עתידי, כי תמיד יוכל להחזיר את הכסף בנקל. גם למדינה יש עץ שמצמיח שטרות ללא הגבלה – מדפסת הכסף של הבנק המרכזי. מכאן שמדינה לעולם לא תעמוד במצב של מחסור עתידי בכסף שימנע ממנה להחזיר את החוב. הדורות הבאים לא יהיו חנוקים בשל מחסור בכסף להשיב בו את ההלוואה. כסף יהיה להם תמיד די והותר.

אבל התשובה הזו אינה כל כך משכנעת למעמיקי מחשבה. הרי ניתן להקשות: נכון, למדינה יש תמיד אפשרות טכנית להדפיס כסף. אבל זה לא דבר שניתן לעשות לאינסוף. בשלב מסוים תפרוץ אינפלציה גבוהה ואם נמשיך ונמשיך, אזי אפילו אינפלציה מטורפת.  ועל כך יש להשיב: נכון, אבל אם אנחנו מסכמים שהבעיה בנטילת חוב מקומי אינה החשש ממחסור בכסף שייווצר אצל אנשי הדורות הבאים, אלא אינפלציה, הרי שאין כל סיבה להניח שזו תהיה בעיה של הדורות הבאים דווקא, זו תהיה בעיה של הדור הנוכחי. אם נטלנו חוב רב, כסף רב יזרום לשוק כבר בהווה הקרוב למדי ולא בעתיד הרחוק, הכסף הזה ייצור לחצים אינפלציוניים ויעלה מחירים.

על כן כשממשלה מגדילה את הגרעון שלה ונוטלת חובות, היא צריכה לעקוב מקרוב אחרי נתוני האינפלציה, כדי לוודא שהגרעון אינו מעודד התפרצות אינפלציונית. אבל זו בעיה שעלולה להיראות מהר מאוד, אין שום סיבה להניח שתחכה לדורות הבאים. ממשלות ישראל שהתנהלו בצורה מופקרת בשנות השבעים והשמונים עוררו אינפלציה באותה תקופה. החובות שנטלו אז אינם אלו שגורמים אינפלציה בתקופתנו. כשבנק ישראל עצמו מביע חשש לאינפלציה, הוא מביע את החשש הזה בגלל תקציבי הממשלה כאן ועכשיו, לא בגלל תקציבי הממשלה כפי שהיו בשנות השמונים.

המסקנה היא אם כך שחוב במטבע מקומי אינו נטל על הדורות הבאים דווקא. אם הוא נטל, הוא נטל כבר בתקופה הנוכחית. ואם אינו נטל, אינו נטל לא בהווה ובעתיד.

נ.ב מי שכל הפלפולים הכלכליים האלו לא משכנעים אותו – פשוט יסתכל על הטבלה שפרסמתי בעבר ויסיק מסקנה מפתיעה אך מוכחת: כמה שיותר חוב, כמה שפחות נטל.

מודעות פרסומת

58 תגובות to “חוב במטבע מקומי אינו נטל על הדורות הבאים”

  1. orihippo Says:

    היחס חוב תוצר גדול יתכן גם כאשר יש אמון במדינות האלו ובמטבע שלהן, ואז ריבית נמוכה היא צעד מחוייב המציאות. כאשר מדינה תנייד את המטבע שלה הריבית שלה מיד תעלה. אני זוכר שהיתה תקופה שבנקים היו מוכרים ספקולציות של ריבית גבוהה על הדולר האוסטרלי למול האמריקאי.
    האם ארגנטינה יכולה להדפיס בלי סוף עם ריבית נמוכה?
    אם מחר יהיהו סימנים שישראל מתכוונת ויכולה להחליש את המטבע שלה גם הריבית תעלה בהתאם.
    יש תופעות לוואי להחלשת מטבע. מה יקרה עם כל קרנות הפנסיה? זו אחת הסיבות שהאנפלציה קטנה במדינות מסוימות. למרות שהיא לא קטנה כמו שמתארים. מה יהיה אם הביבי בום של ישראל יצאו לפנסיה כשערך המטבע שחוק? יהיה מרד ברחובות והמדינה תצטרך לתמוך בהם. אגב ריבית נמוכה זה מחירי דירות גבוהים האם זה לא משהו שמתגלגל לעתיד כאשר הצעירים של היום יוציאו את כל החסכונות שלהם על שכירות דירות בבעלות יורשים ועשירים? יהגרו לתאילנד או ברלין או בלגרד? האם החלשת מטבע לא תגרום בעקיפין למדינה להיות סוציאליסטית? תעודד למלחמות כמפלט כלכלי? לאורך כמה זמן אתה יכול להחליש מטבע? האם היו תופעות לוואי למשבר שנות ה70-80?
    אז אגב הורי מצאו את עצמם משלמים 12 ש"ח לחודש משכנתה על בית פרטי באפקה, ההפך מהיום.
    יש לי רושם שאנחנו נמצאים בשטחים לא נחקרים. העולם עובר כיום תהפוכות שנובעות בחלקן מהתפתחות הטכנולוגיה והן שונות ממה שהממומחים למדו וכתבו עליהם וזה משפיע על כל תחום. המלחמות שנלחמים בהן כיום שונות לחלוטין ממה שהיו לפני 10 שנים, המהפכות החברתיות משונות, וגם הכלכלה מאד יוצאת דופן ואי אפשר להעריך בכלים של פעם.
    להכנס לחובות אדירים אולי זה פתרון לא רע גם במישור האישי וגם במשור המדיני. כשאני מתבונן סביבי מעט מאד אנשים, חברות ומדינות שילמו מחיר גבוה עבור חוסר אחריות כלכלית

    לגבי אירופה עדיין אני חושב שזה יהיה תרגיל באיך להתמודד עם משבר הכלכלה בלי להשתמש בערך המטבע ככלי.

    תענוג לקרוא את הבלוגים שלך, מרחיב מחשבה,

    אהבתי

  2. ג'וש Says:

    האמריקאים הדפיסו יותר מ- 3 טריליון $ ! ב 5 השנים האחרונות ועדיין אין שם אינפלציה. (בתקופה זו הדולר התחזק מעט מול סל מטבעות).

    אהבתי

  3. orihippo Says:

    לדעתי המספרים שמפרסמים רישמית על אינפלציה רחוקים מהאמת. אני רואה את מחירי המזון עולים. גם מחירי הדיור והשכירות עולים שם ורובם חיים בשכירות.
    הדולר לא נחלש כי יש אינטרס עולמי של מחזיקי אג"ח ויש מצב כלכלי גרוע יותר באירופה ויפן.
    האמריקאים הדפיסו קרוב ל 6 טריליון ב 5 השנים האחרונות. ב 30 לספטמבר 2009 החוב היה 11.9 וכיום 17.75
    האם אפשרי להדפיס דולרים בלי סוף? האם אפשרי להדפיס מטבעות בלי סוף בלי שתהיה תגובת שרשרת? האם הבנקים המרכזיים יכולים לאזן כל אי שווי משקל?
    זה נראה לי כמו נפילה מבניין גבוה מאד. אם הבניין גבוה מספיק אז בינתיים הכל בסדר כש"בינתיים" זה לנצח.
    תמריץ טוען שאין פה תפוח אדמה לוהט. שאם מישהו יכווה זה יהיה מהר ובימנו וקל.

    אהבתי

  4. ג'וש Says:

    הם הדפיסו 3 טריליון ולא 6. ראה התנפחות מאזן הבנק.
    החוב עלה בגלל שיש עליו ריבית וחוב לא עולה ליניארית.
    עכשיו האירופאים מצטרפים להדפסות- http://www.themarker.com/wallstreet/1.2420554

    ולגבי תמריץ , לעניות דעתי בחלק מניתוחיו הוא טועה- נדלן יירד , בורסות יפלו.
    אלו תהליכים שייקרו מסיבות לא מאקרואיות, אלא מסיבות של דינמיקת תהליכים (ב-2008 בורסות נפלו לא כי המכפילים היו גבוהים, אלא מאשראי חריג לחברות-מינוף-איגוח).

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    מתי אמרתי שהנדל"ן לא יירד או שהבורסות לא יפלו???
    היה לי ניבוי אחד שאמר שהנדל"ן בארץ ייהנה בעשורים הקרובים מאפקט דמוגרפי חזק מאוד, שלא שמים לב אליו מספיק. אני לא מבטיח שבגלל זה הוא לא ייפול לעולם. כל אחד יכול להסיק שיש אפקט דמוגרפי חזק מהסתכלות על העלייה הדרמטית במספר הלידות משנות התשעים ואילך.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    הבטחתי פוסט שיוקדש לנושא של הדפסת כסף. מקווה בקרוב מאוד.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    כל הדברים שאני מדבר עליהם הם בריאים כאשר הם נעשים באופן מידתי. למשל כשאני מדבר על החלשת המטבע שלנו, אני מדבר על החלשתו לאזור ה-4 ש"ח לדולר. לעומת זאת, אם השקל ייחלש לאזור ה-10 ש"ח לדולר זה יהיה אסון, אסון שיביא להרס החסכונות, הרס היציבות הכלכלית וחזרה לתקופה חשוכה של היפר אינפלציה בשנות השמונים.

    אני תומך בכך שבנק ישראל יקנה דולרים משתי סיבות. ראשית, כדי להחליש את השקל, אך בצורה מידתית עד לאזור ה-4 ש"ח לדולר. שנית, כדי שאם תבוא יום אחד קטסטרופה כלכלית אמיתית שתאיים למחוק את השקל כליל, בין אם זו מלחמה גדולה ובין אם זה שלטון נוסח שלי יחימוביץ' ודב חנין, לישראל יהיו רזרבות של דולרים, מאגרי שומן שימנעו קריסה כזו.

    נראה שאירופה באמת מתעקשת להמשיך להתמודד עם המשבר הכלכלי בלי לעשות פיחות. זה קשה מנשוא.

    תודה רבה על ההערכה.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    הרבה אנשים אומרים שנתוני האינפלציה נראים להם רחוקים מהאמת, אבל ברגע שבו מנסים לערוך מדד אישי של הוצאות, שמבוסס על מספרים בדוקים מהעבר, מגלים שהשינויים לא גדולים או שהם נובעים מעלייה ברמת החיים ומכך שלא מסתפקים כבר באותו מוצר מהעבר. אני למשל משלם יותר מפי 2 דמי שכירות ממה ששילמתי לפני 8 שנים, אבל לא דומה הדירה ששכרתי בשנת 2006 לדירה שאני שוכר היום, שהיא טובה בהרבה.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    אבל המחירים של המניות ב-2008 כבר חזרו. בפרספקטיבה היסטורית הירידה הייתה רוח חולפת. לעומת זאת, המחירים שבהם נסחרו מניות הטכנולוגיה בשנת 2000 לא יחזרו.

    אהבתי

  10. Yoav Says:

    למה דווקא 4 שקל לדולר?
    למה לא 4.1, או 5?
    למה לא 10?

    אני באמת רוצה להבין מאיפה המספר הזה בא.

    אהבתי

  11. אל רום Says:

    תמריץ , תודה על הפוסט . הטענה שאפשר להדפיס כסף , ולהשגיח על האינפלציה , חסרת תוכן ממשי , נטענת בעלמא !!

    אלא שאינפלציה לא נגרמת רק מעודף כסף , ולא רק מעודף ביקוש , ולא רק מחומרי גלם מיובאים ויקרים או בכלל , אלא גם :

    מעודף ביקוש , בלי תחרות שמאזנת ומורידה מחירים . לכן , להשגיח , משמעו קודם כל : לייצר : סביבה עסקית , צמיחה , קיום תחרות , אשר בתורה , מורידה מחירים למרות ואפילו בגלל עודף ביקוש .

    עודף ביקוש או ביקוש בכלל , יוצר נישה של צריכה , מושכת אליה כרישים , אילו מתחרים בינהם , והמחירים יורדים .

    לכן , אפשר להדפיס כסף , אבל תלוי במשק . אם המשק מונופוליסטי למשל , או תלוי ברמות גבוהות של מחירים של חומרי גלם מיובאים , אזי , בלי תחרות , מסוכן מאוד הדבר !!

    לג'וש :

    השווקים נפלו ב – 2008 בגלל סנטימנט , לא בגלל האיגוח האיגוח הכושל היה טריגר . ואכן , ההרחבות הכמותיות העלו חזרה השווקים , בלי קשר לתוצאות העסקיות של החברות בארה"ב . נוצרו מסלולים מקבילים בכלכלה ובשווקים , חסרי זיקה ממשית בינהם , כמו תמיד בכלכלה למעשה !!

    תודה

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    בהנחה שיעד האינפלציה הרצוי אינו מעל 3%, שהוא הגבול העליון שהציבה הממשלה לאינפלציה, ומתוך הנחה שעליית המדד מגדילה את האינפלציה בערך ב-2% על כל עליה של 10% (לטענה זו יש בסיס אמפירי רחב. ראה כאן: http://bit.ly/1rHm3Mv. הוא נוקב שם ב-2.9%. נראה לי שמאז המשק ירד מההצמדה לדולר במגוון תחומים והיום המספר נמוך יותר).
    התוצאה תהיה שכדי להגיע לאינפלציה של 3%, צריך עליית שער חליפין של 15%. מה שמביא אותנו משער של 3.5 לשער של 4.02 ש"ח. כמובן, אין לי יומרה לקבוע מספר ברמת דיוק של שתי ספרות. גם 4.1 וגם 3.95 נראים לי טוב.

    אהבתי

  13. תמריץ Says:

    מסכים עם דבריך. הדפסת כסף בשוק עם בעיות קשות בצד ההיצע יכולה במהירות להפוך למתכון לאסון. צריך להישמר מלהיות ארגנטינה או ונצואלה.

    אהבתי

  14. ג'וש Says:

    נאסדק היה 5000 נק' בשנת 2000, היום הוא 4550. לא כזה רחוק ממחירי הטכנולוגיות בשנת 2000. משהו כמו 8%.

    אהבתי

  15. orihippo Says:

    מחירי הנדל"ן לא חייבים לרדת. אפשר לעקוב אחרי מחירי הדירות בהונג קונג שמתנהגים דומה מאד לאלו של ישראל. מחירי הדירות עלו בצורה חדה ביותר ממש כמו בתל אביב והמדינה החליטה להטיל מגבלות מיסוי דרקוני. מחירי הדירות עצרו לשנה, ירדו קלות שנה נוספת ועכשיו חוזרים לעלות. לדעתי הסיבה היא שפשוט אין השקעה מניבה טובה יותר. אם אני מאמין שאין אפשרות להעלות את הריבית כיום ובעתיד הנראה לעיין ואני קונה דירה זולה שמניבה 5% אז כל שנה שעוברת בלי שהמחירים יורדים או הריבית עולה אני מקבל 5% של הגנה מטעות. כשאנשים מתרגלים שאלו מחירי הדירות אז זהו רף נוסף. פשוט צריך לעכל שהמצב היום הוא המצב החדש והישן לא יחזור.
    הריבית הנמוכה משפיעה גם מחירי המוצרים שנשארים נמוכים מאשר היו לו הריבית היתה גבוהה ועלות הכסף גבוהה.
    תמריץ, כמה שילם הדייר שגר בדירה שלך ב 2006? כמה משלמים כיום עבור הדירה שפינית אז? השכירות בחנויות עלתה ולכן עלויות המסעדות והסופר וכד' עלו.
    במקום בו אני גר יש תופעה משונה, מכיוון שהוא מרוחק מהעיר עלויות במכולות היו גבוהות אך מאחר והשכירות בעיר עלתה והמכולות פה בבעלות המקומיים עכשיו זול יותר מאשר בעיר.
    מחירי אוכל בסיסי בפרוש עלו ב25-40 אחוז ב 5-6 השנים האחרונות וגם יותר. קמח, עגבניות, חלב, קפה, נייר טואלט, ביצים. גם דלק. כל מוצר שאני מצליח לזכור את מחירו עלה. ארומה, מקדונלדס,

    למרות שהכתבה הבאה מפריחה את הטענות שלי http://econoblog.co.il/?p=8173

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    בגלל האינפלציה 5000 נק' משנת 2000 שקולים ל-6,700 נקודות בשנת 2014. יש עדיין מרחק משמעותי (צריך עלייה נוספת של בערך 50%!) עד שנחזור לשם, וזה אחרי 14 שנה.

    לעומת זאת, ה-s&p 500 הגיע ל-1,550 ב-2007 שהם בערך 1,700 במונחי העכשיו. וכיום הוא על 2000. תשואה של 17% ב-7 שנים. אמנם גם לא תשואה מדהימה, אבל הרבה יותר טוב. אגב, אם מחשבים כאילו הדיבידנדים היו מושקעים מחדש מגיעים לתשואה של 34% ריאלית, שהיא תשואה שנתית של 4%, וזה כבר די סביר ומכובד (בפועל אמנם מס היה נוגס בכך ומוריד זאת ל-3% בשנה). מחשבון כאן: http://http://dqydj.net/sp-500-return-calculator/

    אהבתי

  17. תמריץ Says:

    כתבתי פעם על מדד המלפפונים והעגבניות. http://bit.ly/1pYD7v8

    גרתי ב-2006 בדירה ישנה בפרבר צפוני של תל אביב שהשכירות בו הייתה בערך 3,500 ש"ח. היום דירה כזו מושכרת בערך ב-5,000 ש"ח. עליה של 4.5-5% לשנה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודעת לכך שבשנים האחרונות הייתה עלייה ניכרת במחירי השכירות.

    אהבתי

  18. orihippo Says:

    בכלכלת עבר לה היינו רגילים 5% עלית מחיר לשנה,זה סביר. אבל בריבית נמוכה כפי שהיום ועל סף מיתון 43 אחוז ב 8 שנים זה הרבה מאד. האם השכר עלה נומינלית ב 43%? ובהנחה שדיור זה לא קנה מידה, גם שאר המוצרים עלו ב"רק" 5% לשנה. השכר הממוצע עלה מאז 2006 ב23% על פי הביטוח הלאומי (בדקתי) זאת אומרת ש ב8 השנים האחרונות בממוצע כוח הקנייה שלך ירד ב 15-20%. שלך אישית אולי לא אבל של הכלל על פי ההכנסה הממוצעת כן.
    כצפוי המדד עלה ב כ 23% מ 2006 ואם כך אין בעיה. זה במידה ובמציאות המדד עלה כטענתם ואני לא מבין איך הם מחשבים, אולי כי אנחנו קונים פחות.
    הדלק עלה ב33-37 אחוז מאז 2006. מה לא עלה מעל 23%? אני חושב שהחיים שלך לא הורעו כי אתה התייעלת מעל המדד אבל כלל האוכלוסיה שינתה את דרך החיים שלה ואפילו לא מרגישה. אם כוח הקניה הממוצע יורד ב 2% לשנה זה גרף שואף ל 0 במהלך חיי אדם.
    אם אני צודק אז השאלה שלי היא עד מתי אתה יכול להרעיב את הסוס לפני שהוא ימות?
    אבל מאחר ודנת פה בהדפסת כסף אז אני באמת מתחיל להשתכנע שאפשר להכנס לחוב מבלי להתרגש מהמספרים וזה מתאפס בסוף בלי ששילמנו. זה הכל נעשה עם מראות

    אהבתי

  19. תמריץ Says:

    הלמ"ס עושה סטטיסטיקות מפורטות ביותר. הם אומרים שהאינפלציה בשנים האחרונות היא נמוכה מאוד. אפשר להסתכל בערך בוויקיפדיה "אינפלציה בישראל" שמסכם את האינפלציה לפי שנים. הדיור עולה, אבל בתחומים כמו ריהוט, ביגוד, נופש, מוצרי יבוא יש הוזלה מתמדת או לפחות התייקרות מעטה.

    אהבתי

  20. יאיר Says:

    קשה לי להסכים לחלוטין לדברים שלך.
    קשה לי מאוד עם חוב ואני כן רואה בו נטל לעתיד.
    עם זאת, במקרה דנן בו הציבור וממשלת ישראל מתלבטים בין קיצוץ בשירותים לבין העלאת מיסים – הדבר העדיף הוא להגדיל את הגרעון או להנפיק חוב נוסף (במטבע מקומי כמובן).
    זה נראה לי ברור.

    אהבתי

  21. ג'וש Says:

    אני קראתי לזה "דינמיקת תהליכים" ואתה קראת לזה "סנטימנט".
    תמיד יש טריגר במבט לאחור.

    אהבתי

  22. ג'וש Says:

    ל orihippo: שכחת בנושא עליית השכר את השוק השוק המוערך ב-20-25% בישראל. הווה אומר המשכורת הממוצעת אינה באזור ה-9000 שח אלא באזור ה-11500-12000.
    לא סתם תפוסת המונות 90%, שני רכבים לכל משפחה , 200 אלף מכוניות חדשות עולות על הכביש בשנה, יש כסף למשכנתאות, יש כסף לשיפור דיור, כל שנה יותר ישראלים בחו"ל, קניונים מפוצצים ומרוויחים למרות העלייה בשכ"ד וכו'.

    אהבתי

  23. ג'וש Says:

    "השוק השוק"- התכוונתי השוק השחור.

    אהבתי

  24. ג'וש Says:

    "המונות= המלונות".

    אהבתי

  25. ג'וש Says:

    לתמריץ- בנושא תשואת מניות:
    הנתונים שאתה מציג לגביהן (3% תשואה שנתית ממוצעת- עדיין מאוד נמוכה )ומחזקת את טענתי בנושא. תשואה נמוכה עם סיכון גבוה. אגב, האמריקאי הממוצע מחזיק היום מנייה כ-9 חודשים (אין לי לינק ), כך שנושא החזקת מניות לטווחים ארוכים בעידן הדיגיטל הוא מזמן מיתוס.

    אהבתי

  26. orihippo Says:

    אני לא בטוח שזה אמת, אני חושב שזה מיתוס. כמה אנשים אתה מכיר שמקבלים כסף מתחת לשולחן? מעטים יכולים.

    אהבתי

  27. orihippo Says:

    קשה לי להאמין שאם תבדוק בפועל מספרים אישית תראה שהשינוי קטן. מדוע שלא נתחיל להכין רשימה? תעשה מדור אישי, תבקש מהקוראים לכתוב ולעדכן. כשאני בודק מחירים אני רואה שהם עלו בחוזקה. ריהוט הוא מרכיב קטן, מתי קנית כסא לאחרונה וכל הריהוט שלי הגיע חינם או עלה 25 ש"ח יד שלישית. האם אנשים יוצאים לנופש באותה מידה כפעם? או שזה רק אחוז קטן. מחירי הטיסות התיקרו אם כי לא משמעותית, וביוון וספרד זול יותר בשל המיתון אבל כמה נופש זה מרכיב? גם לגבי ביגוד ההתיקרות מעטה, אבל מה ההוצאות שלך? מה ההוצאות של קבוצה מיצגת? תרשום לך חודשית על מה אתה מוציא את עיקר הכסף, ושוב- אתה לא דוגמה מיצגת, כלל הציבור גר בבת ים ודרומה. נכון שהמיתון העולמי עצר מחירים אבל עדיין ההוצאות הגדולות שלך הן דיור דלק ומזון ואם אתה הולך למסעדות אז העלויות שם. משפחות עם ילדים אולי זוכות מהעליה הקטנה בביגוד אבל האוכל עלה הרבה והחינוך עלה הרבה. אני מתקשה להמאמין שאם תערוך בדיקה אישית תשאר עם מספרים קטנים. אני גם הרגלים השתנו להתאים למיתון. אתה מוציא הרבה זמן על מחשב והעלויות שלו ירדו, אתה הולך פחות למסעדה כי יש מחשב לכן ההוצאות קטנו כי עם הקידמה ההרגלים השתנו. לי יש הרגשה שרוב הציבור התחיל לחיות חיי נזירות.
    נושא טוב למאמר, אם יש לך כוח, יהיה השינויים שחלו בשנים האחרונות ועובדה שאנחנו נמצאים על גל של שינוי עולמי קיצוני שמשפיע על דרך החיים, על החברות, על הנשואים, על המלחמות וכו. זה נושא שלא נגעו בו מספיק. לאורי כץ היתה כתבה על השפעת הטכנולוגיה על שוק העבודה וזה היה קצה המזלג. אני חושב שהנושא הכלכלי שאתה דן בו הוא פרוסה בתוך כלל המהפכה סביבנו ואתה מתבונן עליו במשקפת ישנה.

    אהבתי

  28. תמריץ Says:

    התשואה הריאלית של מניות לאורך שנים לפני מס עומדת על 7%. בכל אופן בסביבת ריבית כה נמוכה איני רואה אלטרנטיבה למניות.

    אהבתי

  29. תמריץ Says:

    מחירי הדלק קשורים למחיר הנפט והוא עלה בחדות בעשור האחרון. כך שהעלייה השנתית הייתה סביב 4.5% במשך עשור, בפרט הייתה חדה בחציו הראשון של העשור. מנגד התחבורה הציבורית לא התייקרה כל כך. קצת פחות מ-3% לשנה במשך עשור.

    אהבתי

  30. אל רום Says:

    תמריץ , יש לך איזשוהיא תפיסה קצת סינטטית לגבי השקעות ותשואה . יש לי התחושה , שאתה לוקח משקיעים כדוגמת וורן באפט , כאיזה אידיאל , ועף איתו . וורן באפט הוא לא ממש משקיע !! וגם מניות לאורך זמן זה לא ממש פרמטר !!

    בפועל , בהשקעות , המומנט הפסיכולוגי משחק תפקיד מכריע . וורן באפט ובכלל השקעה ארוכת טווח במניות ( כפי שהוא יודע לעשות ) זה בבחינת – launch and forget – שגר ושכח ….בפועל , אין למשקיעים את הסכומים והסבלנות שיש לוורן באפט . אתה צריך כל הזמן להכיל דינמיקה אכזרית ושינויים בקצב אכזרי ומהיר בהשקעה שלך .

    אתה צריך לתמרן תמידית , הפוזיציה שלך מתקתקת בהפסד , ואתה צריך להחליט , האם לסגור , האם להמשיך , האם לצמצם נזקים , האם למצמץ , האם לדבוק באסטרטגיה , האם זוהי האסטרטגיה …..אם אתה ממונף בהשקעה , בכלל סיפור שלם , הפוזיציה יכולה להיסגר ממילא , והכל לאור אלנטרנטיבות שצומחות וצצות ללא הרף , ואתה צריך לשנות תמידית סדרי עדיפויות .

    השקעות נוסח וורן באפט , ארוכות טווח , מניות וכו…… זה כלל וכלל לא המצב המצוי , זה סתם מעין רצוי למי שיש עודף כסף !! זה פשוט סינטטי ותלוש !!

    תודה

    אהבתי

  31. תמריץ Says:

    שיקולים כמו "מומנט פסיכולוגי" לא רלוונטיים לבאפט. זה נכון שגם הוא משנה החלטות השקעה ולא תמיד נתקע לנצח על אותה מניה אבל מבצע זאת על רקע שינוי במצב העסקי ארוך הטווח או על רקע עלייה חדה בתמחור שהופכת מכירה למשתלמת מהחזקה.

    לא חושב שיש אלטרנטיבה ראויה לסגנון השקעה באפטי. ניתוח טכני, חיפוש מומנטום וכו' הם פשוט לא דברים שעובדים, אולי פרט לקומץ חברות אלגוטריידינג עם מחשבים שמגיבים במיליארדיות שנייה.

    אהבתי

  32. תמריץ Says:

    לגבי השינוי העתידי – התייחסתי לזה בקצרה רבה בפוסט עבר:
    http://bit.ly/1qWrfFS

    אהבתי

  33. orihippo Says:

    הכתבה על מיעוט ילודה בגרמנייה מעניינת, המסקנות מקוריות. אולי תכיל את המסקנות לרוב מדינות המערב. ברוב העולם המערבי הדור הנוכחי מצמצם את מספר הילדים בצורה דרסטית.

    אהבתי

  34. תמריץ Says:

    נכון, הילודה האירופאית בשפל, מה שמעמיד בשאלה את העתיד של התרבות האירופאית. בעוד מאה שנה האיסלאם יכול להיות דת הרוב במערב אירופה. אמנם זה לא שינוי שנראה אותו במלואו בימי חיינו.

    אהבתי

  35. אל רום Says:

    זה הענין תמריץ !! זה לא עובד !!! מה שמחייב יותר ויותר השקעה , תשומת לב , ניתוח , עידון , חיתוך , הפקת לקחים ומירכוז אופטימלי של נתונים .

    אני אכן המחשתי לך את עיקרון ה – high frequency trade על ידי מאיות שניה . זה לא לגמרי ענין של מאיות שניה , זה רק היה לצורך המחשה פילוסופית .

    הענין הוא : אתה לא משקיע ביחס ליעדים עתידיים , אלא – מה שמענין אותך זה :

    מה השוק עושה , ולא מה הוא יעשה !! אתה רוכב על הגל , במקום לחכות לגל .

    זה גם יכול להיות , העלאה או הורדה של ריבית , וניצול מומנטום למשך חמש דקות ממש עם המימשק של ההכרזה או הביצוע של הורדת הריבית .

    תודה

    אהבתי

  36. orihippo Says:

    לגבי התחזיות הדמוגרפיות שהעלת ומחירי הדיור-לאור המצב ברוסיה ובאירופה אנחנו כנראה בפתח גל נוסף של עולים חדשים. לאירופאים יש גם כסף, הצרפתים לא ימכרו דירות בארץ גם לאור גל האנטישמיות וגם עליות המסים שם. אם הדולר יחלש יתכן שמחירי הדירות ימשיכו גם לעלות.
    לגבי ההערה שלך על נתוני האניפלציה- בקרתי השבוע אצל מישהו שעורך ב6 השנים האחרונות חישוב מדוייק על כל ההוצאות שלו ומסתבר שההוצאות שלו לא השתנו לחלוטין למרות שהוא טען שמצבו הכלכלי השתפר והוא מנסה להוציא יותר משנה לשנה ההוצאות שלו נעות בתחום של כ 2 אחוז למרות שהוא לא נקט בשום מדיניות ולא ניסה לשנות הרגלים. גם הוא מסכים ש"הכל עלה" אבל כנראה שיש דברים שירדו במחיר אחרת אני לא יכול להסביר את התופעה. גם ההוצאות שלי לא השתנו ב 5 השנים האחרונות כלל למרות שלדעתי ההרגלים שלי השתנו וזו הסיבה לכך.

    אולי תשלב תמונה בבלוגים שלך, זה יראה יותר ככתבה וימשוך קוראים

    אהבתי

  37. תמריץ Says:

    נחמד לשמוע על הפידבק הזה ליציבות המחירים.
    יכול להיות שאשתדל להכניס תמונות. אבל זה מסובך כשכותבים מהסלולר, והרבה פעמים אני כך כותב פוסטים.

    העליה באמת מפעילה לחץ אמיתי על מחירי הדירות. אם תתחיל נורמה של 4000-5000 עולים מצרפת בשנה, כפי שנראה עכשיו, זה דבר לא זניח. תצטרף את זה לעניין הדמוגרפי ותגיע למסקנה שיהיה לחץ אמיתי על מחירי הדירות כלפי מעלה. מצד שני, כשאריק שרון היה שר השיכון ידענו להתמודד גם עם העליה העצומה ממדינות בריה"מ לשעבר. אולי בסיטואציה של לחץ קיצוני ישראל תדע להתנער מכל האזיקים של המשפטיזציה, נערי האוצר, הרשויות המקומיות, ארגוני הסביבה והעיתונאים הצעקנים, ופשוט יתחילו לבנות.

    אהבתי

  38. orihippo Says:

    18% מהמשקיעים בדירות בשנתיים האחרונות דיווחו כי הכנסות משק הבית שלהם אינן עולות על 7,000 שקל בחודש ■ כיצד הם הצליחו לרכוש דירה שנייה במחיר ממוצע של מיליון שקל? ■
    http://www.haaretz.co.il/tm/1.2424241

    אהבתי

  39. תמריץ Says:

    הסבר אחר שמסביר לפחות חלק מהעניין: ההורים עוזרים.

    אהבתי

  40. הדר Says:

    כתבת משהו בכלכלה אמיתית על כך שאנשים מאמינים בשטויות.
    מלבד שאתה בעצמך אדם דתי המאמין בדת הכלכלה של חוקים מומצאים ע"י בני אדם בדיוק כמו נומרולוגיה גרפולוגיה וכו .מה שכתבת הוא שגוי, כי בדת הכלכלה הנפוצה בימינו המדינה איננה יכולה להדפיס כסף כלל וכלל. זה מופיע בחוק בנק ישראל. כסף מיוצר ע"י אשראי כמעט באופן בלעדי.

    אהבתי

  41. orihippoo Says:

    הדר, הכלכלה האמיתית היא כת דתית שמאמינה במשחקי מילים ובקוספירציות. מנהיג הכת רודף פירסום והכרה אישית והוא מנסה להגיע לזה בטענות של להציל את העולם מנוכלים. הגישה שלו היא איסוף של צעירים חסרי השכלה ושיסוי שלהם בממסד. יש כאלו שפותחים אתר פורנו כדי לקבל הרבה כניסות ויש כאלו שפותחים בלוג פרובוקטיבי. עלייך זה עבד.

    אהבתי

  42. תמריץ Says:

    הדר, הגדלת הגרעון בידי הממשלה כמוה כהדפסת כסף מכל בחינה מעשית. כתבתי על יחסי הממשלה ובנק ישראל:
    http://tinyurl.com/q56nusg

    אהבתי

  43. הדר Says:

    היחיד שדתי הוא אתה, תתעורר, האם כלכלה היא מדעי הטבע? האם אין כלכלנים בכירים המדברים על הדרך בה נוצר כסף מאשראי ותכלואיה? האם הבנק המרכזי האנגלי שיצא לאחרונה בפרסומים על הדרך בה נוצר כסף מאשראי ע"י הבנקים מטעה אותנו? גם הוא עוסק בקונספירציות?
    אנחנו חיים בחברה סופר דתית! יש המאמינים בדת המדע, בדת הקפיטליזם, דת האוניברסיטה והפרופסורה ויש גם כאלה שהם סתם דתיים יהודים או מוסלמים לפחות הם מודעים לעובדה שהם דתיים ואילו כל השאר ושכמותיך פשוט מקבלים את דברי הכהנים כאמת מוחלטת.

    אהבתי

  44. הדר Says:

    לא נכון על הגירעון משלמים ריבית ויש להחזיר אותו לכן זהו אשראי! בספרי כלכלה נאמר כי הגירעון ממומן ע"י אגרות חוב בויקיפדיה נוסף גם מלווה בנק ישראל וכשמו כן הוא הלוואה!

    אהבתי

  45. תמריץ Says:

    הדר, אין הבדל מעשי בין היכולת להדפיס כסף יש מאין לבין היכולת לגלגל חובות ללא הגבלה, יכולת שללא ספק יש למדינה כבר היום. מי שיכול להדפיס כסף יש מאין יכול כמובן לממן איזו רמת חיים שירצה. מי שיכול לגלגל חובות בלי הגבלה יכול לעשות בדיוק אותו דבר. אנשי "הכלכלה האמיתית" מכורים להבדל כביכול בין הדפסת כסף וגלגול חובות אבל זה אותו דבר מכל בחינה מעשית.

    אהבתי

  46. הדר Says:

    אהה כן אין הבדל? רק ששליש מתקציב המדינה הולך על החזרת חובות וריביות. אם הכסף היה מיוצר ע"י המדינה לא היה שום צורך להחזיר חובות וריביות, לכן הדפסת כסף וגלגול חובות הוא כלל אינו אותו הדבר, ההבדל מתבטא רק באיזה 100 מיליארד מכספי המיסים שלא משתמשים בהם לרווחתנו.
    דבריך פשוט נוגדים כל היגיון פשוט, אני לא יודע מי האכיל אותך את הלוקשים האלה אבל כדאי שתתעורר.
    מיהם בדיוק "אנשי הכלכלה האמיתית"? אותם כלכלנים שהם מביאים את דבריהם? כלכלני הבנק המרכזי של אנגליה? ועשרות ומאות אנשי עסקים, אנליסטים ומשקיעים שחושבים בדיוק אותו הדבר? אולי יש פה בעצם קונספירציה של כל האנשים הללו ואולי כולם טיפשים ורק לך ולכלכלנים במגדל השן האוניברסיטאי מותר להגיד משהו בנידון בלי שיגידו עליהם שהם "קונספירטיבים","מכורים","כת" וכו. כדאי שתלמד קצת היסטוריה, וקצת יותר על המהות האנושית, ותגלה שאתה בעצמך מכור לאשליות בדיוק כמו כל הדורות הקודמים שחשבו בדיוק כמוך שהדור שלהם הוא שיא ההתפתחות האנושית וחוקיהם הם הנאורים והמוצלחים ביותר. כל מי שחושב שלא קיימת שיטה טובה יותר על כל שיטה מומצאת של בני האדם ולא מנסה למצוא אותה ולערער תמיד על השיטה הקיימת הוא בור וטיפש.
    לפחות אי אפשר להגיד את זה על "אנשי הכלכלה האמיתית".

    אהבתי

  47. תמריץ Says:

    גם אם שבעה טריליוני שקלים היו הולכים על החזרת חובות זה לא היה משנה כלום. מיליארדים וטריליונים זה רק ביטים במחשב. השאלה אם משאבים אמיתיים בעולם מתכלים בגלל הצורך להחזיר חובות. האם יש אדם שיכול היה לעשות עבודה כלשהי ולא עושה אותה בגלל שיטת החוב, האם יש משאב טבע שניתן היה להשתמש בו ולא משתמשים בו בגלל שיטת החוב. האם יש פיתוח טכנולוגי פורץ דרך שניתן היה להמציא ולא ממציאים בגלל שיטת החוב. אני לא רואה שום סיבה לחשוב ככה.

    אהבתי

  48. תמריץ Says:

    לסיכום, הסברתי בעבר מדוע הכלכלה האמיתית היא בעצם הכלכלה הלא אמיתית – ככה זה כשעוסקים באובססיה במספרים על נייר במקום בדברים האמיתיים, ומתמכרים לאשליה שעניינים חשבונאיים משנים משהו.
    http://tinyurl.com/oj7tect

    אהבתי

  49. תמריץ Says:

    בכל אופן אוסיף הסתייגות – יש נושא אחד שבו יש בעיה אמיתית עם החשבונאות הנוכחית של שיטת החוב – העדר היכולת להנהיג ריבית שלילית. גם לגביו אמנם יש פתרונות טובים ופשוטים יותר מההצעות של "הכלכלה האמיתית".
    http://tinyurl.com/nsznh5k

    אהבתי

  50. הדר Says:

    קודם כל אתה כלל אינך עונה לנקודות שכסף ואשראי זה כלל לא אותו הדבר כמו שאתה מנסה לטעון. ולעבודה כי ישנם אנשים רבים החושבים כי כן יש משמעות לאותם עינייני ריבית וחוב שאתה קורא להם "חשבונאים".
    שנית מה אפשר לענות למי שמנותק לגמרי מהמציאות? אם אתה מכחיש כי כסף שהממשלה יכלה להוציא על דברים אחרים ומוציאה על חובות וריביות איננו משפיע על חייהם של מיליוני אנשים באיזה טיעון על משאבי טבע ופיתוחים לא ממומשים. רק מראה כמה מנותקים כל אנשי האקדמיה והמדע מהמציאות בפועל.
    מעבר לכך שהטיעון שלך סותר את דעתך, כי בודאי ישנם משאבי טבע שלא באים לידי שימוש עקב הכסף שהולך לריביות וחובות. האם יש אנשים שחסר להם כסף לקנות מזון? רהיטים? האם יש אנשים שיש להם רעיונות למיזמים והם לא מצליחים לגייס כסף? ברור שאנחנו בחברה שיש בה מחסור בכסף או שהוא איננו מחולק בצורה אופטימלית לכן ברור כי ישנם משאבים ופתרונות טכנולוגים שהיו יכולים להתממש אם היה יותר כסף. מעבר לכך גם ברור כשמש כי פיתוחים טכנולוגים ותרופות מפותחים בהתאם לאינטרסים של המחזיקים בכסף הגדול, ולכן ישנו אוצר בלום של טכנולוגיות ופיתוחים רפואיים שאינם מפותחים! אל תיהיה עיוור תתעורר!
    אני דווקא ראיתי בבלוג שלהם שהם עוסקים בסופר דברים אמיתיים הנוגעים לחיי היום יום של כולם!

    אהבתי

  51. תמריץ Says:

    המחשבה שסתם שינוי במאזן חשבונאי יכול לשנות את המציאות בעולם הפיזי היא המנותקת מהמציאות. כדי לשנות דברים אמיתיים, כמו המצאות וטכנולוגיות ומשאבי טבע ותמריצים לעבודה ופערים בין עשירים לעניים, צריך לשנות דברים בעולם האמיתי, לא במאזנים חשבונאיים.

    אם חסר לאנשים כסף ואפשר להרעיף עליהם כסף בלי שהדבר יחולל אינפלציה, אפשר פשוט להוריד מסים. לא חייבים לשנות כל שיטת החוב לשם כך. מאיפה לממשלה יהיה כסף? שתגדיל את הגירעון. אני בעד.

    אהבתי

  52. הדר Says:

    מדהים, איך אתה פשוט ממשיך להתעלם מכל מה שסותר את דעתך.
    בשיטה הנוכחית זה פשוט לא אפשרי אם צריך להחזיר את הגרעון והריבית, במהרה החוב יטפס מעל התל"ג, ובשיטה הנוכחית והכלכלה העולמית זה יגרום להרבה צרות או שמה גם את זה אתה מכחיש?

    אהבתי

  53. הדר Says:

    חבר אני סיימתי, באמת כדאי לך להתעורר לקחת איזה ספר או שניים שלא תומכים בדעותיך אולי תצליח להשכיל או לפחות לענות תשובות ענייניות הסותרות את הדעות האחרות.

    אהבתי

  54. תמריץ Says:

    ליפן יש חוב של יותר מ-200% מהתמ"ג, וזו מדינה יציבה מאוד ונחמדה מאוד. המציאות הפוכה מהטענה שחוב גדול יוצר לבעיה. ההיפך נכון – ככל שהחוב גדול, הריבית קטנה. כתבתי גם על זה: http://tinyurl.com/ppl4a4d.
    כדאי לשים לב כמה קטן החוב של רוסיה, וכמה גדולות הצרות שהיא נמצאת בהן עכשיו. בקיצור אין שום קשר בין בעיות לבין גודל החוב, ואולי דווקא יש קשר הפוך.

    אהבתי

  55. תמריץ Says:

    אסכם את הדיון. הטענה שמועלית על ידך היא שחובות ממשלתיים יוצרים בעיות איומות ונוראיות ולכן צריך להנהיג שיטה חדשה ורדיקלית שבה אין חובות ממשלתיים.
    טענתי, שמגובה בהוכחות מוצקות כאמור, היא שחובות ממשלתיים אינם יוצרים כל בעיה, ולכן אין כל צורך בשיטה חדשה.

    אני מסכים שיש הרבה כלכלנים בכירים שטועים לחשוב שחובות ממשלתיים הם אסון. לכן אולי שיטת הכלכלה האמיתית תפתור בעיות לפי דעתם. אבל לשנות מהקצה אל הקצה את השיטה הפיננסית רק כי קנת' רוגוף לא יודע להתמודד עם אקסל זה מוגזם (ראה כאן – http://tinyurl.com/muf34oo).

    אהבתי

  56. הדר Says:

    כל העולם מדבר על הבעיות הכלכליות של יפן, רק לדעתך הכל שם סבבה, אולי תלך תשאל את האזרחים מה דעתם? כדאי שתעשה זאת גם ברחוב מתחת לחלון שלך אם הכל אצלם סבבה.

    אהבתי

  57. הדר Says:

    לא זה כלל איננו מה שאני טוען. מה שטענתי והוכחתי הוא שאשראי איננו שקול להדפסת כסף כמו שטענת. ואם אתה רוצה את הטענה הרדיקלית שלי הרי שאני
    טוען כי ברור שהכלכלה הנוכחית יש בה כל כך הרבה עיוותים וכשלים ולכן יש לשנות מן הקצה לקצה את השיטה.
    כמו כן יש לעשות זאת בכל תחומי החיים של האנושות שרובם נמצאים כעת במצב של רקבון ושברון על מנת שנוכל להתקדם ללא ממריצים של אסונות ומהפכות אלא ע"י השתחררות מכבלי המחשבה והדתות השונות. וכי תמיד יש לחשוב על השיטה הבאה על מנת לא להגיע לסטטוס קוו וקיפאון. כי כל מי שלומד מההיסטוריה יודע שהמהפכה הבאה תגיע, השיטה הכלכלית תשתנה, המדעית והפוליטית והבחירה שלנו היא רק אם היא תיהיה אלימה או לא.

    אהבתי

  58. תמריץ Says:

    יפן סובלת מבעיות חריפות, למשל דמוגרפיה שלילית. אבל זה אינו משבר חובות ולכן אינו קשור כלל לשיטת החוב. במשברי חוב הריבית נוסקת ואילו ביפן הריבית היא הנמוכה בעולם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: