מדוע נוהל חניבעל מוסרי?

אורי משגב כתב בבלוג שלו באתר הארץ רשומה זועמת על האופן שבו יושם נוהל חניבעל ברפיח כאשר עלה החשד לחטיפת הקצין הדר גולדין ז"ל. במטח האש חסר האבחנה לאחר שהתבררה החטיפה נהרגו כ-150 פלסטינים, חלקם מן הסתם אזרחים. בנוסף ובמה שנראה חריג עוד יותר, צה"ל החל במטח האש על אף שהיה צפוי להרוג את הקצין החטוף. הדבר נראה כאילו צה"ל הורג חייל צה"ל במכוון על מנת למנוע ממנו לשמש קלף מיקוח.

האם זו התנהלות מוסרית? השאלה היא איך נבחן מוסר של פעולות – במבט שטחי על הפעולות כשלעצמן, או במבט מעמיק יותר על ההשלכות ועל התמריצים שהן מחוללות.

במבט שטחי, נפילה בשבי של חיילים היא חלק בלתי נפרד מהמתרחש במלחמה. היא אינה יכולה להצדיק נקיטת אמצעים קיצוניים כדוגמת המטרת אש כבדה בשטח אזרחי צפוף ללא התראה או יצירת מצב שבו נראה כאילו הצבא מנסה להרוג חייל משלו. באופן כללי ניתן לומר ששבויים אינם גורם המכריע מערכה לכאן או לכאן. זאת מאחר שהדרך להרתיע צבא יריב אינה דווקא באמצעות לקיחת שבויים ממנו והחזקתם לאורך שנים, אלא באמצעות כיבוש שטחיו והמטת הרס על מדינתו.

אבל בסכסוך בין ישראל לחמאס הדברים קצת מבלבלים. משום שהחמאס מתקיים בשני כובעים. ברצועת עזה הוא מתקיים כצבא יריב. לעומת זאת, ביהודה ושומרון הוא מתקיים כארגון טרור. ארגון טרור כן מרתיעים על ידי לקיחת שבויים ממנו והחזקתם לאורך שנים. אין דרך אחרת לטפל בארגון טרור. אין לו שטחים שניתן יהיה לכבוש ממנו, אין לו מדינה שניתן יהיה להרוס אותה. הדרך היחידה להתמודד איתו היא בהחזקת אנשיו כלואים. אם נוותר על כליאת טרוריסטים, איזה תמריץ יהיה לערבי שחי ביהודה ושומרון שלא לבצע פעולת טרור?

חטיפת חייל בעזה יכולה להיות מנוצלת אם כך על ידי החמאס כדי למוטט את האסטרטגיה הישראלית להתמודדות איתו ביהודה ושומרון. על ידי התמקחות על החייל החטוף בעזה יוכל החמאס להביא לשחרור כמות עצומה של אסירים ביהודה ושומרון. לדבר זה יש משמעות אסטרטגית הרסנית, שחובה למנוע בכל מחיר ומכאן ההצדקה לנוהל חניבעל שיושם ברפיח.

אפשר כמובן לטעון שיש פיתרון אחר לבעיה – המדינה לא תהיה קיצונית כל כך במניעת חטיפה, אבל פשוט תסרב לשחרר מחבלים רבים תמורת החטוף לאחריה. אבל לדעתי, מי שבאמת מאמין בכך מוליך שולל את עצמו. דמיינו את החייל החטוף יושב באיזשהו בור חושך לאורך שנים על גבי שנים, מדי פעם יוצאים ממנו סרטונים קורעי לב, משפחתו מתייפחת מול המצלמות.  האם ראש ממשלה כלשהו יוכל להתעלם מגורלו? הרי אז יגידו שהשארתו בשבי היא הרסנית למוטיבציה בצה"ל, שכן חיילים ילמדו שהמדינה עלולה להפקיר אותם.

בנוסף ישנה גם הסכנה השנייה, שראש ממשלה מיליטנטי שיסרב לשחרר אסירים תמורת החטוף, ינקוט במקום זאת בצעדים קשים נגד החמאס, שיביאו לפריצתה של מלחמה. הרי ההסלמה הנוכחית החלה במבצע צבאי לשחרור חטופים.

 

---

 

עדכון: כדאי לקרוא את הפוסט המעניין של עמית סגל על נוהל חניבעל. כצפוי לאור השקפת העולם שהגיע איתה סגל מבית אבא, הוא מביע עמדה מגוננת לגביו.