השתלטות ארגון ג'יהאד קיצוני על חלקים מעיראק מעלה לתודעה שוב את המלחמה שניהלה שם ארה"ב, ומציגה את תוצאותיה במלוא עליבותן. ארה"ב נפטרה מרודן פראי אחד, אך את מושבו לא תפסה דמוקרטיה ליברלית שוחרת שלום, אלא תפסו ג'יהאדיסטים ברבריים. האם לשם כך הוקרבו חייהם של למעלה מ-4,000 חיילים אמריקניים?
מנגד אפשר לטעון שתוצאות מלחמת עיראק עדיין לא באמת ידועות. "מוקדם לדעת", כדברי שר החוץ הסיני על המהפכה הצרפתית. אם המצב בעיראק (ובסוריה) יביא במהלך השנים הקרובות להתפוררות מוחלטת של גבולות סייקס-פיקו ולהקמת מדינות לאום הומוגניות, שיעיות, כורדיות וסוניות – אולי מעז ייצא מתוק, והמזרח התיכון יהפוך למקום יציב יותר, שיתבסס על זהות עדתית רבת דורות ולא על גבולות שרירותיים שתוו קולוניאליסטים.
אבל נראה לי שלפחות במובן אחד אפשר לסכם סופית את השלכות מלחמת עיראק – מבחינת השלכותיה התקציביות. מבחינה זאת אפשר לקבוע שלא רק שמבקרי המלחמה טעו, אלא שההיפך הגמור ממה שאמרו הוא הנכון. מבקרי המלחמה הזהירו שהמלחמה תשקיע את ארה"ב בחובות עצומים שיעלו את שיעור הריבית ויהפכו לנטל כספי מסיבי על הדורות הבאים. אלא שבדיוק ההיפך קרה – עם כל החובות והגרעונות שנצברו, כבר כמה שנים שארה"ב שרויה בריבית הנמוכה בתולדותיה.
הנקודה המעניינת היא שאם המלחמה אכן הייתה יקרה בצורה מטורפת, אם ארה"ב הייתה מכלה עליה כמויות עצומות באמת של משאבים, דווקא אז ייתכן שהמצב הכלכלי היה טוב יותר – היה נמנע המשבר הפיננסי הגדול ב-2008.
במקרה שבו המלחמה הייתה באמת מאוד יקרה, היינו חוזים באינפלציה מסיבית בארה"ב (כפי שקרה בארץ במלחמת לבנון הראשונה). בנסיבות אלו לא היה כל מנוס מהעלאת ריבית לגבהים. העלאה זו הייתה עלולה להמיט על המשק האמריקני מיתון אך הייתה מונעת את המשך התנפחות בועת הנדל"ן ואת הקטסטרופה הפיננסית שנגרמה ממנה בסופו של דבר. נוריאל רוביני טען בעבר שאם הפדרל ריזרב היה מקדים להעלות ריביות, אפשר היה לעצור את בועת הנדל"ן בזמן. מסתבר שהוא צודק – אם מישהו היה מצליח לבנות מכונת זמן ולחזור בה לימי ממשל בוש במטרה למנוע את המשבר הפיננסי הגדול, ייתכן שכל מה שהיה צריך לעשות זה לשכנע את הנשיא לשפוך הרבה הרבה יותר כסף על עיראק, מה שבהכרח היה מעלה את הריביות.
אגב, ההיגיון הזה תקף גם בארץ. אם ישראל הייתה מעורבת (חס וחלילה) במלחמה משמעותית, מסתבר שהריביות היו עולות והדבר היה עוצר את התנפחות מחירי הנדל"ן.
תמריץ 
הסתירות הפנימיות בכתיבתך כה משוועות, עד כי לעתים נדמה לי שאתה בעצם כותב פארודיה על רעיון התמריץ הממשלתי.
נתחיל באמירתך ש"עם כל החובות והגרעונות שנצברו, כבר כמה שנים שארה"ב שרויה בריבית הנמוכה בתולדותיה" – הסיבה לכך שהריבית בארה"ב נמוכה היא מפני שהפד מאלץ אותה להיות נמוכה באופן מלאכותי. הרי זה כל הרעיון מאחורי תוכנית ה- QE, הלא כן? לרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב כדי להגביר את הביקוש וכך לדכא את רמות הריבית עליהן. מכאן שללא שום קשר לאילו מלחמות ארה"ב לחמה או לא לחמה בעבר, ולאילו גרעונות צברה, הפד עדיין יכול היה לדכא את רמות הריבית (לפחות לזמן מה, עד שהציבור יאבד אמון בדולר).
נמשיך עם קביעתך ש"אם המלחמה אכן הייתה יקרה בצורה מטורפת, אם ארה"ב הייתה מכלה עליה כמויות עצומות באמת של משאבים, דווקא אז ייתכן שהמצב הכלכלי היה טוב יותר". לפי הגיון זה, אם היינו יוזמים מלחמה הרסנית ויקרה באופן קיצוני, אשר הייתה מכלה את כל משאבי כדור הארץ ומחסלת את כל האוכלוסיה, כי אז המצב הכלכלי היה מצויין, הלא כן?
ואנא אל תתגונן כעת בעזרת איזו טענה של "מידתיות", משום שאם דבר מה הוא מועיל לכלכלה – הוא אמור להיות מועיל בכל רמה ובכל כמות. ואם הוא אינו מועיל בכל כמות – אז כיצד אתה מכמת כמה ממנו זה מועיל, ומאיזו רמה ומעלה זה חדל מלהועיל? אם תודה שאין לך נוסחה כזו, הרי באותו רגע שמטת את הקרקע מתחת לרעיון התמריץ הממשלתי כולו – משום שאין לך שום דרך לדעת את המינון הנחוץ.
אהבתיאהבתי
המלחמה בעירק עלתה טרליון דולר. היה עדיף לולי נכנסו לשם, זה לא הביא תועלת למערב.
אם הריבית תעלה מחר בארץ, האם זה לא יעלה את ערך השקל? כולם יקנו אג"ח ישראלי. אפשר להדפיס כסף בלי סוף ולהעלות את הריבית גם בלי מלחמה.
יותר זול להדפיס כסף לקנות אתו דולרים וכשמגיעים לטרליון וחצי לתת מליון דולר לכל מוסלמי בעל אזרחות ישראלית שיסכים לעזוב. עם מליון דולר הם יוכלו לקבל אזרחות קנדית או אינדונזית או פנאמית.
אחרי זה אפשר למכור את הגליל שהתפנה לסינים וליהודי צרפת ב 3 טרליון ולעשות אותו דבר עם הפלסטינים בגדה המערבית.
אהבתיאהבתי
mementoil: זו סך הכל השערה מה היה קורה לו….מין הערה בחצי ציניות שהכלכלה העולמית היתה הולכת לכיוון אחר בדרך שקדמה למפולת לו היתה נגרמת אינפלציה ממלחמה שארה"ב היתה מעורבת בהו לא הינו נכנסים למשבר היות ומחירי הדירות היו עולים בחדות וכל המניפולציה בניירות ערך הקשורים להלואות סיכון לא היתה קורה וכל התהליך ההוא היה נמנע. הוא לא אומר שמלחמות טובות לכלכלה, אלא במיקרים יוצאי דופן. ושבהחלט זה לא אומר שזה הפתרון.
אהבתיאהבתי
1) התיאוריה ש-QE מוריד את שיעורי הריבית היא שגויה עובדתית ככל הנראה. ראה כאן: http://read.bi/1kv6DB4. אבל לצורך העניין אני מוכן להניח שהטענה נכונה. גם אז ברור שיכולתו של הפד לעשות QE כשנתוני האינפלציה גבוהים היא מאוד מוגבלת. זו חריגה גסה מהמנדט שלהם להוריד ריביות בזמן של אינפלציה. לפיכך לא היה QE אם הייתה אינפלציה, ואם כל המשאבים של ארה"ב היו מופנים למלחמה בזבזנית כלשהי, בוודאות הייתה אינפלציה (או פיקוח מחירים ותוכנית צנע – תורים ארוכים בחנויות ואינפלציה עצומה בשוק השחור).
2) התחלתי לכתוב תשובה, אבל זה נושא מורכב ששווה להקדיש לו פוסט. הפוסט הבא יתייחס לשאלתך ויתן לה תשובות מאוד ברורות.
אהבתיאהבתי
חחחחחחח. מעולה. אהבתי את הרעיונות שלך. צחוק, צחוק – מכל התוכניות לסיום הסכסוך הישראלי ערבי, יכול להיות שזו התוכנית הכי ריאלית.
אהבתיאהבתי
לתמריץ,
לא הפכת בין סיבה ותוצאה כשכתבת בתגובתך "…לפיכך לא היה QE אם הייתה אינפלציה" ?
אינפלציה היא לא סיבה- לא תוצאה.
אהבתיאהבתי
כוונתי לומר שבנסיבות אינפלציוניות הפד לא היה מעז להתמיד בתוכנית הקלה כמותית, כי היא כמו שפיכת דלק למדורת האינפלציה.
אהבתיאהבתי