קרנית פלוג ראויה לשבח על ההחלטה להוריד את ריבית בנק ישראל ל-0.25%, שזו, קרוב לוודאי, תהיה הריבית הנמוכה ביותר שאי פעם בנק ישראל יירד אליה. בזמן מלחמה לא פשוטה פלוג נוקטת בצעד כלכלי חשוב ואמיץ ומפגינה פטריוטיות.
נ.ב אחת המשמעויות של המהלך היא שבנק ישראל מפסיק להפסיד הפסדי עתק על רזרבות המט"ח שלו וייתכן שבקרוב יתחיל להרוויח עליהן. הריבית שהוא מקבל על הדולרים שקונה משתווה לריבית שמשלם לקוני השקלים. ספק אם להפסדים הגדולים של בנק ישראל הייתה משמעות אמיתית, אבל כמה פרשני כלכלה השתמשו בהם שלא בצדק כדי לנגח את בנק ישראל.
תמריץ 
תמריץ , תודה על הפוסט . ייתכן שהיא עצמה פטריוטית ואמיצה , הרבה פחות בהקשר הזה . שכן , המלחמה או " צוק איתן " נתפסים כגורמים או יגרמו להאטה לפחות , כי אז – מה החוכמה להוריד ריבית? בתפיסות של נגידים , זה הדבר הכי ברור ומתבקש !! משמע – להמריץ המשק , על ידי " הרחבה כמותית " עקיפה .
בנק ישראל מפסיד על רזרבות המט"ח , בעיקר בגלל שהוא לא יכול לסחור מקצועית ולטווח קצר איתם . וכידוע לך , בסכומים גדולים שאתה מחזיק , אתה סוחר , בין אם תרצה בין אם לאיו !! שכן , כל מטבע שלא תחזיק , ערכו יעלה או ירד מניה וביה כנגד מטבע אחר . אבל , תמיד אפשר לקחת את האנקדוטות הקופיות ( קוף ) מוול סטריט :
רוצה להיות ברוקר גדול ? בחר מניה – ולחמישים איש תגיד , היא תעלה בקרוב !! לחמישים אחרים תצהיר , היא תרד בקרוב !! הואיל ואין שוק של 180 מעלות לאורך זמן , אזי , או שתרד , או שתעלה , ואז :
מה שלא יקרה , הרווחת 50 פראיירים , דרך צלחה !! תודה
אהבתיאהבתי
למיטב ידיעתי ההפסדים השוטפים של בנק ישראל אינם נובעים ממסחר אלא מפער הריביות בין המק"מ לבין תשואת הדולר והאירו.
צריך אומץ לירות את הכדור האחרון בקנה. לבנק ישראל אין יותר כלים להמריץ המשק על ידי הורדת ריבית (אלא אם יעשה באמת את הבלתי ייאמן וילך על ריבית שלילית). עכשיו נראה האם קרנית תוכל לעשות עוד צעד גדול קדימה ולהשתמש בכלים חדשים, בעיקר קניית דולרים אינטנסיבית.
אהבתיאהבתי
תמריץ , בנק ישראל משקיע את הרזרבות שלו בצורה כזו או אחרת ( מט"ח , אגרות חוב , ואפילו מניות וכו….. ) אבל : הוא לא יכול להיות דינמי ומקצועי בהשקעה ( משמע – מסחר לטווחים קצרים ) .
ככל שאתה משקיע לטווח ארוך יותר , ופחות דינמי ומתמרן , אתה פשוט מגדיל הסיכוי שאירועים טכניים או פונדמנטליסטים גיאו פוליטיים וכו….. יכרסמו בהשקעה .
נניח אתה משקיע לטווח של שנה – יותר זמן , יותר סיכוי לאירועים שיחתכו לך ההשקעה – ארה"ב פלישה לסוריה , רוסיה פלישה לאוקראינה , משברים פיננסים בעולם וכו….. אבל :
ככל שאתה משקיע לטווח קצר יותר ויותר , פחות ופחות סיכוי , שיותר ויותר אירועים יחתכו אותך , עד המרחק של מאיות שניה ממש ( בארה"ב נקרא הדבר – high frequency trade ) .
בנק ישראל , לא יכול לשחק עם עשרות מיליארדים , לקנות למכור כל יום כל היום , ואם הוא משאיר רזרבות במטבע מסויים ופאסיבית כך , אזי הוא סוחר בעל כורחו הכל במקום להיות דינמי ( שהרי – אין ערך או שוק שנשמר ב – 180 מעלות ( הגרף ) ) .
זמני קצר , אולי אחר כך …… תודה
אהבתיאהבתי
תמריץ , קרא הכתבה להלן הלינק , כי אני לא ממש יודע מה תמהיל ההשקעות בבנק ישראל , אבל ידוע לי כמובן באופן כללי לגבי ההשקעות והבעיתיות של הדבר , הנה :
http://www.themarker.com/news/1.2223426
תודה
אהבתיאהבתי
-"צריך אומץ לירות את הכדור האחרון בקנה"- אין כאן שום אומץ, אלא חוסר חשיבה. הרי יילן אמרה השבוע שהויכוח מעכשיו הוא מתי ת ע ל ה הריבית בארה"ב ותסתיים ההקלה הכמותית . ואז מה? היא שוב תעלה?
-אף מילה בהקשר הזה של הורדת הריבית על הנדלן. מעניין…
-עוד רבע אחוז הפחתה הוא חסר משמעות
-יש לנקוט בצעדים אחרים. למשל, מדיניות פיסקלית מרחיבה, בטח אחרי צוק איתן (השמועות אומרות שלפיד מתנגד להגדלת מיסים)
-בנק ישראל קונה מניות בחו"ל כחלק מגיוון תיק ההשקעות שלו. שיא הטמטום. הוא לא מבין בזה. מניות אינן משמשות לגיוון נכסים אחרים עפ"ר.
אהבתיאהבתי
אני לא בקיא באופן שבו עושים כסף ממסחר מהיר, אז קשה לי להגיב. על פניו נראה לי כמו מסחר הפורקס להמונים, חסר תוחלת. אבל אולי יש מי שעושה מזה כסף.
אהבתיאהבתי
מסכים איתך לחלוטין באשר לעדיפות ההרחבה הפיסקלית ונראה למרבה השמחה שלפיד בעניין.
חלוק לגבי מניות. בטווח הארוך נראה כאפיק ההשקעה הכדאי ביותר. לא צריך להבין. אפשר פשוט לקנות תעודת סל.
אהבתיאהבתי
כתבה מעניינת מאוד. תודה.
אהבתיאהבתי
אתה פותר משוואה מהסתכלות רק על צד אחד שלה, כלומר סיכוי גבוה במניות-נכון, וסיכון? בנק ישראל לא אמור להשקיע בנכסים מסוכנים.
(ואגב, השקעתו העיקרית במניות היא במניית אפל) איך אומרים בשכונה: " מה, זה כסף של אבא שלו?"
אהבתיאהבתי
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639197,00.html
היא לא פטריוטית היא "מעדיפה לתמוך בפעילות במשק ובמיוחד ביצוא, שהערך המוסף שלו קרוב ל־30%, גם אם זה בא על חשבון רוכשי הדירות וענף הבנייה, שהערך המוסף שלו מסתכם ב־8% בלבד". אבל על השלכות ירידה במחירי הנדלן היא לא חשבה…
אהבתיאהבתי
אפל היא החברה הגדולה בעולם כמדומני. כל קנייה של תעודת סל עולמית תביא לכך שההשקעה הגדולה ביותר תהיה באפל.
מניות הן מסוכנות לטווח הקצר, ואילו בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להחזיק מניות, לפחות כחלק קטן בתיק ההשקעות, לאורך דורות. בטווח הארוך מניות אינן נחשבות מסוכנות. כמעט בכל פרק של 20-30 שנה, מניות מביסות כל אפיק השקעה אחר.
אהבתיאהבתי
מתוך התחשבות בעניין בועת הנדל"ן אני הייתי מעדיף התערבות אגרסיבית בשער החליפין על פני הורדת ריבית, אבל צריך לברך על מה שיש. יש לקוות שהצעד הבא של בנק ישראל יהיה טיפול אגרסיבי בשער החליפין והבאתו לרמה שקרובה יותר ל-4 ש"ח לדולר.
אהבתיאהבתי
תמריץ , אין מסחר להמונים . כל מסחר מזקיק מקצוענות אכזרית . הכל בשביל להרוויח באופן סיסטמטי לטווח כזה או אחר . אדם מן היישוב לא מקצועי , כמעט בלנקו יפסיד! השיטה היחידה שהוכיחה עצמה כ – " מכונת כסף "בעיקרון , הינה זו של – High frequency trade , ובשיטה הזו , ישנן חברות בארה"ב , שהפסידו אולי פעם בשנה , ומטעות טכנית , פשוט מאות אלפי אחוזים ללא הרף , מכונת כסף ממש !! אבל צריך לזה המון מקצוענות . תודה
אהבתיאהבתי
אם זכור לי נכון ההשקעה של ישראל באפל היא זעירה. הפרסום היה גדול כי זה מצלצל טוב אבל בפועל אחוז או שניים בלבד מהשקעה הלך לאפל. עם 6 אחוז מ 80 מליארד במניות זה כ 5 מיליארד דולר וכ 2 אחוז זה 100 מליון. לא קריטי. וכמדומני הם ברווחים שך כ 10 אחוז מההשקעות האלו.
עדיין ניתן להשקיע את הכסף בנכסים אחרים. אפשר לבנות ערים שלמות בגליל.
80 מליארד זה מחיר של מליון בתים פרטיים בלאס וגס. היה אפשר להציע לכל זוג מעזה בית פרטי בארה"ב ועוד היה נשאר עודף. בסכום הזה 1.8 מליון עזאתים היו מקבלים אזרחות כבוד בהרבה מדינות דוברות ערבית
אהבתיאהבתי
כתבה מעניינת בנושא: http://buswk.co/1rwmr08.
האמת שלא נשמע תחום מבטיח להתעסקות של בנק ישראל.
אהבתיאהבתי
טוב, הגיע הזמן שאקדיש פוסט לסיפור הזה של הטרנספר הכלכלי..
אהבתיאהבתי
http://www.bizportal.co.il/article/392340 ממש במקרה…
כן ,הא…
1.שוב, באיזה סטיית תקן (סיכון) זה מושג?
2.הבנק הפדרלי מחזיק מניות?
3.בנק ישראל איננו מנהל תיקים.
4.הדאו גונס האמריקאי הניב אפס תשואה בשנות ה-60 וה70 .
5.ואם אפל מחר תרד 20%? ואז מה תגיד? מי יספוג את ההפסדים?
אהבתיאהבתי
אם בתוך שלושים שנה יש לנו ביטחון די מוחלט שהאפיק המנייתי ינצח, מה משנה לנו סטיית התקן שבדרך? לגבי אג"ח יש סכנת אינפלציה, שגם אם היא פחות בוהקת מסכנת ירידה של מניית אפל, היא כנראה יותר משמעותית בטווח הארוך ובפרט כשהריבית המפצה על הסיכון כה נמוכה.
כדאי לקרוא מה וורן באפט חושב בנושא – http://read.bi/1pB5QpC
איני מציע שבנק ישראל ייקנה מניות על פי המלצה במגזין כזה או אחר. הוא צריך לקנות תעודות סל. המדדים האמריקניים והעולמיים עלו מאז שנת 2000. זה נכון שבנסיבות של בועה חמורה וגלויה (שאיננו מצויים בה כרגע) ייתכן שזו אסטרטגיה גרועה. בשנת 2000 היה ברור שיש בועה בגלל מכפילי הרווח ההזויים.
אם תרצה אנסח המלצתי לבנק ישראל כך: קנו בחלק מהמט"ח שלכם מניות, ובתנאי שהמכפיל הממוצע שלהן אינו עולה על 30.
אהבתיאהבתי
אינני יכול להכנס ל איך יפתר הסכסוך עם הפלסטינים. במה טעיתי?
הנה המכתב ששלח משה שלום למנויים האישיים שלו:
לא ממש ברור
הורדת הריבית על השקל הייתה מעשה מוזר במקצת. הנגידה הסבירה שהצעד הזה היה מיועד לעידוד הכלכלה הישראלית, אשר ממשיכה להראות סימני חולשה, זה מכבר. למעשה החולשה הזו נראתה כבר לפני תחילת מבצע "צוק איתן", וזה היה ממש מזמן…
אם נבחן לרגע את ההסבר עצמו, נבין כמה הוא מגוחך:
האם רבע האחוז באמת ישנה משהו במאזן הצמיחה, או הצריכה, כאשר כל דרום הארץ מוקפא עסקית, וכל שאר הארץ נתונים למצבי הרוח של החמאס? ומעבר למלחמה, האם המיתון באירופה (הקליינט העיקרי שלנו), והאטה בכל זירה כלכלית אחרת, הם באמת כר נרחב לשגשוג מקומי?
יש לזכור שהירידה של הדולר-שקל לכיוון ה-3.40 הייתה מלווה באיבוד לא קטן של שווקים עבור היצואנים שלנו. אבדנו לקוחות כי המחירים שלנו היו פשוט יקרים מדיי, או שהיצואנים פשוט סגרו את הבאסטה כי ההוצאות היו גדולות מן ההכנסות. עכשיו, אחרי כמה ימים של עליות בדולר המקומי חושבים שהיצואנים שנשארו יחזרו לכבוש את העולם באותו קצב? זה לא עובד כך. כיבוש שווקים הוא איטי להחריד לעומת תהליך איבוד לקוחות קיימים.
רבע אחוז של ריבית מיטיבה עוד יותר עם מי שיכל ליהנות כבר מן הריבית שהייתה בגובה 0.5%! אלו אנשים שאינם "צריכים" את הכסף, אלא מוכנים לקחת אותו לצורך המשך המשחק הספקולטיבי. אפילו על הנדל"ן, אשר היווה מקור לא אכזב של ניצול אשראי, איננו יכולים כבר לסמוך על מנת להפיח רוח חיים בלחיים המחווירות של המשק הישראלי.
שר האוצר, ושר השיכון, הצליחו כבמטה קסם לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, או ליתר דיוק להרוס אותה עד היסוד. בעזרת חלומות מע"מ ה-0, ומחירי היעד, הם הצליחו להמית אסון על רכישות חדשות של דירות (ובכך לגרום לקבלנים מלאי החובות להיכנס לקשיים), ובו זמנית לשמור על מחירים גבוהים כי מול הקבלנים לא היו מספיק מתווכחים על המחיר. לחלק מן הקבלנים גם אין יכולת להוריד את המחיר משמעותית כי מחירי הקרקע (הנשלטים על ידי המדינה) מהווים חלק גדול ומכביד מן הנכס.
וכך, מה שקרה הוא הדבר ההגיוני ביותר. כן, זה קורה לפעמים. הדולר-שקל קפץ בעוד כ-1%. זה טוב ליצואנים שנותרו, אבל, וזה האבל גדול, זה קטלני לצריכה המקומית כי עכשיו כל דבר מיובא או מלא תשומות (חשבו על הדלק…) יהיה הרבה יותר יקר.
הנגידה שלנו חשבה אולי לדחוף מגמה קיימת, וליהנות מן הקרדיט? יש הגיון בעשייה כזו אבל לא בשוק לא נזיל כל כך כמו שוק המט"ח המקומי. פאניקת היציאה נמצאת בו במלוא העוצמה גם כך.
אנו צריכים מדיניות מרחיבה אמיתית (לא פיננסית) שבה המדינה תחליט להעדיף את האזרח, ואת העסק, על פני נתוני המקרו. במיוחד כאשר אלמנט חוצני כמו מלחמה נכנס ומפריע לחיים התקינים. ואת זה עושים דרך התקציב, ולא דרך הריבית הנמצאת כבר עכשיו על הרצפה. ומה אתם יודעים? בדיוק היום ראש הממשלה התפנה לשבת על התקציב של 2015…
אהבתיאהבתי
בהקשר לפוסט ולדיון שהתפתח בעקבותיו:
1. אני לא רואה שום משמעות בהורדת הריבית הזאת. הורדת ריבית למינימום כזה שקולה לאזהרת רווח שמוציאה חברה לבורסה ולכן התוצאה של ההורדה היא שלילית ביותר והיא משדרת חולשה נוראית שאינה במקומה. היינו בתקופות כלכליות קשות מזאת ולא הגענו לשפל כזה בריבית.
2. ההורדה מאותתת שבנק ישראל נדחק לפינה ואין לו עוד השפעה. וגם זה חבל כי עכשיו התשדורת היא שאין מבוגר אחראי.
3. להבנתי, פלוג תדלקה את שוק המניות. לא בחודש הקרוב כי כולם עוד על הגדר והפק"מים עוד סגורים, אבל בטווח של חודשים ספורים זה יקרה.
4. קניית מניות היא דבר נבון ביותר, בטח ע"י תעודות סל. השקעה במניות היא ספקולטיבית בדיוק כמו קנייה של מטבעות חוץ. מי שטוען ששוק המניות תנודתי שיסתכל בגרפים של שערי חליפין.
5. ההבדל בין קנייה של מניות לקנייה של מטבע חוץ היא ההבדל במי אתה נותן אמון: האם בפד ובבנק האירופאי (ששוחקים את המטבעות שלהם בניסיון לאושש את הכלכלה) או שאתה מאמין לחברות ציבוריות שמנסות להביא ערך לבעלי המניות שלהם ולייצר מוצרים ושירותים. זאת השאלה.
אני מאמין יותר בחברות ואם לוקחים תעודת סל על 500 החברות בגדולות הציבוריות בארה"ב או 1000 החברות הגדולות בעולם – אז האמון שלי גובר עוד יותר.
6. וההשקעה נוספת שיש לעשות (במקום קניית דולרים ואירו) היא לקנות חומרי גלם: ברזל, פחם, נחושת, מתכות תעשיתיות, חיטה וכל חומר גלם נצרך שאינו נמצא בארצנו. בצורה זאת בנק ישראל לא צריך לבנות ערים שלמות בגליל, אלא להביא את האמצעים הנדרשים לכך.
7. סחורות וחומרי גלם – גם אם הם תנודתיים – הם מוצר אמיתי ולא אמון ביכולת ההחזר העתידית של ממשלות (קרי דולר/אג"ח ממשלת ארה"ב וכדומה).
8. וזאת הייתה בדיוק התגובה של באפט להצעה שארה"ב תמכור את הנפט שהיא מפיקה לאחרונה: "עדיף שנמכור דולרים ונשמור את הנפט לעצמנו" [ציטוט מהזיכרון- צריך לחפש את הציטוט המדויק].
אהבתיאהבתי
ל-orihippo, איני יכול להגיב בשרשור שהתכווץ, אז אפתח שרשור חדש.
נסה את הקישור הזה לפוסט על סיום הסכסוך. עובד? http://bit.ly/XOGnP8
לגבי מה שכתב משה שלום, הוא רואה אפוקליפסות כרוני. ישראל יצואנית במצב טוב. עובדה שהאבטלה נמוכה. לא צריך להגזים בחומרת המצב. עליית הדולר בעקבות ירידת הריבית תסייע קצת ליצואנים. לדעתי המשמעות של הורדת הריבית עד לרצפה היא שהמשקיעים יסיקו שבפעם הבאה בנק ישראל יעשה דברים אגרסיביים דרך שער החליפין, שזהו אפיק הפעולה שנותר לבנק ישראל. מסקנה זו תביא את המשקיעים להחליש את השקל עוד.
אהבתיאהבתי
2) אני מפרש זאת אחרת, כי אני חושב שבנק ישראל לא איבד את הכלי החזק ביותר – היכולת שלו לקנות מט"ח וכך לשנות את שער החליפין. ולהיפך, עכשיו יהיה ברור שכל התערבות תבוצע בדרך רבת העוצמה הזו, והדבר יחליש את השקל ויתרום ליצואנים ולמשק.
4,5) מסכים לחלוטין
6,7) בעיקרון על סחורות אין תשואה, ולהיפך – יש עלות אחסון וטיפול, ולכן על פניו נראה שלא כדאי לקנותן מראש, מעבר למאגרי חירום חיוניים.
8) האמת שלא שמעתי זאת, אבל זה נשמע כמו משפט באפטי נפלא אופייני.
אהבתיאהבתי
8) גיגגלתי ומצאתי מקור בעברית:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3634024,00.html
מקור יותר מוסמך לא מצאתי. צריך להשקיע יותר זמן לשם כך. יצוין שאני לא שותף לפסימיות של גלעד אלפר. אני חושב שהוא צודק תיאורטית אבל טועה מעשית. קרי, ארה"ב בבעיה אבל הדולר ישאר חזק בגלל שכולם בבעיות יותר קשות.
אהבתיאהבתי