ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר

במאמץ נואש נוסף לפגוע בכלכלת ישראל על סמך אמונה טפלה, מנסים במשרד האוצר ובבנק ישראל להגדיל את הקיצוצים ו\או המסים על מנת להקטין את החוב הלאומי. הכול מהחשש שאם חלילה החוב יגדל אזי יירד דירוג האשראי, הריביות יעלו וכלכלת ישראל תתמוטט.

לתשומת לבכם הטבלה הבאה, שכל סטטיסטיקאי מתחיל יגיד לכם שמשתמע ממנה, אם בכלל, את ההיפך – כאשר מדובר במדינות שהחוב שלהן נקוב במטבע המקומי שלהן, ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר. כן, כן – המציאות אומרת את ההיפך הגמור ממה שמומחי הכלכלה הגאונים ממשרד האוצר אומרים.  הפער העצום בין העובדות בשטח לבין התיאוריה המופרכת שמחזיקים אלו שמתיימרים להיות מומחים, מחזק בי את התחושה – מבחינת מצב מדע הכלכלה, אנו חיים בתקופה שבה חשבו שהעולם שטוח ועומד על צבי ענק.

מדינה חוב ביחס לתוצר ריבית אג"ח ל-10 שנים
רוסיה 13% 8.3%
אוסטרליה 20% 3.7%
ישראל 66% 2.9%
ארה"ב 73% 2.5%
בריטניה 75% 2.6%
גרמניה 80% 1.4%
יפן 214% 0.6%

 

 

33 תגובות על ״ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר״

  1. טוב אבל את החובות יש לצמצם לא. אפשר להבין כאילו שחוב גדול זה דבר טוב למישהו. אם האזרחים מקבלים ריבית על הכספים שהם מלוים למדינה זה עדיין לא אומר שצריך לעשות טוב לאזרחים בדרך של הגדלת החוב.
    נניח שהדרוג של האשראי ירד, זה יעלה את הריבית על אג"ח דולרי למשקיעים מחו"ל, והרי אין טעם לשלם ריבית לזרים זה לא מביא תועלת למשק.
    נניח שהריבית בארץ תעלה, יהיו יותר השקעות מחו"ל במטבע זר, השקל יתחזק, נקנה יותר דולרים שעליהם נקבל ריבית נמוכה וזה גם לא טוב, אלא אם כן ערך השקל ירד בצורה קיצונית.
    מכל המעגלים האלו נראה לי שהדרך היחידה היא פשוט להקטין את החוב, או להתאחד עם אמריקה, למרות שכיום כנראה להתאחד עם חברת הי טק זה כלכלי יותר.

    אהבתי

  2. לישראל אין חוב נטו במט"ח. החוב במט"ח הוא בערך 30 מיליארד דולר, אבל יתרות המט"ח גדולות בהרבה, כך שנטו העולם חייב לנו ולא אנחנו לו.

    אהבתי

  3. ישראל לא חייבת לגייס אפילו סנט אחד במט"ח. אפשר להסתפק בגיוסי חוב רק בשקלים. כמו שארה"ב לא מגייסת חוב בשקלים או אפילו באירו.

    חוב שקלי הוא טוב מאוד למשק. כמה שהמדינה לוקחת יותר חובות על עצמה, יש לה יותר כסף להזרים לשאר המשק. כל עוד לא הגענו למצב שכמות הכסף מופרזת וגורמת אינפלציה, זהו דבר חיוני.

    אוי ואבוי לנו להתאחד עם אמריקה.. זה כמו גוש האירו. אי אפשר לאחד שתי כלכלות שונות לחלוטין.

    אהבתי

  4. זה מאוד מפתה להתבונן על הטבלה שלך ולהסיק ממנה מסקנות לגבי הקורלציה בין גובה החוב והריבית עליו. אולם זהו בדיוק המקרה שעליו נאמר "ישנם שקרים קטנים, שקרים גדולים, וסטטיסטיקה".

    הסיבה בגללה ישנן מדינות בעלות חוב גבוה ביחס לתוצר, ואשר הריבית על האג"ח שלהן נמוכה, היא משום שמדובר במדינות שהסטורית היו עשירות ובעלי כלכלה יציבה, והמשקיעים התרגלו במשך עשורים שהאג"ח שלהן נחשבות לבטוחות. הפרדיגמה הזאת היא לאו דווקא נכונה, והמשקיעים עוד עתידים לשנות את דעתם, ברגע שחולשתן תיחשף לאור היום.

    לעומתן ישנן מדינות אשר יחס החוב לתוצר שלהן דווקא נמוך בהשוואה, ואשר הריבית עליו דווקא גבוהה. זאת משום שמדינות אלו חשופות לסיכון גיאופוליטי כלשהו (אמיתי או מדומה). כך למשל רוסיה שרוייה כעת בעימות עם המערב על השליטה באוקראינה, ישראל שרויה בלב המזרח התיכון הוולטילי וכן הלאה.

    דוגמה טובה שממחישה עד כמה הריבית על אג"ח ארוך טווח היא מדד הפכפך וחסר אמינות היא המקרה של יוון, אשר בתור חברה באיחוד האירופי הריבית על האג"ח שלה הייתה נמוכה יחסית (4.5%), ואז כאשר מימדי המשבר שבו היא שרוייה התבררו, הריבית זינקה בבת אחת ל-16% (!).

    כך שאסור לנו לשגות באשליות – לו מדינת ישראל תוציא יותר מכפי שהיא מכניסה, המחיר לא יאחר לבוא.

    אהבתי

  5. אפשר להמציא תירוצים מול כל סט של נתונים שאומר ההיפך, השאלה היא האם כדאי כל הזמן לתרץ ולתרץ במקום להודות שאולי הנחות היסוד לא נכונות. מה עוד שבתור אוסטרי שאמור להאמין שהשווקים יודעים יותר טוב מכולם, זה די מוזר להמציא כל הזמן תירוצים למה אתה יודע יותר טוב מהם.

    בסוף אתה לא עומד בפיתוי לנסות בכל אופן להביא דוגמה ואז מביא כמובן דוגמה ממדינה שאין לה מטבע משלה, כשאני הדגשתי שלא על כך מדובר… אין מצב לריבית גבוהה על חובות של מדינה עם מטבע משלה, אלא אם יש חשש אמיתי לאינפלציה. חובות כשלעצמם אינם יוצרים חשש לאינפלציה, ולכן אין קשר בין חובות לריבית גבוהה.

    אהבתי

  6. אגב, למה אוסטרליה היא בעלת ריבית 3.7%, וניו זילנד (שלא הכנסתי בטבלה) בעלת ריבית 4.5%? יותר מישראל. הן מדינות בטוחות למדי מכל בחינה שהיא.

    ההסבר הוא שהמשקיעים כלל אינם מנסים לשער ביטחון שהמדינה לא תחזיר להם את הכסף. ברור להם שכל מדינה מערבית נורמלית שהחוב שלה במטבע שלה תמיד תוכל להחזירו (נכון, בעבר חשבו כך על יוון ולא הבינו את משמעות העובדה שהחוב שלה אינו נקוב במטבע משלה).

    מה שהמשקיעים כן עושים כשהם משערים את הריבית ארוכת הטווח הראויה הוא שהם מנסים לנחש את ריבית הבנק המרכזי העתידית. נגידי בנק, כך מקובל כיום, קובעים ריבית זאת בעיקר בהתאם לאינפלציה. מכאן שהדבר היחיד שבאמת משפיע על ריביות ארוכות טווח הוא תחזית האינפלציה (ואולי גם השערה לגבי אישיותו והתנהלותו של נגיד הבנק).

    אינפלציה גבוהה מאפיינת משק בצמיחה, ומשק בצמיחה גם לא צריך חוב ממשלתי. כשהמשק בצמיחה לממשלה יש מסים גם בלי להיכנס לגרעונות ולחובות. כך נוצרת הקורלציה המעניינת – משק בצמיחה גם מביא לחוב נמוך וגם מביא לאינפלציה גבוהה יחסית שמביאה לריביות גבוהות.

    אהבתי

  7. הכלכלה האוסטרית אינה מניחה שהשוק תמיד צודק ומתמחר נכון את כל הסיכונים. היא טוענת שהוא יעשה זאת בסופו של דבר, אולם בטווח הקצר בהחלט יתכנו עיוותים בשוק, אשר נובעים מ"סיגנלים שגויים" שממשלות העולם והבנקים המרכזיים מייצרים – למשל, על ידי קביעת רמת ריבית נמוכה בשוק שנמצא במשבר.

    לגבי היכולת של ממשלה להדפיס או להדפיס כסף – אני לא אכנס איתך לדיון הזה פעם נוספת. אני רק אסביר שבמדינה שקועה בחובות שלא יכולה להדפיס כסף, חולשת האג"ח נגלית לעין מהר יותר. מדינה שקועה בחובות כמו ארה"ב שיכולה להדפיס כסף מסוגלת לשטות במשקיעים במשך זמן רב יותר, עד אשר האינפלציה תתפרץ ותאלץ את הריבית לטפס.

    אהבתי

  8. מ היקרה אם ישראל תעלה את הריבית? האם הזרים יקנו יותר ש"ח ויקחו יותר הלוואות. האם זה נחוץ למדינה? האם יש גבול לזה? נניח שישראל תתן לסין לבנות רכבת מהירה לאילת, האם התשלום לסינים בש"ח יחליש את השקל, וזה הרי טוב לנו וליצוא.

    אהבתי

  9. העלאת הריבית בוודאי תעלה את שער השקל.
    נכון, חלק מהעלויות של רכבת לאילת יכולות להתקזז על ידי השיפור ביצוא בגלל החלשת השקל. זו נקודה מאוד מעניינת – הרעיון שהפרויקטים הכי בזבזניים יכולים להביא תועלת כלכלית. בשיא המיתון בארה"ב פול קרוגמן הציע בהומור שארה"ב תחליט להתכונן לתקיפת חייזרים. לא משנה כמה ההוצאה מופרכת ובזבזנית, בתקופות של מיתון היא יכולה להוציא את המשק ממבוי סתום.

    אהבתי

  10. כתבתי על כך בפוסט הזה:
    http://bit.ly/1hHcw3F

    מסחטת הכספים של הקרטל של הסלולר לפני כחלון, השלכות רעידת האדמה בפוקושימה, התכוננות למתקפת חייזרים או רכבת הזויה לאילת – כל אלו דוגמאות למצבים שבהם שופכים כסף באופן מיותר, ובכל אופן בנסיבות מסוימות דבר כזה יכול לתרום למשק.

    אהבתי

  11. מעניין מאד, הנושא כולו יוצא דופן ונותן מבט שונה מהמקובל.
    אגב אולי תוכל לעשות שימוש באתר הזה, http://www.bitly.com הוא מיצר לינקים מקוצרים. די נוח לשימוש בעברית שמקשה על יצירת לינקים.
    הלינק הארוך יראה ככה:

    http://bit.ly/1hHcw3F

    אהבתי

  12. השיטה הכלכלית קורסת רוצים לעשות ריבית שלילית על מזומן בשביל שאנשים ישקיעו ויבזבזו אבל חלילה לא ישאירו במזומן.
    יעשו את זה עוד כמה שנים.
    כל פעם ממציאים טריק אחרון,איזה באזוורד חדשה:הון שחור,מיסים על עשירים וכדומה ושום דבר לא עוזר להוכיח שהשיטה הכלכלית פגומה מיסודה.
    המצב הולך ומדרדר לרוב האנשים.

    אלוהים לא יעזור שיש חובות רבים אין תחלופה כלכלית גבוהה כי האנשים/חברות/מדינות בחובות גבוהים לכודים – רוב הכנסתם הולכת לתשלום ריבית וקרן ולכן הם לא מסוגלים להגביר את התחלופה במשק/בעולם.
    הם בעצם חיים באיזה מין כלא שהם יצרו לעצמם.

    אהבתי

  13. ריבית שלילית היא הפתרון הטבעי לבעיה האמיתית שאתה מציג. במקום להתקשות בתשלום ריביות, אפשר יהיה ליהנות מכך שהריביות מקטינות את החוב.

    אהבתי

  14. תקרא ותחכים:
    http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post_11.html
    מי שלכוד באין סופות חובות סיכויו לצאת מזה קטנים – ומקסימום הוא יכול
    להעביר את תפוח הבוער למישהו אחר.
    ז"א שמישהו אחר יהיה בחוב/עבד במקומו.

    ואתה לא הבנת הריבית השלילית היא על המזומן לא על החוב כמובן.
    ניסיון נואש להמריץ את המשק ע"י זה שמכריחים אנשים לבזבז/להשקיע את הכסף הפנוי שלהם.

    אהבתי

  15. ריבית שלילית, אם יוחלט עליה, תהיה גם על המזומן וגם על החוב. המאמר בכלכלה האמיתית מעניין. הגבתי עליו במקומו.

    אהבתי

  16. איפה קראת שר.שלילית היא על החוב?
    לעניות דעתי זה לא נכון , ובטח לא הגיוני.

    אהבתי

  17. תמריץ הכתבה שרשמת על ריבית שלילית על חוב(בקישור המקוצר האחרון בתגובה) היא כבר על גבול הטירוף.
    המצחיק זה שמאשימים אותי שאני קוקו עם כל הקונספירציות.

    אין דבר כזה לתת ריבית שלילית על חוב.
    כל הרעיון של חוב – זה חובה לשלם.
    הרי אם יש ריבית שלילית אז מי ישלם אותה?
    אף אחד לא יפקיד ויקחו ממנו כסף בשביל לתת הלוואה למישהו – זה בעצם גניבה מאחד לשני.
    אם יהיה לי כסף בבנק אני אקנה השקעה אחרת ולא פיקדון:מתכות,אבני חן,מניות,נדלן,עסקים ועוד.

    ובכלל במצב כזה אין מה להיכנס לבנק.
    אם בכל זאת המדינה תיקח מס על המזומן(או במילים מכובסות ריבית שלילית) המועט שיהיה בחשבון זה בטח ובטח לא יספיק לתת הלוואות בריבית שלילית.

    בקיצור תודה שהשיטה הכלכלית לא שווה כלום ועכשיו עברנו לאזור מדע בדיוני/איזור הדימדומים.

    שוב אני חוזר על הברור מאליו הרעיון של לבטל את המזומן נועד להכניס אנשים למצב של השקעה או בזבוז בלי אור צהוב ברמזור.
    אין ולא יהיה לעולם ריבית שלילית על חוב – כל השיטה מבוססת על עבדות.
    ברגע שהעבד הופך לאדון(הלוואה בריבית שלילית) השיטה עומדת על ראשה וזה כמובן לא יקרה כי מי שתומך בשיטה מטרתו לצבור כוח דרך העבדות של השאר.

    אהבתי

  18. אם הבנתי נכון יש כעת מצב של ריבית שלילית של עשירית האחוז באירופה. הבנק המרכזי גובה כספים מהבנקים שמפקידים אצלו. מה המשמעות של זה אני יכול רק לנחש. זה כמובן לא אומר שהבנק גובה ריבית שלילית ממפקידים. אולי זה נועד לגלגל עלויות נמוכות יותר ללוים בשוק הציבורי. יש להניח שיש לזה השפעה על האג"ח.

    אהבתי

  19. אם תהיה ריבית שלילית, מחירי נכסים יתנפחו בצורה מטורפת. אין ספק בכך. אבל אם מחירי נכסים יתנפחו הדבר יוביל לצמיחה, ואז לא תהיה סיבה להשאיר את הריבית שלילית.
    אם למשל מחירי המניות יינסקו, אז המון סטרט-אפים יקומו ויגייסו עובדים וישלמו להם משכורות נדיבות ויממנו זאת עם הנפקה בבורסה.. במצב כזה לא תהיה סיבה להותיר את הריבית שלילית. זה מעגל הקסמים שגורם לכך שעצם העלאת האפשרות של ריבית שלילית חוסכת את הצורך להשתמש בה.

    דיבורים כמו "מי שתומך בשיטה מטרתו לצבור כוח דרך העבדות של השאר" הם תיאוריות קונספירציה שאיני יכול להתמודד איתן באופן רציונלי.

    אהבתי

  20. בפועל המפקידים לא משלמים כיום ריבית שלילית, אבל אם הבנק האירופאי יגלה קצת אומץ (קשה להאמין) ויקטין את הריבית עוד, עד מינוס 1% או מינוס 2%, אז לא תהיה לבנקים באירופה ברירה אלא להטיל עמלת דמי שמירת עו"ש, כמו שהבנקים פה עושים עמלת שמירה על מניות.

    אהבתי

  21. העובדה היא שיש שיטות כלכליות הרבה יותר טובות ולא עושים אותן אלא נשארים בשיטה הכי גרועה האפשרית לרוב האנשים.
    אשמח לשמוע הסבר אחר למה זה ממשיך חוץ מכוח האינרציה.

    אהבתי

  22. אולי לך לא רע אבל אתה מקיש מעצמך ומהקרובים לך על הכלל.
    כבודו יועיל לעשות סקר קצר ברחוב(אם אפשר לא ברמת אביב וכד').
    כיון שאתם כאן לא סומכים על התקשורת כי היא מנפחת דברים(שאגב פעם רק חובבי קנוניות דיברו ככה היום זה שגור בכל פה),אז אין מנוס מלדבר ישירות עם העם.

    לפני שהתחילה מלחמת האזרחים בארה"ב וכמובן לפני המרד באנגלים שהמיסים של אנגליה מארה"ב היו עוד נורמלים הונהגה שיטת הזהב.
    היה סבבה אגוזים.

    שיטת ה tally stick גם הצליחה.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Tally_stick#Split_tally_in_England

    לפני המצאת הבנקים המרכזיים,פחות או יותר לא היתה שיטת רזרבה חלקית
    והממשלה לא הנפיקה חובות אלא את הכסף שלה.
    איך התנהלו אז?
    בסדר גמור יחסית לרמה הטכנולוגית ולרמת המלחמות שהיתה אז.

    אהבתי

  23. אבל אנחנו ברמה טכנולוגית ומסחרית אחרת, העולם שונה. ובהחלט לא היה טוב יותר אז כלכלית מאשר היום. אתה לא יכול לבסס את הכלכלה של המסחר היום על החלפה פיסית של תרנגולות ואין כל רע במצב של חובות אם זה תחת שליטה, זה שזה לא תחת שליטה זו בעייה של הממשלות בדיוק כמו שכל אדם אחרי לחובו.
    יתכן שב 6 שנים האחרונות המצב הכלכלי פחות טוב כי אנחנו במשבר, אבל השיטה הכלכלית הזו שאתה טוען שנכשלה שיפרה את מצבם של רוב האזרחים בעולם וגם בארץ. לא ניתן להקים חברות ססטרט אפ ללא הלוואות מהבנק, לא ניתן לקנות דירות להקים עסקים.
    האם המצב הכלכלי של רוב האזרחים בארץ רע יותר? יותר מבקרים בחו"ל. קונים סלולרים באלפי ש"ח, יותר בעלי מכוניות, מסעדות מלאות.
    השיטות הכלכליות של המאה ה19 לא יצרו תנאים טובים יותר, אנשים חיו פחות ורע יותר.

    אהבתי

  24. פעם אנשים מקסימום לקחו הלוואה קטנה מהמשפחה.
    אפשר לעשות את כל הדברים שאמרת עם כסף בלי חוב(equity),בלשון פיננסית.
    עם נכס ולא עם חוב.
    זה מה שעשו פעם ועשו בהצלחה,רצית כסף גייסת כסף מאנשים בתמורה למניות.
    וזה גם אומר שיש פחות אנשים שמתעשרים כי העושר מתפזר.
    עכשיו למשל קרן ריט(שמשקיעה בנדלן) יש לה מעט מניות והרבה חוב.
    במקום זה היא יכולה להשתתף עם יותר משקיעים – להנפיק יותר מניות.
    זה אומר בהכרח שהסיכון שלה יורד דרמטית,כי הוא לא צריכה לשרת חוב ולרוץ נגד הזמן,להתפלל שהריבית לא תעלה וכד' ומצד שני שיש רווחים הם מתחלקים בין יותר אנשים במקום לשלם גרושים לבעלי החוב ורוב הרווח לבעלי המניות.
    "המסעדות מלאות" התייחסתי לטענה הזאת בכל הבלוגים הכלכליים ואני אחזור שוב:
    אנחנו חיים באחת המדינות הצפופות בעולם במיוחד באזור המרכז היכן שמרבית האנשים מבלים את זמנם בו,על כל אזרח שאוכל במסעדה,נוסע במכונית יפה וכד' יש 8 אזרחים שאתה לא רואה שמתקמצנים על כל שקל,שבשבילהם לאכול במסעדה זה לאכול בקופיקס. הם מקסימום נמצאים בפארקים ומפנקים את הילד בארטיק יקר.
    רוב מה שאתה רואה בתור נוחות כלכלית נובע מיעילות מוגברת כי אנחנו חיים "אחד בתחת של השני".
    אם פעם אנשים עושים היו הכל לבד(מתקנים את המכונית וכד'),היום היעילות הכלכלית גורמת לי להתמחות במקצוע אחד ולתת את שאר העבודה לבעלי המקצוע האחרים.
    אלה חיים יותר מונוטונים כי אתה פחות מתפתח מבחינת יכולות מגוונות אבל נשאר לך זמן לבילויים ותחביבים.
    זה שיש יותר אנשים והם צמודים אחד לשני אומר שאני לא צריך לעשות הכל לבד אלא אני נותן עבודות לאחרים שמעדיפים לעשות משהו שהם אוהבים במקום מלא דברים שהם פחות אוהבים.
    וכמוכן היעילות הטכנולוגית מקצרת תהליכים בצורה קיצונית(רכבת מהירה,אינטרנט במקום שעות בספריה וכד').
    "זה לא רק ב 6 שנים האחרונות" המצב הדרדר אלא משנות ה 70.
    שים לב שבממוצע אנשים כל הזמן עובדים יותר זמן.
    רוב האנשים לא אוהבים לעבוד הרבה זמן ועם זאת עובדים יותר זמן וגם הנשים עובדות – ההגיון אומר שעכשיו שהנשים עובדות היה אמור להיות למשפחה הממוצעת פי 2 יותר טוב מאז אבל זה לא המצב – תשאל את האנשים ברחוב.

    ו"לא צריך להחליף תרנגולות" אלא משהו שמייצג ערך קבוע כמו בשנות ה 70 חתיכת נייר שמייצגת כמות זהב שתמיד אפשר לפדות,או אפילו היום שאפילו את זה לא יתנו לך אלא פשוט חתיכת נייר או התחיבות אלקטרונית לשלם איתה מיסים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s