לפיד מנסה להציל את הכלכלה מהכלכלנים

דבר מעורר שמחה במוצאי המלחמה – אנחנו נמצאים בנקודת זמן שבה אנחנו יכולים להיות באמת גאים גם בראש הממשלה שלנו, שלמרות כל הביקורות וזעם הטוקבקיסטים תיפקד בצורה האופטימלית במהלך המלחמה, לא נסחף ולא התלהם לכיוונים מסוכנים למדינת ישראל. אנחנו יכולים להיות גם גאים בשר האוצר, שמפגין תפקוד מופתי כשמנסה להציל את הכלכלה של אחרי המלחמה מהכלכלנים. הכלכלנים מנסים לחנוק את הכלכלה על ידי העלאות מס ושמירה על היעד הקדוש אך המופרך לחלוטין של 3% גרעון, שקועים עמוק בעבודת האלילים הנומרולוגית שמקדשת מספר סתמי כלשהו – 3%, בלי להסתכל על המציאות ודרישותיה. לא חיבבתי את פועלו של לפיד כשר אוצר בתחילת כהונתו, אבל צריך להודות שהוא עבר מהפך של 180 מעלות וכיום הוא מבין היטב איך צריך להיראות תקציב 2015 – תקציב של הרחבה ולא של מחנק.

התנהגותה של קרנית פלוג שיושבת ביציע ודורשת להקטין את הגרעון מגוחכת בעיניי. פלוג היא לא יושבת יציע, אלא שחקנית מרכזית. אם כל כך חשוב לה לשמור על 3% גרעון (ובאמת שאיני יודע למה זה כל כך חשוב), זה לחלוטין בידיים שלה – אם היא תקנה מט"ח באגרסיביות ותקרב את השקל לשער של ארבעה שקלים לדולר, תעשיות היצוא שהן ליבת המשק יזנקו ולא יהיה כל קושי לשמור על שיעור גרעון של 3% ואף פחות מזה.

13 תגובות על ״לפיד מנסה להציל את הכלכלה מהכלכלנים״

  1. אתה מדגיש באופן קבוע שהגישה היא הרחבה ולא חסכון, הגדלת הגירעון. יש לי קושי לעכל את זה שבזבוז זה טוב. גם אם הדולר יתחזק והיצוא יגדל היבוא יתיקר והעלויות יעלו. אנחנו חיים כיום במצב שבו הכל מיובא כי לא כדאי לגדל או ליצר. זו תהיה פגיעה ברמת החיים. אם החוב שלנו יגדל הדירוג שלנו יקטן והריבית על האג"ח תעלה וחוזר חלילה.

    אהבתי

  2. הרעיון הוא כזה – צריך לחסוך במה שאם תחסוך בו יותיר בידיך יותר. למשל אם תחסוך בנפט, יוותר לדורות הבאים יותר נפט.
    אבל אם המשק בכללותו יחסוך בהוצאות – התוצאה תהיה שלא יהיו מקומות עבודה, ואנשים ישארו מובטלים ולא תהיה יזמות, והדבר הזה לא יותיר בידיך יותר, אלא להיפך יותיר אנשים נטולי ניסיון תעסוקתי ונטולי יוזמה.

    העובדה שהריבית תגדל לא מפריעה. הריבית הרצויה על החוב היא לא אפס. אנחנו רוצים שלאנשים תהיה יכולת לחסוך. ריבית של 3% עדיפה על ריבית של 0% כמו היום. כמובן ריבית רצחנית של 6-7%, כמו שטיפסה בימי המיתון הגדול ב-2002 היא רעה מאוד.

    עליית הדולר תשתקף בעליית המחירים במשק בפחות מ-20%. על כל עלייה של 10% בדולר יעלו המחירים בפחות מ-2%. זה אפקט מוגבל מאוד בזמן שהכנסות היצואנים ויכולתם לשכור עובדים חדשים ולהעלות שכר לישנים ולתגמל את המשקיעים יעלו ב-10%.

    אהבתי

  3. תמריץ,

    לפחות גרמת לי לצחוק קצת,
    טוב שכתבת על היצואנים ש"יכולתם" לשכור עובדים ולהעלות שכר היא 1 על 1 מול הפיחות. בדיחה טובה מספרי הכלכלה הישנה, היום הכל נעלם כדיבדנד לבעלי המניות.
    וקצת ברצינות לדבריך על הפרזנטור של הבנק, הוא הרי הכריז על פוליטיקה חדשה ושינוי סדרי בראשית. אז בבקשה – כסף יש הרי ללא סוף, הבעיה היא בקביעת סדרי עדיפות ובביצוע השינוי הנדרש. לא צריך הרחבה ולא צריך כלום, צריך מנהיגות אמיצה שמסוגלת להסביר (כבר אמרנו פרזנטור) ולבצע. כמה פשוט.
    אלא אם כן, דבריך לפני הבחירות היו לריק ואתה מתנהג כמו כל פוליטקאי מהפוליטיקה הישנה.

    בברכה,
    אודי

    אהבתי

  4. פרופ' אבי בן-בסט, התומך בהגדלת הוצאות הממשלה, טוען בראיון לדה-מרקר שנדרש במקביל לייעל את המערכת. בלי התייעלות הגדלת ההוצאות לא תתרום לשיפור השירות לאזרח. ייתכן שהגדלת ההוצאות תוך כדי התייעלות היא עצה סבירה, אבל באופן מעשי פוליטיקאים יבצעו בהתלהבות רבה רק את חלקה הראשון של העצה, את הגדלת הוצאות הממשלה על חשבון הגירעון, ואת החלק של הייעול יזניחו.

    אהבתי

  5. אני לא תומך נלהב בהגדלת הוצאות הממשלה, אלא אם יש צורך דחוף לעשות זאת בגלל שיקולי ביטחון כמו שנראה שצריך בעקבות המלחמה.
    מה שהייתי מצפה הוא שיורידו מסים, ובטח שלא יעלו אותם.

    אהבתי

  6. אני שותף לסקפטיות שלך כלפי הטענה שפיחות משתקף 100% ביכולת לשכור עובדים ולהעלות שכר מצד אחד. מן הסתם גם לא ב-90% או ב-80%. מצד שני, אין ספק שאם הדולר יהיה ב-4 ש"ח יהיו יותר משרות בהיי טק ובענפי יצוא אחרים מאשר במצב שבו הדולר ב-3.5 ש"ח, וגם ממוצע השכר בענפי היצוא יעלה. נכון, גם הדיבידנדים למשקיעים יגדלו. אבל מה רע בכך? עליית התשואות למשקיעים תעודד השקעות נוספות.

    אהבתי

  7. עוד משהו חיובי לגבי לפיד. הוא ביצע שינויים משמעותיים בסוגיה המרכזית שעליה ניהל את הקמפיין שלו – היחסים עם המגזר החרדי. הציבור החרדי הבוגר שהתנהלותו מטרידה את לפיד מונה בסך הכול רבע מיליון אנשים, ולפיכך משקלו מוגבל מאוד כרגע, אבל בעתיד של ישראל לחרדים יש תפקיד מרכזי בגלל הריבוי הדמוגרפי. בטווח הארוך השאלה מה יקרה עם מדינת ישראל כמעט שקולה לשאלה מה יקרה עם החרדים.

    אהבתי

  8. הרחבה פיסקלית יכולה להתבצע גם בלי להרחיב את הוצאות הממשלה אלא על ידי קיצוץ במסים (אך מבלי לקצץ בשיעור דומה בהוצאות).

    זו בעיה תדמיתית קשה של ההשקפה התומכת בהרחבה פיסקלית שהיא מזוהה בהכרח עם הגדלת הוצאות ממשלה. הרחבה פיסקלית משמעותה במקרים רבים דווקא הקלות מס (כמו ההקלות שהיו כלולות למשל בתוכנית הקיינסיאנית של אובמה שסייעה לארה"ב להיחלץ משיא המשבר ב-2009).

    אהבתי

  9. יש בזה אמת שריבית נמוכה יוצרת בועה, אבל השאלה היא מה האלטרנטיבה. אני תומך בהורדות ריבית כשהאלטרנטיבה היא כלום. אם היה בא כלכלן ואומר תשאירו את הריבית יותר גבוהה, אבל כדי לעודד את המשק בדרך אחרת, הבה תורידו דרמטית את המע"מ או כל מס אחר ותפסיקו לפחד מהגרעון שייווצר, הייתי חושב שהוא כלכלן דגול. אבל לא ראיתי שציפורי נוקב באלטרנטיבה להורדות הריבית.

    בכיוון אחר: אם היו מוותרים על הורדות הריבית, אבל עושים מניפולציה יותר אגרסיבית בשער החליפין, מקרבים אותו לרמה של 4 ש"ח לדולר, כך תומכים ביצואנים, זה גם היה טוב. מאזן בנק ישראל עלול היה לרשום הפסדי עתק במצב כזה, כי היה צריך למכור סכומים דמיוניים של שקלים (אולי היה מגיע לרמת הטריליונים) לספקולנטים שהיו מתלהבים מפער הריביות מול הדולר ואז לשלם להם את הריבית השקלית הגבוהה. עם זאת לדעתי חשיבותו המעשית של מאזן בנק ישראל אפסית.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: