האם ייתכן שבארה"ב תהיה הריבית גבוהה יותר?

נתוני ההאטה במשק עלולים לחייב את בנק ישראל להורדת ריבית נוספת, קרוב מאוד אל רצפת האפס המוחלט, בעתיד הקרוב. בו בזמן נראה כי ארצות הברית הולכת ומתאוששת מהמשבר הפיננסי הגדול שהחל ב-2008, ואנו מתקרבים להעלאת ריבית שם, במוקדם או במאוחר. מצב זה יכול להוביל לסיטואציה אבסורדית לכאורה וחסרת תקדים – הריבית על הלוואות ממשלתיות אמריקנית תהיה גבוהה מהריבית הממשלתית הישראלית. האם הדבר הזה ייתכן? ריבית הלוואות הרי משקפת את עוצמת הסיכון שנוטל המלווה. אם כך, הכיצד ייתכן שפרמיית הסיכון של מעצמת על המתפרשת על פני יבשת תהיה גדולה מזו של מדינת זעירה במזרח התיכון שמאות מיליונים מפנטזים לראות בהשמדתה.

ובכן, מי ששואל את השאלה הזו מתעלם מהשגיאה בעצם השאלה – השוואת הריבית האמריקנית והריבית הישראלית כמוה כהשוואת תפוחים ועגבניות. זה פשוט לא אותו הדבר. הריבית האמריקנית שמדובר עליה נקובה במטבע דולרי, בעוד שהריבית הישראלית שמדובר עליה נקובה במטבע שקלי.

בהלוואות שתיטול ישראל בדולרים, תמשיך הריבית שתשלם על הלוואות אלו להיות גבוהה יותר מזו שמשלמים האמריקנים. גם אם ארה"ב תקח הלוואות באירו וישראל תקח הלוואות באירו, אין ספק שהריבית שתידרש מישראל תהיה גבוהה יותר. אפילו אם משרד האוצר של ארה"ב היה מחליט לעשות דבר מוזר מאוד וליטול הלוואות בשקלים, גם אז אין סיבה להניח שהריבית שהיה משלם הייתה גבוהה מזו שהייתה ממשלת ישראל משלמת.

רק כאשר אנו דנים בפער ריביות בין הלוואה אמריקנית במטבע אמריקני לבין הלוואה ישראלית במטבע ישראלי, יכול להיווצר מצב שבו הריבית האמריקנית היא גבוהה יותר. יכול להיות ששווה להפקיד שקלים בישראל ולקבל עליהם ריבית נמוכה מזו שהיינו מקבלים על דולרים בארה"ב. למה? כי עדיף להחזיק שקלים מאשר להחזיק דולרים. דבר זה יהיה הגיוני כאשר שקל ייחשב למטבע שערכו נשמר יותר מאשר דולרים. מצב כזה נראה באופק: בעוד שיו"ר הבנק הפדרלי האמריקני מחויבת למדיניות שלפיה הדולר יאבד את ערכו בקצב איטי אך קבוע (2% בשנה), נראה שנגידת בנק ישראל משלימה עם מצב שבו השקל אינו מאבד ערך בכלל (האינפלציה בישראל נעצרה כליל).

מודעות פרסומת

12 תגובות to “האם ייתכן שבארה"ב תהיה הריבית גבוהה יותר?”

  1. orihippo Says:

    מעניין מאד. האם ריבית נמוכה יותר על שקל לא תקטין את הביקוש לשקל ותחליש אותו? האם האינפלציה בארה"ב היא באמת כפי שמפרסמים או גבוהה יותר? האם ריבית גבוהה יותר לא תחזק את ערך הדולר ביחס לשאר המטבעות? אולי מה שאנחנו שומעים הוא רק כלכלת בחירות בארה"ב לקראת הבחירות לקונגרס?

    אהבתי

  2. ג'וש Says:

    ב-2006 תשואת האגח של ישראל ל-10 שנים (ריבית ארוכה) השתוותה לזו של ארה"ב (4.7% כמדומני), וגם אז דיברו על הפרשי מטבע .

    אהבתי

  3. אל רום Says:

    תודה על הפוסט . התמונה רק הרבה יותר רחבה ודינמית . נכון שהריבית מבחינה נומינלית יכולה להתקרב לזהות בין שני המדינות , ונכון שריבית גם מגלמת סיכון באופן כללי . אבל :

    1) שני המדינות מוטות יצוא ( גובה הריבית קובע הריווחיות של היצוא ) אבל ישראל הרבה יותר רגישה מארה"ב לשווקי העולם .
    2) האינפלציה במדינת ישראל נתפסת כמפלצת מפחידה יותר מאשר בארה"ב ( האינפלציות התלת ספרתיות של שנות ה – 80 ) .
    3) בגובה הריבית על אג"ח , מגולם גם סיכון לגבי המשק במונחי מקרו , והשוק האמריקאי כמובן ישדר יותר יציבות מאשר הישראלי .
    4) האמריקנים מדפיסים לעצמם ולעולם הדולר .
    5) והדירוג כמובן , האמריקנים מדורגים רמה אחת מתחת למושלם ( ירד לפני כשנתיים הדירוג ) בעוד שישראל כמדומני A פלוס משהו ( טריפל A זה המקסימום ) .
    6) וכמובן , רגישות עצומה כאן לתנודות קשות בזירה הגיאו פוליטית .

    אז בסך הכל , גם אם תהא זהה הריבית , יותר גורמים כמובן ישחקו לטובת השוק האמריקאי ( במצב הקיים ) , שהרי – כידוע לך , הנפקת אג"ח מבוססת על מכרז כמובן , וכל המרבה במחיר , זוכה , כך שסנטימנט ופקטורים כלליים , בהחלט משחקים תפקיד .

    תודה

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    אמת, ריבית נמוכה על השקל תחליש את השקל. בסופו של דבר זה תהליך שיכול לחייב העלאת ריבית, משום שפיחות הוא בעל השפעה אינפלציונית.
    אמת, ריבית גבוהה על הדולר תחזק את הדולר.
    כלכלת בחירות זה הפחתה בריבית ולא העלתה, שהיא פחות נוחה להמונים. הפדרל ריזרב אינו עומד לבחירת הציבור ולא נראה לי שמכוון מעשיו לפי מערכות בחירות.

    עוד אף אחד לא הצליח להראות בצורה משכנעת שהאינפלציה גבוהה משמעותית מהמפורסם. כל ניסיון רציני שנעשה לבנות מדד מחירים אלטרנטיבי הגיע פחות או יותר לאותם מספרים. אני כמובן לא כולל בכך הבלים ושטויות שהתפרסמו באתרי ימין קיצוני כלכלי.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    תודה. לא זכרתי בכלל. מסתבר שהנושא נידון בהרחבה כאן:
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3627288,00.html

    אהבתי

  6. orihippo Says:

    אל רום. אם אינני טועה גם אנחנו מדפיסים דולרים. כשבנק ישראל מדפיס ש"ח וקונה אתו דולרים זה דומה להדפסתם. אם הכלכלה שלנו פחות בטוחה מהאמריקאית מדוע הש"ח רק מתחזק ב12 השנים האחרונות?

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    אין ספק שארה"ב מקום בטוח יותר מישראל, אבל מצד שני השקל נראה כיום מטבע שיותר שומר על ערך מאשר הדולר. המשקיעים יכולים לשקלל את הסיכונים הכלליים לעומת עניין שמירת הערך ולקבל החלטה מושכלת. אף על פי שהסיכונים השונים הם נושא יותר בולט למתבונן מבחוץ, יכול להיות שהמשקיעים יגיעו למסקנה שדווקא עניין שמירת הערך הוא הקריטי להם, ולכן הריבית על אג"ח שקליות צריכה להיות יותר נמוכה מזו שבאג"ח דולריות, מאחר שהדולר מאבד ערך יותר מהר.

    דבר דומה קרה ביפן בעשורים האחרונים. שמענו אינספור אזהרות על הגרעון היפני העצום ועל הזדקנות האוכלוסיה והדמוגרפיה הבעייתית, אבל האג"ח היפניות נסחרות עם ריבית יותר נמוכה מזו האמריקנית. הסיבה היא שהמשקיעים צופים שהמטבע היפני ישמור יותר על ערכו במונחי כוח קנייה.

    אהבתי

  8. אל רום Says:

    לאורי ותמריץ ,

    אז אכן , הייתה ריבית גבוהה , גבוהה מאוד , ובאופן מסורתי ( בישראל ) וזה אחד ההסברים הברורים לחוזקו של השקל – הריבית והפחד הלא רציונלי מאינפלציה ( שנות ה -80 כאמור ) , והמדיניות של בן ברננקי ( הרחבות כמותיות והורדות ריבית ממילא ) .

    יש לשים לב גם : אג"ח הינן אפיק השקעה , שנבחן תדיר לעומת כלל הסל או תמהיל ההשקעות . בהקשר הזה , הבורסות באמריקה משחקות תפקיד משמעותי . הבורסות בארה"ב , הגיעו בתוך המשבר ( ובגין למרבה הגיחוך והתימהון ) לשיא השיאים ההיסטורי . וכאשר המניות עולות , השקעות מוסטות לכיוון הבורסות , על חשבון אג"ח . אבל ההשקעה באג"ח על ריבית גבוהה , נחשבת יותר סולידית ובטוחה . בקיצור יש דיסקורלציה בדרך כלל , בין אג"ח ומניות , ביחוד במשבר .

    לכן , כספים זרמו לכאן בתוך המשבר , בגלל חוזקו של השקל , ויצרו את המעגל הזה . הוא עשוי להישבר , זה ענין של זמן . ואם כאשר יירגעו הפחדים הלא רציונלים מאינפלציה ויתרגלו לריבית נמוכה מאוד , השקל עשוי להיחלש ולהגיע חזרה לנקודת איזון יותר מתאימה . טוב הוא התחיל לעלות הדולר לאחרונה , ויש לו בשקט עוד כ- 16% פער עד לנקודת ההתנגדות ההיסטורית ארוכת הטווח . על פי מדד הביק מק של האקונומיסט , הוא מתומחר בעודף של 10% . סיפור לא פשוט !!

    תודה

    אהבתי

  9. אל רום Says:

    אורי , לא קלטתי בדיוק השאלה ברישא , ובדיעבד :

    היא אמנם קצת הזויה השאלה , אבל חכמה ולגיטימית : אם אתה מדפיס שקלים , וקונה איתם דולרים , אזי : אתה מפר איזון בין כמות הדולרים לבין כמות השקלים במשק . מכאן , שאם תעשה זאת אקססיבלי ( באופן גורף ) אזי : תחליש השקל מאוד , ותגרום לאינפלציה קשה וכו…. זה מאוד פשוט !! שהרי אם ערך השקל ירד , ינהרו לדולר , או לחילופין יעדיפו לקנות סחורות ושירותים על פני החזקה של כסף או חיסכון שלו , כל זאת מתכון בדוק לאינפלציה , שהרי הביקוש הגובר למוצרים , יעלה מחירים וכו…… !! אבל , האמריקאים , אין להם נקודת רפרנציה מעיקה במובן זה , הדולרים שלהם , והכל ביחס לדולר שלהם . תודה

    אהבתי

  10. אל רום Says:

    אורי , רק תיקון קל : צריך להיות – מתכון בדוק לכאורה לאינפלציה , ולא : מתכון בדוק לאינפלציה . תודה

    אהבתי

  11. orihippo Says:

    אל רום, גם עלית הבורסות בארה"ב וגם התחזקות השקל הם חלק מצעדים חיצוניים ולא כוחות שוק. הבורסה עולה כחלק מצעדי הבנק הפדרלי והממשל. שני גופים נפרדים אבל לא בעלי אינטרסים שונים. כשהבורסה ירדה ב 2008 הרבה קרנות פנסיה של דור הבום התמוטטו, כיום פנסיונרים חדשים יוצאים מהעבודה עם הכנסות ואפשרות קיום מקרנות הפנסיה היות והמניות שלהם גבוהות. אחרת היה מרד וירידה חדה ברמת המחיה. ויש כמובן את האפקט הכלכלי, קל יותר להפעיל את הצמיחה עם חברות מתפקדות, אבל כל זה מלאכותי. זה כבר לא שוק חופשי, זה שוק שמנווט בשווי משקל זהיר מלמעלה. כל כך הרבה דברים קטנים יכולים לערער את שוי המשקל. סין, מלחמה, אביב איסלמי, יפן, אירופה, רוסיה.
    התחזקות השקל שלנו עדיין לא ברורה לי אבל שמעתי טענות שזה נעשה על ידי ספקולנטים. את האינפלציה שנוצרת על ידי הדפסה של ש"ח וקנית דולרים אפשר לווסת רק על ידי עלית ערך הריבית על השקעות בש"ח כדי לספוג ש"ח ואז החוב בישראלי גדל, מה שגורם לי לתמוה אם אפשרי שהריבית על ש"ח תהיה נמוכה מאשר בארה"ב.
    לגבי יפן, המטבע שלהם התחזק מאד ב 3 שנים האחרונות, האם זה אמון או מניפולציה?, אבל גם זה אמון משונה, הכלכלה שלהם מקרטעת, המתח הצבאי בינם לבין סין עולה. אני לא מבין את זה. כאילו בכלכלה העולמית נעשים דברים בניגוד להגיון. האם יצאנו מהמשבר העולמי או שכל הצעדים שעושים עלולים להסתיים בקריסה? איך יכולה ארה"ב לשלם 17 טריליון דולר חוב? למה אצלם מחירי הבתים לא עולים כמו בישראל? הרי כשיש ריבית נמוכה ההגיוני ביותר הוא לקנות נכס ולהשכיר אותו. זו הסיבה שבישראל המחירים גבוהים. האם זה קשור לאופי הישראלי החסכני?

    אהבתי

  12. אל רום Says:

    אורי , ים שאלות , אין לי הרבה זמן כרגע , אבל לאט לאט :

    1) בישראל הבניה צנטרפוגלית , סביב מרכזי כבידה אורבניים . ככל שהבניה והבתים קרובים למרכזי ערים , אזי הערך של הבית נשמר באופן יותר קונסיסטנטי ובעיקרון רק משתבח . בארה"ב , חוץ מערים גדולות , אזי הרבה מן הבתים בסאב ברב , בפרברים , שם ייתכנו תנודות יותר גדולות , כי תכל"ס , רק קירבה למרכז עירוני מפותח ( פריז , לונדון , תל אביב , מנהטן , טוקיו וכו….. ) מהווה ערובה חזקה וברת קיימא לערך הבית . לכן תנודות חזקות בפרברים יותר מועדות להיקרות מאשר במרכז הערים . כל זה על בעיית האיגוח ( אג"ח ) הכושל בסאב פריים ( לא אוכל להיכנס עכשיו בפירוט ) .על כל זה , בישראל זוגות צעירים , בשיניים נלחמים לקנות בית , מה שמעלה הביקוש . ועוד – אין קרקעות זמינות , מדיניות השיווק הממשלתית כושלת וביורוקרטית מדי , מה שגם מעלה המחיר .

    אז תכל"ס : קרקע זמינה , בניה , קירבה למרכזי ערים , תרבות של רכישה בכל מחיר של בית . אילו כל הגורמים בעיקרון !!

    2 ) מאיפה לך ריבית נמוכה אזי לקנות נכס ולהשכיר אותו ? בדיוק ההיפך לכאורה !! ריבית נמוכה , כדאי לקחת משכנתא לכאורה ( תלוי האם בריבית משתנה או קבועה ) שהרי ההחזר יהא נמוך יותר . אולי אתה מבלבל בין רכישת דירות להשקעה על ידי משקיעים מקצועיים ( חיפוש נתיבים להשקעה בלית ברירה בגין ריבית נמוכה ) , לבין תכל"ס זוגות צעירים הרוכשים לצורך דיור .

    בהמשך …….על שאר הדברים . תודה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: